 |
876 |
 |
|||
 |
|
 |
|||
 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
 |
diarrhoea of the mouth
|
 |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ליבי רוטט. דובי, אני מעריץ אותך. לקחת אדם עם כל כך מעט לומר, ועוד פחות מזה כדי לגבות את זה, ולהצליח למלא מזה מאמר שלם! ואפילו לנסות להוציא ממנו פואנטה! אין מה להגיד. מרשים. אני לא יכול לחכות למאמר הבא בסדרה. "יאסר ערפאת והתפתחות המבנה הצבאי של גורמי הביטחון ברשות הפלסטינית - ראיון עם צביקה פיק". וברצינות - דובי, הצלחת לגבש לאייל מוניטין מכובד. אולי (עדיין?) מצומצם, אבל מכובד. חבל לבזבז אותו על ראיונות עם מיקרו סלבריטאים שחושבים שהם יודעים יותר על כלום מכל אחד אחר. בשביל זה יש את פנאי פלוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה המרכזית בראיון הזה (הארוך מדי) היא חוסר העריכה. אולי מצא העורך טעם בהעברה של כל הציטוטים בדיוק כפי שנאמרו, עם כשלי הלשון הקטנים, עם חזרות מייגעות על נושאים ואמירות. זה קורה כשיושבים בבית קפה ומדברים. אבל זה לא לעניין כשהדברים הופכים לטקסט. עם קצת יותר תשומת לב היה אפשר לערוך, לקצר ולסגנן קצת, ואז היינו יכולים להתייחס גם לתוכן עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המפעל של האקדמיה החופשית ( לו ולכמה שותפים ) שהוא מפעל חשוב. אבל מראה בסופו של דבר בעיקר על כישורים ארגוניים. קראתי ספר שלו והוא לא עשה עלי רושם מיוחד ,לפחות אינני זוכר ממנו כמעט דבר. אינני מכיר את ארד אישית אבל הרושם שנוצר מהראיונות איתו ( שיתכן כמובן שאינו נכון , אינני יודע) לא דווקא זה של דובי אבל של אחרים הוא של תוצר מושלם של התרבות הפסוט מודרניסטית . איש הפוך על גבי הפוך על גבי הפוך, שמרוב קריצות ציניות לקהל אי אפשר להבין למה הוא בדיוק מתכוון, ואת מה בדיוק הוא לוקח ברצינות עם בכלל. אם זאת אכן גישתו של ארד הרי שזאת אולי פוזה נחמדה ומתאימה בחוגים מסויימים ,מצומצמים מאוד, אבל חוששני שהקהל הרחב יאבד בה עניין מהר מאוד. בסופו של דבר ובמיוחד בימים קשים אלה אנחנו מחפשים אחרי מישהו שיש לו משהו להגיד ולא רק לקרוץ לנו בשתי העיניים . הצעתי לארד שעושה עלי רושם של אדם אינטליגנטי ומוכשר היא לחפש גישה אחרת במקום זאת , אבל מן הסתם יהיה לו קשה לשכנע את האנשים ברצינותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצוב לראות מוח אנושי מתדרדר לדרגת הפרשת מילים סרבראלית. הפוך על הפוך: והאיש הזה מייצג מינימליזם ישראלי ברוח הזן. כל מורה זן היה זורק נעל בישבנו, בטרם היה מסמן לו שהוא ייגע אותו עד לזרה. כנראה קל יותר לייסד כאן איזו אגודה עם החבר'ה, מאשר להקדיש את המאמץ להשתלט על תוכנה מורכבת יותר מ-Paint . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציורים מעידים על טעם וחוש אירגון מרחבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעם וחוש ארגון מרחבי לא עושים מאף אחד צייר ואפילו לא דקורטור, ואת מונדריאן לא צריך להמציא, כי הוא כבר המציא את עצמו מזמן. הכאילו ציורים האלה יכולים לעבוד אולי בתור הדפסים לטקסטיל, אבל עכשיו שהענף בכאלה צרות לא כדאי לקחת סיכון עם דוגמאות שנראות כמו סחורה ישנה ומשומשת. חוץ מזה מר ארד סתם מקשקש שבמכירות פומביות של אמנות קונים רק פרחים וכדים. ציורים קיטשיים מוכרים בגלריות בצפת ויפו ובבסטות בתחנה המרכזית אבל לא במכירות רציניות. אז למה מר ארד אומר את זה? בשביל לעשות דאווין של אמן אוונגרדי. אבל הוא לא אוונגרדי ולא מודרני ולא פוסטמודרני, הוא שום כלום, הרבה אוויר חם, זה הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי את ההרגשה שראיתי כבר הדפסים כאלו על רהיטים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התראיינתי מספר פעמים בחיי. וזו הפעם הראשונה שראיון מופיע בלי טעויות ובלא להוציא דברים מהקשרם. כל הביקורות לגיטימיות ומתקבלות באהבה (גם השליליות). אם יש שאלה ספציפית, שאיננה הטחה, אשמח לענות כמיטב יכולתי. קוראי האייל מוזמנים לתערוכה עד יום ו', ביהודה הלוי 101, טל אסתר, תל אביב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל אחד אחר במקומו היה גונז את הראיון הזה. אז זאת אומרת שיש לך משהו נגד הטחות? כי בראיון אין לך בעייה עם כלום. ממש כל המדינה עשר. למה האפליה הזאת נגד הטחות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(בקשה משותפת לך ולדובי) האם אפשר לצרף את שמות הציורים שמופיעים במאמר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הסדר: אפרים סנה קפיטליזם אינתיפאדת אל-אקצה יריחו דרורים השריפה באווזי מלחמת לבנון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במאמר כתבת ש''דרורים'' זה שלושה וחצי מלבנים שחורים. לפי הרשימה שאתה נותן פה המלבנים השחורים הם ''שרפה באווזי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודקת. קודם השריפה באווזי, אח''כ דרורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו השמות הללו היו מוקצים לציורים באופן אקראי, האם הדבר היה מוסיף או גורע? אתמהה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להלן הצעה למשחק שיגרוף את המדינה: בכל יום א' תתפרסם רשימת ציורים חדשה פרי ה-paint ועזוזו היוצר של האמן, כשהשמות נתונים בנפרד, כגון: אליעזר שוסטק; הגלובליזציה; הכשרת הישוב; מלחמתה של גולדה; גן סאקר; קריסת גשר המכביה; לנין בסן-פטרסבורג; הסתדרות המורים; וכיוצא בזה. כמובן, זה שיביא את הצרוף הנכון ביום ה' יזכה בפרס הגדול, לא קודם שיצטרך לתת הנמקה סבירה לבחירתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקור שם משפחתו של מר אפרים סנה נהיר לי. אביו נקרא משה סנה, איש עתיר זכויות, כידוע, מפקד ההגנה, חסיד שמש העמים ומייסד מק"י. אשר למר יהודה אווזי, הנושא סתום משהו. כלומר, האם בעקבות שמו החל בהכנת שיפודי האווז המפורסמים? או שבעקבות שיפודי האווז הללו בחר גם בשם ראוי? או ששתי הדברים רצו במקביל, כך שלגמרי במקרה משורר שיפודי האווז נקרא גם אווזי, ללא כל קשר בין השניים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקור הוא ''קליינבוים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהזדמנות זו אודה לך אם תשיב לי על שתי שאלות: 1. אתה טוען שמאז הסכמי אוסלו מספר ההתנחלויות הוכפל. האמנם? אשמח לראות נתונים המציגים את מספר ההתנחלויות ב1993 לעומת מספרן ב2002. 2. האם אתה באמת חושב שחזרה לגבולות 67 תביא את השלום? תסיים את הסכסוך? זוהי עמדה של אדם חושב או הרהורי לב של מי שצריך לספק שורה בראיון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האתר חשוד בפשטנות אבל הנתונים הם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (שם יושבים מדענים) לא קראתי בין השורות אבל הטענה המרכזית היא שחל גידול של 62% |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) יזהר שאל על מספר ההתנחלויות. הנתונים (המעניינים!) שהבאת מדברים על התחלות בניה, וזה לא אותו דבר. 2) האם הנתונים הנ"ל כוללים את הבנייה במרחב ירושליים (גילה, רמות וכו')? גם אם בעיני הפלשתינאים אלה התנחלויות, לרוב הישראלים יש עמדה אחרת בנקודה זו. (אם הנתונים אכן כוללים את הבנייה בי-ם, האם יש לך את הנתונים בלי בנייה זו?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) מה זאת התנחלות חדשה? קארוון שלושה כבשים גמל ושני חילים (הייתי פעם בהאחזות כזו שהמתישבים הגיעו כל יומים להראות נוכחות) בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יושבים סטטיסטיקאים שמנסים להאחז בנתונים מוחשים. אני מעשר שעל כל התחלת בניה ניתנו אישורי בניה וסופרים שם אישורי בניה (מן הסתם גם לא כול אישור בניה ממומש, ולא כל בניה מלווה באישורים) זהו איזשהו נסיון למצוא מדד אוביקטיבי הבודק את כמות הבניה בשטח (אפשר לחשוב על משהו מדויק יותר אני משער אם כי כל מדד יהיה בעיתי) 2)הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא משרד ממשלתי .ממשלת ישראל סיפחה את מזרח ירושלים (שכחתי מתי) כך שהנתונים אני משער הם רק לגבי השטחים.החישוב לגבי ירושלים רבתי מתבצע במחוז ירושלים או משהו דומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''התחלת בנייה'' מתייחס למבנה אחד, לא להתנחלות. ואז השאלה היא איפה המבנה נמצא- האם זו אכן התנחלות חדשה, או שזו הרחבת שטח של התנחלות קיימת, או שמוסיפים מבנה במגרש ריק בין שני בתים קיימים בלב התנחלות. (התחלת בנייה מהסוג האחרון לא מהווה אובדן אדמות נוסף, מבחינת הפלסטינים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא מה המדיניות של ממשלות ישראל לגבי עתיד השטח? אני מניח שרישמית לא הוקמו יותר מידי התנחלויות חדשות מאז 93/94 (נעזוב לרגע את נושא המאחזים שאני משער שרובם בלתי חוקי) .המספרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מרמזים שאכן ממשלת כן ממשיכה בישוב השטח. היפותזה אפשרית מדיניות הישוב של השטח השתנתה (בוא נקרא לזה שינוי בפרישה הגאוגרפית הישובית).אין פרישה מרחבית רחבה של נקודות בודדות אלא יצירה של מתחמים מיושבים בצפיפות רבה יותר לאורך אזורי מפתח. דוגמא המרחב של דרום ירושלים -גוש עציון- (מערבית לבית לחם).גוש עציון חובר לירושלים בפרויקט הנדסי מורכב (כביש המנהרות).בתוך נוצרה עיר חדשה (אני משער שב93/94 היה שם ישוב זעיר) ב"יתר עילית בין דרום ירושלים לגוש עציון.יש לצין שהישוב הוא ישוב חרדי, אוכלוסיה שקל למדינה לנוט אותה לטובת קולוניזציה של השטח ,בשל התלות שלה ההולכת וגוברת במדינה ובשל הגידול הדמוגרפי המתמיד שחל בה.(נו טוב אני משער שחלק הגיעו מתוך אידיאולוגיה) דה פאקטו נוצר כאן גוש התישבותי שמחבר את גוש עציון לירושלים, מערבית לבית לחם, ומכניס לתוכו גם אוכלוסיה ערבית ניכרת שכל הסכם עתידי יצטרך להתיחס אליו.וכל זאת בלי להקים אף ישוב נוסף. הבעיה המרכזית היא המדיניות הסכיזופרנית של המדינה הישראלית.יד שמאל מנהלת מ"ומ מדיני על עתיד השטח ומקוה להשיג איזשהו הסדר עם הפלסטינאים בעוד יד ימין ממשיכה בתהליך קולוניזציה של השטח שמשמעו דחית כל אפשרות להסכם עתידי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהי מדיניות הממשלה היא אכן שאלת השאלות. אבל לא רק שברור שיש הבדל בין ממשלות ליכוד לממשלות מערך, אלא גם בתוך שני הגושים לא נראה שיש עמדה אחידה. ההיפותזה שלך בדבר יצירת גושים הגיונית. מה שאומר שלא נכון שהוכפל מספר ההתנחלויות, אלא אולי הוכפל מספר הבתים. (נחמה פורתא לצד השני?) לגבי הנתונים הסטטיסטיים, הגיוני שהלמ"ס אכן מנהל שני רישומים נפרדים- שטחים, ומרחב י-ם. אבל תיאורטית יכול ארגון, שחושב שמרחב י-ם הוא חלק מהשטחים, לחבר את שתי הרשימות של הלמ"ס, ולפרסם זאת כ"שטחים". ועדיין זה יהיה עפ"י הלמ"ס. אני לא אומרת שזה מה שנעשה פה. אבל הייתי רוצה לדעת בבירור מה בדיוק כוללים הנתונים שבלינק הנ"ל. האם מישהו יודע? (איפה סמיילי, דנבום, ארטנשטיין ושות' כשצריכים אותם?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עובדה - לא הוקמו התנחלויות חדשות מאז 1992. עוד עובדה - חל גידול במספר התושבים בשטחים. חלקו בשל ריבוי טבעי וחלקו בשל הגירה פנימית. כמובן שאם כוללים את השכונות הירושלמיות אז הגידול ניכר יותר. ועובדה שלישית - אנשים אוהבים לזרוק לחלל האויר משפטים כמו "הוכפל מספר ההתנחלויות" מבלי שיהיה להם צל של מושג על מה הם מדברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1)כתוצאה מההסכמים עם הפלסטינאים ב1993 לא הוקמו בשטח התנחלויות חדשות.בפועל ישנם עשרות נקודות ישוב לא פורמליות שמגובות ע"י הצבא (שרות מילואים אקרעי בשטחים יגלה ארץ לא נודעת) 2)מדובר כאן על מדד של התחלות בניה לא על גידול באוכלוסיה.כלומר על אקט המאושר ע"י רשויות המנהל של מדינת ישראל. אני משער שבתוך הקו הירוק זהו מדד כלכלי הבודק את הפעילות בשוק הבניה.בתוך השטחים הוא מצביע על פעילות רשויות המדינה בתהליך ההתישבות. 2א)הממשלה מצפה שאני יפתור את בעיות הריבוי הטבעי שלי בעצמי דרך השוק החופשי.בשטחים הצפיות קצת אחרות. כמו כן היא אינה מעודדת הגירה פנימית לגבעתיים. כך שלא פועלים כאן כוחות שוק "אוביקטיבים" 2ב)גם ירושלים הוא מושג לא ממש ברור (מחוץ לעוטף או בתוך העוטף-הכוונה לעוטף ירושלים) הר חומה זוהי שכונה ירושלמית לגטמית או התנחלות לגיטימית - מבחינת ההטבות שניתנו לתושבים הקריטריון שוה לזה של התנחלות אני סבור שהל"מס לא מכליל את נפת ירושלים בתוך השטחים (משום שהוא פועל תחת החוק הישראלי) והתחלות הבניה בהר חומה נכללות באותו סל של רמת בית הכרם אך זה טעון בירור. 3)אנשים אוהבים להכליל הכללות ,ואנשים לא ניגשים לנתונים מבלי לעשות איזו שהיא מניפולציה. מהבחינה הזו אין כל הבל בין ימין ושמאל.זה החיים. 4)עוד לינק של אתר החשוד בפשטנות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רועי ארד עושה מאמץ ניכר בראיון הנ"ל להוכיח שלא ניתן לתייג אותו כאיש שמאל או כאיש ימין, וכי הוא אדם חושב ואינטיליגנטי וכו' וכו'. אני לא טוען שהוא אינטיליגנטי פחות מאחרים (אם כי הרקורד שלו ב"פינג פונג" קצת מחשיד אותו), אבל כאשר הוא פולט מבלי משים קלישאות מהסוג שנוגע להתנחלויות ולהסכמי אוסלו אני מבין שאין לפנינו אלא עוד איש שמאל טיפוסי ללא בדל של מחשבה מקורית. בכלל, בזמן האחרון השמאל גילה עוד כמה קלישאות חדשות, כמו "הנשים הפלסטיניות שמפילות את עובריהן במחסומים" (ראה מאמרה של יהודית קציר ב"הארץ" מיום חמישי 7.2). כאילו שכל הסכסוך הערבי ישראלי נולד אתמול. אבל כשאדם מבוגר ובוגר טוען שרק אם נחזור לגבולות 67 יבוא לכאן השלום והכל יהיה בסדר זה ממש מגוחך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת כך: "ישראל לא ביצעה את הסכמי אוסלו: אין מדינה פלסטינית, הוכפלה כמות ההתנחלויות ולא הורדה אפילו התנחלות אחת". אנא ציין היכן מתחייבת ישראל בהסכמי אוסלו לפעול להקמת מדינה פלסטינית או לאפשר הקמתה, היכן היא מתחייבת שלא להכפיל את כמות ההתנחלויות והיכן היא מתחייבת להוריד התנחלויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא היה אמור להיות איזה תורת פסאודו-ניו אייג'-פוסט-מודרניסטית-תאואיסטית-מסחרית? מה נסגר עם זה בסופו של דבר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה העניין הגדול לנפנף בדגל הסורי? הרי הדבר דומה למנפנף בדגל קולומביה. מדינת סחר סמים מזרח תיכונית בקנה מידה גדול, רק שהכסף הולך לבני הכת העלאווית המצומצמת בהיקפה השולטת שם. אחת המדינות היחידות שחוקיה הינם היעתק של החוקים הנאצים והפשיסטים האוסרים על איגודים מיקצועיים. בעניין זה, מדינה שנתנה מקלט לפושעי מלחמה נאציים. מארחת אירגוני טרור המוקעים על ידי הקהילייה הבינלאומית. עריצות ומעשי טבח כלפי פלשתינאים, וקבוצות אחרות באוכלוסייתה. אז מה פתאום באירווויזיון הנינוח, לנפנף בדגלי מדינת שמצה זו? נ.ב., מי מכיר בכלל את דגל סוריה? איך סברתם שיזהו את הדגלים של דיקטטורת הסמים הזאת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דגל סוריה (מלמעלה למטה) שליש אדום שליש לבן שליש שחור שני כוכבים ירוקים במרכז השליש הלבן ולמי שלא מאמין: http://www.geographic.org/flags/new1/syria_flags.htm... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי שרוצה להווכח: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחד עם סין, צרפת, אנגליה, רוסיה וארה"ב אני מבין? כנראה שלאחר פרוק S.S.S.R מישהו מבלבל RUSSIA עם SYRIA או משהו כזה. או שסתם החליטו שיהיה שם גם נעבעך תורן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שם המשחק הוא שיתופיות במחיר של סרחון .מה האינטרס בצרוף סוריה למועה''ב בראיה גלובלית. (שיתופיות לא אומר השתתפות אלא קוניוקטורה אינטרסנטית ,לא שזה רע כל כך.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
http://www.un.org/Docs/scinfo.htm#MEMBERS יחד עם מאוריטניה, מקסיקו, נורוגיה, סינגפור, בולגריה, קמרון, קולומביה, גאנה ואירלנד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז גם קולומביה שם? כנראה לצרכי הסתודדות בין עמיתים לסחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא שהן בחרו את עצמן, או שחסרים להן מקומות הסתודדות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הקבצה על פי מכנה משותף בולט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוכב אחד באמצע יספק את דגל תימן ושלושה את דגל עיראק (שמאז מלחמת המפרץ נוסף לו גם המשפט "אללה הוא אכבר"). נשר באמצע יהפוך לדגל מצרים, ואם תוסיף משולש ירוק תקבל את דגל אש"ף. יש בעיה בדגלים יצירתיים במדינות ערב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, יש בעיה עם הבורות האיומה של ישראלים נפוחים בנוגע למרחב התרבותי בו הם נמצאים. משמעותם של הצבעים הפאן-ערביים היא: (מסיר מראש אחריות לדיוק של המושגים בעברית ובתעתיק לעברית. כל תיקון יתקבל בשמחה.) אדום - מסמל את השבטים הערביים שכבשו את צפון אפריקה ואנדולוסיה (דרום ספרד) בשנים 756-1355. כיום, מסמל הצבע את השריפעים של החיג'אג' וההאשמים, צאצאיו של הנביא מוחמד. ירוק - השושלת של פאטימיד (909-1171) שנוסדה במרוקו בידי עבדאללה אל-מהדי, ושלטה בצפון אפריקה. הירוק מקורו בתכריכים הירוקים שעטה עלי, בן-דודו של מוחמד, כדי שיחשבו שהוא הנביא, ויכוונו אליו את נסיונות ההתנקשות. לבן - שושלת עומייד (661-750) ששלטה באזור דמשק וירושלים, ובחרה בצבע הלבן כצבע האבל שלה, במקום בשחור, כדי להבדיל עצמה מהעבסידים. הלבן מציין גם את הקרב הראשון של מוחמד בבאדר. שחור - מסמל את הנביא מוחמד (570-632). השושלת העבסידית (750-632), שמקום מושבה היה בבגדד, אימצה את הצבע השחור כאות אבל על רצח בני משפחתו של הנביא, וכאות זיכרון לקרב בקרבלה. המהפכה המצרית של 1953 נתנה לצבעים משמעות נוספת וחדשה: השחור מסמל את העבר של הדיכוי הזר. הלבן הוא העתיד הבהיר והשלום. האדום מייצג את הקרבן שיש לעשות במאבק המעבר בין השחור ללבן. גם לכוכבים יש משמעות. (הם לא סתם תוצר של עצלות מחשבתית אוריינטלית. מפתיע, מה?) שבעת החודים של הכוכב בדגלים של השריפעים (ירדן, למשל) מסמלים את שבעת העמודים של הסורא הראשונה של הקוראן. הכוכבים בעלי חמשת החודים נמצאים בדגליהם של המדינות החברות ברפובליקה הערבית המאוחדת, בעוד בדגליהם של המדינות החברות בפדרציית הרפובליקות הערביות מופיע הנץ (לא נשר) שמייצג את שבטו של מוחמד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע אתה מייחס חשיבות כה עמוקה לדגלים? הרי המדובר בפיסת בד על מקל 1, אשר למענה אנשים לעיתים מוכנים להרוג ולהיהרג. אקח לדוגמא את נושא הדגל הישראלי: אני אישית חושב שהיה עדיף שישראל היתה מאמצת צורת דגל אחר בתור דגל לאום 2, נטולת סימבוליקה מחייבת. בשיחה שקיימתי בנושא זה עם ערבי ישראלי גיליתי חיש מהר כי הוא מקבל הצעה זו ללא הינד עפעף, אך בבואי לדון ביצירתיות הדגל הפלסטינאי ובדמיונו הכללי לדגלי הפאן ערביזם רגז בן שיחי עד מאוד, ושיחתנו עברה לפסים עלובים במיוחד. שלך בברכה אלכס 1 אגב אורחא, הפילוסוף הירושלמי ליבוביץ נהג לכנות את תופעת הדגל כ'סמרטוט על מקל' 2 ראה דיון בסוגייה זו: תגובה 21767 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מייחס לדגל הלאומי כל חשיבות, גם בעיניי הוא חתיכת "סמרטוט על מקל" - עוד סממן לאומי מיותר המנציח את המפריד בין בני האדם, ומשמש כמושא גאווה פטישיסטית ללאומנים למיניהם. יחד עם זאת, כוונתי בהודעה זו הייתה למחות על הבורות האוריינטליסטית המרוצה-מעצמה של אותו אלמוני שנהנה ללעוג לחוסר היצירתיות של העמים השוכנים במרחב גיאו-פוליטי, ולפסול את מומו שלו לעיני כל. אני חושב שכל הזדמנות להציג קצת מהתרבות המוסלמית והערבית העשירה, על צדדיה החיוביים והשליליים, שנמצאת סביבנו, היא מבורכת. ובכלל, הסגירות הישראלית הטיפוסית כלפי הדת הנוצרית והדת המוסלמית הן רעות חולות שמביאות לפיתוח דעות רדודות ופשטניות, ובכך אני נלחם בהנאה רבה. ובהקשר זה, אני עדיין ממתין לתשובה... תגובה 12540 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינה זו רוב (רק כדי לא להסתכן ולכתוב - כל) הסמלים הם פטישיזם המורכב מסמרטוט ומקל. האם לא מה שחשוב זה המשמעות הניתנת להם במסגרת של ציבור אנשים מסוים? בזמן מסוים תוך התחשבות בעבר ממשי או דמיוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. כמו כל מיתוס, מה שחשוב הוא לא הערך הממשי (המופרך בוודאות כמעט גמורה) שלו, אלא הכוח המגייס (שנפרט לפרוטות פוליטיות וחברתיות) בקרב אוכלוסיית היעד בזמן ובמקום מסוימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפורו של זייגנבאום המפקיד: אני כפקיד עברי, נושא אמנם בגאון את סמל מדינתי. אבל, תאמינו לי, אישית, רק ואדוז ופנמה: היכטה שלי נושאת את דגל פנמה, ואילו חברת הקש שלי רשומה בודוז. מידי פעם, כשהבוס שלי נוזף בי, אני שולף לאחר מכן בהצנע ליד שולחני עמוס התיקים, דגלון פלסטיק קטן של ואדוז מכיס חולצתי, ונזכר מייד שמצבי עדיף בהרבה על שלו. מאידך, אשר לסמלי ישראל, מה אתם יודעים. פעם נשדדתי בלוזאן שבשוויץ על ידי טורקי אלים, בהיותי עם ידידי אבוטבול בדרך לבורדל בשעת לילה, לאחר שבמשך היום הפקדנו שם מה שהפקדנו. בגלל אותו אבוטבול נקלעתי להרפתקה הזאת. שכן למה לוזאן דווקא? אני אישית מעדיף את ציריך, אך אבוטבול, היושב אף הוא באותו חדר, הזכיר לי שבתור דובר עברית ורומנית אתקל בקשיי שפה בציריך, ואילו הצרפתית הים תיכונית שבפיו תהפכנו לבני בית בלוזאן. כאמור, בדרכנו לבורדל ברחובות לוזאן השוממים בשעות ערב מאוחרות לאחר ההפקדה המוצלחת, ניתקלנו באותו בריון טורקי. אבל לאחר שסמל המדינה המתנוסס על הפספורטים שהוגשו ביד רועדת יחד עם הארנקים, הבריק לאור פנס הרחוב, אורו פניו: "ישראל וטורקיה, חברים טובים", רטט בהתרגשות שפמו של האיש בשעה שלחץ את ידינו. כמחווה מיוחד לידידות בין העמים החזיר לנו שתי שטרות של 50 פרנק, לאחר שלקח את 2780 הפרנק הנותרים. כמובן שפרט לרגשות החמים שדגל שוויץ מעלה בליבי, גם דגל טורקייה עושה לי משהו מאז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באשר לשאלתך הספאציפית - הרי שלשיטתי מדינת ישראל זקוקה לדגל אחר, אשר ישחררה מקיבועה לסמלים דתיים מסוג סמל מגן הדויד. הבעייה הנעוצה בסמל זה מורכבת מבדלנותה המוצהרת של הדת היהודית, אשר במקרה זה משפיעה ישירות על הבנתו הפנימית של הלאום היהודי עצמו, וזאת מעצם התהוותו והגדרתו המלאכותית-ראשונית. במילים אחרות: סמל מגן הדויד ניתן לפירוש דתי בלבד, באם נבדוק את היסטוריית סימבול זה. הניסיון הלגיטימי להעניק משמעות חילונית-לאומית לסמל זה כשל בעבר ואף יכשל בעתיד, היות וסמל זה טומן בחובו משמעויות בדלניות מובהקות, המורכבות משלילת הגוי ומרעיון העם הנבחר. שילוב לא בריא זה יוצר מתח קשה במדינת ישראל דהיום, אשר נוטה יותר ויותר לכוון הפירוש הדתי בהוויתה. מסיבה זו לא ניתן להשוות בין סמליהם השונים של מדינות מערביות שונות בדמות הצלב לבין סמל מגן הדויד; הצלב אינו ספאראנטי במהותו, כי אם פארטיציפאנטי. מבחינה זו דומה הדגל הישראלי לדגל צלב הקרס, אשר גם הוא היה פארטיציפאנטי מטבעו, אולם בתוספת הבדלים וסייגים מתבקשים. לנושא זה כבר נדרשתי לא פעם בעבר, ולכן אוכל להמליץ להתבונן ולנתח את תגובתי זו באשר למאמר נושן של מר גורביץ, אשר ערך השווות גורפות ופזיזות בין האלמנט הציוני והנאציונאל סוציאליסטי. תגובה 12534 שלך אלכס |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מידע טריוויה בלבד (בי"ס, עיתונים, וכאלה): שריפים, חיג'אז, פאטימה(?), בית אומייה, בית עבאס, כרבלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(את האישיות ההיסטורית הכי חשובה של העולם המוסלמי כמובן) אבל זה לא אומר שכל הילדים הערבים צריכים להיקרא מוחמד. יש גבול לכל תעלול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לחשוב איזו מקוריות הפגינו, לדוגמא, גרמניה, איטליה וצרפת בדגלים שלהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והולנד... שדגלה הוא הדגל הצרפתי בסיבוב של 90 מעלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על הונגריה VS איטליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והוריאציות על ה"יוניון ג'ק" + כוכבים באוסטרליה, ניו-זילנד ושאר מדינות האוקיינוס השקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו במקרה של הדגלים הערביים, לא מדובר בעניין של חוסר מקוריות (ואלה גם לא מדינות האוקיינוס השקט בדיוק): אלו היו והינן חברות ב-Commonwealth הבריטי. גם לקנדה אהובתך הרחוקה היה דגל כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבלבל ביני לבין הדוב. קנדה זה השטח שלו, אני קיווי גאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותן לי, בהזדמנות זו, להכות בראשי במבוכה. מאד מצטער. (שאלת תם: האם טעיתי?) קיווי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, יצרת תנאים. קיווי - בעל כנף שאינו מעופף, הציפור והסמל של ניו-זילנד. דודמא: (נו טוב, וגם זה: http://www.aeb.org/recipes/desserts) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או צ'אד מול רומניה, או אינדונזיה מול מונקו (דגלים זהים, בשני המקרים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה חבל שהראיון לא היה דומה יותר למאמר הבא מפרי עטו של רועי ארד. מנוסח טוב, בעל מסר חשוב, בהיר, ולעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי שמחה לשמוע מהעורך מה היו השיקולים שהנחו אותו בפרסום הראיון עם ארד. ובפרסומו בצורה כזאת- קשקשת מתמשכת ומשעממת למדי. הראיון, גם אם יש בו ערך כלשהו (מה שמוטל בספק) היה צריך לעבור קיצור ועריכה רציניים. לא פלא שארד מודה לאייל על כך שזו הפעם הראשונה שלא נפלו טעויות ודבריו לא הוצאו מהקשרם. ככה זה כשמביאים את כל מה שאדם אמר, בלי לקצץ אף מלה. ארד עצמו מעורר רחמים בנסיון שלו להיות בסדר- אין לו בעייה עם אף אחד, ושום דבר. "האמנים בישראל... יותר מדי עוסקים בכל מיני שעשועים אסתטיים... צריך לעצור את המגמה הזאת, שהיא חיובית אמנם... (אם היא חיובית, למה לעצור אותה?) "זה דבר אחד שיש לי בעייה בישראל, שרוב האמנים הם פשוט פיגורטיביים... אין לי בעייה עם זה, זה הזרם המרכזי... (תחליט- יש לך בעייה עם זה, או לא?) "אין לי בעייה עם ש"ס, אין לי בעייה עם המתנחלים, אין לי בעייה עם הצבא..." (כל כך אין לו בעייה עם הצבא שהוא כתב על זה מניפסט שלם, ראה הקישור של דנבום). הייתי אומרת שיש לו בעייה. והתפיסה שלו את המצב במדינה- "לכולנו קשה לתפוס מה זה פחד ממוות. פחד מרעב. בתל אביב השבעה... אין מה להשוות לשטחים... (והימים ימי פיגועי התאבדות. באמת אין מה להשוות לשטחים.) "אנשים אומרים "אני נגד שלום עם סוריה"... (אין אדם אחד בארץ שיאמר דבר כזה!) "אנשים מתים ומגיעים לאזורים יותר גרועים ממוות- אני מדבר על הפלסטינים- מצבים של רעב, של השפלה... (האם באמת רעב והשפלה גרועים ממוות?) ויש גם הגיגים כלליים יותר כמו "ישיבה בבית קפה היא דבר מאוד יהודי.. יהודים תמיד היו אינטלקטואלים, יושבים בבית קפה... (על מה לעזאזל הוא מדבר?) (ולמה צריך להביא במלואו כל גיהוק שלו?) מה שכן, הציורים של ארד דווקא נחמדים. אז אולי שיצייר יותר, וידבר פחות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מספר המתנחלים הוכפל, לפי מאמר אינפורמטיבי של הלמ"ס (שקראתי בגלובס) מאז הסכמי אוסלו, כמובן שלא מספר ההתנחלויות. יכול להיות שליפססתי בראיון. לצערי, איני מאמין שהדבר קשור לאיזה הורמון מכפיל אוכלוסיה שנפוץ במי הברז של קדומים. 2.אני מאמין שחזרה ל67 תסגור את הבאסטה עם הפלשתינים, כמו שהחזרת סיני הביא לשלום עם המצרים. זה משהו שעדיין לא נוסה. כי כולם עסוקים בפתרונות יצירתיים. 3. לאסתי, אפרש את כוונתי בשבילך. אני תומך בכך שהאמנות תהיה יותר עולצת אבל לא בתקופה הזו, ולכן השניות. 4. כפי שהזכרתי, אדם שאינו כועס נחשב בישראל לתחמן וציניקן. באמת אין לי דבר וחצי דבר נגד ציירים פיגורטיבים או מתנחלים (כל עוד הם מתלבשים חם בחורף). ואהיה עצוב ביום שהמתנחלים יאלצו להתפנות. מה יותר עצוב מילד שעוזב את ביתו? 5. שוסטק חמוד. הייתי בלווייתו. ראיינתי אותו בזמנו והוא היה אדם מקסים. אולי כדאי לפרסם שנה למותו את הראיון שלי עמו. 6. לאחד הראשונים: אני מודרניסט, לצערי. 7. חבל שאתם מתבטאים בתוקפנות שכזו. בסך הכול אני אדם שכותב שירים ומצייר ציורים, עם שק מסויים של דעות, - זהו. אינני הגאון בדורי ואינני אוויל שלא היה כדוגמתו. 8. אשמח אם תאזינו לשירים מאלבום הסולו שלי, ותאמרו את דעתכם. יש למעלה לינק נסתר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4. ילד שנהרג מכדור גומי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בואו לא נשכח - כדור מתכת מצופה גומי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ילדה נכה שזוחלת על הרצפה כדי להמלט ממחבל, והוא יורה בה והורג אותה. אתם התחלתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שישה מיליון יהודים במשרפות, אז שלא יבלבלו לנו את השכל אח''כ על כדורי גומי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם, כדי שנזכור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת איך. מה לעשות שלא כולם חכמים כמוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אתה בטוח? ידעת שפייסל חוסייני, בראיון האחרון שנתן (כמה ימים לפני מותו) אמר שההסכמים עם ישראל הם "סוס טרויאני" (ביטוי שלו), ושהמטרה הסופית של הפלסטינים היא פלסטין מהנהר ועד הים? הנה תשובתו לשאלה על המטרה האסטרטגית של הפלסטינים: If you are asking me as a Pan-Arab nationalist what are the Palestinian borders according to the higher strategy, I will immediately reply: "From the river to the sea." Palestine in its entirety is an Arab land, the land of the Arab nation, a land no one can sell or buy, and it is impossible to remain silent while someone is stealing it, even if this requires time and even [if it means paying] a high price." הראיון היה ב24 ליוני 2001, לעיתון המצרי "אל ערבי". ואת הטקסט המלא תמצא באתר "ממרי"."If you are asking me, as a man who belongs to the Islamic faith, my answer is also "From the river to the sea," the entire land is an Islamic Waqf which can not be bought or sold, and it is impossible to remain silent while someone is stealing it …" "If you are asking me as an ordinary Palestinian, from the "inside" or from the Diaspora, you will get the same answer and without any hesitations. However, what I am able to achieve and live on right now, due to [constraints of] the international system, is not, of course, Palestine "From the river to the sea." In order for us to fulfill all of our dreams regarding Palestine, we must, first of all, wake up and realize where we are standing. On the other hand, if we will continue to behave as if we are still dreaming, we will not find a place to put our feet on..." "As I once said in the past: our eyes must continue to focus on the higher goal. The real danger is that I might forget [it], and while advancing towards my short-term goal I might turn my back on my long-term goal, which is the liberation of Palestine from the river to the sea…" 8. הלינק למוסיקה שלך כל כך נסתר, שלא מצאתי אותו. איפה הוא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אפשר גם להירשם לעדכון קבוע באימייל) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלינק הזה מביא אותך לדף הבית של ממרי. לא מצאתי דרך להביא את העמוד הספציפי עם הראיון של חוסייני.אבל אם עושים שם search למלים Trojan Horse מגיעים לעמוד הנכון. לעומת זאת- האם הלינק לסינגל הוא "פיצה", למעלה? אם כן, אז מצאתי (רק לא יודעת להפעיל....) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם כל מילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה, החלו את הגידופים--- תרבות, והכחדתה מצד אלמנטים שהפנימו את החרב המופנית נגדם: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחיוב יצויין שהוא מחשיב את היהודים כ''אדם הלבן''. בתור ברירת מחדל, הפכנו מה''זר'' השנוא ביותר, לבן-ברית. תודה לאל שיש מוסלמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השתתפתי פעם בקבוצת דיון נגד גזענות. אחד המשתתפים האחרים, אמריקאי ממוצא היספני תושב קליפורניה, שלח טקסט שבו צויין שהשחורים לא מבינים למה האדם הלבן קורא לעצמו לבן בעוד שהוא בעצם ורוד, צהוב משנאה, ירוק מקנאה וכו'. כשהגבתי על כך באי נוחות על היותי לבנה, ציין בתשובתו שמעולם לא זיהה את היהודים כמי שנמנים על הלבנים. להזכירכם, פורום נגד גזענות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח נורא רצית להיות לבנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי תחילת מאמרו - בכל העולם המערבי צועקים הימנים שהתקשורת ליברלית מדי, מתנגדת לערכים המסורתיים והעיקר, מלאה סקס. איכם. אותה ביקורת תשמע גם מהרב עובדיה יוסף וגם מבן-לאדן. שמרני כל הארצות, התאחדו! ביוקנן מבחין בין המערב לאוריינט לפי גיאוגרפיה, אני מבחין בצורה אינסטרומנטאלית: העולם הדתי מול העולם החילוני, שמרנים מול ליברליים. כמובן למרות המתאם הגיאוגרפי, ישנם תנודות: חתאמי מתמערב, ואילו עובדיה הוא סוכן של האוריינט. האיום עלינו, המערב, אינו לפי כוח; מספר האנשים של המערב אולי נעצר, אך כוחו עולה. האיום הוא תרבותי: ככל שפארחאן/עובדיה יהיו חזקים יותר, כך אנו נהיה מזרחיים יותר. אכן, טול-כארם כבשה אותנו. מה שביוקנן רוצה לעשות הוא להעביר אידיאולוגית את המערב למזרח, "למזרח" אותו. הוא גיס חמישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שסטטיסטית אתה מוצא בעולם השלישי ריבוי של עריצות, בנוסף לאחיזה בערכים קוגניתרבותיים המסמנים תפקודים עיליים פחות: מיעוט של הומור וגמישות, כבדות גמלונית האוכפת מעין הקפאה ואי שינוע מחשבתי, מידה של היעדר סקרנות בונה, ודוגמטיות יתר. זאת בצרוף למיעוט אינדיוידואליזם ואוטונומיה של הפרט, ודגש על הקבעותו על ידי יחידות חברתיות גדולות יותר. כל אלה מאפננים את הדת ונותנים לה גוון מדביר חיים , לעיתים ברוטלי, בניגוד למונוטאיזם החי, הנושם, האמונה בחסד ובחירה חופשית וכד' במערב. ניתן לסבור שדפוסים קוגניתרבותיים מאפננים את כל תצורותיה של תרבות מסויימת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שציינת נכון עד הפסיק האחרון לגבי הכנסייה הקתולית בימי גדולתה, ימי הביניים. אז, המזרח האסלאמי היה מרכז ההשכלה העולמי ובו פרחה התרבות ולא במערב (הגיאוגרפי) שכרע תחת עולה הדוגמתי של הכנסייה. אז, המערב היה דווקא במזרח, ואילו המזרח הגיאוגרפי היה אוקיאנוס של ליברליות (יחסית). 'תרבות המזרח', ו 'תרבות המערב' אינם פונקציה של גנטיקה או גיאוגרפיה, הרעיון מגוחך בטיפשותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המזרח בימי הביניים לא היה ליברלי, אלא התקיים בו מעין מודל של "עריצות נאורה". בפילוסופיה ובמטימטיקה (למשל באלגברה האלמנטרית שהותוותה במזרח) רווחו מבנים לינאריים דו מימדיים. זאת בניגוד למבנים תלת מימדיים נוסח לייבניץ ואלו שהתפתחו עם המהפכה המדעית, או אף הרינסנס קודם לכן (למשל תפיסות הפרספקטיבה והאופטיקה של הריננסנס). היוונות והתרבות הרומית היו אכן אי של נאורות במרחב שומם ומדביר תרבותית וחברתית (למשל פרס במאה ה-5 לפה"ס). מושג האינדיוידואל והאוטונומיה של הפרט לא היה מוכר כלל מחוץ לחברות המערביות, עם כל הכבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המזרח בימי הביניים לא היה ליברלי, אלא התקיים בו מעין מודל של "עריצות נאורה"" - בדיוק בגלל זה כתבתי את המילה 'יחסית' (לאירופה). לאחר זמן, החזיר לעצמו המערב את מעמד "הצד הליברלי". וכך קופצת לה התרבות המערבית (לפחות על חלק מערכיה) מאזור גיאוגרפי כזה לאחר. מטרתנו היא להילחם בפרימיטיביות בבערות בדת ובשנאת השונה, ללא תלות במיקומם (ברגע שהמדינה הליברלית ביותר בעולם [הרפובליקה הויימארית] הפכה לשמרנית [או יותר נכון, ריאקציוניסטית], וכדרכה של מדינה שמרנית, ניסתה להחריב את הליברליזם השנוא, חובה היה להילחם נגדה ולהשמיד את הגיס החמישי השמרני-ימני בלב אירופה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם דבריך לגבי תנודות. לכן, תרבות מסויימת צריכה להבחן לאור תקרת הביצועים שלה, ממש כשם שה-IQ הגבוה ביותר הנמדד במדידות חוזרות הינו המשקף הנאמן ביותר לאינטליגנציית הפרט המסויימת הנמדדת במבחן זה. אכן אמרתי כבר כי בכל חברה ותרבות פועלות במקביל מגמות רגרסיה שיש להלחם בהם כל העת, ועל כן הישגי תרבות מסויימת אינם מובנים מאליהם ולא יתמידו, אלא אם נעמוד על המשמר. אשר להבדל בין מבנים דו ותלת מימדיים, לשם הדגמה השווה את ציורי מושא המאמר לאלה של מונדריאן. בעוד אצל מונדריאן התלת מימד נראה בעליל מבעד לדו מימד, הרי שכאן אין כל עומק, ממש כבציורים אתיופיים, מה שמעיד על דרגת מורכבות מבנית הנמוכה במדרגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בינינו הוא, שבעוד שאתה רואה תרבויות ש "עולות" או "יורדות", אני רואה תרבויות מתחלפות. אנחנו, על האוניברסיטאות ומכוני המחקר שלנו, מגדירים עצמנו כחלק (יהודי/ייחודי, אומנם) של התרבות המערבית. אבל,אם, נניח, גרסה קיצונית של ש"ס (טליש"ס?) תשתלט על המדינה, תבטל את הדמוקרטיה על זכויות האדם שלה, ותכיל על הארץ את השריעה (אופס... סליחה... חוקי ההלכה), *לא תהיה זו יותר התרבות הישראלית-מערבית שלנו*. זו תהיה תרבות *אחרת*, אוריינטלית. אם ב 'צעדת המיליון' הבאה של פארחאן יהיו 250 מיליון, כבר לא תהיה זו אותה מדינה מערבית (למרות היותה ממוקמת ביבשת אמריקה). זו תרבות אסלאמית-מזרחית, הממוקמת במערב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה קודם כל פורמציות מבניות בדרגות מורכבות שונות, בתשתית הדברים, מעבר לטרנספורמציות שונות. קבוצה כלשהי אכן יכולה לגרום לדגרדציה של תרבות. אך בתרבות בעלת צמצום מבני מלכתחילה, מוכתב גג מסויים שיקשה להעלותו. אולי עלייה שטחית וברת חלוף כזאת עשוייה להתרחש באמצעות חיקוי פני השטח של דברים: זאת ממש כמו שאמן מסויים עשוי לחקות באופן ליטראלי את מונדריאן בלי באמת להיות מסוגל לשחזרו (ולהבינו) מבנית בגלל גג מבני ברמת האינטגרציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אבל אם אחרי אותה 'הידרדרות' של התרבות אל עבר משטר שמרני קיצוני וביטול זכויות האדם הליברליות שהושגו תוך מאמץ אדיר במשך מאות שנים, אנו ניצבים פתע מול מדינה שונה לחלוטין (טליש"ס), באיזו מידה ניתן לומר שזו "אותה תרבות, רק מדורדרת"?? בייחוד אם "התרבות המדורדרת" דומה שתי טיפות מים לתרבות שמרנית אחרת?? לסיכום, 'תרבות מזרחית' ו 'תרבות מערבית' הן הרבה יותר מסתם ציונים גיאוגרפיים; אלו מאפיינים כלליים ומאפיין של תרבות מזרחית יכול בהחלט להתקיים באזור מערבי-גיאוגרפית. מדינות בהחלט יכולות להחליף צד, ולהפוך ממדינה 'מערבית' ל 'מזרחית', ואף ההפך נכון, (טורקיה המודרנית, שהפכה ל 'מערבית' ושכמעט חזרה והפכה ל 'מזרחית', או אלג'יר או אירן, או טליש"ס). מטרתנו היא להיאבק באילו הזוממים להופכנו לאויבינו, ע"י אימוץ תרבות האויב הדתית/כוחנית. הם, הגיס החמישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים נא לב כי במדה שיש אצל האומן הנוכחי רמזי תלת מימד (כמה רבדים), הרי שבניגוד למונדריאן אין זה תלת מימד משכנע ובעל משקל בקומפוזיציה כולה. סיבת הדבר בכך שההיבט שלו הוא לוקלי (גלישה סריאלית מאובייקט לאובייקט) בניגוד להיבט אינטגרטיבי החובק מתוך מבניות מורכבת את המערך כולו, כאצל מונדריאן. הצייר הנוכחי ''מייצר'' תלת מימד במעין אלגוריתם מכני, ולא תוך שיקול מורכב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...בכל העולם המערבי צועקים הימנים שהתקשורת ליברלית מדי, מתנגדת לערכים המסורתיים והעיקר, מלאה סקס." האם בכל העולם נוהגים השמאלנים להכליל, או שזה פטנט מיוחד שלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל הכללה היא שגויה פר-הגדרה. זו למשל, נכונה כמעט תמיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, היא נכונה עבור השמרנים (תאצ'ר, רייגן), היא לא נכונה עבור הליברטריאנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים, יש יוצאים מהכלל. בהכללה כל-כך רחבה, שכוללת מספר מיליארדי בני-אדם, המספר המועט (באחוזים ובכוח פוליטי) של היוצאים מהכלל בהכללה הזאת הוא לא רע בכלל. יש באייל תופעה משעשעת, שכל מי שיאמר איזו הכללה, אפילו נכונה (במובן של נכונותה של הכללה, כלומר בד"כ), תמיד יהיה זה שיקפוץ ויאמר, "אבל זה לא נכון לגבי X". תמיד טוב לדייק, אבל חבל לוותר בכך על אינפורמציה סטטיסטית חשובה. אין היוצא מן הכלל מעיד על הכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיכאל שרון, יכול להיות שלא הערכתי מספיק את התמצאותך ועל כך צר לי. ברם, אני עדיין טוען שאינך עומד מאחורי גבב האינגליזמים שלך - שהוא מרשים כשלעצמו, עלי להודות, ולו בתור מילים שאינן קשורות זו בזו. דיברת על תלת מימדיות אצל מונדריאן וכעת זה הפך ל"אינטגרטיביות". עניין שאני יכול כבר לקבל כביקורת אפשרית. אבל נחזור אחורה: דיברת על שטיחות אתיופיות בהקשר שלילי, בעוד ההשפעה הגדולה של מונדריאן היא בניסוח פרימיטיבי של יחסים בין מאוזן ומאונך (המסמלים חיים ומוות) ו3 צבעי היסוד הקשור לתיאוסופיה ולזרם דתי נוצרי בשם פלסטיציזם. נוסף על כך, ההשפעה מרכזית על הדאדא (של ימי "קברט וולטייר") שהיתה השפעה עצומה על המודרניזם, באה ממסכות אפריקאיות (ראה: הנס ריכטר, "דאדא"). דיבור נגד תרבות אפריקאית נובע מבורות וגרוע מכך, סטודנטיאליות. התערוכה החשובה ביותר של השנה בישראל היא "הלנה" שנסתיימה זה עתה ועוסקת באפריקאיות. מוקי קרוקי נוסף: על ההערה שנשמעה פה בנוגע למכירות פומביות. איני הולך למכירות פומביות, כי אני עסוק בבית המשפט, אך לפני שלושה ימים קראתי בעיתון "הארץ" שהציור היקר ביותר שהועמד למכירה פומבית בתירוש במכירה השנתית היה עם שם של פרח, ששמו השתכח מזכרוני. אבל המחיר זכור לי: 220 אלף דולר. העובדה שאינך הולך למכירות פומביות אינה נקודה לרעתך, דרך אגב. שמח תמיד להתדיין עם חבר'ה צעירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה טוב ויפה, דן אבי יצחק של האמנות יקר, אבל ענית לי! (אין בזאת לומר שאינני מעוניין שתענה לי, ההיפך הוא הנכון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I talked about structural complexity as related to overall integration
Integration, as opposed to juxstaposition of elements, can be mapped onto 3D structure, but not to 2D structure. I have not talked about symbols and what they signify. Thanks for your notes |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מערכותיו המשפטיות של עורך הדין הדגול מתאפיינות בברק ובנימה אנושית כאחת. אך בעיקר, טעוניו ברורים ובהירים כבדולח. הנושא שאני מפתח כאן הינו מורכבות מבנית מהיבט האינטגרציה הכוללת (בנבדל מסיבוך מבני ומערכות יחסים המכבירות סרבול מתימטי/פורמאלי נוסח קלוד לוי שטראוס למשל). איני עוסק כאן כלל בתימטיקה (תכנים) וסמלים, החשובים לכשעצמם, בפרט בתחום המיסטיקה. אי הבהירות מתיחסת ל"ניסוח פרימיטיבי של יחסים בין מאוזן ומאונך" האם הניסוח הינו פרימיטיבי, וקיימים ניסוחים עדיפים? האם היחסים הינם פרימיטיביים? מה פרוש יחסים לא פרימיטיביים? אני יכול להבין שמאונך מורה כך (ומסמל כך) ומאוזן - אחרת. אך אתה מדבר על היחסים ביניהם. כלומר, דרגות שונות (או רצף) של אינטרקציות בין שני הווקטורים הללו. כלומר מעין מטריצה של יחסים. הערה: פול קלי למשל עושה כך בספרו הנהדר "על היפה באמנות" שהשפיע עלי רבות ב-1972. בהשפעה עקיפה, חוויתי באותה תקופה תובנה משמעותית לגבי צבעים קרובים לטורקיז, התחלתי להתעניין שיטתית בארכיטקטורה ומבנים ים תיכוניים, ופיתחתי גוף תאורטי (1972) אודות אלמנטים סטרוקטורליים ורכיבי מעטפת (צבע, טקסטורה) נוגדי כוחניות ומנחמי-כוחניות (power-countering; power-consoling), תוך הצבת סטרוקטורות מבזרות, בחברות כוחניות וריכוזיות. ונחזור: האם תוכל לפרט, אף במספר מבעים מעבירי מהות, כמה מיחסים אלה מתוך סט היחסים? או שהשתמשת בביטוי "מערכת יחסים" באופן אנלוגי להתבטאות סטרוקטורליסטית, מבלי שיהי לזה "גיבוי" ממשי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן ששיפוטי את האמן היה מעט לחומרה ולא לקולא, אך מגמתי פרוגרסיבית. פיקסו צייר פעם את גרטרוד שטיין בדמות אשה מבוגרת למדי. זו אני? כך תראי בזקנתך. הרגרסיה הלא נמנעת של השנים: "כך תהיי". ואני, נאמנכם, כל חפצי לאמר "כך מן הראוי שלא תהיו. ועוד זמנכם בידכם". לחדד יתכן שפרושו לעיתים אולי להגזים, לידי קריקטורה המבליטה גרוטסקית מספר קווים. אבל החדות, בניגוד לעמעום הזחוח, אינה נשכחת, ועשוייה להוביל לשיפור נוסף בעתיד, אף אם אנו נזעקים להגנתנו בשם ההווה. כבר דיברתי על הטעם וחוש האירגון המרחבי הניכר בציורים. יש לראות זאת כשלב בסולם ולא ככסא נוח להתרווחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת למה, אבל הסיפור על גרטרוד שטיין מזכיר לי: 'אני הולכת אלי בפנים שביקשת לשווא כשהלכתי אליך'. לאה גולדברג, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, ודאי לא יקשה עליך להוכיח זאת. אני ממתין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אתה מסכים שזה המצב בישראל ובארה"ב? כאן, בד"כ הימין הדתי, ושם הימין ה... דתי (נוצרי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, לא הימין, אלא רק הימין הדתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, ישנו קשר הדוק בין ימין לדת. כמובן, שפעמים רבות הוא אינו מתקיים, אך בסופו של דבר, זו הסיבה שימנים נקראים ''שמרנים'', וזה גם יחסם לנושאים הנ''ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש הבנתי. פעמים רבות הקשר בין ימין ודת אינו מתקיים, אך בכל זאת הימנים הם שמרנים ומתייחסים לתקשורת כשם שהיו מתייחסים אליה לו היו דתיים? האם באייל הקורא אתה מוצא קשר בין מגיבים ימניים לבין דת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''פעמים רבות הקשר בין ימין ודת אינו מתקיים'' - וודאי. ופעמים רבות ימנים אינם מעלים קול זעקה ש ''התקשורת ליברלית מדי, מתנגדת לערכים המסורתיים והעיקר, מלאה סקס. איכס'' - אבל יש מתאם. נראה שזה קשור למבנה נפשי הגורם לשמרנות ועוין ליברליות. ישנו גם קשר הפוך להשכלה (שגורמת בעצמה לליברליות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש איזו הוכחה למה שאתה אומר? כלומר, אתה מזהה ניגוד בין ימין לליברליות, אך נראה לי שאתה שבוי בטעות אופטית. אתה רואה אנשים דתיים וחושב על אנשים ימנים. בערך כמו שכשאראה שמאלני אחשוב מייד על הטיהורים של סטאלין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכי אין קשר בין שמאל לדתיות? הרי מדובר לעיתים בדת לכל דבר, פרט לשם (תרתי משמע). השם "אלוהים" או "יהווה" מוחלף ב"שמש העמים" או פול פוט (מאו ולנין כבר אמרנו?). טבח בשם הדת? ראה את תצוגת הגולגלות בקמבודיה. ואילו הדוד ג'ו, הוא יוסף דז'וגשווילי השמיד כ-20 מליון רוסים, פולנים, ובני הרפובליקות הבלטיות. ראה גם את הפראות והרג ההמונים בתקופת "המהפכה התרבותית" (איזה כינוי נשגב) של מאו טצ'ה טונג. לאון טרוצקי הכריז בשנות ה-20: במהפכות הקודמות חוסלו עשרות אלפים לכל היותר. ואילו יחודינו בכך שאנו נשמיד מליונים רבים, מעמדות שלמים. משיח וגן עדן? ראה האוטופיה של התגשמות הקומוניסם. בעייתיות ואי מאחז במציאות מבחינה אמפירית? ב-1944 בשעה שמליוני אנשים גוועו בגולגים ואחרים היו צפויים בכל רגע משעות טרם-הבוקר המוקדמות להגרר מבתיהם על ידי אי אלה עבדקנים לא ידידותיים הכריז סטלין: "שלב הדיקטטורה הסוציאליסטית ההכרחי היגיע כעת לסיומו. עתה אנו נכנסים לשלב הקומוניזם האידיאלי וביטול עריצותה של המדינה". וזאת בשעה שברוטליות המדינה הכתה בכל רשעותה לתפארת. המשיח הממשיך לחיות לאחר מותו נוסח הלובביצ'ר? ראה "צ'ה גווארה חי". מדובר, שים נא לב, לא באל הפילוסופים נוסח אפלטון ושפינוזה (הטורח להדגיש "אלוהים, או הטבע") אלא בפרוש בהשגחה פרטית נוסח האח הגדול. אינקוויזיציה וטכסי טהור ווידוי קודם המתת הקורבן? ראה את משפטי מוסקווה בשנות ה-30 ומשפטי פרג בתחילת שנות ה-50 על מרתפי העינויים, תהליך הווידוי וההלקאה העצמית הפומבית ("חטאתי לעם") טרם ההוצאה להורג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהמ... יפה דיברת. אני אינני מכליל את הקומוניזם כשמאל, ממש מאותה סיבה שאתה מחשיב אותו כדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמוה בעיני מדוע השמאל מתכנה על ידך "ליברלי" בעוד התשתית המרכסיסטית בפרוש אינה ליברלית. וכי אין מדובר בשימוש בכוחה האלים של המדינה למניעת יחסים וולונטריים סבירים (שאינם מפירים את זכויות הפרט)? וכי אין מדובר תכופות בהפקעה עודפת של זכויות הקניין ושאר חירויות שהאנושות השיגה בעמל? ואני לתומי סברתי שהימין החדש על גווניו, הפועל כנגד כוחניות זאת, הינו ליברלי בהרבה מאיש השמאל, אף הסוציאל דמוקרט. האם התנגדותך לחופש הדת הינה ליברלית? דומה שגישתך חדורה ברצון לאכוף הפרת חירויות ליברליות שונות, ולאכוף, איך אפשר אחרת, באמצעות אמצעי האלימות הממוסדת שלדעתך על המדינה להעניק לך או לקבוצתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה תגובתי לתגובתך הקודמת. הדברים שאתה אומר הם כמובן חיזוק לעמדתי. "האם התנגדותך לחופש הדת הינה ליברלית?" - אני התנגדתי לחופש הדת?? "דומה שגישתך חדורה ברצון לאכוף הפרת חירויות ליברליות שונות, ולאכוף, איך אפשר אחרת, באמצעות אמצעי האלימות הממוסדת שלדעתך על המדינה להעניק לך או לקבוצתך" - והלא ההיפך, הוא הנכון! כמה התווכחתי פה באייל על כל שאותן חירויות (ליברליות?) הן בלתי ניתנות להפקעה?! בחייך! אתה נובח מתחת לעץ הלא נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא מדובר באותו ימין. הימין האמריקאי הוא ימין כלכלי. הימין בארץ הוא ימין מדיני. כפי שודאי שמת לב, לדתיים בישראל אין שום בעיה עם מיסים חדשים, או עם ''חלוקת רכוש'' (כל עוד זהו רכושם של החילונים שמחולק לדתיים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, זווית הראיה שלך סטריאוטיפית מדי. הימין האמריקאי הוא ברובו יותר מאשר רק ימין כלכלי. ישנה אג'נדה שלמה. אבל ראשית, צריך להסכים למה אנו קוראים "רוב". האם רוב מבחינת מספר מצביעים, או רוב מבחינת קולניות וכוח השפעה? נכון, שרוב האמריקנים הימניים (רפובליקניים) הם מתונים מבחינה שמרנית (אבל לא ליברליים, לא צריך להגזים), אבל החלק המשפיע (והצעקני) ביותר במפלגה הרפובליקנית הוא בפירוש "הרוב המוסרי", כלומר הימין הנוצרי. "רוב" זה (עם או בלי מירכאות) סוחף אחריו את הימין המתון בארה"ב. כשניקסון זעם על "הליברלים המנוולים הללו" הוא ביטא את דעתו של רוב הימין בארה"ב, אז, ואפילו היום. הדבר נכון גם כשדנים בבוש הצעיר, ובעיקר ברספוטין האידיאולוגי המפעיל אותו כמריונטה, על משנתו הנוצרית הקיצונית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי איך מה שאתה כתבת סותר את מה שאני כתבתי. אבל זה לא חוכמה - אני לא לגמרי בטוח מה אמרת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די פשוט (אנסח שוב, למרות שהניסוח הקודם עדיף בהיותו מלא יותר). אתה טוען שהימין בארה"ב הוא כלכלי בלבד, ואני טוען שלמרות שזה נושא עיקרי, יש בו בפירוש עוד נושאים (זכות האישה על גופה, שיעורי אבולוציה/תפילות בבתי הספר, חינוך מיני, פורנוגרפיה, זכויות אדם ועוד). למרבה הצער, ישנה אנומליה בה הרפובליקנים קיצוניים יותר (לכיוון הנוצרי) ממצביעיהם, עקב הדומיננטיות של "הרוב המוסרי" (דבר הנובע מכך שהאמריקני הרפובליקני הממוצע אינו נאבק באותו הלהט כמו נוצרי פנאט. אנחנו מכירים את זה מאיפה שהוא...), כך שהימין בארה"ב (בפועל) בהחלט אנטי-ליברלי. ההמשך, אני מקוה, ברור יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אמרתי שהימין בארה''ב כלכלי בלבד. אני אמרתי שלהגיד ''הימין בארה''ב והימין בישראל הם שניהם שמרניים ופנאטיים, ומכאן שכל ימין הוא פנאטי'' זו אמירה קצת תמוהה, מכיוון שאין שום קשר בין הימין שלנו לימין שלהם. הימין שלהם מוגדר כימין בגלל הדעות הכלכליות (למרות שברור שיש להם עוד דעות), והימין אצלנו מוגדר על פי דעות בטחוניות. במילים אחרות - אין שום קשר מחוייב המציאות בין ביטחוניזם לדת, או בין כלכלה לדת. יש קשר רק בין שמרנות לדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמירתך שאין שום קשר בין הימין הישראלי לימין האמריקני אינה מדויקת. מבחינת השורשים האידאולוגיים הימין הישראלי אכן אינו בעל רקע אמריקני, אבל כאשר לוקחים את שני "הימינים" בנקודת זמן עכשווית מוצאים הרבה דמיון ביניהם, בעיקר בכל הקשור לשמרנות. בסופו של דבר אנו רואים כיום ממשל ימני בארה"ב תומך בצעדיה ובמדיניותה של ממשלה ימנית בישראל. האם זה מקרי? האם הדמוקרטים והליברלים בארה"ב יכלו לתמוך כך בשרון (וזאת כמובן בקיזוז השיקול הפוליטי של האלקטורט היהודי - בוש תומך בשרון כאשר הוא יודע שמרבית היהודים יצביעו בבחירות נגדו)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הימין האמריקאי אינו תומך בחזון ''ארץ ישראל השלמה''. הוא אינו תומך בטרנספר, והוא לא חושב שקיימת ''בעיה דמוגרפית''. לימין האמריקאי יש אינטרס ברור להשתיק את האזור שלנו, והוא עושה מה שהוא חושב שנכון לעשות כדי להשיג מטרה זו. ההתאמה הזמנית המקרית עם (חלק מ)מהלכיו של שרון אינה מוכיחה דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלקים גדולים בימין האמריקני רואים את הסכסוך הערבי-ישראלי מהזוית בה רואה אותו הימין הישראלי: מלחמה בין תרבויות ודתות, כאשר העם המוסלמי-הערבי אינו מוכן להכיר בזכות קיומו של העם היהודי בארץ ישראל (לא חשוב אם שלמה או חלקית). לעומת זאת, חלקים גדולים בשמאל האמריקני, כשמורידים מהם את הצורך להתחנף לקהל הבוחרים היהודי, מסתכלים על הסכסוך במשקפיים שמאלניות: עם מערבי תוקפן שכובש עם מזרחי אומלל, ומפר את זכויות האדם שלו. מעבר לכך, החלק הנוצרי דתי בימין האמריקני תומך בישראל גם מתוך החזון הפרוטסטנטי המנחה אותו, זה הרואה בשליטת היהודים בארץ ישראל שלב מקדים לקימתו של ישו לתחייה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בענין המשקפים: עם ששאף להיות עם "מערבי" בעבר ועתה כחלק מהטרנספורמציה הדתית לאומית שהוא עובר ,מנהל מאבקים תרבותיים דתיים חלקם לצרכי הגדרה עצמית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי הרספוטין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיש: ופועלו: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה שהיא אמנותית נט לדיון המעניין: המקשרים בין העבודות המוצגות כאן לאלו של מונדריאן, קצת אינם מבינים באמנות. מונדריאן נראה אכן כהשפעה ברורה על העבודות, אבל הוא רק הסבא של הסגנון, ההשפעה העיקרית של העבודות, גם מבחינת הגישה הפילוסופית בראיון וגם מבחינת הדמיון המסוים בעבודות, היא סגנון הנאו-גאו של שנות השמונים (פיטר האלי). הדיבורים על כך שמונדריאן יצר תחושה תלת מימדית להבדיל מהעבודות פה שלא מצליחות לפרוץ מדו המימד - גם הן דיבורי בוקי סרוקי. קודם כי מובלעת ההנחה שתלת מימד עדיף על דו מימד - טענה שצריכה הוכחה. שנית, מונדריאן איננו הצייר אשר - העבודות שלו הן כתב כניעה לדו מימד, הו אינן מנסות לצאת מהמסגרת המרובעת של התמונה. אם כבר, העבודות פה (והעבודות של האלי) הרבה יותר תלת-ממדיות משל מונדריאן, אבל זה לא חכמה: כמעט כל אמן יותר תלת מימדי ממונדריאן. אני חושד שאינכם יודעים מיהו מונדריאן, או מתבלבלים עם אמן אחר, אם אתם כותבים את שאתם כותבים. על כל פנים, ממליץ על ביקור בחנות הספרים והצצה בספרי האמנות של קליי, קנדינסקי ומונדריאן, ללכת לתערוכה של קופפרמן, או לגלוש לאתר האינטרנט ארטציקלופדיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי דבר במיוחד כנגד הבזאר הדמשקאי הנעשה כאן ממונדריאן, תיאו ואן דוסברג ופול קלי. והרי לא התכוונתי לחווית העומק בתמונה לכשעצמה, אלא לכך שהקומפוזיציה אינה מגובשת לכלל לכידות: כללי ההנבעה כאן מציבים את האובייקטים זה בצד זה, במעין משמש לינארי, במקום להביאם לכלל אירגון אינטגרטיבי. פשוט, אנשים כמו הפילוסוף ההולנדי שינמיקרס, אחד המשפיעים התיאורטיים המרכזיים על המודרניזם, היה מתגלגל בקברו נוכח נושא דגל המודרניזם התל אביבי הנוכחי: "הרגולריות הפלסטית האבסולוטית והקונסטרוקציות הפנימיות שבתשתית המציאות" נו, באמת. "ניתן קורטוב של ביזור בריא נוסח קלי, קצת קונסטרוקטיביזם, קמצוץ ואן דוסברג, והעניין מסודר". כל העסק היה נראה לי כמהתלה פוסט מודרניסטית עם מעין הצבת דהקונסטרוקציה, אילולי הרצינות התהומית בה מדבר היוצר אודות הקהל המעדיף ציורי ואזות קונפיגורטיביים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביטוי הנכון הוא, כמדומני, ''בוקי סריקי''. בוקי סרוקי הוא שיבוש לא-מודע שהשריש איזה איש ציבור, לא מזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שמצאתי את האשם- בכתבה של חנה קים (שבלינק שבמאמר של א. פריד) מצוטט אביגדור ליברמן כאומר ''בוקי סרוקי''. (אלא אם כן גם הוא רק המשיך שיבוש של מישהו אחר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם ''דן אבי יצחק'' שלמעלה הוא עורך הדין המפורסם, אך עורך הדין הוא זה שהטמיע בתודעה הציבורית את הביטוי ''בוקי סריקי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי הוא דווקא מזכיר את רותקו. אבל גם זה וגם זה לא התעסקו בפוליטיקה, וככל שאני צופה בציורים, אני לא מוצאת בהם קשר לפוליטיקה או לכל נושא אינטלקטואלי אחר - רק חווייה אסתטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הכותבת אחראית לתרגומו המכפיש ל'תמונתו של דוריאן גריי'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה לינק לבית מכירות פומביות. תראה מה מופיע ראשון משמאל. צפת זה כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היעדרה של חשיבה סיבתית, היעדר הבחנות, וערפול סינקרטי (הממזג לאחדות אחת דברים שאינם קשורים) עשויים להביא לחוסר סובלנות גובר, תוך טעויות מחשבתיות קשות. אחת מהם הינה הזיהוי המוטעה, פרי אסוסיאציות הנראות בחלקן מבולבלות, בין דת, וימניות. איש השמאל, לגווניו השונים, מציב לרוב לפניו אוטופיה חברתית כלשהי (סוציאליזם, שלום קבוע ושריר) אליו מתכנסים אופקיו, מעבר לתכנים השונים. מצב סופי זה end-state הינו נייח, וכרוך בהרפיית מאמץ נמשכת ועלייה ברת קיימה במפלס האושר, מבלי שיהיו עוד איומים וצורך במאמצים נוספים. לשם אכיפת מצב עתידי זה מוכן לרוב איש השמאל להשקיע מאמצי אכיפה רבים בהווה. איש הימין, לעומתו, לרוב אינו מציב אוטופיות נייחות. ראייתו את המציאות הינה הובסיאנית יותר (כפי שהתמסדה על ידי הפרקטיקה האנגלו-אמריקנית הפרגרמטית), וברור לו שהמציאות הינה דינמית, משתנה, מחייבת תכופות למאמצים וחישול, ואף דבר אינו בר קיימא לאורך זמן. שכן מגמות הפראות, העצלות, העירפול, הקנאות הכפייתית והרגרסיה האנושית הינן תכופות בפתחנו. הישג אנושי מחייב מאמץ גם לשמרו ולהעפיל דרגה נוספת בסולם ההתקדמות האנושית. האופק הינו תהליך מתמיד והרה מאמץ הדורש את המיטב שבנו, ולא מצב נייח של רביצה באוטופייה גן- עדנית, על צורותיה השונות. כמובן, הקנאות המובנית תכופות באיש השמאל, אף המתון לכאורה, מונעת ממנו לראות באופן לא מעורפל ובלתי אסוסיאטיבי מדוע דתיים רבים נוטים לימין ולא לשמאל. סיבת הדבר היא שאיש הימין אינו מנסה - לרוב באמצעות המדינה - לאכוף את השקפותיו על איש הדת ולפגוע בחירויותיו. שכן מטבע הדברים שאיש הדת מקבל מרות אלוהית וצו מצפון דתי הרבה יותר ממרות חברתית וצו השליט. זהו קונפליקט עתיק, בין מרות האדם, לבין מרות עקרון האוטונומיה הפנימית, ומופיע למשל במלוא בהירותו ב"אנטיגונה" של סופוקלס. ואילו בתנ"ך נמצאת אחת המופלאות שבאלגוריות העוסקות בנושא, בדמות "משל יותם". במשל זה מובלטת אפסותה של הכוחניות הפוליטית/חברתית, בהשוואה לכוח היוצר ולאוטונומיה האישית. איש השמאל, הוויתו פוליטית/כפייתית בתשתיתה ללא כל קשר אם מדובר בסטליניסט, בטרוצקיסט, או בסוציאל דמוקראט (הגם שהדרך השלישית של טוני בלייר יוצאת דופן במדה רבה בפרגמטיותה המשלבת את הובס עם אדם סמית ועם ברנשטיין, בהקשר זה). כך, איש הימין הדתי, חפץ במדה רבה להיות חופשי מחטטנות וכפייתיות בשם הקולקטיב הפוליטי, ולפעול בשם עקרון וולנטריסטי ובכפוף לשכל הישר ולאינטואיציות הטבעיות הנובעות מפנימיותו. מסיבה זאת, חוגים דתיים נרחבים בישראל סולדים מהותית מאיש השמאל המנסה לשכנעם בצדקתנות "מהי דת" ואיך להיות דתי טוב, וכיצד ראוי, ולמה. מסיבה זאת, יצחק שמיר, זולל שרימפס וחזיר בפומבי זכה לתמיכת רוב החוגים הדתיים, בעוד אנשי שמאל פוליטיים המצהירים השכם והערב על שמירת הדת, שבת, כשרות וכיוצא בזה, זוכים לבוז מחוייך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"איש הימין, לעומתו, לרוב אינו מציב אוטופיות נייחות" - נראה לי שבפועל, השמאל הליברלי מציג "פחות אוטופיה" ויותר "כללי התנהגות מנחים" מאשר איש הימין הקלאסי, שאם הוא דתי, בהחלט נוטה להיות אוטופי, קרי: משיחי. "סיבת הדבר היא שאיש הימין אינו מנסה - לרוב באמצעות המדינה - לאכוף את השקפותיו על איש הדת ולפגוע בחירויותיו" - עוד לא ראיתי מקרה אחד בו השמאל ניסה לפגוע בחירויותיו של איש הדת! אולי ניסה לפגוע במה שהדתי רואה כחירותו לפגוע בזכויות האדם של החילוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל ההתתיחסות הזאת לשמאל/ימין כאל מושגים קבועים ומוחלטים היא קצת לא במקום. אפילו במציאות המקוטבת יחסית של ישראל של שנות השמונים והתשעים לא היתה משמעות רבה לטענה כי קיימים שני גופים נפרדים וקוהרנטיים של תפיסות פוליטיות וערכייות. קראתי בזמנו מאמר משכנע למדי מתחילת או אמצע שנות התשעים שבדק עמדות של ישראלים לגבי סוגיות פוליטיות שונות ומצא מתאם נמוך למדי בין עמדות כלפי שש (נדמה לי שזה המספר) סוגיות שונות הנחשבות באופן קלאסי כחלק מאותו עימות שמאל/ימין. נראה לי אפילו פחות סביר שמציאות זאת קיימת היום (וראה את המאמר המצוין על בודריארד שפורסם היום לגבי הדרך בה תפיסות מעין אלו נוצרות). זוהי חלוקה נוחה בעלת שורשים היסטוריים עמוקים, אולם אין זה הופך אותה לנכונה. ולעצם הדברים שנכתבו על השמאל, יש להבדיל (לפחות) בין שמאל אוטופיסטי (מרקסיסטי או אנרכיסטי), פרגמטי (סוציאל דמוקרטי) ופוסט מודרני (תרבותי או רב תרבותי, אנטי אוטופי וכדומה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Hi All,
We enjoy the site very much, and , rumor has it that there is an English version, that was the inspiration for this one...apologies if we're mistaken, but, could anyone recommend a site as cool (or nearly as cool)as this one , but in English? Regards, Menashe |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה המיזם החדש של מר ארד. האם מישהו הופתע? כמה טוב לראות שישנם דברים שלא משתנים אף פעם. http://forums.nana.co.il/showmsg.asp?id=1027336 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 המיזם המתארגן הוא "מסיבה נגד הכיבוש ותוצאותיו". האם זה לא אוטיזם חברתי מדושן עונג? 2 בדומה ל"גוש שלום" גם "אובייקטיבי" אוספים כתובות אימיל ושולחים SPAM ללא הפסק. אצל גוש שלום ישנם ימים שמגיעים כחצי תריסר ויותר הודעות ליום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסי את לצייר ב-Paint... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון שזו אמנות ממוחשבת - ניסיתי פעם ולא הצלחתי. אני מעדיפה צבע (אקרילי) על לוחות עץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל תמיד יש עניין בבדיקה של הז'אנר היחודי שצמח בישראל , ז'אנר סרטי המתיחות. ובימים אלה עם הקרנת הבכורה של הסרט הדוקומנטרי של רואי ארד שעוסק במייסד ז'אנר זה , יש בכך עניין רב אף יותר . ראו : לעבוד על העולם כולו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שגם הביקורת שלך לא נכתבה באחד באפריל, אלא ימים ספורים לפני כן, אני נאלץ לתהות האם יתכן כי באמת אינך יודע כי מדובר לא בסרט דוקומנטרי, אלא מוקומנטרי - טונה שרייבר לא היה מעולם - טונה הצעיר מגולם בקטעי ה''ארכיון'' על-ידי צ'יקי ארד עצמו. הביקורת שלך התייחסה לכל הסרט ברצינות תהומית, ואין לי אלא לתהות אם הצטרפת לבדיחה של צ'יקי ובצר, או שנפלת קורבן לה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משאיר את הניחוש בעניין לקוראים . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתן אתמול הקרנה מחודשת של סרטו החביב "זהירות מצלמה " בפאב קטן ועמוס עד אפס מקום בידידים מקורבים וידידות אי שם בתל אביב. לאחר ההקרנה הוא נתן מופע עם להקת "החביתות " שלוש תיכוניסטיות בלתי מזיקות למראה ובעלות יכולת שירה נסבלת שאיתן שר את שיר הסרט . מסמר הערב מבחינתי הייתה הרצאה שאותה נתן הבמאי הצעיר והמוכשר איש קבוצת "בבון" יהושע סימון על הדמות שבה עוסק הסרט , יוצר סרטי המתיחות , מקס "טונה " שרייבר. יהושע סימון ניתח בבקיאות רבה את סגנונו הפילמאי המיוחד של שרייבר ואת ז'אנר סרטי המתיחות בכלל ותרומתו הגדולה ( אם כי הלא ידועה עד כה ) לתרבות הישראלית בפרט. עכשיו כבר מותר לגלות : מקס שרייבר הוא דמות פרי דמיונם של יוצרי הסרט , רואי ארד ועמיתיו . ועל כך הייתה לי שיחה מעניינת לאחר מכן עם יהושע סימון . יהושע ניתח את ה"מתיחה " של הסרט ומתיחות מקבילות כמו הדמות שנוצרה בידי רועי רוזן הציירת הדמיונית ז'וסטין פרנק ודיבר על המשמעות והחשיבות האסתטית שיש במתיחות מסוג זה. אני הערתי בתגובה שמתיחות כמו זאת של רועי רוזן , הן למעשה חסרות משמעות , שהרי רק כמה מומחים גדולים בתולדות האמנות יוכלו לדעת שהדמות של ז'וסטין היא דמיונית . מבחינת הקורא הממוצע המדובר בדמות ראליסטית לחלוטין שיכלה להתקיים ואם לא ינתנו לו רמזים ברורים לא יוכל לדעת שזאת הייתה מתיחה .ולמען האמת גם אם יגלה שהמדובר בדמות דמיונית זה לא ישנה לו כלל וכלל. לשם השוואה המתיחה של רוזן מקבילה למתיחה של אחד באפריל שבה עיתון כותב שאיראן ביצעה ניסוי גרעיני , אם כי לא ביצעה ניסוי כזה. ובכן האם יש כאן מתיחה אמיתית ? התשובה היא שלילית שהרי בהחלט יתכן שאיראן תבצע ניסוי כזה ואין כאן דבר שהוא בלתי אפשרי . יש כאן הטעיה ,לא מתיחה. מתיחה אמיתית היא כאשר מוצגת לפני הקוראים ידיעה לא סבירה מעצם מהותה שמוצגת כאמיתית , למשל שהתגלה נפט מתחת לבניין העיריה בתל אביב , או שחייזרים נחתו בצלחת מעופפת לפני בנין הכנסת וביקשו להיפגש עם ראש הממשלה. מבחינה זאת יש לדעתי כשל אסתטי מסויים בספר של רוזן שבו סיפור החיים שהיציג של הדמות הדמיונית היה יותר מידי ראליסטי ואמיתי ולמעשה חסר משמעות, שכן לא הרבה קרה לאותה הדמות שיכול היה לשנות הרבה מבחינת הקורא . אז מה אכפת לו אם המדובר בדמות אמיתית או לא? דווקא ב"זהירות מצלמה " יש משום "מתיחה אמיתית " בגלל חייו המוזרים באמת של מקס שריביר וסרטיו המוזרים באמת שכללו מתיחות של פוליטיקאין ידועים כמו בן גוריון וכו' שעימם ניכנס "טונה " ל"היסטוריה " שידועה לכל ולא רק לכמה חוקרי אמנות בודדים . זאת בניגוד לפראנק שנשארת תמיד בשוליים של השוליים של האמנות ללא השפעה כל שהיא על סביבתה ועל העולם .ואין זה משנה כלל אם אנו מקבלים את סיפורה כאמת או לא. סיפורה אינו מוזר מספיק כדי להוות "מתיחה ". לעומת זאת אם מישהו מקבל את סרטו של ארד כאמת , כי אז המדובר במתיחה מוצלחת באמת ולא רק בהטעיה. מבחינה זאת הסרט של רואי ארד עולה לטעמי כמתיחה מוצלחת בהרבה על ספרו של רועי רוזן.כמובן השאלה היא אם אכן הייתה זאת כוונתו של רוזן רק למתוח . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ'יקי ארד פירסם לאחרונה ספר בשם "אירובי" על חוויותיו המיניות והאחרות של מאמן אירובי לא מצליח מראשון לציון. על ספר זה ועל צ'יקי ארד באופן כללי ראו : קזאנובה מראשון לציון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביום רביעי ה-22 לעשירי בשעה 9 וחצי בערב יוצג במועדון כלל ברחוב גליקסון 5 מאחורי כיכר דיזינגוף , המופע של מקס טונה שרייבר והגולם. במסגרת המופע יוצג סרטם המוקומנטרי של רועי ארד ושאול בצר "זהירות מצלמה" על חייו של אבי סרטי המתיחות בישראל , מקס טונה שרייבר, לאחר מכן תוצג פרזנטציה על ספרם החדש של אלי אשד ואורי פינק "הגולם " שיצא לאור בימים אלה בהוצאת מודן על תולדות סדרת הקומיקס המפורסמת של אוריאל רשף ותושמע הרצאה על המתיחות של שרייבר שהיו קשורות ישירות לגולם . את האירוע תכבד בנוכחותה גם זמרת העבר הידועה מרגלית הדרי . כולכם מוזמנים , הכניסה חופשית. על מקס טונה שרייבר ראו : על הגולם ראו : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד אחת: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי רועי ארד ב-Paint, דיוויד ביירן ב-PowerPoint. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איסא הוא משורר הייקו נהדר. הספר הראשון (והיחיד) שקראתי של שירת ההייקו: "עולם הטללים" מאת איסא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהבתי מאוד את הראיון. דווקא העובדה שהוא לא ערוך, לא מקוצר, לא אקדמי, ולא עונה לסטנדרטים החמורים של כל המתלהמים המתורבתים למעלה, עושה אותו כה נהדר ואמיתי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |