בתשובה לעוזי ו., 15/06/05 9:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ועוד קצת נתונים: ישנם מחקרים הטוענים שתינוקות שניזונים מחלב אם בלבד לא יפתחו בשום מקרה NEC. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אנטרוקוליטיס נמקית (Necrotising Enterocolotis), ובקיצור NEC היא תסמונת הנגרמת מנמק חד במערכת העיכול, כתוצאה משילוב הגורמים הבאים: חוסר בשלות של מערכת העיכול, הזנה אנטרלית (=הזרמת המזון ישירות לקיבה או למעי הדק), והפרעות נוספות דוגמת אלח דם (=ספסיס, זיהום דם) והפרעות בזילוח המעיים (=בפעולות הדיפוזיה המתרחשות במעיים). המחלה מאופיינת בראש ובראשונה בתת-ספיגת סוכרים של המעיים, וסימניה הקליניים הם שלשולים ויציאות רכות (כרבע מהחולים), בטן תפוחה (כ-70%), שארית קיבה (מזון בלתי מעוכל שנשאר בקיבה, כשליש מהחולים), דם טרי בצואה (כ-80%) וסימנים קליניים של ספסיס (כמחצית החולים). זוהי מחלה זיהומית קשה, נפוצה בפגיות ומסוכנת להתפתחות מערכת העיכול של הפגים ולהבראתם (הגעתם למצב בריאותי סביר, המאפשר אישפוז במחלקות *שאינן* מחלקות טיפול נמרץ). מתוך מיליון המרכז הרפואי קפלן: http://www.kmc.org.il/index.asp?id=125 אנטרוקוליטיס נמקית = NEC = Necrotizing Enterocolitis אחד הסיבוכים במערכת העיכול (המעיים) בפגים נקרא אנטרוקוליטיס נמקית. הסיבוך הזה נגרם כנראה משילוב של המצאות חיידקים ומזון במערכת העיכול, אספקת דם לקויה למעיים וחסר בשלות של מערכת העיכול בפגים. במהלך המחלה דופן המעי נחלש. חיידקים חודרים לתוך דופן המעי המוחלש ויוצרים כיסי גז קטנים המפריעים לאספקת דם תקינה לדופן המעי. עקב כך, פעילות המעי הרגילה ניזוקה. המחלה יכולה להתבטא בבטן תפוחה, יציאות ריריות או דמיות, הקאות וסימני מחלה כלליים. הטיפול כולל הפסקה במתן אוכל דרך הפה, מתן נוזלים ואנטיביוטיקה לוריד ומתן מוצרי דם בעת הצורך. בחלק מהמקרים רקמת המעי עלולה להנזק עד כדי יצירת נמק וקרע מקומי, ואז יש צורך בניתוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי, אני מכיר לפחות מקרה אחד שמפריך את הטענה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקרים אינדוידואלים אלא על תפיסה רפואית ומחקרית. גם אני מכיר נק שהתפתח בפג שקיבל חלב אם, מה שמוכיח שאכן אין 100% בשום דבר, אבל סטטיסטית- הפער הוא עצום! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו בצ'כונה, כשמישהו אומר "אף פעם לא" הוא מתכוון לאפס אחוז, לא לשתים עשרה פסיק שתיים. הציטוט בכותרת, בזמן שאתה ואני מכירים שני מקרים (קרוב לודאי שונים) מוביל לאחת המסקנות הבאות: 1. טלי לא דייקה בציטוט : לא סביר, אבל אפשרי. לפחות תיאורטית. 2. מחקר שרלטני, או חוסר מזל קיצוני בבחירת המדגם (לא סביר). 3. דמגוגיה. (סביר מאוד, וחבל שזה ככה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאף פעם אין אף פעם. נכון? כמו שאמר בונד יקירינו never say never again
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, כמו שאמרתי, דמגוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא דייקתי. לא אמרתי שכל המחקרים אומרים את זה. (ואכן לא כולם). מחקרים רבים טוענים רק לירידה בשכיחות NEC בקרב שותי חלב אם. כנראה שהם מדויקים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת אומרת שחלק מהמחקרים "טוענים שתינוקות שניזונים מחלב אם בלבד לא יפתחו בשום מקרה NEC" למרות שידועים מקרים שניזונו מחלב אם וכן פיתחו NEC. מצטער, לא מצליח להבין את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניחה שהסדר היה כזה: במקום מסוים מצאו שכיחות נמוכה מאוד (נגיד 0) של NEC ביונקים. החוקרים תיעדו את זה, ובהמשך פיתחו תיאוריה שמסבירה למה תינוקות יונקים לא יכולים לפתח NEC. בהמשך תועדו מקרים שבהם התפתח NEC אצל תינוק יונק, והתיאוריה הופרכה. לא שרפו את המאמרים שפורסמו כבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר יפה. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקורות הNEC עלומים וכל מה שיודעים יודעים מהניסיון- הניסיון מראה שאחוזי הנק בפגים שהוזנו בחלב אם נמוך יותר מאשר פגים שלא הוזנו ע"י חלב אם. זה לא שחור או לבן, הכל גוונים של אפור... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |