 |
אני חושש מסחף לא הגיוני מסיבות של תקינות פוליטית. כפי שאמרתי, המונחים "זכר" ו"נקבה" מצביעים גם הם על נחיתותה של האשה בתקופה שבה הם נקבעו. למרות זאת, אינני חושב שיש לשנות מלים אלה ל"בֶּלֶט" ו"זכרה" כדי לתקן את העיוות.
הרי גם מי שרואה באשה נחותה וגם מי שאינו רואה אותה כך לא הגיע לתמונת העולם שלו בשל המונחים האלה.
בזמנו החליט אוגוסטוס קיסר שהחליט שהחודש שייקרא על שמו לא יהיה קצר יותר מהחודש שעל שם יוליוס קיסר, ולכן החודשים מינואר ועד יולי הם ארוכים וקצרים לסירוגין, ובאוגוסט הסדר מתהפך. לא נוח, אבל התרגלנו. האם אנו צריכים להילחם על תיקון העיוות ההיסטורי?
מזכיר לי את מה שקרה עם הכושים. המלה "כושי" בעברית אינה שם-גנאי, וגם לא המלה negro באנגלית. בשל המשקעים הגזעניים החליטו בארה"ב 'לנקות' את השפה, ו-negro הפך ל-black. זוהי שגיאה לשונית, משום ש-black אינו שם עצם (כיום כבר כן). אחר כך הם הפכו ל-African American, וכיום יש אמריקאים תקינים-פוליטית המכנים כל כושי בעולם בשם African American. העברית הלכה בעקבות האנגלית למרות שבישראל לא היו משקעים גזעניים נגד כושים (להיפך. דווקא למלה 'שחור' היו בעברית קונוטציות גזעניות).
מה שאני מנסה לומר הוא שאין כל סיבה לשנות את השפה מסיבות של אידאולוגיה. מי שרואה בנשים נחותות ימשיך לראותן כך גם אם תשתנה השפה, בדיוק כמו שיש אמריקאים שפעם שנאו כושים, וכיום הם שונאים אפריקאים-אמריקאים. העברית היא שפה שמית, שבה יש לכל שם עצם מין, וכשפונים לאדם או מדברים על אדם, יש לציין את מינו (ולא את מינה. מינו של האדם יכול להיות נקבה). אינני בטוח אפילו שהסיבה המקורית היתה נחיתות האשה. היה צריך לקבוע כלל, וקבעו את הכלל הזה, שאינו טוב או רע מקביעה שבפניה סתמית יש להשתמש בלשון נקבה (או בלשון רבים, או בלשון רבות).
אם יתקבל השינוי שאתה מציע, לא רק שהוא יהיה שינוי לא טבעי, כלומר, כזה שלא התפתח מעצמו אלא מתוך מאמץ מודע, אלא שהוא עלול ליצור בעיות אחרות (למשל - קשיים בהבנת עברית עתיקה). לא מן הנמנע שמתי שהוא בעתיד יחשוב מישהו ששימוש של ברירת מחדל סתמית נקבית היא אפליה כנגד נשים (משהו כמו: אדם חסר פנים וחסר זהות היא אשה. גבר הוא תמיד אדם בעל זהות).
בשורה התחתונה: יש משהו שעובד בעברית. למה לשנות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש