 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אכן, המזרק והנזק נעשה. מעל כל הוויכוחים באשר לאישיותו של הרב עובדיה, עומדת העובדה שהוא פגע פגיעה חמורה פחות או יותר בניצולי השואה ובמאבק כנגד מכחישי השואה. גם אם לא לזאת התכוון, כך נעשה. גם אם הוא מכבד כבוד רב את אלו אשר הלכו מאיתנו בשואה, נעשתה פגיעה חמורה, שכן אני שנראה לי שרוב ניצולי השואה ומכחישי השואה לא יטרחו לברר את משמעותם העמוקה של הדברים אותם אמר הרב, אלא יסתפקו בהפשטה של העניין. אכן, הנזק נעשה. |
 |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שואל הכותב: האם הרב עובדיה אינו מבין את הנזק הנגרם לדמוקרטיה ולמלחמה בפאשיזם ובקיצוניות? ובכן - הרב עובדיה וחסידיו השוטים לא נותנים אסימון שחוק עבור הדמוקרטיה, והמלחמה בפאשיזם חשובה להם כקליפת השום. אמצעי התקשורת במערב הולכים שולל אחר הנהוג במקומותיהם - לא לתת לגזענים חשוכים דריסת רגל בשלטון - ומניחים שגם אצלנו זה כך. האירוני הוא שהפעם, שלא כהרגלו, הרב עובדיה לא התכוון לפגוע באשכנזים. אנחנו כה רגילים לאמרות המטומטמות שמפיק פיו המלהג של הפרובוקטור הפרימיטיבי הזה, שמייד קפצנו כשהוזכרה השואה, והפעם שלא בצדק. חבל. כך נדחקה הצידה אימרתו של הנחש על הישמעאלים. החטא הקדמון הוא שלנו. אנחנו אפשרנו למפלגות פוליטיות להקים מערכות חינוך משלהן, בנקים משלהם, ואפילו מערכות למתן כספים מטעם המדינה. הפתרון יבוא בצורה דרסטית וכואבת, והוא להוציא את המוסדות הללו מידיהן של המפלגות הפוליטיות, ולא לאפשר את התערבות הדת בחיי המדינה. רק כך מינויו של יהודי חרדי לעמדה מספר 2 במדינתנו לא יפריע אפילו לי, ולא רק לאמריקאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר רבינוביץ היקר, מניין לך כי 'הפעם, שלא כהרגלו, הרב עובדיה לא התכוון לפגוע באשכנזים'? אני לתומי סבור לי כי מר יוסף התכוון בהחלט לפגוע בציבור האשכנזי, אך העניין לא ממש צלח בדרכו. הציבור האשכנזי אינו נפגע פגיעה של ממש מדברי יוסף מאחר ואינו מייחס כלל חשיבות לדמותו הקוריוזית ולאימרותיו ה'מטומטמות' כלשונך. שונה הוא הדבר בחו"ל. הרב עובדיה יוסף נחשב לדמות יהודית ציבורית אשר חשיבותה אינה פחותה מחשיבותו של כבוד הרב לאו לדוגמא, ואולי אף יותר - מפאת היותו מנהיג רוחני ופוליטי כאחד. אומנם לא קיים ממש בקרב הציבור הגרמני השפוי אדם הסבור כי יוסף הינו התגלמות רעיון 'אור לגויים', אך ציבור זה חש בקרבו כי יוסף הינו בהחלט 'חושך ליהודים' - דבר המעניין בהחלט את סך כל הקבוצות האנטישמיות באירופה... בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר מאן מכובדי, אני מוצא את עצמי בעמדה הלא נוחה, ואני נאלץ לסנגר על הנחש. הנחש התראיין ל''סוף שבוע'' של מעריב, ובו הסביר את עצמו. לדעתו - הנשמה המתמרקת בייסורים נמצאת בדרגת הצדיקות הגבוהה ביותר. לדעתי, כאמור - הכל הבלים, אך יש בכך עקביות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות קטנה נפלה במאמרך. הרב יוסף התראיין למוסף שבת של מעריב. לוינסון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכתב היום ב"ענין המרכזי": התבטאותו הקיצונית של בניזרי, כמו התבטאותו של המקורב לרב עובדיה בענין תאונת האימונים בצאלים כמו התבטאותו של הרב בשבוע שעבר - וכנראה כמו עוד כמה וכמה התבטאויות שאנו עתידים לשמוע - כל אלו- לא פליטות פה הן, וגם לתקשורת לא התגלגלו במקרה. זהו קו פעולה מודע של ש"ס, שנועד להבעיר את הקרקע עוד יותר על מנת למנוע את שובם של מצביעים בחזרה לליכוד, ואף להגדיל את מס' המנדטים בכנסת הבאה.לקרוא ולטול קורה מבין עינינו. הייתי רוצה להאמין שזה לא נכון, אבל כל נסיון שכזה כנראה יהיה בחזקת טמינת ראש - עמוק ברפש. והאשמה שלנו היא שאנו עדיין מתעקשים להגדיר אותם בתור בבונים פרימיטיוים וכו', ואולי גם בגלל תעוקה נפשית להכיר במציאות העגומה, (זה היה הרבה יותר מענין ונחמד אם זה היה ב"ערוץ 8" ולא מציק לנו בכותרות העיתונים). רומי נחרבה ע"י הברברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה מפחדים מסכנת ש"ס, גם אני סולד מהם, אך לפחד מהם? כלל וכלל לא. ש"ס קרובה למיצוי האלקטרולי שלה. יכול להיות אפילו שהיא הגיעה לשיא כוחה. מה שחשוב הוא שש"ס מבודדת את הפוטנציאל האלקטרולי של 'ישראל השנייה' - כלומר אנשים פרימיטיביים שחשים ניכור כלפי המדינה ותרומתם לחיי המדינה הכלכליים והתרבותיים אפסית. (זה נשמע קשה וגזעני, כמובן שאני לא אומר שאנשים אלו טובים יותר או פחות, זהו שיפוט נורמטיבי. אך עדיין ניתן להסכים לדברים הנ"ל, ללא קשר לסיבות למצבם של אנשים אלו). החוק הראשון בחוקתו של מקיאבלי הוא 'הפרד ומשול' כשמבודדים אותם, קל הרבה יותר להלחם בהם ולנסות להשיג את המטרות שלנו (דהיינו, ישראל החילונית, המשכילה והדמוקרטית). שימו לב כמה ההשגים של החרדים ככלל ושל ש"ס בלבד דלים, התקציבים שלהם מיובשים, אנשיהם מסולקים מעמדות הכוח (וזה התרחש כשש"ס היתה בקואליציה!!). זוהי קללת מידאס שלהם, ככל שיגדלו יותר, כך הם ירוויחו פחות. כבר היום משרד החינוך (ויש להזכירכם, סגן שר החינוך היה חרדי!) נותן קונטרה רצינית לגני ש"ס המיובשים (שמתחנכים בהם הרבה פחות ילדים ממה שחושבים). ש"ס (ללא דרעי) היא מפלגה של טירונים פוליטיים ותקשורתיים. הרב עובדיה אולי גדול בתורה (למרות שהוא קבליסט מושבע) אך בפוליטיקה ובתקשורת הוא ואנשיו מתנהגים כפילים בחנות כלי חרסינה. אולי על קהל בוחריהם דברי הנאצה הללו לא משפיעים (ואולי אף מגדילים את התמיכה?), אך על כלל הציבור הם כן, וככל שמר עובדיה הנכבד ואנשיו ימשיכו בהתבטאויות כך הציבור הרחב וממשלו יצרו את צעדיה של ש"ס וילחמו יותר בעוז במפלגה אנטי-דמוקרטית זו. נ. מרוד אכן דרש יפה כשאמר "רומי נחרבה על ידי הברברים" אך ברברים אלו, בניגוד לברברים שהחריבו את רומי, משוללי כוח צבאי, כלכלי ועכשיו, גם פוליטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם ש''ס הייתה קרובה למיצוי פוטנציאל הגדילה שלה, היא המפלגה השלישית בגודלה בישראל. בכל אחת ממערכות הבחירות הקודמות צפו מנתחים שונים שש''ס עתידה ליפול ותמיד היא הגדילה את כוחה. מצביעי ש''ס הם לא אנשים פרימיטיביים מנוכרים מהמדינה אלא אנשים שחשים (בצדק או שלא בצדק, זה לא משנה) שהמדינה מתנכרת להם. רובם המכריע אינם חרדים, הם אנשים עובדים ששירתו בצבא ומשרתים במילואים. כל אותם ''פליטות פה'' של עובדיה יוסף (ולאחרונה גם בן עזרי) אולי מרגיזות את התקשורת ופוגעות באותה ישראל דמוקרטית, חילונית ומשכילה. אבל הן והתגובות להן בתקשורת מחזקות את תחושת הקיפוח של אותו ציבור מסורתי, פחות משכיל שרואה בדמוקרטיה הישראלית כלי שרת בידי קבוצות מקורבות ולא דמוקרטיה אמיתית. אל תיתן לאשליה שש''ס אינה בקואליציה להטעות אותך. כרגע אין בכלל קואליציה. כל קואליציה שלא תכיל את ש''ס בתוכה תגיע מהר מאוד לבחירות. אחרי הבחירות, אלוהים גדול, והוא חבר של עובדיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להיות פרימיטיבי ומנוכר מהמדינה ועדיין לעבוד ולעשות צבא. אבל מה לעשות, הרוב המכריע בה' הידיעה ממצביעי ש''ס באים מקרב המעמד הנמוך ולא מקרב האליטות השולטות. המלחמה היא על עמדות כוח, מאבק הכוח בין התרבות 'המערבית' הדמוקרטית והמשכילה מול התרבות 'המזרחית' הלא דמוקרטית. (כמובן שאתה יכול להיות מזרחי ולהיות מקרב התרבות המערבית וההיפך, חלילה לי מלהיות גזען, אך יש להכיר בכך שמצביעיה של ש''ס הם מקרב התרבות 'המזרחית' כביכול). במאבק הזה, עצם קיומה של ש''ס מסייע לצד 'המערבי' לנצח. התגובות יכולות לחזק את קהל מצביעיה של ש''ס, אך שוב, הן יוצרות ניכור וזעם רב כלפי ש''ס, המסייע לבידודה ומחליש את טיעוני הצד 'המזרחי'. חולשתה של ש''ס אינה מתבטאת בהמצאותה בקואליציה זו או אחרת, אלא בעמדות הכוח שהיא משיגה (תקציבים, מינויים), כל בר דעת יוכל להבחין שהכוח ועמדות העוצמה שבידי ש''ס קטנו באופן משמעותי ובוודאי שאינן הולמות מפלגה שהיא המפלגה השלישית (ואלי השנייה) בגודלה של ישראל. וזאת כשהיא היתה בקואליציה. ניתן רק לדמיין מה יקרה בבחירות הבאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב לציין ש"פליטות הפה" של ה"רב" יוסף ושותפיו גורמות לתגובת נגד ממשית. בשנת 96', מול 10 מנדטים של ש"ס, היו 9 למפלגות החילוניות (מרצ). היום, מול 17 מנדטים של ש"ס, יש 16 מנדטים חילוניים מרצ+שינוי. אין שום סיבה להאמין שש"ס תמשיך לגדול בלי שיגדל גם המחנה הנגדי. בסופו של דבר יהיה פיצוץ גדול על הרקע הזה, ואני רק מקווה שלא נגיע למלחמת אזרחים בגלל אוהבי הריב והמדון בש"ס ובשינוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה טובה. אבל אפשר גם להגיד שהסיבה לצמיחה בשני הצדדים היא חוק הבחירה הישירה. מאחר ולא מרץ ולא ש"ס נחשבו בעולם כמועמדות למפלגת שלטון, אפשר גם לטעון שבעצם הסיבה לצמיחת המפלגות הקיצוניות יותר (מרץ, שינוי, ש"ס) לעומת הקטינה של מפלגות המרכז (העבודה, הליכוד) נגרמת מזרימה של המצביעים לכיוון המפלגות שלדעתם משקפות *באמת* את דעתם. אם המצב הוא כך, הרי שאנחנו צריכים לצפות לצמיחה מתמדת של ש"ס והמפלגות החילוניות, עד למצב בו המפלגות הגדולות (ליכוד ועבודה) יפסיקו, במקרה הטוב, להיות מפלגות גדולות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרצ לא צמחה. את הזינוק האלקטורלי שלה היא ביצעה ב- 92, ומאז היא דועכת. שינוי, למיטב ידיעתי, משכה קולות דווקא מהימין. צריך להסתכל לאמת בפנים: הבסיס האלקטורלי של מפלגות מעמד הביניים נשחק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרצ דווקא כן צמחה. בקדנציה הראשונה שלה מרץ רצה כאיחוד של המפלגות ''רצ - מפ''מ - שינוי''. לסך שלושת המפלגות האלה הייתה עליה מאז, כאשר שינוי פנתה לקריירה פוליטית נפרדת. ישראל אחת, לעומת זאת, הייתה קטנה יותר ממפלגת העבודה של הבחירות שקדמו לה, וזאת על אף העובדה שהיא ''סיפחה'' שתי מפלגות נוספות - מימד וגשר. כך שזה לא נכון לטעון שרק ש''ס צמחה על חשבון הליכוד, מאחר ומפלגות אחרות בבירור צמחו על חשבון מפלגת העבודה מאז חוק הבחירה הישירה. חוק הבחירה הישירה הוכח כטעות. הוא גורם לממשל לא יציב, מאחר והוא נותן עודף סמכות לראש הממשלה בד בבד עם עודף כוח ל(אופוזיציה)כנסת להפילו. זה היה נכון בתקופת ביבי, זה נכון גם בתקופת ברק. כל זמן שחוק הבחירות קיים במתקונתו הנוכחית, לא סביר שאף ראש ממשלה יצליח להגיע לסוף הקדנציה שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשי ש"ס: המפלגה השלישית בגודלה בכנסת בעלת קהל בוחרים עצום אשר גודל משנה לשנה ע"י חיכוכיו של האידיוט עובדיה וחסידיו האיוולים, אשר מצליחים להביא לש"ס חלקים גדולים מהציבור המסורתי ואף מהציבור החילוני. ש"ס מורידה כל מפלגה על הברכיים ומבזה כל ראש ממשלה בתורו( וזאת מכיוון שכולם הפוליטיקאים הטיפוסיים שמוכנים לשחד בשביל מנדט שהם לא יקבלו). ש"ס אינה מפלגה אנטי דמוקרטיט אלה מפלגת טפיל דמוקרטיט לחלוטין אשר אינה בעלת שום אידאולוגיה, יום אחד הם פראנקים מסכנים ומקופחים ולמחרת הם ליכודניקים , יותר מאוחר הם סתם חרדים. ש"ס לא תוכל ולעולם לא יכלה להתקיים ללא חמורו של משיח אבל כשהווירוס תוקף הוא לעולם לא חושב על להתכווץ אלה רק סוחט את המערכת עד לניצולה האופטימלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, הינך מתייחס לש"ס כאל מפלגה דתית, דבר שבטעות יסודו, ש"ס היא מפלגה חברתית, המאחדת את 'ישראל השנייה' כפי שציינתי בהודעה מוקדמת יותר. ש"ס מורידה כל מפלגה על הברכיים? אולי למראית עין, אך אדם אינטילגנטי צריך לקרוא בין השורות: ש"ס היא מפלגה גדולה, השלישית בגודלה בעלת 17 מנדטים (רק 2 פחות מהליכוד!!). אילו משרות של כוח והשפעה היא הצליחה להשיג? יש שגרירים מש"ס? ראשי ערים חשובים מש"ס? (לא ראשי מועצות ממונים שחולשים על תקציבים זעומים) האם מועברים כאן סכומי כסף גדולים (זכור את ימי התרגיל המסריח והגועליציה, ימי רבין שבתקופתו הועברו סכומים גדולים לחרדים). ממתי זרקו מפלגה גדולה מהקואליציה בשביל כמה מיליוני שקלים עלובים? האם שרי ש"ס הצליחו לקדם את מפלגתם במשהו? הרי סגן שר החינוך לא הצליח לקחת ולו שקל אחד יותר ממה שהקצו לו, ש"ס נדחקה מכל עמדת כוח ממשית בעוד המחנה השני מציג אותה כמפלצת ורודף אותה עד חורמה. ואסור לשכוח, המשחק פה הוא על כוח, לא על משחקי כבוד מטופשים. ברור שש"ס לא תוכל להתקיים בלעדי המחנה השני, כפי שהמחנה השני לא יוכל להתקיים בלעדיה, הרי כל מחנה מגדיר עצמו בעיקר על ידי שלילת האחר. בינתיים המחנה 'שלנו' כלומר החילוני-משכיל מחזיק בעמדות הכוח ולא נראה שהטירונים הפוליטיים של ש"ס יוכלו להזיז אותו משם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נותר לי אלא להסכים לחלוטין עם מחברה האלמוני של תגובה זו; אין המדובר כלל ב'פליטות פה' כי אם בתפיסת עולם מגובשת למדי, הרואה באשכנזים ככלל ובקיום האשכנזי החילוני בפרט את ה'חטא הקדמון', אשר גזל ורמס את כבודם וגאוותם של בני עדות המזרח - דתיים ומסורתיים כאחד. במסגרת זו מותקפים ערכיהם הכלליים של בני העדה האשכנזית - ובמיוחד ערכי החלק החילוני בקרבה - אשר המרכזי והרגיש מביניהם הינו ערך זכרון השואה. מסיבות שונות יש לשער שתופעה זו תלך ותתעצם בעתיד הקרוב, ולכן יש לשקול הצעת חוק אף בישראל(!) המענישה אדם או קבוצה הפוגע/ת בזכרון קורבנות השואה השונים למיניהם והגורם/ת לזילותם, ולקצוב לכך עונשים הקבועים בחוק. סאנקציות ועונשים שכאלו קיימים זה מכבר בגרמניה (ולא רק בגין הכחשת שואה), ונדונו בחודשים האחרונים בכובד ראש של ממש אף בצרפת. מובן מאליו שצעד שכזה עשוי להתפרש על ידי גורמים שונים כפגיעה בעקרון חופש הביטוי - אך אין זהו המקום עכשיו להכנס לדיון בסוגיה זו. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''על תען כסיל כאיוולתו פן לחכם בעיניו יחשב'' אבל אני לא יכול להתאפק כל אדם דתי בעולם ,כלומר כל מי שמאמין שהגורל אינו עיוור , חייב מעצם הגדרתו להאמין שישנה סיבה לשואה שהיא מעבר להסבר המטריליסטי כלומר מבחינתו של כל אדם דתי הגרמנים שירתו איזושהיא מטרה נעלה במעשיהם זו היא השקפה המשותפת לא רק לרב עובדיה וחסידיו ואפילו לא רק ליהודים דתיים אלא לכול האנשים המאמינים בעולם נוצרים מוסלמים בודהיסטים וכול השאר העובדה שהאנשים התוקפים את הרב עובדיה בוחרים להתעלם מכך מצביעה לדעתי על שתי אפשרויות א) הם טיפשים מכדי להבין שכול אמונה דתית פרושה (לפי דרכם) ''הצדקת'' השואה או ש ב)ההתקפה היא פוליטית לחלוטין ואין לה שום קשר לשואה ולסיבותיה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שיש להם הסבר, אך ההסבר הזה יכול לדבר על ''כוחות השטן'', הם יכולים לדבר פה אפילו על כך שהאלוהים העמיד את היהודים ב''נסיון'', הם יכולים מצידי אפילו להגיד שאלוהים אפשר להם לקיים מצווה גדולה. להגיד שהם (או שנשמותיהם) חטאו ונענשו על כך - את זה אף אחד לא חייב לעשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכן ההסבר עצמו אינו משנה כהוא זה את טענתי הרי הטענה כנגד הרב עובדיה (במאמר המקורי) היתה שהוא מציג את הגרמנים כשליחי האלוהים ובכך מפחית מאחריותם לשואה אם "מטרת" השואה היתה להעמיד את היהודים בנסיון האם זה הופך את הגרמנים ליותר אחראים מאשר אם המטרה היתה מירוק עוונות? ברור שכול אדם המאמין בקיומה של השגחה עליונה חייב להאמין שהגרמנים שירתו את מטרתה ולכן העובדה שאלו התוקפים את הרב עובדיה תוקפים רק אותו מראה שהבסיס להתקפה הוא פוליטי/אישי בלי שום קשר לתוכן האמירה שלו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר קונשטוק הינו הדוגמא הטובה ביותר לגבולות חופש הביטוי; התבטאותו הגורסת כי 'מבחינתו של כל אדם דתי הגרמנים שירתו איזושהי מטרה נעלה' קצובה בחוק הגרמני לעונש מאסר של עד 6 חודשים, כולל קנס כבד. ובישראל? בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין טעם לבוא בויכוח תאולוגי ו/או פילוסופי, גם לא בנושא השואה. אלו הן שתי מערכות שונות לגמרי ש(לפעמים) משתמשות באותן מילים, מה שרק מגביר את הבלבול. אין כאן הצעה לסטסוס-קוו אלא רק לומר שדו שיח שכזה נדון לכשלון. על התוכן אין לי להתווכח עם הרבובדיה ובניו, יש גם יש על האופן: בלי שום קשר לדעתו של אדם וניממוקיו, לפני שיוציא אותה לפומבי, שיהרהר לרגע על ההשלכות שיכולות להיות, מוצדקות או לא - זה לא משנה. התגובות (והנזק) בארץ ומחוצה היו בלתי נמנעות ממש, והאשמה היא אשמת אומרם. איך הצליחו אנשי ש"ס לגרד את עזות המצח להאשים את התקשורת?! על אחת כמה וכמה שלא מדובר בדיון תאולוגי, וההתבטאות האחרונה (של בניזרי, נכון לכתיבת שורות אלה) דנה בהיסטוריה. כאן הויכוח נפתח גם לגבי מהותם של הדברים. אם באמת מה שנכתב נכון, שש"ס מחפשת הצהרות פרובקטיוויות שכאלו לקראת הבחירות, זה עצוב וזה מדאיג. לדעתי זה חוצה את גבולות ההסתה כאילו אין מחר. בכל אופן, בינתיים הולך להם טוב - הם מקבלים עוד מצלמה ומיקרופון להתלהם ולנבוח, ועצם פתיחת הענין לדיון ציבורי נותנת להם מידה של כבוד ולגיטימציה בעיני רבים, גם באופן שלא מודע. את רובנו התבטאויות שכאלו מרחיקות עוד יותר, אבל הרי לא היינו בוחרים בהם ממילא. לעומת זאת, הם כן עלולים לגרום לסחף של עוד ועוד אנשים אליהם. אחרי שגמרו לשפשף את מנורת השד העדתי הם מחפשים תאוריות קשר אחרות, וכך להמשיך ולפלג, להמשיך ולמשול בעוד ועוד. כנראה שעד שלא יקום עליהם השד שאותו הם עצמם הוציאו מהמנורה, זה לא יגמר. פרובוקציות רצו - שפרובוקציות יקבלו! עד שלא יקום המון מתלהם נוסח ש"ס, אלא שיפנה את יריקותיו ואבניו נגדם ממש ולא בעבורם, הם ימשיכו. מכיוון שמהרוב הדומם (זה אנחנו) אי אפשר לצפות ליותר מדי, אני מקווה שש"ס יעשו איזה שהיא טעות ויחלו במתקפה נגד ציבור בעל "מקדם תסיסה" נמוך יותר. נמרוד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביסודו של כל ילד טוב אשכנזי מתחבאת הג'ננה... מדובר סך הכל בצאצאים של אלו שניסו לייבש ביצות עם אקליפטוסים (!) והצליחו (!). הייתי מציע לכל אנשי ש"ס הנכבדים שמזלזלים ב'לפלפים מצפון ת"א' להזהר מאד בטרם יחליטו צאצאי החלוצים לייבש אותם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האקליפטוסים לא ייבשו את הביצות. את ביצות חדרה הצליחו לייבש רק לאחר שנחפרה תעלת ניקוז לבריכת יער ומשם לנחל אלכסנדר. זאת למרות שהיער הראשון בארץ - יער חדרה - כבר בן יותר ממאה וכולו נטוע באקליפטוסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לאל, בישראל קונשטוק יכול להסתובב חופשי ולהמשיך להביע בפרהסיה עמדה פילוסופית לגיטימית לחלוטין, אם גם שגויה (כפי שמראה דובי קננגיסר). מה כל כך נורא במה שאמר? אם כבר, אז יש כאן פגיעה בדת (וזו עבירה בישראל דווקא - אבל זו בעיה אחרת), קצת יותר קשה מהעידוד (?) שיש כאן לניאו-נאצים. מה בדיוק השיטה בחוק המטורף שאתה מציג? כל התבטאות שתמצא-חן בעיני ניאו נאצים היא אסורה? מה באשר ל"בטבע שורדים המינים הכשירים יותר"? גרמניה מתמודדת אולי עם ניאו-נאציזם שישראל פטורה ממנו, או לפחות לא נגועה בצורה זהה שלו. אבל אפילו בהקשר הגרמני, נדמה לי שחוק כזה הוא לא דמוקרטיה מתגוננת - הוא דמוקרטיה בהיסטריה. מה בדיוק משרת החוק? על מי הוא בא להגן? האם המרחב שבין הריין לאודר מאוכלס כולו במוחות כה רופסים, שרק יחדור לו הגיג ניאו-נאצי לטווח שמיעתם ומייד ישתכנעו? והרי חוק כזה יכול להגן (במקרה הטוב) רק על ההמון הרחב, לא על המיעוט שמראש מסמפט דעות כאלו. לאותו מיעוט, הדעות האמורות יגיעו בדרך כלשהי; וזה שיש חוק נגדן (והרי אין דעות אחרות, מופרכות ככל שיהיו, שיש נגדן חוק!) רק יוכיח, לאותם אנשים, את מזימת הליברלים והיהודים כנגד העם, או מה שזה לא יהיה. ואולי כל מטרתו של החוק הוא שיהיה משהו בספר החוקים, שבו ניתן יהיה להרשיע מנהיגים ניאו-נאצים? לשם כך מספיק להוציא אל מחוץ לחוק את הניאו-נאציות עצמה. דעות גזעניות יכולות אולי לשמש ראיה לניאו-נאציות, אבל מקבילו הגרמני של קונשטוק יוכל לפחות לנסות להוכיח שהוא רק משתעשע בהגות (וזה רק לצורך הדיון - כאמור, בעצם אין בתגובתו שמץ של גזענות, או של איזשהו פסול אחר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כל קשר בין דארוין לבין האידיאולוגיה הנאצית. על פי התיאוריה הדארוויניסטית, אין ולא יכולים להיות "גזעים עליונים"; יש רק גזעים ששורדים טוב יותר. את הבולשיט על גזעים נחותים ועליונים שאבו הנאצים מהתיאוריות האוקולטיסטיות של מאדאם בלוואטסקי. השרלטנית הזו, שהופרכה עוד בחייה כזייפנית, מוערצת עד עצם היום הזה כמייסדת התנועה התיאוסופיסטית על ידי אנשי ניו אייג' נבובים (וחלק מכתביה, למרבה הפדיחה, תורגמו לעברית). היא הייתה הראשונה שכתבה תיאורית גזע - לפני צ'מברליין. אנשי ה THULE BRUDERSCAHFT (מר מאן יתקן את שגיאותי בגרמנית, אם היו כאלה) שאבו מהם את דיעותיהם על הגזעים; ודיטריך אקרט, ממוריו החשובים של היטלר (הוא הקדיש לו את "מיין קמפף") היה מראשי התנועה הזו ומיסטיקן בזכות עצמו. אמור מעתה: בין תורת הגזע ובין המדע אין ולא כלום. תורת הגזעים היא אוקולטיסטית במהותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתו של מר גורביץ לעניינו של דארווין הינה מהטובות והשנונות שאי פעם קראתי בנושא, תגובה אשר מן הסתם אצטטה בעתיד בוויכוח מסויים המתנהל לו בחוג הפילוסופי-אסתאטי בו אני חבר. ולמען הדיוק - שמה של האגודה הינו "Thule Gesellschaft" בידידות א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר ניר היקר, אכן, גרמניה רבתי בהחלט מצויה ברמת התגוננות מסויימת, אשר לשיטתך ניתן להגדירה כהיסטרית. אני לכשעצמי מעדיף להיות מאופק יותר ולהגדיר את גרמניה כמדינה אשר נכוותה ברותחין ומעוניינת להזהר בפושרין, גם על חשבונם של ערכים דמוקרטים מסוימים. זו גם הסיבה המאוד לא פרוזאית בגינה הוויכוח מורכב לו הרבה יותר מאשר התבטאויות משעשעות ופולמיות כלפי דארווין. ברשותך, אציג לפניך ולפני קהל הקוראים את שאלתי פעם נוספת: מהם גבולות חופש הביטוי הפילוסופי/דתי/אמוני/חילוני/אומנותי/ דמוקראטי אשר יכולה חברה להציב לעצמה? ומכאן שאלת המישנה המתבקשת - האם מותר ורצוי לאפשר אפריורית לכבוד הרב עובדיה יוסף מבחינה חוקית ופילוסופית לגרוס את שגרס בדרשתו, ולו מפאת אמונתו העמוקה ב'אמיתות' הסברו, ללא היותו נתבע על ידי מדינת ישראל בזילותם של קורבנות השואה? מבחינת בית מידרשו של נ. חומסקי העניין פשוט ביותר - חופש הדיבור וההתבטאות הוא החופש לאפשר לאוייבך וליריביך לומר את אשר ברצונם, היות וכל נסיון להגביל חופש זה מוביל אל מצב בו הינך כלשונו 'דומה לנאציונאל סוציאליזם אשר במסגרתו מנסה אתה להשתיק בכוח דיעה מסויימת הנשענת על ערכיות אחרת משלך, וזאת מפאת אמונתך הסובייקטיבית כי הינך בצד הנכון והצודק וגו.' בניגוד לחומסקי, אשר אגב חתם על עצומה למען אפשרות פירסום ספרו של מכחיש השואה הצרפתי רובר פריסון בטענת חופש הדיבור וההתבטאות, סבור אנוכי כי יש לסייג תופעות שכאלו בחוק, גם אם התבטאות שכזו מוגדרת כאמונית ו/או כמשחק מחשבה והגות מבית מידרשו של הסופיזם, וזאת על מנת להגן על הרגש המאוד סובייקטיבי של אנשים אשר היקר להם מכל נרצח אל מול עיניהם וכ'. אגב, אינני מחזיק הרבה מהסעיף הראשון לחוקת ארה"ב, ומסתבר שגם היינקים לאו דווקא הושפעו מסעיף זה כאשר על הפרק עמדה 'הסכנה האדומה'... בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתגובתך עולה תכלית לחוק, שהיא שונה מזו שעליה דיברתי. לא הגנה על הדמוקרטיה, אלא הגנה על רגשות הציבור, או על רגשות ציבורים מסויימים. זה נאצל, אבל מאוד מאוד בעייתי. בסופו של דבר אני חושב שאין זה מתפקידו של המחוקק לאכוף נימוסים והליכות ולהגן על רגשות, לא של דתיים (ראה תגובתי להלן) ולא של ניצולי שואה. הנה מתברר כי המוחים כנגד דברי עובדיה יוסף נמצאים פוגעים ברגשות חסידיו של הרב, ואנה אנו באים. באשר להגנה על הדמוקרטיה (או הגנה מפני הסתות שונות), אולי יש לכך הצדקה במקרים מסוימים - אבל הייתי שמח לו לפחות היתה תועלת מעשית במגבלות על חופש הדיבור - לרוב אני מפקפק בתועלת כזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר ניר היקר, זוהי בדיוק הנקודה. מהם גבולות חופש הדיבור וההתבטאות? האם יש להגן על רגשות הציבור באופן המעוגן בחוק? האם יש כלל ערך ל'רגשות הציבור'? האם לשיטתך יש לקבע בחוק סאנקציות למקרים מסויימים ועל כן - להעניש מכחישי ו'מסבירי' שואה למיניהם, ואם כן, מדוע? - להעניש מפיצי פורנוגראפיה אלימה במיוחד, ואם כן, מדוע? - להעניש על פגיעה מכוונת ברגשות דתיים, ואם כן, מדוע? מהם גבולותיה של הדמוקרטיה המתגוננת? האם הגזענות והפורנוגראפיה הינן ה'מחיר' אותו צריכה ורשאית לשלם כל דמוקרטיה? וכלל מר ניר - כיצד מגדיר הינך 'הסתה'? מהי לעניות דעתך 'טובת הציבור', והאם קיים לו כלל לשיטתך 'שלום הציבור'? שאלות על גבי שאלות... בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה, בעקבות ההתפתחויות בגבול לבנון, בא צוות מומחים מטעם האו"ם לסימון גבולות. השתעשעתי קלות במחשבה על קיומו של מקצוע כזה, "מסמן גבולות". אני, לצערי, לא הוכשרתי ברזי המקצוע. אתה שואל אותי מה צריכים להיות גבולות חופש הביטוי, ואני אשיב שאינני יודע. בכך שאיני מחוקק ולא שופט אני פטור מכך. ועדיין אני עומד על זכותי לומר על משהו שהוא בוודאי מעבר לגבול. אין לי משנה סדורה האם וכיצד יש להגביל את חופש הדיבור כנגד קריאות לעבירות חמורות, או לערעור על המשטר. אולי אין מקום להגביל בכלל, כי באותם המקרים בהם זה מוצדק, אין זה מועיל. אבל, ובכך אני יותר בטוח, איני רואה מקום להגביל כדי להגן על רגשות הציבור. שאלה יפה, "האם יש ערך לרגשות הציבור"? עלי להודות שכן, כנראה, מעצם היות הרגשות מרכיב באושרו או בצערו של אדם. ההשלכה של זה היא שלא אראה בעין יפה אם מישהו יפגע ברשות מישהו אחר, בוודאי ברגשות ציבור שלם, אם אין לו סיבה טובה. לרוב יש להניח שתהיה לו סיבה טובה, לעתים זו - שהגבלתו תפגע ברגשותיו-הוא. כן, מן הסתם היתה לעובדיה יוסף סיבה טובה לפגוע ברגשות ניצולי השואה (בין אם ידע שיפגע בהם ובין אם לאו) - לומר את האמת, לשיטתו, ואולי גם הם יכירו באמת, ואולי ייטב להם אז, ואם לא להם אז לכלל העם בטווח הרחוק. הבה נזכור שהתפתחויות אינטלקטואליות ומדעיות שאנו רואים בהן כיום ברכה התחילו, בין השאר, בפגיעה ברגשות (הדתיים). (השוויתי כרגע את עובדיה יוסף לגלילאו. אם זה פוגע ברגשות של מישהו - סליחה.(-:) רגשות הם דבר שכה קשה לכמת, להוכיח ו...לסמן גבולות, שאני חושב שמוטב למחוקק להדיר סעיפיו מהם. יש לזכור כי לרוב הפגיעה שבפגיעה-ברגשות אינה אנושה, וניתן כנראה לספוג אותה. באשר לפורנוגרפיה, מכל מקום, אני חושב שיש נימוקים להגבלתה מעבר לפגיעה ברגשות (של דתיים, של נשים, של כל אדם "טוב"). למשל, פגיעה בהתפתחותם הנפשית התקינה של בני נוער. או פגיעה ביחסם של גברים אל נשים, על התוצאות הפיזיות שיכולות להיות לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר ניר היקר, אינך יכול לאכול את העוגה ולהשאירה שלימה. מנימת תגובתך מבצבצת לה התחסדות והתממות אשר אינן יאות לכתב בקאליבר שלך. אינך יכול להמליץ ולדבר בזכותו ובשבחו של חופש הדיבור וההתבטאות, וכשמגיע הדבר לשאלות קונקרטיות להתחמק במעין 'אינני יודע', 'אינני שופט ומחוקק' וכ'. אינך יכול לתת תשובה שכזו ועם זאת להמליץ באופן רוחני-איזוטרי לחירותם הכללית של חופש הדיבור וההתבטאות. אף הנימוק שבחרת להביא בתחום הפורנוגראפיה הינו נימוק מוראליסטי מטיבעו; מדוע מזיקה הפורנוגאפיה להתפתחותם הנפשית ה'תקינה' (מה זה?) של ילדים בעוד שביטואיי איבה ושינאה אחרים נפטרים על ידך כהיבטים פילוסופיים של בעיית פרספקטיבה אשר לה הינך מחלק ציונים בסיגנון 'יפה' או 'לא יפה'. בידידות א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(קאליבר? אני? אימא'לה. אבל תודה, בכל אופן) הבה ניזכר במהלך הדיון. אני טענתי שגרמניה צריכה לצאת למלחמה נגד ישראל בגלל הכיעור המופגן בקריית הממשלה החדשה בחיפה. אתה השבת שטעם רע בארכיטקטורה אינו סיבה טובה למלחמה, ונתת לכך טעמים טובים. אני שאלתי אותך אילו סיבות הן כן מספיקות לצאת למלחמה? האם רק כאשר ישראל תתקיף את גרמניה? האם נסיון של ישראל להשמיד את המיעוט הצ'רקסי? אתה ענית שאלו הן שאלות קשות, ואינך יכול או אינך רוצה לענות עליהן. אז אמרתי שאם כך, אינך יכול לשלול מלחמה על ארכיטקטורה. אה לא, סליחה, הדיון היה אחר: אתה תיארת חוק בגרמניה, המגביל את חופש הדיבור כדי לא לפגוע ברגשות. אני טענתי שפגיעה ברגשות אינה סיבה מספיקה להגביל את חופש הדיבור, והעליתי נימוקים. אתה שאלת מתי כן אפשר להגביל את חופש הדיבור. אני אמרתי שאיני יודע לסמן את הגבול, וכעת אתה טוען שאם כך איני זכאי לדבר כלל בזכות חופש הדיבור. למה? יש משהו אחר שאתה יכול לטעון כנגדי: הנחתי שחופש הדיבור הוא ערך חשוב (שאני מוכן לסבול בשבילו פגיעה ברגשות), ולא נימקתי מדוע. הרשיתי לעצמי לא לנמק זאת, כי איש לא הציב על כך סימן שאלה (לפחות אתה לא). אם כן תדרוש ממני זאת, אני לא בטוח שיהיה לי קל, ואם לא אצליח - זאת כבר תהיה נקודת תורפה בטיעון שלי. באשר לפורנוגרפיה, שוב אזכיר את מהלך הדיון (והפעם, בלי התחכמויות): לאחר שטענתי לעליונות חופש הדיבור על רגשות הציבור, אתה שאלת האם אני תומך במגבלות על פורנוגרפיה. אילו הנימוק היחיד נגד פורנוגרפיה היה פגיעה ברגשות, היה עלי לתמוך בחופש פורנוגרפי. אני טענתי שזה לא המצב - יש נימוקים אחרים. למשל, שפורנוגרפיה מזיקה לבני נוער (והיה שם עוד נימוק, לא משנה). מכאן, שעומדת לי הזכות לא לקבוע עמדה על פורנוגרפיה. ואכן, אני בוחר לנצל זכות זו ולא להביע עמדה בנושא. בפרט, לא אמרתי שאני *מסכים* עם נימוק הנוער, ואני עומד על זכותי לא להביע הסכמה או התנגדות לו. בידידות אף לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פורנוגרפיה יסודה במעשי פשיעה והפצתה משמשת זרז למעשי פשיעה. בצד העשייה - ניתן למצוא אסמכתאות לכך, ששחקניות פורנו עובדות בתנאים של ניצול, כפייה ואלימות, לרבות מעשי אונס. בצד ההפצה - ניתן למצוא אסמכתאות לכך, שצפייה בסרטי פורנו מעוררת את הצופים למעשי אלימות, כפייה ואונס, במשפחה ומחוצה לה. משום כך, אין לפורנוגרפיה דבר עם חופש הביטוי או חופש העיסוק, אלא עם מעשים שביסודם עבירה ושיש לאוסרם בדיוק כפי שאוסרים ביטויי הסתה גזעניים וכפי שאוסרים עיסוק בגניבה ושוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצד העשייה: כולן? לא יודע. לא נראה לי. תלוי באיזה סוג של סרטים, אני מניח. בצד ההפצה - פורנוגרפיה היא דבר כל כך נפוץ, שלטעון שהיא מביאה לאלימות ואונס זה בערך כמו להגיד שחלב מביא לאלימות. כמעט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה מחשבה שנחשפתי לה לאחרונה. נימוסין הם מראית העין או הכנת הקרקע למוסר. התנהגות נימוסית מופיע כאילו היא ערכית וטובה ומכילה בתוכה באופן מובלע את הצפיה לערכי מוסר ''ממשיים'' וברורים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חס וחלילה. זהו הליך פשוט מאוד; האדם האומר בפומבי דברים שכאלו מוזהר לו על ידי המשטרה, באם לא נתבע לפני כן על ידי גורם אחר. במידה ואחר כך מתנהל לו משפט - יקבל אותו מלעיז בכל מקרה עונש על תנאי של עד 6 חודשים. בכל מיקרה צפוי לו עונש כספי. מהבחינה הזו וגם מבחינות אחרות חופש הדיבור בישראל הרבה יותר מושרש בישראל מאשר בגרמניה, הן מפאת ה'אנארכיה הדמוקראטית' של חברת המהגרים הקיימת בישראל, והן מחוסר הנטייה לטאבואיזציה בקרב רוב שדירות הציבור הישראלי. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לישראל יש, מסתבר, מגבלה שערורייתית חביבה משלה על חופש הביטוי, אם כי אכיפתה היא מוגבלת, תודה לאל (אופס, יתכן כי כרגע עברתי על החוק). בראיון עם עידו אמין, בגליון האחרון של ''העיר'', הוא סיפר על מקרה שהיה לו עם קריקטורה שפירסם בזמנו, שבה השווה בין נער עובד שטן השוחט חתול (אז זה היה באופנה) ליהודי דתי השוחט תרנגול כפרות. לדבריו היתה שערוריה גדולה, נאומים בכנסת, חקירה במשטרה והוא אולץ להתנצל. מדובר בחוק האוסר על פגיעה ברגשות הדתיים. לדבריו, ניסוח החוק הוא גורף, ולא עומדת אפילו הגנת ''אמת דיברתי'', העומדת כנגד תביעת דיבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. אותו חוק מטופש הוא שנוצל כדי להכניס את טטיאנה סוסקין, בזמנו, לכלא, על כך שהפיצה כרוזים ש''פגעו בדת המוסלמית''. אחד מהמתועבים שבחוקי ישראל, לדעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמריקאים מעוררים בי לעג מריר. וזה למה? בגלל שמצד אחד יש להם מערכת דמוקרטית מאוד נאורה ופלורליסטית שחירות הפרט חקוקה על דגלה. ומצד שני - החברה האמריקאית היא בין החברות השמרניות ביותר בעולם המערבי, היא חברה שמפחדת מדברים שאינם בקונצנזוס. היא חברה שלא אוהבת את מי שממש את חירויות הפרט שלו. אם כך, בקרקס הזה מותר לכל הליצנים לעלות על הבמה, ואסור לו, לזרקור שיפנה אל הליצן שלא נמצא במרכז. זו ספק בריחה מהמציאות, ספק בדיחה מהמציאות. בארה"ב קיים מצב מוקצן בו יש בלבול בין חוקי לרע (!), ו"הקונצנזוס" שפוף בפינה, מפנה את ראשו אל הקיר ומנפנף בחרב ה"מוסר" לכאן ושם, בנסיון לעשות קצת סדר בראש. במילים פשוטות - חופש הביטוי קרע את החברה ע"י קיצונים שמושכים לכל עבר, ולכן "הרב הדומם", המבולבל, מתגונן מאחורי ערכים שמרניים "שחייבים להיות טובים". הם הגזימו בליברליות הראשונית שקנו לעצמם, ועכשיו הם מסוגרים בשמרניות. כמובן שלא הייתי רוצה לראות את אותו תהליך עובר גם על החברה שלנו. על אותם גורמים רדיקלים שמושכים לכאן ולשם להירגע ולחזור למרכז. יש כאן היזון-חוזר בין רעש מאלו הקוראים למדינת-הלכה לבין צרימה של אלו הקוראים להפריד את הדת מהמדינה. כמובן שזה חוקי להתבטא בפומבי לכאן ולכאן, אבל החוקיות הזו עלולה לעלות לנו ביוקר - או שהדבר יוביל לקרע בעם, או, כמו בארה"ב, הבילבול יהיה גדול מדי, ואף אחד לא יוכל להשתחרר מאחיזת המוות של הסטטוס-קוו, שרע לכולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבלבול הוא גם שלך. אתה מציג את הדרישה למדינת הלכה ואת הדרישה להפרדת הדת מהמדינה כדרישות שקולות של מחנות קיצוניים, ולא היא. שים לב: הדרישה ל"מדינת הלכה" היא לחייב את כולם לנהוג על פי חוקי התורה. ב"הפרדת הדת מהמדינה" הכוונה היא שהמדינה לא תתערב בנושאי דת, וכוהני דת לא יתערבו בהנהגת המדינה כחלק מהסמכויות הדתיות שלהם. כלומר צד אחד דורש כפיה. הצד השני דורש חופש, ומבחינתך שניהם קיצוניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שזה נשמע כמו דמגוגיה לא מוצלחת במיוחד, אבל יש דבר כזה שנקרא "כפיה חילונית". ואני אומר את זה בתור בועל נידות ואוכל שפנים. הפרדת הדת מהמדינה "תכפה" ליברליזם אוניברסלי על האוכלוסיה. עיון בנושא שקראתי (מ-94, אמנם), מצביע על כך שלא רק הציבור הדתי והחרדי לא מתלהב מהרעיון, אלא רב הציבור בכללותו. לא ניתן לקחת איזמל מחוקקים, לקבוע שממחר הדת מופרדת מהמדינה וללכת הביתה להספיק להגיע לארוחת ערב. מאז 48 יש לנו מדינה, רק שאנחנו לא ממש בטוחים מה אנחנו רוצים לעשות איתה. כל צד מנהל מלחמת חפירות בנסיון להשיג עוד חקיקה ועוד יתרון, למשוך את השמיכה של הסטטוס-קוו קצת יותר לכיוון שלו. אבל ליבון מעמיק של המחלוקת לא נעשה. אני מאמין שהחברה בארץ לא הייתה בשלה מספיק על מנת להסתכל במדינה בעיניים, אבל עכשיו, כשהמחלוקת מתקטבת עוד ועוד, צריך להפשיל שרוולים ולהתחיל לעבוד... אני מדבר על חוקה לישראל. חוקה היא לא רק אוסף של חוקי יסוד, אלא היא גם הצהרה על "סיבת המדינה" (RAISON D'ETAT). בתור שכזו אני לא בטוח (בלשון המעטה..!)שרק "עיגולדים" למיניהם צריכים לנסח אותה. בתור שכזו אני גם לא בטוח שעיגולד מפלל לילד הזה. שורה תחתונה - הגיע רגע האמת להקים מפעל ממלכתי שיחל בעיצוב חוקה לישראל - לא רק פעולת חקיקה, אלא שיח ציבורי ארוך שיכשיר את הציבור לקבלת החוקה, תהא אשר תהא, בלי שיצא לרחובות עם לפידים ובלי שיארוז מזוודות כי "נגמרה לנו המדינה". אני לא מתכוון לוועדה שמנמנה של ח"כים שתסיים את עבודתה עד המושב הבא, אלא מפעל שיכלול אישי ציבור, אנשי רוח, שיתכנסו וידונו בדבר מס' שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיון שהזכרתי הוא הספר "ממלכתיות יהודית" מאת אריק כרמון, מיסד ונשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1994. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מדובר בחוקה שלא תתן חרויות פרט מלאות, עדיף כבר שלא תתקיים. בשביל מה אנחנו צריכים חוקה אם היא בסך הכל תקבע את הסטטוס-קוו הקיים? פשרה, להזכירך, היא דרך לסיים משא ומתן כך שכל הצדדים יצאו ממורמרים. אני לא רואה משהו טוב יוצא מחוקה שהיא תוצאה של התפשרות על עקרונות הדמוקרטיה וחופש הפרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת... אם פשרה היא דרך לסיים משא ומתן כך שכל הצדדים יצאו ממורמרים, אנא למדני דרך שבה כולם יוצאים זורחים ומאושרים... ואני דווקא מאמין שעם קצת *נכונות* אפשר להגיע להבנה, שתיבנה לאט אבל תצור בסיס איתן לדמוקרטיה בישראל. חוקה שכזו לא תשמר את הסטוס-קוו אלא תמגר אותו - היות שמשמעותו של הסטוטוס קוו היא "אני לא בא בביתך ואתה לא תבוא בביתי", והמדינה היא שופט שמחליט שלא לשפוט במקרים שכאלו. חוקה שכזו תאפשר פתח להבנה של ממש בין המחנות, היא תאפשר דיפוסזיה בין המחנות, היא תאפשר לראות אנשים שלבושים בכל בגד עושים כל דבר. לצדנו נוכל לראות חייל עם ציצית ורופא עם שטריימל. ואף אחד לא יכריח אותנו לשים מכסה על הראש. כל דמוקרטיה בעולם שונה מחברתה בצביונה. וצביון זה הוא שמבדיל בין מדינה למדינה, והוא שמעניק זכות קיום למדינה כריבונות נפרדת ושונה. ואיך נוצר אותו צביון מיוחד? מריאקציה/הפריה הדדית בין היסודות האוניברסלים של המדינה (חוקי חופש הפרט), ובין היסודות הפרטיקולרים של האומה (שפה, מנהגים, מסורת, דת, בהחלט לא מסודר ע'פ דרגת החשיבות). והמסורת והדת בהחלט תופסים מקום נכבד בעמנו. לסבר את האוזן - אנגליה היא מדינה שבה זכויות האדם הן נחשבות ביותר, ותדיר עומדות על סדר היום הציבורי. וע"פ חוק מדינה, המדינה מגישה סיוע בהקמת כנסיות אנגליקניות בלבד. אין סיוע לבנית מסגדים, לא לבתי כנסת, ואף לא לכנסיות קטוליות. בארץ, להשוואה, ע'פ חוק מדינה, המדינה מתקצבת בנית כל מבנה דתי, מכל דת. גם מסגד שיעי בכיכר רבין יתוקצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כבר עכשיו אין לי שום בעיה שיהיה רופא עם שטריימל. זה בדיוק העניין - הציבור החילוני אינו מעוניין להגביל את הציבור החרדי. ההפך הוא הנכון. אילו החרדים לא היו מתעקשים לכפות את צורת חייהם על סביבתם, ולנצל את קופת המדינה תוך התעלמות משאר אזרחיה אף אחד לא היה מעלה שום תלונה כנגדם. לאנשים לא היה אכפת לגור בכפיפה אחת עם חרדים, אילולא היו אותם חרדים צפויים לסגור לתנועה כל אזור בו הם מתגוררים. לאנשים באמת לא היה מפריע שהחרדים יביאו גם מאתיים ילדים לעולם, אילולא היו דורשים לעצמם עוד ועוד זכויות יתר בשל כך. או, בקיצור, החרדים, על פי דרכיך, אינם נדרשים לוותר על אף אחד מזכויותיהם - מקסימום, הם ידרשו לוותר על *חלק* מדרישותיהם מאיתנו. וואו. בשביל זה אני לא צריך חוקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שרציתי להגיד הוא כזה: נכון שכבר עכשיו הציבור החילוני לא מתנגד לראות רופא בשטרימל, אבל זה לא קורה. לדעתי זה יהיה דבר חיובי מאוד. הם יצאו מהמערות ואנחנו נקבל פרטנרים יותר נאורים. ככה הם גם יוכלו להרויח כסף, המדינה לא תאלץ לתמוך בהם כ"כ, משאבים יופנו לדברים חשובים יותר. לי אין בעיה שהם ימשיכו לחיות בשכונות משלהם, מטעמים של שמירת הצביון, בתנאי שישלמו בכסף מלא (ולא כפי שקיים היום). לדעתי אם נקיים פתיחות ביננו לבינם, פחות ירצו להמשיך ולחיות בגטו. לי יש שכן דוס (דלת לדלת), שלא דוחף את "תחום השבת" שלו מעבר לסף דלתו, גם כשאצלנו יש מסיבות בליל שישי, למשל. חוץ מזה, החוקה שאני מדבר עליה, לדעתי יותר משתכפה עלינו היא תשחרר אותנו מטופרי הרבנות הראשית, למשל. לגבי חתונה אזרחית-כבר השיב בטעם (זה היה רן בר זיק?) שלמעשה כבר היום אפשר להרשם כמוכרים בציבור. חוקה גם תתן למוכרים בציבור שווין זכויות כזוג נשוי. זו, למשל פשרה ראויה - לא "חתונה" אזרחית, שתהוה זילות למושג החתונה (הדתית), ושוויון זכויות בצידה. לדעתי חוקה שכזו גם תאפשר לפתוח חנויות בקיבוצים. היא גם תפיג את הפוביה כנגד הדת שיש לכ'כ הרבה חילונים, בגלל המלחמה המפגרת הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בכל מקרה" רק מתוך הנחה שהורשע, אני מקווה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר הרבה אנשים דתיים וסבי היה רב אורתודוקסי אדוק וניצול שואה ואין הוא האמין ואף לו לרגע (וכמוהו גם רבים) שהנאצים הם ששירתו את רצונו של אלוהים ויאמר: ויקשח אלוהים את לב היטלר?!! בתורה ישנה התפיסה כי יש ידיעה אלוהית של העתיד אך האדם אחראי למעשיו בניגוד לעולם הניוטוניסטי שלדעתך המדופלמת נראה בעינהם של דתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו בדיוק הנקודה שאני מנסה להעביר שאלת הבחירה החופשית איננה ממין העניין כאן השאלה שעליה ניסה הרב עובדיה לתת תשובה אינה "מדוע אלוהים גרם לגרמנים לעשות את מה שעשו?" אלא "מדוע האלוהים לא מנע מהגרמנים לעשות זאת?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לענות על השאלה הזו, להבין לכאורה ארוע זוועתי שכזה זה פשע בין אדם לעצמו. זוהי שאלה שהתשובה הנכונה שלה היא אין מענה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה אפשרית, שכתות גנוסטיות למינהן נקטו בה, היא שהאלוהים שאותו עובדים היהודים הוא למעשה השטן. זה נשמע הגיוני הרבה יותר מדבריו של עובדיה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום הבדל בין 'גרם' ל'לא מנע'. השאלה בה עסק הרב עובדיה היא שאלת הצדיק ורע לו. כלומר לא הסבר התהליך הכללי (למה באה השואה) אלא כיצד אדם פרטי, שבמקרה איתרע מזלו לחיות באותו מקום באותה תקופה, סובל למרות שלא מגיע לו. זו לא השערה, זה היה נושא השיעור המקורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבות לדיון המטופש המתמשך הזה, הם לא פוליטיות אלא ככל הנראה פסיכולוגיות. השואה בארצנו היא זה לא מכבר נושא לפרודיות (אלימלך עולה בסערה השמימה) אולם את דבריו של הרב עובדיה שלדתי מן השורה הם נראים לכל היותר לא מבוססים, אולם בשום פנים ואופן לא מהפכניים, משמשים עילה לדיון רדוד, כשל מטרתו היא להפגין שוב את נחשלות ש''ס. ולמי שממקם אותי בצד כלשהוא של המפה, אוסיף ואציין שש''ס בהחלט צריכה לחזור בתשובה, לא על דברי הרב אלא על דברי בניזרי (עסקן ליגה ג', שהאינטרסים שלו לתפוס כותרות מצטלבים עם האינטרסים של כלי התקשורת ליצר אותם, גם במחיר העמקת הפילוג בעם) ודומיו - שבמקום לכבות את השריפה רק מלבים אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנו תיאטרון בישראל ושמו "קיפוח", תיאטרון קיפוח הוא מין הנמכרים ביותר והמצליחים ביותר בארץ ובכל יום עולים מחזות דומים ומסעירים כאחד, והינה לפניכם ניתוח העלילה ניתוח הפרק של היום: לדברי ש"ס (שעמום ספרדי) ישנם האשכנזים מגזע עמלק בני בריתם של הישמעלים(ימח שמם) אשר מנסים להכחיד את ש"ס בעזרת התחנפות מתן שוחד התרפסות ועוד. ויאמר המלך עובדיה: בני עמלק נידונו למוות בידי אנשי ארצם הרחוקה מכיוון שהם חטאו ולכן היה עליהם להכחד, ויבואו מסיעי עמלק מהתקשורת וינפנפו מקרופון בפיהם של וזירי ש"ס. את ההמשך של הצגה כבר מנהלים פה באייל הקורא אז אמרתי די וכעת ניתן לנערים לשחק לפנינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
total silence speaks volumes and it is not flattering for Israel. R. Yosef's racist remarks about the Palestinians. The almost . I think it is a disgrace that there is no huge outcry about
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוהי באמת התבטאות חמורה מאד, גם כלפי הערבים וגם כלפי אלוהים (מר יוסף החליט כנראה שהוא איש סודו של אלוהים ויודע אם אלוהים מתחרט או לא). בלהט הויכוח על השואה נשכח עניין זה שהנו חמור אף יותר מהתבטאויותיו הנלוזות של מר יוסף בעניין השואה. על *זה* צריך להעמידו לדין. לפחות לדעתי (הלא מקצועית) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I don't know that I would go that far - to put R. Yosef on trial for his racist statements. One must be awfully careful about putting limits on freedom of speech. Though maybe it should be considered in cases that could lead directly to bloodshed. There is a precedent for this in the case of Tatiana Soskin a few years ago. She drew a picture of a pig named Mohammad standing on a Koran and made posters that she was going to distribute. I think she got some prison time. Problem is who makes the decision about what constitutes incitement that could lead to bloodshed? Please forgive the English and the screwball order of the lines. I tried to fix it, but couldn't.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדבריו של הרב עובדיה על כבוד הראיס וחבר מרעיו לא היה נכון עובדתית? לידיעתך לפעמים האמת היא לא נעימה לאוזן כולם ולכן כולם שותקים כי בביתה של מכוערת לא מזכירים ראי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתשובה לאדריאן היהודים והציונים היו צריכים להמציאה סקירתו של עומר ברטוב את הספר The Holocaust Industry מאת נורמן פינקלשטיין. על ידי המצאת השואה, טוען פינקלשטיין עפ"י ברטוב, ניתנה לגיטימציה לכח הצבאי האדיר בעולם, תוך כדי הצבת מדינת ישראל כמדינת 'הקורבן'. היהודים, המיעוט הכי מצליח בארה"ב, מוגן מביקורת, מוביל להשחתה מוסרית. נו טוב, לו אין מטרות פוליטיות... http://search1.nytimes.com/search/daily/
bin/fastweb? getdoc+book-rev+bookrev-cur+ 6621+0+wAAA+%22The%7EHolocaust%7EIndustry%22 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |