 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "תקשורת"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המועמדת הקלאסית לתואר היא, כמובן, ''רצח מאדום לשחור''. |  |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש המחשיבים את "סמויה" כסדרת הטלוויזיה הטובה ביותר אי פעם? ראיתי את שלושת העונות הראשונות, וזה היה עבורי סוג של גילטי-פלז'ר: ג'אנק מהנה. עד שבעונה השלישית זה כבר הפסיק להיות כיף, והפסקתי. שועשעתי מכך שכתבת שעלילה רבת מעוף עלולה לגרוע, כי לומר שהעלילה חסרת מעוף זה אנדרסטייטמנט. היא בנאלית, צפויה ותבניתית. שתי העונות הראשונות למשל פחות או יותר איזומרפיות. ואני גם לא מצאתי את העומק שאתה ראית בדמויות. בעיני הן היו סטריאוטיפיות (זה לא סותר את היותן ריאליסטיות, אגב). אם מטרת היוצרים הייתה לשקף מציאות מסויימת ותו-לא, מדוע הם בחרו בסדרה בדיונית, ולא תיעודית-למחצה או כזו המבוססת על סיפור אמיתי (נגיד, בסגנון "אחים לנשק" המדהימה)? אז היה סיכוי לקבל אפקט "אבל זה באמת!" אותנטי ואפקטיבי. ולטעמי אמנם עלילה בדיונית עשויה לתאר מציאות טוב יותר מתיעוד של המציאות, לפחות במונחים של אימפקט על הצופה, אבל לשם כך צריך באמת להשקיע בדברים כמו עלילה, פיתוח דמויות ושימוש מושכל בשפה טלוויזינית מתאימה (כולל - וסליחה על המילים הגסות - רבדים נסתרים וסמליות). לטעמי האופן שבו נעשה ב-"סמויה" מותיר אותה, פחות או יותר, חסרת ערך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, למרות שברוב האבחנות אני לא רואה שיש לנו איך להתקדם בליבון, זו קונטרה מסקרנת. אבל לפחות בעניין סטריאוטיפיות הדמויות, אני לא יכול להשאיר את זה ככה. חוץ מג'ימי מקנולטי, שאני מוכן לקבל שיש בו מן הסטריאוטיפיות, אתה יכול לציין ספציפית עוד שתי דמויות ראשיות שהן לדעתך סטריאוטיפיות, ואיזה סטריאוטיפ הן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לסדרה "תיעודית-למחצה או כזו המבוססת על סיפור אמיתי" ראה ערך הבטן התחתונה (Underbelly) העונה הראשונה. סדרה אוסטרלית שניסתה לעשות זאת איך אין בה ולו חצי הקסם והעומק של הסמויה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה קורא לסמויה "גילטי-פלז'ר"? מעניין איזו סדרה היא פלז'ר נטול התנצלויות, לטעמך. "שועשעתי מכך שכתבת שעלילה רבת מעוף עלולה לגרוע, כי לומר שהעלילה חסרת מעוף זה אנדרסטייטמנט. היא בנאלית, צפויה ותבניתית. שתי העונות הראשונות למשל פחות או יותר איזומרפיות. ואני גם לא מצאתי את העומק שאתה ראית בדמויות. בעיני הן היו סטריאוטיפיות (זה לא סותר את היותן ריאליסטיות, אגב)." - אתה אומר "בנאלית" ו"סטריאוטיפיות" כאילו קבעת עובדה, בלי אף נימוק. "אם מטרת היוצרים הייתה לשקף מציאות מסויימת ותו-לא, מדוע הם בחרו בסדרה בדיונית, ולא תיעודית-למחצה או כזו המבוססת על סיפור אמיתי (נגיד, בסגנון "אחים לנשק" המדהימה)? אז היה סיכוי לקבל אפקט "אבל זה באמת!" אותנטי ואפקטיבי." - תלונות ה"למה לא?" האלה, מה המטרה שלהן, הם לא עשו את הסדרה שאתה רוצה שיעשו כי הם רצו לעשות את הסדרה שהם רצו לעשות. "לשם כך צריך באמת להשקיע בדברים כמו עלילה, פיתוח דמויות ושימוש מושכל בשפה טלוויזינית מתאימה (כולל - וסליחה על המילים הגסות - רבדים נסתרים וסמליות). לטעמי האופן שבו נעשה ב-"סמויה" מותיר אותה, פחות או יותר, חסרת ערך." - כנראה שלא קלטת את פיתוח הדמויות והשימוש המושכל בשפה טלוויזיונית של יוצרי הסמויה, כנראה שהכלים בהם הם השתמשו היו מורכבים מידי בשבילך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, תגובות כאלה כבר אינן מפתיעות אותי. הלל, אני בעצמי כנראה הייתי מגיב בצורה דומה לפני כמה שנים, ובהחלט הגבתי בצורה דומה בנושאים אחרים בעבר. כנראה שאין מה לעשות עם זה, הפסיכולוגיה האנושית תמשיך לייצר תגובות בסגנון דומה גם בעתיד. זה עדיין מתסכל לפעמים. אני מתנצל על כך שאני מגיב לגופו של כותב, אבל לפעמים זה פשוט החלק המשמעותי ביותר. לסיכום, אבהיר רק ש''הסמויה'' היא אחת מסדרות הטלויזיה הטובות ביותר שיצא לי לצפות בהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחושה ש The Wire משאירה אותה איתך היא - "אה! אז ככה זה עובד באמת!". התחושה שכל סדרות המשטרה שראית עד עכשיו הן זיוף. הסדרה מכסה טווח רחב של נושאים, ובעוד שהסדרה עצמה משאירה טעם טוב של עוד, הנושאים עצמם נראים מייאשים לגמרי, כמעט חסרי פתרון. זאת למרות שהפתרונות לפעמים מוצגים בפנינו באופן חד לגמרי. ומי שראה את הסדרה יודע על מה אני מדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחד עם "הסופרנוס" "אבודים" וEdge Of Darkness (מיני סדרה בריטית מדהימה משנות ה80) "הסמויה" היא אחת הסדרות הטובות ביותר אי פעם. היתרון שלה על פני סדרות אחרות הוא דווקא בתחום המוסרי, |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע אם נהוג לתת פה קישורים, אבל, בלוג פוליטי משהו בתירוץ הסדרה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסמויה הינה סדרה מיוחדת ופורצת דרך לסוגה חדשה בטלוויזיה האמריקאית (1). בחמשת עונותיה היא כיסתה, מלבד הפרונט של שוטרים-סוחרי סמים, רבדים שלמים במציאות האורבנית של הכרך המודרני. חינוך, בריאות, רווחה, תעסוקה, פנאי, מיניות, תקשורת המונים, זוגיות מתפוררת, קולגיאליות מפוארת, ועוד ועוד. אכזריות סתמית לצד חמלה ונדיבות שאינן תלויות בדבר. הומלסים משוגעים בכפיפה אחת עם יזמים מבריקים. נאמנויות נבגדות מול התחברויות בלתי אפשריות לתחזית מראש. בקיצור, כל הג'ונגל האנושי. מבחינתי היא עומדת בשורה אחת עם הטובות בסדרות. מה שמבחין אותה מאחרות טמון בראיה המפוכחת של המצב לאשורו. החברה העירונית, במיוחד במטרופולין צפוף אוכלוסין ורווי מיעוטים כדוגמת בולטימור (וגם שיקגו, פילדלפיה, שכונות ל.א. וכו'), רקובה לגמרי. כל יסודות התמך לקיום קורסים. מבתי הספר, דרך מוסדות הדת, ממסד הסעד, בתי חולים, משטרה, פרקליטות, שוק העבודה, עיתונות ועוד - כולם מושחתים עד דכא. וכמובן הפוליטיקה שעוטפת את הממשל כשמיכת חנק. אין כאן נחמה ולא סוף טוב. יש כאן חלון התבוננות לעתיד שעלול להגיע גם לת"א. הסמים הקשים, כאילו החוט המקשר בסיפור, משמשים רק כתירוץ לסיור מודרך בהוויה האנושית של חיים בקהילה מתרסקת במהירות ובהתמדה. כך סברתי מלכתחילה: תגובה 489656 (1) הסדרה המשמעותית הבאה בתור היא Sons of Anarchy - חיי ומעללי חבורת אופנוענים פורקי עול מהחוף המערבי. הם, נשותיהם וחברותיהם וילדיהם. נדמה לי שהיוצר המרכזי קשור לסופרנוס. דמויות מרתקות, עלילה אפלה ונושכת במתכונת שייקספירית, ותפניות מפתיעות כמו בחיים עצמם. בולטת באיכותה שחקנית מבוגרת המגלמת את תפקיד הליידי הראשונה של הכנופיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה?! סתם, אני יודע שבשביל שהיא תישאר מדהימה, היא הייתה חייבת להיגמר. אבל מה רואים עכשיו? מה רואים, אחרי הסופרנוס והסמויה? איך אפשר לראות דברים אחרים, פחות איכותיים? (מישהו כאן ציין את אבודים, רחמנא לצלן! ערבוב קודש בחול!) מאמר מעניין ומרתק! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדמות של עומאר ליטל זה ממש סטריאוטיפ, גם היווני. מה סטריאוטיפיות אתה לא יודע על מה אתה מדבר מה ציפית שסוחרי הסמים בבולטימור יהיו לבנים עם הפרעות אכילה?... אולי את איבון ברקסדייל היתה מגלמת דנה אינטרנשיונל... זה היה ממש מקורי. בגלל חשיבה כמו שלך אנחנו רואים את הזבל שיש היום בטלויזיה, העיקר שיהיה טוויסט שיהיה מקורי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
של ה"הוליווד ריפורטר" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטרף (באיחור) לשבחים על הסדרה. גם בעיני היא היתה סדרת הטלוויזיה הטובה ביותר אי פעם. התפלאתי שדווקא ירדן לא התייחס לאחד ההיבטים המרתקים ביותר של הסדרה - השפה. ראיתי את הסדרה ב-DVD ללא תרגום לעברית, ואלמלא האפשרות להציג על המסך כתוביות (שנועדו במקור לחרשים, אני מניח), אין סיכוי שהייתי מבין משהו מחילופי הדברים בין הדמויות השחורות - שילוב של מבטא קיצוני, המון סלנג שלא הכרתי, ודקדוק "לא תיקני". במיוחד ריתק אותי עניין הדקדוק, עם משפטים כמו "he be here tomorrow". אני זוכר שניסיתי לזהות את החוקיות של הזמנים (tenses) הדקדוקיים, שבטוח קיימת, אבל התעצלתי והפסקתי. זה בטח נושא שנחקר לעומק. כיאה לסדרה ב-cable TV, אין בה צנזורה על הקללות והגסויות, שאכן תופסות אחוזים נכבדים כמעט מכל משפט, גם של שחורים וגם של לבנים. אחרי "הסמויה", סדרה כמו "חוק וסדר" נראית בלתי-אמינה עד כדי נלעגות במהוגנות של הגיבורים שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ''הסמויה'' לא ראיתי, אבל ''חוק וסדר'' נראית בלתי אמינה גם בלי קשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד תחביר שחור שצד את אוזני הוא השאלה where you at?. ותופעה פונטית מסקרנת במיוחד, שחיפשתי ולא מצאתי דיבורים עליה בגוגל, ואולי רק דמיינתי אבל נדמה לי שזה היה די מובהק, הוא הגייה שונה של police אצל שחורים ולבנים: הלבנים הוגים כמו במילון, o קצר (או בין o ל-a, כמקובל באנגלית), ואילו השחורים הוגים דיפתונג ou, ומטעימים את שתי ההברות כמעט במידה שווה. וההבחנה היא דווקא לפי צבע ולא לפי מעמד: להגייה השחורה שותפים שחורים משכילים שעובדים במשטרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבחורים המצויינים מ"דגש קל" דנים בידיעה מלפני כשבוע: הסוכנות הפדרלית למלחמה בסמים (DEA) פנתה לחברות תרגום בבקשה להעסיק תשעה עובדים המתמחים ב"אבּוֹנִיקְס", שם שהודבק לסלנג של אפרו-אמריקנים המערב את אוצר המילים האנגלי במבנה שפות אפריקניות. מאמצי ארצות הברית למגר את הסחר בסמים נתקלו בקשיים בלתי צפויים. גם כשהם מצליחים להחדיר אמצעי הקלטה סודיים ולהאזין לעסקאות סמים – הם לא תמיד מבינים מה נאמר שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה מכשיר שעושה את זה, מבלי לדרוש הפרשות לקרן פנסיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לי זה מזכיר את השימוש שהאמריקנים עשו באינידאנים מאיזה שבט עם שפה נדירה במלה"ע השניה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בר-לב ודדו זצ''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו ראיתי שלא רק הנאבאחו. אם כי השימוש בשפות אחרות (כולל אפילו בסקית במקרים ספורים) היה די זניח: Code talker [Wikipedia]. אחת הדוגמאות המפורסמות ל־Security through obscurity [Wikipedia]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי יש לכתוב 'שרק' שפירושו- צבע אדום. בלי 'כחל' צבע לעיניים ובלי 'שרק' צבע לשפתיים. בלי לייפות את הדברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי אבן שושן שניהם אפשריים, מן הסתם תלוי אם אתה מקראיסט אן תלמודיסט. תודה, בכל אופן, לא ידעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לבדוק אם אבן שושן מקשר את זה לענבים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן! שָֹרָק [כתיב משנה: סרק; אכדית: sarqu דם אדום; ערבית: שׁרִקַ - אדם]. שֹוֹרֵק/שורקָה [אוגריתית: שרקמ - ענבים; מן שֹרק = סרק, אדום], אחד מגזעי הענבים המשובחות שענביהן אדומות-כהות (ישעיה ה ב, בראשית מט יא*). * מזלך שסחבק זכר לפחות את הפסוק הזה ואת שכניו מהתיכון, כדי לדעת מה לחפש באבן-שושן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סחבי יכול היה להסתכל בכותרת ההודעה :-) גם הפסוק מישעיהו הוא מפרק-פרק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ"י הפרשנות המסורתית "סיגים" הם "פסולת כסף", אלא שציפוי כלי חרס בכסף לא היה ידוע בתקופה התנכית, מה עוד שאין הרבה הגיון לצפות כלי חרס שביר בשכבת כסף דקה. מתוכנת לתרגום שפות עתיקות שפותחה בMIT עולה פרשנות סבירה יותר. התוכנה לומדת שפה עתיקה תוך השוואה לשפה ידועה הקרובה אליה, במקרה שלנו אוגרית ועברית. בלוחות ראס א שאמרה מופיע הצרוף "ספסג" במשמעות שם-עצם "ציפוי חרס" כך שהפסוק מקבל משמעות חדשה "כספסגם [ציפויים] על שברי חרס וגו"'. (לא ברור לי מהיכן נלקח "שברי"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על המאמר המעניין. יש לי שתי הסתייגויות: ראשית, גם לפי הפרשנות המסורתית שקישרת אליה לא מדובר בציפוי מכוון של כלי חרס בכסף למטרת נוי, אלא בתוצר לואי של צריפת הכסף המצטבר על כור המצרף. שנית, הקשר בין כסף לסיגים מופיע בעוד מקומות (כפי שמציינים גם החוקרים) - "כספך היה לסיגים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא חידוש של תוכנה של MIT אלא של חוקר המקרא ואיש כתבי אוגרית חיים אריה גינצברג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לכתוב עליה המון. ולא הכול וורוד. אבל עצם זה שהגעתי לאתר הזה בחיפוש של חומר עליה. מה שלא קרה לי אף פעם אחרי צפיה בסדרה כלשהיא כנראה אומר משהו. בפרק האחרון כש''באבלז'' מספר על חייו כשהוא כבר נקי בקבוצת תמיכה של נגמלים. הזיל דמעה מעייני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי את הסדרה בחודש האחרון, אכן מטורפת. המגיב מעליי הזכיר את השיחה של באבלז אחרי שנגמל. אני דווקא התרגשתי מאוד מכך שבעונה השנייה, בפגישה של המכורים האנונימיים, הוא מתרומם לקחת כרטיס יחד עם אלו שהיו נקיים 24 שעות, אף על פי שהזריק לעצמו באותו בוקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שראיתי את כל 5 העונות תוך פחות מחודשיים גם אני חושב שמדובר על אחת הסדרות הטובות אי פעם (באותה רמה כמו הבית הלבן וסופרנוס). לדעתי, הרגע היפה ביותר בפרק האחרון הוא כשבאבלס עולה לאכול צהריים עם אחותו ואחיינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר נקלעתי לדיון הזה, ראיתי לאחרונה את הסדרה הדנית-שבדית "הגשר" ונהניתי מאד, גם מהמשחק וגם מהשוני הצורני מסדרות אמריקאיות טיפוסיות1, שקצת מקטין את רמת הצפיות (בשורוק) של כל סצינה וסצינה. 1 שחלקן אכן מצוינות במאד מאד כאמור. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |