נגה עבר על פני השמש 1968
היום (ג') התרחש אירוע אסטרונומי נדיר: כוכב הלכת נגה (ונוס) חצה את קו הראייה שבין כדור הארץ לשמש. התוצאה התבטאה בכתם קטן ועגול שנע במשך כמה שעות על פני דיסקת השמש.

האירוע, המכונה "מעבר נגה" ("Venus transit"), מתרחש ארבע פעמים בכל 243 שנה. הפעם האחרונה שהתרחש "מעבר נגה" היתה בשנת 1882. המעבר הבא צפוי להתקיים ב-‏6 ביוני 2012.

שיא המעבר היה בשעה 11:22. ברגע זה המרחק בין מרכז נגה ומרכז השמש היה הקטן ביותר - כ-‏1/3 מהקוטר הזוויתי של השמש (627 שניות קשת).

לאירוע אין כיום חשיבות מדעית אולם בעבר נעשה שימוש באחד המעברים כדי לקבוע את המרחק המדויק בין כדור הארץ לשמש (מרחק המכונה "יחידה אסטרונומית").
קישורים
Ynet
הארץ
מעריב nrg
CNN
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חדשות"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  סיינטיפיק מעריב • עוזי וי • 6 תגובות בפתיל
  הפעם הבאה • כרמית • 2 תגובות בפתיל
  הייתי וראיתי • easy • 45 תגובות בפתיל
  אלי מאור • רון בן-יעקב
  עד יצא כנוגה צדקה ותשועתה כלפיד יבער • ניצה • 47 תגובות בפתיל
  שאלה לאסטרונומים • שוטה הכפר הגלובלי
  שאלה לאסטרונומים • אייל האלמוני • 7 תגובות בפתיל
  שאלה לאסטרונומים • עוזי וי
  שאלה לאסטרונומים • שוטה הכפר הגלובלי
  שאלה לאסטרונומים • האייל האלמוני
  שאלה לאסטרונומים • עוזי וי
  שאלה לאסטרונומים • easy
  שאלה לאסטרונומים • easy
  שאלה לאסטרונומים • עוזי וי
  שאלה לאסטרונומים • easy
  שאלה לאסטרונומים • עוזי וי
שאלה לאסטרונומים 225367
נראה לי שכן. המעברים של הארץ על פני השמש ביחס למאדים (מחזוריות של 284 שנים) ושל מרקורי ביחס אלינו (מחזוריות של 46 שנים) הם בלי קשר לאורך היממה שלהם.
למה ארבע ולא שתים? קודם כל, כי ככה יצא, טענות לקב"ה.
אם מחפשים סיבה יותר פיזיקלית, אפשר להסתכל על זה באופן הבא. לפי המחזוריות של המעברים אפשר להבין שיש 243 זוויות במישור המלקה שבהן "נפגשים" נוגה וכדה"א. אם שלושת הגופים היו נקודתיים, אז כדי שיהיה מעבר של נוגה על פני השמש, היתה צריכה זווית כזאת להיות בדיוק על קו החיתוך בין מישורי הסיבוב של נוגה ושל כדה"א. הסיכוי לכך הוא אפסי ולכן סביר שלא היו מעברים כאלו בכלל. אם היו אז היו אחד או שניים. השמש כמובן אינה נקודתית, היא חצי מעלה למעשה. הזווית בין מישורי הסיבוב של נוגה ושל כדה"א היא 3.4 מעלות כך שכאשר נוגה נמצא באותה כיוון כמו כדה"א הוא יכול להיות בזווית של עד 8.6 מעלות מעל או מתחת למרכז השמש, בעוד שרק סטייה של עד רבע מעלה תיתן את האפקט הדרוש. (אני מקווה שאני זוכר טריגו כמו שצריך) לכן רק בארבע הזוויות הקרובות ביותר לקו החיתוך (שתיים מעל ושתיים מתחת, שתיים בדצמבר ושתיים ביוני) מקבלים מעבר כזה.
שאלה לאסטרונומים 741209
למיטב הבנתי המוגבלת - לא מדובר בצירוף מקרים.

המכפלה המשותפת הנמוכה (lcm) של 365 ו243 היא 365*243. כלומר שבהינתן נקודת מסוימת במסלולי כדו״א ונוגה מול השמש - יעברו 365*243 יממות שהם 243 שנים עד שיחזרו שניהם *בדיוק* לאותן נקודות היחס מול השמש (כלומר יעברו טיפה יותר אם נחשב גם את מה שאחרי הנקודות העשרוניות, אבל נראה שכולם כאן מסתפקים בקירוב).

במשך התקופה הזאת, כמו שיודע כל מהנדס תכנה, יעברו שתי הפלנטות בכל צירופי המיקום האפשריים כולל ארבעת הנקודות - אותם הסברת כל כך יפה - שבהם נוגה נראה חולף על פני השמש בתצפיות ארץ.
שאלה לאסטרונומים 741219
לא אענתי שמדובר בצירוף מקרים, טענתי רק שאין קשר לאורך היממה של נוגה או של כוכב חמה. ברור שיש קשר לאורך השנה שלהם.
שאלה לאסטרונומים 741221
במחשבה שניה , יש לי חור בחישוב. צריך לחשוב על זה עוד קצת.
שאלה לאסטרונומים 741260
החור הוא (למקרה שמישהו מתעניין) ההנחה שאפשר לבצע lcm על מספרים אי-רציונלים. בפועל יעבור אינסוף שנים עד שהפלנטות יחזרו בדיוק מתמטי לאותן נקודות היחס‏1. כנראה שיממה, שהיא טיפ-טיפה פחות ממעלה, היא הרזולוציה המתאימה לתצפית הזאת. (וגם סביר שלא מדובר ב-‏243 שנים *בדיוק* ושהאסטרונומים עצמם הסתפקו בקירוב, אולי אף כזה שמבוסס על אותו כשל חישובי).

___
1. שגם זה חסר משמעות, כי תנועת הפלנטות אינה אחידה ברמה המתמטית.
  שאלה לאסטרונומים • אורי גוראל-גורביץ' • 3 תגובות בפתיל
  שאלה לאסטרונומים • הקשה המקשה • 3 תגובות בפתיל
  לאחר מסע בן 7 שנים - Cassini מגיעה אל שבתאי רבתי • אביב י. • 3 תגובות בפתיל
  רעיון קריר מאוד • אייל מולד(ר) • 44 תגובות בפתיל
  נו באמת, הרי ברור לכל בר-בי-רב כי הדיון הזה מלא שטויות • אלמוני אחר • 2 תגובות בפתיל
  פינת העדכון האסטרונומי • ראובן • 2 תגובות בפתיל

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים