בתשובה לאלכסנדר מאן, 19/08/00 1:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
(קאליבר? אני? אימא'לה. אבל תודה, בכל אופן) הבה ניזכר במהלך הדיון. אני טענתי שגרמניה צריכה לצאת למלחמה נגד ישראל בגלל הכיעור המופגן בקריית הממשלה החדשה בחיפה. אתה השבת שטעם רע בארכיטקטורה אינו סיבה טובה למלחמה, ונתת לכך טעמים טובים. אני שאלתי אותך אילו סיבות הן כן מספיקות לצאת למלחמה? האם רק כאשר ישראל תתקיף את גרמניה? האם נסיון של ישראל להשמיד את המיעוט הצ'רקסי? אתה ענית שאלו הן שאלות קשות, ואינך יכול או אינך רוצה לענות עליהן. אז אמרתי שאם כך, אינך יכול לשלול מלחמה על ארכיטקטורה. אה לא, סליחה, הדיון היה אחר: אתה תיארת חוק בגרמניה, המגביל את חופש הדיבור כדי לא לפגוע ברגשות. אני טענתי שפגיעה ברגשות אינה סיבה מספיקה להגביל את חופש הדיבור, והעליתי נימוקים. אתה שאלת מתי כן אפשר להגביל את חופש הדיבור. אני אמרתי שאיני יודע לסמן את הגבול, וכעת אתה טוען שאם כך איני זכאי לדבר כלל בזכות חופש הדיבור. למה? יש משהו אחר שאתה יכול לטעון כנגדי: הנחתי שחופש הדיבור הוא ערך חשוב (שאני מוכן לסבול בשבילו פגיעה ברגשות), ולא נימקתי מדוע. הרשיתי לעצמי לא לנמק זאת, כי איש לא הציב על כך סימן שאלה (לפחות אתה לא). אם כן תדרוש ממני זאת, אני לא בטוח שיהיה לי קל, ואם לא אצליח - זאת כבר תהיה נקודת תורפה בטיעון שלי. באשר לפורנוגרפיה, שוב אזכיר את מהלך הדיון (והפעם, בלי התחכמויות): לאחר שטענתי לעליונות חופש הדיבור על רגשות הציבור, אתה שאלת האם אני תומך במגבלות על פורנוגרפיה. אילו הנימוק היחיד נגד פורנוגרפיה היה פגיעה ברגשות, היה עלי לתמוך בחופש פורנוגרפי. אני טענתי שזה לא המצב - יש נימוקים אחרים. למשל, שפורנוגרפיה מזיקה לבני נוער (והיה שם עוד נימוק, לא משנה). מכאן, שעומדת לי הזכות לא לקבוע עמדה על פורנוגרפיה. ואכן, אני בוחר לנצל זכות זו ולא להביע עמדה בנושא. בפרט, לא אמרתי שאני *מסכים* עם נימוק הנוער, ואני עומד על זכותי לא להביע הסכמה או התנגדות לו. בידידות אף לך. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |