|
||||
|
||||
כמו שכבר ציינתי, (בבית) אני שותה מי ברז צוננים. לעומתי, יש לי קרובת משפחה שהיא בתפקיד בכיר במי-עדן, ואצלם בבית לא רק שותים מי-עדן, אלא גם מבשלים בהם. בשהותי בארצות העולם השלישי (לאחרונה ניגריה), אני כמובן מקפיד לשתות מים בבקבוקים חתומים. בשהותי האחרונה בניגריה שברתי אפילו את השיא של אותה בכירה במי-עדן. עקב התחזוקה הניגרית הלקויה, קרה לא אחת שלא היו מים זורמים ב"בונגלו" בו התגוררנו. השיא היה כאשר מילאתי את ה"ניאגרה", והידחתי את האסלה במים מינרליים. (Eva - a product of the Coca Cola company) |
|
||||
|
||||
אומרת כי המים בקצרין זהים למים שבבקבוקי מי עדן, אתה יודע האם נכון הדבר? |
|
||||
|
||||
אכן כן. קרוב משפחתי המתגורר ברמת הגולן טוען מאז ומתמיד שאין נקי ממנו, האיש שמתרחץ דרך קבע במים מינרליים. (בעצם הוא צוחק על התל אביבים אבל מתפרנס מלמכור להם מים) |
|
||||
|
||||
מה יש, החרא שלנו הוא לא (היה) חלק מהגוף שלנו? לא מגיע לו מי מעיינות שוקקים? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |