 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש לי יכולת להבחין כשמישהו נכנס למרחב האישי שלי ובסיטואציות מסויימות כשמישהו מביט בי מאחור 1 או מרחוק. זה פנטסטי. 1. ילדים יותר רגישים (בעצם קשובים) ממבוגרים. נסה לתרגל בגן הילדים הקרוב למקום מגוריך. מבטיח שאם תצטרך שאשחרר אותך בערבות אנסה להסביר את פשר העניין, מיד כשאחזור לנשום כהלכה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש לך יכולת כזאת למה לא תשתמש בה לעשות קצת כסף קל משוטה כמוני? אני מציע לך יחס של 1:10 בהתערבות על כל סכום בטווח 50,000 - 5,000 ש"ח, כלומר אני מציע לך אפשרות להרויח 50,000 שקל בקלות1, תמורת הסיכוי שלי להרויח עשירית מזה. את פרטי הניסוי נוכל לתפור אם תיענה לאתגר וכידוע יש סטטיסטיקאי שיוכל לעזור לנו בהיבטים המתמטיים. כדי לא להסתבך, הטענה אותה אני מציע לבדוק היא לגבי המבט מאחור, לא לגבי המרחב האישי, וזאת מטעמים טכניים: אינני יודע איך למסך את כל ההשפעות הזעירות האפשריות של "כניסה למרחב האישי", משינוי זעיר בטמפ. ועד רוח קלילה שננשפת מאפו של החודר או אפילו שינויים קטנים בשדה החשמלי שמקלט זעיר עשוי לקלוט אם הוא נשכח במקרה באיזה כיס של חולצה שארוגה מאנטנה אחת ארוכה. הדינמיקה של ויכוחים מהסוג הזה תמיד נראית אותו דבר. משום מה הבטחון בסגולות הטלפתיות נעלם כאשר בעל החוש השישי נדרש לגבות את המלים במעשים. אתה רוצה לשבור את הדגם הזה? מהצד שלי, 50,000 ש"ח הם אמנם סכום לא מבוטל אבל זה מחיר הוגן עבור תגלית מדהימה כזאת - מה עוד שהפרסום שנקבל יאפשר לי להרויח את הסכום הזה בחזרה בכמה הרצאות. _______________ 1 ההגבלה היא מפני שאני לא מסכן סכומים גבוהים יותר בשום התערבות שהיא, אפילו לא על בואו של המשיח מחר בשעה 07:30, ומצד שני לא אטרח להכנס לכל בלבול המוח הזה עבור פחות מ 1000 ש"ח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי להציע להיצטרף למימון אבל נראה לי שקודם אתה צריך להראות, בניסוי סמיות-כפולה מבוקר ומתוקף סטטיסטית, את היכולת שלך ''להרויח את הסכום הזה בחזרה בכמה הרצאות''. אחרת זה יהיה בלתי אחראי מצידי לעודד אותך להיכנס להרפתקה רק על סמך תחושות סוביקטיביות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטעמים טכניים: אינני יודע איך למסך את כל ההשפעות הזעירות האפשריות. __________ חוכמה גדולה כשמדובר בהשפעות הזעירות שאינן ניתנות למדידה ע"י מכשירים כשאני טוען שמערכות שטמונות בנו יכולות לחוש בהם. איך לדעתך אוודא שהמתבונן באמת נועץ עיניים במיקוד מבט טעון אנרגטית הדרוש לציוד העדין לחוש ולזהות ולא סתם מתבונן לכיווני? ציפיתי ממך להבין שרעשי רקע, עוצמת שידור והצפת המערכת במידע ותדרים מכיוונים שונים משפיעים בדיוק מאותם "טעמים טכניים". לגבי מבחן חדירה ל"מרחב האישי" -אפשר להתקרב ללא סמארטפון בכיס, לחלוץ נעליים ולדומם סימנים כמו רחשי נשימה וחיכוך בדים. כך בדיוק מתאמנים, אגב. לגבי סגולות טלפתיות, מדובר במערכות אחרות סבוכות ומורכבות בהרבה. לא מכיר שום פורמט של מבחן שיכול לנטרל את כל ההשפעות והמידע שזורמים כל הזמן כדי לקלוט ולפענח שדר תודעתי מסויים או לצפות תנאים נוספים שמשפיעים לא פחות. למרות זאת, הנסיון האישי שלי מספיק מבוסס כדי לדעת שהציוד עובד וניתן לשכלול. אם הייתי מקבל שקל על כל הפעמים שידעתי שמישהו עומד ליצור איתי קשר (בוודאות שנוצרה מתוך גישה שונה משלך לצד פרקטיקה) היו לי יותר מ 5,000 ואולי יותר מ 50,000 ש"ח. אני לא סופר, זאת דרך חיים. אני בספק אם היתרון ותחושת הרווח מהתועלת שווים את האימון אם זאת המטרה. לדאוג למישהו יקר כשאתה יודע שהמערכות שלך עובדות זה סיוט שאני לא מאחל לאף הורה. להערכתי יכולות טלפתיות לעולם לא תוכל לבדוק כהלכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם היינו לוקחים ממך חצי שקל בכל פעם שידעתי שמישהו עומד ליצור איתך קשר - אבל לא יצר? כנראה היית חייב לנו הרבה הרבה כסף... כבר הוכח שאנחנו זוכרים את צרופי המקרים המוזרים "היי, בדיוק חשבתי עליך - והתקשרת!" ולא את מיליוני הפעמים בהם "חשבתי עליך - ולא התקשרת" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה תגובה 674694 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין הראיה, הנה דוגמה למבחן: חדר עם שתי כניסות. מחלקים אותו לשניים במחיצה אטומה לרעש. במחיצה יש חור קטן. הנבדק עם הגב אליו. בחלק השני יכול להיות מישהו שצופה דרך החור1. או שלא. הנבדק אמור לזהות את זה (נניח: בהסתברות גבוהה מ־75% ל־10 מקרים. סתם זרקתי מספרים). > איך לדעתך אוודא שהמתבונן באמת נועץ עיניים במיקוד מבט טעון אנרגטית הדרוש לציוד העדין לחוש ולזהות ולא סתם מתבונן לכיווני? כמו בניסוי הקודם: אפשר לכייל: לנסות בהתחלה כמה פעמים כאשר אומרים לך מראש האם יש או אין צופה בחלק השני של החדר. אם אתה לא מצליח לאתר צופה, יש לנו בעיה (אבל גם לך: לא הצלחת להראות שאתה מצליח לאתר מבטים. לי אישית זה היה נראה כמו הפסד שלך בהתערבות). אבל רגע: פתאום לא כל מבט מתאים, אלא רק "מבט טעון אנרגיות". נו, זה מאפשר לפסול כל דבר. אבל אני מניח שתבוא לניסוי עם כוונות טובות ולא תנסה להכשיל אותו. אז יש נכונות לעמוד באתגר? 1 אם להערכתך האישית חור בקיר לא מספיק כדי להעביר את אותן אנרגיות שבעזרתן אתה חש את הצופה, אנא ספק חלופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פורמט מבחן הראיה כל כך פשוט וישיר שלא צריך לבנות דבר. הוא בעייתי אם הנועץ מחפף ולזה אין פתרון. מבחן הנוכחות או החישה הבלתי אמצעית יותר פשוט ולא צריך ''רתימה'' או ''שכנוע''. אפשר לבדוק על עצמך ואחרים. אני מחכה עם הכובע ביד., תחזיק אצבעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחיצה נועדה למנוע דרכים אחרות להרגיש במי שנמצא מאחוריך (על ידי תנועת אוויר וכדומה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נועץ המבט יכול להיות מישהו מטעמך (שיצטרך, כמובן, להיות שקט לחלוטין במהלך הניסוי), כך שתוכלו להתאמן לפני הניסוי הקובע עש שתנוח דעתך מיכולות הריכוז שלו/שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע ניסוי הוגן ביותר. אני סקרן לשמוע על התוצאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוחלץ חמקמק שכמוני...תגובה 674795 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>איך לדעתך אוודא שהמתבונן באמת נועץ עיניים במיקוד מבט טעון אנרגטית הדרוש לציוד העדין לחוש ולזהות ולא סתם מתבונן לכיווני? אפשר לאמן מישהו עד שתהיה בטוח שהוא מסוגל לנעוץ מבטו כראוי. לחלופין, אתה יכול להביא מישהו כזה, אם כי זה פותח פתח לרמאות. אני מניח שאפשר לעשות את שני הניסויים, במידה ותצליח בשני אך לא בראשון, שני הצדדים יוכלו להאשים אחד את השני ברמאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נעצת מבט היא לא עניין של שחור או לבן אלא מדרג של עוצמות והמטרה היא לא להאשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרמפפפ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא מדובר במאכל ההוא מגינאה החדשה לפחות תתרגם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון למיקוד כזה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |