בתשובה לאילן מעוז, 15/08/00 13:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני שמח שאתה שותף לתרעומת שלי, זו כבר התחלה טובה. בוא נראה אם נצליח לחלוק עוד כמה דברים: ראשית, אינני מסכים לגישה הפטאליסטית של הרמת ידיים לשמיים ולאמירה "אלו החיים". אלו לא היו "החיים" בתקופת האימפריה הרומית, אז שועבדו אנשים ונמכרו לעבדים, ובשרם נחתך וחולק פיסות-פיסות רק מפני שלא עמדו בחובותיהם. סבורני שאין צורך לחזור על פרקים מזעזעים נוספים מההיסטוריה האנושית, שאותה אתה ודאי מכיר לא פחות ממני. הפואנטה היא שגישתך הפטאליסטית, לו היתה נחלת הכלל, היתה מביאה לידי שימור המצב הקיים והשלמה עימו, למרות שהוא מאוד מחורבן (בימים עברו, או במקומות אחרים כיום) או, למיצער, די מחורבן (בימים אלו, בארצנו זו). אני, כשלעצמי, מכיר בכך שהחיים אינם קלים ורצופים מכשולים שנזרעו ע"י המון אנשים רעים עם כוונות רעות, או אנשים טובים עם כוונות תמימות. אולם הכרה זו אינה מונעת בעדי מלרצות לשנות את העולם, או לפחות את חלקת האלוהים הזו שאני ואתה ועוד כמה חולקים. ולשאלותיך: אכן לא הייתי מתחיל את צעדיי מפשיטות המוניות על סופרמרקטים. הדיון הלז הוא תיאורטי בלבד, למרות שאני עומד מאחורי כל מילה שכתבתי בו. אכן, יש דברים רבים מאוד לעשות, ואחד החשובים ביניהם כיום הוא כיפוף זרועותיהם של בעלי ההון הפרועים והחזרתם לאמות מידה אנושיות, מכל הבחינות. ואחרון, להערתך בסוף התגובה: לצערי הרב יש עוד כמה חבר'ה בתור הרחמים שלי, לפני הבריות האומללות שהזכרת. תרשה לי לא לרחם עליהם ולא להשתתף בצערם לעת עתה. בינתיים אני עסוק קצת בלנסות לאסוף, כמיטב יכולתי הצנועה, את הרסיסים שנותרו מכל מיני בני-אדם שהם ריסקו כמעט לחלוטין בתאוות הבצע משולחת הרסן שלהם. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |