בתשובה לערן בילינסקי, 06/02/02 16:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כוכב אחד באמצע יספק את דגל תימן ושלושה את דגל עיראק (שמאז מלחמת המפרץ נוסף לו גם המשפט "אללה הוא אכבר"). נשר באמצע יהפוך לדגל מצרים, ואם תוסיף משולש ירוק תקבל את דגל אש"ף. יש בעיה בדגלים יצירתיים במדינות ערב? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא, יש בעיה עם הבורות האיומה של ישראלים נפוחים בנוגע למרחב התרבותי בו הם נמצאים. משמעותם של הצבעים הפאן-ערביים היא: (מסיר מראש אחריות לדיוק של המושגים בעברית ובתעתיק לעברית. כל תיקון יתקבל בשמחה.) אדום - מסמל את השבטים הערביים שכבשו את צפון אפריקה ואנדולוסיה (דרום ספרד) בשנים 756-1355. כיום, מסמל הצבע את השריפעים של החיג'אג' וההאשמים, צאצאיו של הנביא מוחמד. ירוק - השושלת של פאטימיד (909-1171) שנוסדה במרוקו בידי עבדאללה אל-מהדי, ושלטה בצפון אפריקה. הירוק מקורו בתכריכים הירוקים שעטה עלי, בן-דודו של מוחמד, כדי שיחשבו שהוא הנביא, ויכוונו אליו את נסיונות ההתנקשות. לבן - שושלת עומייד (661-750) ששלטה באזור דמשק וירושלים, ובחרה בצבע הלבן כצבע האבל שלה, במקום בשחור, כדי להבדיל עצמה מהעבסידים. הלבן מציין גם את הקרב הראשון של מוחמד בבאדר. שחור - מסמל את הנביא מוחמד (570-632). השושלת העבסידית (750-632), שמקום מושבה היה בבגדד, אימצה את הצבע השחור כאות אבל על רצח בני משפחתו של הנביא, וכאות זיכרון לקרב בקרבלה. המהפכה המצרית של 1953 נתנה לצבעים משמעות נוספת וחדשה: השחור מסמל את העבר של הדיכוי הזר. הלבן הוא העתיד הבהיר והשלום. האדום מייצג את הקרבן שיש לעשות במאבק המעבר בין השחור ללבן. גם לכוכבים יש משמעות. (הם לא סתם תוצר של עצלות מחשבתית אוריינטלית. מפתיע, מה?) שבעת החודים של הכוכב בדגלים של השריפעים (ירדן, למשל) מסמלים את שבעת העמודים של הסורא הראשונה של הקוראן. הכוכבים בעלי חמשת החודים נמצאים בדגליהם של המדינות החברות ברפובליקה הערבית המאוחדת, בעוד בדגליהם של המדינות החברות בפדרציית הרפובליקות הערביות מופיע הנץ (לא נשר) שמייצג את שבטו של מוחמד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע אתה מייחס חשיבות כה עמוקה לדגלים? הרי המדובר בפיסת בד על מקל 1, אשר למענה אנשים לעיתים מוכנים להרוג ולהיהרג. אקח לדוגמא את נושא הדגל הישראלי: אני אישית חושב שהיה עדיף שישראל היתה מאמצת צורת דגל אחר בתור דגל לאום 2, נטולת סימבוליקה מחייבת. בשיחה שקיימתי בנושא זה עם ערבי ישראלי גיליתי חיש מהר כי הוא מקבל הצעה זו ללא הינד עפעף, אך בבואי לדון ביצירתיות הדגל הפלסטינאי ובדמיונו הכללי לדגלי הפאן ערביזם רגז בן שיחי עד מאוד, ושיחתנו עברה לפסים עלובים במיוחד. שלך בברכה אלכס 1 אגב אורחא, הפילוסוף הירושלמי ליבוביץ נהג לכנות את תופעת הדגל כ'סמרטוט על מקל' 2 ראה דיון בסוגייה זו: תגובה 21767 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני מייחס לדגל הלאומי כל חשיבות, גם בעיניי הוא חתיכת "סמרטוט על מקל" - עוד סממן לאומי מיותר המנציח את המפריד בין בני האדם, ומשמש כמושא גאווה פטישיסטית ללאומנים למיניהם. יחד עם זאת, כוונתי בהודעה זו הייתה למחות על הבורות האוריינטליסטית המרוצה-מעצמה של אותו אלמוני שנהנה ללעוג לחוסר היצירתיות של העמים השוכנים במרחב גיאו-פוליטי, ולפסול את מומו שלו לעיני כל. אני חושב שכל הזדמנות להציג קצת מהתרבות המוסלמית והערבית העשירה, על צדדיה החיוביים והשליליים, שנמצאת סביבנו, היא מבורכת. ובכלל, הסגירות הישראלית הטיפוסית כלפי הדת הנוצרית והדת המוסלמית הן רעות חולות שמביאות לפיתוח דעות רדודות ופשטניות, ובכך אני נלחם בהנאה רבה. ובהקשר זה, אני עדיין ממתין לתשובה... תגובה 12540 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינה זו רוב (רק כדי לא להסתכן ולכתוב - כל) הסמלים הם פטישיזם המורכב מסמרטוט ומקל. האם לא מה שחשוב זה המשמעות הניתנת להם במסגרת של ציבור אנשים מסוים? בזמן מסוים תוך התחשבות בעבר ממשי או דמיוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. כמו כל מיתוס, מה שחשוב הוא לא הערך הממשי (המופרך בוודאות כמעט גמורה) שלו, אלא הכוח המגייס (שנפרט לפרוטות פוליטיות וחברתיות) בקרב אוכלוסיית היעד בזמן ובמקום מסוימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפורו של זייגנבאום המפקיד: אני כפקיד עברי, נושא אמנם בגאון את סמל מדינתי. אבל, תאמינו לי, אישית, רק ואדוז ופנמה: היכטה שלי נושאת את דגל פנמה, ואילו חברת הקש שלי רשומה בודוז. מידי פעם, כשהבוס שלי נוזף בי, אני שולף לאחר מכן בהצנע ליד שולחני עמוס התיקים, דגלון פלסטיק קטן של ואדוז מכיס חולצתי, ונזכר מייד שמצבי עדיף בהרבה על שלו. מאידך, אשר לסמלי ישראל, מה אתם יודעים. פעם נשדדתי בלוזאן שבשוויץ על ידי טורקי אלים, בהיותי עם ידידי אבוטבול בדרך לבורדל בשעת לילה, לאחר שבמשך היום הפקדנו שם מה שהפקדנו. בגלל אותו אבוטבול נקלעתי להרפתקה הזאת. שכן למה לוזאן דווקא? אני אישית מעדיף את ציריך, אך אבוטבול, היושב אף הוא באותו חדר, הזכיר לי שבתור דובר עברית ורומנית אתקל בקשיי שפה בציריך, ואילו הצרפתית הים תיכונית שבפיו תהפכנו לבני בית בלוזאן. כאמור, בדרכנו לבורדל ברחובות לוזאן השוממים בשעות ערב מאוחרות לאחר ההפקדה המוצלחת, ניתקלנו באותו בריון טורקי. אבל לאחר שסמל המדינה המתנוסס על הפספורטים שהוגשו ביד רועדת יחד עם הארנקים, הבריק לאור פנס הרחוב, אורו פניו: "ישראל וטורקיה, חברים טובים", רטט בהתרגשות שפמו של האיש בשעה שלחץ את ידינו. כמחווה מיוחד לידידות בין העמים החזיר לנו שתי שטרות של 50 פרנק, לאחר שלקח את 2780 הפרנק הנותרים. כמובן שפרט לרגשות החמים שדגל שוויץ מעלה בליבי, גם דגל טורקייה עושה לי משהו מאז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באשר לשאלתך הספאציפית - הרי שלשיטתי מדינת ישראל זקוקה לדגל אחר, אשר ישחררה מקיבועה לסמלים דתיים מסוג סמל מגן הדויד. הבעייה הנעוצה בסמל זה מורכבת מבדלנותה המוצהרת של הדת היהודית, אשר במקרה זה משפיעה ישירות על הבנתו הפנימית של הלאום היהודי עצמו, וזאת מעצם התהוותו והגדרתו המלאכותית-ראשונית. במילים אחרות: סמל מגן הדויד ניתן לפירוש דתי בלבד, באם נבדוק את היסטוריית סימבול זה. הניסיון הלגיטימי להעניק משמעות חילונית-לאומית לסמל זה כשל בעבר ואף יכשל בעתיד, היות וסמל זה טומן בחובו משמעויות בדלניות מובהקות, המורכבות משלילת הגוי ומרעיון העם הנבחר. שילוב לא בריא זה יוצר מתח קשה במדינת ישראל דהיום, אשר נוטה יותר ויותר לכוון הפירוש הדתי בהוויתה. מסיבה זו לא ניתן להשוות בין סמליהם השונים של מדינות מערביות שונות בדמות הצלב לבין סמל מגן הדויד; הצלב אינו ספאראנטי במהותו, כי אם פארטיציפאנטי. מבחינה זו דומה הדגל הישראלי לדגל צלב הקרס, אשר גם הוא היה פארטיציפאנטי מטבעו, אולם בתוספת הבדלים וסייגים מתבקשים. לנושא זה כבר נדרשתי לא פעם בעבר, ולכן אוכל להמליץ להתבונן ולנתח את תגובתי זו באשר למאמר נושן של מר גורביץ, אשר ערך השווות גורפות ופזיזות בין האלמנט הציוני והנאציונאל סוציאליסטי. תגובה 12534 שלך אלכס |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מידע טריוויה בלבד (בי"ס, עיתונים, וכאלה): שריפים, חיג'אז, פאטימה(?), בית אומייה, בית עבאס, כרבלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(את האישיות ההיסטורית הכי חשובה של העולם המוסלמי כמובן) אבל זה לא אומר שכל הילדים הערבים צריכים להיקרא מוחמד. יש גבול לכל תעלול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לחשוב איזו מקוריות הפגינו, לדוגמא, גרמניה, איטליה וצרפת בדגלים שלהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והולנד... שדגלה הוא הדגל הצרפתי בסיבוב של 90 מעלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על הונגריה VS איטליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והוריאציות על ה"יוניון ג'ק" + כוכבים באוסטרליה, ניו-זילנד ושאר מדינות האוקיינוס השקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו במקרה של הדגלים הערביים, לא מדובר בעניין של חוסר מקוריות (ואלה גם לא מדינות האוקיינוס השקט בדיוק): אלו היו והינן חברות ב-Commonwealth הבריטי. גם לקנדה אהובתך הרחוקה היה דגל כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבלבל ביני לבין הדוב. קנדה זה השטח שלו, אני קיווי גאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותן לי, בהזדמנות זו, להכות בראשי במבוכה. מאד מצטער. (שאלת תם: האם טעיתי?) קיווי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, יצרת תנאים. קיווי - בעל כנף שאינו מעופף, הציפור והסמל של ניו-זילנד. דודמא: (נו טוב, וגם זה: http://www.aeb.org/recipes/desserts) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או צ'אד מול רומניה, או אינדונזיה מול מונקו (דגלים זהים, בשני המקרים). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |