 |
|
 |
||
|
||||
 |
לגיטימי מאד בעיני שכערבי הוא יעלה את הרגשות האלה. אתה לא מרגיש שמחה מהולה ברגשות אשם כשאתה שומע על חמושים שנהרגו בעת מבצע של צה"ל בעזה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגיטימי שיעלה כל רגש שהוא חש. מי דיבר על לגיטימיות? דיברתי רק על הניסוח המעניין שלך - וגם הוא לגיטימי כמובן - שדיבר על "אי הזדהות" עם מדינת ישראל במלחמה האחרונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסוח שלי לא נועד להיות מתחכם או מעניין. זו באמת הפרשנות שלי את קשוע. לדעתי הוא נותן צוהר, אמנם לא מדהים ואמנם בד"כ מתחכם, לתפיסת העולם של ערבי ישראלי "טוב" (נגיד, שאין לו בבית צעיף ירוק של התנועה האסלאמית או אפילו תמונה של בשאר אסד על הקיר). ומה אתה יודע? גם ערבי טוב לא רוצה לשיר את התקווה. ומה שיותר גרוע, גם לערבי מתייהד יש בעיות (קשות) של הזדהות עם המדינה. לטעמי הטורים שלו על הטייס ועל קבוצת המיקוד היו מצויינים. לא בגלל שקל לי להסכים איתם, אלא בגלל שדרך הציניות (אצל הטייס) והדיסוננס (עם הטנק) יכלת לראות את הקושי בחיים של ערבי-מתייהד. בשני המקרים זו פשוט בעיה1 של זהות. ------------------------ 1 - בעיה שלו או שלי? לא יודע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |