|
||||
|
||||
מחזק את תאורית הנוחות בזה שילדים נוטים להפוך לזכר לצורך הבלטה והדגשה של כמות - "קיבלתי ארבעה גלידות!" כאשר הילד רוצה להביע את התלהבותו מכמות הגלידות העצומה שקיבל. אם המוכר מחזיק ארבע גלידות ביד זה לא מרשים ולכן אם תשאל את הילד כמה גלידות מחזיק המוכר הוא יענה - "ארבע" ולא "ארבעה". זה צידו השני של מטבע הנוחות- החסכון בהברה מול התוספת המכוונת שלה. "חמש מטר" הרבה יותר נוח מ"חמשה מטרים" (במלרע). המלעיל בכלל יותר נוח מהמלרע ויוכיחו כל הנ-דב י-רון עו-דד ואפילו יו-אב, שלא לומר א-יל רובן שימון וכיו"ב. |
|
||||
|
||||
מעניין אם זו נוחות או הרגל. השם הצרפתי ''אנרי'', למשל, הרבה יותר נוח לי במלרע מאשר במלעיל. בכלל, לצרפתים המלרע נוח מאד והם לא חשים שום צורך לבטא את שמו של לואי קטורס כפי שהאמריקאים מבטאים את שמו של לואי ארמסטרונג. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |