הדאוזר וחבורת החופרים | 3734 | ||||||||||
|
הדאוזר וחבורת החופרים | 3734 | ||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "מדע"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
מי היה מאמין שהחנונים מהאייל לא רק מושכים רק בעט אלא גם באת? האם ציפיתם לתוצאות אחרות או שהמטרה היתה חינוכית גרידא? |
|
||||
|
||||
אני הייתי בטוח בכמעט 100% (ביתר דיוק: ב-99.9855%) שלא נקבל תוצאות אחרות. המטרות הפרטיות שלי היו חינוך לספקנות ושבירת שיגרה. |
|
||||
|
||||
למשפט הראשון שלך - אולי היה צריך בכלל לפרסם את המאמר כתגובה בדיון ''שינויים במדיניות מערכת האייל הקורא''. |
|
||||
|
||||
כל הכבוד על היוזמה והביצוע. נראה שמתודולוגית, הניסוי מושלם. לפחות עד כדי העובדה שבחנתם רק אדם אחד, כך שהניסוי הספציפי הזה בדק למעשה רק את כישוריו שלו, ולא את אמינות השיטה בכלל (אם כי שאר המחקרים והניסויים שצוינו במאמר מספיקים לדעתי כדי לשכנע שאין כלום מאחורי השיטה - במיוחד לאור העדרו של מכניזם היפותטי שבכוחו להסביר איך היא בכלל עשויה לעבוד). יש לציין שקצת צרם לי טון הכתיבה ביחס לנשוא הניסוי. די ברור (כפי שמצויין גם במאמר) שמדובר באדם סביר עם כוונות טובות שהאמין בלב שלם בדאוזינג, ושיתף פעולה ברוח טובה עם הניסוי - ולא בשרלטן או שוטה. אולי זו רק רגישות יתר שלי, אבל הבחנתי בשמחה-לאיד ולעג באופן בו הוא תואר בכתבה (למשל, באופן בו חלקי-הציטוטים בהם הוא מפגין ביטחון עצמי שולבו בה). |
|
||||
|
||||
בהחלט ייתכן שזו וריאציה של חוק פו, ואני בטעות מפרש לחומרא כל מיני ניסוחים תמימים. |
|
||||
|
||||
אני יודעת שזה הצירוף המקובל ב"משפטית" אבל בשפה העברית הוא פשוט חסר משמעות. למילה "נשוא" (ששאולה מהתחביר) אין שום משמעות רלוונטית בהקשר זה. חבל שמי שהחדיר את המונח הזה לז'רגון המשפטי העברי לא ידע תחביר (וגם לא ידע לתרגם...) והשתמש במונח בלתי רלוונטי בעליל. חבל עוד יותר שהוא חלחל הלאה... :-/ הסבר קצר של האקדמיה ללשון (שלצערי מתמקד בעיקר בטעות התרגום ופחות בטעות התחבירית): |
|
||||
|
||||
מכל השגיעות שמממלאות את אתרנו הדל כלחמניות חמות אחרי הגשם, זאת היא האחת שנמצאה ראויה לציון? אבל האמת היא שעד כה לא שמתי לב לכך שהשימוש ב"נשוא" בהקשרים דומים הוא באמת חסר הגיון, כך שההערה שלך במקום. אגב, אם את היא מנהלת פורום השפה העברית ב"תפוז" מגיעה לך תודה על זה, ואשמח לשמוע את דעתך בנושא ישן שהתעורר כאן שוב לאחרונה, בפתיל שמתחיל ב תגובה 675253 הטעות הספציפית (שלי, אלא מה?) אינה מעניינת, אבל השאלה שהתעוררה בקשר לעברית תקנית מול עברית מדוברת כן. התרשמתי שבדומה לגיא דויטשר גם את אינך טהרנית, ואני מתעניין אם "שלוש שקל" או "נראָה לי" ודומיהם מקובלים עליך כרובד לגיטימי של העברית המודרנית. הנושא מעסיק אותי בין השאר כי אני הממונה מטעם עצמי על שימוש הוגן באותיות הבכל"מ ב"אייל" (בעיקר דואג לביית את "שבוע הבא" וכאלה), ומדי פעם אני שואל את עצמי אם מלבד היותי נודניק אני גם נודניק אנכרוניסטי. ____________ כן, בכוונה. לא רק יובל אוהב רפלקסיביות. |
|
||||
|
||||
אם יש ספק, תמיד אפשר להשתמש בביטוי ''שלוש מאות אגורות'' או אפס נקודה שלוש קילושקל. |
|
||||
|
||||
למה לא אפס נקודה שלושה קילושקל? |
|
||||
|
||||
כי עשירית היא נקבה, לא זכר, ראה מקרה שלוש-מאות כבאים. |
|
||||
|
||||
קודם כל תיקון טעות חשבונית: שלושה שקלים הם 0.003 קילושקל. לשאלתך, בדקתי את עצמי וכנראה טעיתי. אני חושב שהצורה הנכונה היא שלוש אלפיות הקילושקל (למרבה הנוחות עשירית, מאית, וכו הן תמיד נקבה). דבר אחרון, לשכ״ג: נראה לי שיש איזשהי תופעת התעייפות טבעית של אנשים. מה שהם אומרים מעט הם יטרחו להגיד נכון. אבל מה שהם אומרים הרבה בד״כ יקרוס לצורה הבסיסית והנמוכה ביותר (במקרה של מספרים - נקבה ושם עצם ביחיד). בגלל זה אומרים עשרים שקל (במקום עשרים שקלים) וזה אפילו תקין עפ״י האקדמיה. ולצערך אומרים שלוש שקל - לא תקין אבל נפוץ. כנ״ל חמש מטר. טעות כמו ״ארבע כסא״ זה יותר נדיר - לך תדע, אולי בנגריה מדברים ככה. |
|
||||
|
||||
אונטרפוץ ארבע דרך! (אני יודע שדרך היא זו"נ אבל אני פשוט מת על הביטוי הזה) |
|
||||
|
||||
גם אותי שיעשע הביטוי הזה כשנתקלתי בו. "ארבע דרך" זה מן הסתם תרגום צולע לשם התואר four-way. |
|
||||
|
||||
לי נראה שמה שמשעשע כאן הוא קודם כל האונטרפוץ, הארבע-דרך הוא רק נתיב צדדי במקרה הזה. אם היו אומרים לך ''ברז חלוקה ארבע-דרך'' זה לא היה משעשע כלל. |
|
||||
|
||||
לדעתי זה משהו קצת אחר, זה צורת סמיכות כמו "שריר ארבע ראשי", "כביש דו מסלולי" וכו. היה אמור להיות אונטרפוץ ארבע דרכי, למשל כמו פה: http://www.polak.co.il/?CategoryID=345&ArticleID... פשוט ארבע דרכי נשמע רע בגלל שהמילה "דרכי" נפוצה מאד במשמעות אחרת: "תעבור דרכי לאסוף את האונטרפוץ הארבע דרכי". בהזדמנות זאת גם אני אמסור תודה למפל הלחץ הנמוך (רגע, מי נמוך? המפל או הלחץ?) |
|
||||
|
||||
זו צורת סמיכות... |
|
||||
|
||||
''מפל הלחץ הנמוך'' זה כמו ''מועצת המדינה הזמנית''. |
|
||||
|
||||
אם ה"בסיס" הוא "ארבע-דרכי", והיו צריכים לשנות בגלל המשמעות הנפוצה של "דרכי", אני חושב שהשינוי הטבעי יותר היה "ארבע דרכים". אני עם תיאוריית התרגום המילולי מ-four-way, רק מפריע לי בתיאוריה שאני לא רואה שבגרמנית אומרים משהו מקביל ל-four-way. הייתכן שקודם היו יקים ואמרו אי[ו]נטרפוץ, כשהיו רק שלוש דרכים, ואז באה השפעת האנגלית בדיוק כשנכנסה האופציה לדרך רביעית? |
|
||||
|
||||
מה הקטע עם הגרמנית בחלקים הטכניים? במוסך- קוגלאגר, האנטברקס בצנרת - שטוצר, צול1 בבניין - שליכט, שפריץ, שפכטל, אינטרפוץ 1 הרגע גיליתי שיש צול גרמני וצול שוויצרי, ואף לא אחד מהם שווה לאינץ' |
|
||||
|
||||
כשאתה כותב את זה ככה זה נשמע כמו נבחרת גרמניה בכדורגל. שכחת את הנגריה: צוקל ושלייקפלאק. |
|
||||
|
||||
נסה כאן. אמברקס בא מאנגלית. |
|
||||
|
||||
נו, מה חשבת? סתם רצו להקים את הטכניקום כמוסד דובר גרמנית? אגב, לקישון היתה איזו הומורסקה שבמהלכה שטוכס האינסטלטור מבזבז עוד זמן בתיקון הצינור כי הביאו לו צינורות שני צול אבל זה היה צול אנגלי והוא צריך גרמני. |
|
||||
|
||||
מעניין. כשהייתי באפריקה היו מוכרים שם צינורות של שני צול וארבע צול כצינורות שני אינצ' וארבע אינצ'. |
|
||||
|
||||
יש גם שטקר, בטון (ואייזן-בטון), שפיץ ועוד הרבה. זה בגלל שבעלי המקצוע בתחום הבנייה בארץ הגיעו מגרמניה. |
|
||||
|
||||
גנבתי לי את הצינור מהפה. עכשיו נשאר לברר האם היה צינור פלסטיק שקוף וגמיש בראשית המאה ואיך תכננו אקוודוטים ונימפאונים ללא שטיכמוסי ענק שהתפתלו בין גאיות על פסגות רכסים ובמורדות. דלי מים למוצא הישר. |
|
||||
|
||||
שטיכמוס - האייל המפלס? |
|
||||
|
||||
חידת מה הקשר. |
|
||||
|
||||
צול גרמני וצול שוייצרי?! הרי הצול השלזויג-הולשטייני שונה בתכלית מהצול הוירטמבורגי ושניהם שונים מהצול הפרוסי, הווסטפאלי וכן הלאה גם הצול בקנטון ואוד אינו זהה לצול בקנטון ציריך. הלאה עם הרפורמה של 1872! |
|
||||
|
||||
בשבילי: זדיקוס זול זוראנדר |
|
||||
|
||||
וכמובן, פקה האלמותי (לפחות באייל). |
|
||||
|
||||
אינטרפוץ (כן, אני יודע שבגרמנית זה נשמע אחרת) |
|
||||
|
||||
מחזק את תאורית הנוחות בזה שילדים נוטים להפוך לזכר לצורך הבלטה והדגשה של כמות - "קיבלתי ארבעה גלידות!" כאשר הילד רוצה להביע את התלהבותו מכמות הגלידות העצומה שקיבל. אם המוכר מחזיק ארבע גלידות ביד זה לא מרשים ולכן אם תשאל את הילד כמה גלידות מחזיק המוכר הוא יענה - "ארבע" ולא "ארבעה". זה צידו השני של מטבע הנוחות- החסכון בהברה מול התוספת המכוונת שלה. "חמש מטר" הרבה יותר נוח מ"חמשה מטרים" (במלרע). המלעיל בכלל יותר נוח מהמלרע ויוכיחו כל הנ-דב י-רון עו-דד ואפילו יו-אב, שלא לומר א-יל רובן שימון וכיו"ב. |
|
||||
|
||||
מעניין אם זו נוחות או הרגל. השם הצרפתי ''אנרי'', למשל, הרבה יותר נוח לי במלרע מאשר במלעיל. בכלל, לצרפתים המלרע נוח מאד והם לא חשים שום צורך לבטא את שמו של לואי קטורס כפי שהאמריקאים מבטאים את שמו של לואי ארמסטרונג. |
|
||||
|
||||
הסיבה בשלה "עשרים שקל" היא צורה תקנית, היא בגלל שכך כתוב בתנ"ך: שבעים שקל ארבע מאות שקל חמישים שקל... שלושים שקל... 730 שקל... 1775 שקל... 2400 שקל... |
|
||||
|
||||
יפה (אגב גם עשרים שקלים זה תקני). תראה כמה צורות שונות מצאתי בפסוק אחד: "והשקל, עשרים גרה; עשרים שקלים חמישה ועשרים שקלים, עשרה וחמישה שקל--המנה, יהיה לכם" יחזקאל פרק מה |
|
||||
|
||||
מה שמפליא אותי זה המקום בו כתוב ''שבעה דרכים''. מצאתי מקומות בתנ''ך בהם לא מקפידים על בג''ד כפ''ת ועוד. מעניין. |
|
||||
|
||||
אני חושבת ש"אי ההקפדה" שאתה מייחס למקרא בנושא הדגש הקל היא למעשה אי הבנה שהניקוד בתנ"ך הוא הניקוד הטברני המקורי שעליו מבוסס ניקוד העברית החדשה (/בת זמננו / בת ימינו / הישראלית / ווטאבר) אך אינו זהה לה. בהקשר זה, מילים שבאות בהקשר זו אחרי זו נחשבות כמילה אחת לצורך העניין, כלומר אם המילה הראשונה מסתיימת בתנועה (הברה פתוחה) לא יבוא דגש קל בבגד כפת שבמילה אחריה. לדוגמה: "וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-רָחֵל בִּתּוֹ" לעומת "וַיִּקַּח אֶת-לֵאָה בִתּוֹ" (בראשית כט). עם זאת הכלל הזה נשמר בכמה צירופים כבולים גם בימינו: אף על פי כֿן, כמו כֿן וכיו"ב. להרחבה באתר האקדמיה ללשון: http://hebrew-academy.org.il/2012/06/06/%D7%91%D6%BC... |
|
||||
|
||||
תודה! למדתי משהו. |
|
||||
|
||||
מה שאת מתארת אמנם תקף במקרא, אך לא בכל מקרה; גם כאשר מלה מסתיימת בהברה פתוחה, יהיה דגש אם המלה אינה "מחוברת" לבאה אחריה מבחינת התפישה הפרשנית של אלה שקיבעו את הענין. הדבר בא לידי בטוי בטעמי המקרא. טעמי המקרא מתחלקים לטעמים מחברים (המכונים "משרתים") ולטעמים מפסיקים ("קיסרים", "מלכים" וכו'). כאשר מלה שיש בה טעם מפסיק מסתיימת בהברה פתוחה, בדרך כלל יהיה דגש במלה הבאה אם היא מתחילה בבג"ד כפ"ת. אם הטעם הוא מחבר, לא יהיה דגש. אגב, גם בעברית המודרנית המוקדמת נשמר הכלל הזה וניתן לראות דוגמאות לכך בשירה המנוקדת של ביאליק ודומיו. |
|
||||
|
||||
מה שתיארתי לא היה כל מקרה, שים לב שכתבתי "מילים שבאות בהקשר" (ולא סתם מילים הבאות ברצף / זו אחר זו). ניסיתי לתת הסבר כללי מצומצם מבלי להיכנס להסבר על טעמי המקרא, בפרט שהמידע המורחב מופיע בהסבר האקדמיה ללשון שקישרתי בסוף דבריי. |
|
||||
|
||||
1) "דרך" יופיע לעיתים בלשון זכר. 2) התנ"ך משופע בחריגות מהכללים הלשוניים. דגש באותיות גרוניות, למשל, מופיע גם. התנ"ך נכתב בזמנים שונים, תוך שינוי והתהוות של השפה, בהשפעת שפות זרות, והכי חשוב - על ידי אנשים, שעושים לפעמים טעויות. חלקן גסות. |
|
||||
|
||||
באיזה מקום נוסף הדרך מופיע כזכר? |
|
||||
|
||||
במקורות ספרותיים שונים (יכול להיות תנ"ך, חז"ל וספרות חדשה יותר). אם יש לך מילון אבן שושן מלא, סביר שתמצא בו ציטוטים. לגבי המין הדקדוקי, במילון ספיר כתוב: ש"ע; נ'; בספרות גם ז'. http://www.milononline.net/grammar.php?vldid=1056643 |
|
||||
|
||||
דרך הוא זכר בהרבה מקומות. הודגמה הבולטת/צורמת/ידועה ביותר היא מאמרו של אשר גרינצברג, שמוכר גם כאחד העם, "לא זה הדרך". בשירי משוררים ניתן למצוא זאת לא מעט. אצל נעמי שמר, למשל, "הדרך ארוכה היא ורבת הדר", אבל גם "דרך רב הגדוד הלך אל המדבר", וכמובן ביאליק - "קוּמוּ, תֹּעֵי מִדְבָּר, צְאוּ מִתּוֹךְ הַשְּׁמָמָה; עוֹד הַדֶּרֶךְ רָב, עוֹד רַבָּה הַמִּלְחָמָה.". ודאי גם במקורות, אבל השירה מגדירה את השפה לא פחות, ואולי יותר מהם. במילים אחרות, גם אם דרך הייתה נקבה מאז החלו לדבר עברית בכנען, הרי שמאז אחד העם, לפחות, היא הפכה לזו"נ. כיוון שזונתה כבר קודם לכן, לא הועמד במבחן. |
|
||||
|
||||
אאז"נ כותרת המאמר נוקדה "לא זֹה הדרך" (קצת קשה לראות, ה"ז" בחולם חסר). |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מה החליט אחד העם, אבל בתנ''ך ''לא זה הדרך'' בסגול. |
|
||||
|
||||
בעקבות תגובתך שלפתי את "כל כתבי אחד העם" מהמדף (אין לי אנציקלופדיה עברית, אבל בכל זאת אני מנסה לשמר משהו מארון הספרים היהודי של הדורות הקודמים) והתוצאות חותכות - לא היה שם שום חולם חסר, או אם אתה מעדיף - היה שם חולם חסר. אבל לא הסתפקתי בכך; אוחז שלט "חולם, אתה חסר" טרחתי ושמתי פעמי לספריה הלאומית, לבדוק את המאמר המקורי בגליון "המליץ" מ-י"ב באדר ב' תרמ"ט (15/3/1889 על פי הלוח הגרגוריאני, 3/3/1889 על פי היוליאני שנהג אז ברוסיה). זה קל יותר מבעבר; הספריה הלאומית נמצאת כאן1. למרבה ההפתעה, החולם החסר נמצא ונתגלה שם. עם זאת, ב-"כל כתבי" אחה"ע מציין שהוא ערך כמה תיקונים קלים, יתכן שהוא בחר להחסיר את החולם. 1. האמת היא שאני דווקא מזדמן לספריה הלאומית לעתים קרובות למדי. מקום משעשע, מלא בדמויות מהסוג שעליו נעשה הסרט "הערת שוליים". לא נדיר לשמוע שם את ד"ר א' מעלה באזני פרופסור ב' זכרונות מהפעם הראשונה שהוא שמע אותו מרצה אי-שם בתחילת שנות הששים, או לפגוש אקזמפלארים שמראים את השגי הספריה בתחום השימור2 כמו המורה שלי להיסטוריה מהתיכון, ד"ר ש', שנראה היום בדיוק כפי שנראה בימים שהוא לימד אותנו על תוקידידס וסולון - אף על פי שדומה שכל-כך הרבה שנים חלפו מאז עד שימי התיכון קרובים יותר היסטורית ליוון העתיקה מאשר לימינו. 2. השגי השימור האלה מעלים בראשי את סוחר העתיקות שיש לו מודעה קבועה ב-"הארץ" של יום ששי שמציינת את העובדה שבית-המסחר פעיל מאז 1899. נראה שהמודל העסקי שם הוא שהם קונים ממך דבר-מה היום, מחזיקים אותו עד שהוא עתיק ואז מוכרים אותו ברווח נאה. |
|
||||
|
||||
מובן שאני קראתי את המהדורה הראשונה מיד עם פרסומה בשנת 1889. ראש הקהילה שלנו ביהופיץ היה מקבל את הפרסומים הציוניים האלה והרשה לי לעיין בהם כאוות נפשי תמורת קופיקה שחוקה אחת. ובמעט יותר רצינות אני כיוונתי לקונטרס "על פרשת דרכים" ממנו למדנו כמה מסות של אחה"ע בגימנסיא, וחשבתי שאני זוכר שהניקוד הלא סטנדרטי של המילה "זֹה" משך את תשומת ליבי כבר אז בדיוק מאותה סיבה שהוא עולה כאן. אבל מה עושה הדיבוק? בעקבות דבריך העפתי מבט בארון הספרים הלא-כל-כך-יהודי שלי, ולמרבה הפליאה מצאתי בו אותו קונטרס נושן עצמו (ובו הערות בכתב ידה של אימי1) ולמרבה הפליאה מתברר שהחולם אינו אלא חלום שחלמתי שכן הוא אינו מופיע באותו קונטרס, לא בתוכן העניינים, לא בכותרת המאמר ולא בגוף המאמר. אלמלא מצאת את החולם הסורר במאמר המקורי ב"המליץ".הייתי פוטר את כל העניין בבחינת אחד מאותם חלומות עיוועים ותעתועי זכרון שפוקדים אותי לעתים מזומנות וכבר נלאיתי מלספר עליהם שוב ושוב לקהל הקוראים האיילי, אלא שהמציאה שלך סותמת את הגולל על האפשרות הזאת ומשאירה אותי תמה. אולי אני למדתי ממהדורה אחרת, או אולי החולם המתעתע הופיע באחד הפירושים למאמר שקראתי, אם אמנם קראתי כאלה. את "המליץ" עצמו לא זכיתי לראות מימי, בזאת אני (כמעט) בטוח. חידה היא, ולחידה תהי. אגב, בגוף המאמר ההתייחסות למילה "דרך" היא בצורת הנקבה המקובלת, לדוגמא "נשוב נא על כן אל הדרך אשר עמדנו עליה בתחלה...". המאמר כולו, למי שאינו יודע, עוסק במה שנתפס בשעתו ע"י אחה"ע ככשלון הרעיון הציוני, ומי שמחפש אותות ומופתים יכול למצוא אולי איזו סמליות גם בכך שהמאמר הזה צף ועולה מתהום הנשיה בעצם הימים הנוראים האלה, ודי לפחימה. ומישהו מבין איך התמונה הזאת קשורה? (זהירות: דג מלוח אדום). ______________ 1 וגם כאן ודאי טמון איזה סוד קוסמי רב משמעות שכן אימי נפטרה בערב פסח כך שאין מועד טוב יותר לגלות הערות נשכחות בכתב ידה. |
|
||||
|
||||
מעניין שאותה הדרך בה הלך הגדוד אל המדבר היא דרך אין קצה לה. די ברור לי שהשירה העברית המדוברת שואבת עמוק מן התנ"ך ושפת המקורות. אני לא זכרתי מקום אחר בו הדרך נזכרה בלשון זכר, ועל כן תמהתי. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מה שמר כתבה, אבל הדודאים שרו "אין קצה לו", גם בביצוע המוכר וגם בהקלטה המוקדמת (שלא הכרתי עד עכשיו), ואני מנחש שזה היה באישורה אם לא לדרישתה של שמר; למען העקביות הם התפשרו על החרוז! |
|
||||
|
||||
לי מתנגנת בראש גרסתה של אסתר עופרים, הזכורה לי מתוך האוסף הכפול ''אסיף''. חזרתי ושמעתי אותה, ומצאתי שאתה צודק. טעות שלי. |
|
||||
|
||||
דומני שהתקן מחיב "אפס שקלים נקודה שלוש". וכאן1 המקום להזכיר את תגובה 455330 . _________ 1- שיבוש חביב במיוחד הוא "לכאן ולכאן" בו הכ"ף הראשונה מודגשת והשניה לא. גם "בַּפֿועל" עם פ"ה רפה חביב עלי מהיותו מדיף ריח של טהרנות מזויפת, ממש כמו מטהר האויר בשירותים שלי. |
|
||||
|
||||
זו אחת שמציקה לי כי היא מהותית... יש הרבה אחרות שמפריעות לי יותר או פחות, אבל להעיר על כל שגיאה זו עבודה במשרה מלאה (ואני אכן גם מגיהה ואף עורכת לשון לפרנסתי, אם מישהו מעוניין...). גם מנהלת את פורום השפה העברית בתפוז, אכן. לא נכנסתי לעובי השרשור ההוא (בקצרה: מונטי פייתון, זה ע"ש הנחש, כאילו דה, מה השאלה בכלל? ואם כבר אז כבר: ג'תרו טאל!) אבל לגבי שאלתך, ראשית, דומני שהתכוונת למשלב (רובד = תקופה היסטורית: לשון המקרא, לשון חכמים, לשון ימי הביניים, העברית החדשה). שנית, אין ספק שהדוגמאות שנתת אינן תקינות ואין ספק שהן חלק מהמשלב הנמוך של השפה / השפה המדוברת. אלה עובדות; לא כ"כ מבינה את סוגיית הלגיטימציה. נ.ב. מתנצלת על התגובה המאוחרת, רק עכשיו גיליתי שגוגל זרק לזבל את ההתראות מהאייל. |
|
||||
|
||||
אם כן, תגובתך בקצרה להעלמה של השפה העברית התקינה, העשירה, הישנה והטובה מספרים היוצאים בימינו? |
|
||||
|
||||
במקום הונאה עצמית היתי אולי מחדד ומזכיר שישנה תופעה מתועדת בפסיכולוגיה של מעין חסינות לעובדות. עובדות שסותרות דעות מוקדמות מובילות דווקא לחיזוק הדעה הקדומה ולא לביטולה. האדם איננו מכונה לוגית אלא מערכת רגשית. אבל זה לא דבר חדש לאיילים. |
|
||||
|
||||
אין הבדל בין הונאה עצמית לבין מה שציינת. |
|
||||
|
||||
יש, ולכן ניסיתי לחדד וצינתי. |
|
||||
|
||||
יפה מאוד. הנה סרטון חמוד לעניין ״רק אם מציבים כמטרה את הניסיון להפריך את אמונתנו״. אפשר לבקר אותו בכמה דרכים, אבל נראה לי שהאבחנה נכונה. |
|
||||
|
||||
מזכיר קצת את מבחן וואסון: Wason_selection_task . [Wikipedia] לכאורה החלק הכי מפתיע עבור ספקן כמוני הוא התגובה של הדאוזר, אבל עלה בדעתי שאם הוא היה מצליח בניחוש התגובה שלי היתה די דומה לתגובה שלו, כלומר לא הייתי ממהר להכריז על גילוי תופעת טבע חדשה אלא הייתי מניח שמדובר באיזה טריק, בדיוק מה שאני עושה כשאורי גלר מכופף כפיות מול עיני (ראיתי אותו פעם עושה את זה ממש מול עיני, לא בטלוויזיה). מבחינתו של הדאוזר הטענה החזקה היא דווקא הטענה שהוא לא מצליח לגלות מטמונים מתחת לפני האדמה, מאחר וזה עומד בסתירה למה שהוא עושה בהצלחה כמעט על בסיס יומיומי, כך שכשלון במבחן אחד מעלה אצלו את השאלה מה גרם לניסוי הזה להכשל, ולא את השאלה בדבר תקפות השיטה. מעולם לא ניסיתי, אבל אני משער שכאשר המוטות נעים לכיוון הנכון בתוך ידיך שלך בלי שאתה מפעיל עליהם שום כוח מודע, התחושה שהם עושים את זה מעצמם חזקה ביותר. לא פלא, אם כך, שנחשנים רבים תולים את האשם בכשלונם בנוכחות הספקנים באזור, כי זה באמת השוני העיקרי שהם מבחינים בו בין מאות המקרים המוצלחים (לדעתם) לבין הניסוי שנכשל (אני מדבר, כמובן, על נחשנים תמימים, כמו הקיבוצניק שלכם, ולא על שקרנים בכוונה תחילה). confirmation bias זוכה להרבה עיתונות גרועה, אבל האמת היא שאי אפשר לעשות כלום בלעדיו. מישהו מסוגל לבדוק לעומק כל טענה על חטיפה בידי חייזרים, על כור היתוך קר שאו-טו-טו מעלים את חשבון החשמל שלנו (וגם את המודל הסטנדרטי) או על סגולותיה של פטרוזיליה לחיזוק מערכת החיסון? |
|
||||
|
||||
הלינק מעל שבור בגלל רווח ונקודה. צריך להיות Wason selection task [Wikipedia] |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
מתקטנן: "עיתונות גרועה" לא מוצלח. פרסום שלילי? |
|
||||
|
||||
כן, אני מסכים. |
|
||||
|
||||
גאווה פורתא: הצלחתי לחשוב על הכלל שלו קצת לפני שהם עלו עליו. ניסיתי לחשוב מה הייתי מציעה (בהתחלה הלכתי רחוק יותר – מספרים לא שלמים, לא חיוביים, אי-ראציונליים...) ואז תוך כדי שמתי לב שבעצם כולם נתנו לו סדרות עולות ותהיתי אם יש חשיבות לסדר המספרים ואולי זה כל הכלל. |
|
||||
|
||||
כל הכבוד על היוזמה והתיעוד המבדח. מלבד שמץ שמחה לאיד (ממש בקטנה) שמחתי על הפירוט הגישה הקפדנית וחגיגת הסקרנות. לפני הנקודות שדרגתי את דברי הצ'יף: מוות תקבל, אבל עכשיו- פחלוץ. 1. שימוש בכלי או שיטה לא מבטיח שהמומחים מטעם עצמם הכי מבינים בנושא. 2. הכלי לא מיועד לגילוי בורות חללים או מרבצי זהב אלא לשמש כאמצעי ויזואלי ליכולות איברי החישה הרדומים והמנוונים שבאדם. האובייקט יכול להיות כל דבר. 3. אני לא טוען שאין שרלטנים או מאמינים גמורים שמספקים שירות בתחום הבלתי נראה אלא רק מציין שאם אתם ואחרים נפלתם על כאלה שמוסמכים מטעם עצמם קל מאוד לפסול את השיטה או הכלי או הממצאים Ley line [Wikipedia]. 4. השכל הישר. בתקופה שבה התפרסמו באירופה "מומחי איתור" חיפשו זרימות, מאגרים ונביעות תת קרקעיות משיקולים שחלקם נראים פחות חשובים כיום. אדם שהביא לחפירת בור מים לשווא הסתכן באיבוד משרתו ונידוי מהקהילה. נכון, אנשים תמיד האמינו בשטויות אבל לאור הדרישה לממצאים חד משמעים השכל הישר אומר שההתמחות היתה נעלמת לולא תועלת מוכחת. בחברות קדומות ופרימיטיביות יותר המסקנות של "מומחי האיתור" על שיטותיהם הבדילו לפעמים בין חיים למוות. יש עוד עשרות נקודות רלוונטיות אבל מס' 2 הכי עסיסית וספוקית. היא גם מאפשרת לנמר לצאת דופן ולעקוף את השוטה בהליכה. הדאוזר בניגוד למטוטלת ותרופות הומאפתיות מראה את מה שהגוף קולט באופן אלקטרו-מגנטי ולכן על המחושים להיעשות ממתכת מוליכה, רצוי מזהב. הגוף קולט מהסביבה אינסוף סימנים ורק חלקם הקטן מגיע לחושינו או למרכזי הפיענוח. אין לי ספק שכל אחד מהאיילים ובמיוחד האיילות זוכר כיצד הרגיש כשמישהו נועץ מבט בעורפו או את הידיעה המבעיתה שמישהו עומד לצידך ומתבונן בך כשאתה ישן. הבהילות שמגיעה עם התחושה קשורה לתפקוד איברים שטרם נמצא להם זכר במיקרוסקופ. מצד שני, המפקפקים, ז'תומרת האיילים ישמחו לדעת שמשמעות והסברים לחלק נכבד מתופעות פנסטסטיות הונצח לכבודם בשפה- לדוגמא: הידיעה שלמבט יש כוח והשפעה על אובייקט קדומה לגילוי מכניקת הקוואנטום. נעיצה כי מדובר בחדירה למה שמכונה כיום המרחב האישי (במקור הילה). עורף ממספר סיבות ובקצרה -בגב יש איברים שבין היתר מספקים שירותי חישה שנועדו להתרעה מפני סכנות (להבדיל ממוסר כליות שמתריע מסכנות רוחניות ללא חישה). מכאן הביטויים "נועץ מבט בעורפו", "עיניים בגב", "back of mind" לצד ביטויים קשורים כמו "מבט יוקד" ו"שערותיו סמרו" -למי שבמקרה יש שערות בגב. בשפה יש שלל ביטויים שמתארים תופעות ותפקודים שנשכחו והמכשיר "משקף" בדרך ויזואלית חלק קטן מהם. כל בעל יושרה עם וללא קשר לרמת הציניות והספקות יכול לאמן את עצמו בגילוי איתור ותרגום שאינו מבוסס ראיה ולבצע מבחנים סטטיסטיים מתקדמים בהרבה. אימון מתקדם ניתן במסגרת מנוי חודשי בהנחה למצטרפים לשנה מראש. |
|
||||
|
||||
כל הכבוד על התגובה המושקעת. אני מניח שלא תהיה לך בעיה לתאר ניסוי שידגים את טענותיך. הדרישה הבסיסית: להסכים מראש על מה שמוגדר כהצלחה. אם תוכל גם לארגן בפועל ניסוי כזה: זה יהיה בכלל נהדר. |
|
||||
|
||||
דרך אגב: התחושה שתארת מוכרת לי וכמובן שבעקבות קריאת הודעתך הרגשתי שמישהו מסתכל עלי. הסתכלתי אחורה וראיתי שאין אף אחד. |
|
||||
|
||||
בהמשך לתגובתו של צפריר: קל מאד לערוך ניסוי שיבדוק אם אתה מסוגל להרגיש שמישהו מביט בך מאחור, ואפילו לא צריכים לחפור 60 בורות לשם כך. אם אתה חושב שאחרי קצת אימונים תוכל לעבור בהצלחה ניסוי מבוקר, מליון דולר מחכים לך אצל ראנדי (או, אם אתה מעדיף משהו מקומי: אני אהיה מוכן להתערב איתך על כל סכום שתבחר, ובלבד שהוא יהיה גדול מספיק להצדיק את הטירחה שלי). |
|
||||
|
||||
פספסת משפט ששווה להתעכב עליו: "התחושה שתארת מוכרת לי". - מוכרת למרות שמדובר בשטויות ברוטב פלפל צ'ומה. דוגמא לכך שחונכנו להסתייג מכל מה שלא הוכח "מדעית". כאילו מישהו משניכם לא מכיר את התחושה- והאישור שקיבלה. מתוך נימוס הייתם אמורים לשאול אם הנמר מעוניין בחשיפה לפני ההצעות אבל הבנתם מה שרציתם ומיהרתם למסקנות. הרי לא טענתי שתמיד אחוש כשמישהו מביט בי מאחור או שאמצא בקבוק קינלי בחומסמה אלא שיש יכולות חישה "פנטסטיות" שניתן לאמן אותם. למרות שהתאמנתי על דברים "פנטסטיים" שונים אני די בטוח שארגיש אם מישהו ייכנס ל"מרחב האישי שלי" גם כשאני ישן. שים לב, יש אותיות הקטנות- בסביבה שקטה אבל לא מוחרשת. מדובר בציוד רגיש שמושפע מרעש לבן והסחות דעת. אם תעמוד בהופעת רוק כתף אל כתף עם מספר אנשים ובווליום רצחני לא בטוח שתשים לב לנוכחות של אדם נוסף. אם תטייל בשדה ומישהו יצפה בך מבלי שהבחנת בו הסבירות שתבחין בנוכחותו תעלה. אם המישהו טעון לגביך או לגבי מעשיך הסבירות תוכפל. כנ"ל אם המישהו ניחן במיינד עוצמתי. יש עוד מרכיבים ומשתנים- למשל מזג האוויר, מצבי רוח, ביוריתמוס, טרדות, ריכוז, קצב פנימי ושאר ירקות שלא יעזרו לאשר או לשלול אבל הם משפיעים וקיימים. אולי תבחן עם עצמך. תתקרב למישהו מאחור בשיא השקט עד למרחק נגיעה ותראה מה קורה. לעצם נסיון הפיחלוץ -אני שוקל להעמיד את עמוד הקלון בכיכר המרכזית ותוהה לגבי החבל הראוי. חשבתי על אתגר טלפתי אינטרנט שתכננתי לפני עשור עם קבוצה של בעלי ניסיון בתחום. מתחבט לגבי המתכונת הראויה. |
|
||||
|
||||
אני לא מצליח להבין אם מדובר "בשטויות ברוטב פלפל צ'ומה" או שיש לך יכולת להרגיש כשמישהו נכנס ל"מרחב האישי" שלך או איזה דבר "פנטסטי"1 אחר. אבל מאחר ואני לא מבין כמעט כל מה שאתה כותב, זה לא מפתיע במיוחד. ____________ 1- האם יש צורך להזכיר את הקשר בין "פנטסטי" ל"פנטזיה"? |
|
||||
|
||||
נראה לי שמאחר והמרחב האישי מוגדר בדרך כלל כקטן ממטר, לרובנו יש יכולת לא רעה להרגיש שמישהו נכנס אליו, אבל מסיבות פרוזאיות למדי ולא פנטסטיות כלל. כשאובייקט בגודל אדם - מטר שבעים על חצי מטר בשטח מתקרב אליך למרחק מטר, הסיכוי שלך לאכן אותו - באמצעות שמיעת הרעשים שהוא עושה (אני שומע את הבנות שלי נושמות בחדר השני כשהן ישנות, מרחק תשעה מטר לפחות), ריח, תחושת תזוזת האויר ועד ראייה פשוטה (מספיקה תזוזת ראש קלה כדי שהראייה הפריפראלית תכסה חלק ניכר מהמרחב הקרוב מאחוריך) - הוא גבוה מאד. כמובן שהנמר מתכוון למשהו מעבר לזה, אבל במקרה הספציפי הזה הוא די מיותר. |
|
||||
|
||||
ברור. הנושא המקורי היה היכולת להרגיש כשמישהו שנמצא מאחריך מסתכל בך. אני לא מערער על הקביעה שאם מישהו נושף בעורפך ממרחק שני ס''מ יש סיכוי טוב שתרגיש את זה. |
|
||||
|
||||
ברור. הנושא המקורי היה היכולת להרגיש כשמישהו שנמצא מאחריך מסתכל בך. ____________ לי ברור שחירפנת עדר איילים. מהיכן הקביעה שזה הנושא המקורי, הא? |
|
||||
|
||||
באמת "מהיכן הקביעה שזה הנושא המקורי, הא?" בוא נראה: ב תגובה 674601 כתבת: "אין לי ספק שכל אחד מהאיילים ובמיוחד האיילות זוכר כיצד הרגיש כשמישהו נועץ מבט בעורפו". ב תגובה 674606 עניתי על זה: "קל מאד לערוך ניסוי שיבדוק אם אתה מסוגל להרגיש שמישהו מביט בך מאחור" ובהמשך אתה שיגרת את תגובה 674610 שרובה עוסקת בעניין הזה עצמו, כולל המשפט:"אם תטייל בשדה ומישהו יצפה בך מבלי שהבחנת בו הסבירות שתבחין בנוכחותו תעלה." האם זה עונה על התמיהה שלך, הא? אחר כך עברת לדיון עם יובל ואחרים על תחושות אחרות שלגביהן אין לי דיעה, ולאחר שלא צמח יותר מדי מהפתיל ההוא ראיתי לנכון להזכיר לך את ההצעה המקורית שלי. לגבי נושאים אחרים שהעלית בפתילים שונים: 1. חשיפה: אם אינך איזו אישיות ציבורית שפניה מוכרים אותה "חשיפה" שלך לא מחייבת לגלות מי אתה, מה שימך, מה מס' הת"ז שלך, איפה אתה גר או כל פרט אחר מלבד איך אתה נראה. אז אני אדע איך אתה נראה, אתה תדע איך אני נראה, ועד שגוגל ילמד לאתר פרצופים הפרטים שלנו יישארו מוכמנים (בעיה? בסדר, לא יהיו עימנו שום טלפונים סלולריים דלוקים או מכשירי צילום והקלטה כלשהם, כך שגם גוגל לא יוכל לעזור אפילו כשהוא יגדל ויחכים מאד). חוץ מזה, אם כדבריך מדובר במשהו ש"כל אחד" יכול, למה לא תעשה את המצווה בידי שליח מטעמך אחרי שתבחר את המוכשר שבמכריך שרוצה לחלוק איתך 50,000 ש"ח או משהו כזה (אם צפריר במשחק, אנחנו כבר מדברים על 100,000 ש"ח) ושאין לו פחד מפני חשיפת פניו בפני שנים או שלושה אנשים זרים? אם כדבריך "כל אחד" יכול, לא צריכה להיות כאן שום בעיה אמיתית. יש אמנם בעיה שצריך לפתור בעניין המחוייבות לתשלום שמחייבת צ'ק בנקאי שיופקד בידי מישהו שאתה ואני סומכים עליו ושישמור על האנונימיות שלנו, אבל הבעיה נראית לי פתירה אם היא תהיה זאת שעל פיה יקום או יפול דבר (כך אני אעשה זאת: אתן למכר שלי צ'ק בנקאי משלי, הוא ישלח צ'ק בנקאי שלו לאותו בורר, ואם אפסיד בהתערבות הוא יפדה את הצ'ק שנתתי לו. אחרת נשמיד הדדית את הצ'קים). אם כך אפילו הבורר לא יידע מי אני, אלא רק שאני מכיר את אדון אבי בן-צבי מרעננה. לא משהו שיגרום לי להזיע בלילות שמא מר בן-גביר בדרכו לשוחח איתי על עמדותי הפוליטיות, או, גרוע מזה, אלפי איילות צובאות על ביתי כשבפיהן מגוון הצעות מגונות. 2. הסברתי כבר בתאור התכנון הראשוני למה שימוש במחשב עדיף על פני הטלת מטבע ("איתכם בחדר גם נסיין או שניים, שכמוך, גם הם לא יראו מה התוכנה אומרת לעוזר"), אבל אם זה מה שמפריע לך, אפשר לעשות את זה כמובן גם בהטלות מטבע (זה קצת יקשה עליך ואני משאיר כתרגיל לקורא את השאלה למה, ולמה נסייני הדאוזינג לא הטילו מטבע ליד כל בור במקום השיטה המסורבלת קמעא של הפתקים) או בטכניקה אחרת שאינה מחייבת מחשב, למשל שליפת פתקים שהוכנו מראש כמו שנעשה בניסוי הדאוזינג. למעשה משיכת פתקים משקית באמת מספקת אותי לחלוטין כי השיטה הזאת מאפשרת לאמת בדיעבד שהעוזר אכן ביצע את מה שנכתב בפתק בלי שצריך לחשוף את הנסיין למידע הזה לפני סיום הניסוי, כך שאפשר לשכוח מעניין המחשב. חשבתי שזאת תהיה הזדמנות בשבילי להביס את העצלות הטבעית וללמוד קצת פייטון, אבל נחכה להזדמנות אחרת (וממילא המחשב הנייד שלי מקולקל). |
|
||||
|
||||
1. אני לא בטוח שאני ואתה משתמשים במילה "גרוע" באותו אופן. 2. פייתון, לא? כמקובל עבור th, אם כי גם במונטי פייטון זה הכיתוב העברי הנפוץ (או שלא?) |
|
||||
|
||||
צודק בהחלט: לא רק שאני לא יודע פייתון, אני אפילו לא יודע לאיית פייטון! (רציתי לאיית נכון הפעם, אבל המשפט היה יוצא עם סתירה עצמית). |
|
||||
|
||||
לא נורא, על אף טעות האיות אני נהנה לקרוא לחלק ממכרי העוסקים בתחום ''פייטנים''. |
|
||||
|
||||
כמדומני שיוצרי הפייטון/פייתון הצהירו שהשפה קרויה על שם מונטי פייטון, כך שהאיות הנ"ל דווקא נכון. מקור |
|
||||
|
||||
אתה מבין, גם האיות הנכון של המונטים אמור להיות פייתון. |
|
||||
|
||||
מונטי פייטון - 34,600 תוצאות בגוגל מונטי פייתון - 37,400 שקול למדי. |
|
||||
|
||||
וממתי גוגל (או ההמון) הוא האוטוריטה לבחינת מה נכון לשונית? אני מניח שהשלב הבא יהיה להחליט האם חיסונים גורמים לאוטיזם על פי מספר אתרי האינטרנט שגורסים כך. |
|
||||
|
||||
הרוב אמנם לא קובע את הקשר בין חיסונים לאוטיזם, או את גודלו של פי, או את מסלול כוכבי הלכת - אבל הוא בהחלט קובע מהו השימוש הנפוץ בשפה. |
|
||||
|
||||
הרצוי אינו מצוי, והנפוץ אינו נכון. |
|
||||
|
||||
משפט עגום. אבל המציאות, לשמחתי הרבה, לא עובדת לפי החוק הזה. ___ ועכשיו אנחנו כבר נכנסים לדיון פילוסופי שסופו לא יראה באופק. יודע מה, שיהיה פייתון. מה אכפת לי? |
|
||||
|
||||
זאת לא פילוסופיה, שפה היא אחת הדוגמאות הנפוצות למקרה שבו יש טעויות נפוצות מאד, מה שלא גורר שהן "נכונות". לשפה יש חוקים, זאת לא דמוקרטיה ולא תוכנית כבקשתך, ולכן מה שקובע אילו החוקים ולא דעת הרוב. ישנם אכן מקרים מסוימים שבהם החוקים משתנים כדי להתאים לקהל, אבל זה יוצא מהכלל שאמור להראות על הכלל. אני מסכים שפייתון/טון היא לא מהדוגמאות הצורמות יותר לאוזן או לעין. |
|
||||
|
||||
כמו שטענתי בתגובת הבכורה1 שלי באייל שנגעה לטהרני השפה - יש מי שקונה אוטו, ויש מי שהאוטו קונה אותו. __ 1. והמביכה למדי. |
|
||||
|
||||
ניתן ממקום אחר קישור לכאן ולכן אוסיר הערה כאן: אני מכיר רק את "פייתון". למיטב ידיעתי זה הנוסח שנחשב נכון. בכל המקומות היותר "רשמיים" שראיתי כתוב "פייתון". לדוגמה: * http://wiki.python.org.il/?title=Special%3ASearch&am... - תוצאה אחת * http://wiki.python.org.il/?title=Special%3ASearch&am... - לא מעט תוצאות, כולל כותרת הדף של התוצאה הבודדת הקודמת ההרגשה שלי היא שמי שמעורבים בפועל בעבודה עם השפה מכירים את הנוסח הזה. ואמנם התוצאות של חיפוש "תכנות פייטון" מעלה אצלי בעיקר תוצאות של "פייתון" עם מספר תוצאות של מי שלא מכירים את השפה הייטב. אז לא לגמרי בטוח שמונטי הוא פייתון (בהתחשב גם בט' של מונטי), אבל אני די בטוח ששפת התכנות היא פייתון. |
|
||||
|
||||
עזוב, אני עוד המום מגאליבר. |
|
||||
|
||||
ומזה שגניטה זה בעצם ז'ניטה התאוששת? אני עוד לא. |
|
||||
|
||||
אבל מונטי מקורו ב monty בעוד פייתון מגיע מ Phython אוף, כמה טירחה בשביל לשלוח משפט אחד לאייל. |
|
||||
|
||||
אז בגלל זה כתבת שניים? |
|
||||
|
||||
השני היה בעקבות ההמלצה של כהנמן לא לסיים במקום הכואב. אגב, אני מיישם את ההמלצה המפורסמת של כהנמן (הוזכרה בין השאר ב תגובה 295746 הידועה בזכות הערת הרגל המטופשת ביותר שנכתבה אי פעם באייל) בצעדות שאני עושה כמה פעמים בשבוע כדי לא למות בדיוק יום אחד לפני שהרופאים מוצאים את סוד נעורי הנצח: אני תמיד בוחר את המסלול כך שהקטע האחרון יהיה בירידה. מכאן אתה יכול להבין כמה אני אוהב את ההליכות האלה. |
|
||||
|
||||
המשפט האחרון הזכיר לי את הבדיחה על כך שמזוכיסט אוהב להתקלח במים קרים. אז הוא מתקלח בחמים. |
|
||||
|
||||
אם אתה במקרה עושה את הצעדות האלה בבוקר מיד לאחר שאתה קם אז אולי גם הן יכולות להיות מוגדרות כ-"הערת רגל". ______________ איפה טריליאן שתביא לנו איזה מאמר חוצב-להבות של האקדמיה נגד התרגום המילולי התמוה והמכוער הזה? "הערת שוליים" כבר לא טוב? דווקא אחלה סרט. |
|
||||
|
||||
התרגום הזה נעשה בקריצה ולא, אני לא עושה אותן בבוקר. עד שעות הצהריים המטבוליזם שלי הוא כמו של חילזון קטטוני. |
|
||||
|
||||
המממ... אז אני באמת מקווה שאתה לא יוצא עד אז מהבית. אצלנו בשכונה עושה רושם שעד הצהריים כל החלזונות הקטטוניים נדרסים עד הצהריים. לא יודע למה, אבל הרושם שלי הוא שהשנה יש אצלנו הרבה יותר חלזונות מבשנים הקודמות. |
|
||||
|
||||
גם אצלנו (מרכז הארץ). |
|
||||
|
||||
גם בתהליך גמילה מסמים ככל שמתקדמים הסבל פוחת, מה שאולי תורם לשעור הנמוך של ההצלחות. |
|
||||
|
||||
הם הצהירו שזה על שם מונטי פייתון שקרויה על שם נחש הפיתון. לפחות לפי ויקיפדיה: Monty_Python's_Flying_Circus#Title [Wikipedia] מעניין מה היה קורה אם היו קוראים לתוכנית A Horse, a Spoon and a Basin. |
|
||||
|
||||
כנראה, The Black Vegetable |
|
||||
|
||||
אתה צודק בנוגע למקור, ויש לך בסיס איתן לפניה לאקדמיה ללשון בדרישה שהשפה תיקרא פייתון בלבד (ועל הדרך ''מונטי פייטון'' יקבע כ''מונטי פייתון'' בלבד). אבל בנתיים נראה שהשימוש בשתי הצורות נפוץ למדי. |
|
||||
|
||||
שלא לדבר על המקום שכיכב בסרט משנות החמישים (ועוד אחרים) ובסדרת טלויזיה קלאסית. |
|
||||
|
||||
והוא אכן ראוי ל-ט'. |
|
||||
|
||||
האומנם? תגובה 674610 הרי לא טענתי שתמיד אחוש כשמישהו מביט בי מאחור או שאמצא בקבוק קינלי בחומסמה אלא שיש יכולות חישה "פנטסטיות" שניתן לאמן אותם. ___________________ למיטב ידיעתי התייחסתי בפתיל לטלפתיה, גרפולוגיה, חישת עצמים, נוכחות של אדם וכן, גם חישת מבט בעורף כיכולות פנטסטיות. מכל אלה מבחן נעיצת המבט, כפי שניסיתי להסביר לך ולרון תגובה 675121 ולאחרים הוא כנראה המורכב ביותר לביצוע -ולא בגלל האדם הקולט. כתנאי לקיום הניסוי צריכים בצד המשדר אנשים לביצוע "פעולות ראיה" שחלקן בלתי רצוניות או נתונות לשליטה. אולי מבחינת אנשים מסויימים שמנסים להוקיע את הבלתי ניתן להכחשה חוש הראיה פועל באופן אחיד וחד גוני אבל במוח מסתבר מעורבים אלמנטים שונים בסוגי התבוננות וראיה שונים. עד כמה מסובך להבין שהצורך בקבלת מידע אינו שווה? לכן, כשכתבתי נעיצת מבט התכוונתי בדיוק לזה -נעיצת מבט. מדובר בהתבוננות או ראיה "בעצימות גבוהה" שמתרחשת באופן ספונטני ובלתי ניתנת לחיקוי או חזרה רציפה מספר פעמים משום שהאפקט שמתקבל בחזרה שונה. אני לא יכול לנעוץ מבט כרצוני ככל שארצה ומתי שארצה ואני בטוח שגם אתה ואחרים. לא אכנס להסבר נוסף על ההבדלים אבל אשאיר לך את הביטוי "רושם ראשוני" כמסגרת חשיבה שיכולה להוביל אותך למעיין שבו נמרים אורבים לציד תובנות תמימות לפנות ערב. אגב שוטה, במקומך הייתי מזנק על אזכור הטלפתיה ומנסה לסחוט מהנמר הסכמה לניסוי שסיכויו להרשים נמוכים בהרבה. ועוד משהו, מהלהט שבדבריך אני מתרשם שאתה עדיין חושב שעצם הדיון הוא יכולות הנמר למרות שהסברתי מספר פעמים ובבירור שלכולנו, אפילו לך- יש יכולות "פנטסטיות". ולמה יש לך אוזניים גדולות כל כך? |
|
||||
|
||||
לא טענת שמתיד תחוש? אבל האם תחוש בהסתברות מספיק גבוהה יותר ממה שאפשר להסביר באקראיות. גם זה בעיקרון מספיק טוב (אבל כאמור, צריך להסכים מראש מה נחשב "מספיק טוב". בניסוי במאמר דובר על 13 מ־15. ככל שבודקים יותר פעמים הרף יורד). ואם אין לך יכולת כזו אבל אתה בטוח שאם קצת אימון תהיה: קרא לנו אחרי האימונים. |
|
||||
|
||||
העיקר שבתבנית הטיעון הנגדי האהובה עליך אתה מוצא טעם כי בעיני הדרך להבנת העקום מאליו ע''י הכנסת מילים לפיו של האחר וסילוף הכוונה קצת תפלה. נסה להבא להבין מה נכתב במקום להיתפס כהרגלך, לשולי. |
|
||||
|
||||
לא כל שאלה היא שאלה רטורית. |
|
||||
|
||||
שוין. |
|
||||
|
||||
גם אני חשבתי על עשרות סיבות פרוזאיות כשנתקלתי לראשונה בכל מיני מוזריות אבל כיום, גם אם תניילן ותחריש אותו אני בטוח שארגיש את נוכחותו. בסה"כ מדובר בהילה. היא קורנת וניתן להרגיש ולראות חלקים ממנה אחרי אימון קצר. אם תבטיח שתשקיע 30 דקות ברצינות (דרוש משתף פעולה) תקבל הדרכה בשקל תשעים ותפרט אם ראית הרגשת משהו וכו'. אני מהמר שלא תשלול את האפשרות שחווית משהו בלתי פרוזאי בעליל. |
|
||||
|
||||
יש לי יכולת להבחין כשמישהו נכנס למרחב האישי שלי ובסיטואציות מסויימות כשמישהו מביט בי מאחור 1 או מרחוק. זה פנטסטי. 1. ילדים יותר רגישים (בעצם קשובים) ממבוגרים. נסה לתרגל בגן הילדים הקרוב למקום מגוריך. מבטיח שאם תצטרך שאשחרר אותך בערבות אנסה להסביר את פשר העניין, מיד כשאחזור לנשום כהלכה. |
|
||||
|
||||
אם יש לך יכולת כזאת למה לא תשתמש בה לעשות קצת כסף קל משוטה כמוני? אני מציע לך יחס של 1:10 בהתערבות על כל סכום בטווח 50,000 - 5,000 ש"ח, כלומר אני מציע לך אפשרות להרויח 50,000 שקל בקלות1, תמורת הסיכוי שלי להרויח עשירית מזה. את פרטי הניסוי נוכל לתפור אם תיענה לאתגר וכידוע יש סטטיסטיקאי שיוכל לעזור לנו בהיבטים המתמטיים. כדי לא להסתבך, הטענה אותה אני מציע לבדוק היא לגבי המבט מאחור, לא לגבי המרחב האישי, וזאת מטעמים טכניים: אינני יודע איך למסך את כל ההשפעות הזעירות האפשריות של "כניסה למרחב האישי", משינוי זעיר בטמפ. ועד רוח קלילה שננשפת מאפו של החודר או אפילו שינויים קטנים בשדה החשמלי שמקלט זעיר עשוי לקלוט אם הוא נשכח במקרה באיזה כיס של חולצה שארוגה מאנטנה אחת ארוכה. הדינמיקה של ויכוחים מהסוג הזה תמיד נראית אותו דבר. משום מה הבטחון בסגולות הטלפתיות נעלם כאשר בעל החוש השישי נדרש לגבות את המלים במעשים. אתה רוצה לשבור את הדגם הזה? מהצד שלי, 50,000 ש"ח הם אמנם סכום לא מבוטל אבל זה מחיר הוגן עבור תגלית מדהימה כזאת - מה עוד שהפרסום שנקבל יאפשר לי להרויח את הסכום הזה בחזרה בכמה הרצאות. _______________ 1 ההגבלה היא מפני שאני לא מסכן סכומים גבוהים יותר בשום התערבות שהיא, אפילו לא על בואו של המשיח מחר בשעה 07:30, ומצד שני לא אטרח להכנס לכל בלבול המוח הזה עבור פחות מ 1000 ש"ח. |
|
||||
|
||||
חשבתי להציע להיצטרף למימון אבל נראה לי שקודם אתה צריך להראות, בניסוי סמיות-כפולה מבוקר ומתוקף סטטיסטית, את היכולת שלך ''להרויח את הסכום הזה בחזרה בכמה הרצאות''. אחרת זה יהיה בלתי אחראי מצידי לעודד אותך להיכנס להרפתקה רק על סמך תחושות סוביקטיביות. |
|
||||
|
||||
מטעמים טכניים: אינני יודע איך למסך את כל ההשפעות הזעירות האפשריות. __________ חוכמה גדולה כשמדובר בהשפעות הזעירות שאינן ניתנות למדידה ע"י מכשירים כשאני טוען שמערכות שטמונות בנו יכולות לחוש בהם. איך לדעתך אוודא שהמתבונן באמת נועץ עיניים במיקוד מבט טעון אנרגטית הדרוש לציוד העדין לחוש ולזהות ולא סתם מתבונן לכיווני? ציפיתי ממך להבין שרעשי רקע, עוצמת שידור והצפת המערכת במידע ותדרים מכיוונים שונים משפיעים בדיוק מאותם "טעמים טכניים". לגבי מבחן חדירה ל"מרחב האישי" -אפשר להתקרב ללא סמארטפון בכיס, לחלוץ נעליים ולדומם סימנים כמו רחשי נשימה וחיכוך בדים. כך בדיוק מתאמנים, אגב. לגבי סגולות טלפתיות, מדובר במערכות אחרות סבוכות ומורכבות בהרבה. לא מכיר שום פורמט של מבחן שיכול לנטרל את כל ההשפעות והמידע שזורמים כל הזמן כדי לקלוט ולפענח שדר תודעתי מסויים או לצפות תנאים נוספים שמשפיעים לא פחות. למרות זאת, הנסיון האישי שלי מספיק מבוסס כדי לדעת שהציוד עובד וניתן לשכלול. אם הייתי מקבל שקל על כל הפעמים שידעתי שמישהו עומד ליצור איתי קשר (בוודאות שנוצרה מתוך גישה שונה משלך לצד פרקטיקה) היו לי יותר מ 5,000 ואולי יותר מ 50,000 ש"ח. אני לא סופר, זאת דרך חיים. אני בספק אם היתרון ותחושת הרווח מהתועלת שווים את האימון אם זאת המטרה. לדאוג למישהו יקר כשאתה יודע שהמערכות שלך עובדות זה סיוט שאני לא מאחל לאף הורה. להערכתי יכולות טלפתיות לעולם לא תוכל לבדוק כהלכה. |
|
||||
|
||||
ואם היינו לוקחים ממך חצי שקל בכל פעם שידעתי שמישהו עומד ליצור איתך קשר - אבל לא יצר? כנראה היית חייב לנו הרבה הרבה כסף... כבר הוכח שאנחנו זוכרים את צרופי המקרים המוזרים "היי, בדיוק חשבתי עליך - והתקשרת!" ולא את מיליוני הפעמים בהם "חשבתי עליך - ולא התקשרת" |
|
||||
|
||||
ראה תגובה 674694 |
|
||||
|
||||
לעניין הראיה, הנה דוגמה למבחן: חדר עם שתי כניסות. מחלקים אותו לשניים במחיצה אטומה לרעש. במחיצה יש חור קטן. הנבדק עם הגב אליו. בחלק השני יכול להיות מישהו שצופה דרך החור1. או שלא. הנבדק אמור לזהות את זה (נניח: בהסתברות גבוהה מ־75% ל־10 מקרים. סתם זרקתי מספרים). > איך לדעתך אוודא שהמתבונן באמת נועץ עיניים במיקוד מבט טעון אנרגטית הדרוש לציוד העדין לחוש ולזהות ולא סתם מתבונן לכיווני? כמו בניסוי הקודם: אפשר לכייל: לנסות בהתחלה כמה פעמים כאשר אומרים לך מראש האם יש או אין צופה בחלק השני של החדר. אם אתה לא מצליח לאתר צופה, יש לנו בעיה (אבל גם לך: לא הצלחת להראות שאתה מצליח לאתר מבטים. לי אישית זה היה נראה כמו הפסד שלך בהתערבות). אבל רגע: פתאום לא כל מבט מתאים, אלא רק "מבט טעון אנרגיות". נו, זה מאפשר לפסול כל דבר. אבל אני מניח שתבוא לניסוי עם כוונות טובות ולא תנסה להכשיל אותו. אז יש נכונות לעמוד באתגר? 1 אם להערכתך האישית חור בקיר לא מספיק כדי להעביר את אותן אנרגיות שבעזרתן אתה חש את הצופה, אנא ספק חלופה. |
|
||||
|
||||
פורמט מבחן הראיה כל כך פשוט וישיר שלא צריך לבנות דבר. הוא בעייתי אם הנועץ מחפף ולזה אין פתרון. מבחן הנוכחות או החישה הבלתי אמצעית יותר פשוט ולא צריך ''רתימה'' או ''שכנוע''. אפשר לבדוק על עצמך ואחרים. אני מחכה עם הכובע ביד., תחזיק אצבעות. |
|
||||
|
||||
המחיצה נועדה למנוע דרכים אחרות להרגיש במי שנמצא מאחוריך (על ידי תנועת אוויר וכדומה). |
|
||||
|
||||
נועץ המבט יכול להיות מישהו מטעמך (שיצטרך, כמובן, להיות שקט לחלוטין במהלך הניסוי), כך שתוכלו להתאמן לפני הניסוי הקובע עש שתנוח דעתך מיכולות הריכוז שלו/שלה. |
|
||||
|
||||
נשמע ניסוי הוגן ביותר. אני סקרן לשמוע על התוצאות. |
|
||||
|
||||
פוחלץ חמקמק שכמוני...תגובה 674795 |
|
||||
|
||||
>איך לדעתך אוודא שהמתבונן באמת נועץ עיניים במיקוד מבט טעון אנרגטית הדרוש לציוד העדין לחוש ולזהות ולא סתם מתבונן לכיווני? אפשר לאמן מישהו עד שתהיה בטוח שהוא מסוגל לנעוץ מבטו כראוי. לחלופין, אתה יכול להביא מישהו כזה, אם כי זה פותח פתח לרמאות. אני מניח שאפשר לעשות את שני הניסויים, במידה ותצליח בשני אך לא בראשון, שני הצדדים יוכלו להאשים אחד את השני ברמאות. |
|
||||
|
||||
נעצת מבט היא לא עניין של שחור או לבן אלא מדרג של עוצמות והמטרה היא לא להאשים. |
|
||||
|
||||
חרמפפפ. |
|
||||
|
||||
אם לא מדובר במאכל ההוא מגינאה החדשה לפחות תתרגם. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון למיקוד כזה? |
|
||||
|
||||
ראיתי פעם מופע רחוב משעשע בטיילת בווניס ביץ' בלוס אנגלס: אמן/שחקן/פנטומימאי שעוקב אחרי העוברים ושבים בטיילת, הולך ממש סנטימטר או שניים מאחוריהם ומחקה את אופן הליכתם להנאת וגיחוך הקהל מסביב. ההולכים לא שמו לב בכלל שמישהו עוקב אחריהם והמשיכו בעיסוקיהם באין מפריע (מדובר על מרחק של סנטימטרים בטיילת לא צפופה). אחרי דקה או שתיים, הוא היה נושף על עורפו של הקורבן המסכן והלז היה בטוח שמדובר בזבוב, מנופף ביד לאחוריו וממשיך ללכת בלי לשים לב! זה היה משעשע ביותר, עד שנזכרתי שכמה דקות לפני כן גם אותי הטריד זבוב מעצבן, והיה נראה שהסובבים מביטים עלי באופן מוזר... |
|
||||
|
||||
האנושות והתרבות המערבית עוד יותר די מתנתקת מטבעם של דברים אבל לא איבדה לחלוטין את סוג הרגישות בתחום הזה. לאידיאל אגב יש גם צד שלילי. אנשים רגישים סובלים כמעט בכל מקום דחוס עם תעבורה נכבדת. ועדיין, למרות שהדחף לשלול ולסגור במהירות את דלת סימני השאלה ברור ומובן אני מניח שכולנו מכירים באופן אישי נשים שידעו שקורה משהו רע ליקירהן וכולנו מכילים זכרונות של נוכחות מחוברת רגישה ומודעת. הבעיה שלך היא לא המבט המוזר של הסובבים אלא אימוץ המוזרות שמסביב כנורמה. זה לא מוזר שאנשים מתנהגים ועושים את מה שהם עושים? |
|
||||
|
||||
אם היית שואל אותי לפני כן הייתי אומר לך שאני דווקא מאוד רגיש לדברים האלה: מאוד חשדן לגבי אנשים ולא אוהב שיש זרים בסביבתי (וכשראיתי את מופע הרחוב חשבתי לעצמי איך יכול להיות שהם לא שמים לב, עד שהבנתי שכנראה גם אני1). כמובן שאפילו אז לא ייחסתי את זה לאיזה חוש שישי אלא לחושים הרגילים שלנו שאבולוציונית אמורים להיות די מיומנים בזיהוי והתרעה על פולשים. 1 עד היום אני לא בטוח ב- 100 אחוז אם הייתי "קורבן" או לא. |
|
||||
|
||||
מאוד חשדן לגבי אנשים ולא אוהב שיש זרים בסביבתי. __________ לא בהכרח מצביע על רגישות אתה יודע. |
|
||||
|
||||
נמר, אתה חולוני? |
|
||||
|
||||
"על המחושים להיעשות ממתכת מוליכה".. דא עקא, שדאוזרים מסורתיים משתמשים בענפי עץ. מה שמוריד מהפרק את ההסבר שלך. וסתם מתוך סקרנות- למה אתה מדבר על "הנמר" בגוף שלישי, נמרצ'יק? |
|
||||
|
||||
כנראה שמתחשק לי לצאת מכלי, מדי פעם. לא שמעתי מעולם על דאוזרים שמשתמשים בעץ אבל לא אתפלא. חזרתי מגוגל- מדובר במכשיר מסוג Y שמעולם לא הפעלתי או ראיתי בפעולה. הפעלתי וראיתי משהו דומה למקלות שבוידיאו אך לא רכשתי או בניתי כי אין לי בהם צורך. במקרה יש לי את החומרים והכלים וזה עניין של שעה. יכול להיות שעשוע לא רע עבור ילדים. |
|
||||
|
||||
אם תרצה להעמיד לבדיקה מסודרת את הטענות שלך על נעיצת מבטים בגב, אני מתנדב לעזור בתכנון וביצוע הניסוי. אנחנו לא נהיה הראשונים - ראה Psychic staring effect [Wikipedia]. לא מזמן נתקלתי בסרטון נחמד (שאני לא מצליח למצוא עכשיו), שהראה מישהו שעוצר אנשים ברחוב, ושואל אותם האם היו מסוגלים להרגיש בדמות מאיימת שמגיחה אליהם מאחור. הרבה מהנשאלים אמרו "כן", אבל משום מה לא הבחינו בדמות מפלצתית שעמדה מאחוריהם במשך כל הראיון ונפנפה בסכין (או משהו כזה, אל תתפסו אותי במילה). מצד שני, זכור לי שקראתי איפשהו1 תיאור של מבצע החילוץ הכושל של נחשון וקסמן, שכלל פרט שולי אך מעניין. הבית שבו וקסמן הוחזק כידוע אותר כמה ימים אחרי החטיפה, וכוחות סיירת מטכ"ל נערכו בחשאי מסביבו, כשהם מוסווים. בשלב מסוים נכנס או יצא מהבית אחד החוטפים, וכדי להקטין את הסיכוי שהם ייחשפו, החיילים קיבלו פקודה להשפיל את עיניהם. בהנחה שאני לא משבש שום דבר ואכן יש תו"ל כזה, מעניין אם הוא מבוסס ראיות. ובקשר אסוציאטיבי - במאמר שכתבתי לאייל על גרפולוגיה ציטטתי המלצה שקיבלה הגרפולוגית חנה קורן מאפריים סנה: "בהיותי מפקד איזור הבטחון בדרום לבנון ב-1982, הפניתי לחוות דעתך כתב יד של אישיות מסוימת. לאבחנותיך היה שימוש מבצעי רב תועלת." (ההמלצה נמצאת עכשיו באתר של קורן רק באנגלית.) בזמנו פניתי לדובר צה"ל בשאלות על אותו שימוש מבצעי, אבל לא נעניתי. אולי יום אחד אחפור בעניין הזה שוב. _____________ 1. זה לא היה בספר של זונדר על סיירת מטכ"ל. |
|
||||
|
||||
התגובה הראשונית שעלתה בי לגבי תגובה 674610 קשורה לאומנות ההתגנבות שמחייבת תשומת לב מקסימלית לאובייקט אבל הימנעות מנעיצת מבטים חודרניים. גם בצפיה בכוכבים רואים די טוב כשלא נועצים עיניים. אגב, אומני רחוב וכייסים מוכשרים מאוד בבחירת קורבנות "במוד נכון" לתעלול. זה לגבי מבצע וקסמן. לגבי ויקיפדיה -בתחום הזה כמו באחרים היא פשוט לא קבילה עלי. גדולי המומחים שקטלו את קסטנדה או גורדייף 1 לדוגמא (ואחרים חשובים בהרבה) והציגו אותם כשרלטנים או הזויים לא בדיוק הבינו על מה הם כתבו. הרי אנשי אקדמיה קוטלים מישהו שמערער על תיאוריות קיימות- אז מה דינו של מישהו מחוץ לאקדמיה מלבד הוקאה? הנקודה הבסיסית היא ששנינו יודעים שלא אוכל להוכיח לך דבר מהותי גם אם נניח אוציא 8/10 2 במבחן ואני סומך על היושרה שלך בקיומו. הנקודה שיש רצון ובטח שלא המצאת כאן משהו- להוכיח שאי אפשר. שאין דבר כזה ושאין כלום. מהכלום, משם באתי. בכנות - מעולם לא הרגשת שנעצו בך מבט? אם לא, אתה לא צריך פוחלץ של נמר כדי להיות משוכנע שלא הרגשת כלום מעולם. אם היושרה שלך מספיק איתנה, במקום לנסות לפחלץ אחרים תעמיד את עצמך בניסיון שאתפור עבורך שדורש רק 30-40 שניות על הכיסא (למה כובע3)- יותר פשוט מזה? 1. אני לא משם ולא משם, אבל מספיק בקיא. 2. וזה כלום לעומת "טריקים" אחרים שאותם תרגלתי. 3. רק תזכיר לי כובע. |
|
||||
|
||||
לשאלתך: לא זכור לי שאי פעם הרגשתי (שלא בדרך הטריוויאלית) שנעצו בי מבט. יאללה, תפור לי ניסיון. אני מבטיח לדווח ביושר את תוצאותיו. כמו כן, לבקשתך, אני מזכיר כובע. |
|
||||
|
||||
אולי הביטוי ''עם קשה עורף'' מסביר את התרשמותך. בכל מקרה, תציע מועד ואנסה להכין כובע למידותיך. |
|
||||
|
||||
רגע רגע, מועד למה בדיוק? לוקח הרבה זמן לחשוב ולהסכים על ניסוי. במקרה של הדאוזינג, החלפנו ביננו כ-200 אימיילים כדי לגבש פרוטוקול מקובל על כולם. בשלב הזה לא ברור לי בכלל מה אתה טוען שאתה מסוגל לעשות. תוכל אולי לתכתוב זאת בפירוט כאן, או באימייל אלי? כמו כן, לא ברור לי מה הקשר לכובע. |
|
||||
|
||||
מועד לניסוי שלך, אלא מה. כדי שלא תיפול מתדהמה, מבטיח לספק פרוטוקול כולל מה ואיך ואת כל התנאים הסייגים וכו'. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי אם אתה מדבר על ניסוי שבו בודקים את יכולת חישת המבטים שלך, או על התנסות שבה אני אמור להיווכח שגם לי יש יכולת כזו. תוכל בבקשה להבהיר? |
|
||||
|
||||
התנסות שלך, הרווח שלנו. |
|
||||
|
||||
בשביל התנסות שלי אנחנו צריכים פרוטוקול ולתאם זמן לפגישה? אולי תתאר כאן, או באימייל אלי, מה אני צריך לעשות? ואני עדיין לא מבין מה הקשר לכובע. |
|
||||
|
||||
אין צורך בפרוטוקול. אתה צריך להיות רענן ואחרי מקלחת במקום מוכר ללא הפרעה והסחות דעת כשלידך מגבת לחה וחמה כדי לבצע הנחיות במשך 5 דקות עד חצי שעה. אם תרצה לבצע בדיקה כפולה, תוכל לבצע עם אדם נוסף או עם ילד גדול (12+ בערך, נראה לי). נקבע מועד כדי שאוכל להנחות אותך או לענות על שאלות אם יעלו בפתיל חדש שבו רק אתה ואני משוחחים עד לתגובה שמסכמת מבחינתך את הניסוי.שאלת ותיאור הניסוי בהמשך. מבטיח שאין למיטב ידיעתי ונסיוני (הרב) שום סיכוי לדבר שעלול להתפרש ככואב, מזיק, משפיל, מסוכן או מזעזע רגשית או נפשית בניסויצ'יק. אזכור הכובע נועד לרמוז לי על ניסוי אבל נזכרתי באחד פשוט בהרבה. באמת שאין סיבה להיות במתח למרות שחלק מההנחיות ישמעו לך מוזר ואני לא מתחייב לענות על כל השאלות שנוגעות לניסוי -אם זה בסדר מבחינתך? (?). המטרה היא לא להחזיר אותך בתשובה או להפוך אותך למחבק עצים כפייתי וגם אם הייתי יכול לא הייתי רוצה- וההיפך. |
|
||||
|
||||
אם אין צורך בפרוטוקול, אני לא מבין למה כתבת "מבטיח לספק פרוטוקול כולל מה ואיך ואת כל התנאים הסייגים וכו"'. המקום היחידי שאני מכיר שמתאים לתנאים שציינת הוא הבית שלי. כתבת: "כדי שאוכל להנחות אותך". האם מדובר בהנחיה פנים-אל-פנים אצלי בבית? בטלפון? באימייל? דרך הסברים באייל? אם התכוונת לאפשרות הראשונה, אז תוכל בוודאי להבין שזה נשמע לי, אפעס, מוזר ואף בעייתי, להכניס אדם זר אלי הביתה, ולהפנות אליו את הגב במשך 5 דקות עד חצי שעה, בזמן שהוא עושה דברים שהוא עדיין לא גילה לי מהם. אני מצטער, אבל שוב ושוב אני לא מצליח להבין מה אתה מתכנן. תוכל בבקשה לכתוב במסודר, מההתחלה עד הסוף? |
|
||||
|
||||
נקבע מועד כדי שאוכל להנחות אותך או לענות על שאלות אם יעלו בפתיל חדש שבו רק אתה ואני משוחחים עד לתגובה שמסכמת מבחינתך את הניסוי. שאלת ותיאור הניסוי בהמשך. ______________ הרעיון שאסע לביתו של זר שאיני מכיר, אקריב את האנונימיות המיטיבה רק כדי לשכנע אותו אכן, בעייתי. תשובות: אצלך בבית. לא פנים אל פנים, ולא בטלפון. במועד המסוכם תקבל הנחיות מלאות כאן באינטרנט, באייל, דרך פתיל חדש. למה לא עכשיו? כדאי לכולם שתיחשף להנחיות קרוב ככל האפשר לניסוי. האם עד כאן? |
|
||||
|
||||
עד כאן מאה אחוז. תודה. מה אתה אומר על יום שני הקרוב בערב, נניח ב-21:30? דרך התקשורת שבחרת נראית לי קצת מוזרה - כל דיכפין בעל נטיות טרוליות יוכל להצטרף לפתיל החדש שבו רק שנינו אמורים לשוחח, ואם אני מבין נכון, כל האיילים האחרים יוכלו לעשות בבתיהם את מה שאני אמור לעשות בביתי, כלומר אין פה משהו ספציפי שקשור אלי. אבל בסדר, אני זורם. |
|
||||
|
||||
אולי הוא מתכנן להצפין את ההודעות בהצפנת מפתח פומבי. |
|
||||
|
||||
הוא לעומת אנחנו. אמנם הצפנה קשה אבל שיערתי שתתחילו בפעולות "חיזוק ועידוד" רק בצאת השבת. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה אתה רוצה. |
|
||||
|
||||
שני הקרוב, 21:30. תגיע מוכן. מגבת ידיים רטובה וחמה (להזהר מכוויות) וכו'- תגובה 674776 הסר דאגה מליבך. הדיכפין האלה עתירי נימוסים וכוונות טובות. הרצון העז לפחלץ נמרים ולהוקיע עניינים שלא מתיישבים באקסל שבחרו דרכו להבין את עולמם יגרמו להם להמתין בשקיקה אילמת לפסק דינך ההיסטורי בפתילצ'יק העתידי. אכין בינתיים את מה שצריך כדי שהכל יזרום בנחת ובתיאום מושלם עם השפעתו הישירה של מרקורי. |
|
||||
|
||||
מגבת רטובה, הה? יובל, אם הניסוי כרוך בהחדרת מכשירים משונים לאף אני מציע לך לחשוב פעמיים. |
|
||||
|
||||
קבענו. אני אהיה פה, מחכה לפתיל חדש עם הנחיות ממך. |
|
||||
|
||||
כדאי אולי להזכיר, שההטייה בדרך כלל לא נובעת מההבדל בין אלה שכן "מרגישים" שמישהו מביט בהם לאלה שלא, אלא מזה שאלה שכן "מרגישים", מרגישים את התחושה הזאת הרבה פעמים, כשחלק ניכר מהן הוא שגוי. את המקרים האלה הם לא סופרים, אלא רק את המקרים המעניינים/חריגים שבהם ההרגשה הזו צדקה. זה קצת כמו היפוכונדר - כל שבוע הוא מרגיש שהוא חולה, ואכן חמש עד עשר פעמים בשנה הוא גם צודק. אלה הפעמים שנחרטות בתודעתו ומאשרות את החשש המקורי שלו שהוא כל הזמן חולה, אבל זה כמובן לא אומר שאובייקטיבית זה המצב. בתור הורה חרד1, כבר הפסקתי לספור את הפעמים בהן הרגשתי שמשהו רע מאד קרה או עומד לקרות. אני שמח לדווח שברוב מוחלט של הפעמים לא קרה כלום. זה כנראה לא יוריד בגרוש את מפלס החרדה שלי בפעם הבאה שארגיש משהו כזה. אבל זה גם לא יגרום לי להצהיר על יכולות על-טבעיות כאלה ואחרות. 1 ממה שאני רואה סביבי זו כמעט טאוטולוגיה - מעטים מאד האנשים שההורות לא מגבירה את מפלס החרדה שלהם |
|
||||
|
||||
את המקרים האלה הם לא סופרים, אלא רק את המקרים המעניינים/חריגים שבהם ההרגשה הזו צדקה. __________ הם למיטב הבנתי זה אני במקרה הזה. ניהלתי אקסל במבחן טלפתי טראנס-אטלנטי כדי לנטרל את הרושם מהחריגים והמסקנות חקוקות עדיין בראשי בגלל תופעה מעניינת. אם אתה מספיק ישר עם עצמך תוכל לבסס את רוב הממצאים במקום לפעול כחדור אמונה שבלהט ההתלהבות מפספס את העיקר. אמונה זה חשוב אבל אני מדבר תהליך מבוסס תוצאות. |
|
||||
|
||||
ולי תמיד יש תחושה מבשרת רעות לפני נסיעות לחו"ל, אבל עד היום הכל הלך סבבה. דווקא בעניין המבטים בגב, ההערה (הנכונה) שלך לא רלוונטית עבורי: באמת שלא זכור לי אף מקרה שהרגשתי שמישהו מתבונן בי מאחור, כלומר אצלי גם מספר ה-true positive וגם מספר ה-false negative הוא 0. |
|
||||
|
||||
גם בלי תחושות דמיוניות וגם בלי חברים דמיוניים - איך אתה מסתדר בחיים ככה? |
|
||||
|
||||
אני מנחש שאולי זאת תופעה דומה לדז'ה וו. העניין נעוץ בזמנים. לכאורה קודם נועצים מבט ואחר כך מרגישים בו, אך סדר הזמנים הפיזי שונה מסדר הזמנים החוויתי. קודם יודעים שנועצים מבט, אחר כך מרגישים שנועציםצ מבט אך במוח יש קצר וסידור הארועים מתהפך בזמן. לבדוק את זה דרוש סורק מוח נייד. |
|
||||
|
||||
אתמול בבוקר ידעתי שאפצע במשחק כדורסל שתוכנן לשעות הערב. מפני שהפציעה הקודמת השפיעה על חיי במידה יוצאת דופן (ואורך הרצועות בקרסול) שקלתי אם ללכת ובסוף החלטתי שכן. שעה קלה לפני המשחק חטפתי במטבח כוויה קלה ביד שמאל ויצאתי בתחושת הקלה שהרעה התממשה ואפשר להוריד קסדות. תוך דקות מתחילת המשחק נקעתי אצבע. הרופא שמשחק איתנו וחבש אותי במגרש כדי שאמשיך הסביר את ההגיון: "הקיבוע מרפא כי הוא מונע תנועה". וברצינות, לא חומר קלאסי לדז'ה וו? |
|
||||
|
||||
מצמרר. והמחשה שמידע לא מונע החלטות שגויות. סטיבי וונדר שר על זה לאחרונה. |
|
||||
|
||||
או בקיצור: מי שמתכנן את הגורל מצחיק את השדים. |
|
||||
|
||||
למיטב הבנתי, מעמדה המדעי של הגרפולוגיה שונה משמעותית מאשר דאוזינג וטכניקות אחרות שתוארו כאן. |
|
||||
|
||||
ואת זה הבנת אחרי שיובל כתב את המאמר שלו? מבחינתי שניהם נמצאים בקטגוריה:פסאודו-מדע [ויקיפדיה]. שני התחומים נחקרו אבל לא נמצאו עדויות ליכולות אמיתיות. |
|
||||
|
||||
יש הבדל שאני לא יודע אם לקרוא לו בדיוק "מדעי", אולי "טרום-מדעי", והוא מבלבל הרבה אנשים לחשוב שגרפולוגיה היא תקפה. לגרפולוגיה יש מודל סביר שמתיישב עם הידע המדעי שלנו. לעומת זאת, דאוזינג והומאופתיה סותרים קשות את מיטב הידע המדעי שלנו. ברור שזה לא משנה לנוכח הפרכות ניסיוניות; מה גם שהידע המדעי שלנו מאפשר גרפולוגיה, לא מחייב אותה, וספק אם נותן לה אפריורי סיכוי של יותר מ-50%. אבל רוב ההפרכות הנסיוניות של גרפולוגיה, ולפחות אלו שיובל ציין במאמר שלו, היו בעצם הפרכות של הטענה "יחזקאל הוא גרפולוג תקף". הן לא שללו את הטענה "יש קשר בין כתב יד לאופי". זה שיש המון הפרכות של המון יחזקאלים לכאורה מחליש את הטענה שיש קשר בין כתב יד לאופי, אבל לא בדיוק. כי יש משהו משותף לרוב הגרפולוגים, וזה שהם בנו את התיאוריה שלהם (או למדו תיאוריה שנבנתה) באופן מוטעה, שלא לומר מגוחך. קראתי או שמעתי מעט מאוד טקסטים של גרפולוגיה, אבל רובם נראו כמו "הוא כותב את האות ף פתוחה, וזה מעיד על אופי פתוח". כלומר, הסקה על-ידי מטאפורות. לא עובד. כמעט מגוחך. אני לא יודע עד כמה ניסו לבדוק ניסיונית את הטענה "יש קשר בין כתב יד לאופי" בלי תלות בגרפולוגים "מקצועיים" והשטויות שלהם. הנה הצעה, לא קשה אבל כן דורשת משאבים כדי לבצע אותה היטב. בתמורה, בסוף המחקר, אם אכן יש קשר, נקבל תורה גרפולוגית תקפה. 1. קח מדגם של אנשים. 2. למד את האופי שלהם לפי מבחנים פסיכולוגיים מקובלים. 3. תן את כתבי היד שלהם לאנשים שמומחיותם טיפוגרפיה, מומחי זיהוי כתב יד (של המשטרה) וכאלה. המומחים יגדירו פרמטרים גרפיים "סטנדרטיים", ויאפיינו את כתבי היד של אנשי המדגם לפי אותם פרמטרים. (3'. עזוב מומחים אנושיים. תן לתוכנת ראייה ממוחשבת לומדת לבנות את הפרמטרים ולאפיין את כתבי היד.) 4. בדוק קורלציות. כמובן שתוצאה שלילית לא תפריך את ההשערה "יש קשר בין כתב יד לאופי", כי אולי המומחים לא עלו על המאפיינים הגרפיים הנכונים. אבל זו כבר תהיה החלשה משמעותית. (ניחושי אצבע שלי לתוצאה של מחקר כזה עשוי היטב: אם מוצאים קשר אחד ממש חזק - מאפיין גרפי מסוים שמנבא היטב מאפיין פסיכולוגי מובחן היטב - אני אופתע. קשרים פחות חזקים, לא אופתע. מוכן להמר שלא ימצאו כלום, אבל על סכום קטן.) |
|
||||
|
||||
> 2. למד את האופי שלהם לפי מבחנים פסיכולוגיים מקובלים. אתה יוצא פה מנקודת הנחה שפסיכולוגיה היא "מדעית"? התיאוריה הפסיכולוגית נבנתה באופן יותר מבוסס מדעית מהתיאוריה הגרפולוגית? מסופקתני. |
|
||||
|
||||
קצת יותר מבוסס: Psychology#Research_methods [Wikipedia] |
|
||||
|
||||
זה לא משנה. אם כתב היד מצליח להגיד משהו תקף, לא משנה מה המשהו הזה. אם הבנתי נכון הטענה היא שעד היום כתב היד לא הצליח להגיד שום דבר תקף. אם הוא אומר משהו תקף זו כבר התקדמות. שאותו משהו יהיה ישים (לתת דרוג אשראי לפי רמת תכונת ה''אמינות'' שמשתקפת בחתימה של המבקש על מסמכי ההלוואה) תהיה התקדמות נוספת. |
|
||||
|
||||
אפשר להחליף את 2. ב"בדוק את התחום המקצועי שהם בחרו ואת ההצלחה שלהם בו (יחסית לממוצע באותו תחום)". |
|
||||
|
||||
אבל אז המטרה משתנה: ניבוי הצלחה לעומת אבחון אופי. |
|
||||
|
||||
לא דיברתי על "הצלחה" אלא על "התחום המקצועי שהם בחרו ואת ההצלחה שלהם בו (יחסית לממוצע באותו תחום)". כמו ש"תכונת אופי" היא לא משהו חד ממדי, ככה גם החלופה שאני מציע: "התחום המקצועי שהם בחרו ואת ההצלחה שלהם בו (יחסית לממוצע באותו תחום)" הוא לא משהו חד ממשי ונראה לי סביר להניח שיש קורלציה די מובהקת בינו לבין מה שאנחנו קוראים "תכונת אופי" (לפחות בכל מה שנוגע למבחנים גרפולוגים). ז"א, נראה לי שסביר להניח שיש "תכונות אופי" מסויימות שגורמות לאדם לבחור להיות נהג מונית או טבח, מנהל חשבונות או עורך דין פלילי, רופא משפחה או יועץ פיננסי, ויותר מזה, סביר להניח שיש "תכונות אופי" מסויימות שגורמות לאדם אחד שבחר להיות "מורה לספרות" להצליח יותר מאדם אחר שבחר גם הוא להיות "מורה לספרות". ואם נבחר אוכלוסיה גדולה ומגוונת מספיק של אנשים נוכל אולי גם להסיק מסקנות... |
|
||||
|
||||
(ככה, למשל, מתברר שיש קורלציה בין תאריך הלידה בשנה להצלחה כאתלט מקצועי) |
|
||||
|
||||
"פריקונומיקס" כבר עשה על הקורלציה הזו את תהילתו, לא? |
|
||||
|
||||
או להפוך לטייקון בתחום המחשוב... |
|
||||
|
||||
זו אמורה להיות משימה די פשוטה למומחי כריית נתונים. אני מציע שתוכנת מציאת המשמעות תסדר את כתבי היד לאורך שניים או שלשה המאפיינים הכי ברורים שהן מצאו. בנפרד יסדרו את האנשים לאורך מספר מאפיינים ידועים לפי שאלונים פסיכולוגיים מוכרים. כעת כל מה שנשאר ליובל למצוא זו התאמה בין סידור האנשים על סקאלת "מאפיין כתב היד X" לבין סידורם על סקאלת "תכונה של שאלון פסיכולוגי Y" . אם נמצאה התאמה כזו עוברים לחלק ב'- מתן תחזית. לפי ההתאמה הטובה ביותר שנמצאה נותנים תחזית על כתבי יד נוספים ובודקים האם היא מאומתת על ידי השאלון הפסיכולוגי. |
|
||||
|
||||
כן, אני מניח ששלב ניתוח התוצאות הגולמיות הוא קל יחסית. החלק שחשבתי שדורש יותר משאבים הוא הזמן של מומחי הגרפיקה. אבל באמת עם התוכנה של עומר גם זה כבר קל יחסית. מה שנשאר דורש משאבים הוא השגת הנבדקים עם כתבי היד שלהם באופן נאות מתודולוגית, וניתוח האופי שלהם בכלי פסיכולוגיה. נראה לי שהכפפה של עומר מספיק קלה להרמה... את זה שהוא לא הצליח למצוא מרימים, אתה יכול להביא כעוד טיעון נגדי [נגד אני] בפתיל ההוא שבו אמרתי שזה שקופות החולים לא חוקרות קשרי תזונה-בריאות מעיד על חולשת הקשרים. |
|
||||
|
||||
לפני כמה חודשים ניסיתי לגייס חברים רלוונטים באקדמיה למחקר מהסוג שאתה מציע, אבל לא זכיתי להענות. ככל הנראה הרעיון של להתעסק בגרפולוגיה נשמע מפוקפק מידי באוזני חוקרים צעירים. הרעיון שלי היה דומה לשלך: להשתמש ברשתות נוירונים (שהן התחום שלי. החברים הרלוונטים היו אמורים לאזן את הבורות שלי בכל הקשור לעריכת ניסויים ולפסיכולוגיה). ה-state of the art models טובים בימנו אפילו יותר מאנשים בזיהוי ופיענוח כתב יד, ואם יש קשר כלשהו בין כתב היד לבין מבחני אישיות\אינטליגנציה תקפים ומהימנים - יש סיכוי לא רע בכלל שרשתות כאלה תוכלנה למצוא ולכמת אותו. חשבתי שזה מחקר - שאם הוא נערך כראוי - אז בלי קשר לתוצאה שלו הוא שווה פרסום, ובמקרה ה-far fetched של תוצאות חיובית, עשוי להיות לו גם ערך מסחרי לא זניח בכלל (מיון ואיתור עובדים, תעשיות בטחוניות, וכו'). דעתי הייתה דעת מיעוט. |
|
||||
|
||||
יש מחקרים בפסיכולוגיה שמצביעים על קשר בין כתב יד לכמה תכונות (למשל, טמפרמנט ורמת אנרגיה). באופן משעשע, רוב התכונות האלה ניתנות לזיהוי גם על ידי לא-גרפולוגים שמסתכלים על הטקסט. (עומר, איך מוצאים אותך?) |
|
||||
|
||||
בא לך לכתוב כמה מלים על המנצח הטרי במשחק גו? נניח, אם יש לך חשק וזמן, שתתחיל במקום בו זה נגמר. |
|
||||
|
||||
מסכים במאה אחוז, וגם אני מעריך שניסוי כזה - עשוי כהלכה - לא ימצא שום קשרים. אני לא מופתע מהתגובה שעומר קיבל מחבריו באקדמיה להצעה שלו, ומבין לגמרי את ההסתייגות שלהם. אני לא מבין למה אין אף גרפולוג שמנסה להרים כזה ניסוי. בזמנו, אלון עמית אמר לי (בשיחה פנים אל פנים) כמעט בדיוק את מה שאתה מציע. |
|
||||
|
||||
זה דוקא נשמע כמו מחקר מעניין. ואכן, אולי הוא בכלל ימצא קשרים מסוג אחר לגמרי מאלה שגרפולוג מסתכל עליהם, שזה עוד יותר מעניין. למה אתה מבין את ההסתייגות? |
|
||||
|
||||
אני מבין את ההסתייגות כי אני מעריך את סיכויי ההצלחה של הניסוי הזה (גילוי ''גרפולוגיה שבאמת עובדת'') כנמוכים מאד, כי אני חושב, בניגוד לעומר, שתוצאות שליליות לא יעניינו אף אחד, כי הניסוי דורש יחסית הרבה השקעה, וכי למיטב ידיעתי, הגרפולוגיה כבר ירדה (כגוויה) מסדר היום של חוקרים באקדמיה. |
|
||||
|
||||
3.AI - נראה לי שזה בדיוק הזמן לפרוייקט Deep Learning1 של כתב יד, רק שצריך מאגר מספיק גדול (כמה עשרות אלפים לפחות) של כתבי יד ואופיינים ידועים מראש ומוסכמים של האנשים שכתבו אותם. 1 Deep learning זה השם החם היום בלמידה ממוחשבת, שנתן קפיצת מדרגה בשנים האחרונות בתחומים של זיהוי פרצופים ושאר עצמים בתמונות, דיבור למשל. השיטה מתבססת על רשתות נוירונים מסוג חדש - <קישור Convolutional_neural_network> [Wikipedia]; - שיש להן המון דרגות ביניים (מאות כמדומני), אבל בזכות זה שיש להן איזה אילוץ על המקדמים מצד אחד, ושמתשמשים במעבדים מקביליים חזקים אבל נפוצים מסוג GPU מצד שני, אפשר ללמד אותן בזמן שלא היה סביר עד לאחרונה מול מאות אלפי ומיליוני דוגמאות. |
|
||||
|
||||
כן, עכשיו אני רואה שעומר כבר העלה את זה בתגובה 674758. |
|
||||
|
||||
הוא כותב את האות ף פתוחה, וזה מעיד על אופי פתוח. __________ המטאפורה רלוונטית לרוב הצורות שקשורות לתנועה קבועה. קצב ונחישות לדוגמא משפיעים על צורה. כשאתה הולך מהר, הידיים מופעלות בצורה שונה וכנ"ל בכתיבה. צילום צללית שלך בהליכה מהירה יבהיר לכל בר דעת שאתה ממהר. - בעלי חיים מהירים (יחסית) נראים אחרת מבעלי חיים איטיים שנוטים להיות מעוגלים יותר. התורה הגרפולוגית אם אני מבין אותה נכון, עוסקת בפירוש של עשרות ואולי מאות סיגנלים שמתבטאים בפעילות חצי אוטומטית וחצי מודעת (שאינה מוטה בכוונה). אם נעזוב לרגע פירושים ומשמעויות כמו צורת אות, תסביר מה השוני המהותי לעומת האלגוריתם של גוגל או מערכות אחרות שמספקות output עפ"י סריקת נתונים שמפוענחים ע"י נוסחאות, תבניות וכו'. אני לא נכנס לפרשנות 1 אלא רק מצביע על כך שהגיוני או סביר לשער שניתן לחלץ ממכלול הנתונים תובנות מועילות למדי 2. 1 או הוגה במשמעות שחלק או רוב הטקסט הנקרא כיום מגיע במספר מצומצם מאוד של פונטים. 2 בניגוד לתועלת המפוקפקת במבחנים של מכוני התאמה לעסקים, יישובים ושותפים (מלבד הכסת"ח) שמבוססים על תורות "מוכחות" ומבחנים מול מערכות מידע "חכמות". |
|
||||
|
||||
מצאתי את המקור למה שסיפרתי על חילוץ נחשון וקסמן - הכתבה "נחטף ישראלי, מה עושים?" מאת אביחי בקר, שהתפרסמה ב"הארץ" ב-9.2.2001 (עותק שלה כאן). זכרתי כמעט הכל נכון: "אל הבית התקרבה מכונית מרצדס, נהגה ירד ממנה וצעד לעבר המבנה. המתגנבים קפאו במקומם והשפילו מבט, לפי הכלל 'אדם שאתה מביט בו, הוא מיד מרגיש בך'. הם לא נחשפו." |
|
||||
|
||||
אפשר לבדוק אם מדובר בכלל מבצעי שמופץ כתורת קרב \ הדרכה או תובנה בסיסית ועסיסית מצד המחבר. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שהבסיס לזה הוא דוקא אפקט פיזיקלי מוכר למדי - זה של "עיני חתול": כשמאירים בפנס לכיוון עיני החתול (או העיניים שלך, או מכשיר צפייה אופטי אחר), והן מביטות בכיוון הפנס, יש החזר אור משמעותי בחזרה לכיוון המאיר. ניסוח אחר לתופעה הזאת הוא שההחזר האופטי של מכשיר תצפית הוא מקסימלי בכיוון (ההפוך לזה) שבו המכשיר צופה. יש אפקט מוכר ודומה עבור מכשירי מכ"ם: את ההחזר המירבי אתה מקבל מאנטנת מכ"ם אחרת שכרגע פונה לכיוונך/נעולה עליך. |
|
||||
|
||||
ואותו אפקט בביטוי אחר: את ההחזר המירבי אתה מקבל מאדם שכרגע "נעול" עליך. לא פעם עולם האלקטרוניקה והמחשוב מעתיק יכולות ומאפיינים וכשמציגים להם את אותם דברים "פנטסטיים" במסכים הם זוכים לאישור. |
|
||||
|
||||
אבל אני לא דיברתי על שום דבר פנטסטי, זה אפקט שאפשר להדגים אותו בשימוש באופטיקה (גאומטרית!) פשוטה. |
|
||||
|
||||
הערה קטנה: עיני החתול בנויות כך שהחזרת האור הזאת גבוהה. היא נותנת לפוטון שלא נבלע ברשתית בפעם הראשונה סיכוי נוסף, ובכך מחדדת את ראיית הלילה שלו. העיניים של בני אדם פחות משוכללות מהבחינה הזאת, ואני לא יודע אם זה בגלל שיש להחזרה משמעויות שליליות מסוימות או שזה מקרי. |
|
||||
|
||||
תשמע, אפילו אצל בני אדם יש אפקט עיניים אדומות [ויקיפדיה]. |
|
||||
|
||||
כמובן, כל מי שצילם או צולם בפלאשים הישנים לפני הטריק של חשיפה מוקדמת מכיר את התופעה. אבל אצל חתולים היא יותר חזקה, וכנראה גם אצל חיות ליליות אחרות. |
|
||||
|
||||
מעניין מה המנגנון שמצליח להגביר את האפקט הזה. לאחר שגיגול קצר כשל - יש לך אולי לינק מועיל? |
|
||||
|
||||
שאל את גוגל מה הוא יודע על tapetum lucidum. טוב, טוב, אתה צודק אפשר ללכת ישירות לדודה: Tapetum_lucidum [Wikipedia] |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
נשמע לי זניח ביחס לכמויות האור שמגיעות אלינו מכל הכיוונים בחדר מואר. |
|
||||
|
||||
אבל דובר על חיילי סיירת שמתחבאים בשיחים בלילה, מה הענין של חדר מואר לכאן? |
|
||||
|
||||
אולי הם חשבו שהחוטפים שייכים למין the Ravenous Bugblatter Beast of Traal הידוע בכך שהוא: such a mind-boggingly stupid animal, it assumes that if you can't see it, it can't see you
|
|
||||
|
||||
תשע נשמות יקר - כפעיל ותיק בפורום צבא ובטחון של fresh, תוכל אולי לשאול שם האם השפלת המבט שמתוארת בכתבה היא אכן תו"ל מקובל ביחידות הרלוונטיות בצה"ל? (אני לא עושה לך אאוטינג - אתה בעצמך גילית.) |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שמישהו שם יענה על שאלה כזו. הפורום הזה עושה מאמץ גדול מאד לשמור על רמה כלשהי של בטחון שדה, ושאלות לגבי תו''ל (בוודאי של יחידות מיוחדות) לא מתקבלות שם בעין יפה. |
|
||||
|
||||
אם שאלה כזאת לא תתקבל שם בהבנה, הבעיה היא לא עם השאלה אלא עם ההבנה. |
|
||||
|
||||
האם יתכן שהמוח שלנו אומן בתהליך הישרדותי להבחין טוב יותר במי שמביט בנו? אני לא מדבר על תופעה על חושית חלילה, אלא רק על יכולת זיהוי התבניות בתמונה שאנחנו ממילא רואים. |
|
||||
|
||||
אני הבנתי שמדובר על אדם שלא רואה אותך בשעה שאתה מביט בו. אם הרעיון הוא שמוטב שהוא לא יראה אותך בוהה לעברו במקרה שהוא יסובב את ראשו כלפיך, אין לי השגות. |
|
||||
|
||||
אני כותב ספר על הסתברות לבחינות הבגרות בויקיספר. מאד אשמח לקבל משוב עליו. ניתן לקרוא את הספר כאן בזמנו הצגתי כאן את הספר בדיון אחר כשהוא היה הרבה יותר בוסרי. עכשיו הוא לקראת סיום ואני שוב לא יכול להתאפק כשהדיון נראה כה רלוונטי. חלק מהרעיון בספר הוא להציג לתלמידים את הנושאים המעניינים בתחום ולעורר את סקרנותם. הוספתי את הדיון הזה לרשימת מעוררי העניין וכך יצרתי הפניה צולבת, דבר שאולי ישעשע חלק מהקוראים העתידיים. |
|
||||
|
||||
ld יש רק אחד |
|
||||
|
||||
אפשר לזרום עם זה... File:Internet_dog.jpg [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
נניח שאהרוני טוען שהוא "מצליח בהסתברות 2/3", או באופן כללי P. כיצד הופכים טענה מעורפלת כזאת להתפלגות? ההתפלגות ההיפרגאומטרית מניחה משקל שווה לכל בחירה של תת קבוצה. כיצד מרחיבים את המודל למקרה שאנחנו מצויידים באורקל הסתברותי? ___ האם אהרוני בחר בדיוק 15 בורות בסריקה הראשונה שלו? הוא לא נאלץ לשנות את בחירתו הראשונית כדי שהמספר יהיה 15 כנתון מראש? אם כך, כיצד היה בטוח בבחירתו? |
|
||||
|
||||
אני מגדיר "התפלגות אורקל" באופן שתתמזג עם התפלגות היפרגאומטרית עבור P=0.5. function oProb = oHyper(N, K, P) ואחר כך מריץ את הסקריפט הבא:%OHYPER oProb = zeros(K,1); for k = 1:K oProb(k) = nchoosek(K,k)*P^k * nchoosek(N-K,K-k)*(1-P)^(K-k); end oProb = oProb / sum(oProb); end %% clear;clc אני מקבלformat LONG %% oProb = oHyper(30, 15, 0.5); hProb = hygepdf(1:15,30,15,15)'; disp([oProb hProb]); %% oProb = oHyper(30, 15, 2/3); fprintf('\\nOracle distribution for P = 2/3\\n') disp(oProb); fprintf('\\nOracle prob for 8 or less successes %5f\\n', sum(oProb(1:8))); 0.000001450513143 0.000001450513134 0.000071075144001 0.000071075143543 0.001334633259574 0.001334633250970 0.012011699336166 0.012011699258730 0.058136624787043 0.058136624412252 0.161490624408453 0.161490623367367 0.266953889328258 0.266953887607280 0.266953889328258 0.266953887607280 0.161490624408453 0.161490623367367 0.058136624787043 0.058136624412252 0.012011699336166 0.012011699258730 0.001334633259574 0.001334633250970 0.000071075144001 0.000071075143543 0.000001450513143 0.000001450513134 0.000000006446725 0.000000006446725 Oracle distribution for P = 2/3 תוצאה שלא פוסלת את טענת ה- 2/3.
0.000000010080107 0.000000987850518 0.000037099275003 0.000667786950053 0.006464177676510 0.035912098202832 0.118729794058344 0.237459588116687 0.287296785622658 0.206853685648314 0.085476729606741 0.018994828801498 0.002023117860515 0.000082576239205 0.000000734011015 Oracle prob for 8 or less successes 0.399272 |
|
||||
|
||||
מבלי להתעמק במספרים: הניסוי בא לבדוק השערה מסויימת. אתה מעלה השערה אחרת. כדי לאושש אותה צריכים ניסוי נוסף. אבל בנוסף, מהי ביוק המשמעות של רמת הדיוק הזו? כשלון בגילוי מטרות קיימות או גילוי שגוי של מטרות שגויות? כמוכן: האם כשאהרוני חופר בריכה ומחפש צינורות, יש לו הסתברות של שליש לפספס כל צינור שעובר שם? ואם כן, מהי ההסתברות שלו לפספס צינור כלשהו שעובר שם? |
|
||||
|
||||
הניסוי נערך ותוצאותיו נתונות. הפרשנות תלויה במודל המתמטי, ומותר לבדוק השערות שונות. ביחס לרמת הדיוק - רציתי לוודא שאין לי באג ע"י השוואה נומרית של התוצאות עבור P=0.5 להתפלגות ההיפרגיאומטרית. הכל נעשה בחופזה וזה נשאר כך כשהעתקתי. אין לדיוק חשיבות מיוחדת. אם היה מדובר בהתפלגות בינומית הייתי מיחס לטענת ה-2/3 משמעות כמו בניסוי ברנולי. אבל כאן המשתנים לא בלתי תלויים. אני לא יודע איך לתרגם טענת ה-2/3 למודל הסתברותי. מאחר שזו בסה"כ בעיה נאיבית, ורוב המגיבים מגיעים מרקע של מתמטיקה-מדעי המחשב-פיזיקה, הייתי בטוח שמישהו יקפוץ מייד ויתן את התשובה שאמורה להיות ידועה היטב, ואני במקרה לא יודע אותה. הפונקציה oHyper היא פנקצית הסתברות מפני שנירמלתי את הטווח שלה. היא מבוססת על שיקולים אינטואיטיביים ולא הוכחה של ממש. בכל אופן צריכה להיות פונקציה כזאת, וצריך לבדוק מה ההסתברות שאהרוני יקבל תוצאה כפי שקיבל או גרועה יותר בהנחה של פונקציית ההתפלגות שמיצגת את הטענה שלו (בעצם את הטענה שאני מיחס לו). |
|
||||
|
||||
"הניסוי נערך ותוצאותיו נתונות. הפרשנות תלויה במודל המתמטי, ומותר לבדוק השערות שונות." מה זאת אומרת? תמיד אפשר "לתפור" תיאוריה שתתאים לתוצאות הניסוי. כידוע אפילו לחזור על הניסוי מההתחלה לכל תיאוריה זה לא מספיק. |
|
||||
|
||||
הטענה "מצליח בהסתברות 2/3" היא אכן מעורפלת. מצליח במה? בלזהות לפחות 13 עצמים מבין 15 שמוטמנים באקראי בין 30 בורות? בלזהות באיזה מבין שני בורות נתונים מוטמן עצם? משהו אחר? אם מישהו היה טוען בפני טענה כזו, הייתי מצביע בפניו על העמימות ומבקש ממנו להתנסח מחדש באופן ברור. לא ברור לי מהי כוונתך כאן ב"אורקל הסתברותי". אם בביטוי "הסריקה הראשונית שלו" אתה מתכוון לניסוי המקדים, אז לא, הדאוזר לא בחר שם 15 בורות, כי המספרים שם היו אחרים. אם כוונתך לניסוי האמיתי, אז כן, הוא אכן סימן 15 בורות (בכל אזור), והוא ידע מראש שהולכים להיות 15 עצמים מוטמנים. ראה את הפרוטוקול המקושר במאמר. לא יודע איך הוא היה בטוח בבחירתו. (ויש לי הרגשה שלא הבנתי מה אתה מנסה לשאול.) |
|
||||
|
||||
נניח שיש בין כל בור יחיד ובין מר אהרוני ערוץ תקשורת דאוזי בינארי וסימטרי. אם הבור ריק הוא משדר 0, ואם יש בו אוצר הוא משדר 1. ערוץ התקשורת מעביר את ההודעה ללא שינוי בהסתברות P, ובהסתברות P-1 (אחד מינוס P) הוא הופך 1 ל-0 ו-0 ל-1. הפרמטר P מיצג את כישוריו של אהרוני כדאוזר. אם 1/2=P לא עוברת אינפורמציה, ולאהרוני אין יכולת דאוזרית כלל, ואם 1=P (או 0, אבל נתעלם מכך) אז הוא דאוזר מושלם. רוצים לערוך ניסוי שיבדוק את כישוריו של אהרוני כדאוזר. חופרים N בורות, ממלאים חלק מהם, וחלק נשארים ריקים. אהרוני סורק את הבורות ומסמן כל אחד מהם באופן בלתי תלוי באחרים כמלא או ריק, לפי כישוריו כדראוזר בלבד. מוצאים מספר K בין 0 ל-N שמייצג את מספר הפעמים שערוץ התקשורת העביר את ההודעה ללא שינוי. עבור כל ערך של P אפשר לחשב באמצעות ההתפלגות הבינומית את ההסתברות לקבל 0 עד K בניסוי. הסתברות זו היא הסבירות לקבל תוצאה כפי שהתקבלה, או גרועה יותר בהנחה שיש לאהרוני כישורי דאוזינג בעוצמה P. ברור שתוצאה קרובה ל-2/N פוסלת במידה רבה ערכים של P הקרובים ל-1, אבל אינה פוסלת כישורים בעוצמה קרובה אבל גדולה מ-1/2. מה שמעניין באמת הוא תחום הפסילה של הניסוי. בניסוי כפי שערכתם אהרוני משתמש גם בכישוריו כדאוזר, אבל גם באינפורמציה הנוספת שיש בדיוק 2/N בורות מלאים. אני לא יכול להשתמש יותר בהתפלגות הבינומית כדי לחשב את הסבירות של התוצאה בהנחה של כישורי דאוזיג בעוצמה P, מפני שהמשתנים המקריים תלויים. אני לא ידע איך לחשב את ההתפלגות כפי שהיא בניסוי שלכם. אני מניח שהשתמשתם בהתפלגות ההיפרגאומטרית כדי לבדוק את סבירות התוצאה בהנחה שמר אהרוני מחליט באופן רנדומלי. באמת אם אהרוני היה משיג תוצאה גבוהה, תוצאה זו הייתה פוסלת את הנחת הרנדומליות. אבל עכשיו אחרי שאהרני לא השיג תוצאה גבוהה, הנחת הרנדומליות לא הופרכה. זה הכל. אם אני לא יודע לחשב את ההתפלגות בהנחה של הפרמטר P, אני לא יודע הרבה על כישריו של אהרוני כדאוזר. אתמול ניסיתי לאלתר התפלגות כזו, ע"י וראציה על ההתפלגות ההיפרגאומטרית. N - מספר הבורות (30) K - מספר הבורות המלאים (15) P - הפרמטר ההסתברותי ואז עבור כל k בין 0 ל-K (מספר ההצלחות של אהרוני) ההתפלגות פרופורציונית ל: nchoosek(K,k)*P^k * nchoosek(N-K,K-k)*(1-P)^(K-k) אני מניח שאתה יכול לעשות עבודה טובה יותר. (במיוחד שהצלחתי להשחיל באג קטן לכמה שורות הקוד שפרסמתי. אבל לא נורא, הקוראים הנבונים של האייל דילגו וודאי על התגובה, כך שלא נגרם נזק ממשי לאיש)
|
|
||||
|
||||
אם הבור ריק הוא משדר 0, ואם יש בו אוצר הוא משדר 1. ___________ א. אם בבור הוטמן בקבוק מים קטן או מטבע בעומק של מ' הוא משדר אות חלוש, נניח 0.12. טקסט על נייר יכול לשדר 10. ב. ישנם אם אפשר לקרוא לזה כך, ערוצי תקשורת או זרמים שמוליכים מידע בצורה טובה יותר לכיוון מסויים. אם תעמוד צפונית לבור לדוגמא, אתה עלול לקלוט 0.72 אך דרומית תקלוט 1.38. ג. יש מקומות שבהם רובץ "רעש לבן". אם ה"אוצר" משדר 1 והרעש הלבן משדר 0.98 הסיכוי לגילוי יורד משמעותית. ד. הדאוזר עצמו מושפע משינויים יומיים (רגשות, תחושות, דיוק, ריכוז) ולכן היעילות של מבחן ביום מסויים יורדת או עולה. להעלאת המובהקות כדאי לבדוק מספר פעמים. יש עוד נקודות שאפשר לשפר בניסוי לצד מסקנות שמחייבות להכיל מעבר לניסוי משקל של שכל ישר. העלות היומית של חיפוש קו מים או נזילה בשטח (יום טרקטור עם פועלים מסביב וכו') מתקרבת ל 3,000 ש"ח. כל ילד היה מאמץ שיטה שעובדת וזונח אמצעים שלא עובדים (שאכן נזנחו במהלך השנים). ישנם יישובים קטנים שיודעים על נזילות בהיקף אלפי, ועשרות אלפי ש"ח בחודש. לפעמים מדובר בעשרות אחוזים מהצריכה הכוללת- ולמרות זאת, מפני שעלות החיפוש והאיתור כה יקרה הם מוותרים וממשיכים לחיות עם הנזילות. למה לא לשכור מומחי דאוזינג? שאלה טובה עם הרבה תשובות. |
|
||||
|
||||
אני מצטער על המוגבלות של המוח המותנה שלי, אבל בכל פעם שאני קורא כאן ''אהרוני'' אני עובר לחלקיק שנייה דרך החיווי ''לא השף, אחד אחר'' ואז לעוד חלקיק שנייה דרך ''לא הפרופ' לפיזיקה, אחד אחר'' ואז מתכנס לנכון. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון לפרופ' למתמטיקה רון? או שיש עוד אהרוני? |
|
||||
|
||||
יש עוד. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאני מבין עכשיו את השאלה שלך. תודה על ההבהרות. אילו הייתי אני דאוזר עם יכולת חישה P (במובן שהגדרת), ובמהלך ניסוי היכולת שלי היתה מצביעה על, נאמר, 17 בורות כעל מכילים חפצים, אבל הפרוטוקל מכריח אותי לסמן רק 15, אז הדבר ההגיוני היחיד שאני רואה שאפשר לעשות פה זה להפוך מ-1 ל-0 את הסימון על שני בורות שאבחר בשרירותיות מתוך ה-17. אם "בשרירותיות" אומר "באקראי", וגם הבחירה של המטמינים באיזה מ-15 הבורות לשים את החפצים היתה באקראי, אז עקרונית אפשר לחשב את ההתפלגות של מספר הסימונים הנכונים שסימנתי. תסלח לי אם בשעת ערב מאוחרת כזו אני לא מתעמק בחישוב, אבל לא נראה לי שהנוסחה שכתבת נותנת את ההתפלגות הזו. ההנחה שלך נכונה - אכן השתמשתי בהתפלגות ההיפר-גאומטרית בניתוח ההסתברותי. הערה צדדית: במודל שלך לשני סוגי הטעויות, false positive ו-false negative, יש אותה הסתברות - אחד מינוס P. זה קצת מוזר בסיטואציה של קלסיפיקציה בינארית / דיאגנוסטיקה שבה עסקינן (אני שוכח לרגע שאנחנו מתעסקים עם יומרות ליכולת על-טבעית, ומעמיד פנים שאנחנו מתעסקים עם משהו כמו מגלה מתכות). |
|
||||
|
||||
חשבתי על האפשרות הזו כשכתבתי: "האם אהרוני בחר בדיוק 15 בורות בסריקה הראשונה שלו? הוא לא נאלץ לשנות את בחירתו הראשונית כדי שהמספר יהיה 15 כנתון מראש? אם כך, כיצד היה בטוח בבחירתו?" - אני לא חושב שהיא סבירה מפני שאדם לא יכול גם להיות בטוח וגם לקבל החלטות אקראיות. עכשיו אני חושב שההצעה גם לא הוגנת מפני שהוספת גורם של מקריות אחרי החלטה שמבוססת על כישורים כלשהם מסתירה את הכישורים. |
|
||||
|
||||
אולי כדאי לשנות את המודל כך שבפלט של הערוץ יהיה משתנה מקרי רציף המקבל ערכים בקטע [0-1] כפונקציה של P וערכי הכניסה? אני רוצה שגם במקרה של טעות יתקבל ערך קרוב יחסית ל-1/2 (מהצד הלא נכון). לאחר הסריקה מתקבל וקטור של 30 מספרים, ומר אהרוני בוחר את 15 הגדולים ביותר. זה יותר טבעי ויותר הוגן מפני שיש לו סיכוי גדול יותר להכניס false negative להחלטה הסופית שלו. |
|
||||
|
||||
עכשיו אני מבין למה התכוונת ב"סריקה ראשונה" בתגובה שהתחילה את הפתיל הזה. נו מה לעשות, המודל שהצעת פשוט לא משתלב עם האילוץ "חייבים לסמן בדיוק 15 בורות". צריך או לוותר על האילוץ, או לכופף את התוצאה כדי לקיים את האילוץ (למשל באופן שהצעתי, למרות שזו הצעה "לא סבירה" ו"לא הוגנת"), או להגדיר מודל חדש. |
|
||||
|
||||
הפתיל מיועד רק ליובל ולנמר עד להודעת גונג שמבשרת על סיום הניסוי והתשאול. עם הודעת הגונג אפשר לשוב ולדון בניסוי כרגיל או שלא כרגיל. הגדרות: מגבת לחה וחמה מאוד- אפשר לגעת ברציפות שניות ספורות אך חם מדי למגע ממושך. שיבר- המרחק בין קצה אגודל לבוהן לקצה הזרת כשהאצבעות פרושות לרווחה. לאט- בערך 10 ס"מ בשלוש שניות. מתינות- ללא כאב שנגרם ממאמץ. הדפסה- בשחור לבן, דף A4 בפונט 11 מרווח (ללא ההגדרות). ________________ הכנה בצע את שלבי הניסוי ללא נוכחות של מחשב או מסך מרצד אחר, במקום שקט, עם תאורה נעימה, ביגוד נוח וזרועות חשופות. רצוי בחולצה ללא שרוולים. שריין זמן ללא הסחות דעת וראש נקי מטרדות. מקלחת הגונה וחמה חובה. הקפד על שטיפת פנים יסודית. קרא את ההגדרות ונסה להבין בהמחשה את משמעותן. לאחר המקלחת ועד למענה על שאלות הסיום עליך להימנע מלהצמיד את כפות ידיך ולמנוע מגע אחת בשניה. בצע את ההנחיות והתנועות במתינות וללא מאמץ. ההנחיות פשוטות לביצוע ע"י אדם ממוצע. שים מוסיקה מרגיעה ברקע ותכין מגבת (מטבח קטנה) לחה וחמה מאוד בקערה לצידך (היזהר מכוויות). תדפיס את ההנחיות על דף ושים לצידך. אורך הניסוי כעשר דקות. בסיום שלח הודעה שסיימת ותקבל שאלות למענה. במקרה שאלות והבהרות שאל. 1. טווח קרינה במגבת חמה ולחה נגב את פניך ואחר כך את הידיים עד למרפקים ביסודיות. ישר והצמד אצבעות בכל יד. הפנה את כפות ידיך למעלה. בתנועה איטית, קרב כף יד אחת לשניה מול פניך עד שתרגיש חמימות הדדית קורנת מהידיים. חזור על התנועה לפחות עשר פעמים. הרחק את כפות הידיים עד שתחושת קרינת החום מתפוגגת וחזור לתחום המורגש. ציין לעצמך את המרחק שבו מתחילה התחושה (נסה לאמוד בס"מ, בקירוב). 2. טעינה הפנה את כפות ידיך לפנים כשהן קרובות אחת לשניה בטווח שלמדת בשלב הקודם. בתנועה איטית הזז את כף יד ימין קדימה עד שאצבעות היד יעברו את שורש יד שמאל שהוסתה לאחור. חזור על הפעולה והפעם עם יד שמאל. המשך עם התנועה בדיוק ובאיטיות בניסיון לשמר ברציפות את תחושת הקרינה. התנועה דומה לחיכוך ידיים בקור רק ללא מגע ובאיטיות. הגבר לאט את קצב התנועה עד לנקודה שבה התחושה מתפוגגת והאט מעט חזרה למהירות שבה היא מופיעה שוב. המשך לבצע למשך דקה או שתיים והפעם התבונן במרחק שבין הידיים וציין לעצמך אם גדל או קטן. 3. הסריקה הפנה את כף יד שמאל כלפי מעלה בערך בגובה הטבור ובמרחק "שיבר" מהגוף. אגרף את יד ימין וזקוף את האצבע המורה קדימה. מקם את יד ימין מעל כף יד שמאל כשהאצבע המורה מופנית למטה בגובה "שיבר" ממרכז כף היד. בתנועה מעגלית ואיטית עם כיוון השעון סובב את האצבע המורה ברדיוס של שיבר (כדי שהתנועה תכסה גם את קצות אצבעות יד שמאל). שמור על רציפות והמשך בתנועה האיטית. קרב באיטיות את אצבע ימין לכף יד שמאל בתנועה ספירלה מתכנסת עד שתרגיש ביד שמאל את הקרינה. המשך בתנועה והרחק את האצבע המורה בספירלה נפתחת עד לטווח שבו התחושה נעלמת וקרב שוב, באיטיות, עד שהיא מתעצמת. נסה להאיץ או להאט את התנועה או לשנות את קוטר התנועה הספירלית כדי להגדיל את טווח החישה. התבונן ללא עצירה במרחק שבין האצבע לכף היד ונסה לאמוד אותו. ציין לעצמך את אופי התחושה והאם מדובר בפליטת חום. 4. פנים סגור את האצבעות וקרב את כפות ידיך כשהן מופנות לפניך עד למרחק שבו תרגיש שוב את הקרינה. אמוד את המרחק והנח ידיים לצדדים. סגור את יד ימין לאגרוף וקרב אותה בתנועת אגרוף איטית לפניך עד למרחק החישה. אמוד את המרחק וציין לעצמך מה הבדל בין התחושה והמרחק בידיים פתוחות ליד מאוגרפת. בהצלחה |
|
||||
|
||||
ניסיתי למלא את ההוראות כמיטב יכולתי. בחדר שנמצאתי בו לא יכולתי לשים מוזיקה, וכן המחשב פעל בקרבתי. בשלבים 1-3 לא הרגשתי "קרינה" בשום שלב. בשלב 4 הנחתי שכשכתבת "לפניך" התכוונת ל- to your face, ולא ל- in front of you; הרגשתי על פניי את חום כף היד כשהיא היתה פשוטה ובמרחק של מילימטרים ספורים מהלחי, ולא הרגשתי כלום כשהיד היתה מאוגרפת. |
|
||||
|
||||
מוזר לא הרגשת קרינת חום מהידיים, טרם נתקלתי. אתה יכול לנסות שוב את 1 עד 3 או שנחליט על ביטול. |
|
||||
|
||||
אני אנסה שוב. הולך להרתיח שוב מים. |
|
||||
|
||||
אותה תוצאה בדיוק בניסוי החוזר. אציין שעברו כמה דקות בין סוף המקלחת עד שכתבת וקראתי את ההוראות, ובמהלכן בהחלט ייתכן שכפות הידיים שלי נגעו זו בזו. כמו כן, אספר שבדקה הראשונה של ביצוע שלב 1 הרגשתי דווקא תחושת קור בכפות הידיים, אבל זה קרה בגלל שהן היו אז עוד קצת רטובות (כמו שמרגישים קור כשיוצאים מבריכה מחוממת ביום חורף), וההרגשה חלפה אחרי שהן התייבשו. מה עושים עכשיו? |
|
||||
|
||||
אני לא רואה תגובה ממך וצריך לזוז עכשיו. נמשיך לדבר מחר, אם תרצה. |
|
||||
|
||||
בכנות, לא מכיר אנשים שלא מסוגלים לחוש בחמימות הקורנת מכפות ידיהם. נכחתי אישית כשיותר מ -200 אנשים ביצעו את 1-2 ואף אחד לא העלה בעיית חישה כזאת מעולם. לפי המילימטרים הספורים שתיארת לגבי 4 זאת כנראה לא הבעיה אבל המגבת צריכה להיות לחה במידה שאי אפשר לסחוט טיפה. השתמשת במקרה במגבת רטובה שגרמה לך לחוש קור ? |
|
||||
|
||||
המגבת היתה לחה אבל לא טפטפה (אם כי אולי היתה מטפטפת אם הייתי מנסה לסחוט אותה, מה שלא ניסיתי). בתשובה לשאלתך במשפט האחרון: כן, כמובן שהשתמשתי במגבת רטובה (כלומר לחה, אם נדקדק), כי כך הנחית אותי. אני לא רואה איך אפשר להרטיב/ללחלח את כפות הידיים בלי שתתקבל תחושת קור קלה כשהן מתייבשות באוויר. זו תופעה פיזיקלית/פיזיולוגית מוכרת ומובנת היטב, ואתה מוזמן לחפש בגוגל סביב המילים heat transfer vaporization sweat. מה עושים עכשיו? אולי שמשתתפים אחרים בדיון ינסו וידווחו מה הם הרגישו? אני עדיין לא רואה איך הניסוי הזה מתקשר לנושא שלנו - יכולת להרגיש מבטים מאחורי הגב. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהניסוי שלך שונה מ-200 המקרים האחרים בנקודה חשובה אחת והיא הנוכחות האישית שלו. די ברור שיש לה השפעה על חווית הנסיין. |
|
||||
|
||||
רגע, רגע, עוד לא שמענו את הגונג. |
|
||||
|
||||
למה לכלב של פבלוב פרווה רכה? |
|
||||
|
||||
בגל הכורדישיונר. |
|
||||
|
||||
המגבת היתה אמורה להיות מספיק חמה כדי לפצות על הולכת החום. אתה יכול לנסות שוב כשלאחר המגבת החמה תייבש את הידיים במגבת יבשה. |
|
||||
|
||||
אני שוב לא מצליח להבין אותך. אם אני מייבש את הידיים במגבת יבשה, מה זה משנה כמה חמה היתה המגבת הרטובה קודם לכן? המים - חמים או פושרים או קרים - כבר התייבשו. |
|
||||
|
||||
אותו עיקרון כמו מקלחת. הידיים חמות נקיות ורגישות יותר אחרי. |
|
||||
|
||||
אם המטרה של המגבת היא "ידיים חמות נקיות ורגישות יותר", למה כתבת קודם "המגבת היתה אמורה להיות מספיק חמה כדי לפצות על הולכת החום"? נמר נכבד, אהיה גלוי איתך: אני מרגיש שאתה מתזז אותי, גם בדו-שיח וגם בביצוע הניסוי. בוא ניפרד פה כידידים. |
|
||||
|
||||
אין שום כוונה לתזז או להתנות אבל כרצונך. הנה בא הגונג. |
|
||||
|
||||
אני רק רוצה להזכיר שההצעה להתערבות בתוקף. |
|
||||
|
||||
היית חושב שמי שנכווה ממגבת חמה ייזהר מרותחין (ופיננסין). |
|
||||
|
||||
אם אני לא מצליח להוכיח בניסוי שמבוסס על הנחיה טקסטואלית שאחרים 1 חשים קרינת חום בסיסית (שלא לדבר על דברים שאתה\\ הם מתכחשים לקיומם) תסביר מה פורמט הניסוי שחשבת עליו ומה אתה מצפה להוכיח מעבר ללהיטות הברורה 2 לשלול דברים שאינך מבין. במקומך הייתי בודק אם גם אתה לוקה בחוסר-רגישות ולא מסוגל לחוש את החום ההדדי שמקרינות ידיך אחת על השניה 3. 1. ירדן בניגוד אליך ואחרים שיושבים על הגדר, למרות הציניות שכולנו מלאים בה השקיע כמה דקות לבדיקה. מה אתה עשית בשביל עצמך? 2. אחד המאבקים העתיקים ואין צורך להוסיף תובנות. 3. אם הגעת בשלב 1 לחישה ממרחק של 20 ס"מ נעבור לכובע. |
|
||||
|
||||
אני לא מצליח להבין, למה אתה חושב שלהרגיש חום שמוקרן מיד אחת של הנבדק, ליד השנייה של הנבדק - זה מבחן ראוי. איך אתה יכול להבדיל בין תחושה אמיתית שאני חש, לבין תחושה שאני מדמיין שאני חש? אני לא בטוח שאני יכול לעשות את האבחנה על עצמי בצורה מדויקת. מעבר לזה שתחושה של חום/קור היא יחסית ולא אבסולוטית (כלומר אם שתי הידיים חמות באותה המידה - למה שתרגיש חום מאחת לשנייה?) |
|
||||
|
||||
ובנוסף: א. יד אכן משדרת קצת חום (לפחות ביום שאינו שרבי) יותר מהסביבה. ב. כששתי הידיים קרובות, הן ממסכות את הרוח/זרימת האויר זו לזו. ולכן החום המורגש כך יהיה גדול יותר0 מאשר החום המורגש על ידי כף יד אחת1. 0 נבדק כרגע אמפירית במרחק של שני מטר ממזגן עובד. 1 שאיננה מוחאת. |
|
||||
|
||||
א. קצת יחסית לראש, הרבה יותר מהסביבה. ב. דא עקא, שים לב שהניסוי התבצע בחדר או מקום ולא בחוץ. ג. אמפירית זה טוב. ציין בס''מ את המרחק בין כפות הידיים שבו חשת את החום כדי שנדע אם אתה המועמד והיורש הראוי. |
|
||||
|
||||
כשזרם האויר מהמזגן היה משמעותי, מרחק של סנטימטר-שניים. עם מזגן כבוי, המרחק קטן למילימטרים, לעיתים אף התאפס (ז''א שנוצר מגע כלשהוא בין כפות הידיים בטרם נרשמה תחושת חום). |
|
||||
|
||||
אצלי המרחק לא יורד מ 10 ס"מ -נו קידיינג. אצל אחרים שבדקתי, כ - 5 ס"מ. אני במקומכם הייתי בודק מה גרם לתופעת אלחוש המוזר. |
|
||||
|
||||
1. כי ללא רגישות בסיסית אי אפשר להתקדם לניסוי עצמו שדורש רגישות גבוהה יותר. אין טעם לבדוק מהירות מקס' של רכב מפונצ'ר. 2. אף אחד, אפילו לא הנמר מסוגל להבדיל בין דיווח אינטרנטי על תחושה לבין דמיונות של אחרים. לעיתים במציאות, ניתן לחוש כשאחרים חשים. 3. אני יכול לשער אבל באמת שאני לא יודע מה הסיבה שאנשים כאן מתקשים להודות שהם חשים חום שבוקע מהידיים. מעולם לא חשתם את החום מכפות ידי המעסה בספא המרוחק ממקום מגוריכם? |
|
||||
|
||||
1. אבל אתה לא רואה רכב מפונצ'ר, אתה רואה רכב נמוך, שיושב נמוך על הכביש - אתה יודע להגיד אם חסר אויר בגלגלים או שזה רכב מירוץ שנבנה להיות נמוך - מבלי לראות או למדוד את הגלגלים? האם תסכים איתי שיש חשיבות גדולה לידיעת הנ"ל, כאשר אנו באים למדוד את המהירות המרבית של הרכב? 2. אם המשתתף עצמו לא יכול להבדיל בתחושות - איך אתה מצפה לקבל תשובה נכונה? הרי יכול להיות שהוא מדמיין שהוא מרגיש - ואז השלבים הבאים עלולים להכשל. ומצד שני - אם השלבים הבאים מצליחים, אולי זה גם דמיון של המשתתף? אני חושב שהבעיה של אנשים להודות שהם חשים חום, היא שאנחנו (לפחות אני) לא מצליחים להבין אותך. אבל אני מוכן לשחק את המשחק: כן - כשאני שם את הידיים אחת מול השנייה, אני מסוגל להרגיש חום שנובע מהן1. לפני חמש דקות, שטפתי ידיים במים חמים, ואז חזרתי למקום העבודה שלי (שהוא קר יותר), ועכשיו אני מרגיש את התחושה יותר טוב ולמרחק קצת יותר רחוק. מה זה אומר מבחינתך? (שאני רגיש מספיק? שאני רגיש מספיק אם אני מתאים את הסביבה?) ומה השלב הבא? 1 שמתי לב כשאני מיישר את כפות הידיים עד הסוף - קרי מותח את העור הפנימי של כף היד, התחושה מתחזקת (לא יודע אם זאת הדרישה או שמא כפות הידיים צריכות להיות רפויות) |
|
||||
|
||||
1. אוקיי, דוגמא גרועה. תחשוב על פלס או מכשיר מדידה מקולקל. 2. לא אמרתי שהנסיין לא מסוגל להבדיל אלא שאין דרך לוודא. התרשמתי שמדובר שיובל הגיע עם נכונות ופתיחות ולא מתוך רצון לשלול. זה מה שאפשר וזה בסדר לפורמט האינטרנטי. אם תוכל, ציין בס"מ את המרחק המקס' שבו אתה מרגיש את קרינת החום מהידיים. |
|
||||
|
||||
עשיתי כמה בדיקות, ואני מרגיש את החום מהידיים במרחק של סנטימטר - סנטימטר וחצי. (בחדר סגור שהאויר בו ממוזג) |
|
||||
|
||||
אוקיי. נסה לבדוק כשאתה מציב את כף ידך מחול מישהו אחר. אולי מישהו אחר יבחין ממרחק נורמלי. אצבעות טיפל'ה מתוחות, כן? |
|
||||
|
||||
השאלה היא למה שלא תנצל את הלהיטות מטופשת שלי לעשות קצת כסף קל? הפורמט שחשבתי עליו הוא שאתה יושב כשגבך אל העוזר שלך שמביט בך או עוצם עיניים בהתאם להוראות שהוא מקבל ממחשב ע"י תוכנה שתוכן לצורך כך (איתכם בחדר גם נסיין או שניים, שכמוך, גם הם לא יראו מה התוכנה אומרת לעוזר). חוזרים על זה מספר מחזורים שייקבע בהמשך, נסיין מודיע על תחילת כל מחזור כזה ועל סיומו, העוזר מפעיל את התוכנה שאומרת לו מה עליו לעשות בסבב הזה, וכשהתקבלה הודעת סיום המחזור אתה מסמן לנסיין1 אם לדעתך העוזר הביט בך או לא באותו מחזור, והנסיין רושם זאת (גם העוזר שלך יכול לרשום, כך שהנסיין לא יוכל לרמות). בינך לבין העוזר יפרידו כמה מטרים וגם לוח זכוכית שנסיין יחזיק כך שהוא יחצוץ בינך לבין העוזר כדי למנוע אפשרות של נשיפות ממוקדות אל העורף שלך (גם זה יכול להיות כשרון מגניב בהחלט מהמרחק המדובר, אבל זה לא קשור לשום דבר על חושי). במשך כל הניסוי אסור לך או לעוזר להשמיע כל קול שהוא, ואם יקרה משהו לא צפוי כמו עיטוש, שעול או כל רחש שהוא הסבב ייפסל. על הפרטים כמו למשל מס' המחזורים, משך הזמן של כל מחזור, האם יהיה מותר לך להגיד "לא בטוח" בסבב מסויים וכד', כמו גם הקריטריון להצלחה או כשלון נצטרך להחליט בהמשך, אבל רק אם אתה רציני, כלומר מוכן לסכן את כספך. אתה בהחלט צודק באבחנתך החדה שאני לא מאלה שיתעסקו עם מגבות חמות ומקלחות קרות או יטמנו בקבוקים ריקים אי שם בחולות ראשון לציון בלי שיהיה להם תמריץ של ממש לעשות זאת, צר אופקים אטוּם שכמוני. לאחר שנסגור על הפרטים שנינו נשלח צ'ק בנקאי בסכום שיוסכם (בהתאם לתנאים וליחס שהצעתי במקור, אבל כך שהצ'ק שלך אינו קטן מ 1000 ש"ח) למישהו שאנחנו סומכים עליו (אני משער שנוכל למצוא מישהו כזה ולרתום אותו לעזרה) בצרוף הוראות ברורות למי עליו לשלוח את שני הצ'קים האלה בחזרה לאחר תום הניסוי. איילים שמוצאים פרצות בתכנון מתבקשים לספר לי עליהן כבר עכשיו, לפני שאני פושט רגל. _____________ 1- עיניך עצומות כך שנסכם על משהו כמו הנפת יד ימין עבור "הביטו בי" ויד שמאל עבור "שום כלום" או משהו דומה. |
|
||||
|
||||
תמורת המיליונים שתלויים בכף אפשר לארגן מתקן קטן הטמון בנעל העוזר ומופעל על ידי כיווץ הבהונות שישדר רטט קל לאחיו המוטמן בכיסו של הנמר. אם הפרס גדול מספיק, אפשר לארגן את המתקן בתוך הגוף כך שיהיה חסין לחיפושים. כדי שתתקיים הסמיות הכפולה, צריך שגם העוזר לא ידע אם הוא מביט בנמר או במישהו אחר. |
|
||||
|
||||
תודה! אין לי מושג איך לארגן שהעוזר לא יידע במי הוא מביט, זה יהיה מסובך מדי להחליף בין דמויות שנראות אותו דבר מאחור או משהו דומה. לא מדובר על מליונים, הגבלתי את הסיכון שלי לסכום מסויים, העוזר והנמר ילבשו רק בגד ים ויעברו חיפוש, ואני לא חושב שאפשר לבלוע משדר ולהפעיל אותו לפי הצורך, אם כי משדר מוטמן בסתימה בשן ומופעל ע"י נשיכה הוא אולי אפשרות. אם העניין יקרום עור וגידים אברר אם יש צורך בכלוב פאראדיי או שאין משדרים קטנים מספיק כדי להוות בעיה (יש לי מעט מאד חשק להתעסק עם זה, אבל בשביל כמה אלפי שקלים אהיה מוכן לטרוח). |
|
||||
|
||||
האם יסכים הנמר לבצע את הניסוי עם עוזרים מטעמך, כאלו שלא פגש מעולם? אפשר יהיה לצלם את מהלך הניסוי בווידאו לצורך בדיקת הגינות. |
|
||||
|
||||
הנסיון לפחלץ אותי עם כל הכבוד, קצת גדול עליכם. במקום לנסות לראות מה הנמר יודע לעשות- תבחנו את עצמכם. קיבלתם מנואל שלא תקראו באף מקום ולכולנו, אם הדבר לא הובן עד עכשיו, יש את אותן מערכות חישה וסקרנות שהורגת חתולים. |
|
||||
|
||||
נהפוך הוא! הרגשת חום כשכף ידך קרובה לעורף יכולה לנבוע מאחת מאלפי הדרכים בהם המח שלנו מרמה אותנו בזמן שהוא מתרגם לנו את המציאות. השוטה מנסה לארגן ניסוי סמיות כפולה - מהסוג שיכול להוכיח לעולם שלא מדובר ברמאות/שרלטנות/תמימות/אי הבנה. למיטב הבנתי אתה צריך לברך על כך. |
|
||||
|
||||
אחזור שוב. הסמיות הכפולה בתור מילת באזז שמופרחת כאן חדשות לבקרים איננה רלוונטית לפורמט הניסוי שיובל הסכים לבצע מפני שחסרה רגישות בסיסית או נורמטיבית כדי לקיימו ואתם מסרבים להפנים את העבודה שהסמיות לא בדיוק נדרשת כשמכשיר המדידה מקולקל. אם יובל היה מצליח בניסוי היה טעם להעלות את העניין. לגבי ניסוי חישת ההתבוננות, גם אליו התייחסתי מספר פעמים. התשובה שוב, - אינני מעוניין להיחשף (בלי קשר לניסוי) מסיבות טובות והאנונימיות חשובה לי יותר מסכום כזה או אחר ובטח שיותר מלהצליח בניסוי בפורמט הלקוי שתוכנן. אם מישהו אחר רוצה לבצע ניסוי חישה כזה האלן וסהלן. אני יכול לחשוב על פורמט בסיסי שניתן לבדוק בזוג בטיול סופהשבוע הקרוב. הוא מהנה מאוד בלי קשר להצלחה הוכחה או כישלון. |
|
||||
|
||||
ההילה המדעית והחשיבות שאתה מייחס למסך מרצד ופלט תוכנה לא ברורה לאור הפונקציונליות שתיארת. דף, עט ושעון עצר יספיקו בהחלט. בנוסף קיימת עדיין נקודה שאתה לא מצליח להבין (כבר הסברתי כאן) לגבי ניסוי "נעיצת המבט בעורף". האינטרוולים עם כל הכבוד לרנדומיזציה שהצעת הם החלק הזניח בניסוי. החישה תלויה בעוצמת וריכוז ההתבוננות (Neural_coding [Wikipedia] זה לא המבט עצמו) או יותר נכון בהשפעתם על מרכז הראיה והתודעה. תאי ה -M אמנם דרושים לקיבוע המבט אבל זה לא מספיק כדי לטעון את המבט בנוכחות המביט באופן כזה שיהיה מורגש. מקווה שהבהרתי את הכשל המהותי בניסוי "נעיצת המבט בעורף"- שאני מודה שקשה בהרבה מניסוי חישת נוכחות פיסית. ניסוי הנוכחות די קל לביצוע. אדם יושב על כיסא ומישהו מתקדם אליו באיטיות וחרישיות. בניסוי הזה אני מעריך שביום טוב אוכל להגיע לתוצאות די מדאיגות מבחינתך אבל מכיוון שאינני מעוניין בחשיפה ולא צריך במיוחד את כספך ודי משוכנע שהממצאים לא יתקבלו בעיניך1 אין לי באמת תמריץ. 1. רבים מאלו שהפסיקו לעשן עדיין מפקפקים בשיטה שגמלה ("בלתי מדעית" בעליל) אותם מעשרות שנות ההרגל וזאת לאחר שכל טיפול רפואי, תרופתי או מתחום אומנות השכנוע לא עזר. זה הגיון מסוג מאוד מסויים שאיני משוכנע שאינך לוקה בו. אותו דבר שמונע ממך להרים את הידיים ולבדוק אם אתה חש חום ממרחק ס"מ ספורים ימנע ממך להבין מה אתה רואה. |
|
||||
|
||||
"מרכז הראיה", "מרכז התודעה". אפשר הרחבה? |
|
||||
|
||||
מרכז הראיה מזכיר ארון תקשורת עמוס נתבים ומחשב מרכזי כשהמידע זורם בפרוקוטוקולים שטרם פוענחו. מדובר בפעילות אלקטרו-מגנטית ומכיוון שאין סיכוך (שאתה מכיר מכבלי הרשת) במוח המידע מקרין ומשפיע בצורה אחרת על שאר איזורי המערכת. הפעילות של תאי M ותאי P אינה זהה או רצונית מבחינת סוג המידע משך ואופן העיבוד וזה כאמור, רק אחד ההבדלים בין נעיצת מבט לבין ראיה. כמנתח מוח לשעבר אני יכול להבטיח לך שלא תמצא מרכז תודעה במוח כי אין שם כזה. מרכז ראיה כן. |
|
||||
|
||||
1. אם אין מרכז תטדעה, אז למה היתה הכוונה כשהתייחסת למרכז תודעה שתי תגובות למעלה? 2. המערכת הוויזואלית במוח היא אוסף של כמה עשרות אזורים שמנתחים, מעבדים ומתקשרים מידע ויזואלי עד שהוא מגיע, אם מגיע, להכרה מודעת. |
|
||||
|
||||
1. קרא שוב. 2. ביקשת שארחיב ועניתי, תודה. המידע שעובר אינו ויזואלי. הוא מפורק ומקודד ועובר בדרך שדומה לפאקטים דרך מערכות ומרכזים שונים אם אתה זוכר את ה OSI Model עד למרכז הראיה שמחבר אותו מחדש ומקרין אותו על משהו שבוודאי ברור למדע ולכן יודעים להסביר למה איך והיכן מתרחשים חלומות. בשל המורכבות, צריכת החשמל בחרתי בארון תקשורת כאנלוגיה. המוח הוא הצרכן ומפיץ החום הגדול במערכת ומרכז הראיה פועל בדרך שונה, לפי דרישה ויכולת. מכאן, מבטים על אותו אובייקט יכולים להתרחש בעוצמות או תפוקות חשמל שונות. |
|
||||
|
||||
1. לא הבנתי. נוותר 2. אז בסוף התהליך יש מידע ויזואלי שמוקרן כמו סרט בחלק של המוח וחלק אחר של המוח "מתבונן" בו? |
|
||||
|
||||
1. למה לוותר כשאפשר לחגוג? כתבתי"...או יותר נכון בהשפעתם על מרכז הראיה והתודעה." המשמעות היא מרכז, ביחיד, של ראיה. הבנת לא נכון. 2. גם את זה לא כתבתי. אניח למדענים יודעי הכל שיוכיחו לך מה ההבדל בין תודעה להכרה היכן בדיוק הם נמצאים, מה מידותיהם וכמה בדיוק הם שוקלים ואולי תבין מדבריהם המלומדים היכן ממוקם מרכז התודעה. ממך אגב, הייתי מצפה להכריז קבל עם ועדה וברוב פאסון שאין דבר כזה תודעה כי מעולם לא נמדדה או אותרה ע"י מכשיר כלשהו כי זה די תואם את הנימוקים שהופגנו כאן ושם ובכל מקום באייל- גם על ידך. עוד באירופה הייתי אומר. מצד שני, אם אתה מאמין שהתודעה קיימת למרות שטרם נלכדה נמדדה או הוכנסה למבחנה -עד כמה אמונתך שונה מבחינה "מדעית" מהטענות של הנמר על אותה יכולת "על חושית"? להזכירך, מצד אחד צפריר ישמח לשלם 50,000 ש"ח עבור גילויים בסדר גודל שכזה ומצד שני הודאה שתפיסת עולמך מבוססת גם על דברים שקיומם טרם הוכח מדעית. רק אם אפשר, תתקרב קצת למיקרופון כדי שנשמע ברור. |
|
||||
|
||||
אם ננקה את כל זיקוקי הדינור של משחקי מלים ריקים מתוכן הרי שטענתך יכולה להיסתכם בסידרת האמרות הבאות, (1) יש תודעה, (2) ניתן לתארה כמותית, (3) התודעה ממוקמת במרכז כלשהו במוח, (3) את הידיעה הזו אתה מבסס על חוויה סובייקטיבית-אינטואיטיבית, (4) לבחינה האובייקטיבית-עובדתית נשארה כברת דרך לגשר על הפער. |
|
||||
|
||||
ידעתי. בגלל זיקוקי הדינור נורא קשה לשמוע אותך. נסה להתנסח ברור אם אפשר: לתפיסתך יש תודעה או אין? |
|
||||
|
||||
אתה טועה. אני מנסה להבין את טענתך, שהיא הרקע והבסיס ליכולות אותן אתה מנסה להראות בניסוי-התערבות להלן. אנא ענה על תגובתי הקודמת. |
|
||||
|
||||
נראה שאתה זה חושש לענות על שאלה פשוטה. מעניין למה :) |
|
||||
|
||||
העניין פשוט. אינך מוכן להמשיך בברור הטענה שהעלת ונראה שאתה מבכר לסטות למסלול התנצחות. כבר היו דברים מעולם. |
|
||||
|
||||
לא ברור איך הבנת שאינני מוכן להמשיך כשעניתי על שאלות מצידך. נשאלת במהלך דיון לגיטימי אם יש תודעה ובינתיים אתה עסוק בלהפגין אופי. בסה"כ שאלה של כן \ לא. אם אתה לא חושש תשיב ומשם נתקדם. אם אתה חושש להשיב מפאת הטיעון שהעליתי, זה גם בסדר. רק אל תאשים אחרים בהתנצחות כשזה מה שמעסיק אותך. |
|
||||
|
||||
זה בסדר, לא ציפיתי הרבה למשהו טוב יותר ממבוי סתום |
|
||||
|
||||
לא מבוי סתום. רק סירוב פחדני לענות על שאלה פשוטה שמא הטיעון שבו נופפת עד כה יופנה נגדך. חבל, אני יכול לעזור לך להיחלץ מהמצוקה ואפילו בקלות. |
|
||||
|
||||
דוגמה נוספת על הצורך בסמיות כפולה בניסויים: קרני ה־N. הנקודה הבסיסית היא שקודם צריך לראות שיש כאן תופעה. אחרי שבטוחים שיש כאן תופעה, צריך לנסות להבין מה גורם לה. אם אין אפשרות לזהות אנשים באמצעות נעיצת מבט בעורף, אין טעם לנסות להסביר את זה. דרך אגב, אני מוכן להצטרף לשוטה בתנאי ההתערבות. אבל אני מניח שאין לך מה לעשות גם עם עוד חמישים אלף ₪. |
|
||||
|
||||
אתה טוען שאתה מוכן לשלם 50,000 ש"ח על ניסוי ולא מוכן לבדוק בעצמך תוך דקה על מה העניין? מעניין איך היית מסביר או מכנה מניע כזה. גם סמיות משולשת לא תעזור במקרה שכזה. |
|
||||
|
||||
השוטה כבר ענה על זה. אני עונה בעיקר כדי לוודא שלא אשאר דמות חינוכית: אני מסכן 50,000₪ אולם יכול גם לזכור ב־5,000₪. לפי התנהגותך כאן בפתיל השתכנעתי שזה מה שיקרה. מצד שני, אם תצליח להראות משהו, אז מדובר על תוצאה מאוד מעניינת ואולי היה שווה לאבד 50,000 מכספי כדי לעזור לגלות אותה. |
|
||||
|
||||
קודם כל, שאפו על היכולת הכלכלית ולקיחת הסיכון. מצד שני, אני כבר רואה אותך הולך עם התוצאות לרנדי ויוצא ברווח נאה. |
|
||||
|
||||
מ.ש.ל. -אתה מצהיר שאתה מוכן לשלם 50,000 ש"ח לטובת גילוי מעניין ומצד שני מסרב לבדוק אותו בדקות עם עצמך. |
|
||||
|
||||
אתה חושב שאם ייערך הניסוי כמו שהציעו לך, התוצאות שיתקבלו יהיו כמו שחוזים צפריר והשוטה? אם אפשר תשובה בביט אחד כן/לא. אפשר לצרף מספר בתחום 0-100 שמציין את רמת הודאות שלך. |
|
||||
|
||||
תגובה 675231 בנוסף נראה לי שאתה קצת מבלבל בין מטרת הניסוי לאופן הניסוי. נסה להגדיר מה המטרה ונחשוב על פורמט שיניח את דעתך. |
|
||||
|
||||
ביפ בופ ביפ... יותר. מדי. ביטים. בתשובה. עומס יתר. עומס יתר. למען הסר ספק, הכוונה לניסוי נעיצת המבטים בעורף שם מכשיר המדידה הוא אתה. |
|
||||
|
||||
לצמצום הביטים מומלץ שתקרא את התייחסותי לפורמט הניסוי שלוקה בחוסר הבנה ובכל זאת כדי לא לצאת שמגג אענה לשאלתך. במקום הומה שמכיל מעל 50 אנשים כשאחד מהם שלא נמצא בשדה ראייתי ינעוץ בי מבט אני מעריך שהסיכוי שאחוש ואזהה את האדם יתקרב ל- 30%. 1 בשביל מדברי נטוש אם מישהו שלא נמצא בשדה ראייתי ינעץ בי מבט הסיכוי יעלה לכיוון 80%. מפני שאני נדיב אוסיף שהסיכוי שאגרום למישהו שיחוש אם אנעץ בו מבט במקום הומה או במדבר להערכתי יעמוד על כ -10%. במקום להיות חוכמולוג ולפתוח בדיון על גבולות מדבר יהודה ותאוצת המידבור פשוט צא אל החלון ותתחיל לנעוץ מבטים יוקדים ותראה אם הנמר צודק. 1 בכל רגע נתון במשך שעה, נעיצת מבט לפחות 3 שניות, 50 זוגות עיניים- תעשה חשבון. |
|
||||
|
||||
שים שניה את המדע ואת כל הפקפקנים בצד. אתה לא סקרן האם ניסוי הנוכחות יצליח ללא ראייה ושמיעה, ומבלי לדעת מראש האם מתקרבים אליך? נניח עם אוזניות או אטמים נגד רעש, כיסוי עיניים בחדר חשוך, ועם עוזר שמחליט האם להתקרב או לא לפי הטלת מטבע, וחוזר על התהליך כמה פעמים. זה לא מתוך מטרה להוכיח משהוא, או לדווח למישהוא. זה פשוט נשמע דבר מעניין לבדוק. |
|
||||
|
||||
סקרן כמו חתול ולכן ניסיתי את הניסוי הזה ומורכבים או עדינים ממנו בעיניים עצומות. |
|
||||
|
||||
סבבה. אז אולי גם ההשפעה של (העדר)שמיעה ושל (אי)ידיעה מראש יסקרנו אותך. |
|
||||
|
||||
אולי לא הייתי ברור. בדקתי אי ידיעה מראש. אחרת מה הטעם? לא חייבים לשים אטמים ואפשר (פרקט ביגוד מתאים וגרביים) להתגנב בלי לייצר רעשים ורחשים. אם כבר נתפסים לקטנות, כשהיו לי תינוקות התעוררתי בחלק ניכר מהמקרים (מעל 25%) לפני שהשמיעו הגה. כשאירוע קיצוני קורה למישהו מהמעגל הקרוב לא פעם אני מתקשר לברר לפני שמבשרים לי. כך אני חי יותר מ- 20 שנים ואני לא לבד. |
|
||||
|
||||
חשבתי לתומי שאם אתה קובע את זה שינעץ בך מבט תוכל לארגן ולאמן מישהו שיתרכז במידה הנחוצה. אין לי עניין רב מדי בשאלה מאיזה מרחק מסוגלות כפות הידיים להרגיש חום, וגם לא בשאלה עד כמה השמיעה שלך טובה ("באיטיות וחרישיות" - באמת!). לסיכום: כמו הרבה אנשים גם אתה בטוח בכל מיני תפיסות על-חושיות שיש לך, אבל לא מוכן לסכן את כספך כשמוצע לך לבדוק את זה. אי אפשר להגיד שנפלתי מהכסא מרוב הפתעה. |
|
||||
|
||||
אתה ממשיך לא להבין כרצונך. ציינתי שאני לא יוצא דופן ושלכל אחד יש מערכות חישה המאפשרות לקלוט את העל חושי או הפנטסטי. אני גם לא זוקף קרדיט לכך ש"אני מסוגל" לתרגם את הסיגנלים כי מדובר במערכת שיצר הבורא ברוב תבונה וחזון. אני בסה"כ משתמש במערכת המופלאה לתקופה מסויימת, היא לא שלי והיא לא "אני". ההבדל בינינו הוא שהצלחתי להתעלות על הקיבעון החילוני שבז לכל דבר שאינו נמדד במכשור ומוצג במסך. חייתי באותה עמדה והכל היה במקום. הקרדיט שאני יכול לזקוף לעצמי הוא שהייתי מספיק כנה ואמיץ כדי לארגן את תפיסת עולמי מחדש ושהקדשתי לכך מאמץ וזמן כולל ניסויים פרקטיים שלא היוו את העיקר. מנקודת מבטי אני עדיין הדיוט ומתחיל בכל הקשור למה שעוד טמון במערכת כולל יכולות החישה. לכן המטרה שלי בניסוי היא לא להוכיח שאני בעל יכולות- אלא שבמערכת יש יותר ממה שנהוג לחשוב. למה אני טורח? זה כמו לראות שבט פראים שמסתובב עם אזניות לאודיופילים כמחממי אזניים. אני בסה"כ מנסה להראות שאפשר לשמוע בהם מוסיקה, לא טענתי שיצרתי את האוזניות או שרק אני מסוגל לתפעל אותן. |
|
||||
|
||||
יום אחד נפוצה השמועה ביער: הנמר מסתובב וטוען שהוא יכול לשמוע מוזיקה בעזרת מחממי האוזניים שלו (שמחוברים לנגן) ולא עוד אלא שכולם יכולים ומציע ללמד את כל החפץ. יושבי היער מנסים ולא מצליחים לשמוע כלום בעזרת מחממי האוזניים שלהם ומציעים לבדוק אם הנמר באמת שומע משהו או רק מדמיין. הם אומרים לנמר: בוא ונפעיל את הנגן בלי שתדע ונראה אם אתה יודע מתי הפעלנו. הנמר מתפתל: לא מספיק להפעיל סתם, צריך להפעיל בריכוז, עם כוונה אמיתית. טוב, נאנחים יושבי היער, אתה תבחר מישהו שיפעיל עם כוונה אמיתית, אבל צריך להפריד בינכם שלא תשמע את הקליק שעושה הכפתור. אתם לא מבינים, מתלונן הנמר, כל האקראיות והפרוטוקולים הם החלק הזניח, אני מציע שאני אחזיק את הנגן ביד שלי ומישהו יבוא וילחץ על הכפתור ואני אגיד מתי אני שומע מוזיקה בלי קשר. זה הרבה יותר קל לשמוע את המוזיקה ככה. אבל בעצם גם זה לא מתחשק לי לעשות, תודה ושלום. |
|
||||
|
||||
אולי הנמר שומע מוזיקה בדיוק כמו שאני, כרגע, רק מלחשוב על "מאמה" של פיל קולינס1, מסוגל לשמוע אותו בפירוט נאה בלי אוזניות או מחממי אוזניים כלל וכלל. כולל הצחוק המקריפ. 1 Courtesy of Yarden Nir-Buchvinder
|
|
||||
|
||||
Buchbinder |
|
||||
|
||||
דפקו אותי בהונגריה. בחיים לא אשכור מהם רכב. |
|
||||
|
||||
ברור, מי שוכר רכב מכורכי ספרים? |
|
||||
|
||||
שכרתי מהם רכב בווינה. זה הסתיים בדיון 3581 אבל לדעתי זאת לא היתה אשמתם. |
|
||||
|
||||
ועכשיו אנחנו יודעים מה התשובה הנכונה. |
|
||||
|
||||
מילא 2B, אבל שלוש פעמים ניר בשם אחד זה באמת מרשים. |
|
||||
|
||||
לשיטתך בכלל כל הענין תחום בין שתי גדות עם ירדן. זו שלנו, גל גם כן. |
|
||||
|
||||
למה נראה לך שהיא נקראת על שם הירדן? אם היא הייתה נקראת על שם הירדן היו קוראים לה אדווה. |
|
||||
|
||||
מי נקראת? לא אמרתי שום דבר כזה. |
|
||||
|
||||
ופעמיים נדיר בשם אחד זה נדיר. |
|
||||
|
||||
וגם שני דינרים פלוס ין (וכרוב!). אבל בפעם הבאה תתאמץ עוד קצת ותגיע גם לפאלינדרום (בלי נדר). |
|
||||
|
||||
לא יודע. ירדן התחיל כאן בתור ''ירדן ניר'' ואחר כך במכה אחת יותר מהכפיל את שמו. אולי הוא מתכנן להפוך לבדואי ואז יוכל לשאת עוד נשים ולהכפיל שוב, אולי לדרוזי ואז תהיה לו הזדמנות לנסות שוב בגלגול הבא. |
|
||||
|
||||
כן, אבל כדי שזה יהיה בלי נדר, הוא יצטרך לשנות את שמו. |
|
||||
|
||||
סליחה, אין לי שום כוונה להשאר כאן לסיבוב נוסף כדי לבדוק את העניין. אני מציע שכפול כאפשרות מעניינת ומהירה יותר. _____________ רגע של אמת: כילד השתוקקתי לשחק בקבוצה שמורכבת מכפילי. |
|
||||
|
||||
סיבכתי אותו כבר בגלגולים והכפלות, עיסוקים של שחקני משחקי-מזל מקצועיים. אם הוא ילך בכיוון הזה הוא כנראה ייאלץ ממילא לשנות את שמו כדי לחמוק מהנושים. |
|
||||
|
||||
הוא יכול להכפיל את שמו ולהשאר יהודי - אם, למשל, הוא יתגרש ויתחתן עם יהודית ניר-מוזס-שלום ואז ישנה את שמו לירדן ניר-בוכבינדר-ניר-מוזס-שלום... (אין לקרוא תגובה זאת כהמלצה על גירושים או נשואים בכלל או בפרט) |
|
||||
|
||||
זכור לי (לא זוכר מאיפה בדיוק) שבמשרד הפנים יש מגבלה של עד שלושה שמות משפחה (או: עד שניים, וגב' שלום היא חריגה). |
|
||||
|
||||
כשהתחתנו, במשרד הפנים סרבו לבקשת אישתי להוסיף את שם משפחתי הכפול לשם משפחתה והיא נאלצה להסתפק בגוראל בלבד. |
|
||||
|
||||
מעניין אם אי פעם ליהודים היה סממן זהותי ארוך יותר משמות המשפחה הכפולים שבתקופתנו או מה יהיה דינם של ילדיהם לאחר שהתחתנו ושניהם יגיעו עם שמות משפחה כפולים. הפתרון שמור לרואי עתידות. |
|
||||
|
||||
מעניין איך מסתדר רוזנקרנץ הפמיניסט שהתחתן עם העלמה דז'ימיטרובסקי... |
|
||||
|
||||
עוד בחיינו נגיע לכך ששם משפחה יהודי יתנוסס (שוב) בראשי תיבות. בדור שאחרינו המצוקה תוביל להוספת קידומות בינאריות ואחר כך אלוהים גדולה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
צרות רבות, חצי נחמה. |
|
||||
|
||||
באמת נחמד רק שהסילופים לא במקום, ברשותך: 1. מיעוט מיושבי היער ניסו. אני מאמין לכל אחד מהם. 2. לא הצעתי או הבטחתי שאיחשף לטובת ניסוי אלא הדגשתי שהאנונימיות יקרה לליבי. 3. כן, צריך יושרה כדי לקיים ניסויים. חדש לך? 4. הסברתי מדוע הניסוי שאותו אחדים מנסים לקדם מורכב יחסית לניסוי פשוט יותר. (מעבר לעובדה שאינני מעוניין להחשף). 5. מעולם לא הצעתי להחזיק את הנגן של מישהו. 6. גם לא אמרתי תודה ושלום או נטשתי. אני עונה לשאלות ובעיקר ממתין לאדם שירים את הכפפה אם לא שמת לב. 7. הפרוקוטולים התוכנות ומיני המסכים המהבהבים שיאפשרו לכם את מה שאתה יודעים או טרם יודעים מגוחכים בעיני. רוצה רנדוליות? קח קוביית שש בש, בשביל זה לפתח תוכנה (כאילו חסרות כאלה)? |
|
||||
|
||||
(הנמר כבר כתב נכונה ''יובל'' בהמשך הפתיל, אני רק רוצה להסיר מעלי כל קרדיט להשקעת כמה דקות לבדיקה.) |
|
||||
|
||||
הקרדיט הוסר והוחזר ברוב הדר לראשו של יובל. תודה שהבהרת וחידדת את האומץ הנדרש לביצוע ניסוי ''מסוכן'' שכזה. |
|
||||
|
||||
אנסה למקד: מתישהו במעלה הדיון הזה, אתה טענת ש"כל אחד" או "כמעט כל אחד" יכול לחוש כשנועצים בו עיניים. יפה. מישהו ניסח ניסוי שהתערבות בצידו, שיכול לאשש או להפריך את הטענה שלך עצמך יש יכולת כזו. בוא נשכח לרגע את הקפנדריה שדורשת מגבת חמה. יש לי הצעה נגדית: אנא הצע _אתה_ ניסוי שיוכל לאשש את הטענה שקיימת יכולת לחוש מתי מישהו שלא נמצא בשדה הראיה של החש נועץ בחש את עיניו או עיניה. הניסוי צריך לעמוד בתנאי אחד חשוב: מוגדר מראש איזו תוצאה תאורטית אפשרית תיחשב "הצלחה", ואוזו תוצאה תיחשב "כישלון". הטענה היא שהרבה מהאנשים שטוענים ליכולות חישה בלתי מוסברות, מאמינים ביכולות הללו באמת ובתמים, אבל רובם ככולם לא העמידו אותן במבחן "הוגן". ב"הוגן" הכוונה היא מבחן שמגדיר מראש מה היא הצלחה, ומה הוא כישלון. ולקינוח, שאלה: כתבת במעלה הדיון שכשילדיך היו רכים בשנים, התעוררת פעמים רבות לפני שהשמיעו הגה (למרות שלא ציינת זאת, אני מניח שהכוונה היא שאחרי שהתעוררת, הם התחילו לבכות, כך שההתעוררות הוכיחה עצמה נחוצה). השאלה היא, איך בעצם אתה יודע שהם "לא השמיעו הגה" לפני שהתעוררת? האם למשל הפעלת מכשיר הקלטה, ואחרי שסיימת לעשות מה שצריך (כנראה להחליף או להאכיל) האזנת להקלטה ווידאת שאכן התעוררת לפני הבכי הראשון? גם אני חוויתי חוויה דומה: התעוררות באמצע הלילה, וזמן קצר אחר כך בכי תינוק. למרות שהבכי אחרי שהתעוררתי היה הראשון ששמעתי, משום מה, אני תמיד הנחתי שהוא לא היה _באמת_ הבכי הראשון, אלא רק הראשון מאז התעוררתי (אפילו לא הנחתי שהוא היה השני - אולי אני התעוררתי מהשלישי, והראשון ששמעתי היה בכלל הרביעי...) הניחוש שלי הוא שאתה יודע בוודאות שהבכי ששמעת אחרי שהתעוררת היה הראשון, אבל בעצם הוודאות הזו היא פנימית, לא חיצונית: אעז לנחש (בלי שום שימוש בתע"ח) שמעולם לא הפעלת מכשיר הקלטה כזה, ומעולם לא היה אדם בערנות מלאה שסיפר לך שאתה התעוררת וקמת, ובדיוק שתיים ורבע דקות אחר כך התינוק החל לבכות. אנה _יודע_ שהבכי ששמעת (אחרי שהתעוררת) היה הראשון, משום שזה הבכי הראשון ששמעת. כל הנקודה כאן היא ליצור מנגנון שיכול לאשש את הטענה, באופן שיש נתק מוחלט בין המנגנון המוודא ובינך. אם אכן היה מכשיר הקלטה בפעולה רציפה, בו אפשר לשמוע אותך קם ממיטתך (עוד יותר טוב אם אפשר לשמוע אותך אומר בקול חרישי למיקרופון "התעוררתי - כנראה התינוק יתחיל לבכות בקרוב", בלי להעיר את התינוק), וזמן קצר לאחר מכן אפשר לשמוע בהקלטה את התינוק בוכה, זה היה דוגמה ל"מנגנון חיצוני". הבקשה היא שתציע "מנגנון חיצוני" כזה שיכול להדגים את הטענה, בהנחה שברור שאין לך כוונה לקבל את המנגנון שאחד הספקנים הציע. נסח את הניסוי (של נעיצת עיניים, לא של בכי תינוק ולא של מגבות חמות) בצורה שפותרת כל מגבלה לדעתך - למשל, אם נחוץ שהמתבונן "יתרכז", נסה לנסח קריטריון לפיו אפשר לבדוק אם באמת התרכז, אחרת הניסוי לא יכול להיכשל - כל כישלון יכול להיות מתורץ ב"המתבונן לא התרכז מספיק" או תירוץ דומה. מה שחשוב הוא לתאר ניסוי באופן כזה שתוצאה אפשרית מסוימת תיחשב "הצלחה", ותוצאה אפשרית אחרת תיחשב "כישלון". אם אינך מעוניין לנסח ניסוי כזה - ניחא. זו כמובן זכותך. מה שמעניין יותר זה אם בעצם אינך _יכול_ לנסח ניסוי כזה. אם באמת כך הדבר, אז משקל הטענה שקול למשקלה של טענה שיש גן עדן (או גהינום) - טענה שיכולה להיות נכונה ויכולה להיות לא נכונה, אבל אין בעצם דרך לבדקה. זה לא יחשב לגנותך אם אתה בוחר להאמין בדברים שאי אפשר לבדוק, כמו שאין זה נרשם לגנותו של אדם אם הוא מאמין בגן עדן, בגלגול נשמות, באלוהים, או בכל אמונה אחרת שלא ניתנת לבדיקה. אנשים שעוסקים בשכנוע אחרים בטענות מסוג זה נקראים "מחזירים בתשובה", ולא נראה לי שכך אתה רואה את עצמך (אם יורשה לי להניח). |
|
||||
|
||||
מדי פעם אנשים מתעוררים משנתם ונרדמים שוב בלי לזכור דבר, אלא אם כן יללת תינוק מפריעה להם ליפול חזרה לזרועותיה החמימות של השינה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |