 |
בהודו, בזמנו, היה לתרמילאים מנהג: לדחוף את הפקק של בקבוק המים המינרליים חזרה לתוך הבקבוק לאחר השימוש. קשה להוציא פקק כזה בלי להרוס את הבקבוק, וזה אמור היה להרתיע מקומיים חסרי מצפון מלמכור שוב את הבקבוק עם אותה תווית ומים זולים יותר.
בטרק בנפאל, לפי הספר, "מותר לשתות מים ישר מהנחל בתנאי שאין מעליך כפר, ותמיד יש מעליך כפר". יוד זה מגעיל משהו, ומחירי הפחיות פרופורציוניים לגובה מעל פני הים.
במקסיקו, בחופשה לפני כמה שבועות (וואו, אילו חופים יפים), הקפדנו על שתיית מים מינרליים, וחלק מהמשפחה אף הרחיק לכת וצחצח איתם שיניים. ובאמת, לאותו חלק של המשפחה היה קלקול קיבה ולי לא.
בקליפורניה אנו שותים מים מינרליים - לי לא לחלוטין ברור למה, אבל אני לא בחלק של המשפחה שקובע. סימנתי "תוצרת הארץ", כי הנחתי שהכוונה להבחין בין מינרליסטים סתם לאולטרה-מינרליסטים המייבאים מים ממרחקים.
כשמטיילים כמה ימים ביוסמיטי, אין ברירה אלא לטהר את מי הנחלים. לא להאמין איך מים נהיים טעימים אחרי שמזיעים על טיהורם ע"י פימפום זהיר עם משאבונת שבורה.
בארץ הסתדרנו יפה עם ברזים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש