למה מה קרה, מלחמה? | 1402 | |||||||||
|
למה מה קרה, מלחמה? | 1402 | |||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
לאחר ש(*)נרגעתי למראה הנתון האומר כי הפעם הזריקו 5 ישראלים אטרופין לעצמם הבחנתי כי הנתון עלה ל 7. יום למחרת כבר היה רשום 11. 11 מבוגרים וילדים נעצו את המזרק הקופץ בגופם! עד כמה אווילי יכול להיות בן-אדם ? אפשר רק לדמיין את הבבונים הפותחים קופסה, מגלים בה חפצים מורכבים כגון מסכת אב"כ, שמים אותה על הראש ונחנקים כי לא הסירו את הפקק. ניגש בבון נוסף ומביט במבט קופי במזק. "מזה, זה?" שואל הבבון, מגרד בראשו ונועץ את הגליל בירכו. ברוח הדברים, צץ במוחי רעיון: "קיט אבולוציוני". קיט זה ישווק לכל בני ישראל בצורת קופסת קרטון. קופסה זו תהיה בגודל ערכת האב"כ שכה התרגלנו לאהוב. תפקיד הקיט יהיה לסנן אבולוציונית אנשים ובכך לשדרג את הישראלים במעלה הסולם האבולוציוני בצורה זו או אחרת. הקופסה תכיל: - מספריים חדים מאוד - מזרק אטרופין (בעל מינון גבוה יותר) - קפסולת מרגלים - כמה נעצים - פטיש 5 קילו - סכין מושחזת + ההוראה "לא מומלץ לניקוי אוזניים!" - מזרק - פאזל בן שני חלקים - גולות מתכת + ההוראה "לא לבליעה!" - שקית ניילון + ההוראה "לא לשים על הפנים, סכנת חנק!" (*) שוב |
|
||||
|
||||
זה לא כל כך מסובך להדקר מהאטרופין. כשרעננו את ערכות המגן 1, היו נדקרות שתי בנות בממוצע בכל יום. זה לא בהרכח מעיד על טיפשות יתר, סתם ידי מרגרינה. 1החתומה מטה הייתה אחראית על העבודה הכה מאתגרת של החלפת המזרקים. _______ העלמה עפרונית, חתומה מטה. |
|
||||
|
||||
אממ... למזרק אטרופין אין נצרה? כזו שצריך למשוך בכוח כדי להדקר? בנוסף, *שתי בנות ביום*?! וואו. זה לא הפריע לתפוקה, בהנתן שאטרופין משתק את הבנאדם, והכל. היה לכן, אני מניח, רופא צמוד? |
|
||||
|
||||
יש איזה משהו כזה. 1 אבל מה הקשר? שתי בנות ביום *בממוצע*. נתפשר על בת וחצי? ברור שזה לא הפריע לתפוקה, היינו שם מלא בנות, והאטרופין אולי משתק את הבנאדם, אבל הבחורה הייתה משותקת בעיקר מההיסטריה של המפקדות סביבה. היא הרי לא תקעה לעצמה את המזרק בירך (או איפה שזה לא יהיה שצריך לתקוע שם את המחט) אלא בסך הכל נדקרה קלות באצבע.2 1צהוב למעלה- כמו השמש, ירוק למטה- כמו הדשא. 2כמו היפיפה הנרדמת כזה. ________ העלמה עפרונית וחוויות מרגשות מהטירונות. |
|
||||
|
||||
ראשית, לא אמרת אילו בנות היו איתך. לפי הנתון של שתי בנות נדקרות ליום, אכן מדובר בבבוניות(*) ולא באוסף יפיפיות נרדמות. "אילאאנית?" "מה חמודה" "מזה, זה?" "את מתכוונת למסקאאארה?" "כן, אילאאנית, מזה, זה?" "מאיפואאני יודעת? נסי לדקור באישון-עין" "יו, נידקרתי. איזה באאסה. העין נרדמת לי, אילאאאנית!" "אל תיקחי ללב. הנה אני עוזרת לך. יו! גם אני נדקרתי." לגבי הניצרה, היא אכן קיימת וכדי להידקר יש לבצע את טעות ההצמדה מצד אחד ואת טעות הלחיצה על הניצרה מהצד השני. לבנות הללו לא הייתי מספק עוזי או רימוני זרחן. (*) מצטער על גודש ה 'ב'ים |
|
||||
|
||||
ללא ספק אתה היית שם ולכן יודע טוב יותר ממני. מה חשבתי לעצמי בכלל, לנסות להסביר לך? בכל אופן, בפעם הבאה כשאתה מחזיק אלומת מזרקי אטרופין, חלקם ישנים וחצי בלויים, אחרי מספר לילות בלי שינה, אתה מוזמן לא להזהר. |
|
||||
|
||||
כן. טוב שגימל תרם לנו מהאינטלקט החריף שלו.שוביניזם וגזענות, כמו שמקובל אצל אינטלקטואלים ברמתו. אני לא הייתי נותן לאבני חן כמותו מקלדת וגישה לאינטרנט |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מי יודע אולי הן בכלל היו בלונדיניות או גרוע מכך שחורדיניות. |
|
||||
|
||||
מישהו פה היה אוכל אותה ובענק. בטח היית שולף את הניצרה כדי שלא תילחץ בטעות. על הניצרה לא לוחצים. שולפים. לייבניץ. |
|
||||
|
||||
בםוף יתברר שתיבת פנדורה היתה ערכת אב''ך |
|
||||
|
||||
יש להבחין בין הכיסוי העיתונאי להיסטריה הכללית. מתרחשת מלחמה אשר משפיעה ותשפיע עלינו ישירות (בלי קשר לטילים - אני מסכים לגמרי עם הערכתו של דובי בענין זה) -לכן הכיסוי העיתונאי-טלביזיוני של המלחמה הוא מוצדק בהחלט. מה שמופרך/פתטי/נלעג זו ההיסטריה המדומה שמוכתבת ע"י הדוברים השונים ומועצמת ע"י אמצעי התקשורת. לגבי גל הנוסטלגיה - גם לילידי שנות השישים יש סיבה להאנח ברחמים עצמיים - איזה כיף היה להיות רווק במלחמה ההיא, ועד כמה ילדים משלך מפריעים למצות את יתרונותיה של זו הנוכחית. |
|
||||
|
||||
לי הוא לא נראה מוצדק. כמויות הדיסאינפורמציה הן מספיק גדולות גם ככה, עוד לפני שהוספנו את ההשערות חסרות הביסוס של מגוון פרשנים שמורידים הוראות לכוחות האמריקאים בשטח מעל ערוצי הטלוויזיה הישראליים... |
|
||||
|
||||
הכי אהבתי ששאלו 1 את *סילבן שלום* כמה זמן לדעתו תימשך המלחמה. כנראה אחרי ששאלו את כל השאר, והם לא ידעו לענות. אבל אתה חייב להודות שערוץ 10 עשה עבודה מרשימה - יש לו אנשים בעירק, בירדן ובתורכיה. זה שהכתבים לא באמת נלחמים אלא רק מסקרים, זו לא אשמתם. 1 זה היה בערוץ 1 או 2, לא זוכרת. |
|
||||
|
||||
כן, יש להם כתבים בכל העולם, אבל לדווח מה פיקוד העורף אמר, אחרי שערוץ 2 כבר דיווח נכונה, זה הם לא יכולים לעשות כמו שצריך. |
|
||||
|
||||
ואיך הם אמורים לדעת מה פיקוד העורף אמר לרוני דניאל, אם הוא לא אמר את זה להם? לא הספיקו לך ההאזנות ידיעות-מעריב שאתה רוצה לייבא את זה גם לטלוויזיה? |
|
||||
|
||||
איך אתה מבדיל בין נוסטלגיה מזויפת לאמיתית? גם אני לא כ"כ מבין איך יכולה להיות "נוסטלגיה מאושרת" משום שהמלה נוסטלגיה פרושה הוא בערך "כאב השיבה". אולי אתה מבלבל אושר עם הקלה? |
|
||||
|
||||
נוסטלגיה אמיתית היא געגועים לדבר שהמתגעגע חווה (בין אם בזמנו הוא חשב שזה טוב או לא), בעוד נוסטלגיה מזויפת היא נוסטלגיה לדברים שמעולם לא חווה המתגעגע, אלא רק סיפרו לו עליהם, או שהוא ראה אותם באיחור (למשל אנשים שראו סרט על וודסטוק ואחרי זה מדברים בכאילו-געגוע לוודסטוק). יש לעניין פן פילוסופי מסוים שאני לא אכנס אליו כי הוא פלצני להחליא, אבל העקרון ברור. אין לי מושג מה הפירוש המילולי של נוסטלגיה, אבל הפירוש המקובל בימינו הוא של געגועים לעבר (הטוב יותר), והנאה מהזדמנויות לחוות מחדש את מושאי הגעגועים הללו. לפיכך, כל נוסטלגיה היא מאושרת - אפילו כאשר החוויות המקוריות לא נחשבו מאושרות בזמן שהן התרחשו (ראה ישראלים רבים ושירותם הצבאי). |
|
||||
|
||||
ואני, שהעברתי את כל מלחמת המפרץ I בחו"ל, לא יכול להנות מהנוסטלגיה הדביקה הזאת. איפה הצדק? |
|
||||
|
||||
ואני שמעתי על מישהו שהזריק אטרופין רק כדי לבדוק את הסוטול של החומר הזה. לא יודעת איך הוא הגיע למסקנה שזה ממסטל, אבל... באמת מעניין לערוך מחקר סוציולוגי מקיף, משהו סטייל-"השפעות צריכת הסמים ותרבות השוליים בחברה המיליטריסטית הציונית". http://www.p-files.org אחרת ביקורת תרבות |
|
||||
|
||||
אנחנו עם שסובל מכל כך הרבה צרות, בעיות, מכאובים וחוסר תקווה, שלא יקרה כלום אם נהיה קצת יותר סלחנים לעצמנו בנוגע לחולשות שלנו. ההסבר לגישה שלנו למלחמה הזאת הוא די פשוט: בניגוד לבריטים ולאמריקנים אנחנו יודעים מהי מלחמה אמיתית. יותר מזה, אנחנו יודעים שגם במצב של "שלום" יש סיכוי גדול להתפוצץ בדרך לעבודה או לבית הספר. כשנופלת לידינו ההזדמנות להתעסק עם מלחמה שלא באמת מאיימת על שלומנו, וכל כולה הבזקים על מסך הטלוויזיה, זה גורם לנו לחייך. שלא תטעה, זה חיוך מאד עצוב. |
|
||||
|
||||
"בניגוד לבריטים ולאמריקאים אנחנו יודעים מהי מלחמה אמיתית" - אתה מוכן לפרט מעט על סמך מה אתה קובע את זה? |
|
||||
|
||||
זה מאד פשוט. הפעם האחרונה שבה חוו הבריטים מלחמה שהשפיעה על כל אחד ואחד מן הציבור היתה בשנות הארבעים של המאה העשרים. הפעם הראשונה שבה הותקפו האמריקנים על אדמת אמריקה היתה ב-11 בספטמבר 2001. בישראל הקרבה למלחמה היא בשלושה מובנים: 1. קרבה גאוגרפית; 2. קרבה אישית, בהיות רובנו משרתים בצבא או קרובי משפחה של אנשים המשרתים בצבא; 3. קרבה כרונולוגית, שכן לא עוברות בישראל יותר משנתיים-שלוש בין מלחמה למלחמה. וכל זאת מבלי להזכיר את המצב הנוכחי, שבו המלחמה מתרחשת ברחובות ירושלים, תל אביב וחיפה. יכול להיות שזה נשמע פשטני ולא מתוחכם מספיק בשבילך, אבל כך זה נראה מנקודת מבטי הצנועה. כאשר החשש האמיתי שלך הוא מצפירת האמבולנס המייללת ברחוב והסכנה שאחד מקרוביך נהרג בפיגוע, אפשרות ערטילאית של ירי טילים זה לא הדבר המרכזי. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
דווקא במצב מלחמה חשוב לא לאבד את הראש ולוותר על הביקורת שהיא נישמת אפה של הדמוקרטיה, ובמקום זאת להזדקף לקול תרועת חצוצרות המלחמה ותופי הטם-טם השבטיים. למרבה הצער, מרבית האינטלקטואלים הישראלים לא נהגו כך בפרוץ אינתיפדת אל-אקצא, מה שגרם להשלטת דעה חד-צדדית, שטחית וחלקית בקרב הציבור והזין את התגברות המצב ע''י תמיכה באלה הממשיכים אותו. |
|
||||
|
||||
למה "דווקא במצב מלחמה"? אני מבין שאתה מיצר על זה שמרבית האנשים לא חושבים כמוך. אתה קורא לזה 'דעה חד-צדדית'. מי הם 'האינטלקטואלים הישראלים', ומה עלי לעשות כדי להימנות עליהם? |
|
||||
|
||||
אני אשאיר לארז לענות על שתי השאלות האחרונות שלך, ואענה רק לראשונה: "דווקא" אינו אומר בעיקר. "דווקא" משמעו בניגוד לצפוי, אולי אפילו בניגוד לתגובה האינסטינקטיבית. |
|
||||
|
||||
הבנתי מה המשמעות. שאלתי בעינה עומדת. |
|
||||
|
||||
דווקא במצב מלחמה מכיוון שאז יש נטייה לשקיעה בלאומנות וחד צדדיות ודחיית כל ביקורת (כפי שאכן קרה מאז פרוץ אינתיפאדת אל-אקצא.) אינטלקטואל הוא איש רוח בד"כ, שמעצם תפקידו יש לו ראייה רחבה יותר על המתרחש ולפיכך חובתו להשמיע את דבריו הביקורתיים ולא להוות עוד שופר לממשלה. למרבה הצער, לא כך נהגו רוב האינטלקטואלים הישראלים, כפי שניתן לראות בלינקים הבאים: |
|
||||
|
||||
איש רוח הוא "תפקיד"? ומדוע אדם בעל ראייה רחבה לא יכול, במקרים מסוימים, להגיע למסקנה שהממשלה עושה בדיוק את הדבר הנכון? ואם הגיע למסקנה כזו - האם אין זה מתפקידו לשבח את הממשלה על מעשיה? ועוד שאלה - האם אנשי הרוח חייבים תמיד להציג ביקורת משמאל על הממשלה, או שמותר להם גם להביע ביקורת מימין? ולבסוף - האם אתה רואה בעצמך איש רוח בעל ראייה רחבה יותר (ממה?)? |
|
||||
|
||||
כמובן שאינטלקטואל יכול להיות גם ימני. למעשה אינטלקטואלים רבים תמכו בנאציזם ובפאשיזם כפי שמסופר בסיפרו של שלמה זנד ''האינטלקטואל, האמת והכוח'' שמוזכר בלינק הראשון. הבעיה היא באותם אינטלקטואלים השייכים לשמאל הישראלי ואין דעתם ותפיסת עולמם בהכרח נוטה לרוח הפטריוטיות המשתלטת לעיתים על התפיסה הציבורית, ובכל זאת הם מהווים שופר תעמולתי לממשלת ישראל באותם זמנים. רק כאשר נרגעות הרוחות במעט הם חושפים את מלוא השקפת עולמם הכרוכה גם בביקורת פנימית. ראייתי הרחבה מתבטאת בכך שאני מבין גם את הצד השני ושוקל את שני הצדדים אחד מול השני. אני מודע לסבל ולמצוקה הפלסטינית ולעוולות הכיבוש, ולפיכך אני נחשב בשיח הישראלי כ''יפה-נפש''. |
|
||||
|
||||
אינני חושב שאתה יפה נפש. |
|
||||
|
||||
לנוחות הקהל, הנה סיכום קצרצר של הקישורים שהביא מר לנדוור. הקישור הראשון הוא של אמנון יובל. הוא כותב שם: "עוז, כמו רבים מאנשי-הרוח של השמאל הציוני, הוא לא אינטלקטואל אלא אנטי-לקטואל." זאת משום שעמוס עוז אמר שהצעה נדיבה מזו של אהוד ברק בקמפ דייוויד לא יקבלו הפלשתינאים מאף ממשלה ישראלית. בינתיים נראה לי שההערכה הזו היא נכונה. מילא. המאמר השני הוא של יצחק לאור. שם הוא שופך אש וגופרית על אנשים הדורשים מדינה פלשתינית, אך אינם תומכים ב'זכות השיבה'. יש שם פנינים כמו: "מי שיבקש להרחיב, יוכל למצוא מתי בדיוק שב ללשון העיתונות הביטוי המתועב "מחבלים"." "העיתונאים, שוליו הנמוכים של העולם האינטלקטואלי, קיבלו את החיזוק מהתנהגותם המבישה של האינטלקטואלים, ומדי פעם אותם עיתונאים אצו-רצו גם לבנות את ההתנהגות המבישה, להַבנות אותה כמושג תקשורתי, "מבוכת השמאל" " אז, למרות שניסיתי להבין, לא הצלחתי: איך מתקבלים לחוגי ה'אינטלקטואלים'? |
|
||||
|
||||
אולי משהו כמו...עזר לנצבר |
|
||||
|
||||
סרקתי את המאמר של לאור ומצאתי שם הרבה קשקושים והתלהמויות, אבל לא ממש מצאתי תמיכה בזכות השיבה, או ביקורת על אנשי שמאל שלא תומכים בה. להפך, נראה שהוא טוען נגד אלו שאומרים ששקמפ דיוויד פוצץ בגלל זכות השיבה. |
|
||||
|
||||
הערכתו של עמוס עוז על פיה "הצעה נדיבה מזו של אהוד ברק בקמפ דייוויד לא יקבלו הפלשתינאים מאף ממשלה ישראלית" אולי נשמעה סבירה בעת אמירתה אך בינתיים התבררה כמופרכת: תכנית קלינטון וההצעות הישראליות בטאבה היו נדיבות ממנה בהרבה. |
|
||||
|
||||
פווו... מה יש לאיציק לאור נגד עמוס עוז?! ההתיחסות לעוז, וכמעט רק אליו, כל חצי דקה, חורגת מגבולות הסבירות. ניחוש נשי: קנאת סופרים? |
|
||||
|
||||
ייתכן, אבל צריך לזכור שעמוס עוז הוא בכיר הדוברים של השמאל הישראלי מקרב אנשי הרוח ולכן זה רק טבעי שייתיחסו אליו בעיקר. בכל אופן, זה לא אומר שיצחק לאור בהכרח אינו צודק בדבריו. |
|
||||
|
||||
לאור מכה שנית: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... |
|
||||
|
||||
התפכחתי מהאשליה שתם עידן השמוש במלחמות כאמצעי טקטי לגיטימי בידי המובילים והחזקים... התפכחתי מהאשלייה שהמנהיגות הנוכחית שלנו היא אכן מנהיגות אמיצה ואחראית... (הידיעה שיש 1% של סכנה ושיגוע העם כאילו בפנינו 100% סכנה מעיד על מידה של לקוי מאורות או טרוף מערכות מנהיגותי) התפכחתי מהאשלייה שהתקשורת היא באמת ובתמים "כלב השמירה של הדמוקרטייה"! הסימביוזה המדאיגה הזאת שמקיימת בין הכלב הזה והמנהיגות הפוליטית, מצריכה לדעתי להכניסו "להסגר" לפחות זמני, כדי לבדוק שהוא לא לכה בסוג של "כלבת"... |
|
||||
|
||||
ראמי חורי, העורך של העיתון הלבנוני דיילי סטאר, כותב במאמר המערכת שהשינויים בעולם הערבי שיבואו בעקבות ההמלחמה בעירק שווים בעצמתם להשפעתם של שני ארועים אחרים שעיצבו את העולם הערבי. הראשון הוא התפוררות האימפריה העותומנית והמנדט הצרפתי-בריטי שבא בעיקבותיו והשני הוא מלחמת 1948 והקמת מדינת ישראל. הוא טוען שכאז כן עתה, המקור לשינויים בעולם הערבי בא מבחוץ והעם הערבי כמעט ולא השפיע על התהליכים שעיצבו את עתידם. הפסיביות הערבית שלא יכולה או לא רוצה לאסוף עוצמה פוליטית כדי לנווט את ההיסטוריה של עצמה מצביעה על מחלה עמוקה ואיומה. קל להאשים את האימפראילזים, הקולוניאליזם, את הציונות, את האוליגרכיה הערבית או ההטיה האמריקאית (בראין לרשת הרדיו הציבורית האמריקאית הוא הוסיף גם את הטוטליטריות והדיקטטורות שקיימות כמעט בכל מדינות ערב). אולם, למרות שיש בהאשמות האלה שמץ של אמת, הבעיה העיקרית נעוצה בעובדה שהעולם הערבי אף פעם לא טרח לבדוק בשיטתיות וכנות מדוע הוא עובר שינויים לאומיים מבלי שיטרח להשפיע עליהם. העובדה שבחברה הערבית אין מספיק מוסדות חברתיים שמאפשרים דיון פתוח, כמו תיקשורת, אקדמיה, אירגונים התנדבותיים, לא מאפשרת לאדם הפשוט לעבור משלב התגובה האמוציונלית הנוקמת לשלב בו הוא יכול לבדוק כיצד החברה הערבית עוברת לעולם המודרני הבלתי נמנע. מעניין לקרוא שמאמר כזה, ולא בפעם הראשונה, יכול לבוא מלבנון שיש בה חופש יחסי גדול. המאמר הזה צריך לדעתי לאתגר את המערב (וזה אולי מה שאמריקה מנסה לעשות בעירק) להביא לדי כך שהאזרח הערבי יתחיל להיות אקטיבי ואחראי לגורלו. |
|
||||
|
||||
ארגון הבריאות העולמי התריע בשבוע שעבר מפני נגיף מסתורי, ''סארס'', שהגיח ממזרח אסיה ועלול להתפשט בכל העולם. חבל שהאו''ם אינו מתייחס בחומרה שכזו לנגיפים תרבותיים כמו הטרור האיסלאמי שמפיצות מדינות ערב החולות. ולכן טוב שנשמעים קולות אותנטיים מתוך התרבות הערבית, כמו זה של ראמי חורי, שמודים כי החברה הערבית ''חולה קשה'', כלשונו. עמדתו של חורי אמנם לא פוטרת לגמרי את המערב, ישראל וכו' מאשמה למצוקות הערבים, אך בעיקר שוללת את עמדת הרלטיביסטים התרבותיים והחומסקיאנים למיניהם, הטוענים כי הטרור האיסלאמי הוא תגובה טבעית (ועל כן במובן ידוע בריאה) של חברת עולם שלישי לדיכויה בידי המערב בכלל ואמריקה בפרט. העמדה החומסקיאנית לא מוכנה להכיר בכך שיש תרבויות חולות מבפנים בלי שיש לכך כל קשר מידי לגורמים חיצוניים. ולכן טוב שנשמע מדי פעם קולם של אינטלקטואלים ערבים כגון חורי, פואד עג'מי ואחרים שתובעים מהתרבות הערבית להתחיל לקחת את האחריות על בריאותה בידיה. |
|
||||
|
||||
מה שהזכיר לי את מה שאמרו המשורר הסורי אדוניס ופרופ' פואד עג'מי (שהזכרת) כאן תגובה 80103 |
|
||||
|
||||
אותי כל הקטע של הטילים די מפחיד. אני לא באמת מאמין שכל המומחים שאומרים שהסיכוי "מאוד נמוך" באמת יודעים על מה הם מדברים (וגם לא מאמין שהמסכות והניילונים יעזרו ב"יום פקודה"). נראה לי שאף אחד לא באמת יודע מה קורה, כנראה שהסיכוי שיפלו כאן טילים הוא גדול מאפס וזה מפחיד. דווקא בעיני קצת מוזרה האפאטיות של העם. כבר השלמנו עם זה שמכל כיוון מפוצצים אותנו, יורים בנו, דורסים אותנו, שורפים אותנו... אז מה זה עוד כמה סקאדים? קטן עלינו. במקום להתמודד עם הבעיות שלנו, אנחנו מתעלמים מהן. אז יצאנו "גיבורים", לא מזיז לנו שהורגים אותנו, מה יוצא לנו מזה? |
|
||||
|
||||
מדוע אינך מאמין שהמסכות והניילונים יעזרו ב"יום פקודה"? |
|
||||
|
||||
אחרי מלחמת המפרץ 1 היו את הכתבות הענקיות האלה בעיתונים שבהן בכירי פיקוד העורף אמרו שבעצם הם לא ידעו שום דבר וכל עניין החדרים האטומים היה הנפצה כי לא היו מספיק מקלטים לכולם ורצו שהציבור יחשוב שהם שולטים במצב. אני לא מאמין שעכשיו זה אחרת. ובקשר למסכות, זוכר את ה"ברדס הפסיבי"? אותה מסכה שהדביקו לה ניילון מסביב למסנן ממלחמת המפרץ הקודמת? אחרי המלחמה דיברו על זה שבעצם הדבר הזה לא היה אטום בכלל והוא נעלם באחד מסבבי ה"רענון". אותו הדבר לגבי הממ"ט הזכור לטוב (הוחלף ב"שמרטף" דומני). בכלל, הייתי שמח לראות תוצאות ניסויים המוכיחים את הבאים: א. נשימה דרך מסנן פחם פעיל מגינה כנגד נשק כימי וביולוגי. ב. ניילונים שמודבקים בסלוטייפ על החלונות מונעים מעבר חומרי לחימה כימיים וביולוגיים. |
|
||||
|
||||
דבריך בשתי הפסקאות הראשונות לא נראים לי כדברים לבסס אמונה או אי-אמונה עליהם. מה שצריך לעניין אותך הוא אמנם התשובות לשאלות א' וב'. בקשר לא' נדמה לי שלא צריך ניסויים, כיוון שיש מספיק אירועים של הפעלת חל"כ נגד מפגינים בהם מסננים כאלה הוכיחו את יעילותם. בקשר לב', אין לי תוצאות כאלה, אלא רק טענה של חוקר בלתי-תלוי. ניסית לחפש? |
|
||||
|
||||
מחייל מילואים שעיסוקו בצה"ל בתחום ההתגוננות מאב"כ, שמעתי שהמסכה אינה יעילה כנגד רוב ההתקפות הביולוגיות; זאת מכיוון שגודל החורים במסנן כ-0.5 מיקרון, בעוד גודל החיידקים כ-0.2 מיקרון. |
|
||||
|
||||
אינני יודע מיהו היצרן של המסכות הישראליות. באתר של חברת Neoteric, המייצרת מסכות גז, נכתב שהמסכה מסננת חלקיקים שגודלם 0.3 מיקרון. חיידק אנתרקס הוא מתג שאורכו 4 מיקרון ורוחבו מיקרון אחד. לעומת זאת, וירוס האבעבועות השחורות הוא בגודל של 0.14-0.3 מיקרון. בינתיים האבעבועות השחורות אינן מהוות איום ממשי על האוכלוסיה. ניתן בהחלט לייצר מסננים החוסמים גם גודל כזה. |
|
||||
|
||||
ככל הידוע לי ( ואני לא 1) הגחלת מופצת באבקה כאשר כל גרגר יותר גדול ( בהרבה) מהנבג עצמו. 1 מתימר להיות מומחה לענין ( אלמלמ"ל) |
|
||||
|
||||
רגע, זה ששיקרו בעבר לא אמור לגרום לי להטיל ספק בטענות הנוכחיות? זה אולי לא הכרח לוגי אבל נשמע לי בהחלט סביר, בעיקר כשהטענות זהות לטענות שהושמעו בפעם הקודמת. |
|
||||
|
||||
חלק ממטרת הנילונים על החלונות היא שבמידה ויפול טיל והזכוכיות יתנפצו, אז הם לא יתנפצו אל תוך החדר ברסיסים קטנים קטנים. אבל אולי אני טועה. |
|
||||
|
||||
כדי למנוע שברים מדביקים ניר דבק על הזכוכית. הניילון נועד לאטימה בלבד. |
|
||||
|
||||
זה מה שאנחנו עשינו (רק נייר דבק, בלי נילונים דבילים) כי אנחנו גרים ממש ליד הקריה וחשבתי שבטח יש פה איזה סוללת פטריוט בסביבה וצריך להזהר מההדף. זוגי שיחיה טוען שהתבלבלתי ואני מתכוננת לבליץ, אז התחלתי לכתוב ססמאות הרואיות על ניר הדבק. בינתיים יש לי "we have nothing to fear but fear itself" ו"מעולה לעולה כוחנו עולה". אני אשמח לעוד הצעות. |
|
||||
|
||||
get it on tape
|
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הוסף, תודה. |
|
||||
|
||||
"אנו באנו ארצה לבנות ולהבנות בא"? |
|
||||
|
||||
בה. וגם כן הוסף. |
|
||||
|
||||
סדק סדק תרדוף! |
|
||||
|
||||
עיוות של הביטוי, ''אנו באנו ארצה לבנות אותה ולהיבנות ממנה'' - יחי ההבדל הקטן. |
|
||||
|
||||
>"אחרי מלחמת המפרץ 1 היו את הכתבות הענקיות האלה בעיתונים שבהן בכירי פיקוד העורף אמרו שבעצם הם לא ידעו שום דבר וכל עניין החדרים האטומים היה הנפצה כי לא היו מספיק מקלטים לכולם ורצו שהציבור יחשוב שהם שולטים במצב. אני לא מאמין שעכשיו זה אחרת..." נראה לי שאתה נגרר אחרי ספין שלא ממש ראית. יש לך איזה שהוא מראה מקום? 'בכירי פיקוד העורף' לא היו קיימים, כי לא היה פיקוד העורף. אתה מוכן להסביר מדוע יריעות ניילון נראות לך לא מגינות מספיק? |
|
||||
|
||||
לפני 91 אמנם פיקוד העורף לא היה קיים אך היה קיים "חיל העורף" (ראה http://www.idf.il/hebrew/organization/homefront/idne...). מלבד זאת, ציינתי במפורש שהדברים הושמעו אחרי המלחמה ולא לפניה או במהלכה. |
|
||||
|
||||
מתוך האתר: "חיל העורף לפני מלחמת המפרץ הורכב משלוש מפקדות עורף הכפופות לפקודים המרחביים (צפון, מרכז ודרום), כאשר האחריות הפיקודית עליהן הייתה של אלופי הפקודים. לחיל העורף - הגוף המקצועי והארגוני לא הייתה כל סמכות ואחריות בשטח. מצב זה סתר את חוק ההתגוננות האזרחית מ-1951, אשר העניק עצמאות וסמכויות נרחבות לחיל העורף." טוב, לא ידוע לי על כך, ואני חושב שזו הטעיה. כנראה שהיה 'חיל העורף' באותה מידה שהיה פעם בצה"ל 'חיל נשים'. מה שהיה זה הג"א, ויתכן שבחוק משנת 1951 באמת כונה הג"א 'חיל העורף'. ולענייננו - מיהם בכירי פיקוד העורף שהשמיעו אחרי המלחמה ההיא את ההערכות ההיסטריות שאתה מצטט? ומדוע נראה לך שיריעות פלסטיק אינן מספקות הגנה? |
|
||||
|
||||
לא זוכר. לא יודע. זכור לי במעומעם שהיו דברים כאלה. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי למה היו צריכים לבטל את השעתיים הנפלאות של הג'אז ביום שישי בערב (88FM), ולהשמיע במקומן כל מיני איינשטיין וסטינג. מה קרה, אנשים יחשבו שסולואי הסקסופון הם אזעקות? כל מה שקצת יותר מורכב מהפופ הכי בסיסי שובר את האווירה הפטריוטית? מנוולים. |
|
||||
|
||||
אפשר לראות בזה עוד פן של רדידות המחשבה הפטריוטית העדרית. |
|
||||
|
||||
בעניין "רדידות המחשבה הפטריוטית העדרית" מחשבה בין גבעול עשב אחד למשנהו: כל מחשבה עדרית היא רדודה ולכן אולי כדאי לשנות את הניסוח ל- רדידות המחשבה ה...... העדרית. [לנוחיות הציבור, כדי שכל אחד יכל לשבץ ברווח את מממהההה שהוא לא אוהב]. אבל הכי חסכוני לומר : רדידות המחשבה העדרית. לא? |
|
||||
|
||||
לא נוסטלגיה, לא אדישות - אסקפיזם. המלחמה הזו היא התרוץ המוצלח ביותר שניתן היה לבקש בכדי לדחוק לצד את הבעיות האמיתיות של המדינה הזו. עם כל השידורים הבלתי פוסקים על עיראק, למי יש זמן לספור את המתים בפלסטין? להתייחס לרצח/הריגה-בשוגג של פעילת השלום האמריקאית ע"י בולדוזר צה"לי? לדוש פעם נוספת בצרות הכלכליות המפרקות את המקום הזה ומביאות אנשים ליאוש, לעיתים עד מוות? הרבה יותר נוח להתבסם מהצרות של אחרים, לראות בעצמנו גיבורים שאינם נבהלים מהאיום הנורא של הטילים, להכריז שזו לא מלחמתנו, אך בה בעת לאיים בתגובה רבתי ובעיקר לברבר ולפטפט את עצמנו עד קבס באולפני הטלוויזיה והרדיו. ככה זה, כשהמדינה שלך בחרא, גם מלחמה (של אחרים) היא סוג של אסקפיזם. |
|
||||
|
||||
"נעבור גם את זה. ביחד." משגע אותי. די כבר. שמישהו יגיד להם להירגע? |
|
||||
|
||||
ושיחליפו את השיר. חבל ששיר כזה יפה, ייהפך למאוס בגללם. |
|
||||
|
||||
נכון למתישהו אתמול1, הטקטס הנ"ל כבר לא מופיע. 1 אני חושב שזה היה אתמול. |
|
||||
|
||||
נכון לאתמול, זה עדיין הופיע. אני חושב. |
|
||||
|
||||
זה מופיע אצל כל הזכייניות מלבד החינוכית. |
|
||||
|
||||
(במאמר מוסגר יש לציין שהטקסט הבא נכתב לפני כשבוע וללא קשר לכל הדיון הזה ולבמה אחרת בכלל) בחודש האחרון כותרות העיתונים נראו כמבצעות בקוראיהם משגל נסוג. ביום א' ההתקפה האמריקאית מתחילה וביום ב', בעקבות החלטת האו"ם, הגוף הארכאי וה"מוסרני" הזה, המלחמה עוכבה. כל כך התאכזבו אצלנו כאן בעיתונות הישראלית, אמרו כרגיל שכולם אנטישמים, הצרפתים האלה והרוסים, סתם מפסידנים, מעין נובורישים של הפוליטיקה. מה יהיה? מתי כבר נכנס בעיראקים? הרי הם אשמים, הם אינם דמוקרטים, אינם נאורים כמונו! הדוד סאם רוצה בסך הכל להציל את העולם החופשי ולא נותנים לו, בסך הכל לשחרר את העם העיראקי, הרי הוא חף מאינטרסים כלכליים או גיאופוליטיים. אין ברירה, אומרים במסדרונות הפוליטיים בוושינגטון וכוססים את הציפורניים, ארה"ב תכנס בהם בכל זאת, למרות שזה לא משרת את המטרות הדיפלומטיות שלה, כי החיילים כבר בשטח, את האזרחים עשקו ואת המתנגדים אין לשכנע. אי שם בא"י ---------- ממשיכים להכניס לנו לראש שעיראק מהווה סכנה קיומית עבורנו. אף אחד לא צועק מה הקשר?איך אנחנו קשורים לכל העיניין הזה? בטח לא בגלל שאנחנו מלחכי הפנכה של המעצמה הקפיטליסטית והדורסנית! ואם עיראק בכלל לא תחלום על לתקוף אותנו אנחנו נאלץ אותה, נזכיר לה שאנחנו קיימים ותומכים במלחמה היזומה של הדוד סאם. נחזור ל-91 ונאטום את החדרים, נעטה מסכות ונצמד למרקע, הילדים לא ילכו לבתי הספר ויכנסו לפאניקה, העיקר שננצח, הרי נצחון של ארה"ב הוא ניצחוננו (וכבר השתמש איזה פרשנון צבאי בערוץ 2 בביטוי הישראלי 'כוחותינו' בהקשר ל"כוחות הקואליציה), וזה מאד חשוב לזקפה הלאומית ולזכרון הקצר הישראלי. לשבועות ספורים נשכח שעושקים אותנו, שהכלכלה שלנו הולכת ומדרדרת, שהים שלנו מזוהם (גם האוויר והאווירה), שהביוב זורם בכבישים, שמעשה השחיתות במסדרונות הציבוריים צצים כמטריות אחרי הגשם, שיש לנו ממשלת ימין צרה, שאנחנו עם כובש... יהיה כל כך נפלא שענן המלחמה הזה יצל עלינו וישכיח מאיתנו את המציאות המפלצתית בה אנו חיים. כמה טוב שיש מלחמה כל-כך שרירותית ומיותרת! תודה לך ארצות הברית! |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
זה היה מכוון, נא להתרכז בעיקר. |
|
||||
|
||||
מכוון? "מטריות אחרי הגשם" נשמע כמו "לנעול את הארווה אחרי שהסוסים ברחו", כלומר לפעול כשכבר מאוחר מדי. איך מעשי השחיתות במסדרונות השלטון מאוחרים מדי? ולמי? (בטח לא למושחתים עצמם...) |
|
||||
|
||||
אתה חושב שעיראק אינה מהווה סכנה קיומית עבורנו? |
|
||||
|
||||
באיזה אופן מהווה עירק (של יום לפני המלחמה למשל) סכנה קיומית עבור מדינת ישראל? האם יש בידי עירק אמצעים להשמיד את מדינת ישראל או חלק ניכר מתושביה? גם אם יש לה אמצעים (צבא חזק למשל) האם יש לה את האפשרות הנראית לעין להשתמש בהם כמו לדוגמה להעביר את הצבא העירקי דרך ירדן ולתקוף את ישראל? |
|
||||
|
||||
1. הם רוצים להרוג אותי. 2. הם יכולים להרוג אותי (למשל טילים). משמע - סכנה קיומית לי. |
|
||||
|
||||
האם המדינה זה אתה? כלומר, התחלנו מסכנה קיומית למדינת ישראל והגענו לסכנה קיומית למ. השור. מתגובתך לא ברור לי האם אתה מסכים איתי או לא שאין בידי עירק יכולת לפגוע בכל אזרחי מדינת ישראל או בחלק ניכר מהם, גם בעזרת הטילים שיש או אין בידי עירק. הם אולי יכולים לגרום לנזק ספורדי, אבל אינם מהווים סכנה קיומית למדינת ישראל. |
|
||||
|
||||
איפה כתוב "המדינה"? "עבורנו" זה גם (ובעיקר) עבורי. |
|
||||
|
||||
אם כך, פרש נא את כוונתך במושג ''עבורנו''. |
|
||||
|
||||
עבורנו - עבורי ועבור אחרים. אני לא רוצה לנהל עכשיו דיון מילונאי לגבי משמעויות מדויקת של ביטויים. שים לב שלא נכנסתי לויכוח על ההגדרה שלך לסכנה קיומית מתגובה 138383. הרי בסופו של דבר כל המיני ויכוח הזה נסוב סביב המשפט "ממשיכים להכניס לנו לראש שעיראק מהווה סכנה קיומית עבורנו", האם אינך מסכים כי קיימת פרשנות סבירה לביטוי "איום קיומי עבורנו" כך שעיראק נכנסת לקטגוריה? בתגובה 138404 כתבתי מדוע לדעתי גם כאשר מדובר על החרבת המדינה אני חושב שהביטוי תקף במידה מסוימת. |
|
||||
|
||||
מבחינתי פרשנות הסבירה לביטוי "איום קיומי עבורנו" כך שעיראק נכנסת לקטגוריה שקולה בערך לפרשנות הסבירה לכך שהמכונית של השכן היא "איום קיומי עבורנו". דהיינו, הסיכוי, לדעתי, שהמושג המעורפל "עבורנו" אכן יפגע מהמכונית של השכן שווה בערך לסיכוי שאותו מושג יפגע מעיראק. אשר לתגובה 138404 מה שהראת זו אולי מוטיבציה לפגוע, אבל לא אמצעים. במצב העניינים הנוכחי (שהצעתי נקודת זמן לבחון אותו - ערב פרוץ המלחמה הנוכחית. ואני עוד עושה לך הנחה כי ככל שעובר הזמן אזי דווקא הכף נוטה לכיווני) לא היה בידי עיראק אמצעים שיצדיקו, לטעמי, את הגדרתה כאיום קיומי. אפילו אתה מציין שם שאינך משוכנע בעצמך שהדוגמאות שהבאת מצדיקות את ההגדרה "איום קיומי". |
|
||||
|
||||
נסו ''עירק מהווה איום לביטחונו האישי של האזרח הישראלי'' ותהנו. |
|
||||
|
||||
לא תצליח לשכנע אותי שאתה יודע בודאות שאין להם אמצעים. אמצעים זה לא אומר בהכרח טילים או טנקים או אפילו נשק לא קונבנציונלי, יש הרבה דרכים אחרות להכריע מדינות. אני חושב שזה משהו שאף אחד בעולם (בקירוב טוב) לא יודע בודאות. בדיוק בגלל העמימות הזו לא רציתי לדבר על ''איום קיומי למדינה''. |
|
||||
|
||||
אם כך, גם ירדן (המדינה, לא האיש) היא גם ''איום קיומי'', כי לא תצליח לשכנע אותי אותי שאתה יודע בודאות שאין להם אמצעים. בעצם אולי גם ירדן (ירדן ניר, האיש) הוא איום קיומי. מידת העירפול שאתה שומר לגבי המושג ''איום קיומי'' ונשואי אותו ''איום קיומי'' גורמת לכך שאני מתחיל פחות ופחות להבין למה התכוונת, ויש לי חשש אתה בכלל מרוקן את המושג מתוכן. אתה מוזמן להסביר בפירוט למה אתה מתכוון. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה משתדל מאוד לא להבין. ציינתי יותר מפעם אחת: אני כלל לא בטוח שניתן לומר שעיראק היא איום קיומי על המדינה, הנימוקים שהבאתי מספיק טובים כדי לשכנע אותי, אני בכלל לא בטוח שהם מספיקים באופן אובייקטיבי. נימוקים בכיוון ההפוך (כלומר מדוע עיראק אינה איום קיומי למדינה) הם משכנעים פחות לטעמי. האם ניתן לנהל את אותו ויכוח על ממלכת עבר הירדן או על ירדן ניר? ייתכן אך אני חושב שהטיעונים יהיו חלשים בהרבה. בסופו של דבר מדובר בסקאלה ולא בערך בינארי והשאלה איפה שמים את הגבול. הרי ברור שמדינה שעוינת במוצהר את ישראל והיהודים, הוכיחה רצון ויכולת לפגיעה בישראל, בעלת משאבי טבע אגדיים (הנפט העיראקי הוא מכפיל-כוח אדיר, ראה כמה משאבים השקיעה ארצות הברית בהטלתו ואכיפתו של האמברגו שמנע מעיראק להשתמש במשאב זה וכמה מאות מיליארדים האמריקאים מוציאים כעת כדי להשתלט עליו) מציבה איום בסדר גודל אחר לחלוטין ממדינה עניה בעלת צבא חלש שיש לה חוזה שלום עם ישראל, תלויה בה לאספקת מים ובנוסף ישראל יכולה להפיל את המשטר בה בקלות, למשל על ידי "הצפתה" בפלסטינים. אגב, זה אגו-טריפ אדיר לראות את הכינוי שלי בכותרת של כל כך הרבה הודעות. טוב, בעצם לא כל כך. |
|
||||
|
||||
אם אני קורא את המשפט הראשון שלך נכונה, אזי המושג "איום קיומי" בפיך אכן מכוון ל"איום קיומי למדינת ישראל". אני מזכיר לך שהתחלת כאן (תגובה 138389) מ: 1. הם רוצים להרוג אותי. 2. הם יכולים להרוג אותי (למשל טילים). מצטער, לי קשה לכוון למטרה נעה. אני לא סתם מתקטנן איתך על מושג אלא טוען שבמשמעות שמתברר שאתה מכוון אליה - "איום קיומי למדינת ישראל" (ותקן אותי אם לא הבנתי אותך נכון) הוא פשוט שגוי. דהיינו, לעיראק אין את האמצעים לגרום להרג המוני של חלק משמעותי מאזרחי מדינת ישראל או להחריב חלק כה ניכר משטחה/צבאה שיוביל לשינוי מהותי. ארה"ב לעומת זאת, או רוסיה, מסוגלות לעשות זאת (על ידי שימוש בפצצות גרעיניות למשל), אולם אני סבור, ונדמה לי שגם אתה, כי למדינות אלו אין מוטיבציה לעשות כן. אפשר לטעון כי עיראק עם נשק גרעיני ואמצעי שיגור מתאימים מהווה איום קיומי על מדינת ישראל, אולם כאן נכנסים לחשבון גם שיקולי מוטיבציה, שכן איני מניח שמנהיג עיראקי כלשהו לא ישאל את שאלת "היום שאחרי" ביצוע אופציית מימוש האיום הקיומי, ובשיקולי העלות והתועלת שלו קשה לי למצא מצב שבו התועלת תגבר על העלות. |
|
||||
|
||||
מניין לשליט העויין הוירטואלי שלך הוודאות שלישראל יש יכולת מכה שניה? אם הוא לא בטוח בזה, יתכן שההימור כדאי בעיניו. |
|
||||
|
||||
ואני בכלל לא התכוונתי למכה השניה אלא לתגובת העולם (העולם? את מי אני משלה, תגובת ארה"ב). בכל מקרה, האם ההימור נראה *בעיניך* כדאי? אפשר לבחון את העובדות - פיזור בסיסי חה"א, צי הצוללות הישראלי, יכולות שיגור טק"ק מוכחות של ישראל, רמת הטכנולוגיה הגרעינית וכו'. |
|
||||
|
||||
נו, בדיוק בגלל זה הפרדתי בין ''איום קיומי עלינו'' לבין ''איום לקיום המדינה''. בעוד אני משוכנע שהראשון אכן מתקיים, לגבי השני אני לא כל כך בטוח. |
|
||||
|
||||
כיצד מהווה עיראק איום על מדינת ישראל? אני מסכים שהמדיניות העיראקית אינה בדיוק בריאה למזח התיכון ובכלל לשלום העולם אבל מאידך איני מאמין בזכותה של ארה"ב לדחוף את אפה בכל מקום שלא מוצא חן בעיניה, שאין בו סניף מקדונלדס. המאמץ האדיר של התקשורת לעורר אותי ולגרום לי לנקוט עמדה ולהרגיש שהמלחמה הזו נוגעת לי באופן אישי משעשע אותי, במובן המבעית משעשע. אתה לא רואה? ממש כאן ועכשיו יוצרים דמוניזציה של העולם הערבי ודה הומוניזציה של האדם הערבי. האם הדם של העיראקים פחות אדום או סמיך מהדם של הבריטים והאמריקאים? כרגע מספר החללים של כוחות הקואליציה עומד בערך, אם איני טועה, על 60 בעוד מספר החללין מהצד העיראקי עבר כבר את האלף אבל איש אינו מזועזע מזה. |
|
||||
|
||||
ברמה האישית הראיתי למה עיראק מהווה סכנה קיומית ''עבורנו'' (היינו עבורי ועבור מספר לא מבוטל של ישראלים-יהודים). לגבי איום על מדינת ישראל. לפחות רכיב אחד, מוטיבציה לפגוע, קיים. לגבי יכולת עיראקית להחריב את המדינה, אני לא יודע (ואינני בטוח שמישהו יודע בוודאות). הם עושים מאמצים בכיוון (למשל מימון טרור, למשל הובלת קו אנטי ישראלי ברור בליגה הערבית ובמוסדות בינלאומיים אחרים, למשל משלוח חיילות עזר לכוחות ערב בכל מלחמות ישראל). לכל הפחות הייתי אומר שיש להם יכולת לא מבוטלת לסייע להחרבת המדינה. אני חושב שזה מספיק להגדרת ''איום קיומי'' על המדינה אבל קשה לי להתחייב על כך. |
|
||||
|
||||
את הקישור בין המלחמה לבין מדינת ישראל, ולפיכך גם לבינך באופן אישי, עושים בעיקר העירקים. גם ב 91 ישראל לא היתה מעורבת, עד שעירבו אותה, ועירבו אותי באופן אישי לגמרי. אני, הקטן, לא שם קצוץ על כוונות האמריקאים, על הצדק הגלובלי, על דמוניזציה של העולם הערבי ועל דה הומנזיציה של האדם הערבי. כאשר המשטר שירה עלינו 40 טילים לפני כעשור שנים, ללא כל עילה שהיא, עומד לחלוף מן העולם אני לא מזיל דמעה, ואם בשביל למנוע ממשטר כזה להחזיק נשק השמדה המוני צריך להרוג אלף עירקים, מבחינתי זה בסדר גמור. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כשאתה עושה את עבודתו בצורה משכנעת? |
|
||||
|
||||
מילא היית מזדעזע מהרג אזרחים וכו' אבל להזדעזע מחוסר שיוויון בכמות ההרוגים בין שני צבאות שנלחמים אחד בשני? למה? צבא X נלחם בצבא Y. מדוע התוצאה 500 הרוגים ל-X ו-500 הרוגים ל-Y מזעזע פחות מ-3 הרוגים ל-X ו-997 הרוגים ל-Y? מלחמה זה לא ספורט. הצבא שלך אמור להכריע את הצד השני, ולא לנצח באופן פארי או הוגן. במלחמה לא צריך לצאת פיטים ואם אתה יכול לכסח את האויב עם מינימום אבידות, מה טוב. אבל אולי אפשר בכל זאת לנסות להציע לחיילים האמריקנים לצאת יותר מן הטנקים שלהם, לא ללבוש אפוד, להסיר את הקסדה או לשחק בגפרורים ליד תחמושת. אולי אז נזדעזע פחות. |
|
||||
|
||||
אין צורך להציע לחיילים האמריקנים לשחק בגפרורים ליד תחמושת. גם בלי זה רוב הנפגעים האמריקאים (והאנגלים) עד כה הם מתאונות, לאחר מכן מ''אש ידידותית'', וגורם התמותה השלישי בחשיבותו בקרב חיילי הברית הוא פעולות עירקיות. |
|
||||
|
||||
אבל למרות כל התאונות והתקלות מספר ההרוגים של הקואליציה עדיין קטן באופן משמעותי משל העירקים, ומכאן שיש צורך בצעדים דרסטיים יותר. זה יהיה חסר אחריות להשאיר את האיזון המבוקש ביד המקרה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לדעתי אין שום דבר מיוחד בכמות התאונות והאש הידידותית במלחמה הזאת בהתחשב שמדובר בשני צבאות שנלחמים זה לצד זה ובגודל הצבאות הפולשים. בשדות קרב, הבלאגן תמיד חוגג והמילחמה הזאת ניראת לי דווקא (עד עכשיו) מהמילחמות המשעממות, המתוסרטות, הצפויות מראש והמסודרות ביותר (יחסית). במלחמות עבר היית יכול לפגוע בכוחותיך ולדעת על זה רק בעקבות איזה תחקיר שנערך שנתיים לאחר סיום המלחמה. אני מסביר את כמות ה''פאשלות'' במלחמה הזאת באינטנסיביות שלה, במהירות שלה, בדיגיטליות שלה (כל מערכת רושמת מה היא עשתה ויותר קל לגלות שמדובר באש ידידותית) והכי חשוב ברמת הסיקור שלה ע''י המדיה (לא צריך לקרוא יותר על האש הידידותית בספרי ההיסטוריה, פשוט מקבלים דיווח על כך משדה הקרב). אבל בכל זאת, כנראה שצבאות עתידיים יצטרכו לבנות מערכות שיממשקו צבאות אחד לשני, באופן יעיל יותר. קואליציות זה משהו שנכנס לאופנה. |
|
||||
|
||||
אבל ההרוגים מצד Y הם לא בחלקם לפחות אזרחים? זה לא הופך את זה למשהו קצת שונה משני צבאות שנלחמים? |
|
||||
|
||||
לא דיברנו על אזרחים (זה דיון אחר) וזה נאמר במפורש. |
|
||||
|
||||
אופס, אז סליחה. לא אמרתי כלום. |
|
||||
|
||||
מעבורת החלל התרסקה מעל העירה פלסטין שבטקסס. טוראית לינץ' שחולצה מבית החולים העירקי מתגוררת בעירה פלסטין שבוירג'יניה המערבית. |
|
||||
|
||||
שמת לב לשם המשפחה שלה? |
|
||||
|
||||
מתי כבר יפסיקו העירקערס והאמריקנערס להפציץ את האינגלעזערס ? |
|
||||
|
||||
מה יש להם למען השם לחפש שם הם פשוט נכנסים להם שם בין הרגליים ואח''כ עוד באים בטענות |
|
||||
|
||||
פשוט מאשימים את ארה"ב בקולוניאליזם והבריטים הם חובבי נוסטלגיה, אז... אפרופו נוסטלגיה, הבריטים עושים את זה כבר פעם שניה. זו לא הפעם הראשונה שהם "משחררים" את Basra ושות'. |
|
||||
|
||||
רק שלא יטעו בניווט ויגיעו לבצרה שבשרון. (המושב בצרה, ליד רעננה, נקרא על שם העיר בצרה שבעירק). |
|
||||
|
||||
אתר זה הוא בושה לאינטילגנציה הישראלית. רוב משתמשי הפורום הזה אינם מבינים ולו במעט על פולוטיקה, כלכלה ו\או נושאים רבים ואחרים שמדוברים באתר זה. ראיתי זאת מכמה מחברי שעל בסיס הודעות שטוטיות חסרות כל ביסוס החלו מתווכחים איתי על פוליטיקה שהם אינם מבינים. שאלה לי אליכם, איך אדם שלא למד כלכלה, מנהיגות או אפילו את ההיסטוריה של הפוליטיקה בארץ ובעולם לעומק יכולים להתיימר שלהם יש את הפיתרון למצב העדין שבו אנו חיים??? הדבר היחיד שמצאתי טוב באתר זה הוא שלא כל אחד יכול לפרסם מאמר. אבקשכם ליצור צנזורה חזקה יותר על תגובות או \ו הודעות אשר תוכנם אינו נכון וכן חסר ידע בעליל. על החתום אחד מהמרצים למדעי המדינה באוניברסיטת ת"א |
|
||||
|
||||
מה זה פולוטיקה? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בהודעות שטוטיות אתה מבין? |
|
||||
|
||||
למה היה משהו רציני בהודעה הזו? |
|
||||
|
||||
לא,אבל למה נטפלת דווקא לפולוטיקה 1 שאינך יודע מהי. 1 תחום שענינו רכיבה על סוס כדי לחבוט בכדור. |
|
||||
|
||||
זה בכלל תורת הפרסומת הסמויה לרשת חנויות: |
|
||||
|
||||
התבלבלת,הקישור הזה שייך לכאן: דיון 1359 |
|
||||
|
||||
להבא אדע לא ללמוד מדעי המדינה באוניברסיטת ת''א. |
|
||||
|
||||
באמת, "איך אדם שלא למד כלכלה"... "יכולים להתיימר"? אפילו דקדוקית הוא לא יכולים. אם אתה מרצה למדעי המדינה, מופז לא צריך ניקוי שיניים. |
|
||||
|
||||
על זה כבר נאמר- If Stupidity got us into this mess, then why can't it get us out?
Will Rogers |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אינני יודע עם מי אני מדבר, ובכל זאת: 1. אין מונופול על ידע. זכותי לדבר על נושאים שמעניינים אותי, גם אם אינני מומחה בהם. מעולם לא למדתי גיאולוגיה, ובכל זאת הרשיתי לעצמי להגיש אתרים לידיעת המומחים שאינם מזלזלים בהצעותיי: באותו אופן, כדאי לך להוריד קצת את האף, ולבחון האם אינך יכול ללמוד דבר או שניים מגולשי האתר - דווקא בגלל שהם אינם שבויים בתפיסות המדעיות שלך. 2. אם מעכשיו כל הודעה באייל תעבור צנזורה של מומחים לנושא, האייל יחדל מלהתקיים כמות שהוא. לא מרוצה מהנתונים? אולי תשתף אותנו במידע שלך, כדי שנשכיל. כאן דווקא כל אחד יכול לפרסם מאמר, בתנאי שהוא עומד בקריטריונים מינימליים הנקבעים בידי המערכת (שאינני חבר בה). 3. האלטרנטיבות הקיימות כיום ברשת הישראלית גרועות בהרבה מהאייל, עד היום. די שתעיף מבט ב"פורום ארץ הצבי", לדוגמא. |
|
||||
|
||||
3. בשביל מה ההשמצה הזו? |
|
||||
|
||||
זה ניסיון אישי שלי מהצצות מדי פעם בפא''צ. אין בכלל מה להשוות בין איכותו של האייל הקורא ואיכותו של פא''צ. גם אם ייתכן שהדיונים בפא''צ הם ברמה יותר ''מדעית'', הם בהחלט לא פתוחים לציבור הרחב באותה מידה של האייל. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |