|
||||
|
||||
הממשלה לא התערבה בשוק בעבר? מי מקצה שם את הקרקעות? |
|
||||
|
||||
לא יודע למה צפריר התכוון, אבל ההמשך שלי: ... ולכן אי אפשר להחליט סתם ש"מעכשיו שוק חופשי וזהו", כי העיוותים של העבר לא מאפשרים תחרות הוגנת. זה עשוי להיות נכון לא רק לגבי הדיור, אלא גם לגבי תחומים אחרים. והערה אחרת - השוק לא כל כך משוכלל. מספר העסקאות שנעשות בפועל הוא די נמוך, והמידע שזורם לציבור עדיין נתון להשפעה בידי בעלי עניין (אם כי ייתכן שפרסום נתוני המיסים יביא לשיפור בעתיד). |
|
||||
|
||||
גם העיוותים של ההווה. כל עוד המדינה מספסרת בקרקעות כאחרונת הספקולנטים, אי אפשר לטעון שזה שוק חופשי. |
|
||||
|
||||
בתיאוריה יכול להיות מצב שבו הפתרון הכי טוב לבלגן שיצרה ההתערבות הממשלתית הוא עוד התערבות אבל במקרה הנוכחי ההתערבויות שהוחלט עליהן לא יפתרו את הבעיה של מחסור בדירות זולות להשכרה הסיבות למחסור בדירות זולות הן בועת הנדל''ן שמעלה מחירים ורשויות מקומיות שמעדיפות דירות יקרות וגדולות שמשלמות ארנונה גבוהה ההחלטה בממשלה לא משנה את המצב הבסיסי הזה |
|
||||
|
||||
נדמה לי שלממשלה, שליטה מסויימת על סוג הדיור שייבנה ברשויות המקומיות, ואם היא סבורה שהיא לה כזאת היא יכולה, בקלות יחסית להשיג אחת. חוץ מזה, לפחות בתל אביב, אין שום הבדל בתשלום הארנונה שנוגע לסוג הדירה1, אלא רק למיקום שלה ולגודל שלה (כלומר שתי דירות 2 חדרים של 50 מטר, ישלמו כמו דירת 4 חדרים של 100 מטר). רשויות מעדיפות דירות גדולות ויקרות, לא בגלל הארנונה אלא בגלל סוג האוכלוסייה שזה מושך. 1 ההבדלים מתמקדים בשנה שבה הסתיימה הבנייה, ובדירות ייחודיות (מרתפים וצריפים מחד מול וילות ודירות גדולות מאוד2 מאידך). 2 כשביררתי פעם את הנושא נדמה לי שהיה מדובר על אזור ה-200 מ"ר. |
|
||||
|
||||
הקרקעות משחקות תפקיד רק בדירות מקבלן ומכרזי בנה ביתך (ואכן על המינהל ''לשחרר'' יותר קרקעות). שוק הדירות יד שניה (הרוב המוחלט של הדירות) לחלוטין לא קשור לכך. מדובר בעסקאות בין אנשים פרטיים ואסור לממשלה להתערב בשוק זה (לא הדירות לרכישה ולא הדירות לשכירות) לטובת צד זה או אחר. |
|
||||
|
||||
כמובן ששוק הדירות יד שניה קשור. מחירי הדירות החדשות (מקבלן) מקרינים על מחירי הדירות יד שניה. כשאלה מאמירים - גם אלה מאמירים. |
|
||||
|
||||
העיריות נחשבות גם כן אנשים פרטיים? כי בעיר שאני גרה בה (נחש איזו) העירייה היא שמפקחת ישירות על עלייה או ירידה של מחירי הנדל"ן1 בכל אזור ואזור, וזאת מכוח הקומבינות שהיא תופרת והאישורים שהיא נותנת לבנייה חדשה / תוספת שתי קומות על הגג / מגדלי מגורים יוקרתיים פלוס קומת עסקים / שחזור פלוס הקמת מלון בוטיק. 1 כולל אפילו מחירי השכירות של קרקע לחניית רכב פרטי (בודד. לא חניון). סכום שעלה פלאות בשנים האחרונות, בגלל מדיניות חניה של העירייה. |
|
||||
|
||||
הממשלה הרשויות המקומיות ובנק ישראל מעורבים בשוק עד צוואר, בהיבטים של מיסוי, תוכניות מתאר, נהלי התכנון והבנייה, תקנים, שחרור קרקעות, הקלות\הגבלות על משכנתאות, ריבית במשק, ועוד ועוד. הממשלה לא צריכה לקבוע לאנשים באיזה מחיר למכור, לקנות או לשכור, אבל בהחלט מותר לה לקבוע הקלות\החמרות במיסוי נניח כדי לנסות ולההשיג תוצאה רצויה מבחינתה... |
|
||||
|
||||
''התערבות'' ממשלתית מסוג זה (שחרור חסמים - בירוקרטים ומוניטריים) היא תמיד מבורכת - גם במקרה הזה, אבל טרכטנברג בפירוש מדבר על התערבות פיסקלית, שהיא פסולה במקרה כזה - למעשה הוא רוצה להשתמש בכספי המסים של של כלל הציבור כדי להתערב בשוק ולהטותו בעד חלק מהציבור (חסרי הדירות) וכנגד החלק השני (בעלי הדירות) - וזה פשוט לא מוסרי. |
|
||||
|
||||
על איזה מההצעות של טרכטנברג אתה מדבר? כשבנק ישראל מעלה ריבית, מחירי הדירות יורדים, כשהוא מוריד, מחירי הדירות עולים. כשבנק ישראל קובע שמותר לקחת הלוואה עד 100% מערך הדירה, מחירי הדירות עולים, כשהוא קובע שמותר רק 60% המחירים יורדים, מה ההבדל? |
|
||||
|
||||
על ''דיור בר השגה'' למעמד הביניים (בניגוד לדיור ציבורי המיועד למשפחות קשות יום, שהוא לגיטימי) על פיקוח על מחירי השכרה התערבויות גסות כאלה. |
|
||||
|
||||
לא מוסרי? להבנתי, חוזקה של תפיסת הכלכלה הקפיטליסטית נובעת מהתבססות תפיסה זו על שיקולי יעילות, ומהשארת ענייני מדיניות ציבורית ומוסר בחוץ. התפיסה הקפיטליסטית במיטבה היא א-מוסרית (אחרת, אין לה שום יתרון ממשי על התפיסות האחרות). |
|
||||
|
||||
טוב, אז אני לא קפיטליסט מיטבי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |