פרק הדיור בהמלצות ועדת טרכטנברג אושר בממשלה | 3438 | ||||||||
|
פרק הדיור בהמלצות ועדת טרכטנברג אושר בממשלה | 3438 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
כי כולם יודעים שהדרך הכי טובה לפוצץ בועת נדל"ן היא עוד התערבות ממשלתית . והערה למערכת שוב פעם הגזמתם - הממשלה עושה משהו כל כך אדיוטי אבל הביקורת היחידה שאתם מביאים היא משמאל? |
|
||||
|
||||
השוק המשוכלל אולי היחיד שקיים בארץ הוא שוק הדיור (מליון מוכרים ומליון קונים) ודווקא שם בחרה הממשלה להתערב... פשוט טמטום. |
|
||||
|
||||
הממשלה לא התערבה בשוק בעבר? מי מקצה שם את הקרקעות? |
|
||||
|
||||
לא יודע למה צפריר התכוון, אבל ההמשך שלי: ... ולכן אי אפשר להחליט סתם ש"מעכשיו שוק חופשי וזהו", כי העיוותים של העבר לא מאפשרים תחרות הוגנת. זה עשוי להיות נכון לא רק לגבי הדיור, אלא גם לגבי תחומים אחרים. והערה אחרת - השוק לא כל כך משוכלל. מספר העסקאות שנעשות בפועל הוא די נמוך, והמידע שזורם לציבור עדיין נתון להשפעה בידי בעלי עניין (אם כי ייתכן שפרסום נתוני המיסים יביא לשיפור בעתיד). |
|
||||
|
||||
גם העיוותים של ההווה. כל עוד המדינה מספסרת בקרקעות כאחרונת הספקולנטים, אי אפשר לטעון שזה שוק חופשי. |
|
||||
|
||||
בתיאוריה יכול להיות מצב שבו הפתרון הכי טוב לבלגן שיצרה ההתערבות הממשלתית הוא עוד התערבות אבל במקרה הנוכחי ההתערבויות שהוחלט עליהן לא יפתרו את הבעיה של מחסור בדירות זולות להשכרה הסיבות למחסור בדירות זולות הן בועת הנדל''ן שמעלה מחירים ורשויות מקומיות שמעדיפות דירות יקרות וגדולות שמשלמות ארנונה גבוהה ההחלטה בממשלה לא משנה את המצב הבסיסי הזה |
|
||||
|
||||
נדמה לי שלממשלה, שליטה מסויימת על סוג הדיור שייבנה ברשויות המקומיות, ואם היא סבורה שהיא לה כזאת היא יכולה, בקלות יחסית להשיג אחת. חוץ מזה, לפחות בתל אביב, אין שום הבדל בתשלום הארנונה שנוגע לסוג הדירה1, אלא רק למיקום שלה ולגודל שלה (כלומר שתי דירות 2 חדרים של 50 מטר, ישלמו כמו דירת 4 חדרים של 100 מטר). רשויות מעדיפות דירות גדולות ויקרות, לא בגלל הארנונה אלא בגלל סוג האוכלוסייה שזה מושך. 1 ההבדלים מתמקדים בשנה שבה הסתיימה הבנייה, ובדירות ייחודיות (מרתפים וצריפים מחד מול וילות ודירות גדולות מאוד2 מאידך). 2 כשביררתי פעם את הנושא נדמה לי שהיה מדובר על אזור ה-200 מ"ר. |
|
||||
|
||||
הקרקעות משחקות תפקיד רק בדירות מקבלן ומכרזי בנה ביתך (ואכן על המינהל ''לשחרר'' יותר קרקעות). שוק הדירות יד שניה (הרוב המוחלט של הדירות) לחלוטין לא קשור לכך. מדובר בעסקאות בין אנשים פרטיים ואסור לממשלה להתערב בשוק זה (לא הדירות לרכישה ולא הדירות לשכירות) לטובת צד זה או אחר. |
|
||||
|
||||
כמובן ששוק הדירות יד שניה קשור. מחירי הדירות החדשות (מקבלן) מקרינים על מחירי הדירות יד שניה. כשאלה מאמירים - גם אלה מאמירים. |
|
||||
|
||||
העיריות נחשבות גם כן אנשים פרטיים? כי בעיר שאני גרה בה (נחש איזו) העירייה היא שמפקחת ישירות על עלייה או ירידה של מחירי הנדל"ן1 בכל אזור ואזור, וזאת מכוח הקומבינות שהיא תופרת והאישורים שהיא נותנת לבנייה חדשה / תוספת שתי קומות על הגג / מגדלי מגורים יוקרתיים פלוס קומת עסקים / שחזור פלוס הקמת מלון בוטיק. 1 כולל אפילו מחירי השכירות של קרקע לחניית רכב פרטי (בודד. לא חניון). סכום שעלה פלאות בשנים האחרונות, בגלל מדיניות חניה של העירייה. |
|
||||
|
||||
הממשלה הרשויות המקומיות ובנק ישראל מעורבים בשוק עד צוואר, בהיבטים של מיסוי, תוכניות מתאר, נהלי התכנון והבנייה, תקנים, שחרור קרקעות, הקלות\הגבלות על משכנתאות, ריבית במשק, ועוד ועוד. הממשלה לא צריכה לקבוע לאנשים באיזה מחיר למכור, לקנות או לשכור, אבל בהחלט מותר לה לקבוע הקלות\החמרות במיסוי נניח כדי לנסות ולההשיג תוצאה רצויה מבחינתה... |
|
||||
|
||||
''התערבות'' ממשלתית מסוג זה (שחרור חסמים - בירוקרטים ומוניטריים) היא תמיד מבורכת - גם במקרה הזה, אבל טרכטנברג בפירוש מדבר על התערבות פיסקלית, שהיא פסולה במקרה כזה - למעשה הוא רוצה להשתמש בכספי המסים של של כלל הציבור כדי להתערב בשוק ולהטותו בעד חלק מהציבור (חסרי הדירות) וכנגד החלק השני (בעלי הדירות) - וזה פשוט לא מוסרי. |
|
||||
|
||||
על איזה מההצעות של טרכטנברג אתה מדבר? כשבנק ישראל מעלה ריבית, מחירי הדירות יורדים, כשהוא מוריד, מחירי הדירות עולים. כשבנק ישראל קובע שמותר לקחת הלוואה עד 100% מערך הדירה, מחירי הדירות עולים, כשהוא קובע שמותר רק 60% המחירים יורדים, מה ההבדל? |
|
||||
|
||||
על ''דיור בר השגה'' למעמד הביניים (בניגוד לדיור ציבורי המיועד למשפחות קשות יום, שהוא לגיטימי) על פיקוח על מחירי השכרה התערבויות גסות כאלה. |
|
||||
|
||||
לא מוסרי? להבנתי, חוזקה של תפיסת הכלכלה הקפיטליסטית נובעת מהתבססות תפיסה זו על שיקולי יעילות, ומהשארת ענייני מדיניות ציבורית ומוסר בחוץ. התפיסה הקפיטליסטית במיטבה היא א-מוסרית (אחרת, אין לה שום יתרון ממשי על התפיסות האחרות). |
|
||||
|
||||
טוב, אז אני לא קפיטליסט מיטבי. |
|
||||
|
||||
"והערה למערכת, שוב פעם הגזמתם - הממשלה עושה משהו כל כך אדיוטי אבל הביקורת היחידה שאתם מביאים היא משמאל?" מזל שלא ציטטנו את הביקורת של דב חנין על ההחלטה, מתוך הכתבה ב-ynet שעליה מתבססת הידיעה כאן. מה אז היית חושב עלינו? |
|
||||
|
||||
תוצאות חיפוש בגוגל לטרכטנברג ביקורת ימין למתעצלים לגלוש (זהירות pdf) |
|
||||
|
||||
ביבי הוא מהימין לכן אם רוצים לאזן הולכים לשמאל. |
|
||||
|
||||
זה לא עניין של איזון זה עניין של עומק,רוחב וחריפות הדיון |
|
||||
|
||||
''כי כולם יודעים'' היא ניתוח מדוייק מאד. אתה ממש יודע מה כולם יודעים. לפוצץ את בועת הנדל''ן היא התמקדות בסמפטום. דוד קליין הנגיד לשעבר אמר בראיון, שיודעים שיש בועה כשהיא מתפוצצת.עם כל השכלול של השוק, מסתבר שבתוך השוק החופשי ידעו הקבלנים להחזיק קרקע ולעכב בניה כי ידעו שזה מעלה את המחירים. בקיצור, השוק איננו משוכלל. בשוק משוכלל, אים קשר בין השחקנים. בשוק משוכלל עליית המחירים היתה גורמת להגדלת היצע הדירות. החזקת הקרקעות ובלימת הבניה היא נסיון להקשיח את עקומת ההיצע כלומר, ההיפך משוק חופשי. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהבעיה הבסיסית בשוק הדיור די ברורה. יש מחסור בסיסי ולכן המחירים עולים ומעבר לזה בגלל שהמחירים עולים אנשים קונים דירות בלי לגור בהם או להשכירם מתוך כוונה למכרם ברווח דבר שגורם למחסור יותר גדול וכך נוצר מעגל קסמים. השאלה היא: האם ישום ההמלצות יצליח להקטין את הבעיה הזאת בלי ליצור בעיות גדולות אחרות? |
|
||||
|
||||
ודייק, הבעיה היא לא (רק) מחסור בדירות, הבעיה היא מחסור בדירות באזורים מסויימים, עד כדי אבסורד. בתל אביב, אפשר במליון שקל לקנות דירת חדר וחצי במרכז העיר או דירת 4-5 חדרים בדרום, לפעמים במרחק של פחות מ-5 קילומטר. מה בין מחיר של וילה בלוד למחיר של וילה בשוהם הרחוקה מרחק יריקה? מכאן למדים, שהבעייה היא תשתיות, תחבורה, חינוך, רפואה, שטחים פתוחים, שיטור נאות ועוד. |
|
||||
|
||||
ללוד יש בעיה מאוד פשוטה שנקראת נתב''ג. זה מסביר הרבה הנחתיתות שלה. חוץ משיטור נאות זה פוגע בכל אחד מהאלמנטים שהזכרת. וכמובן שזה גם מאוד מרעיש ומזהם. |
|
||||
|
||||
בשוהם יש בעית רעש חמורה לפחות כמו לוד. (היית בלוד ושמעת את הבעיה, או שמדובר בשמועות?) |
|
||||
|
||||
יש כמה וכמה מקומות שסובלים הרבה יותר מלוד מרעש המטוסים, ובפרט, שוהם, אור יהודה, שכונות מסויימות של ראשון לציון וכפר חב''ד, שלא לדבר על כמה מושבים ובראשם בני עטרות, כפר טרומן וצפריה שאני מתקשה להבין איך אפשר בכלל לגור בהם. אבל נכון שגם בלוד שומעים את המטוסים. |
|
||||
|
||||
וכוונתי, יש מקומות מאד מוצלחים (כמו שוהם) למרות רעש המטוסים. אז לתלות את מצבה העגום של לוד בנתב''ג נראה לי לא מספיק מבוסס. דווקא הרבה עובדים בנתב''ג באים דווקא ללוד בגלל הקרבה. |
|
||||
|
||||
אני מבין שהמילה ''רעש'' הטעתה את כולם אז אני אסביר. לך למפת ישראל ותסתכל על הקו הדמיוני הישר בין נס ציונה לתל אביב, אתה תראה את ראשון וחולון. לעומת זאת על הקו הישר בין לוד לתל אביב יש את כפר חבד בית דגן ואזור. אחת הסיבות המרכזיות להבדל הזה הוא נתב''ג. אילולי נתב''ג הקו הזה היה יותר עמוס דבר שהיה משפר מאוד את לוד. |
|
||||
|
||||
קבוצה של אדריכלים טוענת כי הצפיפות בארץ היא לא אמיתית. הכלכלן ד"ר יעקב שינין טוען כי "אם לוקחים רצועה ברוחב של 15 קילומטרים, מהחוף ועד למערבה מהקו הירוק, ומותחים אותה מחדרה עד אשדוד מתקבל שטח של 1,400 קילומטרים מרובעים. זה השטח של לונדון רבתי, שבו חיים כיום 8 מיליון בני אדם. אצלנו חיים בשטח הזה 3.5 מיליון בני אדם. זו לא צפיפות" הם מונים מספר סיבות לצפיפות המדומה: הראשונה היא הרצון של המדינה לפזר את האוכלסיה בכל המדינה "שמקורה בשאיפה המוקדמת של הציונות לתקוע יתד בכל פינה בארץ." השניה היא אזורים מאוד מרווחים במרכז לדברי יובל יסקי "צריך לייסד ערים יותר גדולות וצפופות במרכז. לא לאפשר לרמת השרון והרצליה למכור את עצמן כמושבה אלא להעמיס עליהן אוכלוסיה" והשלישית היא החקלאות במרכז כדברי שיינין "פרדס במרכז לא נותן כלום. האזרח לא יכול להשתמש בו כבפארק כי זה לא שטח ציבורי, והפרדס יכול לתת יבול מצוין גם בנגב. אם ניקח את שטחי המטעים והשדות במרכז, נהפוך חצי מהם לשטחי בנייה ובחצי השני ניצור פארקים, נקבל גם יחידות דיור וגם שטחים ירוקים שאפשר לטייל בהם"." כמובן צריך לזכור שגם אם תומכים בחקלאות במרכז זה לא אומר שצריך לתת עוד קרקע לחקלאים. לא כתוב בשום מקום שחקלאי חייב לגור בצמוד קרקע. לדבריהם אחד השינויים העיקריים שצריך לעשות הוא שיפור התחבורה במרכז. המאמר בכללי נכון והוא מעלה הרבה נקודות חשובות אבל יש לו מספר בעיות. הראשונה גאוגרפית פשוטה לונדון דומה לעיגול שבמרכזו הסיטי. קשה להשוות זאת למלבן לא פרופורציונלי שבמערבו ים. אשדוד לא יכולה להיחשב כקצה המטרופלין כי יש בה נמל,תעשיה שנובעת מהנמל וחוף ים. באותה מידה אי אפשר להתיחס לאשקלון כפרבר של המטרופולין. מעבר לזה העיצוב הנוכחי של המלבן הזה מאוד גרוע (לדוגמה כמעט ואין כבישים ישרים) יהיה מאוד קשה לשנותו. מה שלטעמי חסר במאמר הוא התייחסות לצבר המרכזים במלבן שנמצאים באזור מאוד קטן. רק בתל אביב יש שדה תעופה,אוניברסיטה, רוב התיאטראות (אם לא כולם) ועוד כהנה וכהנה. וזה עוד מעבר להיותה מרכז עסקים ונופש. |
|
||||
|
||||
שיינין הוא אחד הכלכלנים שמוציאים את דיבת המקצוע לרעה. שילמו לו כסף והוא כתב עבודה שבאה להוכיח שאין בעיית ריכוזיות בארץ. אי אפשר לסמוך על האינטגריטי שלו שהוא אינו משרת כרישי נדלן שרוצים להשתלט על השטחים החקלאים במרכז. |
|
||||
|
||||
לא לקחתי את שיינין כאוטוריטה אבל יש הרבה הגיון בעמדה שהכתבה מציגה גם אם חושבים שחקלאות במרכז היא חשובה. לדוגמה על פי ויקיפדיה בכפר אז"ר יש 500 איש על 1000 דונם ו"הוא משנה את אופיו בהדרגה לפרבר עירוני בעל נחלות גדולות במיוחד בהשוואה לשכונות של בתים צמודי-קרקע בסביבה" אתה לא יכול לשים פרבר במרכז ואז לדבר על צפיפות. |
|
||||
|
||||
לא קראתי את המאמר אבל מצאתי את עצמי קורא פעמיים את הפראזה "והפרדס יכול לתת יבול מצוין גם בנגב". זה לא קצת תמוה? |
|
||||
|
||||
הסבר נמק פרט והדגם. |
|
||||
|
||||
אדמת חמרה, חורף לח ( לאו דווקא מבחינת השקייה, אלא מבחינת לחות באוויר). |
|
||||
|
||||
אם יביאו מספיק מים, אפשר להעביר את כל עמק יזרעאל לנגב. |
|
||||
|
||||
על איזה מקום נאמר ש"כל מה שהוא צריך זה אנשים טובים והרבה מים"? |
|
||||
|
||||
אם לא כולם? החאן, הקרון, הפרקוד, תאטרון באר שבע, תאטרון חיפה, הצפון... |
|
||||
|
||||
התלבטתי אם להסביר את זה. התכוונתי במלבן (חדרה עד אשדוד,15 ק"מ מהים). |
|
||||
|
||||
שדה התעופה לא נמצא בת"א, אם כבר, אז בלוד. אוניברסיטה יש גם בבר אילן (בנוסף לפתוחה, שמשרתת גם את המרכז). רוב התיאטראות רשומים בת"א, אבל השחקנים גרים בכל המרכז וגם ההצגות נודדות לעיתים לאולמות אחרים. אבל מעבר לדקויות, לא ברורה לי הטענה. לונדון אולי צפופה מגוש דן, אז מה? לונדון זו עיר, העובדה שאפשר להגדיר בארץ שטח צפוף פחות זו עדות למה בדיוק? אף אחד לא חולק על זה שמרכז המדינה מכיל הרבה שטחים פתוחים ושהצפיפות של ת"א היא לכל היותר ממוצעת בשביל בירה1 אירופית. 1 אין לראות בכך טענה שת"א היא בירה, היא לא. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
למען האמת לא רק שהאוניברסיטה ושדה דב נמצאים בתל אביב שניהם נמצאים ברובע 1. עצם העובדה ששניהם בתל אביב ויש כל כך מעט מסוגם במטרופולין אומרת דרשני. תיאטרון, לעומת זאת, הגיוני שיהיו בעיר גדולה כמו תל אביב מעט, אבל לא כולם. צריך להבין, על העובדה שאוניברסיטת תל אביב נמצאת בתל אביב המדינה מפסידה כסף כי אותו שטח בכפר סבא היה עולה פחות. מי שמרוויח הם הסטודנטים והעובדים שיכולים גם לגור בתל אביב וגם להיות קרובים לאוניברסיטה. השאלה היא: האם זה משתלם להם? אם לא, האוניברסיטה צריכה לעבור. זה אחד הדברים שקצת מוסמסו בהפגנה. אנשים אמרו שהם רוצים ללמוד באוניברסיטת תל אביב ויוקר המחיה בתל אביב קשה להם אך התעלמו מהפיתרון המתבקש. נ.ב. במובן מסוים בר אילן נמצאת בתל אביב. בנפה. והמרחק שלה מהעיר לא כ"כ גדול, בערך 5 ק"מ. |
|
||||
|
||||
התייחס לגוש דן ולא לתל אביב. אם האוניברסיטה היתה נבנית בפתח תקוה או בכפר סבא, זה לא היה משנה הרבה כי הדבר היה משפיע על מחירי הדיור בכפר סבא או בפתח תקווה. |
|
||||
|
||||
--->>"התייחס לגוש דן ולא לתל אביב" זה בעייתי טכנית, על פי ויקיפדיה בהגדרה המרחיבה גוש דן הוא 1500 קמ"ר ויש וריאציות על משמעות השם. קצת קשה לי להבין מה קורה שם. לחלק השני: לא מדויק, הסיבה שצפון תל אביב יקרה היא לא רק בגלל האוניברסיטה אלא גם בגלל האוסף המאוד גדול של מרכזים אחרים, היותה עיר תיירות ומרכז עסקים. |
|
||||
|
||||
(אתה יודע שגם בלונדון יש שדה תעופה, לא פחות תיאטראות מתל אביב וגם איזה אוניברסיטה או שתיים?) |
|
||||
|
||||
שדה התעופה הכי קרוב למרכז לונדון הוא "לונדון סיטי" ,הוא נמצא 9.5 ק"מ מהמרכז ועל פי דף המידע "מעט טיסות מגיעות לכאן, בעיקר טיסות עסקים." כל הרעיון של המאמר הוא שצריך להפסיק להתייחס לתל אביב כעיר דוגמת לונדון ולהתחיל לחשוב במונחים יותר גדולים, על פי המאמר: שכל המלבן בין חדרה לאשדוד 15 ק"מ מהים הוא המקבילה של לונדון. |
|
||||
|
||||
האוניברסיטה, למרות היותה גוף ציבורי, פועלת כגוף עצמאי להשגת מטרותיה. הטענה "על העובדה שאוניברסיטת תל אביב נמצאת בתל אביב המדינה מפסידה כסף" שקולה לטענה "על העובדה שחברות היי-טק יושבות ברמת החייל מפסידה כסף". אולי במקום מענקי מעבר לפריפריה פשוט נכריח אותם לעבור ? האוניברסיטה עושה את השיקול שלה (נוחות גישה לסטודנטים וחוקרים, עלות מעבר1, פגיעה באטרקטיביות כתוצאה ממעבר) ומקבלת החלטה. ההחלטה היא גם שיקול כלכלי, אבל לא שלי/שלך/של האוצר, ואי אפשר להפקיע מכל גוף ציבורי בארץ את היכולת לבצע את השיקולים שלו. 1 מעבר לזה שזה לא מעשי להשיג שטח בגודל דומה עם אישורי בניה במרכז, העלות של התשתיות באונ' ובפרט במדעים גבוהה מאוד. נ.ב. אז במובן מסויים קרית אונו, רמת גן וגבעת שמואל נמצאות בת"א, ואני עדיין לא הבנתי מה הנקודה. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שאתה צודק אבל זה לא קריטי, אתה יכול להחליף את המילה ''המדינה'' בהודעתי הקודמת ב''האוניברסיטה''. צריך לזכור גם שהדבר הזה משולב עם שתי הנקודות האחרות, שיפור מסיבי של התחבורה והעמסת אוכלוסיה. |
|
||||
|
||||
משהו שרציתי להוסיף הוא ששלושת הדברים האלה כבר קורים, בהילוך איטי אמנם, וקשורים גם להעלאת יוקר המחיה במרכז של המרכז. תחבורה: אם מסתכלים על כפר סבא אז יש עכשיו פרויקט משולב של כביש 531 וסיום מסילת השרון. העמסת אוכלוסיה : פה הקשר החזק לנושא שכן בעקבות ועדת טרכטנברג הממשלה מקילה על פינוי בינוי. יציאה של מוסדות מהמרכז: פה יש כמה דברים לדוגמא מחנה רבין עובר (יחד עם עוד הרבה בסיסים) לנגב, התחנה המרכזית החדשה תתפצל למרכזים בקצה תל אביב, פארק אריאל שרון מוקם במטרה להיות פארק מטרופוליני כתחליף לפארק הירקון והשוק הסיטונאי כבר יצא ועכשיו בונים שם שכונה. כל מוסד כזה שיוצא גורם לכניסה של בנינים ועסקים חדשים מה שמעמיס על העיר ומעלה את יוקר המחיה דבר שבתורו גורם לעסקים שצורכים הרבה אדמה, מבוססים על על עבודה זולה ומחירים זולים להעלות מחירים או לצאת מהעיר מה שמעלה את יוקר המחיה וכו'. זה בתורו גורם למוסדות לקשיים בביצוע משימתם. לדוגמא כרגע במקום השוק יש חניה שמשמשת את מתחם הבימה. כשתהיה שם שכונה תהיה להבימה פחות חניה, מה שיגרום לקושי לאנשים מחוץ לתל אביב להגיע אליה כלומר מטרותיה פחות ממומשות. |
|
||||
|
||||
לונדון היא מטרופולין. היא בלעה ערים הרבה בתוכה. תל אביב, אם כבר, מקבילה לסיטי של לונדון. לונדון רבתי מקבילה לכל גוש דן. תל אביב עדיין לא בלעה את הערים שסביבה. |
|
||||
|
||||
מה ההבדל בדיוק בין ת"א לרמת גן (שבתורה מתחברת לפ"ת) או גבעתיים ? ת"א יוצרת רצף אורבני עם ערים רבות במרכז. בגלל שחלק ניכר מהתכנון בארץ הוא לא ברמת העיר, זה פחות נורא שאין עירייה אחת שמרכזת את הכל (למשל אותה חברץ אוטובוסים מקשרת ערים רבות ומספקת שירותים תוך-עירוניים). |
|
||||
|
||||
ההבדל הוא כהבדל בין הסיטי של לונדון לקמדן טאון ולקנטיש טאון לפני שלונדון בלעה אותם. ואגב - גם בלונדון לא עיריה אחת מרכזת את הכל. אליבא דהדודה ויקי לכל רובע יש מועצה שאחראית על חלק מהדברים שעיריה אחראית עליהם. ולווסטמינסטר מועצת עיר משלה. ובברלין יש כמדומני 23 עיריות. אגב, לפני כמה שנים עלה הרעיון לאחד את תל אביב עם רמתגיים, וחולדאי הגיב "קודם שרמתגיים יתאחדו אחת עם השניה1". מה שאגב, הוא רעיון כלל לא רע. 1 ציטוט חופשי. חולדאי לא אמר "רמתגיים". |
|
||||
|
||||
מה דעתך שאיחוד רמתגיים יכלול גם את בני-ברק? |
|
||||
|
||||
ואת כרדס פץ? |
|
||||
|
||||
חלילה וחס. |
|
||||
|
||||
למה? מישהו הרי צריך לפרנס את תלמידי החכמים. |
|
||||
|
||||
תלמידי חכמים רואים עצמם ראויים לפטור ממיסים, כבר בתלמוד. |
|
||||
|
||||
אדרבא. |
|
||||
|
||||
בשביל זה אנשים חכמים המציאו את מענק האיזון. |
|
||||
|
||||
גרתי בלונדון ובתל-אביב. גם פרקטית, ולא רק פורמלית, לונדון היא עיר אחת בעוד שגבעתיים, רמת גן וחולון אינן חלק מתל-אביב. הרושם שלי כתושב, היה שהגורם שליכד את לונדון לכדי עיר אחת הוא מערך התחבורה שלה. יש בעיר מנהלת אחת שמסדירה ומסנכרת את הרכבת התחתית, המעבורות בנהר, שבילי האופניים ותחנות האופניים הציבוריות, הרכבת העילית, מסלולי ההליכה, האוטובוסים, הכבישים, הרכבת הקלה, המוניות, החניונים וה-DLR (עוד סוג של רכבת קלה). יש לא מעט גופים שאחראיים על תפעול וניהול חלקים שונים של מערך התחבורה הנ"ל, אבל מעל כולם מנהלת אחת. האם יש ערים מסדר הגודל של לונדון שאין בהן תשתית תחבורה המלכדת אותן? בשיחה שניהלתי עם דמות בכירה לשעבר בעריית תל-אביב, נאמר לי שהמכשול העיקרי בהקמת רכבת תחתית בגוש-דן הוא תיאום בין עיריות שונות ותככים למינהם הקשורים לפוליטיקה בין-עירונית. כך שלפחות בהקשר הזה, נראה שריבוי העיריות הוא קללה ולא ברכה. ואפרופו לונדון, העיר מחולקת ל-"רובעים" (boroughs), ובראש כל אחד מהם נמצאת מועצה מקומית עם בחירות משלה, האחראית על רבים מהשירותים המוניציפליים (כמו אשפה ומחיזור, או שיטור קהילתי). הלוואי שבגוש דן היה מצב דומה, אבל סביר להניח שדרושה טלטלה מסדר הגודל של מלחמת-אזרחים כדי לשנות עד כדי כך את מערך הכוחות בין הערים. |
|
||||
|
||||
ביבי טען בראיון לא מזמן ש־60% מהמלצות ועדת טרכטנברג כבר אומצו. הנה נתונים קצת יותר מדויקים: מעקב וביקורת אחרי ישום המלצות דו"ח טרכטנברג - עוד שיתוף פעולה של מיכאל איתן והסדנא לידע ציבורי. |
|
||||
|
||||
אוסף של חדשות טובות, כולן חוץ מאחת עוסקות בהסטת מרכזים או בתחבורה. נספר על פי איזורים מחיפה דרומה: חיפה: אושרה תכנית "חזית הים" במסגרתה נמל הסחורות יוזז. תל אביב והמרכז הושג הסכם לפינוי שדה דב ב2016. כמו כן (וזאת הידיעה שאני לא ממש יודע לאיזו קטיגוריה היא שייכת) הושג הסכם עם משרד הביטחון להסטת הקרן המסתורית, דבר שיאפשר בניה יותר גבוהה. הנגב הצפוני נחנך הקו המהיר בין תל אביב לבאר שבע. נחתם החוזה להקמת קרית בן גוריון (לשעבר עיר הבהד"ים). הנגב והערבה התקבלה החלטת ממשלה להקמת מסילת רכבת בין באר שבע לאילת (שמשווק כקו רכבת בין תל אביב לאילת). <קישור אילת והסביבה> פורסם מכרז להקמת נמל תעופה תמנע שיחליף את שדה תעופה אילת. כמו כן נשקלת האפשרות להסיט את נמל אילת. |
|
||||
|
||||
למי שעוד תוהה לאן הולך הכסף. |
|
||||
|
||||
זאת כמובן שחיתות אבל זה לא הכסף הגדול. לדוגמה בהשוואה לאחד האירועים שהבאתי אי פינוי שדה דב מונע מהמדינה 20 מיליארד שקל. וזה כסף שבעלי הקרקע מתחננים לשלם למדינה כך שאתה יכול להבין כמה זה שווה להם. הבזבוזים הגדולים במדינה הם של משרד הביטחון והתמ"ת. |
|
||||
|
||||
ככלל הייתי מבדיל בין כסף שממש יוצא/משולם מתקציב המדינה, לבין כסף שאיננו מורווח עקב אי מעשה כלשהוא, וגם זאת בהסתברות מסוימת. בדיוק כמו שאני מבדיל בין עשרת אלפים שקל ש"הפסדתי" עקב תשלום מס הכנסה, לבין כמה עשרות אלפים שהפסדתי מאחר ולא השקעתי במניית אפל לפני שלוש שנים. ייתכן וגם משרד הבטחון והתמ"ת מבזבזים, איני יודע כמה. וכמובן שבעניין החרדים ההפסד של אי כניסתם למעגל העבודה הוא כנראה ההפסד העיקרי, מעבר להטבות ושחיתויות כאלה ואחרות, מה שלא מטהר את האחרונות. |
|
||||
|
||||
איך אתה יודע שהפסדת?! המדינה שילמה מיליארד שקל וקיבלה עיר שמקילה על מצוקת הדיור. אפשר להגיד שגם לולי התשלום או בסכום נמוך יותר היה אפשר לקבל אותה תוצאה, אולם זאת ספקולציה שלא שונה מההנחה שקרקעות בצפון תל אביב שוות המון כסף. לדעתי ההנחה השנייה אפילו יותר סבירה. |
|
||||
|
||||
ליתר דיוק: צריך לזכור שהמדינה כבר הקימה את חריש בעבר ולא היה ביקוש לדירות. כלומר יש רגליים לסברה שללא החרדים המגרשים שם היו ממשיכים לעמוד בשיממונם. |
|
||||
|
||||
מה קשור, באותם מיליארד המדינה יכולה היתה לסבסד דירות בראשון לציון ואני בטוח שהיתה משפרת משמעותית את חייהם של אלפי משפחות. אלו רק לא משפחות עם לובי פוליטי ואין להן אתנן פוליטי לשלם. מלבד כמובן האתנן הפרטי של להיות אזרחים שממלאים את חובותיהם האזרחיים, משלמים מיסים ומשרתים בצבא, אבל למי איכפת. מה שמדאיג הוא שאפילו על אנשים משכילים כמוך המניפולציה של ''נתנו הטבה נייטרלית לכו-לם, (רק הופה, הוספנו כמה אותיות קטנות) ויצא משום מה שרק חרדים קפצו על המציאה'' עובדת. כנראה שהפוליטיקאים שלנו יותר חכמים ממה שאנחנו חושבים. |
|
||||
|
||||
תגובה 603028. השאלה כמובן מצוקת הדיור של מי. בעצם זה הליך מאוד דומה למכרז תפור - נדמה לי שנגד האחרון יש חוק, משום מה. |
|
||||
|
||||
1) לסבסד דירות בראשון זה אפילו יותר גרוע מלסבסד דירות בחריש שכן ראשון יותר מבוקשת. 2) לא כל המיליארד הלכו לסבסוד דירות,חלק הלך לתשתיות ומבני ציבור, מה שסובסד גם בראשון. 3) המצוקה של החרדים משפיעה על כולם כי כשהם קונים דירה אחרים לא יכולים. 4) אני לא מתווכח איתך שזה מושחת אבל כששואלים "איפה הכסף" ועונים "החרדים" זה לא נכון כלל וסתם יוצר דמוניזציה. |
|
||||
|
||||
1) לא הבנתי למה זה יותר גרוע. 3) המצוקה של ה(קבוצה) X משפיעה על כולם כי כשהם קונים דירה אחרים לא יכולים. אז לא אמרנו כלום. 4) זה כן נכון חלקית וזו אינה דמוניזציה. אוכלוסיה שמתוך בחירה אינה עובדת ומהווה נטל כלכלי על שאר המדינה - האחרון עקב ניצול בוטה של כח פוליטי - היא בעייה כלכלית ממשית. לא מיסטיפיקציה ולא דמוניזציה. |
|
||||
|
||||
1) כי הסבירות שהדירה תימכר גם ללא סבסוד יותר גבוהה, כך שבגדול לא פתרת שום בעיה. 2) לו החרדים לא היו גרים בשום אופן עם לא חרדים המשפט הזה לא היה נכון. |
|
||||
|
||||
2)1 זה לא המצב? אתה יכול לקנות דירה בבית"ר עילית ולגור בה כאוות נפשך? 1 3)2 2 איך אנחנו נהנים. |
|
||||
|
||||
לא. יש מצבים שחרדים גרים עם חילונים. יש ערים מעורבות. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את סעיף 3. למה המצוקה של החרדים משפיעה על כולם? |
|
||||
|
||||
כאשר לחרדים לא מספיק המקום בערים חרדיות חלקם עוברים לערים לא חרדיות וכך גורמים ליותר צפיפות שם. |
|
||||
|
||||
למה צפיפות היא דבר שלילי בעיר? |
|
||||
|
||||
אם יש יותר דורשים מדירות המחירים עולים וחלק נשארים ללא דירה. |
|
||||
|
||||
אם חלק נשארים ללא דירה, אז הם כבר לא בעיר, לא? |
|
||||
|
||||
אם אין להם דירה בעיר אז הם אכן לא גרים בעיר. מסקנה הגיונית. |
|
||||
|
||||
סבורתני שאינקוגניטו היה צריך לכתוב ''ביקוש'' במקום ''צפיפות''. |
|
||||
|
||||
יותר מדויק להגיד (כפי שהוסבר בתגובה 603268) שהבעיה היא צפיפות יחסית לכמות התשתיות. אחת הבעיות שנובעות מכך היא חוסר היצע. |
|
||||
|
||||
מה ההבדל אם הצפיפות תהיה בבני ברק או בפתח תקוה / ראשל"צ / יהוד? |
|
||||
|
||||
את שאלת איך הצפיפות של החרדים משפיע על הלא חרדים. אם צפיפות בבני ברק גורמת לצפיפות בפתח תקוה זה משפיע על הלא חרדים שגרים או רוצים לגור בפתח תקוה. ________ יש לי הרגשה עמומה שלא הבנתי את השאלה שלך. |
|
||||
|
||||
אתה זה שטענת את ההנחה שמאחורי המשפט הראשון שלך. ברור שכל החרדים רוצים לגור איפשהו, ולכן תמיד יהיה צפוף איפשהו. מה שלא ברור זה, למה חשוב לך אם יהיה צפוף בחריש או בפתח תקוה. או שאתה אומר: נשלח את כל החרדים לחריש וככה לחילונים לא יהיה צפוף? |
|
||||
|
||||
בערך, העובדה שחרדים מתיישבים בחריש מקלה את מצוקת הדיור בפתח תקווה (יחסית למקרה שחריש היה נשאר ריק). |
|
||||
|
||||
אבל כך גם העובדה שחילונים מתיישבים בחריש. |
|
||||
|
||||
חרדים, ככלל, גרים בצפיפות רבה יותר מחילונים. |
|
||||
|
||||
אני עוד לא הבנתי למה צפיפות זה רע. כלומר, בהנתן שישנן תשתיות מתאימות. |
|
||||
|
||||
האוכלוסיה החרדית נוהגת לגור בצפיפות רבה יותר מהאוכלוסיה החילונית. כאשר אוכלוסיה חרדית מתחילה לאכלס שטח חילוני הצפיפות בו גוברת לרמה שאינה נוחה לאוכלוסיה החילונית. שיעור האוכלוסיה החרדית באותה שכונה ילך ויגדל והחלק החזק יותר באוכלוסיה החילונית יעזוב (כי לא נעים לו להשאר והוא יכול לעבור). הגדלת הצפיפות משמעה גידול סך האוכלוסיה בשכונה והטלת עומס גובר על התשתיות, שבשכונה קיימת לא קל לשנות. יחידות מגורים מוסבות לגני ילדים, למשל, כשהתאמתן לתפקיד החדש חלקית. השכונה תהפוך לסלאם. צפיפות זה לא רע אבל שינוי של צפיפות זה רע. עדיף לבנות שכונות דתיות שמתוכננות מראש בהתאם. |
|
||||
|
||||
זה לא סותר את מה שאמרתי. |
|
||||
|
||||
חשבתי על זה קצת ודעתי השתנתה מעט. חריש נמצאת במזרח צפונית לחדרה והרכבת תגיע לשם על פי התכנון ב2020. אם הבחירה היא בין ראשון ופתח תקוה לחריש עדיף שהחרדים יהיו בחריש והשאר בפתח תקוה וראשון. אני מתחיל לחשוב שמעבר לסבסוד הדירות ההחלטה לא רעה כלל. |
|
||||
|
||||
עדכון מחריש: חריש: ועדת המכרזים של מינהל מקרקעי ישראל פסלה הצעות החרדים מתוך הידיעה: עדת המכרזים של מינהל מקרקעי ישראל החליטה לפסול את 12 ההצעות לרכישת מגרשים שהגיש ועד הדיור החרדי המאוחד לרכישת מגרשים בישוב חריש. הצעת חברת "באמונה" שגם כן נבחנה לא נפסלה. מתוצאות המכרזים עולה כי בין הזוכות במכרזים הן: חברות הנדל"ן י.ח דימרי, צ. לנדאו, אשדר, דונה, א.פ.י נתיב פיתוח, ג'יי הנדסה ויזמות, מגידומ השקעות, א. גיברין, ע.ע אבו ראס, קחם חברה להשקעות, ריסדור. בין העמותות הזוכות נמנית העמותה למען דיור בר השגה, בחריש ובקציר תשבת, ועדת ערבים לדיור, תמימי דרך לחריש, עמותת נאות חנן, שילת דניאל עמותה לדיור. המשתתפים במכרזים זכו בהצעות לפי מחיר של 132-68 אלף שקל לקרקע ליחידת דיור. עמותת "חריש הירוקה" בשם עמותת "נאות חריש", שפנתה לוועדת המכרזים בדרישה לפסול את ועד הדיור החרדי, זכתה גם היא במכרזים. ... לדברי רגב, "למרבה הצער, גם לאחר הפסילה קיים חשש שרק אחד מכל חמישה רוכשי דירות יהיה לא חרדי". |
|
||||
|
||||
"חיפה: אושרה תכנית "חזית הים" במסגרתה נמל הסחורות יוזז." - אושרה על-ידי ועדה רשמית כלשהי, אבל לא על-ידי ועד עובדי הנמל, שמצידו הודיע שזובי יוזז. |
|
||||
|
||||
שחר כהן (חבר ועדת טרכטנברג) כבר כתב שבמחאה הבאה צריך להרים תמונות של ראשי הועדים. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שכבר הוחלט להסיט את נמל אילת לאיזה טייקון. |
|
||||
|
||||
התנועה לחופש המידע עתרה לבג"צ בבקשה שמשרד ראש הממשלה יפרסם את הפרוטוקולים של ועדת טרכטנברג. המדינה לא ענתה עדיין תשובה סבירה, אך מישהו במשרד ראש הממשלה חשב שזה יהיה נחמד להדליף את המסמכים לכלכליסט: בכלכליסט חגגו על המסמכים שנפלו לידיהם: הפרוטוקולים: פרשנויות: |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |