חלב לכל פג | 2363 | ||||||||||||
|
חלב לכל פג | 2363 | ||||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
(לא מצאתי מקום מוצלח יותר לשים את ההודעה הזו. אם תוסר, לא איעלב) את ציור האייל בכותרת הדף מחליף (כנראה לכבוד חג השבועות) ציור של פרה וזר לראשה. כדאי להיכנס לאנונימוס (http://www.anonymous.org.il/milk.htm) כדי לראות כמה ציני (או מזעזע באי-מודעותו) העיטור הזה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהיה מתאים יותר להציב את תגובתך ב דיון 1013 או ב: דיון 1009 |
|
||||
|
||||
אולי כדאי לך לשלוח למערכת מאמר בעניין שאתה מעלה כדי לאפשר דיון. אני חושב שנושא הניצול הקיצוני של בעלי חיים הוא שאלה מוסרית חשובה ביותר. |
|
||||
|
||||
לפי מה שהבנתי, מעורבותכם הסתכמה בחליפת מכתבים. הייתי רוצה לדעת יותר על מעורבותה של לה"ב בגורל הפגים בישראל. מתי אמור לקום בנק החלב הראשון והיכן? אגב, לא כתבתם בשום מקום על העומס הרב על הצוות המטפל בפגיות והצורך בכוח אדם נוסף במחלקות אלה. שיעור הפגים על כל אדם מן הצוות המטפל בפגיות שבארץ הוא מהגבוהים ביותר בעולם. |
|
||||
|
||||
היום התחלנו לטפל בענין של תקינת כוח האדם בפגיות. אני אצרף כאן את המכתב שנשלח- ואענה לך בהרחבה בתגובה הבאה: לכבוד: יום שני 06 יוני 2005 מבקר המדינה שר הבריאות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של כנסת ישראל חברי כנסת ישראל סמנכ"ל משרד הבריאות- ד"ר ברלוביץ' יו"ר איגוד הניאונטולוגים. מנהלי קופות חולים הנדון: תקני כוח אדם בפגיות בישראל א.ג.נ. כל יום נמצאים 10% מהתינוקות במדינת ישראל בסכנה גדולה. מצב כוח האדם בפגיות בישראל נמצא בתת איוש שמסכן כל אחד מהם יום- יום. ראשית- אני מחלק את הבעיה לשתיים- אחיות ורופאים. בעיית האחיות הינה אקוטית וכל יום נפגעים ילדים רבים עקב מחסור בתקנים. לפי הבנתי הועברו השנה 25 מליון ₪ כמענק חד פעמי לפגיות. בעוד במקור הם אמורים היו להיות תוספת קבועה לתקציב הפגיות שתאפשר העסקת כוח אדם מקצועי נוסף שיעזור להגן על חיי ילדינו, הפכה התוספת, לצערי, למענק ולכן שימושיה היו אחרים מאשר שימושיה המקוריים. כמו כן, הבנתי שהועברו כספים מהמחלקות הפנימיות (שתוקצבו בעלות גבוהה מהאמיתית) למחלקות הפגים. זוהי התחלה נהדרת אך לפי הבנתי אף שקל מההעברות לא הגיע לידי הפגיות עקב טענת מנהלי בתי החולים כי למעשה לא קיבלו תוספת תקציב אלא בסך הכול שינו סעיף משם א' לשם ב'. הנקודה התחתונה היא שוב- הפגיות לא מקבלות אגורה שחוקה למרות שהוחלט על כך. הנקודה השנייה היא הרופאים. לפי ועדת אמוראי משנת 1988 מקצוע הניאונטולוגיה הינו מקצוע (אחד מתוך ארבעה) שיש לשים עליו דגש כיוון שאנו עלולים למצוא את עצמנו במחסור של רופאים מקצועיים. יש צורך עז לפתור את בעיות כוח האדם בפגיות כיוון שבכל יום שעובר לא רק שהפגיות נכנסות לגרעון עמוק יותר ויותר אלא ילדינו נפגעים! אנו מייצגים את ציבור ההורים שילדיהם שרדו את הפגייה ואנו מודעים לכך שיש צורך לפעול במהירות על מנת למנוע כותרות מזעזעות נוספות באמצעי התקשורת, צער וכאב של משפחות רבות והמשך הסבל של אינדוידואלים שהטיפול בהם עשוי היה להיות טוב יותר אילו היו מקצים את המשאבים המתאימים, או לפחות דואגים שהמשאבים יגיעו למקום אליו הם תוכננו. 10% מילדי המדינה נמצאים בפגיה. הפגים מהווים כמעט 50% ממקרי מוות של תינוקות במדינה. האם הכתובת אינה על הקיר? האם דו"ח מבקר המדינה לא היה מספיק מזעזע? כל רגע שעובר הינו רגע שבו הנטל על המדינה יגבר. מכוני התפתחות, בדיקות מיוחדות, חיסונים ייחודים, אשפוזים ארוכים, מתן דמי נכות, ליווי צמוד ועזרה- כל אלו ניתנים לצמצום לא ע"י הקפאת השירותים להורים והילדים אלא ע"י הגברת תקצוב הפגיות. כל שקל שאתם תשקיעו בפגיות יחסוך לפחות את אותו שקל בשירותים ותקציבים אחרים. אנא- שיקלו בכובד ראש את הצרכים של הפגים והוריהם והעניקו להם את הטוב ביותר האפשרי, בייחוד לאור העובדה כי הכסף לא יילקח מאחר הזקוק לו אלא ההיפך- תאפשרו לאחרים להשתמש ביותר כספים שיופשרו כאשר אחוז הנזקקים ירד ואיכות הטיפול- תעלה. בכבוד רב מלברגר אורן יו"ר עמותת לה"ב- למען הפגים בישראל www.pagim.net עותקים:נציגי תקשורת נבחרים עמותת לה"ב- פנימי |
|
||||
|
||||
''הכסף לא יילקח מאחר הזקוק לו ...'' - כל כסף שהולך לסעיף אחד נלקח מסעיף אחר ובטח נלקח ממישהו שהיה מוצא מה לעשות בו. דומה שמצב המחלקות הפנימיות עוד יותר גרוע ממצב הפגיות. ''אלא ההיפך- תאפשרו לאחרים להשתמש ביותר כספים שיופשרו כאשר אחוז הנזקקים ירד ואיכות הטיפול- תעלה'' - הייתי מציע זהירות בשימוש בטיעון הזה. טיעון זה סובל מעודף שימוש (תאונות דרכים, אקולוגיה). בלי להתיימר להבין ברפואת פגים, הייתי משער שהזרמת כסף לפגיות תנוצל להצלת פגים צעירים יותר ויותר, כך שמספר הנכויות והמוגבלויות יגדל ולא יקטן (זוהי לעיתים קרובות הדינמיקה של התפתחות הרפואה). אם אתה רוצה לתת אמינות לטיעון (לפחות בדיון כאן) נדרשים הסבר מפורט יותר ובפרט חוות דעת מקצועיות של רופאים ותקציבאים של מערכת הבריאות. |
|
||||
|
||||
הכספים לא ינוצלו להצלת פגים קטנים יותר ויותר כי, כרגע, הרפואה מוגבלת ביכולותיה בשבועות 24 ומלטה (למרות יוצאי דופן כמובן) ולכן לא מדובר על תקציבי ענק למחקר. אנו מדברים על הצלת חיים ואיכות החיים של המטופלים. תקרא שוב את ההסבר הפיננסי שמנמק מדוע הכסף יחסך. רק שני תינוקות חולי נק פחות בשנה יממנו לבדם את בנק חלב האם (ושוב, אני מסתמך על גדולים וטובים ממני). ואם תקח בחשבון שאשפוז בפגיה עולה 1000 דולאר ליום לפחות, תוסיף את זה לחיסכון, תוסיף את ההקלה על הפגיות עצמן וכמו כן על מחלקות הילדים במהלך השנה (פגים ידועים על פי רוב במערכת חיסונית חלשה יותר) ותקבל תוספות לתקציב הבריאות כתוצאה מהקמת הבנק חלב אם. יש לי רגישות ציבורית מינימלית (או קצת יותר מזה) ולא הייתי מבקש תוספת בעוד ישנם כ"כ הרבה אנשים שזקוקים לדברים אלו ואחרים. כמובן שגם "אנחנו" ברשימה- אבל במידה ויש לי יכולת לחסוך כסף- אבחר בפרויקט הזה כאפשרות הראשונה. אתה מוזמן להכנס לפורום בתפוז ולדון איתנו בשאר הנושאים ואף בנושאים אלו. אני לא בקיא בהילכות המקום ולא יודע אם שיחה פרטית כמו שלנו מקובלת על רוח המקום. אשמח עם תעדכן אותי בנושא. אבל בכל אופן- מדובר על חיסכון כספי למערכת. אמנם נדרשת השקעה חד פעמית ראשונית, אבל ההחזר על ההשקעה יגיע עוד באותה שנה ולכן לטווח הקצר מדובר כבר על חיסכון, שלא נדבר על הטווח הבינוני והארוך. |
|
||||
|
||||
כן, זה מקובל. אפשר אפילו להגיד שזו המטרה. |
|
||||
|
||||
תודה על ההסבר. אני חושב שאחת המטרות של האייל היא לאפשר העלאת שאלות קשות ודיון יחסית נרחב ומפורט בהן. אני לא בטוח שהייתי יכול להעלות שאלה ''לא רגישה'' שכזאת ב''תפוז'' בלי לחטוף מטר ''ברכות''. (לצערי, לא נראה לי ששאלות כאלו עולות היכן שהן היו אמורות להידון, בכנסת). באופן כללי המטרה שלך נראית ראוייה וחשובה. הדבר המוזר והחריג הוא שבנק חלב אם לא קיים זה מכבר. |
|
||||
|
||||
ראשית- על תמעיט בענין של "חלופת מכתבים". כדי לבצע שינוי עליך לבצע כמה דברים: 1. לאתר את השינוי הספציפי. 2. לערוך מחקר קצר (כמובן אינני בעל מקצוע) ולנסח מכתב עמדה (שמופיע בעצומה), רצוי לאחר בדיקה של בעל מקצוע בכיר בתחום. 3. בדיקה של הלוגיסטיקה האפשרית. 4. פניה למקבלי ההחלטות. 5. מאבק- כי כמו שאתה יודע, שום דבר לא הולך "חלק" כאן במדינתנו, אם בכלל... אז דבר ראשון- אני מנצל את ההזדמנות להודות לד"ר מירי ליבוביץ' שליוותה אותנו באופן מקצועי וחברי ובלעדיה לא מאמין שהיינו מגיעים כה רחוק. אתה יודע אלו תשובות קיבלתי בהתחלה? לפעמים בורות שהשאירה אותי בתדהמה מצד הבכירים ביותר בפירמידה. כמו כן- הגשת שאילתות, תיקונן, התעמתות עם תשובות מתחמקות וניהול ויכוח על הנושא מול הבכירים במשרדים השונים על מנת להראות כי היוזמה חיובית. כמו כן- תקשורת. התקשורת גורמת לדברים לזוז ולציבור להשמיע את דברו- כך היה לפני שנה וחצי וכך שוב לפני כמה חודשים- כאשר יצאנו עם העצומה. אני מניח שלעצומה יש חלק ניכר בקידום הנושא עקב פניות מרובות מהציקשורת ופירסומים רבים בנושא. מה אנחנו עשינו? את הכל- עד לנקודה שבה הועדה תשב ותחליט איך זה יתנהל בשטח. כאן אנו יכולים להשמיע את דברינו אך לבטח המציאות פרושה לנגד עינהם בצורה אמיתית יותר ועל כן יוכלו לקבל החלטות באופן שאני, ממקום מושבי, לא יכול. לכן, כמו בכל יוזמה, המטרה היא להביא אותה עד לנקודה שממנה "לוקחים" אותה אותם אנשים שיכולים בחתימה על נייר לגרום לה לקרות בפועל. עד לאותה נקודה- כל העבודה היא שלנו. אני מניח, כמו שקרה ביוזמה שלנו להארכת חופשת לידה להורים לפגים, שגם ביוזמה הזו הקרדיט שנקבל יהיה נסתר ביותר, אך העיקר הוא השינוי שמתרחש. כך שאני מאמין ויודע שעשינו המון. שבלעדינו הגלגל לא היה מומצא. לא כעת, בכל אופן. לכן אני גאה לומר שעשינו המון בנושא. ובנושא השני, תקינת כוח האדם- תקרא את המכתב שצירפתי לך בתגובה הקודמת שלי. מניח את דעתך? |
|
||||
|
||||
תודה על ההבהרה. קראתי את מכתבכם למבקר המדינה, שר הבריאות וכו' ואני שמח שאתם נלחמים ליצור מודעות ציבורית לנושא החשוב של המחסור בכוח האדם בפגיות (וגם בנושא החלב, למרות שזהו נושא משני לדעתי- תחלואת הפגים מתרחשת בעיקר בעקבות התפרצות חיידקים או וירוסים, דבר הנגרם בשל הצפיפות הרבה והעומס בפגיות). אולי באמת הפחתתי בערכה של חליפת המכתבים. הרי אפילו האגודה למלחמה בסרטן מתקיימת בעיקר מתרומות של אזרחים פשוטים... מאידך, הייתי מצפה לפעולות נוספות מצידכם: *איסוף* תרומות חלב אם, למשל. אני מניח שהפגיות לא יתנגדו לקבל תרומות חלב אם (לאחר בדיקות מסויימות, כמובן). זה יכול להיות תקדים חיובי בנושא ולהוות תמריץ להקמת בנק החלב. אגב, הרעיון של בנק החלב קיים גם במדינות אחרות? הצטרפתי לעצומה שפרסמתם (מס' 474). עוד דבר שהייתי רוצה לדעת הוא- האם אני, אזרח פשוט (=בן אדם שלא יסכים לשרוף צמיגים בשם כל רעיון שהוא), יכול לעשות דבר כלשהו כדי לעזור לכם במאבק? "איך דברים יתבצעו בפועל? את זה השארנו למשרד הבריאות"- אינני יודע אם זוהי החלטה נבונה. הצעת פתרון ספציפית לעניינים הטכניים והלוגיסטיים מוכיחה כי חשבתם ברצינות על אפשרות זו וכי בדעתכם לעזור לבתיה"ח לממש את תוכניתכם, ואפילו יכולה לקצר את הזמן עד לקבלת ההחלטה וביצועה- כעין נקודת מוצא ויסוד לתוכנית הקמת בנק החלב. מתי התוכנית אמורה לצאת לפעול? (אינני דורש, כמובן, יום ושעה, אבל הייתי רוצה לקבל מכם הערכת זמן, גסה ככל שתהיה). אני מקווה מאוד שלא תשכחו במאבקכם את הנגב, וכי המאבק שלכם יישא פרי בקרוב. בהצלחה! |
|
||||
|
||||
נתחיל בענין הפתרונות. אני גם בדיעה לא להשאיר דבר לפוליטיקאים- אבל לשימחתי- לא מדובר בפוליטיקאים. מדובר באנשי מקצוע מהשורה הראשונה שיוכלו לדון בדברים ברמה גבוהה יותר ממני. עם כל הגאוה שלי בהזזת פרויקטים- אני לא חושב שאני יכול לראות את התמונה באותה צורה שלמה כמוהם. לכן גם תשובה שלילית לגבי הקמת בנק חלב אם תתקבל על ידי. אמנם באכזבה- אבל אין לי ספק שאני לא יודע ולא רואה את הכל. אבל... נתנו מספר פתרונות אפשריים. חלק ממטרות העצומה היו לבטל את הטיעון כי לא תהיינה תרומות. אפילו מעצומה כזו צנועה ניתן לראות כי אין בעיה של תרומות ומתנדבות. נתנו מספר פתרונות, משלנו ומשל נסיון קודם בחו"ל, לגבי שינוע ובירוקרטיה של הבנק חלב. האם יקחו אותם? האם הם מתאימים לארץ כמו שלנו (מאפיינים גיאוגרפיים, דמוגרפיים וסוציאלים שונים ממקום למקום)? אין לי מושג, אבל שוב, אני באמת מקווה שתהיה קבלת החלטות נכונה וכנה. אני יודע שגישתם של הבכירים מאוד חיובית (שוב, אחרי עבודת שיכנוע לא קלה כלל) ואני מאמין שהבנק יקום. מתי? הישיבה היא ביום שני הקרוב- לאחר כמה וכמה דחיות. כנראה הפעם היא כבר לא תידחה. מה הם יחליטו? האם יחליטו שלא להחליט? שוב- נשגב ממני. ביקשתי מקום לנציג מטעמינו ותשב רופאה, אמא לשלושה פגים, חברת עמותה שאני בטוח שתייצג אותנו טוב יותר אף ממני. כיצד אתה יכול לעזור? את שלך עשית בעצם החתימה. אני גם לא הולך לשרוף צמיגים ואני לא אוהב את הדרך הזו. אם הינך הורה לפג או בעל זיקה כלשהיא- אני אשמח מאוד אם תצטרף לעמותה. ואחרונה- פעילות אקטיבית לגבי איסוף מנות חלב אם. לי אישית יש בעיה- הרבה יותר קל לי לפעול במקרו מאשר במיקרו. כמו כן- אנחנו קיימים "רק" כחצי שנה (חלק ניכר מהעבודה עשיתי לבדי בטרם קמה העמותה* והשנה הראשונה דורשת המון סבלנות להקמת האירגון עצמו. אני לא חושב שאנחנו בעלי יכולת, עדיין, להפעיל מערך מתנדבים שישנע מנות, יבדוק אותם וכו'. הרי בדיוק בשביל זה אנו פועלים להקמת הבנק. מה שכן- אנו פועלים להקמת קו תמיכה להורים לפגים. הנגישות לאינטרנט, כמה שגבוהה, לא חלה על רוב רובם של האזרחים, ואנו חייבים "לתת שרות" לכל שיכבות העם- לא רק למי שמצוי בידו מחשב עם קשר לאינטרנט. מבחינתי- זוהי פעילות ברמה גבוה ואני מקווה שעד שנה הבאה נוכל להתחיל לאייש קו שכזה. מכל הסיבות האלו אני לא חושב שיש טעם ושאנחנו יכולים לקחת אישית את המנות ולשנע. אני מקווה שביום שני נקבל בשורה שתוציא את הרלוונטיות מהצעתך. ותודה רבה. עשית לי קצת כיף בלב... |
|
||||
|
||||
א. אני מקווה שהעצומה תוכל להראות דעת קהל תומכת בחברה הישראלית. עם זאת, אינני בטוח שהעצומה יכולה להוות אינדיקציה למספר המתנדבות לתרום חלב: למרות שאכן ראיתי מספר מתנדבות פוטנציאליות שחתמו על העצומה, אי-אפשר להקיש ממנה על גודל אוכלוסיית המתנדבות בארץ. רוב החותמים הם גברים/נשים שאינן מניקות, ולכן- עם כל הרצון הטוב, הם לא יכולים לתרום חלב אם. בכל מקרה, אני מקווה שיהיו חותמים רבים לעצומה, ובעיקר נשים שיהיו מוכנות לתרום חלב. ב. "אם הינך הורה לפג..."- ממש לא. אני עדיין צעיר מכדי להיות אבא. גם אמא אני לא :-) בן לאח בפגייה נחשב? ג. הייתי רוצה לדעת באילו מדינות קיים בנק חלב אם כמו זה שברצונכם להקים (אם אינני טועה, שאלתי על כך לפני-כן). ד."אנו פועלים להקמת קו תמיכה להורים לפגים"- טוב לדעת שאתם פועלים גם בתחומים בהם *אתם* יכולים לקחת על עצמכם את הביצוע ולא להתייבש בהמתנה לישיבות שנדחות כל הזמן. זו בדיוק ה"פעילות מעבר לחליפת מכתבים" שעליה שאלתי. אפילו קבעתם לעצמכם מועד מתוכנן לסיום הפרוייקט. כל הכבוד! ה. (1) "ביקשתי מקום לנציג מטעמינו ותשב רופאה, אמא לשלושה פגים, חברת עמותה שאני בטוח שתייצג אותנו טוב יותר אף ממני"- אולי זה יהיה רעיון טוב לשלוח גם נציג מהצוות המטפל בפגים, מישהו שבאמת עובד עם הפגים ויוכל להסביר כיצד בנק חלב האם יתרום גם לטיפול שמעניק הצוות בפגיה. (2) הצוותים הרפואיים במחלקות תומכים ברעיון להקים בנק חלב אם, נכון? ו."אני מקווה שביום שני נקבל בשורה שתוציא את הרלוונטיות מהצעתך". אני איתכם. מצטרף לדבריך- גם אני באמת מקווה שתהיה קבלת החלטות נכונה וכנה, ושנזכה לראות את בנק חלב האם מוקם בקרוב! |
|
||||
|
||||
הנושא יחסית לא מאורגן עדיין במרמה מספקת בעולם ואולי "מציון תצא תורה". נציג הניאונטולוגים (רופאי הפגיה) יהיה כמובן בועדה. שוב, לא אני קבעתי את ההרכב אך משיחות עם יו"ר הועדה וראיונות שנתנה גישתה בהחלט בעד הרעיון ואני מאמין (ומקווה) שהצוות שלקחה לועדה- מקצועי. יש דברים שהם מעבר להשיג ידי. בנוגע לפעילויות? אין סוף. החל מגיוס תרומות למען הפגיות, המשך בדאגה לחניה להורים לפגים בכל בתי החולים, המשך בשינויי תקינת כ"א, הארכת חופשת לידה (שהשגנו), בחינת מצב הפיזיו לפגים, אירוגן יום הפג הארצי, ועוד ועוד ועוד... הצוותים הרפואיים תןמכים נלהבים ברעיון- לפחות ככול שידי מגעת. ומספיק להראות אחוז מסויים של תורמות פוטנציאליות כדי להראות סטטיסטיקה- גם אם לא מדוייקת ולא אופיינית. לשימחתי- האחוז המעונין לתרום בעצומה גבוה מאוד ואף אם ננמישך ציפיות- עדיין, מדובר על כמות נכבדה מאוד. אני בטוח שיש כלים אחרים לבדיקת הפוטנציאל, אך שוב, זה דורש משאבים ויכולות שמעבר להישג ידי- לפחות כרגע... ואמנם טרם קיבלנו לעמותה מישהו שאיננו פג, אך במידה ותרצה לתרום בפועל בדרכים שונות- בהחלט נשמח לדון בכך. במידה ותרצה- אתה יודע מה המייל שלי- נכון? לילה טוב, אני |
|
||||
|
||||
"טרם קיבלנו לעמותה מישהו שאיננו פג" - אולי כדאי שתפתחו את השערים גם לגילאים מתקדמים יותר, נניח עד גיל גן חובה? |
|
||||
|
||||
הוא לא התכוון ברצינות. הוא אומר בעצמו ש"הנושא יחסית לא מאורגן עדיין ב*מרמה* מספקת בעולם." |
|
||||
|
||||
כתבת: "אף רופא פגיה או מנהל במשרד הבריאות לא מכחיש את העובדה כי אחוז הזיהומים בפגיות בארץ הוא גבוה בהרבה מהמקובל בעולם המערבי". האם בעולם המערבי מקובלים בנקי-חלב? האם לכך אתה מייחס את ההבדל, או לגורמים אחרים? אני חייב להגיד שאני קצת מופתע, כי הנחתי שהפגיות בישראל הן מהמתקדמות בעולם. באזור בארה"ב בו אני חי כרגע מעודדים מאוד נשים להיניק אם אפשר ולשאוב אם צריך. אני לא יודע אם יש כאן בנק-חלב, אבל אני יכול לברר. בכל אופן, אני מאחל לך ילדים בריאים ושלמים, מהפגיה ולא מהפגיה, ובהצלחה עם היוזמה. |
|
||||
|
||||
ראשית- תודה על האיחולים. אנחנו על הסף (שבוע 34) ואני מקווה שאיחוליך יתגשמו. ההבדל, לצערי, הוא לא רק בגלל בנקי חלב האם, שקיימים אך לא באופן גורף, ברוב מדינות המערב. כל דבר כמובן הוא תלוי כסף וכל עוד אין, למשל, חדר בידוד פעיל וזמין, האינקובטורים שובקים באמצע הטיפול, שתי אחיות מטפלות בעשר פגים בחדר טיפול נמרץ (ולכן אין להן זמן לעיתים לרחוץ ידיים- דבר שאני לא מקבל בשום פנים ואופן)- מסיבות אלו ואחרות אחוז הזיהומים בארץ, כנראה, גבוה פי כמה וכמה מאשר בחו"ל.כוח האדם אצלינו מיומן יותר, הפוטנציאל שלנו גבוה יותר, אבל מימושו, לצערי, ניתן לשיפור. ובארה"ב אני מודע לפחות לשני בנקי חלב, אך הם ממומנים באמצעות עמותות ולא ע"י הממשלה. כרגע. |
|
||||
|
||||
כל הכבוד על היוזמה. (ואל תתרגש מפולי הכינים, כנראה שזה רפלקס). גם אנחנו בילינו בפגיה (שבוע 34), אבל למזלנו קיבלנו עצות יותר מוצלחות מהצוות הנפלא של סורוקה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
"הנתונים לגבי זיהומים של פגים הם חסויים ושמורים במשרד הבריאות. הם אינם נגישים לציבור נכון להיום, ואי אפשר לקבל אותם על פי חוק חופש המידע כיוון שהדבר עלול לחולל רעידת אדמה אדירה." בחוק חופש המידע לא מצאתי את סייג "רעידת האדמה". האם משרד הבריאות טוען שהמידע אינו מצוי בידו? |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי, מזה למעלה מעשר שנים נערך איסוף מדוקדק של נתוני פגים בישראל (על כל אחד מהפגים ממולא טופס שנשלח על ידי הפגייה למרכז איסוף). כל חוקר יכול להגיש שאילתות למאגר. |
|
||||
|
||||
לפני כעשר שנים ישבה ועדה (ועדת בויקס) ודנה בתקינה הנדרשת לפגיות על מנת שיתפקדו באופן אופטימלי. הם עשו עבודה מקפת ומצויינת. אך מסקנותיה, כפי שמשתקף בדו''ח מבקר המדינה משנה שעברה, לא מולאו לחלוטין. לא ביקשתי ולא שאלתי אף אחד באופן רישמי אודות נתוני הזיהומים, אך מכיוון שאנו עמותה בתחילת דרכה ואנו מקווים לפעול עוד רבות למען הפגים, אנו מקשיבים לעיצה שניתנה לנו, לפחות כרגע, אשר אמרה לא לשאול יותר מדי שאלות שיגרמו לא לבטוח בנו. אני בטוח שנתוני הפגיות נרשמים במשרד הבריאות, אך מנסיוני בבקשות מסוג זה, אין עדיין טעם לנסות ולבקש אותם. הדרך היחידה האפשרית ללא ''שריפת'' שמנו תהיה לענין עיתונאים בנושא שיחקרו ויפרסמו בענין. אני לא יודע לגבי עשר שנים של איסוף ואשמח לשמוע כל נתון וידע שיש לך בענין. לסיום, בנוגע לדו''ח ועדת בויקס, לאחרונה, הצלחתי לשים את ידי על עותק של הדו''ח ואני שוקל בדעתי פעמיים ושלוש וארבעה כיצד להפיק מציטוטי אותו את הרווח המכסימאלי לפגיות ולפגים. ועוד מילה לגבי הנושא הזיהומים- כמובן שיגיע היום בו נוכל ''לדרוש'' נתונים ממשרד הבריאות, אך עדיין לא רכשנו את העמדה שתזכה אותנו בהתיחסות הנתונה (אפילו לגבי מועד פגישת הועדה וקבלתה את העצומה לא קיבלתי תגובה). עוד חזון למועד... |
|
||||
|
||||
אופציה שאני יכולה לחשוב עליה היא פניה למרכז הנתונים באמצעות חוקר ועם שאלת מחקר ספציפית (כולל מחקר אפידמיולוגי או כלכלי). בתור התחלה זו נראית לי אופציה עדיפה בהרבה בהשוואה לפניה דרך העיתונות (שבאמת עשויה לסמן אתכם כ''עושי בעיות'' ולא כ''מחפשי פתרונות''). |
|
||||
|
||||
אני מניח שאין לך את התשובות לחלק מהשאלות, הרופאים בקהל מוזמנים לזרוק מספרים. 1) כמה ליטר חלב אם נחוץ כיום לפגים בישראל? 2) כנ"ל, רק כלל אוכלוסיית התינוקות הניזונה מתחליפים. 3) כמה ליטר חלב יכולה אשה ל"הפיק" ביום? 4) האם ישנן תוצאות שליליות לשאיבת חלב לאורך זמן? 5) המספר 400 אלף דולר מתייחס להפעלת בנק דם עבור פגים בלבד? כמה ליטרים חלב אמור הבנק לעיל לספק? 6) בהתחשב בכל הגורמים האם לא ניתן לעשות מבנק החלב עסק כלכלי? ולא להזדקק לתמיכת הממשלה? |
|
||||
|
||||
1. תלוי בשבוע הלידה כמובן. אם ניקח בחשבון שמנה לפג לפני השיחרור לא תעלה על 40 CC (בהתחלה- הרבה פחות, אך צריך לקבוע מינימום מסויים) והפג אוכל כל 3 שעות, משמע 320 CC לפג ביממה. בשנה יש כ-15000 פגים. נניח ש5% מתוכם זקוקים לתרומה של חלב אם. 750 ילדים בשנה כפול 320 CC ביממה כפול ימי האישפוז. אם ניקח אישפוז ממוצע של פג כ 6 שבועות (לפי סקר לא מקצועי שנערך באתר www.pagim.net) . סה"כ סביבות 10 מיליון CC סשנה לפגים. 2. אין לי מושג כמה תינוקות רגילים זקוקים לתמיכה של תרומת חלב אם. אך מכיוון שאנו בודקים עבור תינוקות "רגילים" אני אכניס גם את הפגים כיוון שמעבר לשהותם בפגיה עדיין יש תרומה אדירה עבורם לחלב האם והמנות כבר לא יהיו 40CC אלא יותר בכיוון ה-100CC. משמע 5% מ150 אלף כפול 100CC כפול 3 חודשים לפחות (נניח) יתן לנו כמות של: 75 מליון CC. ז"א סה"כ 85 מיליון CC (כמובן שהחישוב שלי הוא חובבני לחלוטין. הוא עשוי לנוע למטה וטלמעלה לפי טעויות או דברים שלא לקחתי בחשבון). 3. כמות החלב שאישה מפיקה ביום משתנה לאורך התקופה וכמו כן בין אישה לאישה. אין לי בתכל'ס מושג, אבל אני יודע שלהרבה נשים יש עודים שהן יכולות לתרום. 4. לא יודע 5. המספר מתיחס להקמת בנק חלב אם בכלל. התועלת המחושבת הינה מהפגים בלבד- וכמובן שיש תועלות גם מהציבור ה"כללי" יותר. 6. אפשר. תמיד אפשר. אבל ברגע שהעסק הנ"ל הופך לכלכלי אתה תיצור מעמד נשים מרק סוציו אקונומי נמוך שיפגעו בילדהן שלהן כדי למכור את תוצרתן לבנק החלב, ומצד שני תקבל גזע נשים שלא יניקו אבל ישלמו לבנק חלב אם כדי לקבל את מה שהנשים הראשונות מכרו. גזע אדונים וגזע משרתים שפוגעות בילדיהן- ולא זו המטרה שלנו. |
|
||||
|
||||
(בלי לינקים) שיעור התחלואה ב- NEC בקרב פגים הוא 1%-8%; מתוך 15,000 פגים בשנה, מדובר בכמה מאות. מתוך החולים, שעור התמותה הוא 20%-40%. הזנה בחלב אם מורידה את הסיכון לחלות באופן משמעותי. אם למשל אפשר יהיה לחסוך 100 חולי NEC בשנה (ואם נקבל את המספר 200,000$ שהוזכר קודם לכן כעלות הטיפול לחולה), מדובר בחסכון של 20 מליון $. מזה צריך להפחית את עלות הטיפול הנוסף ב- 20-40 פגים נוספים שישארו בחיים (בערך $20,000 לפג?), אבל נראה שמהעודף אפשר עדיין להקים את הבנק. |
|
||||
|
||||
1. יש איזה הסבר מדוע בתי החולים לא הקימו את בנק חלב אם עד עתה? 2. אני מבין שיש מוסד וולונטרי כזה של החרדים. מה אפשר ללמוד מן הנסיון של המוסד הזה מן הבחינה הכלכלית? מה לגבי ההצעה להקים מוסד כזה כגוף כלכלי עצמאי? (לתורמות ינתן תשלום צנוע והקונים יצטרכו לשלם סכום מעט גבוה יותר שיכול להיות ממומן ע"י חוק הבריאות או הביטוחים המשלימים). נראה רעיון רע להקים את המוסד הזה כעוד אחד מן השרותים הקורסים של מערכת הבריאות. (ע"ע בנק הדם). נ.ב. הנימוק השיוויוני (העניים יתנו והעשירים יקחו) נראה לא משמעותי במציאות. כל החברה שלנו בנוייה על יחסי גומלין לא שוים בין אנשים. אם יש כאן עוד דרך להעביר כסף מלמעלה למטה, תבורך. מה גם שנראה שעניין ההנקה הוא עניין בריאותי ואופנתי ולא נראה שדוקא העשירון העליון יזדקק יותר מאחרים לשרות הזה. |
|
||||
|
||||
1. אני מנחש: או שזה דורש תקנות של משרד הבריאות; או שמדובר בתחשיב כלכלי: העלויות יפלו על בית החולים, והחסכון לתקציב המדינה. לבתי חולים לא משתלם להשקיע ברפואה מונעת. 2. עד כמה שאני יודע הגמ"ח בבני-ברק מנוהל בהתנדבות, כך שאין לו נסיון "מן הבחינה הכלכלית". |
|
||||
|
||||
2. דוקא לכך כיוונתי. קיומו של הגמ"ח במידה והוא מפעל של ממש ולא ניפוח תקשורתי מרמז ש: א. לא מדובר בטכנולוגיה רפואית יקרה מאוד. ב. יש די הרבה מתנדבות. הצלחה של הגמ"ח מלמדת שאפשר לנהל בנק חלב רווחי ויציב. המחיר שישולם לתורמות והמחיר לצרכנים לא יהיה כזה שיהפוך את העסק לתואם של תרומות כליה. נראה לי שהפתרון הרצוי הוא דוקא הקצבת סכום ראשוני להקמת הבנקים והפיכת בנקי חלב האם למרכזי רווח בבתי החולים. |
|
||||
|
||||
ישנם מספר יתרונות של האוכלוסייה החרדית בהקשר זה: 1. מפעלי גמ"ח הם שכיחים מאוד באוכלוסיה החרדית, והאוכלוסיה מורגלת בהשתתפות במבצעים כאלה. 2. כמות הנשים היולדות והמניקות הוא גדול מאוד יחסית. הנקה מקבלת עידוד מיוחד באוכלוסיה החרדית (כדרך יעילה למניעת ההריון הבא), ולכן נשים רבות שמחות להמשיך את ההנקה כמה שיותר (ותרומת חלב היא דרך מצוינת). 3. אחד הסיכונים המשמעותיים (אני מניחה) הוא התפשטות של זיהומים (יש זיהומים רבים שיכולים לעבור בחלב אם). כשמדובר באוכלוסיה סגורה, אתה מוכן לקחת הרבה יותר סיכונים (הנשים הצרכניות הן חלק מאותה הקהילה) מאשר כאשר מדובר באוכלוסייה הכללית (כמו שתעדיף מנת דם ממישהו שאתה מכיר). סעיף זה לדעתי גם רלוונטי לפער שבין מפעל התנדבותי לא מסודר, לבין מפעל מסודר ומפוקח, שאמור לתת מענה גם לשאלת הבטיחות. |
|
||||
|
||||
שלא לדבר על כך שבודאי מאחורי הארגון עומדים כמה משוגעים לדבר התורמים מזמנם ודואגים שהארגון יעבוד. מכל הסיבות הללו אני חושב שלהקים עוד שרות הנסמך על כספי הציבור ועל תורמות חלב מתנדבות מבטיח הקמת עוד מוסד שאחת לשנה נשמע שעומדים לסגור אותו בגלל קיצוץ תקציבים/מחסור בתרומות/מחסור בתורמות. יתכן שבמקרה הזה, זה גם מיותר מפני שאין סיבה לא להקים אותו כמוסד עצמאי המתקיים מכספי צרכניו ואפילו יכול לפצות בסכום צנוע את התורמות על טרחתן. |
|
||||
|
||||
כמו שחזרתי והגבתי לך- מתן תמורה לתרומת חלב יפגע בילדים של נשים משיכבה סוציו-אקונומית נמוכה ויגרום למציאות שבה ילדים X משרתים ילדים Y. זו לא הכוונה וחייבים להשמר מתוצאות כאלו מזעזעות. הסיבה השניה היא שלא הכל הוא כסף. אז כן- אם הייתי לוקח את זה על עצמי אולי הייתי עושה מיליונים- אבל כמו שבנק זרע או בנק דם צריך להיות עסק שלא למטרת רווח אלא מלטרת הצלת חיים- כך גם בנק חלב האם. לא כל דבר צריך להמדד בדולארים. יש דברים שגם כסף לא יכול לקנות... ועוד סיבה- מה איכפת לי שמהכסף לא יהנה יזם X או ספק Y, אלא כל תושבי מדינת ישראל שזקוקים להעלאת תקציב הבריאות, החינוך, התשתיות וכן הלאה? |
|
||||
|
||||
אני חושב שבנק החלב צריך להיות מנוהל ע''י בתי החולים והרווח צריך ללכת אליהם (לא גורמים פרטיים). הרווח יהיה ככל הנראה צנוע למדי (אם בכלל), אחרת כבר מזמן היזמה הפרטית היתה נכנסת. |
|
||||
|
||||
ובתי חולים זה לא מספיק טוב: 1. שיקולי הכספים שלהם לחלוטין לא משקפים את צרכי הציבור אלא את העסק הכלכלי שלהם. 2. בתי חולים אמורים להיות לקוחות של בנק החלב ולא ספקים. הספק חייב להיות המדינה כדי לאפשר אחדות ארצית בפיקוח, בחלוקה ובתנאי הזכאות. |
|
||||
|
||||
לבתי חולים לא, אבל לקופות חולים כן. אולי צריך לגלגל את הכדור אליהן. |
|
||||
|
||||
שבמחירים האסטרונומיים שבנק הדם גובה מבתי החולים על כל מנה ומנת דם, הוא די משגשג כלכלית. האם הם באמת על סף קריסה? |
|
||||
|
||||
הקריסה היא כנראה חלק ממצבו העגום של מד''א. |
|
||||
|
||||
ועוד קצת נתונים: ישנם מחקרים הטוענים שתינוקות שניזונים מחלב אם בלבד לא יפתחו בשום מקרה NEC. |
|
||||
|
||||
אנטרוקוליטיס נמקית (Necrotising Enterocolotis), ובקיצור NEC היא תסמונת הנגרמת מנמק חד במערכת העיכול, כתוצאה משילוב הגורמים הבאים: חוסר בשלות של מערכת העיכול, הזנה אנטרלית (=הזרמת המזון ישירות לקיבה או למעי הדק), והפרעות נוספות דוגמת אלח דם (=ספסיס, זיהום דם) והפרעות בזילוח המעיים (=בפעולות הדיפוזיה המתרחשות במעיים). המחלה מאופיינת בראש ובראשונה בתת-ספיגת סוכרים של המעיים, וסימניה הקליניים הם שלשולים ויציאות רכות (כרבע מהחולים), בטן תפוחה (כ-70%), שארית קיבה (מזון בלתי מעוכל שנשאר בקיבה, כשליש מהחולים), דם טרי בצואה (כ-80%) וסימנים קליניים של ספסיס (כמחצית החולים). זוהי מחלה זיהומית קשה, נפוצה בפגיות ומסוכנת להתפתחות מערכת העיכול של הפגים ולהבראתם (הגעתם למצב בריאותי סביר, המאפשר אישפוז במחלקות *שאינן* מחלקות טיפול נמרץ). מתוך מיליון המרכז הרפואי קפלן: http://www.kmc.org.il/index.asp?id=125 אנטרוקוליטיס נמקית = NEC = Necrotizing Enterocolitis אחד הסיבוכים במערכת העיכול (המעיים) בפגים נקרא אנטרוקוליטיס נמקית. הסיבוך הזה נגרם כנראה משילוב של המצאות חיידקים ומזון במערכת העיכול, אספקת דם לקויה למעיים וחסר בשלות של מערכת העיכול בפגים. במהלך המחלה דופן המעי נחלש. חיידקים חודרים לתוך דופן המעי המוחלש ויוצרים כיסי גז קטנים המפריעים לאספקת דם תקינה לדופן המעי. עקב כך, פעילות המעי הרגילה ניזוקה. המחלה יכולה להתבטא בבטן תפוחה, יציאות ריריות או דמיות, הקאות וסימני מחלה כלליים. הטיפול כולל הפסקה במתן אוכל דרך הפה, מתן נוזלים ואנטיביוטיקה לוריד ומתן מוצרי דם בעת הצורך. בחלק מהמקרים רקמת המעי עלולה להנזק עד כדי יצירת נמק וקרע מקומי, ואז יש צורך בניתוח. |
|
||||
|
||||
לצערי, אני מכיר לפחות מקרה אחד שמפריך את הטענה. |
|
||||
|
||||
מקרים אינדוידואלים אלא על תפיסה רפואית ומחקרית. גם אני מכיר נק שהתפתח בפג שקיבל חלב אם, מה שמוכיח שאכן אין 100% בשום דבר, אבל סטטיסטית- הפער הוא עצום! |
|
||||
|
||||
אצלנו בצ'כונה, כשמישהו אומר "אף פעם לא" הוא מתכוון לאפס אחוז, לא לשתים עשרה פסיק שתיים. הציטוט בכותרת, בזמן שאתה ואני מכירים שני מקרים (קרוב לודאי שונים) מוביל לאחת המסקנות הבאות: 1. טלי לא דייקה בציטוט : לא סביר, אבל אפשרי. לפחות תיאורטית. 2. מחקר שרלטני, או חוסר מזל קיצוני בבחירת המדגם (לא סביר). 3. דמגוגיה. (סביר מאוד, וחבל שזה ככה) |
|
||||
|
||||
שאף פעם אין אף פעם. נכון? כמו שאמר בונד יקירינו never say never again
|
|
||||
|
||||
נו, כמו שאמרתי, דמגוגיה. |
|
||||
|
||||
דווקא דייקתי. לא אמרתי שכל המחקרים אומרים את זה. (ואכן לא כולם). מחקרים רבים טוענים רק לירידה בשכיחות NEC בקרב שותי חלב אם. כנראה שהם מדויקים יותר. |
|
||||
|
||||
זאת אומרת שחלק מהמחקרים "טוענים שתינוקות שניזונים מחלב אם בלבד לא יפתחו בשום מקרה NEC" למרות שידועים מקרים שניזונו מחלב אם וכן פיתחו NEC. מצטער, לא מצליח להבין את זה. |
|
||||
|
||||
אני מניחה שהסדר היה כזה: במקום מסוים מצאו שכיחות נמוכה מאוד (נגיד 0) של NEC ביונקים. החוקרים תיעדו את זה, ובהמשך פיתחו תיאוריה שמסבירה למה תינוקות יונקים לא יכולים לפתח NEC. בהמשך תועדו מקרים שבהם התפתח NEC אצל תינוק יונק, והתיאוריה הופרכה. לא שרפו את המאמרים שפורסמו כבר. |
|
||||
|
||||
הסבר יפה. תודה. |
|
||||
|
||||
מקורות הNEC עלומים וכל מה שיודעים יודעים מהניסיון- הניסיון מראה שאחוזי הנק בפגים שהוזנו בחלב אם נמוך יותר מאשר פגים שלא הוזנו ע"י חלב אם. זה לא שחור או לבן, הכל גוונים של אפור... |
|
||||
|
||||
כמו שמרמזים סעיפים 4 ו3, אני התכוונתי שנשים שאינן עובדות או מעוניינות בהכנסה נוספת יוכלו לאחר גמילת תינוקן להמשיך ולשאוב חלב עבור הבנק(ותשורה נאה). |
|
||||
|
||||
מדוע לא. הדבר היחידי שאני רואה שאפשר יהיה לתת הוא בדיקות רופא תקופתיות לאמא ולילדה הפעוט- כך שאנו משוכנעים מעבר לכל ספק שלא פוגעים בו. כמו שאתה לא נותן תשורות עבור תרומת דם, כך אני חושב שעליך להשאיר זאת למתנדבות בלבד... ואם תקרא קצת את החתימות בעצומה תגלה רבות שמוכנות לתרום בחינם. |
|
||||
|
||||
יפה מאוד מצד אותן נשים, שאלותיי לגביי גודל הבעייה וכמות החלב שמספקת אשה נועדו בין השאר להבין כמה נשים מיניקות דרושות. בכל מקרה אני סבור שאם לא מדובר בפעולה שמזיקה לנשים אז אפשר לשלם להן, יש בעייה עם תשלום לתורמי דם(או איברים) בשל הנזק הבריאותי האפשרי. |
|
||||
|
||||
אפשרי לילדי התורמת. האם עלולה לשאוב ולמכור יותר חלב מאשר היא יכולה להרשות לעצמה- וילדה עלול להשאר ללא חלב בשביל עצמו. והכל משיקולים כלכליים. הכסף עלול לעוור עיני אנשים. אנחנו צריכים להזהר שהוא לא יעוור גם את עינינו... |
|
||||
|
||||
תלוי מתי זה "לאחר גמילת תינוקן". שוב, אין לי ידע רפואי מספיק, אבל הרכב החלב שמיוצר עבור תינוק בן שנה (או שנתיים, או יותר...) שונה למדי מהרכב החלב בחודשים הראשונים לחיי התינוק (שלא לדבר על הימים הראשונים). אני מניחה שגם חלב אם "בוגר" עדיין יהיה המזון הטוב ביותר עבור הפג, טוב יותר מתחליפים סינתטיים 1, ועדיין יש כאן גורם שצריך לבדוק. 1 על פי ארגון הבריאות העולמי, המזונות הטובים ביותר עבור תינוק הם, בסדר יורד: 1. חלב אמו ביניקה 2. חלב אמו, שאוב 3. חלב מאם אחרת ביניקה 4. חלב מאם אחרת, שאוב 5. תמ"ל. |
|
||||
|
||||
א. מה זאת אומרת "המזונות הטובים ביותר עבור תינוק"? האם יש קורלציה בין סוג התזונה של התינוק ל: 1. איכות חייו כבוגר? 2. תוחלת חייו? 3. מספר ימי המחלה שלו כילד/ תינוק? 4. האינטליגנציה שלו כבוגר? 5. מצבו הנפשי כבוגר? 6. ההתפתחות הפיזית שלו? 7. ההתפתחות המנטלית שלו? 8. ההתפתחות הרגשית שלו? 9. כמות הילדים שהוא יכול להביא? 10. משהו "רע" אחר. ב. איך מדדו את זה? האם הצליחו לבטל גורמים אחרים? על איזה ודאות מדובר? ג. מה יש לאירגון הבריאות העולמי להגיד על סוג האם או המשפחה הטובה ביותר לתינוק? |
|
||||
|
||||
כן, כמעט לכולם. משהו בעברית (עם מראי מקום למחקרים): |
|
||||
|
||||
המאמר של "101 סיבות להנקה" דמגוגי, סובייקטיבי, ולא עונה לכל השאלות שלי (אהבתי במיוחד את סיבות 67 ו68, כמי שגידל תינוקת אחת בהנקה, ותינוק אחד בלי, אני יכול להעיד שזה שקר גמור. גם סיבות 82 ו84, שכמו שנכתב שם "לא מבוסס על מחקר רשמי" הן שקריות, שלא לדבר על סיבה 99 שמי שכתב אותה לא חי בעולמנו). לכן, נשארתי עם סימני שאלה בקשר ל: 1. איכות חייו כבוגר? 2. תוחלת חייו? 4. האינטליגנציה שלו כבוגר? 5. מצבו הנפשי כבוגר? 6. ההתפתחות הפיזית שלו? 8. ההתפתחות הרגשית שלו? 9. כמות הילדים שהוא יכול להביא? ואם שתי השאלות האחרות. |
|
||||
|
||||
עדות אנקדוטלית! |
|
||||
|
||||
הגברת ברדי כתבה ''זה לא מבוסס על מחקר רשמי. בידקו אתם את עורם של ילדים יונקים ותראו מה אתם חושבים.'' אז בדקתי וכתבתי את מה שאני חושב, להבדיל ממנה יש לי גם קבוצת ביקורת. נכון שזאת עדות אנקדוטלית, אבל גם העדות שלה היא כזו. |
|
||||
|
||||
אם הבנתי נכון יש לך מדגם עם ילד אחד וקבוצת ביקורת בת ילד אחד. מה סטיית התקן של הניסוי שלך? |
|
||||
|
||||
ומה סטיית התקן של הניסוי שלה? אני לא העלתי טענה, חובת ההוכחה לא עלי. העדות האנקדוטלית היא שלה (קראת את המאמר?) אני הבאתי אנקדוטה מול אנקדוטה, והאנקדוטה שלי טובה משלה (לא בהרבה, אני מסכים, אבל להבדיל ממנה, לא הייתי כותב מאמר על סמך האנקדוטה שלי). היא ביקשה ממני לבדוק, אז בדקתי, מה לעשות שהבדיקה שלי לא הביאה את התוצאות שהיא ציפתה להן. |
|
||||
|
||||
עזוב, אני בכלל מתנגד להנקה מטעמים אסתטיים. |
|
||||
|
||||
מה לא אסתטי? עצם המראה של האם המיניקה או המראה של החזה הנשי המידלדל? |
|
||||
|
||||
המראה של מישהו אחר שנהנה. |
|
||||
|
||||
מה לא אסטטי בהנקה? |
|
||||
|
||||
נכון, הוא קצת דמגוגי וקצת פופוליסטי. אבל הוא מביא הרבה מראי מקום למחקרים. אגב, שינה של תינוקות זה אחד מנעלמי תבל הגדולים - יש כאלה שיקבלו בקבוק תמ''ל ויירדמו לשמונה שעות רצוף, ויש כאלה שיינקו חמש פעמים בלילה. אבל לדעתי כיוונו לשיטה שבה התינוק ישן במיטה המשפחתית, והאם מיניקה אותו מתוך שינה (של שניהם). לגבי שאר שאלותיך, אחפש מראי מקום נוספים. |
|
||||
|
||||
נכון, הוא מביא הרבה מראי מקום למחקרים. אבל המחקרים מתחלקים לכמה חלקים: א. מחקרים שמראים קורלציה בין הנקה למחלה ספציפית. ב. מחקרים שמראים דברים אחרים בין מה שהיא טוענת שהם מראים (תיכנסי למאמרים שאמורים להראות ש"האכלה בתמ"ל מקושרת עם מנת-משכל נמוכה."). שינה של תינוקות היא לא נעלם כל כך גדול, תינוק (וגם בוגר) ישן טוב יותר אם לא כואב לו, הוא לא רעב והוא עייף. הפורמולות משביעות יותר, ולכן אם התינוק לא סובל מכאבים הוא ישן טוב יותר. בקשר לתינוק שישן במיטה של ההורים, יש מחקרים מכאן ועד יפן, שמראים שזה טוב/ לא טוב לתינוק, ברור שתינוק יונק שישן במיטה אם האם, מפריע פחות לשינה של האב. אבל זאת לא חוכמה גדולה. לגבי הפליטות, יצא לי לבלות קצת בגני ילדים, לא ראיתי שום קורלציה בין גועל הפליטה לבין סוג תזונת הילד. |
|
||||
|
||||
ואגב ה''שקר גמור'' שלך, אני לא יודעת לגבי כתמי פליטות, אבל הפרשות אחרות, אהם אהם, של תינוקות יונקים בלבד, דוחות הרבה פחות מאלה של תינוקות שניזונים מדברים אחרים. |
|
||||
|
||||
הנה מאמר מעט יותר רציני שמסכם ממצאי מחקרים בתחום, עם מראי מקום. לגבי "מצבו הנפשי כבוגר" - אפשר לענות על השאלה הזו רק אם אתה מאמין שמצבו הנפשי כבוגר מושפע ישירות ממצבו הנפשי כתינוק. אם כן, אפשר להמשיך. לגבי שאלה 9 - נורא מוזר. אתה מתכוון לסיכוייו להקים משפחה? לאיכות הזרע שלו? |
|
||||
|
||||
תודה, זה באמת הרבה יותר רציני. אם נסכם, מדובר על הגנה מפני מחלות מסויימות (בעיקר בילדות), התפתחות קוגניטיבית (דבר שמוטל בספק), גדילה איטית יותר1. האם מצבו הנפשי של בוגר לא מושפע מילדותו? לגבי 9 גם הסיכוי להקים משפחה, גם הסיכוי להחזיק במשפחה וגם הסיכוי הפיזי להיות פורה. 1 מעניין לציין ש"לא נצפה הבדל בין ההתפתחות ההתנהגותית, רמת הפעילות והתחלואה בין שתי הקבוצות". אני לא הייתי מציין את ה"לא נצפה הבדל" בתור יתרון של אף אחת מהשיטות. |
|
||||
|
||||
לא בדיוק. אם נסכם, מדובר על כך שילדים אמורים לקבל הגנה מפני מחלות מסוימות, ולקבל תנאים מתאימים להתפתחות קוגניבטיבית ולמניעת השמנת יתר. את זה הם מקבלים בעזרת חלב האם. התמ"ל מונע או מקשה על קבלת כל אלה. זה לא אומר שילד שקיבל תמ"ל דינו נחרץ חלילה לגורל אכזר. הוא פשוט מקבל פחות ממה שהיה יכול לקבל. ולא ההפך, למרות הדרך שבה המחקרים מנסחים. זה לא שמי שינק מקבל יותר. מי שינק מקבל בדיוק מה שצריך היה לקבל. כבר נתתי את הדוגמה הזו: הרי לא תאמר ש"אי עישון מביא לבריאות טובה יותר". אתה תאמר ש"העישון מזיק לבריאות"). מצבו הנפשי של בוגר מושפע מילדותו? לא יודעת, שאלתי אותך. אם אתה חושב שכן, צריך פשוט לברר למי מהילדים ילדות טובה יותר במונחים שאפשר למדוד, ולהמשיך משם. אבל כמובן, יש גורמים רבים נוספים שמשפיעים על ילדות טובה ולא קשורים להנקה - הנקה לא מנבאת הצלחה חברתית של הילד בקרב בני גילו, וגם לא יחסים טובים בין הוריו, וגם לא את מידת הקרבה לאחיו, וכולי וכולי. לגבי 9 - הוי, הוי. זה ממש מרחיק לכת (וכבר השתמשתי בדוגמה של העישון, מה אעשה עכשיו?) |
|
||||
|
||||
זו אני - נפלתי במלכודת שעדיין לא המציאו לה שם. |
|
||||
|
||||
מלכודת האייל עבור הספאמר? (זה באמת מבאס כשמגיבים בפעם הראשונה אחרי שנכנסים להתאמה האישית, מופיע רק הדואר ולא השם) |
|
||||
|
||||
רק משום ששתיכן לא טרחתן להזין שם במסך ההתאמה האישית. |
|
||||
|
||||
וואלה. אתה יודע כמה זמן (שנים, נדמה לי) עבר מאז שנכנסתי למסך "עדכון התאמה אישית"? אכשהו, ראיתי שם את הסעיף "שם מלא" ואף פעם לא קישרתי אותו לשדה הכינוי... כנראה באג במוח שלי :-) |
|
||||
|
||||
זה בגלל שלא הניקו אותך. |
|
||||
|
||||
אתה שקט אתה, מר ברונטית מהממת עם ציצים ענקיים או משהו כזה (-: |
|
||||
|
||||
שוב שופכים את דמי! |
|
||||
|
||||
כל זמן שזה דם ולא חלב. |
|
||||
|
||||
הגנה מפני מחלות מסויימות, נכון. התפתחות קוגניטיבית, לא השתכנעתי מאף מאמר שמדובר בקורלציה משמעותית. מניעת השמנת יתר, לא מדוייק, יש קצב גדילה איטי, ו"יכולת למנוע" השמנה. בקשר לדוגמא העישון, אני מבין שלא תתני לילדיך אנטיביוטיקה? הרי ילדים לא אמורים לקבל אותה. בקשר ליכולת התרבות ומצב נפשי, עוד שני סעיפים שההנקה לא משפיעה עליהם. אני חושב שאם נבדוק נגלה ששאלה ג. בתגובה 309015 משפיעה הרבה יותר על כל הסעיפים שהוזכרו שם. |
|
||||
|
||||
הנקה גם לא משפיעה על הכישרון המוזיקלי של הילד, ולא על צבע השיער שלו ולא על דיוק בחוש הריח. עוד שני סעיפים שההנקה לא משפיעה עליהם הם ההעדפה ללבישת ג'ינס ומידת החיבה שירחש הילד לכלבים ממין זכר הקרויים פוצי. לגבי האנטיביוטיקה - נו, מי דמגוג עכשיו? |
|
||||
|
||||
השענת העולל על החזה של אמו, כשפעימות הלב מתקתקות מתחת, והקשר שנוצר בין הפעולה המתגמלת של יניקה עם המקצב הביולוגי בהחלט עשויים להשפיע על הכשרון המוזיקלי שלו או לפחות על אהבת מוזיקה. השערה נגזרת: תינוקות שאמותיהם סובלות מהפרעות קצב יפתחו אהבה לג'ז. |
|
||||
|
||||
הילדה שלי לא ינקה, רק תמ"ל שאני האכלתי אותה, שעונה על חזי, צמודה לפעימות ליבי - מסתמן כבר עכשיו שהיא (כמעט שנתיים) תהיה מאוד מוסיקלית. בכל הזדמנות היא מבקשת שנשיר לה שיר, היא משחקת ושרה לעצמה שירים, רק שומעת שיר בטלויזיה/דיסק - מייד מתחילה לרקוד (וגם אוהבת מוסיקת טראנס כמו אמא שלה...) |
|
||||
|
||||
אה, כמובן. התיאוריה שלי מופרכת אם האכלת העולל מתבצעת כשראשו צמוד לחזה האם. או האב. או. כלומר, "או האב" עשה לי "או" קטן, שבעקבותיו אני משכלל את התיאוריה: האכלת התינוק בתמ"ל, אם היא מתבצעת ע"י כל אחד מההורים כשהיונק צמוד לחזה/ו, תכשיר את בטהובן הקטן להזדהות עם מקצבים מסובכים יותר ומוסיקה מורכבת יותר מאחיו שינק חלב אם. אני מבקש מהאיילה הבאה שתלד תאומים זהים ששני ההורים יאכילו אחד מהם בתמ"ל בעוד השניה תסתפק בחל האם, כדי שנקבל אינדיקציה ראשונה לטיב ההיפותזה שלי. וזה, באופן טבעי, מוליך אותי לשאלה אחרת: מילא שאין יותר מדי מתמטיקאיות מהשורה הראשונה, כפי שהוזכר כאן לאחרונה, אבל מה עם מלחינות? אם מקבלים את ההסבר החברתי שלא עודד נשים לעסוק במתמטיקה, האם הוא תופס גם למוסיקה? נדמה לי שנגינה בפסנתר היתה חלק חשוב בהשכלה של נשים מערביות, ולמרות שנגינה אינה קומפוזיציה קשה לי לראות איזה לחץ חברתי-תרבותי מנע מהפסנתרניות הצעירות להלחין כמה יצירות משל עצמן. |
|
||||
|
||||
מילא האם ו/או האב. מה עם תינוקות שגם האומנת מאכילה לפעמים? והאומן? וכל החבר'ה בתורם? חשוב כמה מקצבים הם לומדים. (שלא לדבר על אנשים עם אי-סדירות בקצב הלב. שנברג לפחות). |
|
||||
|
||||
על אי סדירות קצב הלב כבר דיברתי בהודעה הקודמת בנושא זה. ריבוי גדול מדי של "מניקים" עלול לבלבל את הפעוט כד כדי סלידה כללית ממוזיקה למיניה, ולכן אני מציע להתחיל משניים, שממילא עושים את רוב ההאכלה בחודשים הראשונים. (בשבוע הבא: החלפת חיתולים ע"י שני בני הזוג והשפעתה על נטיות אנליות) |
|
||||
|
||||
1. טכן דיברת. מוטב שאודה בפא מלא כבר עכשיו, מאשר שאסתכן במחלה קשה בהמשך. (אני משתפרת! עוד נקודה לפולניות). אם תרצה להמשיך את הפתיל הזה, יש להעבירו לדיון על זכויות יוצרים.:) 2. חילופי חיתולים נראים לי כמו חילופי גברי. אני מוותרת. |
|
||||
|
||||
צ''ל ''אכן'' ו''פה''. וגם, כמובן, נראה שחזרתי על עצמי. קשה לי להחליט אם זו בעיית זיכרון או היסח דעת טכנית. אנא נהגו סלחנות. |
|
||||
|
||||
כן, אבל על הסעיפים האלא לא שאלתי. שאלתי על מספר סעיפים וענית לי שהיא משפיעה על כמעט כולם. אני השתכנעתי שהיא משפיעה על מיעוטם. מצטער, יש לי בעיה עם טיעונים מסוג ככה זה בטבע, אז ככה זה צריך להיות. לדעתי כת-ההנקה-בכל-מחיר, גובה קורבנות בעזרת שימוש דמגוגי בחלקי מאמרים אקדמאים ללא הבנה וללא אחריות. למיטב הבנתי1, אם שסובלת מדיכאון, מקשיים בעבודה או בכלל מקושי כלשהו בתפקוד היומיומי שלה כתוצאה מההנקה עצמה או מהצורך להניק, עדיף לה ולתינוק מכל בחינה שהיא שלא תניק ושתיתן לתינוק פורמולה. 1 גם על סמך ידע קודם, וגם על סמך המאמרים שהבאת. |
|
||||
|
||||
לאם שסובלת מדיכאון כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר ולא להחליט על-סמך הודעות באייל. |
|
||||
|
||||
לא כל דיכאון הוא דיכאון קליני. |
|
||||
|
||||
או.קיי, עכשיו לפחות אתה מביע את דעתך כפי שהיא, ולא מתקיל בשלל שאלות תמוהות שלא קשורות זו לזו ולהנקה. ותתפלא, אני די מסכימה איתך - אם שסובלת מקשיים *שהיא לא מסוגלת להתמודד איתם* בגלל ההנקה, עדיף שתיתן פורמולה. מרגיש יותר טוב? אחזור שנית: האמא שרוצה להניק ולא יכולה מסיבה זו או אחרת, לא צריכה להביא שום פתק מרופא בשביל לא להניק. מה שאותי מרגיז הוא מה שקורה לאמא שכן רוצה להניק, אבל מעולם לא ידעה איך, והמערכת מציפה אותה בדיס-אינפורמציה, חברות התמ"ל מחלקות לה דוגמיות חינם בבית החולים 1, הרופא/אחות נותנים לה עצות שפוגעות בהנקה (מתוך רצון טוב מלווה בבורות) ועוד כהנה. אמא כזו נופלת מהר מאוד לקטגוריה הראשונה - כן, היא רצתה להניק, אבל הגיעה למצב שהיא כבר לא יכולה. שיקום הנקה זה דבר מאוד לא קל. והאמא השלישית, זו שסתם לא איכפת לה ולא מזיז לה, אותה אני סתם לא מעריכה. אבל זו בעיה שלי ולא שלה. אגב, מיהן אותן "קורבנות" שאתה מדבר עליהם? למה אובר דרמטיזציה, למה? 1 אפרופו השימוש שלך במונח "כת ההנקה" - אנחנו לא נוטים לומר "כת התמ"ל", על אלה שדוחפים את האם להזין את התינוק מבקבוק ובו אבקת חלב פרה מיובשת. למה בעצם? |
|
||||
|
||||
ואני אדגיש שוב (אולי לא אמרתי את זה בכלל עדיין), שבמקרה השני שהזכרתי המערכת אשמה ולא האם. המערכת אשמה - בגלוי היא מצהירה על הצורך בעידוד הנקה, בפועל זה לא קורה (ואני עצמי, בקלות יכולתי ליפול לקטגוריה של ''רצתה להניק ולא יכלה'', מפני שבבית החולים לא היתה תמיכה מספקת בהנקה). |
|
||||
|
||||
לדעתי, גם אם האם *מסוגלת* להתמודד עם הקשיים, אבל עצם ההתמודדת עולה לה במחיר גבוה מהרווח שההנקה יכולה לתת לא צריכה להניק. חברות החמ"ל מעניקות דוגמיות עליהן כתוב משהו כמו "חלב האם הוא הטוב ביותר לתינוקך" באותיות גדולות תוך כדי הבהרה לאם פעם אחרי פעם שהיא צריכה לנסות ולהניק (גם אם יש בעיה פיזית שמונעת ממנה להניק או מהתינוק לינוק1). הרופאים והאחיות בדרך כלל הם הדוחפים העיקריים להנקה (גם כאן, ללא קשר לבעיות אובייקטיביות). אותן קורבנות, כל אותן אימהות שנאלצות להקריב את חירותן הכלכלית ואת עבודתן ואת חייהן על מזבח "ההנקה היא האוכל הטוב ביותר לילדך". אובר דרמטיזציה? לא יודע, אני חושב שמאמרים כמו http://members.tripod.com/101_reasons/ הם אובר דרמטיים. מי זה אלא שדוחפים את האם להזין את התינוק מבקבוק ובו אבקת חלב פרה מיובשת? לא ניתקלתי שאף אחד כזה, גם הדוברים של חברות הפורמולה מדברים בעד הנקה (למרות שזה מנוגד לאינטרס שלהם, ולאינטרס של הציבור, רק בגלל הפחד מאותה כת שדיברתי עליה). 1 ואני מדבר מנסיון. |
|
||||
|
||||
קודם כל - ערמומי אתה. מ תגובה 309184 משתמע שהדיכאון של האם נגרם כתוצאה מהנקה. איפה שמעת על זה? כי אני שמעתי על קשר הפוך. אשמח לקבל מראי מקום למחקרים. "מסוגלת" או "לא מסוגלת" - לא אתה ולא אני נקבע מי "מסוגלת" להניק (פיזית, 97% מהאמהות מסוגלות להניק, אבל אנחנו מדברים על בעיות אחרות ולא פיזיות). האם עצמה תקבע, בכפוף למצבה הבריאותי, לאילוצי העבודה שלה ולמה שמתנהל בתא המשפחתי שלה, אם היא מסוגלת להניק. וכן, כולם מדקלמים כל היום שחלב אם הוא הטוב ביותר, גם חברות התמ"ל (חשבת פעם שהכריחו אותן? שוב אנחנו חוזרים לדוגמה של חברות הטבק והאזהרות על קופסת הסיגריות). גם הרופאים והאחיות. זה לא אומר שיש להם ידע בהנקה. נסה להתחפש פעם ליולדת טרייה ולך לבית חולים כלשהו באזור המרכז. שאל חמש אחיות שונות מה לעשות כשהתינוק לא מצליח להתחבר לשד, ואם הן יכולות לעזור. תקבל חמש תשובות שונות, וארבע מהן יהיו "לא יודעת" בוורסיות שונות. החמישית תהיה תשובה שגויה שתכשיל את ההנקה. וכאן אני מסתמכת על מדגם אקראי שביצעתי בעצמי במשך 3 ימים... ועל עשרות סיפורים אחרים דומים. שוב - במערכת הרפואית אין מספיק ידע מבוסס ועדכני בנושא הנקה, ויש יותר מדי מיתוסים שהופרכו זה מכבר. זה לא אומר שכולם שם בורים, זה אומר שמספיק אחות אחת או שתיים כדי להכשיל את הנושא. לגבי אותה "הקרבה" שאתה מדבר עליה - יש פנים לכאן ולכאן. אפשר היה גם לומר, שאם שתינוקה נוטה יותר לחלות מן הסתם תיאלץ להיעדר יותר ממקום עבודתה, ולכן דווקא האם שמאכילה בתמ"ל היא המקריבה. אבל אפשר לומר גם אחרת: אמהות היא מצב שדורש הסתגלות לשינוי חד בחיים. לנוכח זה, כל אם מחליטה לעצמה עד כמה היא רוצה ויכולה להתאים את סגנון חייה לצורכי התינוק. אחת שוכרת מטפלת מהבוקר עד הערב, אחת מבטלת את הנסיעה המתוכננת שלה לחו"ל, אחת ישנה עם התינוק במיטה עד גיל 3, אחת נוסעת איתו לחוג למחוננים ארבע פעמים בשבוע. למה כל ההחלטות הללו על סגנון אמהות הן לגיטימיות, ודווקא ההחלטה להניק נתפסת כהקרבה? כן, הנקה מלאה דורשת צמידות גבוהה יותר של האם לתינוק, או לחלופין שאיבה תכופה (זה באמת קשה ומציק). אבל זו בחירה של האם, כמו כל בחירה אחרת שהיא עושה - החל בביה"ס לילדים ועד להחלטה אם להרשות להם לאכול גלידה לפני ארוחת הצהריים. אבל כל אלה דקדוקי עניות. השאלה המרכזית היא, האם אתה מבקש למנוע מידע על הנקה והדרכה נאותה בנושא מן הציבור? כי זו הטענה היחידה שלי, בעצם - שלא קיים מידע כזה בצורה מספקת, ושלא קיימת הדרכה נאותה. אמהות שכן רוצות להניק, היו יכולות להיעזר בו. ואמהות שנתקלות בקשיים היו יכולות לפתור לפחות חלק מהם בעזרת המידע הזה. ובכלל: מה אתה רוצה בעצם? מה מציק לך? אני שואלת באמת, מה מפריע לך. למה הנושא הזה מפריע לך אישית. |
|
||||
|
||||
הדיכאון יכול להגרם כתוצאה מדברים נוספים, חוסר היכולת להניק, התגובה הסביבתית לקשיים שנוצרים עקב ההנקה ועוד. "האם עצמה תקבע" על זה אני חותם. בגלל זה אני לא אומר מה כן טוב יותר או פחות לתינוק, הכל תלוי בנסיבות שמשתנות מאם לאם מתינוק לתינוק ומזמן לזמן. אם הכריחו אותם או לא, זה לא משנה את העובדה שהם חוזרים על זה כמו מנטרה. נכון, יש בעיה עם יועצות ההנקה, אני מכיר בחורה שעבדה בתור יועצת הנקה במשך כמה שנים, ורק אחרי שהיא התחילה להניק היא אמרה שהיא הטעתה הרבה אמהות. אני מסכים איתך. (מה שלא מונע ממנה להמשיך ולהטיף לדברים שהיא לא מבינה בהם בדעתנות מפחידה) הבעיה היא שהבורות קיימת גם בכיוון השני, יותר מידי רופאים ואחיות לא מקבלים את ההאכלה שלא בהנקה כאופציה לגיטימית. לא מדובר על עישון או נהיגה בלי קסדה, הסיכונים הם הבה פחות ודאיים. כל אם תעשה את השיקולים שלה, בהתאם לקריירה לצרכים ליכולות ולרצונות שלה. למיטב ידיעתי אי אפשר להציג את היחס בין ימי מחלה להנקה בצורה כל כך מובהקת, זה תלוי בכל כך הרבה גורמים אחרים. להבדיל, יש מקצועות בהן אי אפשר להניק, וגם לא לשאוב. מה אני רוצה? אני רוצה להוריד את הטונים של כת-שונאי-הפורמולה. אני רוצה שנשים יתיחסו לנשים אחרות שקיבלו החלטות מודעות ביותר הבנה ופחות התנשאות. אני רוצה להפסיק אם הדמגוגיה והשקרים. אני לא רוצה להפסיק אם המחקרים ואם פרסומם. אני לא רוצה למנוע מאף אם שבוחרת להניק להניק כמה שהיא רוצה. אני לא רוצה למנוע הדרכה טובה יותר. אני רוצה שיפסיקו להגיד דברים כמו "הנקה היא ההזנה הטובה ביותר לתינוק" בגלל שהם לא נכונים, אם מאושרת זה דבר חשוב בהרבה. |
|
||||
|
||||
(בקשר לפיסקה הראשונה) |
|
||||
|
||||
נא הבא מראי מקום בקשר לדיכאון, אדוני. אחרת מדובר באמירות סתמיות. "האם עצמה תקבע" - ברור שהיא תקבע. זה הילד שלה וזו זכותה. נראה לך שמשטרת הנקה תסתובב מבית לבית ותקבע בשביל האם? יש ב"שוק" כמה סוגים של יועצות הנקה - תומכות הנקה, מדריכות הנקה ויועצות הנקה מוסמכות. הראשונות עוברות קורס קצרצר, האחרונות לימודים ארוכים וגם סטאז'. לא כל מי שמציגה עצמה כ"יועצת הנקה" היא אכן יועצת מוסמכת. לגבי קבלת התמ"ל כאופציה לגיטימית - אני לא הייתי משווה מתן תמ"ל לנהיגה בלי קסדה. כן הייתי משווה אותו לעישון, או לתחום קרוב יותר - תזונה לא נכונה. לגבי הפסקה האחרונה שלך - אם אתה לא חושב שהנקה היא ההזנה הטובה ביותר לתינוק, אני לא רואה למה יש צורך להרגיש רע עם ההחלטה לא להניק. מה גם שהיא "החלטה מודעת", כדבריך. אם אי-הנקה גורמת לאותה אם להפוך למאושרת, מה הבעיה? שכמה דודות קיטרו באוזניה? |
|
||||
|
||||
אני לא מדבר על "משטרת הנקה" שתקבע בשביל האם. אני מדבר על זה שארגון הבריאות העולמי, הממסד הרפואי בארץ, ועוד מתערבים בהחלטה שאסור להם להתערב. אולי לא הבהרתי את עצמי מספיק, אז אני אתן דוגמה. נשמע לי סביר שאם יעשו מחקרים יגלו שיש קשר די מובהק בין אסטמה, אלרגיות ופגיעה מתאונות דרכים לבין סוג הישוב בו גדל הילד. ילד שגדל בישוב כפרי יותר יפגע פחות ממחלות שקשורות בזיהום אוויר או מתחבורה. גם אם מחקר שיעשה את הבדיקה הזאת יפריך את הטענה שלי, בואי נשחק בכאילו. נגיד ויש אוסף של מחקרים כאלה, ונגיד שבאמת נמצאה קורלציה שכזאת. האם ישמע לך סביר שארגון הבריאות העולמי יפרסם הודעה רשמית בסגנון: "מקומות המגורים הטובים ביותר עבור תינוק הם, בסדר יורד: 1. מושב 2. קיבוץ 3. ישוב קהילתי 4. עיר קטנה ומרוחקת 5. עיר גדולה." ועל כל בית למכירה בעיר יהיה שלט גדול שאומר "הבית הטוב ביותר לתינוק הוא במושב", וכל פעם שהורה ירצה לקנות או לשכור בית בעיר יהיה כתוב בחוזה באותיות גדולות "הבית הטוב ביותר לתינוק הוא במושב", וכל פעם שהוא יפגש עם רופא או אחות ובמקרה ימסור להם את הכתובת הם יגידו לו "אתה יודע שהבית הטוב ביותר לתינוק הוא במושב" בתוספת צקצוק נלהב. בואי ניקח את זה צעד אחד קדימה, נגיד שיעשו מחקרים שיגלו שיש קשר בין סוג המשפחה שבה גדל התינוק לבריאותו הנפשית, האם נראה לך סביר ששארגון הבריאות העולמי יפרסם הודעה רשמית בסגנון: "המשפחה הטובה ביותר עבור תינוק היא, בסדר יורד: 1. שני הורים ואח/ות אחד/ת 2. שני הורים ויותר מאח/ות אחד/ת 3. שני הורים ופחות מאח/ות אחד/ת 4. שני הורים שגרים בנפרד 5. הורה אחד." והממסד הרפואי ימצא לנכון להעיר לכל אשה שתרצה להיות או שתיהיה אם חד הורית. לי זה נשמע חוצפה. אנימדבר על מי שעברה הדרכה בבית חולים, היתה מוסמכת ועבדה בבית חולים גדול במרכז הארץ. ההשוואה שאת עושה בין פורמולה לעישון היא לא נכונה, הראשון הוא אוכל טוב ולגיטימי, השני רעל. הבעיה היא לא הדודות. טוב, גם הדודות, אבל גם ובעיקר הממסד הרפואי על עובדיו השונים והלגיטימציה שהפרסומים שלו בצירוף עם כל מיני אופנות רומנטיות נותנות לדודות ואפילו לסתם אנשים זרים להתערב במקום בו אין להם זכות להתערב. |
|
||||
|
||||
לדעתי מחקרים כאלה הם לגיטימיים לגמרי. גילית שסוג יישוב מסוים עדיף, או שמבנה משפחתי מסוים עדיף, נסה לבודד את הגורמים שהובילו לכך, ולשפר ככל האפשר. היתר - עניין של בחירה (האם מחקר זה או אחר צריך להוביל לשינוי אורח החיים). אבל העובדה שיש בחירה היא לא הצדקה להסתרת המידע. |
|
||||
|
||||
אם לא הבהרתי את עצמי, המחקרים והפרסום שלהם לגיטימיים ורצויים. אבל, כמו שמחקרים על השפעת הבמבה או השוקולד על בריאותם של הילדים לא גורמת לממסד הרפואי הישראלי והעולמי לפאניקה, ככה גם המחקרים על השפעת התחליפים לא צריכה. |
|
||||
|
||||
הי טלי, אני מפנה את השאלה שבתגובה 309592 גם אלייך. |
|
||||
|
||||
1. אני יכולה לומר שיש תיעוד למה שתארת בספרות: 2. כאשר תינוק מפתח אלרגיה תחת יניקה, ייתכן שחלב האם הוא הגורם, ואז צריך להפסיק להניק: 3. אישית (ולא קשור ישירות), יש מקרים שבהם אני ממליצה לאישה להפסיק להניק. המקרה השכיח הוא אישה לאחר לידה, שפיתחה אפיזודה דכאונית קשה, ושההנקה מחייבת אותה לערות בלילה, וגם מונעת ממנה חלק מהאופציות התרופתיות. במקרים הללו אני מציגה בדרך כלל לבני הזוג את היתרונות והחסרונות והבחירה כמובן בידיהם. אבל יש מקרים שהפסקת העול שבהנקה כשלעצמה מקלה מאוד על המצב. (ובמקרים אחרים, ההנקה חשובה כל כך לאם, שהפסקתה תלווה בהחמרה במצב). |
|
||||
|
||||
למרות הבטחון ששחר עצמו יענה לך, ההתרשמות האישית שלי מתגובותיו היא שאשתו או לא יכלה, או התקשתה מאוד להיניק, ואולי היו מסביב כמה קלפטע'ס מאוד תקפניות שטרחו להסביר לה (ואולי גם לו) כמה ההנקה היא חשובה ואיזה אסון נורא זה יהיה אם היא לא תניק. וסליחה על הנימה המאוד אישית, אבל מן התגובות שלך נשמעת איזו היסטריה קלה, וזה לא התחיל מהדיון הזה, זה התחיל כבר בתגובה 306764 ובתגובה 307039. נראה לי שיותר משזה נובע מן האכפתיות לנושא, זה נובע מעייפות גדולה. עצה לגמרי לא רעה למצבים כאלה: תני לו בקבוק או שניים וקחי לך כמה שעות שינה הגונות. מהבקבוק או שניים הוא לא יפסיק לינוק ואת תזכי למנוחה, אבל את בטח לא תקשיבי לעצה הזאת... שוב, סליחה על הפניה האישית. |
|
||||
|
||||
היי, איזה אלמוני נחמד. מתנשא מעט, מציג את הפטרונות שלו כאיכפתיות, אבל למה להתקטנן - סוף סוף קצת יחס ממישהו. כבר חודשים לא שמעתי את העצה הנעימה ''תני לו בקבוק''. והילד שלי, דאדא, בכלל לא יודע לשתות מבקבוק. לא אשאל אותך איפה ראית היסטריה, ולמען האמת זה לא כל כך מעניין (וזה גם שיח די מוכר, להציג את תומכי ההנקה כ''פנאטיות'', ''היסטריות'' וכאלה). את מה שאתה אומר על שחר ואשתו גם אני חשבתי, אבל לא כתבתי. כך שעשית את העבודה המלוכלכת בשירות שני הצדדים. |
|
||||
|
||||
"היי, איזה אלמוני נחמד. מתנשא מעט, מציג את הפטרונות שלו כאיכפתיות..." - נו טוב, אקבל את הדין. מי שבטעות מצייץ קצת מהאמת, אצל ניצה הוא שמאלני זולל מתנחלים, אצל יעקב הוא קומוניסט ארור ואצלך מתנשא וכו'. מה זה "מציג את הפטרונות שלו..."? - מישהו משלם לי על זה? "... בכלל לא יודע לשתות מבקבוק." - יודע, יודע, תתפלאי. ואם לא יודע - ילמד מהר ובקלות. הטבע אמנם יצר את חלב האם שהוא מזון משובח, אבל לא אירגן לו מתקני הזנה שהם תמיד נוחים לשימוש. השתיה מן הבקבוק, לא נעים להגיד (ואת יודעת את זה, בכל מקרה) - היא הרבה יותר נוחה ופשוטה, ובד"כ אין בשבילה שום צורך במדריכות למיניהן, ב"מערכת תמיכה" ובכל זה (כמובן, תמיד אפשר לטעון שהנוחות הזאת היא חלק מקונספירציה מרושעת). על ה"דאדא" אבליג, זה באמת לא משנה לי והאכפתיות שלי היא אמיתית ולא משהו שיש "להציג", גם אם את לא מסוגלת לראות את העובדה הפשוטה הזאת כרגע. "וזה גם שיח די מוכר, להציג את תומכי ההנקה כ"פנאטיות", "היסטריות" וכאלה" - ברצינות? האמת היא שלא היה לי שמץ של מושג, וככלל אין לי שום שותפות בשום סוגים של "שיח מוכר". גם לא ראיתי, אגב, תומכות הנקה שמישהו דאג שמא הן היסטריות כשהן לא היו כאלה, אבל מה זה משנה (אני דיברתי במקרה המאוד ספציפי הזה על היסטריה ולא על פנאטיות, שהיא עניין שונה לגמרי). "עבודה מלוכלכת"? - אה, אפילו *זה* - דברים ששחר עצמו כתב באופן גלוי, כמעט האכיל אותנו בכפית - גם *זה* כבר מהווה כתב אישום קרימינלי נגדי? יפה, יפה. את בטח משוכנעת שגם בתגובתך הנכחית אין שום ניחוח של היסטריה ואף לא שמץ משהו המזכיר, לו במעט, את אותן "קלפטע'ס" שעליהן דיברתי מקודם. איך אמר איזה קומיקאי? - ממך ציפיתי ליותר. אז ציפיתי, אז מה, ביג דיל. בסך הכל חדשי ההורות הראשונים הם מצב תובעני ומעייף מכל בחינה שהיא, והבנתי נתונה למצב זה. |
|
||||
|
||||
טוב, אז ככה - האמת שקמתי בבוקר (אחרי שינה טובה) בכוונה להבהיר משהו לגבי מה שכתבתי על "העבודה המלוכלכת" שעשית: קל מאוד להפוך את הדיון הזה לוויכוח בין "המתוסכל שאשתו לא יכלה להניק" לבין "ההיסטרית מרוב עייפות כי היא מניקה". אבל בסך הכל, אין הרבה טעם בדיון בעד ונגד הנקה, למעשה אין טעם כלל, והדיון כאן נגרר למחוזות האלה גם כן די באשמתי. כמו שכתבתי, מה שמעניין אותי הוא שהמערכת תתמוך בנשים שכן רוצות להניק ותספק להן את כל המידע. זהו. מה עושה עם זה מי שלא הניקה? היום, בדרך כלל, הלא-מיניקה עסוקה ברגשות אשם או במגננה. גם זה מיותר בעיני, כי אני לא חושבת שהיא צריכה לתת דין וחשבון לי או לאף אחד אחר. ואת יודעת מה? גם לי חבל כשאני רואה חברה שלא יכלה להניקה (ואני מכירה את הסיפור שלה ויודעת למה), קשה לראות איך היא מתפתלת ומוצאת צידוקים וכל זה. כאן אולי אני אפילו מסכימה עם שחר - מי שלא רוצה או לא יכולה, שתשתחרר מזה. שתיהנה מהיתרונות של אי הנקה וזהו. לגבי התינוק הפרטי שלי, אם זה מעניין בכלל - מה, אני לא יודעת שאפשר ללמד אותם לשתות מבקבוק? פעם-פעמיים לא הצליח לו, והפסקתי לנסות. מי אמר שחייבים? כשאני לא בסביבה הוא מקבל חלב שאוב בכפית, ו"אוכל" יפה מאוד. וכיוון שבעוד חודש הוא כבר יכול להתחיל לנגוס בבטטה או בבננה, כנראה שהבקבוק יישאר זר לו. אבל כמובן, מה שלא אגיד, את/ה יודע/ת יותר טוב, ואני במצב שכל מה שאומר ייזקף לחובת "חודשי ההורות הראשונים". בוקר טוב. |
|
||||
|
||||
אחרי קריאת תגובה 309327 : יש לנסח את פנייתי אליך בלשון נקבה. |
|
||||
|
||||
כל הכבוד ברקת ודוז פואה על הרעיון הפשוט והגאוני "מי שלא רוצה או לא יכולה, שתשתחרר מזה. שתיהנה מהיתרונות של אי הנקה וזהו." מדהים! איך לא חשבו על זה קודם?! באותה מידה את יכולה גם להגיד לגמד שמן וקרח שישתחרר ויהנה, עם כל הדוגמנים השריריים על שלטי החוצות מסביב. את באמת לא רואה כאן שום בעיה ואת ברצינות חושבת שזה כל כך פשוט? עוד לא סיפרו לך שהחיים של האדם, יצור חברתי בעליל, הם טיפ-טיפה יותר מורכבים מזה? |
|
||||
|
||||
נו באמת, כמה אחריות אתה מצפה שאקח? רוצה שאתמוך במימון קבוצות תמיכה ללא מיניקות בעל כורחן? הנה אני תומכת, ואפילו לא בציניות. אמרו לי שדוגמת העישון קיצונית מדי, אז אקצין פחות ואתן דוגמה אחרת - קבוצה של צרכני מק'דונלדס קבועים, שממורמרת מאוד כיוון שחבריה האכילו את ילדיהם בהמבורגרים במשך שנים. חלק מהם לא ידעו על הנזקים שיש בג'אנק פוד, חלק מהם ידעו אבל לא יכלו לספק לילדיהם מזון בריאות מסיבות שונות (מחיר, נגישות וכדומה), חלק מהם ידעו וגם התחילו להאכיל את ילדיהם בפירות, ירקות ואוכל מזין - עד שרגישות קשה לסיבים תזונתיים אילצה אותם להפסיק ולעבור לתפריט שכולו מק'דונלדס. כל מי שמסביבם לוטש עיניים ומצקצק כאשר הם נכנסים לסניף המקומי, שלא לדבר על השאלות המטרידות: "אתם לא נותנים לילד קצת סלט?! למה כל כך הרבה מיונז?" עד כאן האמפתיה של כולנו נתונה להם. אבל מה הם רוצים? שהציבור והמערכת יפסיקו לדבר על היתרונות של מזון בריאות לעומת המבורגרים. לדבריהם, פוסטרים של מועצת הירקות ומועצת הפירות מכניסים אותם לדיכאון. החיברות הבלתי פוסק של הציבור לאכילת וצריכת מזון בריא הוא, לדעתם, שטיפת מוח שגורמת רגשות אשמה להורים שבהישג ידם יש רק סניף של מק'דונלדס, ואין להם יכולת כלכלית לצרוך מזון אורגני. זאת ועוד: הם מוכיחים כי יש מקרים שבהם צריכת מזון אורגני אינה משפרת את הבריאות בצורה מובהקת, ויש אפילו מקרים של ילדים שרגישים לאורז מלא, סויה, גבינות עזים ועוד, כך שהמוצא היחיד שלהם הוא לחמניה ובה קציצה עם קטשופ, או נגיסי עוף וצ'יפס לידם (בחיי, יורד לי ריר עכשיו). כאמור, אמפתיה יש לכולנו. כל אחד במצב כזה היה נתקף רגשות אשם, או אף מוצא שההיסחפות לכיוון מזון הבריאות היא שיגעון אופנתי ותו לא. אתה יודע מה? אולי הם אפילו צודקים. אבל מה כבר אפשר לעשות למענם? אולי במקום לסבול מהתעללות באשתך, תן אתה פתרון ציבורי שיאפשר לכל הצדדים להיות מרוצים ובריאים. |
|
||||
|
||||
לא יודע איזה פתרון ציבורי הוא יכול לתת, אבל הנה משהו ש*את* יכולה לעשות: לא להשוות את התמ"ל לא לסיגריות ולא למיונז. התמ"ל, בניגוד לאלה, אינו מזיק. קיימות *סברות* מגובות במחקרים שמסקנותיהם אינן חד-משמעיות שחלב אם יותר מועיל - אבל התמ"ל איננו *מזיק*, ומכאן שכל השוואה מן הסוג שאת עושה תצא דמגוגית. כחלק ממסעי ההלל והשבח, חוזרים שוב ושוב על האמירה ש"עדיין לא ידוע כל מה שיש בחלב אם" - אז אם זה עדיין לא ידוע - אז מה ההחלטה הגורפת הזאת שכל מה שלא ידוע הוא בהכרח טוב? בגלל שהדת אומרת שאלוהים סידר את הכל? בגלל שתנועות וומן'ס פאואר וניואייג' למיניהן אומרות שהטבע הוא מושלם? חלב אם הוא התחום היחיד בחייו של תינוק שבו יש המלצה מקיר אל קיר על מוצר שאין עליו פיקוח ובקרה. כל השאר - תמ"ל, ויטמינים, חיסונים, תרופות, טיטולים, ביגוד, ריהוט, יו ניים איט - לכולם יש תקנים. בזאת לא באתי להצהיר שחלב אם הוא רע, בהחלט לא (וגם אשתי הניקה), אבל זה מוזר לי, מה קרה שכל כך הרבה אנשים נסחפים בהתלהבות הלא ממש סבירה הזאת. |
|
||||
|
||||
כשאתה אומר תקנים ופיקוח, אתה מתכוון כמו במקרה רמדיה? |
|
||||
|
||||
תמ"ל לא מזיק - הוא *עלול להזיק*. בין אם בגלל אלרגיה של התינוק לחלב פרה, ובין אם בגלל טעויות ייצור מצערות. וגם בלי פרשת רמדיה, בארה"ב, בריטניה וניו זילנד היו בשנים האחרונות לא מעט הסרות מוצרים מן המדפים: http://www.fda.gov/bbs/topics/NEWS/2002/NEW00849.htm... במקרה אחר, מוצר הוסר מן המדפים בגלל טעות בכיתוב על האריזה. אז נכון, הוא לא מזיק, אבל ערבוב במינון לא נכון היה עלול לגרום לתינוק להקאות, אי סדירות בקצב הלב, כשל כלייתי ועוד רעות חולות שמפורטות כאן:http://www.findarticles.com/p/articles/mi_m0838/is_1... ומצד שני, זכור נא שהדור שלנו בכלל גדל על חלב פרה מהול במים, והנה כולנו פה בריאים ושלמים (פחות או יותר). * * * ושוב, בפעם האלף אני אומר כך: אין לי שום דבר על מי שלא מיניקה, ולא על אי-הנקה ולא על כל מה שנראה לכם שאני אומרת ושמקפיץ פה בעל אחר בעל ומינקת אחר מינקת, להיאחז באנשי קש שלא אני יצרתי. מה שחשוב לי הוא, שמי שרוצה להניק תקבל כלים מתאימים לכך מן המערכת. היום זה לא קורה (כן, כן, הרופאים מטיפים והאחיות מציקות לטובת הנקה, אבל הם לא יודעים לעזור למי שזקוקה לעזרה בנושא הזה). * * * אגב, לפחות בישראל, על חלב אם יש ויש פיקוח ובקרה - קוראים לזה "טיפת חלב". |
|
||||
|
||||
"טיפת חלב" מבקר את חלב האם? כלומר, הוא לוקח דגימת חלב ומודיע לך בצער שיש בו יותר מדי חומר הדברה (אמרתי לך שאת מגזימה עם ה K400. הג'וקים אמורים להיחנק, לא לטבוע) ולכן עלייך להפסיק להניק? כל הכבוד להם על השכלול, בזמני הם לא טרחו אפילו לשאול את האם אם היא אוכלת מספיק חלבונים. |
|
||||
|
||||
תתפלא, טיפת חלב מהווה סמכות לא מבוטלת במקרים מסוימים. עלי צעקו אתמול שהגעתי באיחור של חצי שעה (הילד ישן). היית צריך לראות אותי - נמכתי בעשרה סנטימטר. |
|
||||
|
||||
אבל אלרגיות יכולות להיות גם למי שניזון מחלב אם (למרות שפחות). שלא לדבר על אי סבילות ללקטוז, למשל. מה שכן, אני בהחלט מסכימה עם כל מילה בין הכוכביות. אני חושבת שהדבר הנכון לעשות יהיה קצת להוריד את הלחץ להניק (אני מדברת מרושם כללי לחלוטין - אין לי את מי כן או לא להניק וגם לא יהיה בקרוב) ובמקום להוסיף יותר ידע כך שמי שכן רוצה להניק תקבל את ההדרכה הנכונה. |
|
||||
|
||||
את יכולה בהחלט להתענג על תינוקך על הנקתו, על החיים הבריאים שאת מכינה לו והמזון האורגני שתתני לו כשייגמל, על יתרונותייך הטבעיים שבזכותם רכשת את ההשכלה הדרושה כדי לטפחו באופן האופטימלי ביותר שיש. ואת יכולה להימנע מהטפות לאנשים שמזלם שפר פחות משלך, ומהתנשאות על אלה שיתרונותייך הטבעיים והאחרים נשללו מהם. |
|
||||
|
||||
ואחר כך אומרים ש*אני* היסטרית. |
|
||||
|
||||
כאשר רוצים לכתוב למישהו (שקל מאוד לאתר את המייל שלו) משהו בנימה מאוד אישית, אני יכולה לחשוב על דרכים קצת יותר אישיות לעשות את זה. |
|
||||
|
||||
מסיבות שאין ברצוני לפרט, הדרכים האישיות האלה אינן עומדות לרשותי בשלב זה. וממילא כבר התחרטתי על הדברים שכתבתי, לא משום שאינם נכונים - הם נכונים מאוד - אלא משום שרציתי לעזור אבל הפומביות עוררה אנטגוניזם ונמצא שכר בהפסד. הריני לפרוש בזאת, לילה טוב. |
|
||||
|
||||
הסיפור שלי: הבן שלי (שנולד שני, הראשונה ינקה די הרבה זמן) נולד עם רפלקס הקאה מוקדם. רפלקס הקאה זה המנגנון שגורם לכל דוגמנית להקיא כשהיא מכניסה את האצבע עמוק לפה. כשהוא מוקדם לא צריך להכניס אותה כל כך עמוק. בגלל זה כשהוא ינק הוא הקיא. אני מדבר על תינוק בן שבוע שמקיא שש פעמים ביום, גם מהנקה ישירה וגם מחלב שאוב. בגלל שידענו שלא ככה צריך תינוק להגיב לאוכל (לא ידענו עדיין שיש דבר כזה כמו רפלקס הקאה מוקדם) הלכנו להרבה רופאים שכל פעם שלחו אותנו בחזרה הביתה עם המנטרה "חלב האם הוא הטוב ביותר לתינוק" והאמונה הרומנטית שהכל יסתדר. מי שמדבר על "אמא של תינוק יונק ישנה טוב יותר בלילה" לא היה צריך לשטוף אותו, את הכלי מיטה ואת הבגדים שלו ושל האמא שלו פעמיים בלילה. עד שאחד הרופאים רמז לנו שיש לבעיה שלנו פתרון די פשוט, להשתמש בפורמולה מיוחדת (אז היה רק נובולאק AR, היום יש חברה אחרת) לבעיה הזאת. גם הרופא הזה נאלץ להסתפק ברמז ואז חזר על המנטרה "אבל כמובן שחלב האם הוא הטוב ביותר לתינוק, וכרופא אני לא ממליץ על הפורמולה הזאת, שאפשר לקנות אותה בכל בית מרקחת". מאז שהתחלנו להשתמש בפורמולה כמות ההקאות שלו ירדה בצורה משמעותית ביותר. אז גם התחלתי לחשוב שוב על כל הסיפור הזה של "חלב האם הוא הטוב ביותר לתינוק" ומה הסיבות שיש לו תמיכה כל כך גדולה, והגעתי למסקנה שמדובר באופנה שמונעת מאידיאולוגיה רומנטית יותר מאשר ממחקרים מדעיים. הגעתי גם למסקנה שהיתרונות שיש בהנקה הם קטנים מהרבה מאשר החסרונות שנגרמים לתינוק כתוצאה מאם שמרגישה שסגנון חייה נפגע כתוצאה מההנקה, ושהממסד הרפואי מתערב כאן במה שאסור לו להתערב ונותן לגיטימציה לכת ללצ'ה להתערב בגידול הילדים על ידי הוריהם ולגרום רק נזקים. |
|
||||
|
||||
וואו, זהו מקרה הרבה יותר קיצוני מהסיפורים הסטנדרטיים של ''תניקי, זה הכי טוב...''. (ואני אתאפק שלא להוסיף כאן את כל מה שיש לי להוסיף, שמא ברקת תקבל את זה באופן אישי. רק אומר שלדעתי, בניגוד לדעתה של ד''ר וישנה, זה בהחלט לא רק עניין של שחרור מידע לגיטימי לציבור אלא מעורבים כאן גורמים אחרים) שתגדלו את הילדים בקלות ובשמחה. שבת שלום |
|
||||
|
||||
שוב הטיזינג החינני הזה? אדרבא, זרקי לנו את הפצצה הקונספירטיבית שלך. ממילא הוצאת לי כל חשק להגיב - לפחות נתבשם קצת מסיפורים על "גורמים אחרים". |
|
||||
|
||||
זו הייתה אלמונית אחרת. מסתבר שאינני היחידה שסבורה כך. חוץ מזה, ממש לא ברור לי למה את לא יכולה להינות בחדווה מהעובדה ש*את* מיניקה את תינוקך כאוות נפשך, בלי להזדדק למיסיונריות בעניין הזה. הרי תינוקות סובלים מעוד מיני עוולות קשים מהוריהם חוץ מאי הנקה. אי אפשר לפתור לכולם את הבעיות. |
|
||||
|
||||
אה? נו נו, או שאני סובלת מריבוי אישויות שעדיין לא אובחן או שאת אייל עם יותר מדי הומור, או שזה הדבר הכי מוזר שקרה לי בחיים. מהי התגובה שלך שעליה ענתה ברקת בתגובה 309588? עד כמה שאני מבינה, תגובתה זו באה בעקבות תגובה 309561 שלי, לא? הממ... מה הולך כאן? :-) :-) |
|
||||
|
||||
כן, הבנת נכון. |
|
||||
|
||||
לא לא, ברקת בהחלט כתבה לך את תגובתה זו - אבל חשבתי שהטענה על ''שוב'' תיאוריית הקונספירציה באה אחרי שבמקום אחר אמרתי לה דברים דומים, פחות או יותר, והצלחתי להרגיז אותה שלא בטובתי (וודאי שלא מרצוני). |
|
||||
|
||||
אוי, כמה שנרגעתי :-) . איפה הרגזת את ברקת? את יכולה למצוא את התגובה? (ברקת, למקרה שאת קוראת - בטח כבר התחסנת דייך אחרי הזובור הקטן כאן, נכון? ואם לא - אל תקראי את התגובה שאני מבקשת :-)) |
|
||||
|
||||
זה היה בפתיל שהתחיל, פחות או יותר, בתגובה 306689 :) |
|
||||
|
||||
מה?! הפתיל ההוא בכלל לא הרגיז אותי. מה מרגיז שם? אותי יותר מטריד שיש יותר מאלמונית אחת שמצטיינת בפאסיב-אגרסיב פולני (ושהן, כנראה, הולכות ומתרבות). נפלאות דרכי האייל. |
|
||||
|
||||
ראשית, אני שמחה מאוד שאותו פתיל לא הרגיז אותך. בהחלט לא התכוונתי שיעשה זאת, כי אם להודות על האמת - את מהמגיבות החביבות עליי ביותר כאן. שנית, שמחתי מאוד להצטיין במשהו סוף סוף, אפילו אם רק בפאסיב-אגרסיב פולני. אני מאוד דוגלת במציאת תחומים להצטיין בהם. שלישית, התרבותן של אלמוניות מסוגי אינה מיוחדת לאייל כלל ועיקר: זה פשוט חלק מטבעה של הפולניות. |
|
||||
|
||||
אולי פעם אחת מישהו ימנה בפני כמה קוים לדמותה של הפולניה, שאבין סו"ס במה מדובר, ובמה הפאסיב-אגרסיב ה*זה* הוא דווקא פולני? :-] וברקת, את שם? - אחרי תגובה 309425 חשבתי, משום מה, שעלית עלי. כלומר - על זהותי האיילית ולא רק על מיני (כמעט כתבתי "מגדר" במקום מין, אבל איכשהו, מרוב הPCיות, המילה הזאת קצת נתקעת על המקלדת :-]), והנה לא מיניה ולא מקצתיה, אה? |
|
||||
|
||||
לא מדברת אתכן יותר! אתן כמו מדוזה! |
|
||||
|
||||
סליחה, רק שאני אבין, מדוזה זה איזשהו סוג של הומור אצלכן או שבאמת יש לך פתיל קצת קצר? (ואם כן, מה זכותך להאשים אחרות בפולניות?) |
|
||||
|
||||
תירגע, הכל בהומור. |
|
||||
|
||||
האמת היא שהתמצאותי בתואר "פולניות" פגומה משהו, כך שלא נראה לי שאוכל למלא את בקשתך. מטיפים שנתנה לי אחותי, נראה לי שעיקר העניין הוא מרמור מסוים ועוקצני: למשל, כמו שאחת מחברותיי אומרת למלצר מתמהמה, "נדמה לי שביקשתי ממך פעם סלט...". או ידיד(1) שרב עם ידידתו על זכות התשלום במסעדה, וכשנשאל בסוף מי ניצח, אמר "אף אחד לא ניצח. הפולניות ניצחה. כולנו רק סטטיסטים שלה".(2) וכמובן, בפרפראזה איילית על "קורות חיים של אישה םולנייה": "חולה, חולה, חולה, חולה, אלמונית". 1. אם מותר גם לגברים להיות פולניים. 2. בקשר עקיף בלבד למקום שבו הצבתי את (2) (פשוט לא היה לי איפה לשים אותו), אני די מזועזעת ש*אני* טרם זיהיתי אותך בניקך הקבוע. תתני טיפ? |
|
||||
|
||||
כמה קשה כבר לשנות משהו קטן בניק שלך? מה הרעיון בכך שצריך לנחש כל הזמן מי אמר מה, כאילו לא מספיק קשה ה"למה" הרגיל? אה, אתן לא מסוגלות לוותר על העונג שבמרור חייהם של הקוראים הנבוכים (אקא "הראובנים"). הבנתי. |
|
||||
|
||||
אקא ה"ראובנים"? שני גורמים לא ידועי בביטוי אחד? אני מזועזעת. (ואם אמרת שמנסים לנחש מי אמר מה, אז אולי באמת שווה להמשיך... הפולניות פועלת). |
|
||||
|
||||
also known as => ידוע גם בשם => יג"ב |
|
||||
|
||||
נו, באמת. אתה מסביר ביטוי לא מובן אחד באמצעות ביטוי לא מובן אחר? מה זה יג"ב? |
|
||||
|
||||
יג''ב - ידוע גם בשם. ותודה על החלפת הניק. |
|
||||
|
||||
תודה. (אגב, רמזים לכל ניקיי הקודמים עד כה מצויים במשפט ''פרידמן קץ בישראל השלמה''.) |
|
||||
|
||||
הממ... אנטי פרידמניסטית? בת שלמה? |
|
||||
|
||||
כיוון שכמובן, לאחר הטריק האידיוטי הזה, התחרטתי מרה - מעתה ואילך אני שומרת על שתיקה מוחלטת בעניין זה.:) |
|
||||
|
||||
"אידיוטי"? "התחרטתי מרה"?- לא להתרגש יותר מדי, בסך הכל ניק. מקסימום תחליפי שוב :-] |
|
||||
|
||||
ראובן התחיל את הקריירה המזהירה שלו באייל בכינוי ''קורא נבוך'', כדי שכולנו נחשוב ששמו האמיתי הוא ''ראובן קוך''. |
|
||||
|
||||
אז עכשיו אתה רואה מדוע שקעתי באלמוניות? פשוט גיליתי שזה מצבי האמתי כאן: כולם מכירים את כולם, ולא מספרים לי.:) (עוד נקודה. לפולניות). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
נו, מה אפשר לומר. צר לי לשמוע שזה מה שעברתם. סיפור קשה ולא נעים. |
|
||||
|
||||
אני מסכימה איתך במאה אחוז. אין לי צל של ספק שעדיף בהרבה אימא נינוחה ורגועה עם תמ''ל על פני אימא לחוצה והרוסה וחלב אם שמעביר גם את כל הקשיים שהיא עוברת. וברור לגמרי שיש כאן אינטרסים על גבי אינטרסים המעורבים בשטיפת המוח הכללית להנקה. אני מאחלת הרבה טוב לכם ולתינוקכם, והעמידו את הדודות במקומן. |
|
||||
|
||||
אף אחת לא נוסעת איתו לחוג למחוננים ארבע פעמים בשבוע. 1. מחוננים מאובחנים בכתה ג' (ולימודי המחוננים מתחילים בכתה ד') 2. החוגים למחוננים הם רק פעם בשבוע 3. יש הסעות מאורגנות (באחריות ובמימון הרשות המקומית) לחוגים הנ"ל. 4. החוגים מיועדים לילדים בלבד, ולא להוריהם. מצד שני היא יכולה לקחת את הילד אפילו שבע פעמים בשבוע לשרלטן שישמיע לו "בייבי מוצרט" או משהו דומה |
|
||||
|
||||
1. בבתי הספר יש מערכת אבחון בכיתה ג'. ישנם פרוייקטים שמתחילים קודם לכן (אריקה לנדאו מקבלת ילדים מכיתה א' ואולי אפילו קודם). |
|
||||
|
||||
ומה לגבי ארבעה (וחצי ) חודשים? (-; |
|
||||
|
||||
די לטרור ההנקה |
|
||||
|
||||
והמשך אצל אביבה: http://www.notes.co.il/aviva/16100.asp |
|
||||
|
||||
"אויש בחייך" זה מין סוג חדש כזה של הוכחה מדעית למשהו? שיטה סדורה של ארגומנטציה לוגית? אם כבר, אז לברקת שקופצת כאן כל פעם שמישהו אומר משהו על לידות בית או על הנקה - יש מקום להגיד פי עשר "אויש בחייך", ובזה לגמור עם כל הסיפור. |
|
||||
|
||||
נשמה טהורה שלי, אני כמו יעקב בדיון על הגבלים עסקיים - אם אני לא אקפוץ אף אחד לא יקפוץ כאן בנושאים האלה, אז אני קופצת, שיירשם ברקורד. אתה צריך לראות אותי בפורומים של פנאטיות הנקה - לא מצייצת, לא מוציאה מילה (וכולן שם פנאטיות יותר ממני, עד כמה שקשה לך, שלא ראית עולם, להאמין). ולגבי ה''אויש בחייך'' - בדיחה פרטית לידידתי הוותיקה ריקי. אם יש עוד שאלות, אני פה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
"מי בעד מיגור הטרור?" (טרור הנקה כמובן). אני נגד. |
|
||||
|
||||
שאלה בקשר לטיעון כי ההנקה תורמת להתפתחות השכלית יותר מן ההזנה בתמ"ל: א. במאה השנים האחרונות , ואולי עוד יותר מכך, בערך בחמישים-שישים השנים האחרונות, לא היתה ההנקה מקובלת בעולם המערבי כשיטת הזנה מועדפת. במקומה העדיפו הורי העולם המערבי את ההזנה מבקבוק. ב. במאה השנים האחרונות ועוד יותר מכך - בשלושים-ארבעים השנים האחרונות, הגיע העולם המערבי לשיא ההתפתחות המדעית, הטכנולוגית והתרבותית. ג. כלומר - האנשים שהביאו אותנו עד הלום הם אנשים בעלי אינטליגנציה מאוד מפותחת והינם, באופן ברור ובולט - דור של אנשים שבחלקם הגדול לא ינקו בכלל ובחלקם הנוסף ינקו הרבה פחות מן המאות הקודמות ומן המקובל במדינות עולם שלישי. הנה הגעתי אל השאלה עצמה - איך זה שהמדינות ה*מפותחות* הן מדינות של אנשים שלא ינקו, ולפי כל הסימנים הדבר לא הזיק כלל לאינטליגנציה שלהם, ואיך זה שהמדינות המוגדרות כ*"מתפתחות"*, שבהן ההנקה היוותה במאה השנים האחרונות, כבדורות קודמים, ועודנה מהווה - את מזונו העיקרי של התינוק - אינן מצליחות להפגין כוחות אינטלקטואליים, תרבותיים, מדעיים, טכנולוגיים - עולים, מבריקים, מפליאים למדי - כאחיותיהן המערביות? |
|
||||
|
||||
הנחת יסוד המובלעת בדבריך היא שיש בהכרח מתאם חיובי בין אינטליגנציה גבוהה לבין מגורים בסביבה המיישמת את הקדמה המערבית. אני לא אערער עליה, אבל אני מצביעה עליה, שיראו. אתה מחליט להקיש על תולדות כל העולם, כולל הקולוניאליזם בפנים, מתוך גורם אחד מבודד. זה לא עובד ככה, וההנקה אינה צפה בחלל ריק. אל תשכח שהמערביים יושבים על כתפי ענקים בהקשר הזה של השכלה ומדע, ושלאנשי העולם השלישי אין כל כך יכולת לעשות זאת (כלומר, אם אני אמצא לך ילד כפרי ממוזמביק עם מנת משכל 160, או כפר שלם מלא ילדים עם מנת משכל 160, מה תציע להם לעשות עם זה?). בכל אופן, אם נבדוק אינדיבידואלית, העולם המערבי מלא בטמבלים באותה מידה שהוא מלא בגאונים, ממציאים ומדעני חלל. הטמבלים פשוט נולדו במקום ובזמן הנכונים, ולכן יש להם ילד שהולך לקולג', מכונית ובית בפרברים - ולא משפחה בת 17 נפשות שגרה בבקתה אפריקנית. אגב, ההשוואה הנכונה היתה, בעולם אידיאלי, לא בין ילד שינק לבין כזה שלא ינק - אלא בין ילד שינק לבין *אותו ילד בתנאי גידול זהים* ללא הנקה. אבל כמובן שאי אפשר לעשות זאת. |
|
||||
|
||||
לברקת - מה זה ראשי התיבות האלה, תמ"ל? |
|
||||
|
||||
תרכובת מזון לתינוקות. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
גם אני חשבתי כך פעם, אבל תיקנו אותי. תמ''ל אינו תחליף מזון, הוא עצמו מזון (שמהווה תחליף לחלב אם). |
|
||||
|
||||
זה מה שאומרים למלצר כאשר לא מרוצים מהמנה? |
|
||||
|
||||
אה, כן. גם כשכתבתי "אבל תיקנו אותי" חשבתי להוסיף הבהרה שאינני עומד למכירה (אבל החלטתי לראות אם תבואנה הצעות. אולי מכירה פומבית בנוסח תגובה 306471 ) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אחד הטיעונים בזכות ההנקה (מופיע במאמר השני, ובעוד מקומות בדיון) הוא ש"חלב אם מכיל נוגדנים, ועוזר בהתפתחות המערכת החיסונית של התינוק". כידוע, נוגדנים הם סוג של חלבונים, ולמיטב ידיעתי חלבונים מתפרקים במערכת העיכול לאבני הבניין שלהם (חומצות אמינו), ונבנים מחדש בתוך הגוף על-פי הקוד הגנטי. כדי להכניס חלבונים שלמים למחזור הדם צריך לעבוד יותר קשה: אינסולין (עוד חלבון), למשל, מזריקים לגוף, ולא בולעים. איך הטיעון מסתדר עם האינפורמציה הזו? |
|
||||
|
||||
פריאונים זה לא ממש חוכמה, כי הם מקופלים ככה שהאנזימים המעכלים לא מצליחים לפרק אותם. כפי שכתבתי כאן לפני דקה, אני חושב שיש גם חלבונים ''רגילים'' שמתנהגים כך. |
|
||||
|
||||
נוגדן הוא חלבון "רגיל"? |
|
||||
|
||||
התכוונתי רק להגיד שהוא לא פריאון. אני לא יודע יותר מדי על הנושא, אולי מישהו אחר ישלים את התמונה. |
|
||||
|
||||
באחד האתרים מצאתי משפט שאומר " Protein digestion is incomplete in infancy", ואולי כאן טמון פתרון החידה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שיש חלבונים שלא מתפרקים במערכת העיכול. טלי, את בסביבה? |
|
||||
|
||||
אל תשאל אותי. אולי זה יעזור: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/arti... |
|
||||
|
||||
גם חיידקים ווירוסים הם חלבונים, ובכל זאת אתה יכול לחלות מכך שתבלע אותם(יש מחלות שעוברות בחלב אם,למשל...). אני מניח שאפשר לקחת אינסולית בבליעה, אבל תצטרך לבלוע כמות הרבה יותר גדולה ממה שאתה מזריק על מנת לקבל את אותה כמות אפקטיבית שתגיע לדם שלך ואולי יש לזה גם השפעות שליליות על מערכת העיכול... |
|
||||
|
||||
הניחוש שלי (וזה באמת ניחוש, אני אנסה למצוא אחר כך ביסוס) הוא שחלבונים מפורקים עד תום במערכת עיכול בוגרת. |
|
||||
|
||||
רוב החלבונים מפורקים ליחידות קטנות בקיבה ובמעי הדק. יש מספר יוצאים מן הכלל. דוגמא אחת היא הורמון בלוטת התריס. השניה היא חלב אם ביילודים. כפי שד"ר וישנה ציינה, ליילודים יש יכולת לספוג חלבונים גדולים מבלי לפרקם 1. בנוסף לכך - חלק מהנוגדנים, בעיקר IgE, יכולים לפעול בתוך מערכת העיכול ולחסל מזהמים גם אם הם עצמם אינם נספגים לגוף. _________________ 1 ראה גם http://www.chu.cam.ac.uk/~ALRF/gidevel.htm |
|
||||
|
||||
תודה על התשובה. האם הפריונים שראובן הזכיר קודם הם עוד יוצאים מן הכלל? |
|
||||
|
||||
לפריונים יש עמידות יחסית לפירוק בקיבה. עם זאת – כלל לא בטוח שהם נספגים כחלבונים רגילים. בחיות מעבדה המוזנות בפריונים הם מופיעים במערכת הלימפתית המנקזת את מערכת העיכול, ויתכן שתאי דם לבנים בולעים אותם באופן פעיל. ראה גם http://www1.umn.edu/eoh/hazards/hazardssite/prions/p... |
|
||||
|
||||
גם אני רוצה להתייחס למאמר השני (101 סיבות להניק). בסיבות 46 ו-53 מתייחסים להנקה תוך כדי שינה. אני מניחה שכשעושים את זה, התינוק שוכב. האכלת התינוק בעודו שוכב (ולא משנה אם בחלב אם או בתמ"ל, בהנקה או מבקבוק) אינה בריאה. האכלה בשכיבה מגבירה את תופעת הרפלוקס. במאמר מוזכרת העובדה שחיידקים לא גדלים בחלב אם. זכור לי שחיידקים "טובים" כן גדלים בחלב אם ותורמים להתפתחות פלורת המעיים של התינוק היונק, אבל אין לי סימוכין כרגע. ועוד נקודה בקשר להנקה - הנקה מגבירה רת שכיחות הצהבת. חלק מזה נגרם בגלל גדילה לא מספיקה (באמהות שלא קיבלו הדרכה נכונה איך להניק, למשל) - מה שבד"כ לפחות אפשר למנוע, אבל חלק מזה נובע ספציפית מחלב האם. |
|
||||
|
||||
יש לך סימוכין לגבי הקביעה האחרונה? אני יודעת שהנקה (ובכלל כל מזון) מסייעת לשטוף את הבילירובין מן הגוף ומנקה אותו מהצהבת. |
|
||||
|
||||
כתובים ואונליין? לא כרגע. אם במקרה יש לך גישה לספר הלימוד ברפואת ילדים של שוחט-אשכנזי - זה מופיע בעמ' 115. בנוסף זה נאמר ע"י כמה נאונטולוגים. מסתבר שחלב האם מכיל הורמונים ש(כנראה?) מתחרים עם הבילירובין על האנזים שאחראי על סילוקו מהגוף, ולכן מאיטים את פינויו ו/או קיומו של האנזים שהופך בילירובין מצומד (הסוג שמופרש) ללא מצומד (הסוג שלא מופרש). בדרך כלל, לפחות, לא מדובר על צהבת קשה, אבל נראה לי שזה עדיין מידע חשוב. |
|
||||
|
||||
הארץ מביא את מאמרו של בן גולדייקר מהגרדיאן: "הנה המידע שאני רוצה לקבל מעיתון בעניין הבריאות שלי: אני רוצה לדעת, על מי אתם מדברים (למשל, גברים בשנות ה-50 שלהם); מה הוא הסיכון הבסיסי (למשל, ארבעה מכל 100 יסבלו מהתקף לב בתקופה של עשר שנים); מה העלייה בסיכון במונחים של תדירות טבעית (שני גברים נוספים מתוך 100...); מה בדיוק גורם לעלייה בסיכון - גלולה שנוטלים מדי פעם נגד כאב ראש, או מנה יומית להפגת כאבי דלקת פרקים." |
|
||||
|
||||
אני חושב שברקת נתנה לך את הקישור שבו מופיעה התשובה לשאלותיך: שאלה(3): "סיבה 44: תינוקות יונקים בעלי סיכון נמוך יותר לפתח Nec "! ראה: Lucas A, Cole TJ. "Breast milk and neonatal necrotizing enterocolitis." Lancet. 1990; 336:519-1523 אם חלב אם אכן יכול למנוע מהתינוק לחלות ב-NEC, כפי שטוענים המחקרים הנ"ל, אז כן, ישנה קורלציה בין סוג המזון לגורמים שציינת.Convert RF, Barman N, Comanico RS, et al. "Prior enteral nutrition with human milk protects against intestinal perforation in infants who develop necrotizing enterocolitis." Pediatr Res. 1995; 37:305A. Abstract ישנה גם השפעה ישירה על (6): NEC בעל השלכות על התפתחות מערכת העיכול אצל התינוק. מי שחלה ב-NEC (במיוחד בצורותיו הקשות הכוללות סיבוכים שונים, כמו היצרות [מהמילה צר] מאוחרת של המעיים) כתינוק יכול לסבול מבעיות שונות במערכת העיכול גם כשיגדל. ותאמין לי, אם יש לך בעיות עיכול, זה עלול להשפיע גם על (1), (2), ו-(5). חוץ מזה, אל תשכח ש-NEC הוא בין הגורמים הנפוצים ביותר לתמותת פגים. סוף לתאלי, לא עלינו, יכול להשפיע על *כל* הגורמים שציינת (כולל משהו "רע" אחר). אם מזון טוב יותר יכול למנוע NEC, תפקידו במניעת התחלואה יכול להיות חשוב מאין כמוהו. |
|
||||
|
||||
לא מסכים. מדובר על מחלה ספציפית שמראש הסיכוי לפתח אותה הוא נמוך מאד, בטח כשמדובר על סך כל התינוקות ולא רק על הפגים. זה לא בהכרח אומר משהו על תוחלת חייו של תינוק כלשהו. למשל, אם תגדל ילד יחד עם כת האיימיש הסיכוי שלו להפגע מתאונת דרכים יקטן מאד, ועדיין אני לא רואה אף אחד שולח את הילדים שלו לגדול אצל האיימיש. |
|
||||
|
||||
קודם כל, בוא נחליט אם מדובר בכל התינוקות או רק בפגים. כשאני מדבר על הסכנות שב-NEC, אני מתכוון קודם כל לפגים, שאצלם זהו גורם התחלואה והתמותה הגבוה ביותר. בכלל, בחלב אם ישנם נוגדנים רבים למחלות שונות, וזה חשוב מאוד במיוחד לפגים, שהמערכת החיסונית שלהם חלשה, גופם קטן ובלתי מפותח והם נמצאים בקבוצת סיכון למחלות רבות. לתחלואה בפגים ישנה השפעה רבה ולעיתים מכרעת על תוחלת החיים שלהם. אם נוגדנים שבחלב אם יכולים למנוע מחלות, הם מאריכים בכך את תוחלת החיים של הפג. לגבי כת האיימיש- נכון, גם אני לא מכיר אנשים ששולחים את ילדיהם לגדול עמם, אבל כל ההורים שאני מכיר אינם מרשים לילדיהם הקטנים לחצות את הכביש לבדם. רובם גם לא מרשים לילדיהם לעשן סמים ולנהוג שיכורים בשלב מאוחר יותר. יש לזה השפעה על תוחלת החיים של הילדים, לדעתך? |
|
||||
|
||||
אני מדבר על התינוקות בכלל, והתינוקות הבריאים בפרט. אם לתינוקות שחולים בדלקת צריך לתת אנטיביוטיקה, זה לא אומר שאנטיביוטיקה היא התקופה הטובה ביותר לתינוק, וזה ודאי לא אומר שצריך לתת אנטיביוטיקה לכל התינוקות. (עבור תינוק בריא) אין מה להשוות בין פורמולה, שהיא אוכל בריא ומזין, לבין סמים (/חציית כביש לבד/נהיגה בשכרות). אני לא יודע אם ההשואה הזו באה מבורות או מאידיאולוגיה, אבל היא פשוט מופרכת. חבל שאתה חוזר עליה, זה מיתר את כל הדיון עד עכשיו. |
|
||||
|
||||
"(עבור תינוק בריא) אין מה להשוות בין פורמולה, שהיא אוכל בריא ומזין, לבין סמים (/חציית כביש לבד/נהיגה בשכרות)". אם אתה מדבר על התינוקות בכלל, בעיקר הבריאים שבהם, אכן אין מה להשוות. אבל *הכתבה והדיון הנ"ל* מתייחסים להקמת בנק חלב אם *בפגיות*. בפגיות, למיטב ידיעתי (ועל הפגיות אני יודע יותר מרוב האנשים), יש מעט מאוד "תינוקות", לא כל שכן "תינוקות בריאים". אם תבחן את דבריי תגלה שלאורך כל הדיון ציינתי שמדובר *בפגים*. כשמדובר בפגים, אין דבר כזה "פג בריא". לפגים יש בעיות מעצם היותם פגים. בדיוק מהסיבה הזאת הגיוני שלתת להם חלב זה רעיון טוב, בדיוק כפי ש"לתינוקות שחולים בדלקת צריך לתת אנטיביוטיקה" (אגב, זה לא תמיד נכון. ע"ע http://www.mamy.co.il/newsite/gutfeeling/feeling15/a... שבו נאמר כי דווקא טיפול אנטיביוטי מונע יכול לעזור, וכן אין טיפול אנטיביוטי *לאחר* התפרצות המחלה). "אין מה להשוות בין פורמולה, שהיא אוכל בריא ומזין"- "בריא" ו"מזין" הם מושגים יחסיים. בפורמולה משתמשים כאשר אין בנמצא חלב אם, והיא יותר בריאה ומזינה מחלב פרה או עז. אין מה להשוות בין נהיגה בסוסיתא דגם 1956, שהיא מכונית נוחה ומפוארת, בכביש המהיר, לבין נטילת סמים קשים בעת הנהיגה (/רכיבה על גמל שיכור/משחק שש-בש עם טיגריס שנחרבי), שהם בבחינת סכנת נפשות. אולי אני קצת (הרבה) מגזים, אבל הדברים שלי נאמרים על אותו עקרון. אם ידוע שאכילת ברוקולי מאודה משפיעה לטובה על גידול העצמות בילדים קטנים, אני חושב שההורים שאינם מלעיטים את ילדיהם באותו ירק ידוע לשמצה פוגעים בהם במידה מסויימת. |
|
||||
|
||||
הפתיל הזה אני ואחרים מדברים על תינוקות, לא על פגים. אני לא יודע עם קראת את מה שכתבתי, או לא. אם קראת, ודאי ראית שהסברתי למה פורמולה היא *כן* מזון בריא ומזין, לא רק יחסית, אלא אבסולוטית, לא רק יותר מחלב פרה או עז, אלא במקרים רבים גם יותר מחלב אם. דוגמאת הברוקולי היא מוצלחת, גם אם יתברר שברוקולי מזין הרבה מאד מאד ויטמינים, הורה לילד שלא אוהב ברוקולי שמכריח את הילד שלו לאכול הרבה ברוקולי הוא הורה רע *שמזיק לבריאותו ואיכות חייו של ילדו*. ההשפעה של קצת פחות ויטמינים על תוחלת החיים של הילד היא אולי שבוע או שבועיים, ההשפע של הורה וילד מתוסכל היא על כל החיים. |
|
||||
|
||||
תזונת עוללים אחרי גיל חצי שנה (או-טו-טו), בחסות משרד החקלאות האמריקני וחברת גרבר (! אין ספק שההמלצות אובייקטיביות לחלוטין): http://www.ars.usda.gov/is/AR/archive/jun05/baby0605... |
|
||||
|
||||
3. מכיוון שכמות החלב מושפעת במידה רבה מהצריכה של החלב, נשים רבות יכולות לתרום חלב מבלי לפגוע בצריכת החלב של תינוקן. |
|
||||
|
||||
כן, אבל אם לחזור לשאלה של ברקת ממקודם, מעט מאד מיניקות יסכימו לתרום חלב אם בחודש חודשיים הראשונים (לפחות) עד שההנקה "מסתדרת" כלומר בטוח שההנקה מספקת את צרכי התינוק (הפחד ש"אין מספיק חלב", גם אם אינו מבוסס בדרך כלל, הוא שכיח מאד מאחר ואין דרך למדוד את כמות החלב שבתינוק צורך. אם מודאגת נרגעת בד"כ רק כשברור שהתינוק עולה במקשל והתפתחותו תקינה, מה שלוקח זמן מה), ושהאם המניקה לא סובלת מתופעות לואי שאינן ברות-פתרון שנובעות מההנקה. השאלה היא, האם חלב המיוצר על ידי אם לתינוק בן ארבעה חודשים (שזה במקרה לגמרי הגיל של הבן שלי) אכן מתאים לצריכה של תינוק בן יומו, שלא לדבר על פג? הרי אנחנו קוראים בכל ספרי ההנקה שאחד מיתרונותיו של חלב אם הוא בכך שהוא משתנה כל הזמן להתאים לצרכיו המשתנים של התינוק הגדל. |
|
||||
|
||||
נתחיל בסוף- כמובן שחלב מוטעם טיבעית יהיה עדיף, ולכן יתכן שחלב לפגים ינתן בעדיפות מתורמות בתחילת ההריון שלהן. אבל עדיף גם חלב אם מגילאים שונים מאשר הפתרונות האחרים. בנוגע להנקה והשאיבה- הרבה אימשהות מתחילות לשאוב מתחילת ההנקה כדי שייצרו יותר ויותר חלב לשלבים הבאים של ההריון- וזורקות את החלב. אני אישית שמעתי על מאות ואולי אלפי ליטרית שנשפכו מסיבות שונות. אני לא אומר שכל אישה תוכל לתרום- כמו שלא כל אחד יכול לתרום דם או מח עתם (כל אחד וסיבותיו הוא)- אבל ישנן מספיק נשים שמיצצרות המון חלב ויש להם המון עודפים והם מוכנות לתרום. אני אישית נתקלתי ביותר ממאה כאלו, כך שללא ספק אפשר יהיה למלא את הבנק... |
|
||||
|
||||
אני לא מכירה אף אחת שזורקת חלב (זה לא אומר שאתה לא צודק, פשוט אף פעם לא ניתקלתי בזה). אני יודעת שאם לי יש עודפים בשאיבה (כי הגוזל אוכל שאוב כשאני בעבודה), ואני מדברת על 10 סיסי שנשארו בבקבוק, אז רע לי עם לזרוק. בכל מקרה, אני לא יכולה להתחייב לכמויות, ובטח לא לתזונה מלאה, אבל אם אתה חושב שגם כמות קטנה יכולה להיטיב עם הגוזל שלך, אני אשמח אם תכתוב לי אי מייל. |
|
||||
|
||||
הגוזלית שלי כבר בת שלוש, ותודה לאל, אנחנו מצפים לגוזלית נוספת בקרוב. כך שתודה- אבל אין צורך. לאורך עבודתי בנושא בנק חלב האם הייתי בקשר עם מייניקות רבות ושאלתי לא פעם ולא פעמיים מי תסכים לתרום. בעקבות כך גיליתי רבות מהנשים שזורקות חלב כי, פשוט, אין להם מה לעשות איתו. אילולי הייתי מתעסק בנושא- אני לא חושב שהייתי יודע על כך גם... |
|
||||
|
||||
למה לזרוק אם אפשר להוסיף אותו לקפה? |
|
||||
|
||||
מהידע המועט שלי: 2) לא הבנתי את השאלה. אם אתה שואל כמה חלב נחוץ לתינוק בכלל (חלב אם או תחליף), יש נוסחא, שלא תמיד מתאימה למציאות, אבל נותנת קנה מידה סביר ביותר. היא הולכת ככה: ק"ג משקל גוף כפול 150, חלקי מספר הארוחות ביום (אצל תינוק צעיר זה 6-8 ארוחות ביום). כך שתינוק צעיר מאוד ששוקל, נאמר, 3 קילו, יצרוך מעט פחות מ-60 מ"ג חלב בכל ארוחה, 8 פעמים ביום). 3) החלב נוצר על פי דרישת התינוק, וככל שהתינוק יונק יותר הגוף מקבל איתות לייצר עוד ועוד חלב (בכפוף לתזונה ומנוחה מספקת של האם). יש תכשירים שמעודדים את ייצור החלב (כדורי חילבה למשל). אין לי ידע מספיק כדי לומר משהו על נשים שיש להן עודפי חלב. 4) לא ככל הידוע לי, כל עוד האשה מקפידה על תזונה ומנוחה. |
|
||||
|
||||
השפעה שנשים רבות יראו כחיובית - כל עוד הגוף מיצר חלב, אין וסת. |
|
||||
|
||||
סיכון נמוך יותר לסרטן צואר הרחם (או השד, אני לא סגור על זה), ומערכת חיסונית חזקה יותר גם לאמא... |
|
||||
|
||||
לאו דווקא. יש מיניקות רבות שהווסת הופיעה אצלן מספר חודשים אחרי הלידה (לפעמים עם קשר לשימוש בגלולות). |
|
||||
|
||||
„עלינו לזכור מספר נתונים: מספר לידות הפגים בישראל עומד על כ-15,000 ויותר בשנה, ואחוז הפגים מתוך תמותת התינוקות בישראל כמעט נושק לחמישים אחוז”. מה זה אומר? מתים הרבה פגים בישראל? מעט פגים? ככל שתצטמצם בישראל תמותת התינוקות שאינם פגים, יעלה השיעור היחסי של הפגים בתוך תמותת התינוקות. כמו כן – גם בקרב אוכלוסיית הפגים יש אוכלוסיות משנה. התמותה בקרב הפגים שנולדו לפני השבוע ה-30 להריון גבוהה באופן משמעותי מאלה שנולדו אחרי שבוע זה. תמותת הפגים שמשקל הלידה שלהם נמוך מ-1000 גרם גבוהה משל האחרים וכן הלאה. הצורה שבה הוצג הנתון משאירה אצלי תחושה לא נוחה של דמגוגיה. עדיף היה לתת נתון של תמותת פגים יחסית ללידות פג בארץ ובעולם. |
|
||||
|
||||
קבוצות הפגים מתחלקות ל מעל 1500 גרם, מתחת ל1500 גרם, ומתחת ל750 גרם. אין לי התפלגות נתונים לכל קבוצה וקבוצה. הלוואי והיתה לי. לצערי- אלו הנתונים שאני עובד לפיהם ומנסה לשפר את המציאות. לא משנה איך תסתכלי על הנתונים- ברגע שאחד מתוך שני תינוקות שנפטרים במדינה הינו פג- זה נתון "קשה" וזה לא משנה כמה הוא שקל בלידה. משנה רק דבר אחד- האם עשינו את המירב כדי להציל אותו. ודרך אגב, למה כתבת את המשפט שכתבת? ככול שתתצמצם---תעלה...? שתי הקבוצות לא כ"כ מנותקות זו מזו וכל שיפור שתמצאי לתינוקות ה"רגילים" יעזור ללא ספק גם לפגים... אבל בואי נשאל ככה- מה את רוצה להגיד בזה? שזה בסדר? שהמצב טוב? שאת שמחה עליו? אני בטוח שכל אלו יענו על ידיך בשלילה, אז חוץ מלהתפלמס על דרך הצגת נתון זה או אחר- האם יש משהו מעבר בהערות שלך? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ואני מתנצל על כך. דבר שני- מהקישורים למדתי שאתה רופא פנימי. נהדר- אבל עדיין- לא הסברת לי מדוע אתה חושב שהעובדה שפגים מעלים את אחוז התמותה באופן משמעותי זו דמגוגיה לדעתך. |
|
||||
|
||||
אינני סבור שהנתון המסויים הזה, שבו אחד מכל שני תינוקות שנפטרים הוא פג, מלמד משהו על המצב. מה משלושת המצבים הבאים עדיף? 1. מכל עשרה תינוקות שנפטרים, חמישה הם פגים וחמישה הם תינוקות שנולדו במועד (המצב הנוכחי). 2. מכל עשרה תינוקות שנפטרים, תשעה הם פגים ואחד הוא תינוק שנולד במועד. 3. מכל עשרה תינוקות שנפטרים, אחד הוא פג ותשעה הם תינוקות שנולדו במועד. אולי זה רק אני, אבל לי אין תשובה לשאלה הזו. ולשאלתך: מכל 10 תינוקות שנפטרים כיום, 5 הם פגים ו-5 אינם כאלה. נניח שנשפר את הטיפול בתינוקות שנולדו במועד כך שנציל 80% מהתינוקות שבתנאים הנוכחיים אינם שורדים. נציל 4 מתוך עשרת התינוקות האלה. מתוך ה-6 שלא הצלנו, אחד הוא תינוק שנולד במועד ו-5 הם פגים. כלומר - הצלת 80% מהתינוקות שנולדו במועד תעלה באופן מלאכותי את תמותת הפגים מתוך כלל התינוקות הנפטרים מ-50% ל-83%. לכן יש להתחשב בשיעור התמותה מתוך כלל הנולדים ולא שיעור תמותה של קבוצה בקרב כלל המתים. נתון שימושי בהרבה הוא שיעור התמותה של פגים בישראל יחסית לשיעור התמותה שלהם במקומות אחרים. גם כאן יכולים להיות הסברים שונים, אבל לפחות משווים פגים לפגים ולא תפוחים לאגסים. האמת? נראה לי שהדיון במספרים האלה הוא מיותר ומחמיץ את מטרת המאמר, אבל מצאת לנכון לשאול, אז הרחבתי. |
|
||||
|
||||
בעזרתו האדיבה של גוגל: ולעצלנים: "תמותת תינוקות ושכיחות זיהומים – השוואה בין-לאומית השיעור הכללי של תמותת תינוקות בארץ הוא 5.5 מיתות ל-1,000 לידות חי. שיעור זה דומה לשיעור תמותת התינוקות בבריטניה, בהולנד ובפורטוגל, ונמוך משיעור תמותת התינוקות בארצות-הברית – 6.9 מיתות ל-1,000 לידות חי. בשנים 1995–2000 ירד בישראל בהדרגה שיעור התמותה של תינוקות במשקל לידה שמתחת ל-1,500 גרם מ-275.7 מיתות ל-195.8 מיתות ל-1,000 לידות חי. בשנת 2000 היה שיעור תמותת התינוקות בקבוצה זו בישראל נמוך מהשיעור בארצות-הברית, באנגליה ובוויילס. לעומת זאת, שיעורי התמותה של תינוקות במשקל לידה 500–999 גרם גבוהים בישראל בהשוואה למדינות אחרות שנבדקו. לדוגמה, בשנת 2000 היתה תמותת תינוקות במשקל זה 386.6 מיתות ל-1,000 לידות חי, לעומת 310.8 ל-1,000 לידות חי בארצות-הברית, כלומר התמותה בישראל היתה גבוהה בכ-24%. בשנת 1999 היתה התמותה בישראל בקבוצת משקל זו 422.2 מיתות ל-1,000 לידות חי לעומת 294 מיתות ל-1,000 לידות חי בגרמניה, כלומר שיעור התמותה בישראל היה גבוה בכ-44%. במחקר העוסק במאפיינים של זיהומים נרכשים בתינוקות במלנ"ם בישראל צוין כי זיהומים נרכשים הם שכיחים בקרב תינוקות אלה, וכי יש קשר בין תופעה זו לבין תקופת אשפוז ארוכה ושיעור תמותה גבוה. מנתונים עדכניים לשנת 2002 עולה כי שכיחות הזיהומים הנרכשים ביילודים במלנ"ם בישראל מגיעה ל-30%, פי-1.4 משכיחותם בארצות-הברית (21%) ופי-1.9 משכיחותם בספרד (15.6%). " |
|
||||
|
||||
ודווקא דבר שאמרת בסוף באופן מוצנע מאוד חשוב לי- קיצור השהות בפגיה. גם אילולי הנק, גם אילולי התרומה הבריאותית, יש לחלב האם יכולות קלוריות שאין לאף תמ''ל (וגם אותו מעשירים, את החלב אם, אך מגיעים לרמות שאי אפשר להגיע עם התמ''ל). עליה במשקל הינה אחת הסיבות שעיכוב בשיחרור ולבשלות איטית יותר של הפג. גם בעזרת עליה במשקל נוכל לחסוך כסף ע''י הקמת בנק חלב אם, וכמובן, נוכל לחסוך חיים ולשפר איכות חיים עקב חשיפה מועטה יותר לזיהומים, למשל... |
|
||||
|
||||
השאלה היא האם חצי מהתינוקות שמתים הם פגים בגלל שהטיפול שמקבלים פגים הוא לקוי או בגלל שבאופן טיבעי פגים מתים יותר מעצם היותם פגים ולנו אין ממש מה לעשות בעיניין? אני לא חושב שהנקודה הזו הובהרה עד הסוף. |
|
||||
|
||||
ואכן, במקום כלשהו כאן בדיון הביא מישהו את הנתונים הנ"ל. כמובן שפגים נמצאים בעמדה "נוחה" יותר למות. ואנחנו, לפי טענותי, יכולים לעשות יותר. דבר מיידי, פשוט, ושלא עולה כסף אלא רק מכניס הינו הבנק חלב אם. אולי הוא איזוטרי יחסית לזיהומים, אבל הוא יכול להקל על עבודת הצוותים הרפואיים, לשפר חיים, להציל אותם, ובל נשכח- לא מדובר כאן רק בפגים. אמנם זו נקודת המוצא שלי כיו"ר עמותת לה"ב- אבל מדובר על הטבה לתחלואים רבים ואחרים. ורק כדי להסביר מדוע השתמשתי בנתון לגבי תמותת פגים. מדינה נמדדת בין השאר לפי אחוז תמותת התינוקות בה. זה מדד מקובל בכל סטנדרט בין לאומי לבדיקת ה"קידמה" במדינה. אפילו אנחנו משתמשים בו רבות בויכוחים דמוגרפים- מזרח תיכונים (אנחנו משמע הציבור בישראל ולא אני, אתה או הוא). לכן ראיתי לנכון להשתמש בנתון שזמין ומובן יחסית בקלות. דמגוגי? מקבל את הדין. הוא לבטח איננו עומד בסטנדרטים רפואיים- אבל האם הצגת הדברים באור שונה תשנה משהו מנכונות הקמת בנק חלב האם? האם לא השורה התחתונה היא שמשנה? הרי כל כתיבת המאמר הינה דמגוגית. מה איכפת לכם איך הכרתי את ביתי? תחושותי בלידה המוקדמת? כרית הסיכות והצלקות שנשארו בה? הרי כל אלו אינם רלוונטיים כלל לבנק חלב האם. אבל מכיוון שהמאמר איננו רפואי ומחקרי- אלא סוציאלי- חברתי, הוא בא להעביר תחושות, עובדות רקע ולכל אורכו הינו בא להסביר עמדה מסויימת. ושימוש בנתון מסויים יתכן ואיננו מחקרי, אך הוא אפקטיבי להעברת תחושות, מצבים, ועוזר להגיע להסכמה. גם אם לא כאן- הרי במקומות אחרים. אז אני מבין ומודה. אני לא חף מדמגוגיה, אבל בתור לא-רופא ובתור כן- נציג ציבור, האם לא צפוי ממני להשתמש ב"דמגוגיה זולה" שמשמשת למטרה טובה? או שהמטרה לא משנה כלל והדרך צריכה להיות נתונה לביקורת מתמדת? אני לא ציני. אני באמת שואל. האם אתם חושבים שהשימוש בנתון ההוא שגוי לאור מטרתינו- הקמת הבנק חלב אם בישראל? ובהחלט היה לי נחמד להיות חלק מהדיון כאן. אני מקווה שעוד יצא לי "להציק" לכם הרבה, ולא רק בכובעי כיו"ר עמותת לה"ב, אלא בכובעים נוספים שאינני יודע אם נאה ויאה לחשוף אותם. רק אולי במילה, ואולי יהיה מענין לשמוע את תגובותיכם על הפרויקט הזה- רפורמה בימי מחלת ילד (הוגש כבר לקובעי המדיניות ואני מקווה שיתפוס תאוצה בקרוב). בכל אופן- לילה טוב, אני |
|
||||
|
||||
המטרה לא משנה כלל והדרך צריכה להיות נתונה לביקורת מתמדת! בדיוק זה. |
|
||||
|
||||
כמו שאף פעם אין אף פעם, כך גם הכל לגופו של ענין- לפחות לדעתי... |
|
||||
|
||||
בתור אחת שהופכת להפוך לאם (אמורה ללדת בעוד כחודש) ומקווה להניק, אני מעוניינת לדעת האם כיום יש אפשרות לתרום חלב אם או שעד הקמת בנק כזה האפשרות עוד לא קיימת. |
|
||||
|
||||
פרטים תוכלי למצוא בכמעט כל פורום הנקה או באתר של באופן טבעי. בהצלחה ושיעבור בשלום |
|
||||
|
||||
המאמר המפורט ביותר שמצאתי ברשת על תמותת תינוקות בישראל: http://www.blackwell-synergy.com/doi/pdf/10.1111/j.1... הערות: 1. בערך מחצית מהתמותה היא בשבוע הראשון לחיים. 2. מזה למעלה מעשרים שנה, פָּגוּת כשלעצמה היא סיבת המוות של יילודים בישראל. הסיבה היא, כמובן, הטיפול המוצלח בסיבות האחרות ולא עליה כלשהי בתמותת פגים. 3. למשקל הלידה יש, כמובן, השפעה מכרעת. הנתונים עבור האוכלוסיה היהודית בשנת 2000: 42.2% תמותה בקרב יילודים במשקל פחות מ-1000 גרם. 3.8% ביילודים שמשקל הלידה שלהם הוא 1000-1500 גרם. 4. נתון מעניין מאד הוא הקשר בין השכלת האם לתמותת תינוקות. בקרב היהודים תמותת תינוקות בקרב נשים משכילות היא 0.30% ובקרב נשים לא משכילות היא 0.83%. בקרב ערבים: תמותת תינוקות לנשים משכילות היא 0.55% ובקרב לא משכילות 1.11%. 5. בתמונה מספר 4 נראה שיש שגיאה במפתח: העמודות הכהות הן כנראה של האוכלוסיה הערבית והבהירות של היהודית ולא כפי שנכתב. |
|
||||
|
||||
האם קיים איזה הסבר משכנע לנתון 4? |
|
||||
|
||||
הסבר אנקדוטלי לסעיף 4: יום לפני שהבן שלי נולד הגענו בריצה למיון יולדות, כי במשך כמה שעות העובר הבעטן שלי לא זז כמעט. כנראה שדאגנו בצדק כי הצוות הרפואי התיחס לכך מאד מאד ברצינות (זו אינדיקציה מספר אחת לכך שמשהו לא בסדר). עכשיו, אם לא הייתי קוראת עשרה ספרי הריון והכנה ללידה, קוראת עוד ברשת ומשתתפת בקורס הכנה ללידה, יכול להיות שלא הייתי שמה לב בכלל להפסקה בתנועות, ואם היתי שמה לב הייתי פשוט שמחה שהנודניק הקטן נותן לי לישון, וגם אם הייתי מודאגת אולי לא הייתי יודעת שזה חמור מספיק בשביל לזנק למונית ולנסוע למיון. במקרה שלי הכל היה בסדר (הוא סתם נרדם או משהו - המסכן היה בצירים כבר יומיים ואני לא הרגשתי כלום), אבל באותה המידה זה היה יכול להיות משהו רע מאד. ואולי זה ההבדל בין אם משכילה יותר לפחות. אני גם דאגתי "לתחזק" את ההריון עם ויטמינים, ואוכל מזין, התעמלות מתונה ומנוחה. הכרתי לא מעט אמהות שלא ידעו שצריך לשנות משהו באורח החיים. ברור שרוב התינוקות נולדים בריאים בין אם אמם נמנעת מכל טיפת אלכוהול ובין אם היא שותה קצת בירה, בין אם היא נמנעת מבשר נא ובין אם היא טורפת סטיקים מדממים כמו שבא לה. אבל אם משכילה קוראת יותר ומודעת קצת יותר לסיכונים האפשריים, כך שסביר יותר שהיא תימנע מבם. |
|
||||
|
||||
אני בכל זאת תוהה אם הקשר הוא לא במקרה קשר עקיף - נשים משכילות יותר הן בד''כ גם ממעמד כלכלי גבוהה יותר, יש להן פחות ילדים, והן יכולות להקדיש יותר זמן ומשאבים לכל תינוק שנולד. |
|
||||
|
||||
האם יש קשר בין רמת ההשכלה לבין הסיכוי שייולד פג במשקל נמוך יותר? אולי ברמות השכלה גבוהות יותר יש סיכוי גבוה יותר להפלה של הריונות שיכולים להיות בעייתיים? |
|
||||
|
||||
אכן, הסבר מתקבל על הדעת. |
|
||||
|
||||
ברמות השכלה גבוהות יותר עורכים אולי יותר בדיקות עובריות בזמן ההריון, וכך עולים על יותר מומים. מצד שני, נראה לי שהגורם העיקרי המשפיע על מספר הפגים הנולדים בישראל הוא טיפולי הפוריות. וטיפולי פוריות הרי ניתנים חינם לכל שכבות ההשכלה. |
|
||||
|
||||
בטיפולי פוריות נולדים יותר פגים? |
|
||||
|
||||
טיפולי פוריות מגדילים את הסיכוי לריבוי עוברים. ריבוי עוברים מגדיל את הסיכוי ללידת פגים. |
|
||||
|
||||
וזו לא הסיבה היחידה. טיפולי פוריות נובעים לא פעם מאי ספיקה של מערכת הרבייה הנשית, וזה כשלעצמו מוביל לסיכון של לידה מוקדמת, גם כאשר מדובר בעובר יחיד. |
|
||||
|
||||
תיקון לסעיף 2. צ"ל: פָּגוּת כשלעצמה היא סיבת המוות *העיקרית* של יילודים בישראל. |
|
||||
|
||||
מקור טוב להשוואה בין השפעה של חלב אם ותחליפי חלב על פגים הוא מאמר שהתפרסם בגליון יוני 1999 של Pediatrics. מקור: http://pediatrics.aappublications.org/cgi/reprint/10... ככלל, נראה שחלב אם עדיף על תחליף, אך הרושם שלי הוא שהיתרונות אינם דרמטיים. במחקר האמור נלקחו אוכלוסיות קיצון מבחינת תזונתן. יתכן שדי בכמות זעירה של חלב אם כדי להשיג את כל היתרונות. עניין זה לא נבדק במחקר. |
|
||||
|
||||
למרות שהרעיון נראה מצודד במבט ראשון, הצורך בו אינו מובן מאליו. קודם כל – מהי חומרת הבעיה? עד כמה נפוץ המצב בו פג במדינת ישראל אינו מקבל את חלב האם בכמות שהצוות הרפואי היה רוצה לתת לו? שאלות אחרות – מכמה אמהות רוצים לערבב חלב? האם התורמת תהיה אנונימית? מה יקרה אם חלב האם הזרה יהיה נגוע במחלה? לא ניתן לסרוק את החלב לוירוסים שאינם מוכרים. כבר הוזכר בדיון אחר (תגובה 180719) שתינוק היונק את חלבה של אם נגועת איידס נמצא בסיכון של 7-22% ללקות במחלה. ולבסוף – כל המחקרים שראיתי על יתרונות חלב אם לעומת תחליפי חלב השוו רק חלב של האם הביולוגית לתחליפים. האם היתרונות קיימים גם כשמדובר בחלב שעורבב מכמה אמהות שאינן האם הביולוגית? |
|
||||
|
||||
שועדת הבריאות שתכין את הבנק תקבע על איזו מהן הולכים. כמובן שלוקחים בחשבון את דרך מניעת העברת המחלות ובבנקי חלב שפועלים כפי שצריך היא כנראה שואפת לאפס... אתה מדבא על כמות חלב אם- אני מדבר על בכלל. כמה תינוקות לא מקבלים בכלל חלב אם והוא היה מציל חיים ומשפר איכות חיים. אנחנו יכולים לשחק עם סטטיסטיקה אבל כדי להיות על הSAFE SIDE נאמר- כמה מאות. כמה מאות שמתוכם תציל חיים, תמנע סיבוכים, ותקל על המערכת העמוסה בלאו הכי. ושוב- תחסוך כסף. אם הייתי "מבקש" ממך להשקיע כסף שלא תראה בחזרה- הייתי מבין את העיסוק ב"קטנות". אבל ברגע שמדובר על חיסכום כספי ניכר למערכת? שככול שיש יותר נצרכים המערכת רק תרוויח ומכאן- כולנו? השאלות, לדעתי, כבר חרגו מאוד מהעיקר. אני מבין את משמעות השאלות ואולי זה מענין, אבל זה כבר חורג מבדיקת הכדאיות. זה כאילו תשאל את מע"צ כמה תיקון חור בכביש יחסוך בתיקונים של מערכות בולמי הזעזועים של מכוניות בארץ. זה רלוונטי, זה נכון- אבל זה ממש לא העיקר. אני משוכנע שרופאים שבקיעים בנושא יוכלו לומר לך חד וחלק מה הסכנה לגבי וירוסים שאנו לא מכירים. יכול להיות שהשאלה הזו ככל לא רלוונטית ויכול להיות שכן. יכול להיות שאכן וירוסים עוברים בחלב אם, יכול להיות שלא, יכול להיות שהם מחוסלים בפיסטור ויכול להיות שלא. אני יודע שפיסטור מונע את כל הסכנות שאמורות לעבור בחלב. ולסיום- תחשוב בעצמך- מה עדיף, לקבל תרופה שמעורבבת מכמה בקבוקים שונים או לוותר על הטיפול התרופתי ולחפש דרך אחרת? אני מאוד דוגל בשיטה ההוליסטית אבל אנחנו מדברים כאן על הצלת חיים!!! גם אם זה לא כמו לקבל חלב מאישה "שלמה" - האיכות של חלב האם כ"כ קריטי לפגים ולבעלי בעיות אחרות ששוב, השאלה הזו היא כמו דיסקוס אקדמי בזמן שמישהו גוסס לידך. |
|
||||
|
||||
הנקודה היא שכל הטיעון של "המערכת תממן את עצמה ותחסוך כסף" מתבסס על מספר משתמשים מינימאלי : ברור שהקמת בנק חלב אם לא יממן את עצמו אם הכסף שייחסך יהיה הכסף שעולה היום לטפל בפג אחד בלבד, לדוגמא...אלא רק אם הכסף שייחסך יהיה מכמות מסויימת של פגים, ולא ברור לנו האם קיימת המסה הקריטית של צרכני ותורמי חלב אם פוטנציאליים. |
|
||||
|
||||
1. כמה תינוקות לא מקבלים כלל חלב למרות שאימהותיהן היו רוצים שיקבלו? זו השאלה ששאלתי ואתה מחזיר לי באותה שאלה. באותה נשימה אתה מדבר על כמה מאות. מה המקור למספר הזה? 2. מהו הסיכון הבריאותי? לדעתך „שואף לאפס”. הייתי רוצה לראות סימוכין למספר הזה. אני מבטיחך שגם רופאים בקיאים בנושא לא יוכלו לומר לך שום דבר על וירוסים לא מוכרים. אם ניקח כדוגמא חולי המופיליה, בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים הם קיבלו תוצרי דם רבים. היות שהם היו צריכים לקבל גורמי קרישה מסויימים אך לא מנות דם שלמות, כל חולה היה מקבל מוצרי דם שהופקו מכמה מאות מנות. המנות נסרקו רק לצהבת מטיפוס B. שכיחות ההדבקה באיידס אצל החולים האלה הוא בערך 100%! פה ושם נמצאו רופאים שהמליצו למטופלים שלהם לא להזדרז ולקבל תוצרי דם היות שלא כל הוירוסים ידועים. עולם הרפואה למד את הלקח. כיום יודעים לסרוק את המנות גם כנגד HIV1 ו-HIV2 (שניהם סוגים של איידס) וגם צהבת מטיפוס C. למרות שמוצרי הדם כיום הם בטוחים יותר מאשר בעבר, הזהירות רבה יותר. מיפוי בעזרת פיברינוגן מסומן, שמטרתו זיהוי של קרישי דם עמוקים, הוא דבר שפס מן העולם היות שיש צורך להפיקו ממוצרי דם. אילו סוגי HIV נוספים יתגלו בעתיד? אילו וירוסים אחרים? איש לא יודע, גם לא המומחים למחלות זיהומיות. אז אתה מדבר על הצלת חיים ואני שואל כמה חיים יינצלו. ללא המידע הזה לא אוכל לקבוע את עמדתי. את הטיעון הכלכלי לא העליתי בשום שלב. |
|
||||
|
||||
אני זוכר מילדותי כמה וכמה כתבות על חולי המופיליה, על "פקטור 8" וכו', עוד בטרם החלו החולים להידבק ב-HIV בסיטונות, והיום די יוק. האם ההידבקות הביאה למות רוב החולים ולכמעט העלמות של המחלה וירידתה מעל סדר היום הציבורי? |
|
||||
|
||||
ההמופיליה קיימת. שיעור חולי האיידס בקרב ההמופילים ירד ל-50%, גם משום שהצעירים כבר לא קיבלו מוצרי דם נגועים באיידס ויש להניח שגם משום שחלק נפטרו מאיידס. כ-20% מהחולים סובלים מהפרעות בתפקוד הכבד, לדעתי בשל וירוס או וירוסים שלא זוהו. כיום ניתן לייצר פקטור 8 בהנדסה גנטית, דבר שיהפוך את הזיהומים האלה לנחלת העבר. בכל אופן - הטיפול האנטיויראלי הניתן כיום לחולי איידס הוא יעיל, וחולי ההמופיליה הנגועים באיידס כבר לא צפויים למות בהמוניהם. תיאורטית, גם אם כל החולים היו מתים, המחלה לא היתה נעלמת. הגן למחלה נמצא על כרומוזום X, דבר שמשמעותו היא שנשים מעבירות את המחלה לדור הבא מבלי לחלות בעצמן. שכיחות לידת חולי המופיליה בעולם המערבי היא 1:10,000 גברים. |
|
||||
|
||||
ואם ניקח את זה רחוק- אנחנו יכולים לדון בכמעט כל נושא שבעולם באופן הזה. ברור לך שאני לא יכול לתת תשובות. זו גם לא המטרה שלך, נכון? המטרה שלך להעלות שאלות שיש להתיחס אליהן. ובכן- אתה צודק. אבל- מכיוון שמההתחלה אני טוען שאין ברשותי הכלים לנתח ולבדוק כל אספקט אלא רק באופן כללי וקצת יותר- המטרה שלי היא להעביר את ההחלטה (שבמילא לא אצלי) לגורמים יודעי דבר- בתיקווה. אני מקווה מאוד שכמו שאתה התיחסת לנושאים הללו- גם הם יתיחסו אליהם ויוכלו לענות באופן הטוב ביותר. אין לי את הרכב הועדה המדויק- אבל אני יודע שיהיו שם מומחים מכל שטח ותחום. שוב- השאלה שלך נכונה ומענינת. אני סמכתי על הפיסטור שיפתור את כל הבעיות אבל, כמו שאמרת, אם אתה לא יודע מה הבעיה- אתה לא יודע אם פתרת אותה או לא. אז נסכים שיש ענין במה שהעלית- אבל לי אין תשובה... בנוגע לכמה מאות- אני מעריך, לפי הנסיון שלי וההכרות שלי את הנושא שנתתי את המספר הנמוך ביותר. מספר הפגים בארץ הינו כ15 אלף בשנה וNEC הינו זיהום מאוד שכיח יחסית. ניתנו מספרים של בין אחוז לשמונה אחוז, ואם נסתמך עליהם הרי מדובר על בין 150 ל1200 פגים חולי נק בשנה. אם ניקח את המספר הנמוך של 5% ככאלו שלא מקבלים חלב אם מסיבות כאלו ואחרות נגיע ל 7-60 פגים בשנה שהנק יחסך מהם. אין לי נתונים של מתן חלב אם בפגים אבל אני חושש שהוא נמוך יותר מאשר בשאר האוכלוסיה- אולי בגלל המתח של האם, הלידה שבמקרים רבים היא עקב זיהום וכו'. במקרה כזה המספרים יקפצו אף יותר למעלה. כך שבכל מקרה- הבנק מממן את עצמו- וזה רק מהנק. אם תיקח ממוצע של שהות בפגיה של 30 יום (שהממוצע שאנו חישבו לפי סקר שהקיף 130 איש היה פי שניים) ותקח 10% קיצור בשהות בפגיה לאותם פגים שיקבלו חלב אם ולא קיבלו קודם (5% מתוך 15 אלף כי מדברים לא רק על חולי הנק אלא על כולם), ואם ניקח בחשבון שמתן חלב אם יקצר את השהות בפגיה ב-10% (ריאלי לטענתי בהתחשב בחיסון בפני מזהמים, נק, עליה גדולה יותר במשקל ובבשלות המערכות)- אז נגיע לחישוב הבא: 3 ימים קיצר לפג בממוצע, כפול 750 פגים, כפול 1000 דולאר ליום (עלות מינימלית) תגיע לכמה? 22 מיליון דולאר חיסכון למערכת (כמובן שמזה צריך לקזז את העלות של הבנק). וזה בלי לדבר על ההקלה בעומס של המחלקות, התרופות, וכמובן- הפגיעות שיגרמו לממשלה הוצאות נוספות בגין קצבאות וכו'... כך, שבלי לסתור את דברי בנוגע להסכמתי איתך בסעיף הראשון- אנו מוצאים דרך נהדרת לחסוך בחיי אדם, בסבל, ובמיליוני דולארים למערכת הבריאות... אז כן- יש דברים שצריך לסגור- כמו מה שהעלית, אבל יש מוכשרים ממני לענין. אני בסך הכל "הדיוט" וגבול אבחנתי מגיע עד קו מסויים. לכן אני לא מקבל החלטות ולא חותם על צוים. אני מעלה רעיונות שנראים טובים לציבור בכלל ולציבור הפגים בפרט.. ושוב- תודה על נקודת הרעות המענינת... |
|
||||
|
||||
טוב, ננסה לשחק קצת עם הנתונים של המאמר שהבאתי קודם (http://pediatrics.aappublications.org/cgi/reprint/10...). יש לזכור שהמאמר ההוא כבר אינו עדכני, אלא בן 6 שנים, ושהניסוי ההוא נערך בארה"ב, דבר שיכול לגרום לתוצאות שונות מאשר בישראל. לאחר ההסתייגויות האלה, נמשיך. 62 פגים הוזנו בחלב אם ו-46 בתחליף חלב. הפגים שקיבלו תחליפי חלב גדלו *מהר* יותר מאלה שקיבלו חלב אם. הגדילה המואצת בתחליפי חלב היא עניין ידוע, גם במחקרים עדכניים יותר. אם מטרת השיחרור מהפגיה היא משקל של 2 ק"ג, היא הושגה בפגים שקיבלו תחליפי חלב 8 ימים לפני הפגים שהוזנו בחלב אם. עם זאת, הזנה מכשירנית (כלומר - בעזרת צינורית זונדה) נמשכה אצל הפגים שהוזנו בתחליפי חלב בממוצע 8 ימים יותר מאשר אצל הפגים שהוזנו בחלב אם. הפגים לא שוחררו כשהגיעו ל-2 ק"ג, אלא מאוחר יותר, כנראה על פי מדדים קליניים. משקל השיחרור אצל הפגים שהוזנו בחלב אם היה 2.4 ק"ג ואצל אלה שהוזנו בתחליפי חלב - 3 ק"ג. משך האישפוז של מוזני חלב אם היה קצר בממוצע ב-15 יום מזה של מוזני התחליף. גם ההזדקקות לחמצן היתה קצרה בשבועיים אצל מוזני חלב-אם. פג אחד מקרב מוזני חלב האם סבל מ-NEC, לעומת 6 מבין מוזני התחליף. מתוך ה-6 האלה נזקקו 3 לניתוח. פג אחד מתוך מוזני חלב האם נפטר ו-3 פגים מבין מוזני התחליף. המספרים האלה הם קטנים מאד (וטוב שכך) ולכן קשה לנבא מתוכם מגמה. בכל אופן, אם נאמץ אותם כשכיחות אמיתית, הרי שהתמותה בקרב מוזני חלב אם היא 1.6% ובקרב מוזני התחליף – 6.5%. כמעט כל הפגים במחקר היו בעלי משקל לידה של 900 גרם ומעלה. אם נשווה את הנתונים לתמותת התינוקות במשקל 1000-1500 גרם בישראל, 3.8%, נראה שהערך הזה הוא ערך ביניים. ערך כזה הוא אפשרי אם כ-8,300 מהפגים הנולדים בישראל כל שנה אינם מקבלים חלב אם. אני מהמר שהמספר האמיתי הוא לכל היותר מחצית מכך. גם בצורה זו המספר המתקבל הוא מרשים למדי: כ-200 מקרי מוות לשנה שניתן למנוע וכ-60,000 ימי אישפוז שניתן למנוע. הרווח מהצמצום בימי האישפוז הוא כ-90 מיליון ₪ בשנה. הרווח הכולל הוא כמובן גדול יותר, אבל הרבה יותר קשה לחישוב. כך שכמעט שאין ספק שחלב אם עדיף על תחליף. עם זאת - עדיין לא ידוע לנו בכמה מהתינוקות שאינם מקבלים חלב אם מדובר על בחירה מודעת של האם ובכמה מדובר על בעיה רפואית של מחסור בחלב. היות שפגים נזקקים בסך הכל למעט מאד חלב (סמ"קים בודדים מדי יום) אני מציע את הגישה הבאה כתחליף לבנק החלב: הצוות הרפואי יחפש גיבוי לחלב אם. אם יש אם לפג שאינה מסוגלת לייצר חלב, יבקש הצוות מאם אחרת (עדיף לפג באותו גיל) להקצות כמות זעירה מהחלב שלה לפג הנתקל בבעיה. אם אין מוצאים אם כזו המוכנה לתרום מחלבה, יש להרחיב את מעגל החיפוש למחלקות היולדות הרגילות ובהמשך לנשים בקהילה. רצוי שהפג יוזן בחלב רק מאשה אחת, אם הדבר אפשרי. באופן אידיאלי אמור להימשך הקשר בין האם וספקית החלב גם לאחר השיחרור מבית החולים. נראה שניתן להפסיק הזנה מחלב אם באופן די בטוח שלושה חודשים לאחר הלידה. |
|
||||
|
||||
יש משהו שבנוי בדיוק לזה, לא עולה כסף אלא משחרר כסף, מציל חיים, ועושר גל לילדים עם בעיות נוספות (אי סבילות לתמ"ל, אלרגיות, בעיות מטבוליות וכו'). אז למה לנסות להמציא את הגלגל מחדש? למה לא לעשות מה מה שטוב לכולם? בגלל ההערה שלך שאין לי תשובה אליה? זה שלי אין תשובה זה לא אומר שאין בכלל תשובה. אם תרצה ואם תעזור לי- אני מבטיח לתמצת את הדיון ביום ראשון ולשלוח אותו לועדה... |
|
||||
|
||||
מה הקשר להערה ההיא? הנה הצעתי דבר פשוט שאינו עולה כסף ואין צורך לבנות בנק בשבילו. זה אפילו פחות „להמציא את הגלגל מחדש” מאשר הפתרון שאתה מציע: לאותם מקרים בודדים שבהם האשה אינה מצליחה לייצר חלב, למצוא ספקית חלב אחת אחרת. במקום בנק חלב אפשר להסתפק ברשימת מתנדבות המוכנות לתת חלב לאותם מקרים בודדים. |
|
||||
|
||||
אני לא מעידה מכלי ראשון, לשמחתי, אבל ממקרים שאני מכירה, נראה לי שלגבי אם לפג, יש עוד מקרים לבד מ"בחירה מודעת של האם" ו"בעיה רפואית של מחסור בחלב". יכול מאוד להיות שהאם רוצה לשאוב חלב לתינוקה ואין בעיה רפואית שמונעת זאת ממנה - אבל העייפות, החרדה לגורל התינוק, הצורך לתמרן בין הבית ובית החולים (ומאוחר יותר, גם העבודה), ואולי אף קיומם של ילדים נוספים במשפחה שדורשים את הטיפול שלהם, לא מאפשרים לה את הזמן והאנרגיה הדרושים כדי לשאוב חלב. זה מצב די בלתי אפשרי. ולכן - אם יש כבר אם שהצליחה לשאוב לפג שלה, כמעט כנגד כל הסיכויים, נראה לי שלא קל יהיה "לשכנע" אותה להיפרד אפילו מ-10 או מ-20 סי.סי של חלב לטובת הפג השכן - קל וחומר כשמדובר על קולוסטרום, שמגיע במשורה ונחשב ליקר המציאות. בימים הראשונים אחרי הלידה עדיין אין כמויות ענקיות ומיותרות (החלב הבשל מתחיל להיות מיוצר כ-3-4 ימים אחרי הלידה). |
|
||||
|
||||
ממילא לא יהיה קולוסטרום גם ב„בנק החלב” המוצע. אני מניח שיש אמהות שמצבן כפי שתיארת ויש כאלה שלא. השגת תרומת חלב למקרה ספציפי נראית לי ניתנת לביצוע גם ללא בנק חלב. |
|
||||
|
||||
אני מבין שאתה מניח שבבנק יערבבו את תרומות החלב. האם זה הכרחי? (למשל בנק הדם/זרע לא מערבבים תרומות) האם לא ניתן לשמור את התרומות נפרדות? |
|
||||
|
||||
אינני מבין איך הגעת להנחה הזו. לא עלה על דעתי שיערבבו את המנות. מה שכן, היות שהתרומות אינן חד פעמיות, יש לשאוף שכל תינוק יוזן רק מתורמת אחת, במידת האפשר. |
|
||||
|
||||
אי הבנה שלי של תגובה 309486 ("מכמה אמהות רוצים לערבב חלב?"). האם טענתך היא שעדיף תחליף חלב על פני חלב אם מכמה נשים? עכשיו, נראה לי שכל ההסתייגויות בתגובה הנ"ל הן משימוש בחלב אם אחרת (בהשוואה לתחליפים) בכלל, ולאו דוקא מרעיון בנק החלב עצמו. אני חושב שאם כך הוא המצב, והסיפור של חלב אם, מעט יצא מן הפרופורציות, איני רואה סיבה שבתי חולים לא יקיימו בנק חלב ואפילו ירויחו כמה גרושים מן הדרישה לחלב אם (כמו כל מיני שרותים שקופות החולים מספקות בימינו). |
|
||||
|
||||
אני סבור שהעניין של אספקת חלב ממספר נשים לא עבר בדיקה רצינית, ואני יכול לחשוב על כמה סיבוכים שינבעו מכך. אינני יודע אם חלב מכמה אמהות עדיף על תחליף חלב. בינתיים תחליף חלב הוא האלטרנטיבה המוצעת כשאין חלב אם, והתוצאות שלו אינן קטסטרופליות. יש לבדוק גם אלטרנטיבות אחרות, בשלב ראשון ללא שימוש גורף. |
|
||||
|
||||
או בעל בעיות אחרות שיכולות להשתפר בעיקבות חלב אם.... תזכור- אנחנו מדברים על מקרים שבהם אנו מצילים חיים ואיכות חיים- לא בשביל ה''כיף''... ושוב, לגבי ''המצאת הגלגל''. אני חולק עליך. בנק חלב אם צריך להיות משהו עליון, משהו שיהיה לו אירגון גג. כמו כן, כאשר תינוקות שזקוקים לחלב אם תרומתי משתחררים- יש צורך לפזר את המנות למקום קרוב לביתם. ביה''ח בחיים לא יעשה את זה. ואחרון- תרומות החלב. אף אישה לא תרד מביה'' ח במיוחד כדי להעניק את התרומה, אבל אם תשתף את קופות החולים ואת טיפות חלב ב''גיוס''- השינוע והתרומות יהיו קלים הרבה יותר. כך שלא משנה איך תציג את זה- בתמונה הכללית עדיף בנק חלב אם מאשר כל פתרון שהצעת עד כה. |
|
||||
|
||||
הסיפור והשאלה לא נוגעים ישירות לתוכן תגובה זו אלא כללית לנושא חלב אם: יש לי בן בן ארבע עשרה. כשנולד הנקתי אותו הנקה מלאה. כשהיה בן ארבעה וחצי חודשים לקה בסבוריאה קשה בעור הראש. כל ראשו כוסה פצעים קשקשיים, שערותיו נשרו והוא הקריח לגמרי (זה בסדר, כיום, וכבר מזמן, יש לו הרבה שיער:)). טיפול שכנראה נחשב אז סטנדרטי לא שיפר את המצב, והופניתי לרופא עור בכיר. הרופא המליץ על טיפול מתאים, שהועיל - ולהפתעתי הגמורה המליץ גם לגמול את הילד. לדבריו אז, היתה קיימת אפשרות שההורמונים שבחלב האם ממריצים את פעולת בלוטות החלב שמתחת לעור הקרקפת - ובכך מביאים להפרשת יתר ומחמירים את המצב. בעקבות ההמלצה ומתוך הבהילות העזה להיפטר מן המראה ה"מפחיד" של ראשו של ילדי, עשיתי כעצתו. מאוחר יותר הביעה אחות טיפת חלב את פליאתה ואפילו את כעסה, ואמרה כי זו הפעם הראשונה בחייה המקצועיים הארוכים ששמעה על מקרה בו רופא עור המליץ המלצה כזאת. חוץ מהסיפור שלי עצמי ועכשיו תגובה 309547, זכורה לי במעורפל ידיעה עיתונאית מלפני שנים על מקרה נדיר של תינוק שנתגלתה אצלו אלרגיה לחלב אמו, אבל אינני זוכרת אם הוא היה אלרגי לכל חלב אם או רק לזה של אמו שלו. בעקבות הדיון התעוררה בי סקרנות: האם ידועים מצבים נוספים בהם חלב אם מוגדר כבעל השפעה מזיקה, ומומלצת הפסקת הנקה? |
|
||||
|
||||
סתם מסקרנות, האם עזר לגמול את הילד? |
|
||||
|
||||
זוהי שאלה קשה שאני חוזרת ושואלת את עצמי מדי פעם, עד עצם היום הזה. הסבוריאה אכן נתרפאה די מהר, אבל אולי זה היה קורה ממילא, בעזרת התכשירים שניתנו. במקרה כזה לא נותר אלא לומר - ייתכן שבלי הגמילה זה היה הולך (הרבה?) יותר לאט. כידוע, אין במצב כזה בסיסים להשוואה. הסיפור כפי שסיפרתי אותו איננו הסיפור במלואו. בניגוד לדרך המועדפת של גמילה מתונה והדרגתית, אני, מהפניקה (בעיקר בגלל ההקרחה), גמלתי אותו בבת אחת (בתחושה קשה של עצב ורחמים העולה בי לעיתים עד היום, הרבה אחרי שכל זה נמצא הרחק מאחרינו ויש לי ילד חכם ומקסים..), תוך ארבעה ימים - דבר שהיו לו השלכות על תיאבונו, על עיכולו ועל משקלו במשך עוד זמן לא מועט. למענך (וקצת גם למעני), נעזוב את הפרטים במלואם :-) ממני, רק טוב ואושר. |
|
||||
|
||||
גם לך. |
|
||||
|
||||
תגובה 309597 היי אני אוראל ואני בת 17 אני סובלת מסבוריאה מאז שאני זוכרת את עצמי הבעיה זה שרק לאחרונה גיליתי שזה השם של הסיוט הזה, כשהתחלתי לחפש בעצמי באינטרנט לפי התסמינים. והדבר היחיד שעד היום השתמשתי בו זה קרם פוסיקורט ולאחרונה הפסקתי להשתמש בו מכיוון שאמרו לי שזה לא בריא להשתמש בו לתקופות ארוכות. שמעתי שחלב עיזים יכול לעזור לאלרגיות אם זה מה שזה בכלל.. והתחלתי לפני שבוע למרוח במקומות שיש לי את הקילופים (נקודות מסויימות בקרקפת ובגבות). בינתיים אין שיפור לפחות אני לא רואה שיפור מיוחד.. אני סובלת מזה נורא אי אפשר לתאר איזה כמה זה מעיק עלי בכל יום והרופאים שהלכתי אליהם עד היום לא ידעו בכלל מה זה. אם לא אכפת לך, הייתי שמחה מאוד שתשלחי לי לאימייל את שמות התכשירים בהם בנך השתמש, בתיקווה שזה יעזור גם לי. תודה princess_interrupted@hotmail.co.il |
|
||||
|
||||
צר לי שאת סובלת, אבל זה היה כשבני היה תינוק, מזמן, ואינני זוכרת במדוייק את שמות התכשירים. נדמה לי שאחד מהם היה שמפו בשם סבוקלם (?), אבל אינני יודעת אם מותר להשתמש בו על עור הפנים. הכי טוב, ולמרות האכזבות המובנות שלך מרופאים - אל תעשי שום דבר בלי להתייעץ עם רופא! - לא עצות שלי, לא עצות של חברים ולא עצות בפורומים באינטרנט! - גם לא אם אלה פורומים רפואיים או כביכול-רפואיים! - גם לא כאלה העוסקים ברפואה "טבעית"! לאיזה רופאים הלכת? למרפאים אלטרנטיביים למיניהם או לרופאים אמיתיים? רופאי עור? *רק* רופאי עור? רופאים מומחים לאלרגיה? (ואגב, מה פתאום אלרגיה? איך זה הגיע דווקא לרעיון הזה?) האם נלקחה פעם דגימה מאחד המקומות הנגועים ונשלחה לבדיקה מעבדתית? אם לא - רצוי שהדבר ייעשה בהקדם. האם נבדקה האפשרות שאת חולת פסוריאזיס? כל האפשרויות צריכות להילקח בחשבון ולהיבדק. לא נראה לי שחלב עיזים זה מה שיעזור לך (ואותי אישית הוא גם מגעיל, אבל זאת רק אני). |
|
||||
|
||||
לחלב עיזים (ישר מהעטין, אגב, לא כזה שעבר פיסטור או אפילו עמד כמה דקות) יש השפעה מקלה במחלות מסוימות. יצא לי לראות ילד שנדבק במחלת הפה והטלפיים שהתזת חלב עיזים לפצעים בתוך פיו הקלה על סבלו פלאים, והבנתי שרופאים ממליצים על זה כטיפול מקל במקרים כאלו. |
|
||||
|
||||
האם התזת חלב כזה אינה יכולה להדביק במחלה את מי שטרם חלה בה? |
|
||||
|
||||
אם העז לא חולה, אז לא. אם העז חולה, אני הייתי מתרחק ממנה בכל מקרה. |
|
||||
|
||||
וכאן מישהו (רופא? לא ברור) טוען שיש בלבול בין המחלות, ומכך משתמע שהעז היא בכלל מהאופרה של הרבי ואפילו רצתה - לא יכלה להדביק בני אנוש. |
|
||||
|
||||
גם אני ראיתי לא מזמן בטלויזיה רופא שדיבר על שתיית החלב היישר מן העטין, ואמר שבזמן האחרון "חושבים שאולי זה עוזר" (משהו בסגנון זה) - כלומר, זהו מעין דבר נסיוני. לא נראה לי שזה מתאים למקרה המתואר בתגובה 415802 ובוודאי לא במריחה על העור, כפי שהיא מתארת. המקרה הזה אינו ויראלי וכנראה גם אינו אלרגי, אלא, ככל הנראה, קשור בפעילות יתר של בלוטות החלב התת עוריות (עניין שהוא בעיקרו תורשתי, מופיע באחוז מסויים מהאוכלוסיה ואין לו מרפא אלא רק עזרה להקלת הסימפטומים). אבל הבעיה עם אותה נערה איננה רק שלה, זוהי בעיה כללית של הזמן הזה והמנהגים וההרגלים החדשים שהוא מביא איתו - היא שמעה משהו ממישהו מתישהו איפשהו איכשהו, וזה בא על חשבון הנסיון לחפש ולקבל עזרה רפואית מסודרת. ובמקרה שלה זה כנראה לא נורא - אבל במקרים אחרים, בזבוז הזמן, עד שיגיע הטיפול האמיתי - עלול להיות פטאלי. |
|
||||
|
||||
הועדה אישרה פה אחד המלצה להקמת בנק חלב אם בישראל. בנוסף אומר שככול שהזמן ירשני לקחת חלק פעיל בועדה, הדברים (הרלוונטיים לדעתי) שהעלתם- יעלו גם שם- באמצעותי לפחות. ואחרונה- ביום ראשון תעלה הצעת חוק בנושא לועדת שרים לחקיקה. כך למעשה נסגרת פעולת המלקחיים שאמורה להקים את בנק חלב האם בישראל. כולי תיקווה שגם שם ננחל הצלחה, ולמי ששאל בהתחלה במה בסה''כ מסתכמת פעולתנו- אומר שעלי לכתוב עכשיו מכתבים משכנעים, אישיים, לכל אחד מחברי הועדה, ליצור הד תקשורתי נוסף לישיבת הועדה וכו'. וכל זאת כאשר אישתי עם צירים בבי''ח (משתחררת היום ללא לידה), אני עובד משרה מלאה, מטפל בילדה מקסימה, ולא מרוויח על כך אגורה. וכך גם כל חבר אחר בעמותה. כך שלגבי פעולתנו- אני רואה אותה כרבה ומכריע. בכל אופן- תודה לרובכם על שלקחתם חלק בדיון (ואני לא מתכוון להתנגחויות האישיות שהיו בינכם על גבי ה''פתילים''). אני מאוד אוהב לעמוד תחת ביקורת כי רק כך ניתן ללמוד יותר ולהבין יותר. תודה לכולכם- ובהצלחה, אורן |
|
||||
|
||||
שהלידה תעבור בקלות ובבריאות (ובמועד...). אבל הדיון עדיין לא נגמר :-) למעשה, בכל פעם שהנושא יעלה שוב לכותרות, הוספת הודעה כאן תקפיץ את הדיון הזה לרשימת הדיונים המתמשכים. אתה מוזמן להמשיך לעדכן ולהיכנס לדיון. |
|
||||
|
||||
ותודה לכל המשתתפים בדיון העניני שהתפתח כאן. |
|
||||
|
||||
הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק של ח"כ נעמי בלומנטל לפיה יוקם מרכז לתרומות של חלב אם, שנועד למטרות של איסוף, בדיקה, עיבוד, הכנה, אחסון והפצה של תרומות חלב אם, כדי למלא את צורכיהם המיוחדים של מטופלים שהתקבלו עבורם מרשם רופא לחלב אם. "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?co... |
|
||||
|
||||
"בעקבות המצב החמור בפגיות, העביר משרד האוצר סיוע מיוחד של מיליוני שקלים. עתה מאשימים מנהלי הפגיות: מנהלי בתי-החולים העבירו את הכסף למטרות אחרות " |
|
||||
|
||||
"הסיכוי של פג שנולד למשפחה במצב סוציו אקונומי נמוך לשרוד, נמוך פי 3 מתינוק דומה שנולד למשפחה ממעמד גבוה". |
|
||||
|
||||
"לאחר יותר משנה של עבודה הגישה אתמול (א') ועדה מקצועית שהוקמה במשרד הבריאות את המלצותיה להנהלת המשרד. מסקנת הוועדה: יש להקים בנק שבו יאוחסן חלב-אם, שישמש בעיקר להזנת פגים שאמהותיהן אינן יכולות, מסיבה זו או אחרת, להיניקם... "הוועדה לא קבעה בדו"ח שפירסמה האם בנק חלב-אם צריך להיות מופעל בידי גורם ציבורי או פרטי. כיום, העברה של חלב-אם לתינוק אחר מתקיימת בישראל באופן פרטי ומצומצם "מיד ליד". בבריטניה ובכמה מדינות בארצות הברית, לדוגמה, פועלים בנקים לחלב-אם אך הם אינם מופעלים על ידי הממשלה. "לדברי הנהלת משרד הבריאות, יתקיים דיון בממצאי הוועדה ויוחלט, לאור היקף התופעה והסיכונים הקיימים, האם יש צורך להסדיר באמצעות תקנות את נושא ההעברה של חלב-אם". |
|
||||
|
||||
העמותה של אורן מארגנת אירוע שנועד להעלות מודעות וליצור דיונים מעשיים ואתיים בנושא הפגות: |
|
||||
|
||||
כל הכבוד ברקת, ותודה! ואגב- אתמול פורסמו עקרונות הדו"ח שחיבר משרד הבריאות להקמת בנק חלב אם. רק חבל שהם לא עשו את הצעד האחרון ולקחו על עצמם את ההקמה. אני לא כ"כ מבין מדוע הם מוותרים על רווח של כמאה מיליון ש"ח בשנה- אבל זו המטרה הבאה... |
|
||||
|
||||
ברצוני לדעת האם ניתן כבר היום לתרום חלב היות ואני מניקה את ביתי ושואבת עבורה יש לי שקיות חלב לתרומה |
|
||||
|
||||
כדאי לך ליצור קשר ישיר עם אורן (לחצי על שמו בראש המאמר ותגיעי לכתובת הדואר שלו). |
|
||||
|
||||
הלוואי שתצליחו בעזרת השם אני הנקתי שבעה ילדים במשך שנתיים לכל אחד בממוצע. אין כמו הנקה. |
|
||||
|
||||
אני יונק כבר ארבעים שנה בעזרת השם ובאמת אין כמו הנקה. טוב, חוץ מג'וני ווקר. |
|
||||
|
||||
שפרה מ"האח הגדול" התארחה ביום שישי בתוכנית של דב אלבוים וסיפרה שם על גידולה במשפחתה הדתית. היא דיברה על התחרות הסמויה-גלויה שיש בין המשפחות, וכנראה במיוחד בין הנשים, על מספר הילדים, ועל כך שהרבנים מעודדים לידת כמה שיותר ילדים. להפתעתי, היא סיפרה שאיזה רב המליץ פעם לאמא שלה להסתפק בשלושה חודשי הנקה ואז לגמול את התינוק כדי שייקל עליה להיכנס להריון נוסף כמה שיותר מהר. זאת הפעם הראשונה ששמעתי על המלצה כזאת מפי רב והופתעתי מאוד. מעניין אם נשארו מגיבות דתיות (ניצה? גילית?) שיודעות משהו על הנושא ויוכלו להגיב, או שהן כבר לא מבקרות כאן. העניין נשמע לי ממש מוזר. |
|
||||
|
||||
תודה, מעומק הלב , יש לי נכד שנולד פג, לאימו הפסיקו את החלב והיום הוא מבלה בבתי חולים ונימצא במילכוד. הוא אינו גדל ולכן נישלח לבי"ח לבדיקות ולטיפולים אולם בבי"ח נדבק מחיידקים, פיתח דלקת ריאות, דלקת מעיים ואז אוכל פחות ויורד במשקל. מאמינה שחלב אם היה עוזר לו, הוא מחפש שד להניק אולם אין .... ואם היה חלב אם ו/או אשה שמוכנה להניק אותו באופן סדיר תמורת תשלום אולי כאן הייתה יכולה להגיע ישועתו. מס' הטל'. שלי 050-5511001 . אם יש בזה אישה שמוכנה להניק ולו פעם במס' ימים . אני יודעת שהיה מחלים ויוצא מבי"ח ...... תודה מעומק הלב |
|
||||
|
||||
לסבתא המקסימה, את יכולה לבדוק באתר התנדבותי - בנק חלב אם קהילתי , ולחפש שם תורמת של חלב אם הקרובה למקום מגורייך. וכמו כן לנסות בקומונת תרומת חלב אם באתר תפוז. כולי תקווה שתוכלי למצוא מענה במהרה לפג. מזל טוב |
|
||||
|
||||
סבתא יקרה, אני מוכנה בשמחה להתנדב למשימה,אבל איני יודעת מהיכן אתם. אני מאיזור ירושלים. |
|
||||
|
||||
אני מוכנה. יש לי תינוקת בת 3 חודשים. גרה בעוטף עזה נמצאת במרכז ביום א 0524307121 |
|
||||
|
||||
יכולה לעזור באיזור רחובות |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |