על אילו 'פינוקים' אתם מבזבזים הכי הרבה באופן שוטף? | 2666 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
על אילו 'פינוקים' אתם מבזבזים הכי הרבה באופן שוטף? | 2666 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
(או שאני האוויל האחרון בארץ שממשיך לשלם משכורת לציפר) |
|
||||
|
||||
אני מעדיפה לקרוא את ''הארץ'' באינטרנט. יותר זול ולא מלכלך את הידיים... |
|
||||
|
||||
יורת זול, אבל לא כל כך נח. קשה לקרוא במחשב במיטה (וניסיתי, בחיי שניסיתי), קשה לדעת מהכותרת בלבד אם כדאי לקרוא את הכתבה, וקל מאד לפספס משהו. |
|
||||
|
||||
הפתרון הוא מחשב נייד. מנסיון. |
|
||||
|
||||
וזה נח לך? תהיה בריאה. |
|
||||
|
||||
ניסית גם כשהנייד למעלה? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ככה אני גולש במיטה, אבל מחוסר ברירה, הרשת האלחוטית האלמונית שאליה אני מתחבר, מופיעה רק כשהמחשב מוגבה. כשהוא מונח על המיטה אין קליטה. |
|
||||
|
||||
אתה גונב לי הסיגנל. בוש והכלם. ולכבוד שבת, הצעת טיפ! תגיד לחבר שלך מלמעלה שיקרא עיתון מקוון ושישלם לך עבור חיבור לאינטרנט, במקום לצ'יפר. |
|
||||
|
||||
לאור זה, אולי באמת הגיע הזמן להפסיק? |
|
||||
|
||||
(זה נראה כמו פארודיה מביכה) |
|
||||
|
||||
גם אני חשבתי כך - ודי בכמה שזה מביך כדי לשבור את מטה לחמו של ציפר - אבל הבנתי שזו לא הפעם הראשונה שהוא עושה משהו מהסוג הזה. או שיש לו חוש הומור דפוק משהו, או שמשהו אחר דפוק. |
|
||||
|
||||
ובשבירת מטה לחמו של ציפר, אני שובר את מטה לחמם של כמה וכמה כותבים. דילמה. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה כל כך חריג. זה לא מאמר, זה כולה בלוג. בלוג נועד לתת לגיטימציה ל''דעות'' שיזרימו טוקבקים. נכון ששהבדל הממשי בין מאמד ''אמיתי'' לבין בלוג בעיתון מכובד בעיני עצמו הוא זניח, אבל ברגע שהם שמו למעלה את הכותרת ''בלוג'' - מותר לכתוב כל מה שרוצים, וכמה שיותר פרובוקטיבי, יותר טוב. |
|
||||
|
||||
הזכות לפרובוקציה אינה הזכות לאידיוטיזם. |
|
||||
|
||||
אבל מה יעשה אידיוט שרוצה לייצר פרובוקציה? אתה רוצה שימנעו ממנו את הזכות הטבעית לכתוב בעתון? |
|
||||
|
||||
לא, אבל אני לא רואה סיבה לקנות עיתון שנותן לו לממש אותה. |
|
||||
|
||||
למה? הסיבה היחידה לקרוא עיתון היא כדי להתעדכן בדעות1 של אנשים אחרים. כדי להתעדכן בדעות של עצמך אפשר להישאר בבית ולהמהם. או שמא אתה מעדיף להעניש כלכלית כל עיתון שנותן במה לדעות גזעניות? זה תמוה בעיני בדיוק כמו מי שמחרימים את "הארץ" בגלל שמעצבן אותם לקרוא את סייד קשוע או גדעון לוי. בעיני דווקא הנהירה לקונצנזוס של "מעריב" ו"ידיעות אחרונות" גרועה יותר, מאחר והיא בבירור מגבילה את אופקיהם של הקוראים, ודוחקת הצידה כל מי שלא מתאים לשבלונה של "הרוב". אפילו "ישראלי" הלאומני והמיליטנטי עדיף בעיני על האפרוריות הצבעונית של שני העיתונים הגדולים. להבדיל, סיבה הגיונית בעיני להחרים עיתון היא אם נדמה לך שהמערכת רואה לעצמה למטרה לקדם מדיניות שאתה מתנגד לה. אתה חושב ש"הארץ" מנסה לקדם מדיניות אנטי-מזרחית? --------------------------------- 1 - בהנחה שברור לכולנו שממילא נקבל בעיקר דעות ומעט עובדות. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא לא בגזענות של הדעות שלו, הבעיה היא בחוסר ההגיון שבטיעונים שלו. כשאני רוצה לשמוע טיעונים של ילד בן חמש, אני מקשיב לילד שלי. |
|
||||
|
||||
כשאני פותח עיתון, אני לא רוצה לקרוא אידיוטיזם. אם הבחירה היא בין ''השבלונה של הרוב'' ובין אידיוטיזם, אני מעדיף את האפשרות הראשונה. למזלנו, אלו לא שתי הבחירות היחידות. |
|
||||
|
||||
זה כבר גובל בהטעית הציבור, לא? זה לא שאתה ששילמת במיטב כספך על מנוי לעיתון או שקנית אותו בחנות, ואתה מעלעל בו לתומך ולפתע, הופלה מה זה? ציפר מצפרר! לא ולא. אתה צריך לנקוט בסידרה של פעולות מודעות ומכוונות כדי לקרוא - בחינם - את הגיגיו של ציפר באינטרנט. כך, בכל שלב ושלב הברירה עומדת בפניך לעצור, לסגת, לא להקליק, לגלוש לכתבה אחרת, עיתון אחר (תמיד יש ת'אייל). אז על מה בדיוק אתה מתלונן? שהכתיבה של ציפר כל כך מפתה אותך - או שהיא יפה, חכמה ועמוקה, או שהיא פרברטית דוחה וגסה - ואתה? אתה כנראה לא יכול לעמוד בפני הצורך העז לראות מה הוא כתב הפעם. (בפעמים שאני כבר מגיע לבלוגו, קודם כל אני סוקר בזריזות את התגובות ולפי זה אני מחליט אם לקרוא ת'בלוג או רק לרפרף עליו). |
|
||||
|
||||
הבלוג של ציפר הובא בתור דוגמה להגיגיו ולסיבות שבגללן כדאי להפסיק לקרוא גם את העיתון. |
|
||||
|
||||
סיבה אחרת היא אפעס. אחרי גיליון אחד שבו הביאו תחת הכותרת "רייטינג" את נעם שליט, אורי גלר וגב' ראדה; וגיליון שני שבו הספידו את מתי השבוע - סדאם חוסיין, אורי דן וקולק - כבר לא ברור לי אם ציפר איננו עדיף עליהם. |
|
||||
|
||||
אני רוצה שלא הרבה השתנה מאז תגובה 296272... |
|
||||
|
||||
לא, רק ירד נמוך יותר. |
|
||||
|
||||
אני השבוע ביטלתי את המנוי שלי להארץ אחרי שקראתי (מזעזע אותי לכתוב "קראתי", זה מכבד מדי את ה"מדור" הזה) מה שהם כתבו על קובע קסקט: "זה לא נראה טוב על הילד מגטו ורשה, זה לא יראה טוב גם עליך". זה באמת היה הקש האחרון אחרי התדרדרות ארוכה מאוד של העיתון. ואני לא אתחיל לדבר על גדעון לוי וחבריו... יש לי חבר שטוען שצריך לחלק דגלים צהובים (חמאס) עם העיתון. האמת, לא כך כך רחוק מהמציאות. |
|
||||
|
||||
לא-לא. צהוב זה פת''ח. חמאס זה ירוק. לעשות את הטעות הזאת כאן זה משעשע ויכול אפילו משכיל, אבל נסה את זה בעזה ומהר מאוד תמצא את עצמך קשור מהרגליים עם הראש למטה מתורן באיזה כיכר, ועם לחץ-דם נמוך בכמה סדרי-גודל מההמלצה הרפואית המקובלת. זה לא יראה טוב עליך, ותהיה בטו-בטוח במליון אחוזים שזה גם לא נראה טוב על הילד בגטו ורשה. |
|
||||
|
||||
לפי מה שאני רואה בטלוויזיה, צהוב בשטחים זה ג'יהאד איסלאמי ובלבנון חיזבאללה. פת''חיסטים בדרך כלל לא אוהבים את האופנה של מסכת סקי שחורה וסרט צבעוני שאופיינית לאיסלאמיסטים. |
|
||||
|
||||
1. אותי אפעס מצחיק כמעט תמיד. אני ממש לא מבין מה אתה רוצה ממנו. 2. נראה לי לא מוזר (שלא לומר מצחיק) מאד להתיחס להומור בשיפוטיות כזאת, לא הצחיק אותך, תעבור הלאה. לא מצחיק אותך אף פעם, אל תקרא. 2. לא לקנות עיתון בגלל שאתה לא אוהב את אחד המדורים שלו או את אחד העיתונאים שלו זה כמו לא לקנות פופקורן בגלל שלא כל הגרעינים שלו פתוחים. לעולם לא תמצאו עיתון שכל מה שכתוב בו מוצא חן בעינך, אבל כשאתה שוקל עם לקנות עיתון (או כל מוצר אחר), אתה צריך לבדוק אם אתה מקבל תמורה לכסף שלך, ז"א, אם מה שאתה כן קורא שווה את הכסף שאתה עומד לשלם. |
|
||||
|
||||
2. נראה לי שקצת התפספס כאן שציפר ואפעס הם רק דוגמאות למצבו הגרוע של העיתון. אני הפסקתי לקרוא אותו כי כל מה שהצלחתי למצוא בו (למעט דברים נדירים פה ושם) הם ציפרים ואפעסים. |
|
||||
|
||||
אתה באמת לא מוצא בו דברים שמעניין אותך לקרוא? |
|
||||
|
||||
כשעוד קראתי אותו - לא מספיק שיצדיק את הקניה והעיון היומיומי בו. |
|
||||
|
||||
אז לא אפעס וציפר הם הסיבה, אלא המחסור בחומר קריאה שהוא לא אפעס וציפר, לא? |
|
||||
|
||||
ניחוש: הבעיה היא המינון של אפעס/ציפר ודומיהם, והמינון הוא החלטה מערכתית שמשפיעה על אופי העיתון. לא מדובר ב"דפים האדומים" של ידיעות אחרונות, שאם תולשים אותם לא מרגישים בעצם שינוי ניכר בעיתון, אלא ברוח כללית (המנשבת על פני הדפים!). |
|
||||
|
||||
רציתי להגיד שבזמן שהגישה של גדי נראית לי הגיונית, הגישה שלך נראית לי מוזרה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאני אשאר עם הדוגמא של הפופקורן. מציעים לך ולגדי כוס של מאה גרעיני פופקורן, שרק חצי מהם נפתוח תמורת 20 שקל. גדי אומר: "בשביל 50 גרעיני פופקורן אני לא מעוניין לשלם 20 שקל, ולכן לא אקנה". את אומר: "הייתי קונה כוס של חמישים גרעינים פתוחים ב20 שקל, אבל ה-50 הסגורים משפיעים על אופי הכוס, ולכן לא אקנה". |
|
||||
|
||||
אני אומרת: "ערבבו לי 20 פתיתי במבה בתוך הפופקורן, אני לא סובלת במבה, והיא משפיעה על הטעם של גרגרי הפופקורן, ולכן לא אקנה". |
|
||||
|
||||
ז"א, הנוכחות של ציפר משפיעה על ההנאה שלך מהקריאה ב(נגיד )רוזנבלום? לזה אני קורא מוזר. |
|
||||
|
||||
לא לי אישית - הסברתי את העמדה הזו כפי שאני מבינה אותה. לו ציפר היה באמת-באמת מטריד את מנוחתי, הייתי ודאי שואלת מי העורך שנתן לו לפרסם טור כזה. אותו העורך שמקבל החלטות אחרות לגבי העיתון/אתר ובונה לו קונספציה שלמה. ציפר (כדוגמה) לא מתפרסם בחלל ריק. |
|
||||
|
||||
בסדר, העמדה הזאת, שהיא לא שלך, נראית לי מוזרה. לפי אותו הגיון, אפר גם להחרים את כל העיתונים בעברית, את כל האתרים הגדולים בישראל, את האייל הקורא, את כל ערוצי האלויזיה והרדיו. נראה לי קצת משעמם. |
|
||||
|
||||
זה נראה לא פחות מוזר להמשיך לתמוך פיננסית בכלי תקשורת שאתה מתעב. ''שעמום'' אינו פקטור כאן - כל הספקטרום התקשורתי הרחב לרשותך, והבחירה בידך. |
|
||||
|
||||
"מתעב"? ז"א עכשיו את2 מתעבת את כוס הפופקורן בגלל הגרעינים הסגורים? זהו, הספקטרום התקשורתי הרחב כבר לא עומד לרשותך2. את2 מחרימה את רשת שוקן בגלל ציפר1, את נמרודי בגלל דנקנר1, את מוזס בגלל ג'ודי1, את רשת בגלל אורי גלר1, את רשת בגלל דיין1, את ערוץ 10 בגלל דני רופ1, את הוט בגלל פינס1, את יס בגלל קיסוס1, את רשת חן בגלל שפילברג1, את סטימנסקי בגלל אוסטר1 וכו'. לי עולם בלי עיתונים, טלויזיה, קולנוע, ספרים ורדיו, נשמע קצת יותר משעמם מעולם עם עיתונים, טלויזיה, קולנוע, ספרים ורדיו. אבל, זה רק אני... 1 השמות לא חשובים, ובטח גם התבלבלתי, מה שחשוב זה העיקרון. 2 לא את באופן אישי, כמובן. |
|
||||
|
||||
לא בגלל גרעינים סגורים, אבל אם אמצא חתיכת חרא בשקית, יש להניח שכל החבילה תעורר בי בחילה. גם אם אני יכול לבודד את החלק הנגוע ולהיות בטוח שכל השאר גם כשר וגם אינו מסריח, לא יהיו לי יותר מדי לבטים לפני שאשליך הכל לאשפה. אתה מציג עולם מעניין: ראשית אין הבדל בין מוצרי צריכה מקטגוריות שונות (פיזית ו"רוחנית", למשל), שנית אין גווני ביניים (או שמחרימים הכל או שלא מחרימים בכלל) ושלישית כל מוצר עומד בפני עצמו ובמנותק מההקשר. אני בהחלט רואה הגיון אצל מי שמחרים שמפו שנוצר תוך התעללות בבעלי חיים, בלי שהוא רואה עצמו מחוייב להחרים שמפו שנוצר תוך זיהום הסביבה (ולהיפך). |
|
||||
|
||||
אני מבין את מי שלא קורא את ציפר בגלל שהוא חושב שציפר הוא חרא. אני לא מבין את מי שלא קורא את רוזנבלום בגלל שהוא חושב שציפר הוא חרא. זה לא שהמילים של ציפר נדבקות לטקסט של רוזנבלום. במילים אחרות, אני דווקא כן מנסה להציג עולם עם גווני ביניים (את הקטע עם הקטגוריות השונות לא הבנתי), ומנסה להסביר למה כן צריך להשתמש בהם. גם אני (''רואה הגיון ...'' וכל שאר המשפט המסכם). |
|
||||
|
||||
כלומר, אתה לא היית משליך את כל השקית לפח. ניחא. אני הייתי, והייתי מחרים את החנות כולה ולא קונה שם גם קולה. |
|
||||
|
||||
המלים של ציפר (מבחינתי עוד יתור - המלים של אפעס) לנדבקות לאלה של רוזנבלום, אבל עתון שנותן במה לשניים הראשונים לא יקבל ממני פרוטה אחת. |
|
||||
|
||||
ובעל חנות ספרים שנותן להם (או לדומיהם) במה? ובעל הוצאת ספרים? ובעל בית קולנוע? ובעל תחנת טלויזיה? (בעקבות שיחה לא קשורה שהיתה לי הבוקר, ובעקבות התגובה שלך, אני שואל את עצמי אם יכול להיות שיש קשר בין איבוד הומור לאיבוד פרופורציה?) |
|
||||
|
||||
לשאלות בשורה הראשונה: לא. הציפרים לא יקבלו ולו פרוטה אחת של תמלוגים ממה שאני משלמת על ספר/סרט שאינו שלהם. ולא כל פרובוקציה מטומטמת היא הומור. |
|
||||
|
||||
סופרים (גמאים, תסריטאים, מחזאים...) לא מקבלים כסף רק (או אפילו בעיקר) מתמלוגים. |
|
||||
|
||||
משכורת, תשלומים מראש... |
|
||||
|
||||
יוחזר ההומור לאלתר! אבל מה היתה השיחה בבוקר? שמתי לב פעם לכך שברמה הלאומית, הבדיחות על הפלסטינים1 היו נפוצות מאד בשנות התשעים וכמעט נעלמו עם גלי הפיגועים הקשים של תחילת האלף. בערך באותה מידה נעלם גם חוש ההומור של השמאל הציוני ב-1995. מוסף הארץ פרסם לפני כמה חודשים כתבה על ההומור הפוליטי במדינות ברית המועצות לשעבר, ונדמה לי שנטען שם שמאז הקריסה (ולמרות העליה לכאורה בחופש הביטוי) גם ההומור בקריסה. מה שמזכיר לי: בתקופת ההתנתקות יצא לי לשמוע הצעה שהתגלגלה בקרב חבר'ה דתיים, לערוך לשרון כנס תמיכה בכיכר שרון. סליחה, רגע, עוד לא. כיכר רבין. או אולי כבר נקרא לה כיכר מלכי ישראל וזהו? הומור פוליטי שומר על שפיות. -------------------------- 1 - שחיתות וחלמאות ברשות, ערפאת הומו, כאלה. |
|
||||
|
||||
פלסטיני: אוי, עוד מעט תהיה לנו מדינה עם כל הדרעק הזה - מס הכנסה, דו"חות חניה, קופת חולים... ישראלי: *אתה* בוכה? אנחנו סובלים את זה כבר למעלה מחמישים שנה! פלסטיני: אבל אתם כבר רואים את הסוף ואצלנו הייאוש רק מתחיל... |
|
||||
|
||||
נו, הרי אמרנו שמדברים לא על כתב/אלמנט יחיד, אלא על כזה שמשפיע או אופייני לאותו כלי תקשורת. אבל אל תתן לזה להפריע לך. אני (הלא-אישית) לא מחרימה את רשת בגלל אורי גלר - אני מחרימה בגלל שיש להם תוכניות מפגרות ומעצבנות עם פרומואים נפוחים ויותר מדי פרסומות, וגלר הוא בסך הכל דוגמה טובה לזה. פינס אגב הוא לא נציג של הוט. פינס הוא טאלנט של ערוץ 3. לו הייתי מתעבת את תוכניתו וחושבת שהיא משקפת את רוח הערוץ, בהחלט הייתי מחרימה את הערוץ. למה לא? מה הבעיה? אם תוכניות מסוג זה לא אהובות עלי ולא מעניינות אותי, בלעדיהן יהיה לי יותר *מעניין* (שכן אמצא זמן ואפשרויות לעשות דברים מועילים יותר) ולא יותר משעמם כפי שאתה מנסה להציג. |
|
||||
|
||||
(לא יודע איפה אמרנו את זה, אבל) איך כתב/אלמנט יחיד משפיע על אותו כלי תקשורת? פינס הוא "טאלנט" של הוט, כמו שציפר הוא "טלאנט" של הארץ, הבהרתי שאני לא מדבר על אנשים אלא על העיקרון. למה לא להחרים את הערוץ? פשוט בגלל שזה מנוגד להגיון. זה לא שאת מחרימה "תוכניות מסוג זה" (אחרת זה היה מאד הגיוני, כמו שלא הגיוני לא לקרוא את הארץ בגלל שאת לא אוהבת את סוג הכתבות בעיתון, או לא לקנות כוס עם גרעיני פופקורן סגור), אלא שאת מחרימה תוכניות *לא* מסוג זה, תוכניות שאת רוצה לראות, בגלל שיש בעוד שעתיים תוכנית מסוג זה. בלעדיהן יהיה לך מעניין? בלי ספרים, טלויזיה, עיתונים, קולנוע, ורדיו? כאן הייתי מצפה לנימוק (דברים מועילים יותר זה לא נימוק). |
|
||||
|
||||
אמרנו את זה כאן: תגובה 429498 הכתב לא "משפיע על כלי התקשורת", אלא הוא נציג נאמן של אותו כלי תקשורת. לא סביר שבערוץ ארטה תופיע פתאום תוכנית של אורי גלר, נכון? הוא חי, קיים ומשגשג ברשת דווקא, מפני שזו רוחה של רשת. זה העיקרון אם תרצה. מי אמר לך שיש תוכניות אחרות ברשת שאני רוצה לראות? הכל אותו חרא, ואורי גלר תוכנית הדגל, וחוץ ממנו יש רוקדים עם כוכבים ועוד איזה ליאור שליין (נדמה לי. לא צופה בזה), וכולם נראים לי אותו הדבר, ובכולם יופיע לפחות 3 פעמים הפרומו של גלר. למה אתה מניח שהתוכניות עד כדי כך שונות זו מזו? ואתה יודע מה, יכול להיות שכל יום בשעה אחת בלילה ישדרו שם תוכנית על יהלומי הכתר של זמביה או גמביה שמאוד-מאוד מעניינת אותי. לו זה היה אפשרי טכנית, כלומר לו רשת היה ערוץ נפרד בתשלום והייתי יכולה לבקש לנתק אותי ממנו, ייתכן בהחלט שהייתי שוקלת לוותר על תוכנית יהלומי הכתר כדי להביע מחאתי על כך שכל השאר שם זבל. במקום אותו ערוץ עלוב אזפזפ לי להופ קטנטנים או לערוץ התורכי ואמצא מזור לנפשי. אה, הבנתי - אתה חושב שבגלל שבטח בכל ערוץ יש לפחות תוכנית אחת שלא מוצאת חן בעיני, אני אחרים את כל הערוצים? זה מה שרצית לומר ברשימת הניים דרופינג הארוכה ההיא? אז למה אתה לא שואל ישירות? אל תתבייש. ובכן, התשובה היא, שלא זו היתה הטענה ואתה יכול להירגע. לגבי מה ש"מנוגד להיגיון" - הפוסל בהגיונו פוסל. אפרופו חרמות, פרסומת עצמית: http://www.notes.co.il/aviva/27008.asp |
|
||||
|
||||
כמעט נפלתי בפח בפרסומת שלך, אבל נזכרתי שאני מחרים את notes בגלל כמה בלוגרים שאני ממש לא סובל. |
|
||||
|
||||
אהה. אז עכשיו (אני חושב ש)הבנתי מה את אומרת. את בעצם אומרת שכמעט כל הכוס היא של גרעינים סגורים, ושזה פשוט לא כדאי. נכון? (אני מניח שלא קראת את http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... הייתי מצטט, אבל אני לא רוצה שיאשימו אותי אחר כך שאני מלכלך אותכם בחרא) |
|
||||
|
||||
לא. אני אומרת מה שאמרתי קודם, זה לא גרעינים סגורים אלא במבה (אני אמנע מהדימוי הבוטה של השוטה הסוטה), והבמבה מלכלכת את הפופקורן באבק בלתי נסבל לטעמי. |
|
||||
|
||||
כשברקת קונה עיתון, היא מחפשת מוצר עיתונאי ומוצר עריכתי. היא רוצה שיהיו כתבות טובות, ושהם יהיו מסודרות בצורה מרוכזת ונוחה לקריאה. הבעייה כאן היא לחפור בפופקורן כדי למצוא את הגרעינים הטובים, ולהתאמץ למצוא דרכים יצירתיות לטפל בכתבות של ציפר שלא ניתן למסגר ולתלות על הקיר. בנוסף החרמה של הארץ יכול לעודד החלפה של המשבצת שציפר תופס בעיתון במשבצת של חומר איכותי- באותו מחיר! |
|
||||
|
||||
הבלוג של ציפר מופיע גם בעיתון המודפס? |
|
||||
|
||||
כתבות טובות - ודאי, זה הגרעינים הפתוחים שלנו. ברקת הסכימה שיש שם כתבות טובות. שיהיו מסודרות בצורה מרוכזת ונוחה לקריאה - רגע, אז ציפר לא קשור לעניין? זה פשוט שהעיתון לא "מסודר" טוב? הכוס לא נוחה? טוב, זאת טענה אחרת לגמרי. "הבעייה כאן היא לחפור בפופקורן כדי למצוא את הגרעינים הטובים", בפופקורן אין בעיה כזאת (ידעתי למה בחרתי בדוגמה הזאת), ברגע שאתה נוגע בגרעין או ברגע שאתה רואה אותו, אתה יודע ישר אם הוא פתוח או סגור. גם בעיתון אין בעיה כזאת (בגלל זה הדוגמה שלי מוצלחת), ציפר נמצא תמיד רק באותו מוסף קטן ביום שישי, יותר מזה, על כל כתבה שמתפרסמת בעיתון כתוב מי כתב אותה. אם את יודעת את מי את לא רוצה לקרוא, ממש אין לך בעיה. "ולהתאמץ למצוא דרכים יצירתיות לטפל בכתבות של ציפר שלא ניתן למסגר ולתלות על הקיר." לא הבנתי. אפשר פשוט לא לקרוא, זה הרי השורה התחתונה גם של החרמת העיתון. "בנוסף החרמה של הארץ יכול לעודד החלפה של המשבצת שציפר תופס בעיתון במשבצת של חומר איכותי- באותו מחיר!" לא בהכרח. מכתבים זועמים למערכת אולי יכולים לגרום לעורכים לעשות את זה. אבל החרמה של העיתון? איך בדיוק? |
|
||||
|
||||
כשאתה מודיע על הפסקת המנוי הם מתעניינים בסיבות שלך. אני מניח שהם מעניקים להן יותר משקל מאשר לסתם מכתבים למערכת. |
|
||||
|
||||
אני מניח שלא (אחרת, גדעון לוי לא היה מועסק שם). |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שהם מחליטים *רק* על סמך זה (למרות כל הביקורת, "הארץ" אינו "מעריב"1) _____________ 1- אה, עכשיו אני נזכר שאפילו מעריב פרסם פעם משהו בזכותו של איזה עבריין למרות הפגיעה האפשרית בפופולריות שלו. שמו של הנוכל, אם זכרוני אינו מטעני, היה נמרוד עופרי או משהו כזה. |
|
||||
|
||||
אתה מסוגל לתת שם של עיתונאי שנזרק מהארץ (או מכל עיתון אחר) בעקבות ביטול מנויים? זה נראה לי מהלך לא הגיוני כלכלית מצד המו"ל (בדיוק מאותן סיבות שהחרם בעקבות נוכחות של עיתונאי נראה לא הגיוני כלכלית מצד המחרימים). |
|
||||
|
||||
אינני חבר מערכת שם, אבל למה זה לא הגיוני? האם אתה מניח שכנגד כל מבטל מינוי יש מישהו שחותם על העיתון בזכות אותו עיתונאי? מעבר לכך, מה שהגיוני ביותר הוא שרוחו הכללית של העיתון נקבעת גם בהתייחס לטעמו של ציבור היעד. אולי לא יפטרו את גדעון לוי, אבל בהחלט ייתכן שידחו את המועמד כה"נ מתוך המחשבה שהם רוצים למתן את הקו השמאלני. את סעיד קשוא לא פיטרו, אבל לא אתפלא בכלל אם כשהוא ימצה את עצמו הם לא ימהרו לחפש ערבי מחמד אחר. |
|
||||
|
||||
1. פרובוקציות מוכרות עיתונים. פרובוקציות גם יוצרות התנגדות. אם הוצאת עיתון ולא יצרת התנגדות, אתה יכול להסיק שלא עשית מספיק פרובוקציות ושפגעת במכירות שלך. 2. יותר מזה, זה יוצר לעיתון תדמית רעה של מי שנכנע ללחצים, ותדמית רעה של מי שנכנע ללחצים זה לא טוב לעסקים. זה מזמין עוד לחצים, למשל ביטול מנויים של אוהדי ציפר, ביטול מנויים של שונאי ציפר ששונאים גם את מרקוס (ואם תפטר את מרקוס, ביטול מנויים של שונאי ציפר שאוהבים את מרקוס) וכו'. לא תצא מזה עד שלא תעשה עיתון שכל כולו דבש וסוכריות. אבל דבש וסוכריות לא מוכר עיתונים (ע"ע 1). 3. שלא נדבר על לחצים כלכליים או פוליטיים (שגם אם לא תכנע להם, את האמינות שלך כמי שלא נכנע ללחצים איבדת, ובעקבות זה, את הקוראים שרוצים עיתון אמין). נכון שרוחו הכללית של העיתון נקבעת גם בהתייחס לטעמו של ציבור היעד, אבל זה עובד לשני הצדדים. לא יפטרו את גדעון לוי, אבל בעקבות גל ביטול המנויים בגלל נוכחותו של גדעון לוי, ציבור היעד השתנה. עכשיו אם ישקלו אם להעסיק את כה"נ, כבר לא ממש יתחשבו במי שכבר אינו מנוי. |
|
||||
|
||||
אתה חוזר וטוען שהגישה שהצגתי "לא הגיונית", ועכשיו אני מתחילה להבין שהתכוונת ל"לא רציונלית". מעבר לזה שאני כן חושבת שהיא רציונלית, אשאל גם: האם בעיניך חרם חייב להיות צעד רציונלי, אחרת אין לו צידוק? האומנם אין טעם להחרים אם לא יהיו לזה השלכות על הגוף המוחרם? |
|
||||
|
||||
מה הקשר לרציונלי? אם לחרם אין השלכות על הגוף המוחרם, אפשר לכל היותר לומר שהוא לא אפקטיבי. אין שום דבר לא רציונלי כאן. דוגמה לאי רציונליות: אם בתור מחאה על המדורים הגרועים של העיתון היית מקפידה לקרוא אותם כל שבוע, הייתי אומר שזה נראה לי קצת לא רציונלי ושאת לא סגורה על עצמך. עוד דוגמה לאי רציונליות: e (סליחה, זו הקדמת תרופה למכה). |
|
||||
|
||||
e? התכוננת ל- e-ratiional? |
|
||||
|
||||
סמיילי טוען שאם אני מחרימה את ציפר, אני מפסידה בכך גם את רוזנבלום, וכיוון שאותו אני כן אוהבת לקרוא, החרם הוא ''ירייה ברגל'' - צעד לא רציונלי. |
|
||||
|
||||
בדיחות קרש מהטכניון הן בד''כ הקדמת מכה לתרופה. |
|
||||
|
||||
כשיפסיקו לרמוז שאנשים כאן לא מבינים את הדיון אם הוא לא בנוסחה עם אותיות יווניות, אני אסכים איתך. |
|
||||
|
||||
χχχ (חי חי חי) |
|
||||
|
||||
לא נורא, γνψχ. |
|
||||
|
||||
"גם אנו פסיכי"? |
|
||||
|
||||
אפשר לבטא את ν גם בתור "נו" וגם בתור "ני" (בדומה לכך שאת z אפשר לבטא גם כזד וגם כזי, תלוי מאיפה אתה). |
|
||||
|
||||
אה. |
|
||||
|
||||
טאגליין. |
|
||||
|
||||
התכוונתי להגיד שאני לא מבין את ההגיון מאחוריה. לדעתי, חרם לא חייב להיות צעד רציונלי. מה שכן, אני חושב שמי שמחרים צריך לחשוב על ההשלכות של החרם עליו (ועל הגוף המוחרם, אבל זה פחות חשוב) ולהיות כנה עם עצמו באשר לסיבות שמניעות אותו. |
|
||||
|
||||
נאמר שחשבתי על ההשלכות ואני שלמה איתן. מה העניין עם "כנה עם עצמו"? איזה סיבות נסתרות יש לי להחרים? (אולי סתם אין לי כסף ואני נתלית בציפר כתירוץ? לזה התכוונת?) |
|
||||
|
||||
להיות כנה זה להגיד: "אני מחרים את הארץ בגלל שהבדיחות באפעס מגעילות אותי, ואני לא יכול להשלים עם העובדה שאני משלם בשביל להכניס את הגועל נפש הזה הביתה"1. להיות לא כנה זה להגיד "אם אני אחרים את הארץ אז שוקן יתקשר אלי וישאל אותי למה אני מחרים, ואחרי שאני אסביר לו הוא יבין, יתנצל, ישנה את דעתו, יפטר את הכותבים של אפעס בבושת פנים, יכתוב מכתב לכל המו"לים שלא יעסיקו אותם לעולם, יוציא את כל הגליונות של השנה האחרונה כשאפעס מחוץ להם, ובמקומם יופיע המיטב של יאיר לפיד, וידאג לתת לי מנוי חינם לכל החיים"1. הרבה פעמים כשאנשים נעלבים, מתעצבנים או כועסים2 הם פועלים באופן לא רציונלי. אני חושב שזה קורה לכולנו. השאלה היא מה עכשיו. יש כאלה שעושים רציונליזציה לההתנהגות הלא רציונלית שלהם (כלפי עצמם), ולכן ממשיכים להתנהג באופן לא רציונלי הרבה אחרי שהסיבות הראשוניות לפעולה שלהם כבר לא רלוונטיות. 1 לא שאני חושב שאת אומרת דבר כזה. 2 או מתאהבים, אבל זה לא שייך לכאן. |
|
||||
|
||||
חרם צרכנים הוא דבר רציונלי ויעיל כאחת. |
|
||||
|
||||
לפעמים כן, לפעמים לא. |
|
||||
|
||||
לא נכון. |
|
||||
|
||||
1 אכן לא אמרתי דבר כזה, ומלכתחילה תמכתי בגישה הראשונה. אתה צודק שהגישה השנייה מעט נאיבית. לא יודעת אם היא לגמרי לא רציונלית (אחרת לא היה טעם בשום חרם צרכנים, ואולי גם לא בהצבעה בבחירות). |
|
||||
|
||||
לפעמים יש טעם בחרם צרכנים, לפעמים אין. לפעמים יש טעם בהצבעה בבחירות, לפעמים אין. חרם צרכנים יצליח רק אם המחרימים יודעים מראש מה הם רוצים להשיג, ומסוגלים לראות איך החרם מוביל בצורה מוצלחת לתוצאות אותם הם מעוניינים להשיג. למשל, החרם החרדי על ויטה הצליח. |
|
||||
|
||||
אני חושב שחרם צרכנים הוא האמצעי הטוב ביותר להשפיע על השוק (ולא רק על השוקן) אלא שהוא מחייב מודעות צרכנית שאינה נפוצה במחוזותינו. מה שנשאר הוא להחליט אם בתנאים הנוכחיים, כשהציבור הרחב אינו משתתף בחרמות כאלה (אלא אם הוא חרדי), עדיין רציונלי להחרים. בעניין הזה אני הולך בעקבות קאנט או, ליתר דיוק, בהתאם לעקרון ההכללה של יום (?). |
|
||||
|
||||
אנא חלוק אותו אתנו. |
|
||||
|
||||
פעל באופן שאם שאר האנשים יפעלו בו תהיה מרוצה. (סליחה על הניסוח. אני רעב) |
|
||||
|
||||
אל תאכל שום דבר שאני לא הייתי אוכלת. |
|
||||
|
||||
<טאגליין>! (סתם, הצחקת אותי. וחוץ מזה גם לי מותר.) |
|
||||
|
||||
רעב זה לא רציונלי. |
|
||||
|
||||
אני כבר מעבר לשליחת פקסים. הוט שברו אותי סופית והחלטתי להתנתק משירותי הטלביזיה שלהם. לגמרי. לא על מנת לעבור ל- YES. החלטתי פשוט לנסות לחיות בלי. ולא בגלל שאני לא אוהבת טלביזיה (טובה). אלא בגלל שנשאר פחות ופחות מה לראות, וזה פשוט לא שווה את המחיר. |
|
||||
|
||||
איתך במאבקך. |
|
||||
|
||||
הוט ניסו את השטויות האלה איתי כשעברנו דירה לפני כמה שנים ובאותה ההזדמנות גם ליס. המסכנים לא ידעו למה הם נכנסים. את כל האגרסיות של הריון חודש שמיני הוצאתי עליהם, ואני לא נחמדה במיוחד גם בלחי תוספת הורמונים.. |
|
||||
|
||||
האמת היא שמה ששבר אותי בסופו של דבר זה לא היחס והשירות (למרות שנתקלתי בבעיות גם בתחומים האלה), אלא דווקא המחיר של חבילות הטלביזיה יחסית לתמורה. והם גם מעצבנים אותי ברמה העקרונית. למשל- הם מאפשרים לך לבחור לשלם עבור גישה לתכנים מסויימים (ב- VOD) באמצעות הממיר, אך על מנת לבטל יש להתקשר אליהם, להמתין זמן רב על הקו ולבקש לבטל את הגישה. קל ונוח להצטרף, מעיק ומתיש לבטל. ה- VOD היה יכול להיות רעיון מצוין, אם באמת היה מדובר ב"ספריה אינסופית של סדרות,תוכניות... עם HOT V.O.D תוכלו לראות רק את מה שאתם אוהבים, מתי שמתחשק לכם!" במציאות, אתה יכול לראות את 5 הפרקים הראשונים של העונה הראשונה של "סופרנוס", את שני הפרקים הראשונים של "אחים לנשק" וכו'. אתה משלם עבור מנוי חודשי ל- HBO (בנוסף לתשלום עבור מנוי חודשי ל- VOD) ובסופו של דבר אתה תלוי בהם שיוסיפו עוד פרקים (בערך פרק בשבוע-שבועיים). בינתיים אתה ממשיך לשלם עבור השירות, בציפיה לפרקים הבאים. בקצב שלי? ממש לא. בקצב שלהם. עם זאת, אני מתכננת להישאר מחוברת לשירותי הטלפון והאינטרנט שלהם (כן, זה אפשרי גם בלי להיות מנוי על שירותי הטלביזיה), פשוט כי זה הרבה יותר זול מבזק. |
|
||||
|
||||
הסיבה המקורית שעברנו היה הצע התוכן. הסיבה שלא נחזור היה השירות. |
|
||||
|
||||
קראתי שוב את התגובה שלי. היא יצאה מעט יותר עצבנית מכפי שהתכוונתי... בכל אופן, אני מקווה שאני לא אתגעגע מדי לטלביזיה. כמובן שזו לא הייתה בעיה מהותית אם היה איזה בלוקבסטר שווה באיזור חיפה. |
|
||||
|
||||
פסססט.... בעידן האינטרנט והפייל שרינג לא צריך בלוקבאסטר... רוצה לקנות אוויר בשקל? וברצינות, למעט הבעיה שעלולה להיות לך מבחינה מוסרית עם עבירה על החוק, תוכנות הפייל שרינג נותנות היום הרבה יותר מכל ספק שירות חוקי. את מקבלת מה שאת רוצה, מתי שאת רוצה, באיזו שפה שאת רוצה, מהר, ובחינם. אפשר בדיוק באותה קלות לראות את אבודים או לראות את המלון של פולטי, סיטקום או סרטי איכות, תכניות בישול או פורנוגרפיה1. וכל מה שצריך זה מחשב שמחובר לטלוויזיה. מבחינה מוסרית, אגב, אני לא יכול להגיד שאיכפת לי יותר מדי מהנזק שנגרם להוט וליס, ובטח לא מהנזק שנגרם לערוץ 2 ו-10 מכך שאני לא חשוף יותר לפרסום אצלהם ורואה את תכניות הרכש שלהם בחינם. חברות נוראיות. ------------------------------ 1 - ואגב, גם יותר קל לפקח על התכנים שהילדים רואים, מאחר וצריך בכל זאת לחכות יום-יומיים שדברים ירדו. |
|
||||
|
||||
איך ה"מתי שאת רוצה" וה"מהר" מסתדר עם 1? |
|
||||
|
||||
צריך לתכנן יומיים מראש. נכון, זה לא לזפזפ, אבל הזפזופ הוא האמצעי (למצוא משהו מעניין לראות), לא המטרה. |
|
||||
|
||||
ברור לי שאפשר להוריד כל דבר ברשת. מבחינה מוסרית, אני חצויה מעט. לו היה בלוקבאסטר באיזור מגורי, הייתי מעדיפה לשכור. זה גם יותר נוח וגם אין דילמה מוסרית. אם היתה אפשרות להתחבר רק ל- VOD (בלי שאר החבילות) ולשלם רק עבור מה שאתה מעוניין לצפות בו, זה היה אידיאלי לדעתי. כמובן, בהנחה שה- VOD היה כל מה שהוא מתיימר להיות... |
|
||||
|
||||
מצב קצת שונה זה לא מד"ב. זה סתם חו"ל. בעולם טוב יותר (ארה"ב) רוב הבעיות המוסריות שלך היו נעלמות כלא היו והיית מוצאת את עצמך חוזרת "לבזבז" את כספך על מדיה בשמחה ובששון. יותר קל לפתוח את הארנק כשיש סביבך שירותים מגוונים ואמיתיים כמו IPTV, streaming, הורדת סרטי HD ישירות למחשב/XBOX שלך בסלון, TIVO ואפילו פתרונות "Low-Tech" נוחים כגון netflix או אפילו מסחר של מדיה משומשת ב-Ebay. כאן אוהבים לרגלץ לנו את החיים, לחסום את הקשר של הפרט למסחר הפרטי העולמי (מכס מכס מכס על כל פיצ'פקס ב-200 שקל) ולדאוג שבשוק המקומי ישחקו מספר קטן ככל שניתן של שחקנים שמנמנים שימכרו לנו מוצרים ושירותים מפגרים בעלויות חסרות פרופורציה. עם כל הכבוד לכל הבהמות האלקטרוניות למינהן, שהישראלים כל כך אוהבים1, השילוב של שירותי מדיה שונים ומשונים (בתשלום!) הם נוחים יותר למשתמש ומספקים תוצרת הרבה יותר איכותית מכל חמור, פרדה ו/או קאזבלנים למינהם. אבל אנחנו נמשיך לקבל את תרבות השוק המקומית ונקבל כמובן מאליו תרבות טלויזיונית בה קיימים ערוצים שלמים שמשדרים שידורים חוזרים עד אין סוף של שתיים וחצי תוכניות(ביפ). בתור נקמה על כך שאנחנו פראיירים, נמשיך להוריד סרטים באיכות גרועה עד בינונית, ברזולוציה נמוכה, עם כתוביות ברומנית (או עם תרגום של ילד בן 14), בקצב של 30KB בימים טובים ונרגיש שיצאנו כלים ו"לא פראיירים". עם כל הקומבינות והחמורים, רוב הצרכנים הישראלים הם בכל זאת פראיירים. |
|
||||
|
||||
"לחסום את הקשר של הפרט למסחר הפרטי העולמי (מכס מכס מכס על כל פיצ'פקס ב-200 שקל)". לא נסחפנו קצת? אז צריך לשלם מכס. לא חסימה ולא נעליים. והאנשים שעוסקים ב"מסחר הפרטי העולמי" הם לא בדיוק האנשים הכי עניים בארץ שממש דחוף לסדר להם פטור ממס. |
|
||||
|
||||
לרצות לקנות טלויזיה, מקרר, מחשב לילד, ספר או תנור יד שניה, דרך לוח אינטרנטי, משום שאין לך מספיק כסף למוצר שנמכר בארץ ב-450% מהמחיר האמיתי שלו, זה לא בדיוק הכמיהה האפלה של האנשים הכי מליונרים בארץ (אני מבין אותך. דמגוגיה זה באמת כיף לא נורמלי). לא, אני לא חושב ש"נסחפנו". זה סוג של חסימה, בעיקר של אלה שלא יכולים להרשות לעצמם את העלויות חסרות ההצדקה של מוצרים בארץ. זה בדיוק מה שמאפשר, ליבואנים בארץ ,למכור סחורה דפוקה (פעמים רבות brandless ומאיזה יבוא סיני מפוקפק וזול), לישראלי המצוי, בשווי של מאות אחוזים מהשווי האמיתי שלה. לוקחים את הכוח שהטכנולוגיה(אינטרנט) והתחבורה העולמית(דואר אוויר) מעניקה לאדם הפשוט ונותנים אותו רק לאלה שיש להם מספיק כוח כלכלי או פוליטי להשתמש בו. האנשים שעוסקים (פוטנציאלית, מעשית בישראל זה בד"כ לא ממש משתלם לצרכן הפרטי) ב"מסחר הפרטי העולמי" הם לא העשירון העליון ואפילו לא המעמד הבינוני הגבוה. מדובר בצרכן הפרטי הממוצע שכופים עליו לקנות מיבואנים שמנמנים מקומיים (תרבות הקניונים ותרבות הזכיניות באישור המדינה), במקום להיות חלק מאפשרויות הבחירה הרבות שמציע הכפר הגלובלי. פטור ממיסוי על יבוא מוצרים לצריכה פרטית (מוצרי חשמל, ספרים, מדיה וכו') לא תפגע באלה שאתה מנסה להגן עליהם (בשם הסוציאליזם), אלא בדיוק להיפך. אתה מגן על היבואן בתחפושת של דאגה לחלשים. לא דחוף לסדר פטור ממס? גם לא דחוף לגבות מס על כל משפחה שרוכשת כמה מוצרים לשם צריכה פרטית. |
|
||||
|
||||
"זה בדיוק מה שמאפשר, ליבואנים בארץ". איך זה מאפשר? יבואנים לא צריכים לשלם מכס? מכסים לא מגנים על היבואנים. הם מגנים, בחלק מהמקרים, על תעשיינים מקומיים. נראה לי שעלית פה על מסלול תש"חיסטי-אנטי-מיסים-אנטי-רגולציה שנכבש כבר במקלדותיהם של מגיבים רבים. אם אין לך רעיון מהפכני איך לממן את הוצאות הממשלה, אז כנראה הרעיון שלך הוא שימשיכו לקחת, אבל לא ממך. שוין. |
|
||||
|
||||
את "אם אין לך רעיון מהפכני איך לממן את הוצאות הממשלה" אפשר יהיה לטעון גם כשמס הכנסה יגיע ל-100% מגובה השכר? לא כל טיעון תועלתני בעד הקלות במס מסוים זה שו"חיזם. כן, גם הם משלמים מכס, אבל, בניגוד לצרכן הפרטי, היבוא שלהם הוא בסדר גודל סיטונאי. דבר המאפשר להם למכור את המוצר במחיר שזול יותר (אך עדיין מופקע) מהמחיר שיכול להשיג אותו הצרכן (כולל משלוח ומיסים) ללא מתווך. יותר זול (פר יחידה) להזמין אוניה מלאה בארגזי נגני MP3 דפוקים ומחשבים חסרי שם מסין, מאשר להזמין את המחשבים אחד אחד בדואר אוויר. כך נותנת הממשלה את השליטה על מה שזורם, כמה ולמה לארץ מבחוץ, ליזמים ואנשי עסקים, במקום לתת הקלות על יבוא אישי. הקלות כאלה יחזירו את כוח הקניה, ההחלטה, ההשוואה והשליטה לאזרח הפשוט1. הטיעון של הגנה על תעשיינים מקומיים דווקא מקובל עלי, אבל טבלאות המכס הן הרבה יותר שרירותיות מכך. לא כל טענה נגד גובה מיסוי מסוים היא טענה שו"חיסטית גורפת נגד מיסוי ורגולציה באשר הם. התגובה שלך שוב התחלקה לשני חלקים. החלק הראשון הוא שאלה לגיטימית שעליה ניסיתי לענות והחלק השני הוא דמגוגיה מיותרת ודי משעממת. הפיסקה השניה שלך מיצגת נאמנה את מצב הדיון הציבורי בישראל. ככה גם נראת הפוליטיקה שלנו (לעזעזל עם טיעוני תועלת לפרט, לחברה ובכלל - בואו נעסוק במניעים הנסתרים ותאוות הבצע של הדוברים). באמת שוין. _______ 1 הישראלי הפשוט שחי בנהריה, עובד בחרטות ויש לו אישה, שלושה וחצי ילדים, כלב, משכנתא ומינוס בבנק. גם לאנשים כאלה יש חיבור לאינטרנט. עליו צריך להקל את ההשתתפות במשק הגלובלי, על כל הנחותיו ואפשרויות מוצרי יד השניה שבו, שהתפתח בשנים האחרונות. חבל שאנחנו מונעים דווקא ממנו את פירות ההתקדמות הטכנולוגית של החברה בה הוא חי. הניסיון לצייר את הצרכן שאני מדבר עליו כמשכיל, נהנתן, איש העולם הגדול, פזרן, שייך להמעמד הבינוני הגבוה, כבולס שרימפסים ומזמין משחקי XBOX360 סידרתי ב-EBAY, זה לא יותר מאשר קרב רטורי על התודעה ולא טיעון של ממש. |
|
||||
|
||||
כשכתבתי על שרימפסים לא התכוונתי לצייר את הצרכן כ''בולס''. להפך, מדובר במזון זול, בריא, טעים ומזין, שעולה בכל העולם גרושים ורק בארץ נחשב למותרות. במילים אחרות, אני איתך במאבקך כנגד שיטת המיסוי המסורבלת והמטופשת הנהוגה בארץ. |
|
||||
|
||||
לא ידעתי את זה ולכן הבילבול. תודה. |
|
||||
|
||||
1. שרימפסים זה לא בריא יש בזה בערך פי שניים כולסטרול מאשר בבשר אדום. 2. שרימפס עולה הרבה בארץ רק כי אנשים מוכנים לשלם עליו הרבה לפני כמה עשורים שרימפס עלה גרושים ודייגים השתמשו בו בתור פתיונות. רק כשנדבקה אליו הילה של יוקרה והוא הפך לפריט מבוקש במסעדות המחיר עלה. רוב השרימפסים שאתה אוכל במסעדה באים מדיג מקומי ולא מיבוא. |
|
||||
|
||||
1. שטויות http://www.whfoods.com/genpage.php?tname=foodspice&a... http://www.oceangarden.com/eng/shrimp/health.htm http://www.contessa.com/health_wellness/benefits.php 2. אלמלא 1. עוד הייתי יכול לקנות את זה... |
|
||||
|
||||
נסה לקבל נתונים מאתר שלא מופעל ע"י מישהו שעוסק בשיווק מאכלי ים. בשר: מזון מהים: |
|
||||
|
||||
לפי האתר הזה בתרנגולת מבושלת יש יותר כולסטרול מאשר ברוב סוגי הבשר האדום. האמנם? |
|
||||
|
||||
אה, לא שמתי לב לכמויות. פה "one cup" ושם "90g". לומשנה. |
|
||||
|
||||
אגב, אילו מוצרים נמכרים בארץ ב-450% ממחירם בחו"ל? |
|
||||
|
||||
רכב, מוצרי חשמל, טלויזיות, רכיבים למחשב, קונסולות משחק, ספרים ועוד. |
|
||||
|
||||
כמובן ש-450% זה גבול עליון (בד"כ כאשר מוכרים לצרכן הישראלי מוצרי brandless למינהם שנקנו בזול ושאפשר למכור כאן במחירים של מוצרי מותג, כי אין ממש תחרות). נראה לי שמרבית המוצרים האלקטרוניים והחשמליים נמכרים כאן במחירים של פי שתיים עד פי שתיים וחצי (וגם זה רק עבור צרכן נבון שיש לו את הכלים לביצוע השוואת מחירים וכו'). זאת כמובן במספרים מוחלטים ובהתעלם מההשוואה לשכר הנטו הממוצע של המעמד הבינוני ומטה בישראל (מה שמגדיל עוד יותר את הפער). |
|
||||
|
||||
תבדוק כמה עולה קילו שרימפס בישראל וכמה בחו''ל... |
|
||||
|
||||
שרימפס משובץ יהלומים או לא? |
|
||||
|
||||
טוב, בכל מקרה חסילון יעלה הרבה פחות משרימפס... |
|
||||
|
||||
נראה לי שאתה מפריז מאד בהערכת ההפרשים. בדיקה קלה מגלה, למשל, שטלביזיה של טושיבה מדגם 32WL66 נמכרת בזאפ החל מ-5760 ש"ח. באמזון נמכרת טושיבה 32HL66 (להבנתי דגם מקביל) ב-979 דולר, או כ-4150 ש"ח. ההפרש כאן הוא כארבעים אחוז (וקח בחשבון שבישראל יש מע"מ של 16.5%, אם איני טועה). באמזון הבריטי נמכר WL66 ב-662 ליש"ט, או 5220 ש"ח. בזאפ נמכרת מצלמת קאנון S3IS מ-1795 ש"ח. באמזון היא נמכרת ב-354.89 דולר, או כאלף וחמש מאות ש"ח. באמזון הבריטי היא נמכרת ב-269.45 ליש"ט, או 2260 ש"ח. בקיצור: הטענות שלך בענין זה אינן מתבססות על המציאות. מכס על מוצרי אלקטרוניקה אישיים בוטל כבר לפני שנתיים-שלוש. שיעורי המכס על מוצרי אלקטרוניקה ביתיים הורדו גם הם באופן משמעותי. למיטב ידיעתי, על מחשבים אין מכס, על ספרים אין מכס מתוקף אמנות בינלאומיות וכך לגבי רוב הדברים שמנית. על רובם מוטל רק מע"ם. לגבי רכב אכן יש מיסי קניה גבוהים, 112.5-127% לרכב פרטי. זה עדיין רחוק מאד מ-450%. אתה מוזמן להביא לי דוגמה למוצר אחד שמחירו בארץ הוא 450% מבחו"ל והסיבה לכך היא מיסוי (להבדיל מבלעדיות של יבואן וכיו"ב). |
|
||||
|
||||
אתה משווה את אמאזון (שהיא חנות לא זולה) לזאפ (שהוא אתר שמשווה חנויות). תשווה את זאפ לאתרים מקבילים בחו"ל ותקבל מחירים זולים יותר (לפעמים ביותר מ-10%). |
|
||||
|
||||
עוד עשרה אחוז, כן. 450% - לא. |
|
||||
|
||||
צודק. מודה. קצת הגזמתי (למרות שתמיד אפשר להביא דוגמאות קיצוניות כמו מצב קונסולות המשחק בארץ, אבל זה אכן ממש לא מעניין). פי 1.5 עד פי 3 זו הטענה שאני עומד מאחוריה. |
|
||||
|
||||
אגב, מחירים נמוכים (יחסית למחיר המקומי) בזאפ זו לאו דווקא דוגמא טובה. חלק נכבד מהמוצרים שם הם חלק ממה שמכונה בארץ "שוק אפור" של יבואנים לא רשמיים. שים לב לפער העצום שיש לפעמים במחירים בין חנויות וקניונים מוכרים לבין חנויות וירטואליות שלא ברור מי בדיוק עומד מאחוריהן. במקרים כאלה הפער בין ביטחון הקניה בארץ לבין הביטחון שבהזמנה האישית מ-SELLERS מבוססים בחו"ל מצטמצם עד נעלם (ואולי אף מתהפך). עוד טענה: נניח שבהתחשב בעלויות המישלוחים הפער אכן לא יהיה בומבסטי. עדיין פער קטן יותר יעמיד את מספקי הסחורה בארץ על המשמר וגם אם הם לא יורידו מחירים בעקבות הקלות במכס על יבוא אישי, הם יהיו חייבים לשפר את השירות שהם מציעים ללקוח שלהם כאשר הם יודעים שאפשרות הקניה (הנניח מסוכנת יותר) ב-EBAY, עלולה להיות אופציה נוחה נוספת עבור הלקוח. |
|
||||
|
||||
ידידי, קח בחשבון: המכס שאתה משלם בקניה ישירה הוא אותו מכס שהיבואן הרגיל משלם. אם יש על מקררים מכס של ארבעים אחוז, נגיד, גם היבואן משלם אותו. אף אחד לא חוסם אותך מקניה ישירה באינטרנט. אם אתה מתנגד לקיומו של מכס במדינת ישראל, זה סיפור אחר; אבל אם "יבוא אישי" יזכה להקלות במכס, מהר מאד היבואנים יתחילו להזמין "באופן אישי" כמויות בדואר ולמכור בזול והתוצאה תהיה התמוטטות המכס בארץ. לגבי זאפ, יש לך שם המלצות קונים ואתה יכול לבדוק את איכותו של המוכר. כמו כן, במוצרי אלקטרוניקה המוכר בד"כ נותן לך אחריות של היבואן - ומכאן שהוא מוכר על ידו. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בפעם האחרונה שבדקתי היה סניף של האוזן השלישית בחיפה, לא? |
|
||||
|
||||
יש אחד בשדרות מוריה. |
|
||||
|
||||
באמת צריך לבדוק אותו. אבל בקריות, למיטב ידיעתי, אין סניף מעניין של שום רשת. |
|
||||
|
||||
לי יש yes max ואני לא מבין איך יכולתי לחיות לפני כן. |
|
||||
|
||||
תאר, פרט והסבר. |
|
||||
|
||||
פעם, לפני המקס, השוטה היה כותב באייל 20 תגובות בשעה, מתוכן 5 רציניות, ועשר שממש הצליחו להצחיק. היום השוטה כותב באייל 3 תגובות בשבוע, מתוכן 1 מצחיקה. |
|
||||
|
||||
בלחיצת כפתור אחת (או שתיים) אני מקליט את מה שמעניין אותי ורואה את זה בזמן הנוח לי ותוך דילוג קליל על הפרסומות. ההקלטה היא דיגיטלית, כך שאין שום הפחתה באיכות. (מי שיספר לי עכשיו איך נגמרו משחקי האליפות ב NFL או ב masters - דמו בראשו1) ____________ 1 - ליתר בטחון אני כנראה אדיר את עיני מהאתר לכמה ימים. למה לקחת סיכון מיותר? זה, אגב, החסרון היחיד של השיטה: כשמדובר בארועי ספורט עלי להמנע ממדור הספורט בעיתון עד שאני סוגר את הפער, מה שמחייב אותי לקרוא את עמודי החדשות עם ארוחת הצהריים, ואלה גורמים לי בעיות עיכול לא קלות. מסתבר שלכל דבר יש מחיר. |
|
||||
|
||||
אז כדאי שתזהר... |
|
||||
|
||||
הם עדיין חוסמים חלק מהערוצים/תוכניות להקלטה? |
|
||||
|
||||
אולי את הערוץ התורכי, אבל שום דבר שאי פעם ניסיתי להקליט. מה שכן, ההקלטה מסתיימת כמה דקות אחרי סיום תוכנית עפ"י לוח הזמנים המתוכנן, מה שמחייב להקליט גם את התוכנית הבאה כדי להבטיח הקלטה מלאה, שכן הלו"ז המתוכנן לא תמיד חופף את מה שקורה בפועל. לפעמים אפילו זה לא מספיק: כשניו-אינגלנד מוליכה ב-3 נקודות אבל אינידיאנפוליס על קו ה-6 שלהם ויש עוד דקה וחצי לסיום המשחק, וכל זה קורה כשמסתיימת התוכנית הבאה (!) בלוח המשדרים, הצופה הקטן מרגיש די מתוסכל, ומודה לאל שאין בהישג יד רובה ציד דו-קני. למרבה המזל החתול כבר למד שכאשר נשמע אותו "סאמממק ערס, שימותו הבני זונות המסריחים האלה!1" מוטב לו להצטנף בשקט מתחת לספה בחדר מרוחק ולדחות את תלונותיו שלו למועד אחר. ____________ 1- אני מתנצל. בשעות כאלה אני לא מקפיד על כללי הדקדוק. |
|
||||
|
||||
תגובה 429444 אומרת בדיוק את זה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
צריך גם לברר מה זה ''מוצא חן בעיניך''. יש אנשים שמעדיפים לקרוא דברים שהם מסכימים איתם, ויש אולי כאלו שמעדיפים לקרוא דווקא דברים שהם לא מסכימים איתם, כדי לאתגר את עצמם. |
|
||||
|
||||
1. גם אותי. |
|
||||
|
||||
ציפר אינו סתם איזה כתב זוטר. עמדותיו והגישה שלו כלפי פרובוקציות עלובות משפיעות גם על איכות העיתון שהוא עורך. ראה, למשל, את הדברים שמופיעים כאן: http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=244696&... |
|
||||
|
||||
אני דווקא מאוד מסמפטת את הטור של סייד קשוע. |
|
||||
|
||||
גם אני. אני גם חושב שהוא טור חשוב מאד. כשכתבתי את זה חשבתי על משהו שקשוע כתב בעצמו לפני כמה חודשים, לאחר שהעז להביע את דעתו כערבי ולטעון משהו לגבי בעיות הזדהות עם ישראל במלחמה האחרונה. בטור של השבוע הבא הוא הציע למערכת להקים מערכת אוטומטית לניתוב שיחות1: "אם ברצונך לבטל את המנוי בגלל עמירה הס, נא להקיש 1; אם ברצונך לבטל בגלל הערבי, נא להקיש 2; אם ברצונך לבטל בגלל גדעון לוי, נא להמתין והביטול יעשה אוטומטית". -------------------- 1 - סביר שזה היה הרבה יותר שנון במקור. |
|
||||
|
||||
לא היית רחוק: "אם אדוני/גבירתי רוצה לבטל את המנוי בגלל מאמר המערכת נא ללחוץ 1, אם אתם מעוניינים בביטול המנוי בגלל עמירה הס - 2, לערבי - 3... בגלל גדעון לוי ניתן לבטל אוטומטית על ידי ניתוק השיחה" |
|
||||
|
||||
גם אני בד''כ אוהבת את קשוע. ובפרט במלחמה אהבתי אותו מאוד. הוא היחיד שהצליח להעלות על שפתיי חיוך כל שהוא באותה תקופה. |
|
||||
|
||||
אותו ''משהו לגבי בעיות הזדהות עם ישראל'' היה תאור שמחתו על חייל ישראלי שנהרג במלחמה (מהולה בחשש שהוא בן של מי ממכריו של קשוע). אכן, משהו קטן. אני לא מבין למה עושים מזה עניין. |
|
||||
|
||||
לגיטימי מאד בעיני שכערבי הוא יעלה את הרגשות האלה. אתה לא מרגיש שמחה מהולה ברגשות אשם כשאתה שומע על חמושים שנהרגו בעת מבצע של צה"ל בעזה? |
|
||||
|
||||
לגיטימי שיעלה כל רגש שהוא חש. מי דיבר על לגיטימיות? דיברתי רק על הניסוח המעניין שלך - וגם הוא לגיטימי כמובן - שדיבר על "אי הזדהות" עם מדינת ישראל במלחמה האחרונה. |
|
||||
|
||||
הניסוח שלי לא נועד להיות מתחכם או מעניין. זו באמת הפרשנות שלי את קשוע. לדעתי הוא נותן צוהר, אמנם לא מדהים ואמנם בד"כ מתחכם, לתפיסת העולם של ערבי ישראלי "טוב" (נגיד, שאין לו בבית צעיף ירוק של התנועה האסלאמית או אפילו תמונה של בשאר אסד על הקיר). ומה אתה יודע? גם ערבי טוב לא רוצה לשיר את התקווה. ומה שיותר גרוע, גם לערבי מתייהד יש בעיות (קשות) של הזדהות עם המדינה. לטעמי הטורים שלו על הטייס ועל קבוצת המיקוד היו מצויינים. לא בגלל שקל לי להסכים איתם, אלא בגלל שדרך הציניות (אצל הטייס) והדיסוננס (עם הטנק) יכלת לראות את הקושי בחיים של ערבי-מתייהד. בשני המקרים זו פשוט בעיה1 של זהות. ------------------------ 1 - בעיה שלו או שלי? לא יודע. |
|
||||
|
||||
לא על חייל שנהרג, אלא על טנק ישראלי שנפגע. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... |
|
||||
|
||||
"אבל עד עכשיו אני לא מצליח להבין איך אני שמח כשאני שומע שעוד טנק של צה"ל נפגע ובו בזמן מת מפחד שהיו לי חברים בתוכו ומתכווץ כשאני רואה את התמונות ומתחתן את גילאי הנופלים" - מילולית, אתה צודק (ואני יודע שאצלך זה לב העניין). בניתוח המשמעות, אם הוא "מת מפחד שהיו לי[ו] חברים בתוכו" הרי ברור שהוא לא מדבר על טנק ריק. |
|
||||
|
||||
דווקא אני הבנתי אותו כאילו מה שמשמח אותו הוא הפגיעה בכלי נשק של ישראל ובמה שמסמל את הכיבוש הציוני, ומה שמפריע לו הוא שנהרגו שם אנשים. כמובן שהוא הציג את זה בצורה גרועה מאוד, כאילו ממש יפריע לו שנהרגו שם אנשים רק אם הם חברים שלו, אבל במקרה הגרוע ביותר נראה לי שאפשר להאשים אותו באדישות למות חיילים, לא בשמחה על מותם. |
|
||||
|
||||
ברור שהוא לא מדבר על טנק ריק, אבל לא ברור (לי) אם הוא שמח על זה שלא מדובר על טנק ריק. ז''א, לפי איך שהבנתי את מה שהוא כתב, האפשרות שטנק יושמד והחילים ישארו חיים היתה משמחת אותו, האפשרות שהטנק נשאר שלם והחילים מתו, היתה מעציבה אותו, ולכן המציאות (הטנק הושמד והחילים מתו) השאירה אותו מבולבל. (יכול להיות שזה לא נכון, מה שבטוח זה הוא אינטליגנטי מספיק על מנת להשאיר את זה לא ברור, בשביל שאחר כך לא יוכל מישהו לטעון שהוא כתב שהוא ''שמח שחייל נהרג''. הוא לא כתב את זה, וגם אם אתה לא מאמין לו, לפחות תן לו את הקרדיט של מי שיודע להתנסח בעמימות) |
|
||||
|
||||
אתה מתעלם מכך שהחיילים היחידים שהוא מזכיר הם החברים שלו. אבל באמת אין הרבה טעם להתפלפל. הטכסט גלוי, וכל אחד יכול לגבש לו דעה. |
|
||||
|
||||
''... מתכווץ כשאני רואה את התמונות ...'' |
|
||||
|
||||
גם אני *מסמפט* אותו, אבל לא קורא. תסביכי הזהות שלו נוגעים ללב, והמבט עלינו ועל עצמו מרתק - אבל בסופו של דבר, לטעמי אין לו מספיק חומר מעניין, והטור שלו מייגע נורא. |
|
||||
|
||||
וגם: קצת נמאס לקרוא איך הוא מציג את עצמו כלוזר שיוצא לשתות ולשכוח צרות כמו "אשתי אמרה שצריך כסף לתקן את הדוד" ו"הילדה בכתה, לא יודע למה". כך לפחות נהג לכתוב ב"העיר" בזמנו. |
|
||||
|
||||
אני מצאתי אותו מאוד מעניין במשך כמה חודשים, ורק לאחרונה אני מרגישה שבאמת מתחיל להיגמר לו החומר. בדיוק לפני שהוא החליט לצאת לחופשה (לפני כמה שבועות), חשבתי שכדאי לו לקחת הפסקה מהטור. נראה איך זה ימשיך עכשיו. |
|
||||
|
||||
ההנחה שבלוגים נועדו לעורר פרובוקציות כדי ''להזרים טוקבקים'' אין לה במה להאחז. בלוגים נועדו לפרסום דעות אישיות, נכון, אבל הפיכתם לבמה לפרובוקציות זולות זה המצאה של ציפר והארץ. בשאר העולם, כולל בלוגים ישראלים רבים, בלוגים יכולים להיות גם ''סתם'' מעניינים. |
|
||||
|
||||
אם עיתון ממוסד מחליט לרכב על הגל ולפרסם בלוג, איזו סיבה יכולה להיות לו מלבד טוקבקים? אם הוא היה רוצה להציג פשוט פרשנויות מעניינות של כותבים, הוא היה מעסיק אותם ככותבי מאמרים. |
|
||||
|
||||
למה "תנועת קוראים" לא מספיקה? טוקבקים, הרי, אפשר להוסיף גם לכתבות, לא רק לבלוגים. |
|
||||
|
||||
הוא רוצה להיחשב לעיתון ההולך עם הזמן (גם אם הבלוגים שלו חסרים מאפיינים רבים של בלוגים ''אמיתיים'' - למשל, הם עוברים עריכה לפני כן והם אינם מעודדים אינטראקציה עם בלוגים אחרים). |
|
||||
|
||||
בכלל, זה חלק מהטרנד ה"חדש" של כלי התקשורת בארץ: להעמיד פנים שהם אפילו יותר טפשיים ורדודים מכפי שהם באמת. מובילים את הקו כמובן הם בחדשות 10, שחוץ מלתת למהדורת החדשות הלילית שלהם את השם המתבקש "החדשות לאיטיים וקשי תפיסה", עשו כבר הכל. אבל במירוץ הבלתי נגמר אחרי הרדידות, "הארץ" עדיין מפסיד (הכותרות עדיין מרמזות, לפעמים, על תוכן הכתבה!). וזו הסיבה היחידה שבגללה אני מוכן לסלוח לו גם על שטויות כמו הבלוגים שהאתר מוצף בהם. לו הייתי שוקן, הייתי מעלה את שיגעון הבלוגים בוואלה ומשאיר את הארץ נקי, אבל ניחא. |
|
||||
|
||||
האם אתה טוען לקשר בין בלוגים לבין רדידות (תלוי כמובן מה כתוב בבלוגים...)? או בין הליכה אחר טרנדים לבין רדידות? מכל מקום, ה"בלוגים" של אתר הארץ אינם אלא טורים אישיים. |
|
||||
|
||||
הליכה אחר טרנדים ורדידות. |
|
||||
|
||||
חינוך (או מוטב - השכלה) לילדים. הסעיף הכבד ביותר בהוצאה המשפחתית. |
|
||||
|
||||
זה פינוק בשבילך? |
|
||||
|
||||
בשבילם. |
|
||||
|
||||
לוקסוס מיותר. שתי סטירות בבוקר ואחת בערב, לחמניה, שוקו ובגרות אקסטרנית (אם מתחשק להם), זה מה שילדים צריכים. |
|
||||
|
||||
שוקו עושה כואב בבטן. אפשר כוס מים עכורים במקום? |
|
||||
|
||||
לא, אי-אפשר. איפה אתה חושב שאתה? בקייטנה? |
|
||||
|
||||
במקרה שלי מאז שהילדים נולדו, אנחנו לא הולכים למופעים, לא יוצאים למסעדות ואופן כללי מוותרים על כל הסעיפים המופיעים בסקר. נראה כי איך שהוא הסכומים מתקזזים. |
|
||||
|
||||
ספרים בעיקר, לדאבוני. זה היה יכול להיות טוב ויפה לו הייתי קוראת מחצית מהספרים הדי טובים שאני קונה, אבל רובם מתפקדים בלהפוך את החדר שלי למאורה מאד אינטלקטואלית למראה, ואותי לספרנית של החברים, אם כי בחודשים האחרונים הטלתי איסור כניסה לחנויות ספרים עד שאני אסיים כמה ספרים ששוכבים בתולים ומזמינים בחדר שלי יותר מדי זמן. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני לא מבינה, מה קרה לאופציית הספריה הציבורית? המון ספרים (לא רק אלו שיצאו בחודש האחרון) ובחינם. ואל תגידו לי שאתם אוהבים שאפשר לחזור לקרוא שוב. תקנו רק את אלה שאתם יודעים שאתם רוצים לקרוא שוב. אחרת אתם חשודים בכך שאתם מנסים להראות אינטלקטואלים עם הרבה ספרים בבית. |
|
||||
|
||||
לי אישית יש בעיות בהתנעה - כשאני מרגיש מוכן להתחיל לקרוא ספר חדש, בדרך כלל יש לי שניים-שלושה נסיונות כושלים עד שאני מוצא ספר בספריה האישית שלי שמתאים לי באותו הרגע. באופן כללי, אני מעדיף שהספרים יהיו זמינים, ואני אגיע להם מתי שנוח לי, ולא שאם לקחתי ספר עכשיו, אני צריך להחזיר אותו לספריה תוך X זמן. גם הזמן הרב שלוקח לי לקרוא כל ספר לא עוזר, כמובן. חוץ מזה, הרבה מהקריאה שלי היא באנגלית, וזה די שולל את אופציית הספריה הציבורית. וחוץ מחוץ מזה - למה לא להוציא כסף על ספרים? לסופרים לא מגיע להתפרנס? |
|
||||
|
||||
המשפט האחרון הוא בצחוק, נכון? ספריות הן דבר המקובל בעולם כולו וסופר שמצליח מצליח למרות קיומן. אם הוא לא מצליח, אולי כדאי לו להחליף מקצוע. ואם אני אוהב לקנות כמה מצרכים, לעבוד קצת במטבח המשפחתי ולהכין חומוס שיוצא גם יותר טעים וגם יותר זול מכל חומוס ממקור לא-ביתי - אתה תגיד לי "לא לא, אל תכין בבית, לך לאכול בחוץ כי החומוסיות צריכות להתפרנס"? הסופרים, החומוסאים וכל אחד אחר מתמודדים עם כוחות השוק והצרכן מפעיל את השיקולים שלו ולא את שיקול "אני אקנה את המוצר/מצרך זה וזה, כי הם צריכים להתפרנס...". יוצאים מכלל זה אולי מפעלים שיקומיים המעסיקים בעלי צרכים מיוחדים. כבר קרה שקניתי חפצי נוי קטנים וזולים שיוצרו במפעל כזה, ושלא ממש מצאו חן בעיני אבל יכולתי להרשות לעצמי לקנות אותם ועשיתי את זה מתוך הכרה בחשיבות הנושא. אבל לקנות ספרים שאפשר לקבל בהשאלה תמורת דמי מנוי, בגלל שלסופרים "מגיע" להתפרנס? אולי "מגיע" להם (מי קבע את זה ועל סמך מה?), אבל אם הם לא עמוס עוז, שכנראה מעולם לא סבל מעובדת קיומן של ספריות - הם מחפשים פרנסה אחרת או פרנסה נוספת. אלה החיים. |
|
||||
|
||||
אני מתנגד לרעיון העקרוני של "למה להוציא כסף על X". כן, ספריות הן לגיטימיות וחיוביות, אבל להגיד, באופן עקרוני, שאין סיבה להוציא כסף על ספרים? אם יש לי כסף, ואני מאמין שאני אהנה מספר מסוים, למה לא לרכוש אותו בכסף מלא? אם אני לא אוהב את החומוס של חומוסיות ולכן אני לא קונה שם, לא יהיה לי אכפת אם הן יסגרו. אם אף אחד לא ירכוש ספרים בכספו, כמות הספרים שיתפרסמו תרד פלאים, כי יהיה הרבה יותר קשה להתפרנס מזה (וכן אכפת לי אם זה יקרה). הסיבה שרוב הסופרים לא סובלים מקיומן של הספריות (ואף להפך) היא שבסופו של דבר רוב הקוראים עדיין מעדיפים (או מוכנים) לרכוש את הספרים שהם מעוניינים בהם. טענה עקרונית ש"אין סיבה להוציא כסף על ספרים" מושכת את השטיח מתחת לרגלי הטיעון שסופרים אינם נפגעים מספריות - הם אינם נפגעים מספריות כי הרבה מאוד אנשים אינם משתמשים בהן באופן בלעדי. |
|
||||
|
||||
אם אני לא טועה, יש במסגרת חוק ספריות ציבוריות גם נושא של תמלוגים לסופר ע''י הספריות או מי שמממן אותן. |
|
||||
|
||||
יתכן, וטוב שכך, אך מובן שזה לא היה מספיק. |
|
||||
|
||||
יש לזה כמה סיבות, שהעיקרית היא כמובן רכושנות, אבל גם עניין הקריאה האיטית והעובדה שאני נוטה לסמן בעיפרון משפטים שאני מוצאת חכמים במיוחד או שמות\מילים שאני רוצה לברר על פשרן אחר"כ. |
|
||||
|
||||
אבל אני טורחת גם להחליף ולהחזיר לחנויות יד שנייה תמורת זיכוי (שמאפשר לי לקנות עוד דיסקים כמובן). |
|
||||
|
||||
זה רעיון די טוב, למען האמת. אני אנסה אותו אחרי שאיסור הכניסה שלי לחנויות עם דברים שאני רוצה יגמר. |
|
||||
|
||||
אמזון.קום רק משתפרים עם הזמן, כמות ההיצע עולה על כמות היכולת לקלוט. החבר'ה האלה ראו אצלי הכי הרבה בנג'מינים על פנאי. |
|
||||
|
||||
האמת היא שדי קשה להעריך, כיוון שזה מאוד משתנה בהתאם למצב הרוח ולתקופה. עניתי ''ספרים ומגזינים'', אך בתקופות אחרות זה בהחלט היה יכול להיות דיסקים, סרטים ואפילו פעילות ספורטיבית. טיולים ונופש זו עדיין ההוצאה הגדולה ביותר בשנים מסוימות, אך לא באופן שוטף. |
|
||||
|
||||
נראה לי ששכר הלימוד וההוצאות הנלוות זה הפינוק העיקרי. פעם זה היה סרטים, מסעדות, טיולים, אבל מאז שיש ילדים למי יש זמן (או כסף). |
|
||||
|
||||
מזל שלפחות על אינטרנט אלחוטי אתה לא צריך לשלם. |
|
||||
|
||||
מזל גדול. גם על אינטרנט קווי אני משלם רק לבזק על התשתית (כבלים אין פה, בינתיים). ברק 013 נותנים שירות חינם (750KB) לסטודנטים באוניברסיטה העברית. |
|
||||
|
||||
רק בגלל שהשאלה היתה על כמות הבזבוז1. בגלל שכבר כמה שנים אני משתדל לקנות ספרים1 (ואם אפשר גם CD) מיד שניה, יחס ההוצאה הוא בהתאם. 1 מבחינתי שום פריט (טוב, אולי אפשר להתווכח על הימורים) איננו בזבוז פר סה. 2 למה לדעת עורך הסקר ספרות מקצועית - קרי ספרי עיון וכו' שהיא הרבה יותר יקרה מספרות יפה - לא נחשב בתור 'פינוקים'? |
|
||||
|
||||
כמה מוזר. סביר להניח שזה באמת הסעיף שעליו אני מבזבזת הכי הרבה, אבל איכשהו לא חשבתי בכלל לבחור בו. בקושי שמתי לב שהוא שם. כנראה מהסיבה ההפוכה לשלך- אני לא תופסת את זה כבזבוז. לא שספרים וכו' הם כן בזבוז, אבל בכל הנוגע לבגדים, כאילו אין ברירה- חייבים להתלבש לעבודה, לא?... |
|
||||
|
||||
למה הסיבות הפוכות? ראי 1 בתגובה המקורית שלי. |
|
||||
|
||||
כפי שאני מבינה את זה, לא כל ספרות עיונית היא ספרות מקצועית. ספרות מקצועית היא מה שאתה קורא לצורכי עבודה, ישירות או בעקיפין. אם אתה קורא את דוקינס ועובד כספר צמרת, זה לא ייחשב לספרות מקצועית. |
|
||||
|
||||
אם אני ספרית צמקת (אהבתי, השארתי) שנהנית לעיין ב Elle אז למה זה לא 'פינוק'? אולי את מתכוונת שקריאת ספרות זאת מטלה שצריך לבצע ולגמור כמה שיותר מהר? (כמו שעובדי המשרד נאלצים לקרוא את דפי הכרומו הביוגרפיים שפירסמה מנכלי"ת משרד השטיון). |
|
||||
|
||||
לא ידעתי ש-elle זה ספרות מקצועית לספריות צמרת, אבל אם כן - אז אין כאן שום "בזבוז" וגם לא "פינוק". גם העבודה שלך, אפילו אם אתה אוהב אותה מאוד, איננה פינוק. גם אם אתה מרצה לספרות ומעביר קורס על אצ"ג, שאותו אתה, נניח, אוהב בכל ליבך - עדיין קנייתו יכולה להיכנס לתלוש המשכורת שלך בתור ספרות מקצועית, על אף שזו שירה. לעומת זאת, באותו תפקיד, ספר לימוד על ההיסטוריה של אפריקה במאה השביעית לא ייחשב לספרות מקצועית כלל. |
|
||||
|
||||
אם כך, לשיטתך פינוקים הם כל פעילות שאיננה נובעת ואו תורמת ישירות, ובאחוזים ניכרים, לתחום או לתחומים העיקריים של חייך, כשהתחומים העיקריים מוגדרים כדבר מה הניתן לכימות כלשהו. מזכיר קצת את הוויכוח העקר אם אוכלים כדי לחיות או להיפך. |
|
||||
|
||||
לא, זה לא לשיטתי. זו רק הפרשנות לעניין ''ספרות מקצועית'' בשונה מ''ספרות עיונית''. |
|
||||
|
||||
כסטודנט כשקיבלתי לקריאה מהמרצה צילום פרק מספר בתחום המיקצועי, לא פעם ולא פעמיים רכשתי את הספר עצמו, גם אם שאר הפרקים לא ניכללו בחומר הלימודים. לדעתך זה נחשב כקנית ספר עיון, מקצועי או פינוק? באופן דומה, קנית חליפה לעבודה זה פינוק או מיקצועי (אם אפשר להשתמש בה כשהולכים גם ללוויה)? |
|
||||
|
||||
אינני יודעת. על כך יש לשאול את עורכי הסקר. |
|
||||
|
||||
היום שמתי 700 ש"ח על משאבת הגה חדשה, ואני מתכנן שינוי מתלים, ושיפוץ פחחות כללי, ואני מפנטז על מנוע משופר וצבע מיוחד... |
|
||||
|
||||
רוב ההוצאות שלי הן על קורס שאני לוקחת ''בשביל הכיף'' באו''פ, שיעורי פיתוח קול ותשלום שנתי למקהלה שאני שרה בה. |
|
||||
|
||||
הפינוק העיקרי שאני משלם עבורו זה שקט מאישתי. אני שולח אותה לקניון ביום שישי בבוקר לקנות לעצמה משהו יפה ויש לי כמה שעות לעצמי. בזמן האחרון היא נכנסה חזק לקטע של בישול גורמה. זאת אומרת ציוד לבישול גורמה. היא לא מבשלת כי זה הורס לה את הציפורניים. הכל התחיל כשהחלטתי שצריך לקנות סיר חדש. חשבתי על סיר נירוסטה פשוט כזה, סולתם או משהו, שיהיה מקום לתפוחי אדמה של הפירה להתבשל בכבוד. בקופה הצליחו לשכנע את האישה לקנות מולין שזה מין מכשיר שמועך תפוחי אדמה וגם מסנן אותם וככה יוצא פירה בלי גושים. איך שיכנעו אותה? נתנו לה ווק במתנה, מבצע, יש אלף כמוהו. אחרי יומיים היא גילתה שבשביל להקפיץ דברים בווק צריך לחתוך אותם דק דק אז היא קנתה סכין שף עם ידית ירוקה ב 500 שקל ובוצ'ר בלוק ב 200 שיהיה לה על מה לחתוך ומנדולינה, שעושה את מה שהסכין מנסה לעשות רק הרבה יותר מהר ויותר בזול ויותר מדויק ולא חותכת את הקצה של האצבע תוך כדי. אחרי זה היא עשתה קורס חיתוך ירקות באיזו חנות וחזרה משם עם משחיז סכינים וסכין קטנה לירקות וסכין עקומה לפירות וסכין גמישה לדגים ועוד אחת ארוכה עם קצה מעוגל בשביל עוגות ומגנט גדול כדי לתלות את כל הסכינים על הקיר (הקורס עלה 150, הסכינים 1100). אחרי זה השכנה שלנו שכנעה אותה שבשביל להקפיץ דברים בווק צריכים כיריים עם להבה מיוחדת אז החלפנו כיריים, 3000 שקל בשביל 70 סנטימטר נירוסטה עם להבת ווק ולהבת זום. מה זה להבת זום? גם אני לא ידעתי. להבת זום זו להבה קטנה מאוד שיכולה לעשות יופי של תבשילים אם שמים אותם בסיר כתום שעולה 700 שקל ושוקל 30 קילו אז היא קנתה אחד וגם קלחת נחושת עם ידית באורך 40 סנטימטר, שיהיה בבית. אחרי זה היא קנתה קיטשן איד כתום כדי שיתאים לסיר. עררב אחד ניסיתי להכין ביצה בסיר הכתום. הביצה יצאה יופי אבל כשרחצתי אותו שברתי את הכיור, אז היא התקינה כיור כפול מנירוסטה עם משטח טפטוף וטוחן אשפה (היה במבצע בנגב קרמיקה). אחרי זה היא החליטה שהכיור הישן היה מאוד יקר לליבה (משהו עם איבוד הבתולים, לא הצלחתי להבין) אז היא קנתה פלנצ'ה ואבן שמוט כדי להרגיש טוב עם עצמה. בכל אופן, משטח הטפטוף גמר סופית את כל המקום על השיש (הבוצ'ר והקיטשן אייד לא השאירו הרבה) אז נאלצנו להחליף מטבח ומקרר. למה מקרר? כי אי אפשר מטבח חדש עם מקרר ישן. בעוד חודשיים אנחנו אמורים לקבל את המטבח החדש ואז נצטרך להחליף מדיח (שלנו סתם עומד ובמטבח החדש יש הכנה לאינטגרלי) ותנור (שלנו 60 סנטימטר ובמטבח החדש יש יחידת בילד אין של 90) לא נורא, עוד מעט משתחררת לי הקרן השתלמות. אמנם קוויתי להחליף אוטו אבל גם מטבח זה טוב. העיקר להחליף משהו. |
|
||||
|
||||
הרבה יותר זול להחליף אישה. |
|
||||
|
||||
אל תהיה בטוח. אם הטעם שלו נוטה לנשים יקרות כל כך, אין לדעת מי תהיה הבאה. |
|
||||
|
||||
שכ"ג שכח להשלים את המשפט. כוונתו היתה: "הרבה יותר זול להחליף את האשה בעוזרת בית". |
|
||||
|
||||
ייתכן, אבל אם מתחתנים עם עוזרת בית היא עלולה להתגלות בתור יקרה ביותר גם כן. |
|
||||
|
||||
השתגעת? לא להתחתן אלא לשלם לה משכורת רעב ועוד לגרום לה רגשי אשמה על שלא ניקתה את החלונות ושנתגלו שלושה גושים בקוטר 2.5 מ"מ בפירה. שכ"ג לא מתחתן אפילו עם החתול אחרי 40 שנה של חיים ביחד, אז שהוא יתחתן עם העוזרת? |
|
||||
|
||||
אני מחזיק גם אישה וגם עוזרת בית וגם שני ילדים. הייתי מוותר על האישה אבל הילדים קשורים אליה וגם חצי מהדירה והירושה העתידית של ההורים שלה (את הירושה העתידית של ההורים שלי הם ביזבזו על וישניאק זול, גובלנים ונסיעות לטימישוארה). |
|
||||
|
||||
מעניין מה הייתה מדיניות ההחזרה בתקופה שהיו קונים את הנשים (תקופת המקרא, בתקופת הזמנות הכלה בדואר). אני מבין שהיה "שברת שילמת", אז החזר מלא אי-אפשר היה אחרי ליל הכלולות, אבל בטח היה מותר אחרי שבועיים לחזור כדי להתמקח מחדש על המחיר, לצעוק שסידרו אותך ודפקו אותך, שהיא אוכלת שמן, שהאחים שלך לא יקנו אצלו אם הוא לא יתן החזר. מעניין אם היו מחזירים מזומן או מתעקשים על store credit. מעניין גם אם אפשר היה להעמיד פנים שמצלמים את החתונה לערוץ הקהילתי בכדי להוריד את המחיר. |
|
||||
|
||||
מדיניות ההחזרה? קודם כל, אי אפשר להחזיר אם קונים בסוף עונה או במכירות כלליות. שנית, במכירה רגילה אפשר להחזיר תוך שבועיים בתנאי שלא השתמשת. |
|
||||
|
||||
המממ... יעקב אבינו חזר והתלונן, והתשובה שהוא קיבל היתה שאם הוא ישלם פעם נוספת את המחיר המקורי הוא יוכל לזכות גם בסחורה שעליה הוסכם מלכתחילה. |
|
||||
|
||||
זה חזרה לחנות לשם חיזור חוזר, לא החזרה של המוצר. |
|
||||
|
||||
הוא רצה להחזיר את המוצר שקיבל, ולקבל את המוצר שהזמין, אבל כמו בתוכנות, אמרו לו שעצם הפתיחה מהווה הסכמה לתנאים. |
|
||||
|
||||
אכן, אין תוכנה כברה. |
|
||||
|
||||
עם כל הכבוד לספרים, דיסקים, תיאטראות ומופעים, אלכוהול. |
|
||||
|
||||
הפיסוק בתגובה שלך קצת מבלבל אותי. האם כוונתך לומר: "עם כל הכבוד לספרים, דיסקים, תיאטראות ומופעים - הוצאות הפינוק העיקריות שלי הן דווקא על אלכוהול"? |
|
||||
|
||||
כן. הלך לו מקף לאיבוד. |
|
||||
|
||||
הפסיקים הראשונים ציינו איברים נבדלים ברשימה, ו' החיבור ציינה את סוף הרשימה, מכאן שנגמרה פסוקית אחת ומתחילה פסוקית שניה, כזו המתקשרת לראשית המשפט. |
|
||||
|
||||
אבל הצירוף ''תיאטראות ומופעים'' לא נתפס כשני פריטים נפרדים ברשימה אלא כאחד (מדובר בשני פריטים החופפים חלקית). |
|
||||
|
||||
נו, אז? שאלת סקר - איזה סוג של קצף אתה מעדיף? תשובה: "עם כל הכבוד למשחת שיניים, שמפו, סבון וסבון כביסה, קצפת. |
|
||||
|
||||
נו ? אני לא רואה שתי דרכים לקרא את התשובה מתוך ההנחה שהמחבר מכיר את כללי הפיסוק. |
|
||||
|
||||
הטענה היא לא שיש שתי דרכים לקרוא את התשובה. הטענה היא שהקריאה השנייה, המתבקשת (זו שלא התכוונת אליה), נותנת משפט חסר פואנטה. |
|
||||
|
||||
שוב לא הבנת. לא משנה. (קריאה שנייה = לא הפעם השנייה שבה ניגשים לקרוא את התגובה, אלא הצורה הנוספת שבה ניתן לקרוא את המשפט). |
|
||||
|
||||
טוב, די, מישהו חייב להמציא סימן מוסכם לשעשועי מילים/אירוניה/ציניות/הומור. |
|
||||
|
||||
i had to put down voyages, but my heart is with you.
|
|
||||
|
||||
הנקודה החשובה שצריך להעביר לאנשים שמבינים באלכוהול (אני - מבין באלכוהול, אתה - אוהב אלכוהול, הוא - סתם שתיין) היא שאיכות בשום פנים ואופן לא צריכה לבוא על חשבון הכמות. אחרי שטיפלנו בנקודה הרגישה הזו, צריך להתאים את המשקה לאירוע. בירה לברביקיו או פאב רועש ומעושן, יין לארוחה ראויה וויסקי, נו טוב, תמיד. אין טעם להיכנס לרשימות של מותגים (ליום-יום בושמילס, לאירועים אפשר משהו מעושן יותר) כי זה מאוד אישי; מומחים בצד, אף אחד לא יכול להגיד לך מה אתה אוהב (רק לצחוק עליך אחרכך). המלצת הבית : קפה טחון עם Grand Marnier. |
|
||||
|
||||
כלומר נשארים לך חמישה שקלים לשלם לו בתחילת כל רבעון. |
|
||||
|
||||
כל רבעון ? אז איך יתקיים בנו "מה שהוא לא יודע לא יזיק לו [ולו]" ? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מה, נסיעות באוטו במעגלים בשביל הכיף? כי טיולים יש ברשימה, ונסיעה לעבודה זה לא פינוק. |
|
||||
|
||||
אם אתה מעריך את אנשי האייל, אז "הימורים" היא אופציה הומוריסטית לא רעה; אם אתה לא מעריך אותם, אז "פעילות ספורטיבית". |
|
||||
|
||||
אממ... איזה פדיחה, אתה כמובן צודק :) |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |