איך אתה שותה את המים שלך? | 1752 | ||||||||||||||||||||||||||||
|
איך אתה שותה את המים שלך? | 1752 | ||||||||||||||||||||||||||||
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
זו היתה צריכה להיות אופציה נוספת |
|
||||
|
||||
אבל אם יש את המתקן של התמי-בר, אז עדיף. בעיקר כי משם הם קרים, ולא בגלל שום סיבות אחרות.1 1אבל כשאני בצבא אז בדרך כלל קולה.2 2אם בכלל. בדרך כלל אני שוכחת שעבר כבר יום שלם בלי ששתיתי משהו, וחברה שלי מתעקשת להזכיר לי ש"קלמנטינה זה לא שתייה". __________ העלמה עפרונית, חושבת שקלמנטינה אמורה להספיק4. |
|
||||
|
||||
כבר דיברנו על זה בפתיל שמתחיל בתגובה 187075 אצלנו בבית מהברז, אם כי במקומות שונים במרכז זה בלתי אפשרי המים בברז באים מהירדן לברז, דרך מקורות, פעם הם הגיעו ממעין והיום לא כי מי המעינות הזדהמו לעשרות השנים הבאות. תחקיר שחיפש איך הגיעו כמויות של נפט למעין גילה כי במוצב צה"ל ניקו מיכלית ושפכו את תכולתה לאדמה, באסה שזה ההר שהמעיין נובע ממנו! (לחייל שלום, עד שגילו את זה הוא השתחר) אצל אחותי שגרה בטבריה שותים מי ברז מורתחים- לכל מקרה שלא יקרה |
|
||||
|
||||
ריכוז הרעלים בכפית קפה בלאו הכי מחסל מיידית כל חיידק שובב שהסתנן לו אל המים. דרך אגב, "כפית קפה" ו-"cup of coffee" זה לא נפלא? |
|
||||
|
||||
לאחר שניסיתי להשיב את כבודו האבוד של הניקוטין, אני חושב שמן הראוי להיחלץ גם להגנת הקפה, שאף הוא סובל מעיתונות רעה. בבקשה: http://www.hsph.harvard.edu/press/releases/press0105... (תקציר מנהלים: יש לשותי קפה פחות סיכויים ללקות בסוכרת). |
|
||||
|
||||
אז אם אפשר, תביא בבקשה נאומי סנגוריה גם לשוקולד, לגבינה צהובה ולצ'יפס. |
|
||||
|
||||
על שוקולד קל להמליץ, ולוא רק בשל השפעתו הטובה על יצירת סרוטונין, אותו הורמון פלאים שעוזר לנשות חשמנים לשרוד את מחזור התפילות המייגע של ימי ראשון. שני האחרים יצטרכו לחפש להם סניגור אחר. אלן דרשוביץ' נראה מסתובב באזורנו לאחרונה, אולי אפשר לעניין אותו. |
|
||||
|
||||
כן, אבל בשוקולד יש גם תיאוברומין הגורם לילדים היפראקטיביים לגלות משנה היפראקטיביות, אז אל תנסה אפילו לדמיין לך מה זה עושה לחשמניות חשמליות. דרשו מעורר בעיה קלה: שמועות עיקשות טוענות שהנ"ל מצליח פה ושם, בהתחכמויות פרוצדוריאליות, להוציא רוצחים מוכשרים פטורים בלא כלום. עם כל אהבתי העזה (ואכן עזה היא, לעיתים אף מן המוות) לחריפות שכלם של פרופסורים חביבי תקשורת - נחוץ כאן מישהו קצת פחות תחמן. טוב, נעזוב את זה, פה מדברים על מים, רק מים. |
|
||||
|
||||
אני בדיוק קוראת עכשיו ספר על שיקויי אהבה בתרבויות שונות בהיסטוריה. בחלק של ההיסטוריה המודרנית, השוקולד מככב. (והידעתם כי מלך האטצקים נהג לשתות "משקה קקאו מאגי" לפני ביקור בהרמון הנשים שלו?) |
|
||||
|
||||
אכן כך, ולא זו בלבד: ידוע לי ממקורות אישיים מאוד מוסמכים, כי אצל נזירות לא מעטות מככב השוקולד עצמו במעשה האהבה, בלא להידרש כלל למגעו המאגי (?) של מלך, אצטקי או לא. |
|
||||
|
||||
ולמה רק נזירות? הלוא כולנו ראינו את "ירח מר" של רומן פולנסקי. ואם לא ראינו, כדאי שנראה. ויפה שעה אחת קודם. |
|
||||
|
||||
מה המשותף לדרשוביץ', לחיפושיות ולמקומות עבודה? רמז: .- .--. .-.. |
|
||||
|
||||
או פשוט את הפתרון, ישר, בלי המתח הזה שעושה לי לא טוב לאולקוס? |
|
||||
|
||||
*עוד* רמז, כי הרמז הזה שנתת רק מכשה... (-: |
|
||||
|
||||
וכך אוכל לטעון להגנתי שמדובר בסתם הלצה תפלה ולא בעבירה חמורה על חוקי הפרטיזניות (שכידוע, דינה תליה משפחתית בפרהסיה ושריפת הכפר). (למי שטרם קישר: "מקומות עבודה" - הכוונה לסטיב ג'ובס). |
|
||||
|
||||
מזכיר לי סרט מטופש להפליא שראיתי באיזו טיסה (Down with love), שהמוטיב העיקרי שלו היה שימוש בשוקולד כתחליף לאהבה. ויותר ברצינות: האין סרוטונין אותו הורמון המעורב בדיכאון, שעליו עובדות תרופות נוגדות דיכאון כמו פרוזק? ואם אינני טועה גם חלק מהתרופות החדשות לטיפול בסכיזופרניה כמו גאודון קשורות בסרוטונין. |
|
||||
|
||||
להיפך. *חוסר* בסרוטונין הוא המעורב בדיכאון. תרופות נוגדות דיכאון מגדילות את כמות הסרוטונין. |
|
||||
|
||||
דיון 1637 |
|
||||
|
||||
קרה לי פעם, כשידעתי אנגלית פחות טוב, שביקשתי cup of sugar |
|
||||
|
||||
אני העלתי את הרעיון לסקר ולקחו אותו. בכל מקרה כמו שציינתי אני שותה מים מינרלים בלבד, אולם מבשל אם מי בזרז. בדרך כלל אני שותה מיים מחו''ל בגלל המחיר היותר זול. שאלה מעניינת , מספר חברים שלי מסוגלים להבדיל בטעם בין סוגי המיים המינרלים, אני מסוגל להבחין רק בין מיים מינרליים לבין מי ברז. |
|
||||
|
||||
לחלוטין יש הבדלים בין סוגי מים מינרליים. אני הייתי צרכנית נביעות במשך שנים עד שהחליטו אצלנו בבית להשכיר את המתקן של מי עדן. במשך שבועיים לא הייתי מסוגלת להתרגל ל"מים החדשים". עכשיו אני לא יכולה לחזור לנביעות. והאמת היא, שהכי טעימים הם דווקא מים של אחת החברות היותר קטנות. (אפשר להגיד טעים על מים?) |
|
||||
|
||||
פעם הייתי מסוגלת להבחין בין מים מברז המטבח ומים מברז האמבטיה. |
|
||||
|
||||
פעם הייתי מסוגל להבחין בין מים מברז ומים מאסלה. |
|
||||
|
||||
פעם הייתי מסוגלת להבחין בין מים מהקישון ומים מהירקון. |
|
||||
|
||||
אני פעם הייתי מסוגלת להבדיל בין איפה לאיפה. |
|
||||
|
||||
אני מסוגלת להבחין בין מים מינרליים השוכבים להם מעדנות בבקבוק, לבין מים שבקבוקם נוער נמרצות*. הניעור גורם להם, בתהליך אלכימי מסתורי, להפוך למשהו דמוי שתן. נסה ותיהנה. * הילדים שלי עושים את זה מדי פעם - מנערים לי את הבקבוק, מאז שלמדו על רגישותי בנושא זה. בעיניהם זו בדיחה נורא מוצלחת ובעיני לא. יש לך ילדים? תחשוב פעמיים לפני ההחלטה החשובה הזאת. |
|
||||
|
||||
אני נהגתי בזמנו להפוך לאבא שלי את הסיגריות בקופסא כך שהוא היה תוחב את הצד הלא נכון לפיו ולהצית את הפילטר. אני חושב שעד היום הוא בודק לפני שהוא מצית. (: |
|
||||
|
||||
פעם הכנסתי שבבי גומיה לתוך סיגריה. אבל אולי ההודעה הזאת מקומה בדיון על העישון. |
|
||||
|
||||
או אולי בסקר הזה: דיון 1452 |
|
||||
|
||||
ייתכן שיש מקום להזמין ממישהו (אולי מאישיות משטרתית, או משטרתית בדימוס) מאמר שיכיל גם שאלון קריטריוני: "האם ילדיך הם רוצחים בפוטנציה? האם נשקפת לך סכנה מהם?" (-: |
|
||||
|
||||
כך שהוא הצית את הצד הנכון, וגם תחב אותו לפיו. |
|
||||
|
||||
אני נהגתי להכניס את שבבי הגופרית מהגפרורים אל תוך הסיגריות, רק כדי להזכיר לאבא שלי שסיגריות עוד יהרגו אותו. |
|
||||
|
||||
תודה על האזהרה |
|
||||
|
||||
לא, הגרנט התבשמה מיפיפות האורגינל, ואני מסתפקת בתחליפים עלובים נטולי שתנן. |
|
||||
|
||||
החל מקנקנים ועד מסננים שמורכבים על הברז. אבל אצלי הקנקן מככב, גם בגלל שלמים התל אביביים יש טעם גרוע למדי. |
|
||||
|
||||
בשלב זה התשובה המובילה, עם 1/3 מהעונים (21 מתוך 63). קונפורמיסט עלוב. אבל למען הדיוק: לא "ישר מהברז". בד"כ זה עובר בדרך בבקבוק ומיושן במקרר, וכמעט תמיד יש תווך של כוס. (בחולם, מלוכלכים). |
|
||||
|
||||
או, סוף סוף מישהו אומר את זה. התשובה שלי היתה: קרים, עם קצת ויטמינצ'יק, בכוס (זכוכית, גדולה, מהקולקציה של מרת'ה סטוארט בקיי מארט, תודה ששאלתם). אבל לא היתה כזו אופציה. אז כתבתי מהברז. |
|
||||
|
||||
אז את בכלל לא שותה מים, אלא מיץ פטל. |
|
||||
|
||||
לא, זה עדיין מיים. מספיק ויטמינצ'יק רק כדי לנטרל את הטעם של הכלור. כמו לשים פלח לימון. |
|
||||
|
||||
כמו שכבר ציינתי, (בבית) אני שותה מי ברז צוננים. לעומתי, יש לי קרובת משפחה שהיא בתפקיד בכיר במי-עדן, ואצלם בבית לא רק שותים מי-עדן, אלא גם מבשלים בהם. בשהותי בארצות העולם השלישי (לאחרונה ניגריה), אני כמובן מקפיד לשתות מים בבקבוקים חתומים. בשהותי האחרונה בניגריה שברתי אפילו את השיא של אותה בכירה במי-עדן. עקב התחזוקה הניגרית הלקויה, קרה לא אחת שלא היו מים זורמים ב"בונגלו" בו התגוררנו. השיא היה כאשר מילאתי את ה"ניאגרה", והידחתי את האסלה במים מינרליים. (Eva - a product of the Coca Cola company) |
|
||||
|
||||
אומרת כי המים בקצרין זהים למים שבבקבוקי מי עדן, אתה יודע האם נכון הדבר? |
|
||||
|
||||
אכן כן. קרוב משפחתי המתגורר ברמת הגולן טוען מאז ומתמיד שאין נקי ממנו, האיש שמתרחץ דרך קבע במים מינרליים. (בעצם הוא צוחק על התל אביבים אבל מתפרנס מלמכור להם מים) |
|
||||
|
||||
מה יש, החרא שלנו הוא לא (היה) חלק מהגוף שלנו? לא מגיע לו מי מעיינות שוקקים? |
|
||||
|
||||
גרתי שלוש שנים בנשר וחיפה והטעם של המים שם איום ונורא. הפתרון היה פשוט להחניק את הטעם הנורא על ידי טעמים אחרים, משמע לשתות אותם כתה, ואכן במשך אותן שנים שתיתי את המים שלי (להבדיל ממשקאות מבוקבקים) רק כתה, אף פעם לא כמים. |
|
||||
|
||||
בהודו, בזמנו, היה לתרמילאים מנהג: לדחוף את הפקק של בקבוק המים המינרליים חזרה לתוך הבקבוק לאחר השימוש. קשה להוציא פקק כזה בלי להרוס את הבקבוק, וזה אמור היה להרתיע מקומיים חסרי מצפון מלמכור שוב את הבקבוק עם אותה תווית ומים זולים יותר. בטרק בנפאל, לפי הספר, "מותר לשתות מים ישר מהנחל בתנאי שאין מעליך כפר, ותמיד יש מעליך כפר". יוד זה מגעיל משהו, ומחירי הפחיות פרופורציוניים לגובה מעל פני הים. במקסיקו, בחופשה לפני כמה שבועות (וואו, אילו חופים יפים), הקפדנו על שתיית מים מינרליים, וחלק מהמשפחה אף הרחיק לכת וצחצח איתם שיניים. ובאמת, לאותו חלק של המשפחה היה קלקול קיבה ולי לא. בקליפורניה אנו שותים מים מינרליים - לי לא לחלוטין ברור למה, אבל אני לא בחלק של המשפחה שקובע. סימנתי "תוצרת הארץ", כי הנחתי שהכוונה להבחין בין מינרליסטים סתם לאולטרה-מינרליסטים המייבאים מים ממרחקים. כשמטיילים כמה ימים ביוסמיטי, אין ברירה אלא לטהר את מי הנחלים. לא להאמין איך מים נהיים טעימים אחרי שמזיעים על טיהורם ע"י פימפום זהיר עם משאבונת שבורה. בארץ הסתדרנו יפה עם ברזים. |
|
||||
|
||||
תגובה 189488 |
|
||||
|
||||
שותק הכפר הגלובלי החליט למלא את פיו מים (מינרליים) בעניין זה. |
|
||||
|
||||
אבל רק בגלל שאני אוהב את הטעם של סן-בנדטו. וכן, כפי שמישהו אמר למעלה, אפשר להבדיל בין החברות השונות ע''פ טעם בלבד. |
|
||||
|
||||
אמת או אגדה אורבנית?- בקבוקי מים מינרלים הצבועים בכחול לא ניתנים למיחזור. התברר שיווקית כי ישראלים מעדיפים את המים המינרלים שלהם בבקבוק תכלכל. אי לכך, כמות מכובדת מהבקבוקים הנאספים למיחזור, נזרקים סתם. |
|
||||
|
||||
לא אגדה אורבנית, אבל גם לא ממש אמת. מהפלסטיק הממוחזר של הבקבוקים עושים סלסלות לתותים, או לעגבניות שרי וכו'. באופן טבעי מבקבוקים צבעוניים קשה לעשות סלסלות שקופות חסרות צבע. מסתבר שהצרכן הישראלי לא אוהב שהתותים שלו מקבלים גוון תכלכל בהשפעת האריזה, למרות שכשמדובר במים זה להיפך. כתוצאה מכך אין קונים לסלסלות הצבעוניות, לכן מעדיפים לזרוק את הבקבוקים הצבעוניים לפני שמשקיעים בהפיכתם לסלסלות. |
|
||||
|
||||
תודה. ובכן המסקנה לכל אוהדי הסביבה - לקנות רק בקבוקים שקופים ורק סלסלאות צבועות. |
|
||||
|
||||
ואז הבקבוקים השקופים יהפכו לבלתי ניתנים למיחזור. |
|
||||
|
||||
כבר נדאג כשזה יקרה. |
|
||||
|
||||
צ"ל "איך אתה שותה מים?". לא צריך להוסיף שייכות _לכל_ שם עצם, כמנהג תושבי ארצות הברית של אמריקה1. מישהו במערכת חושב באנגלית וכותב בעברית? 1 במקרה זה, האם המבנה החברתי השפיע על השפה, או להפך? השאלה מושארת כתרגיל למגיב המשקיע. |
|
||||
|
||||
אם לא התוספת הלכאורה מיותרת ניתן היה להוסיף עוד כמה אפשרויות. כמו למשל: - מיד אחרי שהשליח מוריד את הגלון ליד דלת השכן. - אני שותה רק בקבוקים ספורטיביים ואז לא תופסים אותי. וכו' |
|
||||
|
||||
(כחבר מערכת: אני מסכים איתך, הניסוח קלוקל, אני בוש). אני חושב שאפשר להסביר את הנטייה האמריקאית בגורמים לשוניים טהורים, שנובעים מהדקדוק האנגלי, ללא גורמים חברתיים (מקרה מבחן יהיה חברות דוברות אנגלית אחרות). מים הם לא דוגמה טובה לצרכי. אבל נבחן את הנטייה האמריקאית (אני משער) להעדיף, למשל, understand your computer על-פני understand the computer, בהקשר בו דוברי עברית יעדיפו "להבין את המחשב" על-פני "להבין את המחשב שלך". ההבדל ניכר לעין: באנגלית שני הנוסחים זהים במספר המילים, לעומת העברית, שבה הנוסח ללא השייכות קצר יותר. לכן בעברית, ברירת המחדל הטבעית היא ללא שייכות, וצריך סיבה מיוחדת כדי להוסיף אותה; באנגלית שיקולי חסכון במילים לא נותנים ברירת מחדל, ולכן "זול" יותר לציין שייכות. מתרגמים מאנגלית לעברית צריכים לזכור זאת, ולשקול בכל מקרה של כינוי שייכות באנגלית האם נכון לתרגם אותו לעברית, או שמוטב להשמיטו. |
|
||||
|
||||
למה אתה מניח שברירת המחדל היא נוסח קצר יותר, כאשר המשמעות שונה? |
|
||||
|
||||
אם אני מבין את ירדן, המשמעות ברורה מההקשר. "Eat your spinach" משמעותו תאכל את התרד שבצלחת שמולך, לא משנה באיזו שפה ואם תוסיף "שלך" או לא תוסיף. השאלה היא האם להדגיש את האחריות שלך לתרד שלך בכלל, ולאכילתו בפרט, או פשוט להשאיר את התרד בצלחת, לזרוק משפט צווי לחלל האוויר ולתת להשלכות המשתמעות לחלחל לתודעה? |
|
||||
|
||||
השאלה היא מדוע משפט בעל משמעות מילולית שונה נתפס כזהה באופן מעשי. אפשר לפנות לזולת בגוף שני או שלישי - המשמעות המעשית זהה, אבל אנחנו לא חווים את הפנייה באותה צורה. באותו אופן, לדבר על המחשב באופן כללי מניח ריחוק מסוים אדם-מוצר, בעוד ששייכות מניחה קירבה. אבל זה נראה חסר טעם. אני חושב שהבנתי למה אתה מתכוון. |
|
||||
|
||||
אני מסכים, יש הבדל ב"חוויה" של המשפט. השאלה היא אם ההבדל הזה הוא הגורם לשוני בין האמריקאים לעברים. אני נוטה יותר להתשכנע מהסברים לשוניים-טהורים לתופעות לשוניות מאשר להסברים חברתיים. אם יש הסבר לשוני טהור שמניח את דעתי, אני לא משתכנע בקלות מהסבר חברתי. למה? זו כבר שאלה גדולה מדי לעכשיו... |
|
||||
|
||||
אז למה לא להגיד בקצרה "אכול תִּרְדךָ"? |
|
||||
|
||||
עַרבֵּב טִיחַךָ, אחמד! |
|
||||
|
||||
"איך אתה שותה את מֵימֶךָ?" זה לא מסוג הסקרים שעושים באייל. |
|
||||
|
||||
"איך אתה שותה מֵימֶךָ?" |
|
||||
|
||||
ממימיה כבודו |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
היא מפח מגלוון, מצופה פרוות חמוס מסוכן |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
היה כבר סקר ששאל, בעצם, "איך אתה מטיל מימיך": דיון 1062 |
|
||||
|
||||
וגם היו ארבעה מאמרים על מתי אלוהים מטיל את מימיו. (או שזה היה מתי אלוהים מטיל ביצים?) |
|
||||
|
||||
תגובה 181422 מעידה על פער מסויים בין שני הדברים. |
|
||||
|
||||
בין אם הוא שלי, בין אם הוא מן הצלחת של שכני |
|
||||
|
||||
כוונת המנסח בוודאי היתה הומוריסטית משהו. זוכר את הבדיחה ארוכת החדק על ההוא שעבר במכס, מוביל בעקבותיו פיל שבכל אחת מאזניו פרוסת לחם קטנה, וענה בכעס לשאלת המוכס מדוע אינו מצהיר - "מה זה העסק שלך, מה שאני שם בסנדוויץ' שלי?" - אז לו היה באייל סקר בנושא פילי מחמד, היו שואלים - "איך אתה מעדיף את הפיל שלך?" (בפיתה, בלחמניה, עם כמון ופטרוזיליה וכו') נכון שעכשיו אתה מבין? |
|
||||
|
||||
את גדולה! עשית לי את היום עם הבדיחה הזאת :o) |
|
||||
|
||||
כנראה שיש סיבות טובות לא לשתות מי ברז. נחושת, למשל? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא, בגלל זה הוא בלתי נראה. |
|
||||
|
||||
אני בדרך |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |