בתשובה לאביב י., 03/04/03 11:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין צורך להציע לחיילים האמריקנים לשחק בגפרורים ליד תחמושת. גם בלי זה רוב הנפגעים האמריקאים (והאנגלים) עד כה הם מתאונות, לאחר מכן מ''אש ידידותית'', וגורם התמותה השלישי בחשיבותו בקרב חיילי הברית הוא פעולות עירקיות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למרות כל התאונות והתקלות מספר ההרוגים של הקואליציה עדיין קטן באופן משמעותי משל העירקים, ומכאן שיש צורך בצעדים דרסטיים יותר. זה יהיה חסר אחריות להשאיר את האיזון המבוקש ביד המקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אין שום דבר מיוחד בכמות התאונות והאש הידידותית במלחמה הזאת בהתחשב שמדובר בשני צבאות שנלחמים זה לצד זה ובגודל הצבאות הפולשים. בשדות קרב, הבלאגן תמיד חוגג והמילחמה הזאת ניראת לי דווקא (עד עכשיו) מהמילחמות המשעממות, המתוסרטות, הצפויות מראש והמסודרות ביותר (יחסית). במלחמות עבר היית יכול לפגוע בכוחותיך ולדעת על זה רק בעקבות איזה תחקיר שנערך שנתיים לאחר סיום המלחמה. אני מסביר את כמות ה''פאשלות'' במלחמה הזאת באינטנסיביות שלה, במהירות שלה, בדיגיטליות שלה (כל מערכת רושמת מה היא עשתה ויותר קל לגלות שמדובר באש ידידותית) והכי חשוב ברמת הסיקור שלה ע''י המדיה (לא צריך לקרוא יותר על האש הידידותית בספרי ההיסטוריה, פשוט מקבלים דיווח על כך משדה הקרב). אבל בכל זאת, כנראה שצבאות עתידיים יצטרכו לבנות מערכות שיממשקו צבאות אחד לשני, באופן יעיל יותר. קואליציות זה משהו שנכנס לאופנה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |