מי היה האדם המשפיע ביותר בהיסטוריה? | 3970 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מי היה האדם המשפיע ביותר בהיסטוריה? | 3970 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
בדיון 1629 מופיעים כל מיני חבר'ה מההיסטוריה ששמם נישא בפי כל - נכנסו לשפה, כך שמשתמשים בשמם במנותק לחלוטין מדמותם ההיסטורית. אני מחבב במיוחד את אלה שקיים פער בולט בין נוכחותם בשפה לבין נומך קומתם ההיסטורי. באותו דיון מככבים אמריגו וספוצ'י ואלסנדרו וולטה. פה אני אוסיף שני גרמנים חביבים: הנס גייגר, והרבה יותר ממנו, יוליוס ריכרד פטרי. אם במקרה של גייגר בכל זאת ברור שיש כאן המצאה לא טריוויאלית, אצל פטרי אני לא מבין מה בדיוק ההמצאה. לגדל חיידקים על מצע מחוץ ליצור חי זו בהחלט המצאה (שאולי הוא היה שותף לה ואולי לא); לשים את המצע באיזה כלי מהמטבח זה... לא המצאה, ואני לא רואה שום דבר מיוחד בכלי הזה, עם כל הכבוד לתובנה שכדאי שזה יהיה כלי לא מאוד עמוק אבל כן עם שוליים. מה אני מחמיץ? (אבל אם כבר: לאחרונה פיתחתי מתודולוגיה בתחום הכנת טוסט-כריך בטוסטר מועך. כדאי למרוח במעט מאוד שמן זית את צד הפרוסות שנוגע במשטחי החימום. הדרך הנוחה לעשות זאת היא לצקת מעט שמן לכוס אספרסו או דומה, כך שיווצר עומק של כ-3 מ"מ; לטבול בו מברשת מטבח, חזור וטבול בין הברשות של הפרוסה. מעתה, קראו בבקשה לאותן כוסיות, באשר הן משמשות לקיבול שמן ולטבילת מברשת, "כוס ניר-בוכבינדר". עם גבור הביקוש אולי נוכל לשכנע מפעל חרסינה בסין לייצר קו של כוסות ניר-בוכבינדר. תודה.) (חשבתי גם שאוכל להוסיף כאן את הנזיר יוהן גרגוריוס לקמוס, אבל בדיקה זריזה גילתה שלא היה כזה...) |
|
||||
|
||||
אני אוהב את אלו ששמם איכשהו קשור לדברים שהם מפורסמים בגינם. במקום הראשון רדיוס שוורצשילד. במקום השני דייב למלמן- מומחה לטיפול בגמגום |
|
||||
|
||||
יש מומחה לחיתוך בין תחומי הכלכלה, הפוליטיקה והמשפט - שמו בישראל פרופ' אסף חמדני. |
|
||||
|
||||
ומשהו מחדשות המדע |
|
||||
|
||||
טוב! |
|
||||
|
||||
ואני גיליתי השבוע שלרופא שהמציא את יישור השיניים המודרני קראו Doctor Angle. |
|
||||
|
||||
גם זה חביב1. ___________ 1- יש כאן איזה זקן שזוכר את ארמניוס מחיפה? |
|
||||
|
||||
מסתבר שיש שם לתופעה הזאת: Aptronym [Wikipedia]. המושג ההפוך הוא Inaptronym - מישהו שהשם שלו לא הולם, באופן אירוני, את עצמו (כמו Frank Beard, החבר נטול-הזקן ב-ZZ Top). |
|
||||
|
||||
פרופ' לכלכלה ב NYU בשם אקונומידיס |
|
||||
|
||||
עבר לאחרונה מהקטגוריה הראשונה לשנייה: משה חוגג. |
|
||||
|
||||
אכן |
|
||||
|
||||
מתנצל על חוסר הקרדיט. |
|
||||
|
||||
עכשיו אני מרגיש כמו אידיוט קטנוני, כך שאתה צריך להתנצל שוב. |
|
||||
|
||||
אני מתנצל שוב. איך אתה מרגיש עכשיו? |
|
||||
|
||||
בפתחה של לולאה מפחידה. |
|
||||
|
||||
גדול! |
|
||||
|
||||
ד"ר גיא (כבר לא יהיה) רופא בטח לא ייחודי מאד. |
|
||||
|
||||
גיא יקר |
|
||||
|
||||
אז מה דעתכם על המומחה לצליאק ומחלות מעיים פרופ' אורן שיבולת מכאן? |
|
||||
|
||||
בדיוק לפני כמה דקות קראתי את הכתבה, וצחקקתי לעצמי נוכח השם של הפרופסור. |
|
||||
|
||||
אפילו משה (כבר לא) חוגג. |
|
||||
|
||||
רק עכשיו קלטתי שכבר היה לנו פתיל כזה לא מזמן, קומפלט עם למלמן, צימבליסטה, סיקרון, ועוד. בולטת בהיעדרה בפתיל הנוכחי: העיתונאית ירדן סקופ. |
|
||||
|
||||
דרור דיקר [ויקיפדיה], מומחה עולמי לטיפול בהשמנה, ולפי שמו אפשר היה לחשוב שהוא מומחה להשמנה. |
|
||||
|
||||
(סליחה, למה?) |
|
||||
|
||||
סליחה, נשמט לי הקישור: תגובה 247558 (ברקת גרסה "שמנמנן", לדעתי זה יכול גם להיות "שמן" ואפילו "שמן יותר"). |
|
||||
|
||||
תודה. אתה יכול אולי לומר מה האיות באנגלית? אני לא מצליח למצוא משהו עם משמעות דומה. |
|
||||
|
||||
גרמנית: Dickerchen עברית: אחד שמן. עפ"י גוגל טרנסלייט |
|
||||
|
||||
Danke schoen.
|
|
||||
|
||||
אתה מתכוון לאיות בגרמנית? dick - שמן dicker - "יותר שמן" בגרמנית תקנית. אני חושב שבעגות שונות זה יכול להיות (או יכול היה להיות) סתם "שמן", או כמו שברקת כתבה "שמנמנן". |
|
||||
|
||||
בגרמניה “השמן והרזה” (בין אם לורל והרדי ובין אם אבוט וקוסטלו) נקראים “Dick und Doof”. למקרה שתהיתם Doof זה לא ממש “רזה” אלא יותר “שחפני” (כלומר שדוף במובן החולני של המילה). |
|
||||
|
||||
גרגורי פינקוס, ממציא הגלולה למניעת הריון, כבר הוזכר? |
|
||||
|
||||
LOL
|
|
||||
|
||||
בציטוט מביקורת של בן שלו על שיר חדש של נרקיס אני קורא ''... אך נרקיס, המלחינה צליל קליפי...'' ולמשך שניותיים חשבתי שאני מבין באופן אינטואיטיבי-מעורפל מה זה אומר להלחין צליל קליפי - יש כנראה סאונד טיפוסי לקליפים, ונרקיס כותבת לחנים שיוצרים סאונד כזה. רק כשהמשפט המשיך ''והמפיק ינון יהל הקפידו לא לחצות את הגבול'' הבנתי שצליל קליפי הוא שם של מלחינה. |
|
||||
|
||||
איזו חולצה נהדרת! |
|
||||
|
||||
? |
|
||||
|
||||
מכיר "חולצה מטיילת בוואדי"? |
|
||||
|
||||
לא היכרתי (-: (אבשלום קור, ב-1981: ניצב משנה אסף חפץ חשוד) |
|
||||
|
||||
היום בכתבה של The-Marker: "שי ברמן, יו"ר איגוד המסעדות והברים, אומר..." |
|
||||
|
||||
מנהל בית החולים הסקוטי בנצרת התקדם קצת מעבר לשמו: פרופ’ פהד חכים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהזכירו בפתיל הקודם את פוינטינג וקטור. נזכרתי בו בעקבות סרטון של וריטסיום. |
|
||||
|
||||
ועוד בערבית: מישהו שאולי לא היה צריך להיות מושפע משמו: חוסני א־זעים. |
|
||||
|
||||
דוד ריב. |
|
||||
|
||||
בינתיים בפרקליטות מישהו אסף עיסוק כדי להיכנס בכח לרשימה. |
|
||||
|
||||
ומה דעתכם על המנכ"ל של החברה לייצור דבש מלאכותי - אופיר דבש. |
|
||||
|
||||
נראה קצת, אהם, מלאכותי. מסיבות אמנותיות, במקומו הייתי משנה את שם משפחתי ל''דבורה'' או ''יערה'', או אולי מלעז ל''הוניגמן''. |
|
||||
|
||||
בתחום העסקי יש את חברת התעופה Tus Airways הקפריסאית. |
|
||||
|
||||
אתה מזכיר לי את הבדיחה על התלמיד שהביא והראה לאביו תעודת שליש לא טובה. האב עבר על כל ציוני המספיק בקושי באיפוק, אבל כשהגיע לציון במוסיקה - "טוב", הנחית לבנו סטירה. "כל כך הרבה שליליים ועוד יש לך חשק לשיר!" |
|
||||
|
||||
אז הנה משהו מאולץ עוד יותר: פלס הבנאים המודרני הומצא על ידי מלכיצדק תבנו. |
|
||||
|
||||
התזונאית הנפרולוגית תמר אשלגי. כמעט מושלם, חבל שלא קוראים לה "אשלגני". |
|
||||
|
||||
ומאידך גיסא - Mr. Brightside - the killers |
|
||||
|
||||
אני מנצל את הפתיל הזה כתירוץ לקישור: אחד מחלוצי הרשת הישראלית הוא דודו רשתי. |
|
||||
|
||||
ואני מצרף (אם עוד לא הוזכר) את עורך הדין מטעם ההגנה עמית גונן. |
|
||||
|
||||
דומני שאפשר לצרף לחבורה את השר יריב לוין. |
|
||||
|
||||
כל עוד זה יריב ולא יחריב, אהלן וסהלן. ברוך הבא לחבורה. |
|
||||
|
||||
במעמד דומה ל"צלחת פטרי" יש את "אלגוריתם נידלמן וונש" בביואינפורמטיקה, שהיה האלגוריתם הראשון ל-sequence alignment (עכשיו גיליתי שצריך לכתוב בעברית "עימוד רצפים", אבל ה"עימוד" הזה לא בא לי בטוב). אם אני מבין נכון, האלגוריתם הזה הוא שימוש טריוויאלי של תכנות דינמי - שיטת אופטימיזציה שנהגתה וזכתה ליישומים מוצלחים במגוון תחומים כ-20 שנה לפני נידלמן ו-וונש. |
|
||||
|
||||
זה נכון. אבל יש לך דוגמא לאלגוריתם תכנון דינמי שהוא לא "שימוש טריוויאלי של תכנון דינמי"? האלגוריתם עצמו באמת מאד פשוט, אבל אני לא בטוח עד כמה העובדה שלבעיות alignment יש פתרון בתכנון דינמי היא עצמה טריוויאלית. אמנם זו מן הסתם לא התובנה הכי עמוקה בהיסטוריה, אבל נראה לי שהיא שווה הכרה. ולכל הפחות במובן הפרגמנטי, בעיות כאלה מופיעות לעיתים קרובות ובנסיבות מאד מגוונות ולא תמיד צפויות. להגיד, "אה, אפשר לפתור את עם נידלמן וונש" זו אבחנה תמציתית וברורה יותר מ-"אה, יש כאן בעצם בעיית alignment בתחפושת שאפשר לפתור באלגוריתם תכנון דינמי שהמבנה שלו הוא ...". ואם זה מה שאתה חושב על נידלמן-וונש, אני תוהה מה יש לך לומר על backpropagation (: |
|
||||
|
||||
>> יש לך דוגמא לאלגוריתם תכנון דינמי שהוא לא "שימוש טריוויאלי של תכנון דינמי"? שאלה טובה. לפני עשרים שנה (אללי!) לקחתי במסגרת הדוקטורט קורס שרובו היה על תכנות1 דינמי. אני לא זוכר משם הרבה, אבל כן זוכר שהיו מקרים שאחרי שרושמים את משוואות בלמן, אפשר להוכיח כל מיני תוצאות על המבנה של הפתרון האופטימלי, וההוכחות היו לפעמים לא טריוויאליות. כמובן שאני לא מתנגד לשימושים טריוויאליים בתכנות דינמי, ב-alignment או בתחומים אחרים. גם אם היה צריך תובנה יחסית עמוקה כדי לבחור ב-DP בשביל alignment, זה קצת צורם בעיניי לקרוא לשורה התחתונה של הגישה הזאת "אלגוריתם נידלמן וונש". _____________ 1. תכנות או תכנון? אני נצמד לגירסא דינקותא שלי מהטכניון. |
|
||||
|
||||
יש כאן את כל הויכוחים מעוטי התוחלת אבל המאוד מעניינים, מי מהמשפיענים-לכאורה באמת "הזיז" את ההיסטוריה ומי רק היה בר המזל להיות שם ברגע הנכון, ובלעדיו היה קורה אותו דבר שנתיים אחר כך. הגיג מתחום הספורט: אם אני מבין נכון (סביר שלא), מיצואו צוקהארה היה הראשון להצליח לבצע תרגיל מתבקש, שכולם לפני כן בוודאי פנטזו עליו. לעומתו, דיק פוסברי (או מאמניו) חשבו לחלוטין מחוץ לקופסה, המציאו תרגיל במקום שבו אף אחד לא חשב שצריך להמציא תרגיל, באנלוגיה לכלי טיס כבד מהאוויר. כמובן, גורמים עלומים בהיסטוריה אפשרו את זה, במקרה זה השימוש במזרונים עבים לנחיתה. |
|
||||
|
||||
דיק פוסברי ולא מאמנו. „מאמן הנבחרת האמריקאית בקפיצה לגובה הזהיר לפני המשחקים האולימפיים במקסיקו סיטי כי השיטה "תמחק דור שלם של קופצים לגובה שישברו את הצוואר".״, מתוך כתבה עליו . |
|
||||
|
||||
מתוך הכתבה (ההדגשות שלי): "הוא גילה שעל ידי ריצה מהצד ויצירת קשת בקפיצה דווקא עם גבו, מרכז הגובה יכול להישאר מעל הרף." מה? כל הפואנטה היא שמרכז הכובד יכול להישאר מתחת הרף. |
|
||||
|
||||
מתחכם, בטח לא קפצת פוסברי אפילו פעם אחת בחיים שלך :) |
|
||||
|
||||
תתפלא. דווקא לתקופה קצרה (מאד) בתיכון התאמנתי בקפיצה לגובה, כמובן שבפוסברי. |
|
||||
|
||||
חששתי שכך תאמר. השיא הספורטיבי שלי היה כשייצגתי את היסודי שלי בקפיצה לגובה בכיתה ח' באיזה תחרות מקומית - אבל לא בפוסברי. |
|
||||
|
||||
כל עוד קפצנו מספרת ביסודי, הייתי אומלל עוד יותר ממה שהייתי ברוב ענפי הספורט. התקשיתי עם עצם התנועה המתואמת של הרגליים, בלי לדבר בכלל על לעבור איזשהו גובה. מתישהו המורה הסביר לנו על גלילת בטן, והרגשתי שזה הרבה יותר פשוט ושזו תהיה הפריצה שלי, מהפרמילון ה-1 של בני גילי ל-1.5 אם לא יותר, אבל אז נגמר היסודי ויותר לא קפצנו לגובה (או שהדחקתי). אז עברתי להיות אומלל בכדורעף. |
|
||||
|
||||
אז במספרת הייתי דוקא בסדר, ואכן - למדנו גם גלילת בטן והיא היתה הסגנון החביב עלי1. 1 זה נשמע הרבה יותר רציני מהמציאות. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |