 |
אנשים רבים אוהבים את תחושת העוצמה שמקנה הנהיגה בג'יפ - גבוה מעל כולם, אפשר לעלות על מדרכות כמו כלום - גן־עדן לנהגים, לא? תלוי. בשורה התחתונה, הג'יפים פוגעים בכולם.
|
|
| סביבה • יוני יום-טוב • שבת, 1/12/2001, 23:03 |
|
 |
|
| (צילום אילוסטרציה: באדיבות morgueFile) |
|
בזמן האחרון ניתן לראות יותר ויותר ג'יפים בכבישי ארצנו. מתבונן מן הצד עשוי להגיע למסקנה שמספר סיירי הערבות הקשוחים בארצנו גדל, אולם הצצה לתא הנהג תגלה שלרוב נהגי הג'יפים אינם אלא יאפים עירוניים שאפילו המחשבה על לינה בשטח ללא מכונת אספרסו ומקלחת טובה מעלה בהם צמרמורת.
לכאורה, הג'יפ הינו עוד סמל סטטוס בלתי מזיק, אולם למעשה רכב־השטח גורם לנזקים במספר תחומים - מאיכות הסביבה ועד בטיחות בדרכים.
בשנות השמונים והתשעים של המאה שעברה חל שיפור ניכר ביעילותם של מנועי מכוניות. מספר המצאות גרמו לכך שמספר הקילומטרים שמכונית ממוצעת נוסעת על כל ליטר דלק עלה, וכתוצאה מכך קטנה כמות הזיהום שמכונית פולטת בימי חייה. אך הגידול המתמיד באחוז הג'יפים המשמשים כרכב פרטי גרם לכך ששיפורים אלו אינם באים לידי ביטוי בכמות פליטת המזהמים הממוצעת לרכב פרטי. למעשה, למרות שבתחילת שנות התשעים חל פיחות בכמות פליטת המזהמים הממוצעת לרכב בארה"ב, הרי שלקראת סופן שוב חזרה המגמה של הגברת הפליטה מידי שנה.
הסיבה לכך היא שג'יפ ממוצע צורך פי שניים עד שלושה יותר דלק לקילומטר מרכב ממוצע. נפח המנוע האדיר, והעובדה שכמות פליטת המזהמים של רכבי־שטח נתונה לפיקוח הרבה פחות מחמיר מאשר כלי רכב פרטיים רגילים, גורמים לכך שצריכת הדלק למרחק נסיעה של ג'יפ היא הגבוהה ביותר מבין הרכבים הפרטיים. דרוג רכבים לפי השפעתם על הסביבה של הסוכנות האמריקאית להגנה על הסביבה (EPA), דרוג הנע בין אפס (הגרוע ביותר) ל- 10 (הטוב ביותר), נותן לג'יפים ציונים בין אפס לארבע, כאשר רובם נעים בין אפס לאחד. יש מי שעלול לחשוב שמדובר בזיהום בלתי משמעותי, אך לא כך הוא - על־פי ה-EPA, נהיגה ברכב היא הפעולה המזהמת ביותר לסביבה שאזרח עושה בימי חייו.
אולם הנזק הסביבתי הנגרם על ידי רכבי־שטח אינו מסתכם בפליטה מוגברת של מזהמים לאטמוספירה. נהגים רבים נוהגים לקחת את רכבי־השטח שלהם לטיולי טבע בסופי שבוע. באופן אירוני, טיולי טבע כאלו מאיימים להרוס כל שריד של טבע, שכן הנהגים בכלי רכב אלו רואים זאת כחובתם לנסות את יכולות התנועה בשטח של רכביהם. במהלך הנסיעה נרמסים צמחים, נדרסים בעלי־חיים מסוימים, ואחרים נקברים חיים במחילותיהם, כאשר ג'יפ מהדק עליהם את האדמה וסותם את פתחי המחילה. באזורים מדבריים, עקבות של רכבי־שטח עשויים להישאר למשך עשרות שנים. בנוסף לכך, מובן שעצם הכניסה של רכבי־שטח לאזורים שהכניסה אליהם בלתי אפשרית ברכבים אחרים מפירה את השקט, מזהמת את המים והאוויר ומפריעה לבעלי החיים השוכנים במקום.
הנזק הסביבתי כשלעצמו הוא טיעון כבד משקל נגד רכישת רכב־שטח, אך ישנן גם סיבות אחרות בגינן רכישת רכב־שטח הינה רעיון גרוע. כפי שהוזכר לעיל, צריכת הדלק של ג'יפ גדולה פי שניים עד שלושה מזו של רכב פרטי. במהלך חיי הרכב, תצרוכת הדלק הנוספת תגרום להוצאה נוספת של אלפי שקלים לעומת רכב רגיל. יתרה מכך, מרכז שיווי המשקל הגבוה של הג'יפ גורם לו לסיכון גבוה פי שלושה או ארבעה להתהפכות מאשר רכב פרטי. כמו כן, משקלו הגדול וגובהו מגדילים את הסיכוי לפגיעה קשה בנוסעים ברכב אחר בעת תאונה.
מה ניתן לעשות? בארץ רק החלה המגמה של מעבר לרכבי־שטח. עלינו לעשות כל מאמץ בכדי שמגמה זו לא תימשך: כדאי, למשל, להעלות קמפיין, שיעלה את מודעות הנהגים לחסרונות שברכישת רכב־שטח, ויבהיר שנהג ברכב־שטח מזיק לסביבה והורס את הטבע. עידוד חקיקה שתצר את צעדי יבואני רכבי־השטח ונהגיהם רצוי אף הוא. הרווח הנקי ממכירת רכב־שטח גבוה בהרבה ממכירת רכב רגיל, ולכן מיסוי עשוי לגרום ליבואנים לא לעודד בצורה אגרסיבית כל־כך קניית רכבי־שטח. כמו כן, יש לאסור באיסור חמור נסיעה שלא על דרך מורשה. כאשר אנו יוצרים לטיולים בחיק הטבע מוטב לנו להשאיר את הרכב בחניון, לנשום מלוא הריאות אוויר נקי, ולעשות את שאר הדרך ברגל.
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש