|
||||
|
||||
בהמשך לתגובתו של צפריר: קל מאד לערוך ניסוי שיבדוק אם אתה מסוגל להרגיש שמישהו מביט בך מאחור, ואפילו לא צריכים לחפור 60 בורות לשם כך. אם אתה חושב שאחרי קצת אימונים תוכל לעבור בהצלחה ניסוי מבוקר, מליון דולר מחכים לך אצל ראנדי (או, אם אתה מעדיף משהו מקומי: אני אהיה מוכן להתערב איתך על כל סכום שתבחר, ובלבד שהוא יהיה גדול מספיק להצדיק את הטירחה שלי). |
|
||||
|
||||
פספסת משפט ששווה להתעכב עליו: "התחושה שתארת מוכרת לי". - מוכרת למרות שמדובר בשטויות ברוטב פלפל צ'ומה. דוגמא לכך שחונכנו להסתייג מכל מה שלא הוכח "מדעית". כאילו מישהו משניכם לא מכיר את התחושה- והאישור שקיבלה. מתוך נימוס הייתם אמורים לשאול אם הנמר מעוניין בחשיפה לפני ההצעות אבל הבנתם מה שרציתם ומיהרתם למסקנות. הרי לא טענתי שתמיד אחוש כשמישהו מביט בי מאחור או שאמצא בקבוק קינלי בחומסמה אלא שיש יכולות חישה "פנטסטיות" שניתן לאמן אותם. למרות שהתאמנתי על דברים "פנטסטיים" שונים אני די בטוח שארגיש אם מישהו ייכנס ל"מרחב האישי שלי" גם כשאני ישן. שים לב, יש אותיות הקטנות- בסביבה שקטה אבל לא מוחרשת. מדובר בציוד רגיש שמושפע מרעש לבן והסחות דעת. אם תעמוד בהופעת רוק כתף אל כתף עם מספר אנשים ובווליום רצחני לא בטוח שתשים לב לנוכחות של אדם נוסף. אם תטייל בשדה ומישהו יצפה בך מבלי שהבחנת בו הסבירות שתבחין בנוכחותו תעלה. אם המישהו טעון לגביך או לגבי מעשיך הסבירות תוכפל. כנ"ל אם המישהו ניחן במיינד עוצמתי. יש עוד מרכיבים ומשתנים- למשל מזג האוויר, מצבי רוח, ביוריתמוס, טרדות, ריכוז, קצב פנימי ושאר ירקות שלא יעזרו לאשר או לשלול אבל הם משפיעים וקיימים. אולי תבחן עם עצמך. תתקרב למישהו מאחור בשיא השקט עד למרחק נגיעה ותראה מה קורה. לעצם נסיון הפיחלוץ -אני שוקל להעמיד את עמוד הקלון בכיכר המרכזית ותוהה לגבי החבל הראוי. חשבתי על אתגר טלפתי אינטרנט שתכננתי לפני עשור עם קבוצה של בעלי ניסיון בתחום. מתחבט לגבי המתכונת הראויה. |
|
||||
|
||||
אני לא מצליח להבין אם מדובר "בשטויות ברוטב פלפל צ'ומה" או שיש לך יכולת להרגיש כשמישהו נכנס ל"מרחב האישי" שלך או איזה דבר "פנטסטי"1 אחר. אבל מאחר ואני לא מבין כמעט כל מה שאתה כותב, זה לא מפתיע במיוחד. ____________ 1- האם יש צורך להזכיר את הקשר בין "פנטסטי" ל"פנטזיה"? |
|
||||
|
||||
נראה לי שמאחר והמרחב האישי מוגדר בדרך כלל כקטן ממטר, לרובנו יש יכולת לא רעה להרגיש שמישהו נכנס אליו, אבל מסיבות פרוזאיות למדי ולא פנטסטיות כלל. כשאובייקט בגודל אדם - מטר שבעים על חצי מטר בשטח מתקרב אליך למרחק מטר, הסיכוי שלך לאכן אותו - באמצעות שמיעת הרעשים שהוא עושה (אני שומע את הבנות שלי נושמות בחדר השני כשהן ישנות, מרחק תשעה מטר לפחות), ריח, תחושת תזוזת האויר ועד ראייה פשוטה (מספיקה תזוזת ראש קלה כדי שהראייה הפריפראלית תכסה חלק ניכר מהמרחב הקרוב מאחוריך) - הוא גבוה מאד. כמובן שהנמר מתכוון למשהו מעבר לזה, אבל במקרה הספציפי הזה הוא די מיותר. |
|
||||
|
||||
ברור. הנושא המקורי היה היכולת להרגיש כשמישהו שנמצא מאחריך מסתכל בך. אני לא מערער על הקביעה שאם מישהו נושף בעורפך ממרחק שני ס''מ יש סיכוי טוב שתרגיש את זה. |
|
||||
|
||||
ברור. הנושא המקורי היה היכולת להרגיש כשמישהו שנמצא מאחריך מסתכל בך. ____________ לי ברור שחירפנת עדר איילים. מהיכן הקביעה שזה הנושא המקורי, הא? |
|
||||
|
||||
באמת "מהיכן הקביעה שזה הנושא המקורי, הא?" בוא נראה: ב תגובה 674601 כתבת: "אין לי ספק שכל אחד מהאיילים ובמיוחד האיילות זוכר כיצד הרגיש כשמישהו נועץ מבט בעורפו". ב תגובה 674606 עניתי על זה: "קל מאד לערוך ניסוי שיבדוק אם אתה מסוגל להרגיש שמישהו מביט בך מאחור" ובהמשך אתה שיגרת את תגובה 674610 שרובה עוסקת בעניין הזה עצמו, כולל המשפט:"אם תטייל בשדה ומישהו יצפה בך מבלי שהבחנת בו הסבירות שתבחין בנוכחותו תעלה." האם זה עונה על התמיהה שלך, הא? אחר כך עברת לדיון עם יובל ואחרים על תחושות אחרות שלגביהן אין לי דיעה, ולאחר שלא צמח יותר מדי מהפתיל ההוא ראיתי לנכון להזכיר לך את ההצעה המקורית שלי. לגבי נושאים אחרים שהעלית בפתילים שונים: 1. חשיפה: אם אינך איזו אישיות ציבורית שפניה מוכרים אותה "חשיפה" שלך לא מחייבת לגלות מי אתה, מה שימך, מה מס' הת"ז שלך, איפה אתה גר או כל פרט אחר מלבד איך אתה נראה. אז אני אדע איך אתה נראה, אתה תדע איך אני נראה, ועד שגוגל ילמד לאתר פרצופים הפרטים שלנו יישארו מוכמנים (בעיה? בסדר, לא יהיו עימנו שום טלפונים סלולריים דלוקים או מכשירי צילום והקלטה כלשהם, כך שגם גוגל לא יוכל לעזור אפילו כשהוא יגדל ויחכים מאד). חוץ מזה, אם כדבריך מדובר במשהו ש"כל אחד" יכול, למה לא תעשה את המצווה בידי שליח מטעמך אחרי שתבחר את המוכשר שבמכריך שרוצה לחלוק איתך 50,000 ש"ח או משהו כזה (אם צפריר במשחק, אנחנו כבר מדברים על 100,000 ש"ח) ושאין לו פחד מפני חשיפת פניו בפני שנים או שלושה אנשים זרים? אם כדבריך "כל אחד" יכול, לא צריכה להיות כאן שום בעיה אמיתית. יש אמנם בעיה שצריך לפתור בעניין המחוייבות לתשלום שמחייבת צ'ק בנקאי שיופקד בידי מישהו שאתה ואני סומכים עליו ושישמור על האנונימיות שלנו, אבל הבעיה נראית לי פתירה אם היא תהיה זאת שעל פיה יקום או יפול דבר (כך אני אעשה זאת: אתן למכר שלי צ'ק בנקאי משלי, הוא ישלח צ'ק בנקאי שלו לאותו בורר, ואם אפסיד בהתערבות הוא יפדה את הצ'ק שנתתי לו. אחרת נשמיד הדדית את הצ'קים). אם כך אפילו הבורר לא יידע מי אני, אלא רק שאני מכיר את אדון אבי בן-צבי מרעננה. לא משהו שיגרום לי להזיע בלילות שמא מר בן-גביר בדרכו לשוחח איתי על עמדותי הפוליטיות, או, גרוע מזה, אלפי איילות צובאות על ביתי כשבפיהן מגוון הצעות מגונות. 2. הסברתי כבר בתאור התכנון הראשוני למה שימוש במחשב עדיף על פני הטלת מטבע ("איתכם בחדר גם נסיין או שניים, שכמוך, גם הם לא יראו מה התוכנה אומרת לעוזר"), אבל אם זה מה שמפריע לך, אפשר לעשות את זה כמובן גם בהטלות מטבע (זה קצת יקשה עליך ואני משאיר כתרגיל לקורא את השאלה למה, ולמה נסייני הדאוזינג לא הטילו מטבע ליד כל בור במקום השיטה המסורבלת קמעא של הפתקים) או בטכניקה אחרת שאינה מחייבת מחשב, למשל שליפת פתקים שהוכנו מראש כמו שנעשה בניסוי הדאוזינג. למעשה משיכת פתקים משקית באמת מספקת אותי לחלוטין כי השיטה הזאת מאפשרת לאמת בדיעבד שהעוזר אכן ביצע את מה שנכתב בפתק בלי שצריך לחשוף את הנסיין למידע הזה לפני סיום הניסוי, כך שאפשר לשכוח מעניין המחשב. חשבתי שזאת תהיה הזדמנות בשבילי להביס את העצלות הטבעית וללמוד קצת פייטון, אבל נחכה להזדמנות אחרת (וממילא המחשב הנייד שלי מקולקל). |
|
||||
|
||||
1. אני לא בטוח שאני ואתה משתמשים במילה "גרוע" באותו אופן. 2. פייתון, לא? כמקובל עבור th, אם כי גם במונטי פייטון זה הכיתוב העברי הנפוץ (או שלא?) |
|
||||
|
||||
צודק בהחלט: לא רק שאני לא יודע פייתון, אני אפילו לא יודע לאיית פייטון! (רציתי לאיית נכון הפעם, אבל המשפט היה יוצא עם סתירה עצמית). |
|
||||
|
||||
לא נורא, על אף טעות האיות אני נהנה לקרוא לחלק ממכרי העוסקים בתחום ''פייטנים''. |
|
||||
|
||||
כמדומני שיוצרי הפייטון/פייתון הצהירו שהשפה קרויה על שם מונטי פייטון, כך שהאיות הנ"ל דווקא נכון. מקור |
|
||||
|
||||
אתה מבין, גם האיות הנכון של המונטים אמור להיות פייתון. |
|
||||
|
||||
מונטי פייטון - 34,600 תוצאות בגוגל מונטי פייתון - 37,400 שקול למדי. |
|
||||
|
||||
וממתי גוגל (או ההמון) הוא האוטוריטה לבחינת מה נכון לשונית? אני מניח שהשלב הבא יהיה להחליט האם חיסונים גורמים לאוטיזם על פי מספר אתרי האינטרנט שגורסים כך. |
|
||||
|
||||
הרוב אמנם לא קובע את הקשר בין חיסונים לאוטיזם, או את גודלו של פי, או את מסלול כוכבי הלכת - אבל הוא בהחלט קובע מהו השימוש הנפוץ בשפה. |
|
||||
|
||||
הרצוי אינו מצוי, והנפוץ אינו נכון. |
|
||||
|
||||
משפט עגום. אבל המציאות, לשמחתי הרבה, לא עובדת לפי החוק הזה. ___ ועכשיו אנחנו כבר נכנסים לדיון פילוסופי שסופו לא יראה באופק. יודע מה, שיהיה פייתון. מה אכפת לי? |
|
||||
|
||||
זאת לא פילוסופיה, שפה היא אחת הדוגמאות הנפוצות למקרה שבו יש טעויות נפוצות מאד, מה שלא גורר שהן "נכונות". לשפה יש חוקים, זאת לא דמוקרטיה ולא תוכנית כבקשתך, ולכן מה שקובע אילו החוקים ולא דעת הרוב. ישנם אכן מקרים מסוימים שבהם החוקים משתנים כדי להתאים לקהל, אבל זה יוצא מהכלל שאמור להראות על הכלל. אני מסכים שפייתון/טון היא לא מהדוגמאות הצורמות יותר לאוזן או לעין. |
|
||||
|
||||
כמו שטענתי בתגובת הבכורה1 שלי באייל שנגעה לטהרני השפה - יש מי שקונה אוטו, ויש מי שהאוטו קונה אותו. __ 1. והמביכה למדי. |
|
||||
|
||||
ניתן ממקום אחר קישור לכאן ולכן אוסיר הערה כאן: אני מכיר רק את "פייתון". למיטב ידיעתי זה הנוסח שנחשב נכון. בכל המקומות היותר "רשמיים" שראיתי כתוב "פייתון". לדוגמה: * http://wiki.python.org.il/?title=Special%3ASearch&am... - תוצאה אחת * http://wiki.python.org.il/?title=Special%3ASearch&am... - לא מעט תוצאות, כולל כותרת הדף של התוצאה הבודדת הקודמת ההרגשה שלי היא שמי שמעורבים בפועל בעבודה עם השפה מכירים את הנוסח הזה. ואמנם התוצאות של חיפוש "תכנות פייטון" מעלה אצלי בעיקר תוצאות של "פייתון" עם מספר תוצאות של מי שלא מכירים את השפה הייטב. אז לא לגמרי בטוח שמונטי הוא פייתון (בהתחשב גם בט' של מונטי), אבל אני די בטוח ששפת התכנות היא פייתון. |
|
||||
|
||||
עזוב, אני עוד המום מגאליבר. |
|
||||
|
||||
ומזה שגניטה זה בעצם ז'ניטה התאוששת? אני עוד לא. |
|
||||
|
||||
אבל מונטי מקורו ב monty בעוד פייתון מגיע מ Phython אוף, כמה טירחה בשביל לשלוח משפט אחד לאייל. |
|
||||
|
||||
אז בגלל זה כתבת שניים? |
|
||||
|
||||
השני היה בעקבות ההמלצה של כהנמן לא לסיים במקום הכואב. אגב, אני מיישם את ההמלצה המפורסמת של כהנמן (הוזכרה בין השאר ב תגובה 295746 הידועה בזכות הערת הרגל המטופשת ביותר שנכתבה אי פעם באייל) בצעדות שאני עושה כמה פעמים בשבוע כדי לא למות בדיוק יום אחד לפני שהרופאים מוצאים את סוד נעורי הנצח: אני תמיד בוחר את המסלול כך שהקטע האחרון יהיה בירידה. מכאן אתה יכול להבין כמה אני אוהב את ההליכות האלה. |
|
||||
|
||||
המשפט האחרון הזכיר לי את הבדיחה על כך שמזוכיסט אוהב להתקלח במים קרים. אז הוא מתקלח בחמים. |
|
||||
|
||||
אם אתה במקרה עושה את הצעדות האלה בבוקר מיד לאחר שאתה קם אז אולי גם הן יכולות להיות מוגדרות כ-"הערת רגל". ______________ איפה טריליאן שתביא לנו איזה מאמר חוצב-להבות של האקדמיה נגד התרגום המילולי התמוה והמכוער הזה? "הערת שוליים" כבר לא טוב? דווקא אחלה סרט. |
|
||||
|
||||
התרגום הזה נעשה בקריצה ולא, אני לא עושה אותן בבוקר. עד שעות הצהריים המטבוליזם שלי הוא כמו של חילזון קטטוני. |
|
||||
|
||||
המממ... אז אני באמת מקווה שאתה לא יוצא עד אז מהבית. אצלנו בשכונה עושה רושם שעד הצהריים כל החלזונות הקטטוניים נדרסים עד הצהריים. לא יודע למה, אבל הרושם שלי הוא שהשנה יש אצלנו הרבה יותר חלזונות מבשנים הקודמות. |
|
||||
|
||||
גם אצלנו (מרכז הארץ). |
|
||||
|
||||
גם בתהליך גמילה מסמים ככל שמתקדמים הסבל פוחת, מה שאולי תורם לשעור הנמוך של ההצלחות. |
|
||||
|
||||
הם הצהירו שזה על שם מונטי פייתון שקרויה על שם נחש הפיתון. לפחות לפי ויקיפדיה: Monty_Python's_Flying_Circus#Title [Wikipedia] מעניין מה היה קורה אם היו קוראים לתוכנית A Horse, a Spoon and a Basin. |
|
||||
|
||||
כנראה, The Black Vegetable |
|
||||
|
||||
אתה צודק בנוגע למקור, ויש לך בסיס איתן לפניה לאקדמיה ללשון בדרישה שהשפה תיקרא פייתון בלבד (ועל הדרך ''מונטי פייטון'' יקבע כ''מונטי פייתון'' בלבד). אבל בנתיים נראה שהשימוש בשתי הצורות נפוץ למדי. |
|
||||
|
||||
שלא לדבר על המקום שכיכב בסרט משנות החמישים (ועוד אחרים) ובסדרת טלויזיה קלאסית. |
|
||||
|
||||
והוא אכן ראוי ל-ט'. |
|
||||
|
||||
האומנם? תגובה 674610 הרי לא טענתי שתמיד אחוש כשמישהו מביט בי מאחור או שאמצא בקבוק קינלי בחומסמה אלא שיש יכולות חישה "פנטסטיות" שניתן לאמן אותם. ___________________ למיטב ידיעתי התייחסתי בפתיל לטלפתיה, גרפולוגיה, חישת עצמים, נוכחות של אדם וכן, גם חישת מבט בעורף כיכולות פנטסטיות. מכל אלה מבחן נעיצת המבט, כפי שניסיתי להסביר לך ולרון תגובה 675121 ולאחרים הוא כנראה המורכב ביותר לביצוע -ולא בגלל האדם הקולט. כתנאי לקיום הניסוי צריכים בצד המשדר אנשים לביצוע "פעולות ראיה" שחלקן בלתי רצוניות או נתונות לשליטה. אולי מבחינת אנשים מסויימים שמנסים להוקיע את הבלתי ניתן להכחשה חוש הראיה פועל באופן אחיד וחד גוני אבל במוח מסתבר מעורבים אלמנטים שונים בסוגי התבוננות וראיה שונים. עד כמה מסובך להבין שהצורך בקבלת מידע אינו שווה? לכן, כשכתבתי נעיצת מבט התכוונתי בדיוק לזה -נעיצת מבט. מדובר בהתבוננות או ראיה "בעצימות גבוהה" שמתרחשת באופן ספונטני ובלתי ניתנת לחיקוי או חזרה רציפה מספר פעמים משום שהאפקט שמתקבל בחזרה שונה. אני לא יכול לנעוץ מבט כרצוני ככל שארצה ומתי שארצה ואני בטוח שגם אתה ואחרים. לא אכנס להסבר נוסף על ההבדלים אבל אשאיר לך את הביטוי "רושם ראשוני" כמסגרת חשיבה שיכולה להוביל אותך למעיין שבו נמרים אורבים לציד תובנות תמימות לפנות ערב. אגב שוטה, במקומך הייתי מזנק על אזכור הטלפתיה ומנסה לסחוט מהנמר הסכמה לניסוי שסיכויו להרשים נמוכים בהרבה. ועוד משהו, מהלהט שבדבריך אני מתרשם שאתה עדיין חושב שעצם הדיון הוא יכולות הנמר למרות שהסברתי מספר פעמים ובבירור שלכולנו, אפילו לך- יש יכולות "פנטסטיות". ולמה יש לך אוזניים גדולות כל כך? |
|
||||
|
||||
לא טענת שמתיד תחוש? אבל האם תחוש בהסתברות מספיק גבוהה יותר ממה שאפשר להסביר באקראיות. גם זה בעיקרון מספיק טוב (אבל כאמור, צריך להסכים מראש מה נחשב "מספיק טוב". בניסוי במאמר דובר על 13 מ־15. ככל שבודקים יותר פעמים הרף יורד). ואם אין לך יכולת כזו אבל אתה בטוח שאם קצת אימון תהיה: קרא לנו אחרי האימונים. |
|
||||
|
||||
העיקר שבתבנית הטיעון הנגדי האהובה עליך אתה מוצא טעם כי בעיני הדרך להבנת העקום מאליו ע''י הכנסת מילים לפיו של האחר וסילוף הכוונה קצת תפלה. נסה להבא להבין מה נכתב במקום להיתפס כהרגלך, לשולי. |
|
||||
|
||||
לא כל שאלה היא שאלה רטורית. |
|
||||
|
||||
שוין. |
|
||||
|
||||
גם אני חשבתי על עשרות סיבות פרוזאיות כשנתקלתי לראשונה בכל מיני מוזריות אבל כיום, גם אם תניילן ותחריש אותו אני בטוח שארגיש את נוכחותו. בסה"כ מדובר בהילה. היא קורנת וניתן להרגיש ולראות חלקים ממנה אחרי אימון קצר. אם תבטיח שתשקיע 30 דקות ברצינות (דרוש משתף פעולה) תקבל הדרכה בשקל תשעים ותפרט אם ראית הרגשת משהו וכו'. אני מהמר שלא תשלול את האפשרות שחווית משהו בלתי פרוזאי בעליל. |
|
||||
|
||||
יש לי יכולת להבחין כשמישהו נכנס למרחב האישי שלי ובסיטואציות מסויימות כשמישהו מביט בי מאחור 1 או מרחוק. זה פנטסטי. 1. ילדים יותר רגישים (בעצם קשובים) ממבוגרים. נסה לתרגל בגן הילדים הקרוב למקום מגוריך. מבטיח שאם תצטרך שאשחרר אותך בערבות אנסה להסביר את פשר העניין, מיד כשאחזור לנשום כהלכה. |
|
||||
|
||||
אם יש לך יכולת כזאת למה לא תשתמש בה לעשות קצת כסף קל משוטה כמוני? אני מציע לך יחס של 1:10 בהתערבות על כל סכום בטווח 50,000 - 5,000 ש"ח, כלומר אני מציע לך אפשרות להרויח 50,000 שקל בקלות1, תמורת הסיכוי שלי להרויח עשירית מזה. את פרטי הניסוי נוכל לתפור אם תיענה לאתגר וכידוע יש סטטיסטיקאי שיוכל לעזור לנו בהיבטים המתמטיים. כדי לא להסתבך, הטענה אותה אני מציע לבדוק היא לגבי המבט מאחור, לא לגבי המרחב האישי, וזאת מטעמים טכניים: אינני יודע איך למסך את כל ההשפעות הזעירות האפשריות של "כניסה למרחב האישי", משינוי זעיר בטמפ. ועד רוח קלילה שננשפת מאפו של החודר או אפילו שינויים קטנים בשדה החשמלי שמקלט זעיר עשוי לקלוט אם הוא נשכח במקרה באיזה כיס של חולצה שארוגה מאנטנה אחת ארוכה. הדינמיקה של ויכוחים מהסוג הזה תמיד נראית אותו דבר. משום מה הבטחון בסגולות הטלפתיות נעלם כאשר בעל החוש השישי נדרש לגבות את המלים במעשים. אתה רוצה לשבור את הדגם הזה? מהצד שלי, 50,000 ש"ח הם אמנם סכום לא מבוטל אבל זה מחיר הוגן עבור תגלית מדהימה כזאת - מה עוד שהפרסום שנקבל יאפשר לי להרויח את הסכום הזה בחזרה בכמה הרצאות. _______________ 1 ההגבלה היא מפני שאני לא מסכן סכומים גבוהים יותר בשום התערבות שהיא, אפילו לא על בואו של המשיח מחר בשעה 07:30, ומצד שני לא אטרח להכנס לכל בלבול המוח הזה עבור פחות מ 1000 ש"ח. |
|
||||
|
||||
חשבתי להציע להיצטרף למימון אבל נראה לי שקודם אתה צריך להראות, בניסוי סמיות-כפולה מבוקר ומתוקף סטטיסטית, את היכולת שלך ''להרויח את הסכום הזה בחזרה בכמה הרצאות''. אחרת זה יהיה בלתי אחראי מצידי לעודד אותך להיכנס להרפתקה רק על סמך תחושות סוביקטיביות. |
|
||||
|
||||
מטעמים טכניים: אינני יודע איך למסך את כל ההשפעות הזעירות האפשריות. __________ חוכמה גדולה כשמדובר בהשפעות הזעירות שאינן ניתנות למדידה ע"י מכשירים כשאני טוען שמערכות שטמונות בנו יכולות לחוש בהם. איך לדעתך אוודא שהמתבונן באמת נועץ עיניים במיקוד מבט טעון אנרגטית הדרוש לציוד העדין לחוש ולזהות ולא סתם מתבונן לכיווני? ציפיתי ממך להבין שרעשי רקע, עוצמת שידור והצפת המערכת במידע ותדרים מכיוונים שונים משפיעים בדיוק מאותם "טעמים טכניים". לגבי מבחן חדירה ל"מרחב האישי" -אפשר להתקרב ללא סמארטפון בכיס, לחלוץ נעליים ולדומם סימנים כמו רחשי נשימה וחיכוך בדים. כך בדיוק מתאמנים, אגב. לגבי סגולות טלפתיות, מדובר במערכות אחרות סבוכות ומורכבות בהרבה. לא מכיר שום פורמט של מבחן שיכול לנטרל את כל ההשפעות והמידע שזורמים כל הזמן כדי לקלוט ולפענח שדר תודעתי מסויים או לצפות תנאים נוספים שמשפיעים לא פחות. למרות זאת, הנסיון האישי שלי מספיק מבוסס כדי לדעת שהציוד עובד וניתן לשכלול. אם הייתי מקבל שקל על כל הפעמים שידעתי שמישהו עומד ליצור איתי קשר (בוודאות שנוצרה מתוך גישה שונה משלך לצד פרקטיקה) היו לי יותר מ 5,000 ואולי יותר מ 50,000 ש"ח. אני לא סופר, זאת דרך חיים. אני בספק אם היתרון ותחושת הרווח מהתועלת שווים את האימון אם זאת המטרה. לדאוג למישהו יקר כשאתה יודע שהמערכות שלך עובדות זה סיוט שאני לא מאחל לאף הורה. להערכתי יכולות טלפתיות לעולם לא תוכל לבדוק כהלכה. |
|
||||
|
||||
ואם היינו לוקחים ממך חצי שקל בכל פעם שידעתי שמישהו עומד ליצור איתך קשר - אבל לא יצר? כנראה היית חייב לנו הרבה הרבה כסף... כבר הוכח שאנחנו זוכרים את צרופי המקרים המוזרים "היי, בדיוק חשבתי עליך - והתקשרת!" ולא את מיליוני הפעמים בהם "חשבתי עליך - ולא התקשרת" |
|
||||
|
||||
ראה תגובה 674694 |
|
||||
|
||||
לעניין הראיה, הנה דוגמה למבחן: חדר עם שתי כניסות. מחלקים אותו לשניים במחיצה אטומה לרעש. במחיצה יש חור קטן. הנבדק עם הגב אליו. בחלק השני יכול להיות מישהו שצופה דרך החור1. או שלא. הנבדק אמור לזהות את זה (נניח: בהסתברות גבוהה מ־75% ל־10 מקרים. סתם זרקתי מספרים). > איך לדעתך אוודא שהמתבונן באמת נועץ עיניים במיקוד מבט טעון אנרגטית הדרוש לציוד העדין לחוש ולזהות ולא סתם מתבונן לכיווני? כמו בניסוי הקודם: אפשר לכייל: לנסות בהתחלה כמה פעמים כאשר אומרים לך מראש האם יש או אין צופה בחלק השני של החדר. אם אתה לא מצליח לאתר צופה, יש לנו בעיה (אבל גם לך: לא הצלחת להראות שאתה מצליח לאתר מבטים. לי אישית זה היה נראה כמו הפסד שלך בהתערבות). אבל רגע: פתאום לא כל מבט מתאים, אלא רק "מבט טעון אנרגיות". נו, זה מאפשר לפסול כל דבר. אבל אני מניח שתבוא לניסוי עם כוונות טובות ולא תנסה להכשיל אותו. אז יש נכונות לעמוד באתגר? 1 אם להערכתך האישית חור בקיר לא מספיק כדי להעביר את אותן אנרגיות שבעזרתן אתה חש את הצופה, אנא ספק חלופה. |
|
||||
|
||||
פורמט מבחן הראיה כל כך פשוט וישיר שלא צריך לבנות דבר. הוא בעייתי אם הנועץ מחפף ולזה אין פתרון. מבחן הנוכחות או החישה הבלתי אמצעית יותר פשוט ולא צריך ''רתימה'' או ''שכנוע''. אפשר לבדוק על עצמך ואחרים. אני מחכה עם הכובע ביד., תחזיק אצבעות. |
|
||||
|
||||
המחיצה נועדה למנוע דרכים אחרות להרגיש במי שנמצא מאחוריך (על ידי תנועת אוויר וכדומה). |
|
||||
|
||||
נועץ המבט יכול להיות מישהו מטעמך (שיצטרך, כמובן, להיות שקט לחלוטין במהלך הניסוי), כך שתוכלו להתאמן לפני הניסוי הקובע עש שתנוח דעתך מיכולות הריכוז שלו/שלה. |
|
||||
|
||||
נשמע ניסוי הוגן ביותר. אני סקרן לשמוע על התוצאות. |
|
||||
|
||||
פוחלץ חמקמק שכמוני...תגובה 674795 |
|
||||
|
||||
>איך לדעתך אוודא שהמתבונן באמת נועץ עיניים במיקוד מבט טעון אנרגטית הדרוש לציוד העדין לחוש ולזהות ולא סתם מתבונן לכיווני? אפשר לאמן מישהו עד שתהיה בטוח שהוא מסוגל לנעוץ מבטו כראוי. לחלופין, אתה יכול להביא מישהו כזה, אם כי זה פותח פתח לרמאות. אני מניח שאפשר לעשות את שני הניסויים, במידה ותצליח בשני אך לא בראשון, שני הצדדים יוכלו להאשים אחד את השני ברמאות. |
|
||||
|
||||
נעצת מבט היא לא עניין של שחור או לבן אלא מדרג של עוצמות והמטרה היא לא להאשים. |
|
||||
|
||||
חרמפפפ. |
|
||||
|
||||
אם לא מדובר במאכל ההוא מגינאה החדשה לפחות תתרגם. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון למיקוד כזה? |
|
||||
|
||||
ראיתי פעם מופע רחוב משעשע בטיילת בווניס ביץ' בלוס אנגלס: אמן/שחקן/פנטומימאי שעוקב אחרי העוברים ושבים בטיילת, הולך ממש סנטימטר או שניים מאחוריהם ומחקה את אופן הליכתם להנאת וגיחוך הקהל מסביב. ההולכים לא שמו לב בכלל שמישהו עוקב אחריהם והמשיכו בעיסוקיהם באין מפריע (מדובר על מרחק של סנטימטרים בטיילת לא צפופה). אחרי דקה או שתיים, הוא היה נושף על עורפו של הקורבן המסכן והלז היה בטוח שמדובר בזבוב, מנופף ביד לאחוריו וממשיך ללכת בלי לשים לב! זה היה משעשע ביותר, עד שנזכרתי שכמה דקות לפני כן גם אותי הטריד זבוב מעצבן, והיה נראה שהסובבים מביטים עלי באופן מוזר... |
|
||||
|
||||
האנושות והתרבות המערבית עוד יותר די מתנתקת מטבעם של דברים אבל לא איבדה לחלוטין את סוג הרגישות בתחום הזה. לאידיאל אגב יש גם צד שלילי. אנשים רגישים סובלים כמעט בכל מקום דחוס עם תעבורה נכבדת. ועדיין, למרות שהדחף לשלול ולסגור במהירות את דלת סימני השאלה ברור ומובן אני מניח שכולנו מכירים באופן אישי נשים שידעו שקורה משהו רע ליקירהן וכולנו מכילים זכרונות של נוכחות מחוברת רגישה ומודעת. הבעיה שלך היא לא המבט המוזר של הסובבים אלא אימוץ המוזרות שמסביב כנורמה. זה לא מוזר שאנשים מתנהגים ועושים את מה שהם עושים? |
|
||||
|
||||
אם היית שואל אותי לפני כן הייתי אומר לך שאני דווקא מאוד רגיש לדברים האלה: מאוד חשדן לגבי אנשים ולא אוהב שיש זרים בסביבתי (וכשראיתי את מופע הרחוב חשבתי לעצמי איך יכול להיות שהם לא שמים לב, עד שהבנתי שכנראה גם אני1). כמובן שאפילו אז לא ייחסתי את זה לאיזה חוש שישי אלא לחושים הרגילים שלנו שאבולוציונית אמורים להיות די מיומנים בזיהוי והתרעה על פולשים. 1 עד היום אני לא בטוח ב- 100 אחוז אם הייתי "קורבן" או לא. |
|
||||
|
||||
מאוד חשדן לגבי אנשים ולא אוהב שיש זרים בסביבתי. __________ לא בהכרח מצביע על רגישות אתה יודע. |
|
||||
|
||||
נמר, אתה חולוני? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |