 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דובי יקירי, לא נותר לי אלה לברך אותך על שזכית למופע בידור חינם. דימיינתי לעצמי את החוויה שעברה עליך והתפוצצתי מצחוק. "החסר משוגעים אנוכי?" מסתבר שלא. |
 |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דובי יקירי אני מקווה מאוד שנהנת מלשמוע חבורה של "קורבנות" מתלוננים, על חייהם הקשים שנגרמו כתוצאה מעוול, ואם למדנו לקח מסויים מכל הספור הוא: שאנשים פשוט אוהבים להרוס דברים, הרבה יותר ממה שהם אוהבים לבנות. ובגלל שהם פשוט לא יכולים לבוא ולומר בא לנו להילחם במישהוא\משהוא אז הם מתחילים להתעסק עם הבלוף של סדר עולמי חדש וכל מיני קשקושים לא מועילים. ושוב: מקווה שנהנת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, הרשה לי להתנצל בשם השמאל הישראלי והעולמי לדורותיו: - על כך שבבואך למועדון בעל שם סתמי כל כך כמו "הגדה השמאלית", אשר מוחזק וממומן ע"י מפלגת חד"ש כבר עשרות שנים, לא פגשת שם ברקדני בלט ואף לא במקסיקנים, אלא באנשים שיש יסוד להניח שמעולם לא הצביעו לליכוד. - על כך שפעילי השמאל בישראל אינם יפי תואר וחטובים כפי שציפית, ובפרט על כך שגובהם של כמה מהם אינו עולה על מטר שבעים (שהוא התקן העולמי לפעיל פוליטי באשר הוא). - על כך שבניגוד לדייקנות הגרמנית המפורסמת שלנו נוהגים האנרכיסטים הללו לאחר. - על כך שאחד הדוברים שהיה אמור להיות נוכח באירוע העז לחלות, ועוד במחלה עם שם מגוחך כל כך. - על כך שאחד הפעילים שלנו הוא חובש כיפה, בעל חזות סינית, ואינו מתבייש בנוסף לכל זה ללבוש מכנסי "ליווייס" כאחד הצפונים למרות שהוא מודע לחלוטין לבלבול שהדבר גורם אצל מרבית אזרחי המדינה. - על כך שנאלצת לצפות בחבורה תמהונית של אנשים שאינם מסתפקים במחיאות כפיים לפי הקצב אלא הם מתעקשים להתווכח בינם לבין עצמם כאילו שיש טעם כלשהו בדיונים כאלה. בקיצור, סליחה שאנחנו קיימים. בעתיד אנא הקפד להגיע רק לאירועים שבהם משתתפים לפחות שני פרופסורים למען חוסן מדיני ואחד יובל שטייניץ, ואני מבטיחך חגיגית שמבוכות כגון זו שנגרמה לך שלשום לא תחזורנה על עצמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, דובי לא תקף אף אחד, אלא ציין עובדות באופן משעשע למדי, תיאור חינני של חברות מבולבלים כרונית המחפשים מהפכה לא חיונית. ישראל אינה מדינה מושלמת. רחוק מכך. אבל מהפכות בסדר גודל כשל קובה, איראן ודומותיה אין אנו צריכים או מבקשים. על כך לא השכלת לענות, מה שכנראה מראה על כך שדובי צדק: אין בידכם מושג אמיתי למה אתם מחפשים מהפכה בנרות ובהפיכת שולחנות(בינתיים וירטואליים) אתם אלו שעשויים למצוא עצמם תחתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, מה אני אגיד... באמת ובתמים לא קישרתי את השם "הגדה השמאלית" עם קומוניזם. אולי אני סתם אהבל, אבל לא עלה בדעתי. גם לא הכרתי את מייסדיו ומממניו של המועדון. אז מה לעשות שהופתעתי? הסיבה שהערתי לגבי מראם החיצוני של האנשים היא שמדובר בפיצ'ר כל-כך בולט של האנשים הללו. חייבת הרי להיות סיבה, לא? גם החלוקה לאנשים יפים על הבמה ואנשים פשוטים בקהל - מתאימה יותר לערוץ 2, ולא למועדון תרבות אנרכיסטי, לא? חוץ מזה - איך הם מצפים לעשות מהפכה בלי כמה כוסיות לתפארת? אני זוכר את הימים בצעירותי, אז הצטרפתי לנוער מרצ כדי לפגוש בחורות. כל תנועת השמאל המתייפיפות של שנות ה-60 התבססו על מין חופשי כמוקד משיכה. איך הם מצפים למשוך את ההמונים בלי כמה בלונדיניות לפחות? (: אני באמת לא אוהב איחורים. כזה אני. פדנט. היו שניים שלא הגיעו מפאת מחלה, ואחד שסתם לא מצא לנכון לבוא. העניין הוא שעם צ'יקי ארד, אני נוטה להאמין שאי-ההגעה שלו הייתה מכוונת, והתירוץ עוד יותר מכוון. לא יודע, נשמע יותר מידי מתוכנן מכדי להיות מקרי. אין לי בעיה עם ויכוחים. נו, באמת - בשביל מה קיים האתר הזה, הרי? הבעיה היא שאין שום קשר בין האנשים הללו. הם לא קבוצה בעלת מטרה משותפת שמתווכחים על הדרך או על סדר העדיפויות. המשותף להם הוא בשלילה של המצב הקיים, ושום דבר מעבר לכך. שלילת מצב קיים אינה בסיס לתנועה ציבורית כלשהי. אם אני אשים סקר באייל "האם צריכה להיות דמוקרטיה בישראל", רוב רובם של האנשים יצביעו כן (יהיה ויכוח אם יש או אין דמוקרטיה, אבל כולם יסכימו שצריכה להיות). זו ההסכמה על תנאי המשחק - הסכמה שאותה קבוצה בה צפיתי, לא מצליחה להגיע אליה, ולכן אין לה סיכוי להשיג את אותן מטרות שהיא לא מצליחה להחליט עליהן... אסף, אני מופתע שקצת ביקורת, עם טיפה הומור פה ושם, כל כך מקפיצה לך את הפיוזים. לא מתאים לך. באתי לשמוע, ומאוד התאכזבתי - לא מהדעות, שהיה ברור לי מראש שלא אסכים איתן, אלא מאופן ההתנהלות של כל העסק. מחוסר המחוייבות של האנשים הללו למטרות של עצמם - חוסר מחוייבות שמתבטא בין השאר גם בחוסר החלטיות לגבי המטרות עצמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, לצערי, פיספסת את הנקודה. ראשית וכהקדמה לדברי - על אף היותי שמאלי בדעותי הכלכליות (אך לא עד כדי קומוניזם) הרי שאני שולל את דיעותיהם של המתדיינים באותו כנס שתיארת. כעת - לעיקר: אתה הגעת לערב של אנרכיסטים, בני דמותו של באקונין. לכן, לכתוב משפט כמו "המשותף להם הוא שלילה של המצב הקיים, ושום דבר מעבר לכך" ואף להתרעם על זאת - הינו החמצת העיקר. האנרכיסטים אינם מציעים אלטרנטיבה לא כי הם לא מצליחים למצוא אלא כי מבחינתם כל אלטרנטיבה הינה רעה כזו הקיימת. מבחינתם - "עולם ישן עד היסוד נחריבה" הנה תמצית האידיאולוגיה. כלומר - חוסר כללי המשחק וחוסר כללים בכלל הם המטרה. דברים אלו לא אמורים רק בצורת המשטר והחברה אלא אף במוסר (באקונין הורה לכמה מהאנשים שהצטרפו אליו לרצוח כדי להוכיח את יכולתם ל-"התעלות" מעל לציוויים המוסריים המקובלים). שנית - אינני אנרכיסט, ומעולם לא הייתי, אבל כדי לבקר אותם כדאי לפחות להכיר את משנייתם, ולו רק כדי שנוכל לבקר את הפגמים האמיתיים במקום לציין, בתמצות, ש-"אנרכיזם הנו אנרכיזם". מיכאל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחלקם היו אלטרנטיבות, פשוט לא ממש ברורות, ברובן לא ישימות, ובשום מקרה - לא היה להם מי שיסכים איתם. הם לא כולם אנארכיסטים. הקומוניזם אינו אנארכיזם (רחוק מכך). השילוב הזה גם הוא מוזר לי, אגב... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום מיכאל, אני חד''שניק סוציאליסט-מרקסיסט. לדעתי, שכחת שבאינטרנציונל ישנן גם השורות ''את עולמנו אז נקימה'' ''עם האינטרנציונל יאור ישגב אדם'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואין מי שישמע מילים מרגשות אלו ולא ימחה דמעה. בערבות סיביר, במרתפי הנ.ק.ו.ו.ד, בחופי קובה, בחדרי השטאזי ואפילו במקומות מפותחים כמו סין. כל מקום אשר דת הקומוניזים הגיע, אשר בו נעלם עולמית הסבל, כל מקום בו ישרר אך טוב יכולים התושבים פעם בשנה להגיר דמעה נוסטלגית, דמעה שיש בה גם מעט שותפות בצערם של אותם אומללים שטרם פקדה אותם בשורת הקומוניזים, דמעה על שאלו שבזכותם הגענו עד הלום מנהיגים נערצים כסטאלין ומאו-צ'ה-טונג, שחסכו מפיתם לתקנת עולם חדש זה, אינם איתנו כדי לחזות בהתגשמות חזונם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום, משה, האם תהיה לנו הזדמנות לראות את ההזדהות המרגשת הזאת שלך גם כלפי אסירים במרתפי השב"כ או קורבנות עונש-המוות האמריקאי? או אפילו אסירים פשוטים בבתי-כלא ישראלים, אבל לא מהסוג של דרעי, ויצמן וביבי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אני בעד עונש מוות. יש אנשים שטוב לעולם ולהם אם ימותו בהקדם, אני לא מכיר דוגמאות ספציפיות ולא אוכל לשפוט פרטנית כל הוצאה להורג אמריקאית אולם ברור שאין מקום להשוות בין 10 מליון רוסיים שנרצחו *סתם* על יד סטאלין לתופעה זו. לגבי השב"כ, יתכן שנסחפו פה ושם אבל עינויים על מנת להוציא מידע שיחסוך בחיי אנשינו הוא דבר מצויין, לא זו המציאות בקרב נרצחי ומעוני המשטרים הקומוניסטיים האיומים שידענו. ובטח ובטח אין מקום להשוואת תנאי המחלקה ראשונה בבתי הכלא המשופרים שלנו אל קצבת קלוריות של מחנה עבודה רוסי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר דוגמא ספציפית: ברוך גולדשטיין אם היה נשאר בחיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, קשה להגיד שקפצו לי אילו שהם פיוזים בעקבות התיאור שלך, מה גם שאני לא בדיוק אפילו משוחרי הגדה השמאלית. לא ביקרתי שם כבר שנים, וכשכן ביקרתי זה בדרך כלל היה כדי לראות הופעה אינטימית של פלסטיק ונוס, לא כדי לשבת בסימפוזיונים אוויליים על מהפכות שלא קורות. הסיבה שבכל זאת השבתי כפי שהשבתי היה התיאור הכל כך מתנשא שלך, על הבורגני האומלל שנקלע על לא עוול בכפו למאורה של commies, ואפילו להרביץ בהם קצת בינה הם לא נתנו לו. אני לא מבין למה אתה ממשיך להיטפל גם בתשובתך לעניין המראה החיצוני שלהם! לא, לא חייבת להיות סיבה לכך שיש להם חצ'קונים, פרט אולי לכך שהם עוסקים בזמנם הפנוי בהפצת עיתוני מחתרת אנרכיסטיים ואינפנטיליים במקום ללכת לים ולתפוס קצת שמש. השמאל של חד"ש הוא לא נוער מרצ מכיכר רבין עם המשקפיים העגולות והנרות, אלא הוא אלפי אנשים קשי יום, רובם ערבים ורק מיעוטם יהודים, שיותר חשוב להם להפיק עוד איזה ביקור בעזה למטרות חיזוק הדו-קיום מאשר לשים ג'ל לפני שהם יוצאים מהבית בערב. אני לא יודע איך זה פועל היום, אבל בזמנו פעלה הגדה השמאלית כמעט ללא מימון בפועל, רק על בסיס התנדבותי של כמה צעירים שעוד לא הפכו ציניים מספיק כדי לזרוק את כל הפוליטיקה קיבינימט וללכת לעשות בוחטות בחו"ל. אז כן, תמיד היו שם איחורים, ואף פעם המקום לא סבל מעודף בלונדיניות, אבל מה - זה היה השמאל הישראלי האותנטי. האמיתי. אותו שמאל שכולם כאן מבכים את אי-קיומו. עזוב אותך מהסמלים הקומוניסטיים על הקירות, זה סתם דאווין שחייבים לשים כדי שהמפלגה תשלם שכר דירה גם הלאה. מדובר פה באנשים אמיתיים, עם המון רצון טוב ואנרגית עשייה אבל בלי תרבות הדיון שהיית רוצה שתהיה להם ובלי המשאבים שיש לתנועות גדולות יותר וערביות פחות. מה לעשות. יאללה, מספיק. אני לא הייתי בערב המדובר, ואני גם לא כשיר ולא רוצה להיות הסניגור של הגדה השמאלית או של חד"ש. לא נהנית? אל תספר לחבריך. זה באמת לא מסובך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה שלי הייתה בדיוק שאלו שהיו על הבמה - הנציגים, כביכול, הם היו בדיוק אלו עם המשקפיים העגולות. לא היה שם ערבי אחד לרפואה (אבל היה סיני, כאמור... :). קשה לי להאמין שזה הקהל האמיתי של חד"ש. רוצה לומר - אני מקווה שלא. ההערכה שלי לתנועה הזאת גבוהה מידי (גם אם אינני מסכים עימה). לא נהניתי - וחשבתי שזה מספיק מעניין כדי כן לדבר על זה. אולי טעיתי. אני לא עורך מושלם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עגולים, חבר'ה. המשקפיים עגולים, לא עגולות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי היה שם, ולא אתה. אולי המשקפיים של ההם היו דווקא עגולות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת, קשה להגיד שקפצו לך פיוזים בעקבות התיאור של דובי - התגובה שלך הרי קרת רוח ולא רגשנית כלל וכלל, אה? Tsk tsk... בכל אופן - מדוע לא יספר דובי לחבריו על החוויה, גם אם לא נהנה ממנה? אני מצאתי את המאמר משעשע ומעניין למדי, ויתכן כי איני היחיד. לא צודק? לא נעים? מרגיז אותך? יופי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, חד"ש, יופי. אחלה מפלגה. עשתה ה-מ-ו-ן בישראל עבור הערבים והקומוניזם וכל המטרות היפות האלו. אנשים קשי יום? איפה קשי יום ואיפה נעלי הבית שלי. יש סיכוי טוב שאלו שהצביעו לחד"ש, הם באמת קשי יום. אבל הפעילים שלהם? עורכי דין, רופאים, אנשי מדעי המדינה למיניהם, כל מיני אנשים שיש להם תחביב מבורך - להחליט שהם הם יהיו אלו שישנו את העולם. אם הייתי פסיכולוג, הייתי אולי אומר - אנשים שלא מספקת אותם עבודת יומם והם מחפשים משהו נוסף. אלא שחד"ש כבר שנים לא עשתה כלום בשביל המצביעים שלה. אז נכון, שיש בכנסת לפעמים נאומים יפים של תמר גוז'נסקי, שמובטלים יכולים לצפות בהם בערוץ שלושים ושלוש, אם רק הצליחו לשלם את הכסף לכבלים. אבל יותר מזה? בתור מפלגה אלק-קומוניסטית, הייתי מצפה מהם לדאוג לאזרח הקטן. אבל איפה הם ואיפה האזרח הקטן. מישהו ביקר פעם בכפר ערבי? כי אני כן, ולא פעם אחת. ותאמין לי, שאם לא הייתי מגיע לשם לרוב ברכב חברה, הייתי מאוד נעצב אל הלב מן הנזק לצמיגים שלי, מכך שאף פעם אין שם כבישים סלולים. ככה, דוגמא קטנה, אך ממצה. במקום לפעול במישור הנכון, אותו אחד שהעלית, של שיפור מצבו של האיש ברחוב, חד"ש עסוקה בלדבר על הצורך בשלום, בחלוקת ירושלים, בירידה מרמת הגולן, כל מיני דברים שהם אולי חשובים כשלעצמם, אבל מה זה עוזר למי שבא הביתה ואין לו ולילדיו אפילו פרוסת לחם לאכול, ולא משנה אם הוא גר באעבלין, בנתיבות, במג'ר או ביפו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזה כמה שנים, תמר גוז'נסקי היא בעקביות חברת הכנסת הפעילה ביותר מבחינתמזה כמה שנים, תמר גוז'נסקי היא בעקביות חברת הכנסת הפעילה ביותר מבחינת הצעות חוק פרטיות, שאילתות, סתם נוכחות בדיונים וכו'. כשמדובר בהצעות חוק פרטיות, הן אינן עוסקות במעמד ירושלים ובזכות השיבה - הן עוסקות, הפלא ופלא, בחיי היום-יום ובתנאים הכלכליים של משפחות ישראל. והכיוון, ניחשת נכון, הוא תמיד לחתור למדינת הרווחה - אם כדי להתקדם בכיוון זה, ואם כדי לא להדרדר (לשיטתם, ולשיטתי) בכיוון ההפוך. מצב הכבישים בערים ובכפרים הערביים הוא אכן עגום, ואכן זו רק דוגמה. מה בדיוק אתה מצפה שחד"ש יעשו בנידון? מה הם יכולים לעשות, ולא עשו? להעביר מתקציבי משרדי הממשלה הרבים שהם חולשים עליהם? מה לעשות, הם לא יכולים לפעול בדרכי ש"ס, גם אם היו רוצים, ואיני יודע אם הם רוצים, ואם יש טעם בכלל לדבר על רצון לא מעשי שכזה. כל שנותר להם לעשות הוא, שומו שמיים, לנסות להשפיע על הכיוון של המדינה כולה באופן שייטיב עם השכבות החלשות, שמורכבות במידה רבה מהאוכלוסיה הערבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אבל בתור "צעירי חד"ש" כל יום שישי יש משלחת שלנו לאחד הכפרים הערביים שעדיין לא נהרסו בשיטתיות על-ידי צבא הכיבוש והדיכוי לישראל!!! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום דובי, אני עונה קצת באיחור, מקווה שתקרא את זה... א. קצת מושגי יסוד במדעי המדינה: האנרכיסטים לא חוזים חברה שבה "כל דאלים גבר" - להפך, הם רואים את החברה שלנו ככזאת. המטרה - עבורם - היא לנטרל את מוקדי הסמכות והכוח המזיקים ביותר. האם הנוכחים באולם התייחסו ברצינות לשאלתך? מכל מקום, אני ממליץ לקרוא את נועם חומסקי כדי להבין במה מדובר. ב. הסיבה שהקבוצה הזאת נראתה לך כל-כך פתטית, היא בגלל שהבורגנות לא עושה מהפכות. למעשה, את המהפכות שלה היא כבר עשתה. משבר כלכלי אחד, והבורגנות הליברלית תהפוך לפשיסטית - זה כבר קורה. תראה את המוטו של מרצ-שינוי: "צבא, מיסים, שלטון החוק". לעומת זאת, אם תכנס לדרום תל-אביב, תראה איך הפתטיות הופכת למאיימת. זה לא חדש שבורגנים עומדים בראשות תנועות מהפכניות - מרקס היא בעל מפעל, לנין היה בן של פקיד זעיר-בורגני, ופידל וצ'ה היו עורך-דין ורופא. התופעה הזאת נובעת ממבנה חברת-השוק. השאלה היא, האם האידיאולוגיה מייצגת נאמנה את האינטרסים שבשמם היא פועלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קורא, קורא, אל תדאג. זה החזון של האנארכיזם, נכון - מקום שבו כולם מאושרים ואף אחד לא עושה רע לאף אחד אחר. אבל האידאל הזה מתעלם מהטבע האנושי, שדוחף לכיוון חיברות ויצירת ''קליקות''. אין ביכולתו של אדם להיות באמת קוסמופוליטן, תמיד תהיה לו קבוצה שהוא מעדיף ושהוא יסייע לה. תמיד האדם ישאוף לרמה גבוהה יותר - ומן הסתם תמיד יווצרו מעמדות. אם המעמדות לא יושתתו על כסף, הם יושתתו על כוח פיזי. פשוט וקל עם שאר דבריך אין לי ויכוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במשך זמן רב תהיתי אם אכן אותו "תמהון" (צ'יקי) ניסה לפדח את המועדון. אני חושב שמצאתי תשובה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה בעצם ניתן להגיב במאמר שלך? ניתן להגיב קצת אם אתה במקרה מכיר את "הגדה שמאלית" כמו אסף עמית, או שניתן להגיב על סגנון דבריך או על למה נטפלת או לא נטפלת לחצ'קונים של המשתתפים. אבל למען האמת, בתוך מאמר ארוך למדי אפילו בקנה המידה של "האייל", יש מעט מאוד אבחנות אשר אינן אנתרופולוגיות במהותן. מלבד כמה שביבי משפטים אתה לא הבאת את טיעוני הדוברים - כך שממילא מי שאיננו מצוי בשיח הזה לא יכול להבין על איזו מהפכה בדיוק הם מדברים, או אפילו כנגד מה הם יוצאים (במידה ואכן יש בהם רק שלילה של הקיים). מכיוון שאפילו את טיעוניהם אתה אינך מביא, ברור שקשה עוד יותר להעלות טיעוני נגד. אם תקדיש איזו תגובת-המשך להעלות בצורה מסודרת את הטיעונים של הדוברים באותו כנס, אולי יתפתח איזה דיון סביב נכונותן של הטענות, ואז יתברר האם הם חבורה של ליצנים איפנטיליים, או חבורה של ליצנים אינפנטיליים שלפחות רואים את המציאות אשר ממנה אנחנו מתעלמים מתוך בורות חמימה ונעימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום דובי אתה מכיר אותי מדיונים אחרים ב"אייל". דובי תקשיב! קודם כל, כידוע לך אני חד"שניק גאה וככזה אני רוצה להאיר את עיניך לעובדה שהשכחת את האתר של חד"ש ברשימת הקישורים. אחר כך, אני לא מבין למה בכלל הגעת, עם דעות כשלך ל"גדה השמאלית". יכולת לפי הסמל של המועדון לנחש לאיזה צד פוליטי הוא משתייך. אבל הגעת, אז אל תלכלך! למה כשכבר קלטת במה מדובר, לא הפכת למשך כמה שעות לראש פתוח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה סמל יש לגדה השמאלית? אני לא ראיתי שום לוגו בשום מקום. בכל מקרה - את נסיבות הגעתי הרי תארתי במאמר. לא הייתה לי שום כוונה להשתכנע מהטיעונים שהועלו בדיון, אבל כן הייתי מוכן להתרשם מכנותם. לא הייתי טורח לכתוב על זה אם הטיעונים לא היו כל-כך מטופשים, בלתי מבוססים וריקניים. אפילו לא מדובר בטיעונים אנקדוטליים - מדובר בבדותות גרידא בחלק מהמקרים, ובתת-ניתוח של חלקיקי סטטיסטיקות במקרה הטוב... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסמל של "הגדה" נמצא ליד הפינה הקבועה של הוצאת צירפימקרים הסמל הוא: שם המועדון בעברית ובערבית בצורת ריבוע כשהכתובת בערבית היא בצבע האדום והכתובת בעברית היא בצבע השחור הרקע הוא לבן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומזה אני אמור להסיק שמדובר במקום קומוניסטי כי..? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היית אמור להסיק מזה שמדובר במקום קומוניסטי כי זה לא! כן היית אמור להסיק מזה שמדובר במקום שמשתייך לשמאל הסוציאליסטי בישראל תתפלא אולי, אבל שמאל סוציאליסט אמיתי כמעט ואין בארצנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא שמאל - כל דבר בארץ שהוא גם בעברית וגם בערבית נחשב לשמאלני (גם שלטי דרכים?) אבל למה סוציאליסטי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן! ולכן כנראה ראיתי שלאחרונה הושחתו שמות ישובים שהיו כתובים בערבית על שלטי הדרכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משהו חולמני ואבוד, ועם זאת נפלא, בתפיסה הסוציאליסטית/אנרכיסטית. משהו אנכרוניסטי וחסר-תוכלת, ועם זאת נכון. לא סתם הקומוניזם נכשל, הוא נכשל כי הוא פעל כנגד היצר הטבעי של האדם. עם זאת, ובניגוד מוחלט, יכשל (או למעשה, כבר נכשל, לטעמי) הקפיטליזם הקפיטליזם אינו נכשל בשל העובדה שהוא מתנגד ליצר האדם הבסיסי, אלא דווקא בגלל שהוא מטפח ומעלה אותו לכס-מלכות. ויצרו של האדם, כאשר הוא נטול שפיטה מוסרית, יכול בקלות להביא לחורבן. עם מרבית המאמר אני מסכים; דרך חיים שמבוססת אך ורק על שלילת הקיים היא הרסנית ואינה יכולה לפעול לעולם. האדם, ברגעי חורבן, אינו חושב אודות טוב ורע, אלא חוזר ליצרו הבסיסי ביותר, לדרך אותה הוא מכיר. למרות שיש איזה כיף חבוי בלהרוס דברים, הריסת הסדר החברתי שלנו, לא תועיל במאומה, מלבד יצירת סדר חברתי זהה, או גרוע יותר, לאחר זמן מה. אבל אנחנו זקוקים למהפכה. לא למהפכה שלטונית, גם לא למהפכה סוציאל-שיוויונית, אלא למהפכה תודעתית, ברמה האישית-לאומית שלנו. אם תסתכלו מסביב, תראו שקואופרטיבים הפכו לחזקים יותר מבני אדם; אפילו מבחינה חוקית הם מוכרים כגוף משפטי. הקיום הקפיטלסטי שלנו אולי רווחי, אבל הוא נטול עמידה מוסרית. המהפכה היא כלל לא פוליטית; היא אך ורק אישית וחברתית. מהפכה על סדרי העדיפויות שלנו. כסף מסובב את העולם, בזה אין ספק. אין טעם להתעלם בזה. צריכים להשתמש בזה בתור כלי. ברגע שאתה מודע שאנשים יעשו דברים מסויימים רק כאשר הם רווחיים אז עליך להתאמץ ולהפוך את הדברים הנכונים מוסרית לגם נכונים כלכלית. האם בעיניך, השימוש בדלק מזיק ויש אלטרנטיבה יעילה יותר? עליך לנהל מערכת מיסים ואכיפה שתהפוך את השימוש באלטרנטיבה כלכלי יותר. המהפכה לא נגמרת או מתחילה בחברה. היא נגמרת ומתחילה באדם. יש משהו יפה באנשי המהפכות. היום כבר כולם מאובסים מידי, אף אחד לא רוצה שינוי. נוח לנו בפולסוואגן אודי שלנו (המכונית הכי בטוחה בעולם). חלומות הם אילו ששינו את העולם, אז לא - אסור להפסיק לחלום על מהפכה. אבל מהפכה היא לא בום-בום-בום, היא אני ואתה, חושבים לרגע אחת, על משהו שהוא גדול יותר מהאני. וזה מה שהיה לי לומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבני אדם הנטייה לשחוט אחד את השני ואת סביבתם וההסבר לכך הוא פשוט: ישנו איזון(שכולנו מכירים) באוכלוסיית העולם, החזקים (אם מדובר בעוצמה כלכלית או צבאית הרי שהמדינות החזקות בדרך כלל העשירות) והחלשים(מדינות עולם שלישי). כל עוד מדינות העולם השלישי נשארות מפגרות כך המדינות שנחשבות "מערביות" נשארות חזקות ועשירות, אם בעבר העבידו המדינות המתועשות מהגרים מאירופה אז היום הם מעבידות מהגרים מאפריקה ואסיה, כך שאם אי פעם תפרוץ מהפכה היא תפרוץ במדינות העולם השלישי. העידן בו היו ניסיונות המהפכה באירופה היה העידן בו העבידו המדינות המתועשות את הפועלים האירופים(שהיו בעלי מודעות חברתית יותר גבוהה מהפועלים מארצות העולם השלישי). מסקנה: אם תפרוץ מהפכה בעולם ירוויחו המדינות החלשות ולא המדינות המתועשות שממנות את עושרן על חשבון החלשים כך שכל אחד יחליט באיזה צד של המטרס הוא נמצא ואז יחשבו על מהפכה. כי הרי הכל אינטרסים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
" ... שהדרך הדמוקרטית, המשלבת מדיניות רווחה עם ערכים קפיטליסטיים ליברליים, היא הדרך היחידה לחופש אמיתי... " (כבודו) דובי יקירי ;) האמנם אתה סבור שהחברה הקיימת היא האופטימלית, עד כדי ש"ס? האמנם זוהי הדרך *היחידה* לחופש *אמיתי? הרשה לי לתקוף טענה בסיסית יותר המובלעת בתוך טענתך לעיל - האמנם אתה סבור שצורת החיים המוכרת לך, בה אתה תומך כדרך בלעדית לחופש אמיתי, היא יציבה? יציבה במובן של מחזיקה מים, שורדת לאורך זמן, מסוגלת להתמודד עם איומים תכופים לעצם קיומה מבלי להידרש לתקנות-שעה "מנהליות" שיעילותן מפוקפקת לא פחות מנאורותן. כמשתמע מסימני השאלה,לי קשה להאמין בכך. דמוקרטיה היא הפתרון הכי פחות גרוע, והכי פחות יציב, מבין המשטרים הקיימים. משטר הוא כלי ולא תכלית, כלי שמטרתו לשרת את צרכי הפרט - ביניהם צרכיו כחלק מהכלל (למשל הגנה) וצרכיו כפרט (למשל פרטיות). מעצם היותו כלי נדרש המשטר לענות בנסיבות שונות על צרכים שונים, ובהתאמה לשנות המשקל הניתן לצרכי הפרט-כחלק-מכלל לעומת צרכיו כפרט. כך למשל אצלנו צרכי הביטחון משמעותיים יותר מאלו שבקנדה למשל, ולכן המשקל הניתן למענה להם על חשבון צרכי הפרט-כפרט הינו רב יותר. זה אולי הופך אותנו למדינה נאורה פחות אם בעיניו של פלוני נאורות נאמדת בהתחשבות בצרכיו של הפרט כפרט, אך לדעתי אין בכך אלא ביטוי ליכולתו של המשטר להתאים עצמו לנסיבות. מהתיאור לעיל מובן שע"פ תפיסתי אין מקום לדבר על אידאלים כאשר מאפיינים משטר, שהרי משטר אינו אלא כלי שרת בידינו. השירות בצבא אינו ערך אלא מענה לצורך, בחירות כלליות שוות אישיות דמוקרטיות וכו' גם הן אינן יותר ממענה לצורך קיים. לכן בעיני טיבו של משטר נאמד במידת התאמתו כמענה לצרכי הפרטים המרכיבים אותו בזמן נתון. אלא שנסיבות וצרכים משתנים לאורך זמן באופן שוטף. חברה מאובנת היא חברה שצרכיה אינם משתנים עם הזמן, ולדעתי קשר זה הוא דו-כיווני - החברה הדינמית ביותר היא זו בה מהירות השינוי של צרכי הפרטים המרכיבים אותה היא הגבוהה ביותר. בהתאמה המשטר המשרת חברה דינמית נדרש להשתנות באופן שוטף על-מנת לענות על הצרכים המשתנים של אותה חברה. הרעיון לא מסובך, רק הניסוח שלי קלוקל. במובן מעשי אני מפרש חופש בתור יכולת לבחור, ו"חופש אמיתי" בתור יכולת גדולה יותר לבחור. אני תופס חברה בריאה בתור חברה שבה בני אדם פועלים בתוך מסגרות הקמות, משתנות ונופלות כל הזמן בהתאם לנחיצותן. המסגרות אינן התכלית כי אם כלי למענה על רצונותיו של הפרטים הפועלים במסגרתן. גם האייל הוקם ברצונו של אדם ובתקווה יסגר לא לפני שיפסיק לשרת את המשתתפים בו. מהתיאור הארוך לעיל אני מקווה שברור מדוע לדעתי החברה האופטימלית, זו בה לאדם יש "חופש אמיתי", הינה חברה המצויה באנרכיה. הנני אנרכיסט במובן שאני רואה באנרכיה את המצב האופטימלי לחברה. מימי לא ניסיתי לקדם את השלטת האנרכיה בעולם, שהרי מעבר לכך שמהגדרה אי אפשר להשליט אנרכיה, יש לי דברים חשובים יותר לעסוק בהם. אינני מפיץ רעיונות אנרכיסטיים בצורה מסודרת, אין לי כוח לזה. מעולם לא יצרתי קשר עם ההתארגניות המגוחכות שדובי והמגיבים לו הזכירו. הייתי מצרף כאן לינק לאתר פאתטי של חבורה המתקראת קומוניסטים-אנרכיסטים או משהו כזה, אבל לא שמרתי אותו. אם וכאשר נגיע לאנרכיה אני אשמח, אך סביר להניח שזה לא יקרה כיוון שמהגדרה אנרכיה היא המצב הבלתי-יציב ביותר האפשרי, ולעומתה אי היציבות של דמוקרטיה היא כאין וכאפס. למותר לציין שלעמדתי הנ"ל אין השלכה יתרה על עמדותי בפוליטיקה היום-יומית. לסיום תגובתי הארוכה מדי, אבקש לציין מספר אתרים מעולים מהם ניתן ללמוד עד כמה המצב הקיים איננו "הדרך היחידה לחופש אמיתי", אך יש העושים בו דברים יפים: adbusters.org כל טוב
www.worldgame.org www.microcreditsummit.org |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"דמוקרטיה מתגוננת", כלומר - זו שאינה מאפשרת לאלו המאיימים עליה בפירוש לנקוט בצעדים כלשהם למימוש איומם, היא יציבה למדי, נדמה לי. כמובן, אינני יכול לתת כאן תחזיות לעתיד הרחוק, אבל אני נוטה להאמין שהשיטה הזו תחזיק מעמד יותר משיטות אחרות. הדמוקרטיה הליברלית אינה רק כלי - היא אידאולוגיה. אתה ניסחת את האידאולוגיה בעצמך: לדאוג לצרכיו של הפרט. משטרים אחרים, כמו המלוכנות, לא ממש טרחו להתעניין בשלומו של הפרט. המשטר ההוא היה אמור רק לדאוג לצרכיו של המעמד השליט. הדמוקרטיה מתייחדת בכך שלא רק שהמעמד השליט הוא למעשה רוב העם, אלא שהשיטה באופן מובנה כוללת את התנאי המוסרי שגם אלו שאינם נמנים על השליטים - יזכו להגנת השיטה ללא משוא פנים וללא אפליה. לשם כך קיימת החוקה בארה"ב ולשם כך קיים בג"ץ אצלנו. להגיד שכל המשטרים מבצעים את זה אינו אלא התעלמות מהמציאות. גם הקומוניזם, בעצם הגדרתו את "הדיקטטורה של הפרוליטריון" מודה בריש גלי שאין לו כוונה להיטיב עם כלל המעמדות ועם כלל האזרחים - אלא רק עם ה"קומרדז". והאנארכיזם, מה איתו? הוא אינו מיטיב עם אף אחד. הוא אינו דואג לצרכיו של אף אחד. הוא לא קיים. האנארכיזם אינו אלא טבע האדם, וטבע האדם, לדעתי, הוא רע. על כן נדרש האדם לשיטות משטר מתוחכמות כדי להתגבר על נטייתו הטבעית להתארגן סביב ל"איש החזק"שרודה בכל מי שאינו נמנה על עושי דברו. כשלונו של האנארכיזם הוא בכך שעם שלילת גורם השיטור (המיליציה של המדינה), הרי שמהחלשים נמנעת החרות. בני האדם הם חיות חברתיות - וככאלו, אנו חיות היררכיות. אנחנו בונים היררכיות, נלחמים על היררכיות ומעריצים את אלו שבקצה העליון של ההיררכיה. הדמוקרטיה הליברלית היא השיטה היחידה שמונעת מהמגרעה הזו שלנו לגרום סבל לאלו המתנגדים לפעולותיו של ראש ההיררכיה, ומאפשרת להביא להחלפת ההיררכיה בדרכי שלום. אם כן, יתכן מאוד כי האנארכיה היא אכן השיטה האופטימלית, אבל כדי לישמה, נאלץ להפוך קודם כל ליצורים אופטימליים, ומכך אנו עוד רחוקים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''להגיד שכל המשטרים מבצעים את זה אינו אלא התעלמות מהמציאות.'' צודק, אני חוזר בי. עם זאת, אני תופס משטר ככלל, ומשטר דמוקרטי בפרט, ככלי ולא כאידאולוגיה. משטר רודני מטרתו לשרת את הרודן. משטר דמוקרטי מטרתו לשרת את כל האזרחים (על המטרות המדויקות ניתן לנהל דיון נפרד שאינו מענייני). ממטרה זו עשויים להיגזר דרישות והנחיות המופנות כלפי האזרחים, בדמות חוקים (אסור לרצוח), בדמות מטרות חינוכיות (תצביעו, תקראו עיתונים), וכו'. אך עובדה היא שאנשים המצדדים בתפיסות עולם שונות בתכלית, ומחנכים את ילדיהם ברוח אידאולוגיות זרות ואף מנוגדות, מסוגלים כולם להיות אזרחים באותה המדינה, להנות מתרומותיה ולסבול משגיונותיה. זאת כשם שיכלו להשתמש באותה מכונת כביסה או לנהוג באותו כביש. כמובן שהשימוש המשותף בכביש כרוך בציות לחוקים וכן באימוץ נורמות מסוימות של התנהגות, ואף יתכן שקיים אדם אשר ימנע משימוש בכביש כיוון שחלק מהנורמות הכרוכות בכך מנוגדות לתפיסת עולמו, אך אין בכך בכדי להקנות לכביש צביון אידאולוגי. לביסוס לוגי מעניין יותר לשלילת החשיבות הערכית של מוסדות השלטון ניתן לעיין בכתביו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ' ז''ל. קשה לי לקבל את ההנמקה האמוציונלית שאתה מביא לצורך במנהיג ובהיררכיה. שנות נעורי חלפו תחת צלו של אלי לנדאו, ראש עירייה כוחני עם פה גדול, ובכ''ז לא התעצבה אצלי תפיסה הרואה בראש העירייה או במי מפקידיו מקור סמכות או השראה על מהלך חיי. כנ''ל לגבי שאר אנשי השירות הציבורי - מתוקף תפקידם יש לכל אחד ואחד מהם השפעה מסוימת עלינו כאזרחי המדינה, אך יכולת השפעה זו אינה מלווה ברגשות הערצה מצדנו כלפיהם הבכירים מאתנו ב''היררכיה''. מתוקף השיטה הדמוקרטית הם שם לשירותנו, ויכולת התגובה של המערכת לשינויים בחברה מוגבלת מטבעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משטר הוא כלי שנובע מתוך אידאולוגיה מסויימת. זה נורא נחמד להגיד ש"הדמוקרטיה מטרתה לשרת את כל האזרחים" - אבל השאלה שצריכה להשאל היא כיצד נוצרה המטרה הזו? ברור לי כיצד נוצרה המטרה של דיקטטורה - לשליט יש כוח ולכן הוא מנצל אותו. אבל ל"אזרחים" אין כוח. רק לרוב האזרחים יש כוח, ואכן - בהרבה מקומות (כולל ישראל) המיעוטים סובלים מהזנחה וניצול. אבל הדמוקרטיה הליברלית מטרתה המוצהרת היא לשרת את כלל האזרחים כולם ולהגן גם על החלשים והמעטים שבהם. מטרה כזאת חייבת להיות פועל יוצא של מוסר ואידאולוגיה מובנים וברורים. לא יכולה להתקיים דמוקרטיה ליברלית בלעדיהם. נכון שגם אנשים המתנגדים לאידאולוגיה הליברלית הזאת יכולים להשתמש בדמוקרטיה כדי להשיג את מטרותיהם תוך דריסת הדמוקרטיה הליברלית עצמה, אך אין בכך כדי לשנות את הבסיס האידאולוגי שלה - אלה רק כדי להצביע על חולשותיה. גם לא כל האנשים בדמוקרטיה, כידוע לך, חייבים לחלוק דעות זהות. הדמוקרטיה מאפשרת מגוון של דעות, המוגבלות רק על-ידי כללי המשחק הדמוקרטיים. אני באמת לא חושב שראש עירייה הוא דוגמא טובה לסמכות. מפקד בצבא, לעומת זאת, הוא דוגמא מצויינת. כל חניך בקורס מ"כים יודע שמפקד שפקודיו יראים אותו, יקבל פקודים צייתנים יותר ונאמנים יותר. גם מאקיאבלי ידע את זה, אגב. גם ראש הממשלה זוכה ליחס של הערצה פעמים רבות, בקרב תומכיו (וההערצה לביבי נתניהו היא דוגמא מצויינת). מחקר סוציולוגי שקראתי עליו לא מזמן סימן את ביל קלינטון כמי שמשתקף, דרך עיני האזרחים האמריקאים, כ"זכר אלפא", כולל קבלת עדיפות בטובות הנאה מיניות. ההתארגנות סביב "האיש החזק" ניכרת במיוחד בכנופיות רחוב, ובצורה אחרת - סביב כוכבי רוק (שמשדרים כוחניות מטבעם). אז ראש העירייה ושאר פקידי ציבור, שאין להם בעצם סמכות משמעותית עלינו, אינם זוכים להערצה, אבל ראש הממשלה (או הנשיא בארה"ב) ושאר מובילי דעת קהל - כן (ומכאן היותם מובילי דעת קהל...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי בעיון את מאמרך ואכן משעשע העניין והייתי רוצה לעלות כמה נקודות בעניין בכל זאת. למראית עין דווקא מדינת ישראל מוכנה לקראת מהפכה ,שחיקת מעמד הביניים,גניבת כספי הציבור, ''אשכנזים ששולטים בספרדים'',שמאל למול ימין והתהום החברתי שנוצר בכל יום והמפלגות שעושות שימוש באנשים לצריכהם. המהפכה בעיקרה לא פורצת מכיוון שאנו מחולקים לקבוצות (הפרד ומשול) ופשוט שונאים אחד את השני. בתור חילוני רווק ועירוני העניין המטריד אותי בעיקר נוגע לעניין החברתי ומה שאני מקבל מהמדינה תמורת כל הכסף הרב שאני משלם לה. לעניות דעתי אחד מהבעיות שקיימות היא כשלון הדמוקרטיה בישראל , היום לא משנה במי תבחר(ולא שההיצע גדול) הדברים מתנהלים באותה צורה ואתו מעמד ממשיך להפסיד במדינה , איני מתכוון לפרוס פה את כל הנקודות שמובילות למסקנה אך זוהי נקודה לחשוב עליה. עיצה קטנה למהפכנים בבחירות הבאות אל תצביעו אני מבטיח לכם שאם יהיו הרבה כאלה המהפכה תפרוץ לבד כי לא ניתן להתעלם מציבור שכופר בממשל. חוץ מזה תהיו חזקים ובריאים רוחות מלחמה מנשבות מעלינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח היה נורא קשה לנחש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה נקלעתי לכאן, ומאחר ששמי מוזכר כאן הרגשתי צורך להגיב. ראשית, מי שכתב את הדברים כותב הדברים הרכיב רשימה מעניינת של שמות - אנרכיזם קומוניזם וכו וכו - שאינם מזיזים לי לכאן או לכאן ומדמיונו בדה אותם. הם לא מפחידים אותי ולא מלהיבים אותי מאחר שבדיוק כמו ששימשו ברשימה הם משמשים בכל מקום אחר - לתת שם ולסתום מחשבה. הדיון שהיה בגדה השמאלית היה מכוון לישראל ולא לאיזו הרצאה משמימה בתיאוריה פוליטית. שנית, ויותר חשוב, בקשר לטענה כי לא "הצענו אלטרנטיבה". נכון, אני לפחות לא הצעתי (שימו לב כיצד תמיד מי שמדבר על "מה האלטרנטיבה?" בעצם תמיד אומר שאין אלטרנטיבה - מכאן בדיוק ביקשתי להימנע). אבל זה לא אומר שאין מה להגיד על "מה שיש" ועל מה שיש לשנות- דברים שאת חלקם אמרתי בדיון. יש הרבה מה להציע: למשל, שישראל תפסיק להיות מדינה גזענית, למשל, שתהיה בה מערכת בריאות ציבורית נורמלית, למשל שהמדינה תפסיק למכור במחירי מציאה את הנכסים שלה לעשירים מקורבים לפוליטיקאים. יש המון "הצעות", אבל כשמדברים על מהפכה מדברים על משהו אחר: מדברים לא רק על הסיבה שבגללה ה"הצעות" האלה לא מתממשות. מה שיותר חשוב: מדברים על מדוע הן אפילו לא זוכות לייצוג משמעותי (כיצד, למשל מדינה מצליחה לשמור על רישום גזעי קפדני של אזרחיה ועל הפרדה גזעית שאין דומה לה בעולם המערבי, ועדיין לראות את עצמה כדמוקרטית). אני מודה לכותב על שהחשיב אותי בין היפים, לעומת "המכוערים" שבקהל, אני עצמי לא שמתי לב לכך. הסבר אפשרי לפערי הלבוש שהוא כה הירבה לדבר עליהם: אנשים שבאים לדבר בפני קהל, ואפילו בגדה השמאלית, טורחים קצת יותר להתלבש מאשר אנשים שבאים לשמוע דיון, ובמיוחד בגדה השמאלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שמעת על ריבוי הצעות החוק הפופוליסטיות שרצות כיום בכנסת. ההצעות שלך אינן שונות מאלו בדבר. "אנחנו צריכים להפסיק להיות מדינה גזענית", אתה אומר. נפלא. איך? "צריכה להיות מערכת בריאות נורמלית". מצויין. מי יממן אותה? הלוואי שהיה מדובר בדיון בתאוריה פוליטית - אז אולי היו מביאים דוגמאות והוכחות. אתה מדבר באוויר. אם אתה מעוניין בדיון קונקרטי בישראל, אני מצפה שתבוא לדיון לא כעוד אדם עם דעה, כי בשביל זה לא צריך לשים אנשים על במה - אין לך שום יתרון על פני כל אדם אחר בחדר (וכך אולי גם לא היית מרגיש צורך להתלבש במיוחד לכבוד הארוע). אני מצפה שתבוא עם סטטיסטיקות ועם ניתוח מושכל שלהן, אני מצפה לקבל ממך אינסייט. עדי (אם זהו שמה, רשימותי אינן לצידי) הביאה סטטיסטיקה לגבי מספר הזוגות החד-מיניים המאמצים ילדים או מביאים ילדים לעולם בארץ לעומת מקומות אחרים. היא הציעה פרשנות אחת, לדעתי שגויה מן היסוד, ואף הבעתי זאת בדיון עצמו, אבל לפחות היא ניסתה. רק מה? מלבד הסטטיסטיקה הזו ואי אילו אנקדוטות אחרות - היא לא הביאה השקפת עולם. אז מה יש לנו? או השקפת עולם מנותקת ממקרים מציאותיים, כפי שאתה הצגת, או מקרים מציאותיים בלי שום קשר ומשמעות, כפי שהיא הציגה. שילוב ביניהם היה יכול לסייע לכולנו. ורק הערה אחת בקשר לטענתך כי השתמשתי במילים כדי לסתום מחשבות - איך, בעצם, אתה מציע שאני אוכל לכתוב אם לא אשתמש במילים כדי להגדיר מושגים? הטענה שלך שהשימוש במושגים הוא, בעצם, מעין "ניו-ספיק" אוטומטאית שנועד למנוע מאנשים לחשוב, מובילה למעשה לטענה שאי אפשר לדבר בכלל, כי כל מילה שאומר כוללת את הקונוטציות שהחברה נותנת להן, ולכן השפה רק מקבעת רעיונות. מוזר, כי דווקא הוגי דעות וכותבי מניפסטים הם אלו שהובילו למהפכות בעבר, ומספיק שאציין את כתביהם של מרקס ואנגלס בנושא זה. מזכיר לי קצת פרק של "הכל נשאר במשפחה", שם חברה היפית של גלוריה הגיע לבית באנקר. אותה בחורה חשבה כמוך - שמילים מגבילות את המחשבה. אי לכך, היא מדברת "בעזרת העיניים". אפילו לגלוריה נמאס מהטמטום הזה די מהר... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי יקירי, אכן חשבתי בתחילה כי כתבתך על סהרוריים אילו הינה בגדר בדיחה טובה.... כעת אני נוכח לדעת שכאן מתנהלת לה תרפייה של ממש.............. נו כל עוד יש לך כוח....... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהפכות זה נורא מגניב, ויש לזה המון סקס אפיל, וזה ממש ממש כיף. ובאמת צ'ה גווארה נראה מה זה מגניב עם בארט, כמעט מגניב כמו רועי (צ'יקי) ארד- שהוא כל כך מגניב במהפכנות שלו במישור האירוויזיוני. כשהייתי צעירה והרבה יותר מגניבה (וגם היה לי המון סקס אפיל),בגיל 16, מהפכה קומוניסטית נראתה לי הדבר הנכון ביותר. אי לכך (ונזכיר שהיה לי המון סקס אפיל מהפכני) אני וקומץ חברים להוטים פעלנו בנידון. הפעולות: ריסוס גרפיטי בצבע אדום בכל מיני מקומות בשכונה. אני משוכנעת שזה מאוד עזר, ואני בטוחה שהייתי הרבה יותר פעילה מכל פסוודו מהפכנים קשקשנים שאת עיקר חייהם מעבירים בפאנלים. שיו, שכחתי לציין שזה מה זה מגניב גם ללבוש חולצות של צ'ה גווארה (למרבה הצער, אני קשישה קפיטליסטית כרגע, אבל הבו לי קומוניסט ועדיין אדע להשתמש היטב בדיאלקט המהפכני) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום לך, אני חד"שניק ומהפכות זה באמת כיף הסטה לה ויקטוריה סימפרה!!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, חד''שניק יקר, אני מסכימה איתך שמהפכות זה דבר מאוד משחרר הורמונלית. אבל כל הדיון הזה נסוב (למרות שדילגתי, בעצלנותי, על חלקים נרחבים ממנו) על הרלוונטיות של חדוות הנעורים האינפנטילית משהו לשנות את העולם, לא משנה איך, לא משנה למה. חדווה זו הפכה לתחביב אצל כמה שמאלניים מתוסכלים שקצו במציאות הפוליטית המשעממת, אבל הם נדבקים לנושאים מופרכים שאינם ברי הגשמה, וחבל,שכן ביקורת חריפה, אבל רלוונטית, על המצב העלוב למדי של עולמנו היא דבר חיוני. אבל הפאנלים המשמימים האלה לא תורמים לדבר פרט לכמה התחכחויות הורמונליות בין השמאלנים הצעירים והנלהבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרצון לשנות משהו בעולם הוא טבעי לגמרי, וכל אדם שפוי רוצה במידה מסוימת - כמובן שיש אנשים כמוני שפעילים ב''צעירי חד''ש'' וגם מוכנים לפעול למען המטרה של חברה צודקת ושיוויונית יותר - לשנות את העולם, להפוך את העולם למשהו יותר טוב, על-פי הגדרה סוביקטיבית. אבל ה''לא משנה למה, לא משנה איך'' מצמצם את הציבור אליו את מתייחסת לציבור האנרכיסטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין בדיוק למה אתה מתכוון כשאתה כותב חברה שוויונית וצודקת יותר, גם איני יודע בדיוק לאיזה סוג של קומיניזם אתם חותרים בחד''ש, האם כמו בסין שבו הנשיא הוא העריץ הבלתי מעורער ומרשה לעצמו לעשות מה שהוא רוצה (כמו לשרוף את כל ספרי ההסטוריה על סין) או כמו רוסיה שבה האינדבדואל מנוון לחלוטין שכן הוא שייך למעמד מסויים וללא קשר למעשיו ''שכרו '' הוא כשל האחרים ובעצם אין מוטיבציה לאף אחד שאינה מונעת ע''י הממשלה שלה אין אופוזיציה . הייתי רוצה ממך כמה הבהרות לאיך נראים הדברים שצריכים להראות מסוג הממשל ועד לפרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבודה מוכרזת בזאת אויבת העם. הציבור מתבקש לעצור את אויבת העם ולהביאה בפני דין צדק בתנאי שדה. בברכות חמות, מ''מ יו''ר הסובייט הצבאי-מהפכני העליון (בהקמה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שהדיון גווע אבל בכ"ז התגובות האחרונות מצד נערי חד"ש מתחילות לעצבן אותי. אתם מנפנפים בתדמית של פעילים למען חברה הומניסטית יותר, תוקפים את צבא הכיבוש והציונות הקולוניאליסטית-אימפריאליסטית-אמריקניסטית-בולגקוביסטית ושאר איזם מתורגמים מלפלטים סובייטים. באותו זמן אתם שותקים כדגים כשמיליון פלשתינים נרמסים תחת זרועו הרודנית של ערפאת, שמדינת ישראל יבאה לפה מתוך אמונה חסרת בסיס שימכור את הפלשתינים במשקל ובזול. אתם שותקים כשבירדן ארה"ב מממנת באמצעות סוכנות הביון שלה מונרכיה מלאכותית המשרתת בחולשתה אותנו ואת האמריקנים. אתם שותקים מול הדיקטטורה המצרית ומול העריצות הסורית הנוראה, שככל משטר רודני לא מהססים לטבוח במתנגדיהם. החזות האינטרנציונליסטית הצבועה שלכם נשלפת מהמגירה רק כשצריך לחבק איזה נער מעזה או נערה מנצרת, אך לעולם לעולם לא תאמתו אותה מול המציאות המזרח-תיכונית. הפוסטרים על הקירות לא נועדו רק לפתות את המפלגה הקומוניסטית לממן את המועדון המתלהב ברחוב אחד העם, אלא לא פחות מכך לכסות על התחת המסריח מצביעות שלכם. שמאל אמיתי יוצא לרחובות להכשיל את התאגידים בסיאטל, להזכיר לציבור השבע בארה"ב ובאירופה שהקפה והסוכר שלהם הם צרתם של 5 מיליארד אנשים אחרים, אתם סתם חבורה צבועה של פוליטרוקים ומתלהבים. וזה למה לא אצביע חד"ש. ממילא תמר גוז'נסקי תמשיך לבצע את פעילותה הפרלמנטרית המבורכת בלי קשר לאוננות הקולקטיבית שלכם, וגם אם חד"ש תקבל 2 מנדטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליאור, ליאור, ליאור, שמעת פעם על גוף ששמו "פורום הנוער הרדיקלי"? אני לא חושב. הפורום הוא הגוף שמאחד את גופי השמאל הסוציאליסטי בארץ. בפורום גם מעלים שאלות כמו איך לפעול בקשר לכל הדברים שהזכרת. אני מתנגד לצורה המסולפת בה הצגת את "הגדה השמאלית" ואותנו ("צעירי חד"ש"), וגם אני לא יודע ראית חדשות ביום שברברק לחץ את היד של נשיא סין הרוצח שאיבד כל זכר לאידיאולוגיה הסוציאל-מרקסיסטית, אבל (!!!) בדיוק באותו היום עשינו הפגנה המונית מול הבית של ברברק, נגד התמיכה שלו במה שהרוצח עושה בסין. ואם אתה מדבר כל כך יפה ובמילים גבוהות על המהפכה, אז אני רוצה לשאול אותך שאלה. ליאור - אתה, פעיל באיזהשהו גוף מהפכני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי הזה גמר את המאמר שלו בשאלה למה ישראל בכלל צריכה מהפכה והשאלה הזאת לא נכונה. ישראל צריכה מהפכה. תסתכלו על הכנסת, הכול שם בית זונות אחד גדול. בדוגרי, זה לא מה שחשבנו שיהיה כשאמרנו דמוקרטיה. השאלה היא לא אם ישראל צריכה מהפכה, אלא מה האלטרנטיבה. כחניך בנוער העובד והלומד טחנו לנו את השכל על סוציאליזם, על קרל מרקס, ברל כצנלסון, מרטין בובר. אבל כשמסתכלים על האופציה הזאת רואים שזה לא כזה שוס כמו שעשו מזה בדוגרי אין לי שום כוונה לחלק את התוצרת החקלאית שלי עם אנשים שאני לא מכיר! השעורה הזאת שלי! הרבה אנשים חושבים שמהפכנות מתקשרת לסוציאליזם רק בגלל שצ'ה גווארה הוא פוטוגני אחושרמוטה. תצאו מהקטע הזה! לדעתי סוציאליזם הוא משטר שהוא בגדר אוטופיה לחברות קיימות. יצר האדם הוא אנוכי מטבעו ולכן אין אפשרות לקיים סוציאליזם בחברת שפע. בשביל מה צריך סוציאליזם? סוציאליזם מתאים לחברות בהתהוות. כשיש מטרה משותפת. כשצריך לבנות משהו. למשל את ארץ ישראל. כל שנות החמישים הקיבוצים היו שלאגר ומאז הם על הפנים. למה? כי הגענו למצב בו אנחנו יכולים להתרווח אחורה ולהתחיל להשיג קצת כסף. סוציאליזם בעיני הוא לא יותר מכלי להשגת מטרות. ברגע שאתה מייצב את החברה שהקמת, אין צורך בסוציאליזם יותר. זה אולי מבעס, אבל סוציאליזם בחיים לא יתקיים בחברת שפע. אז תפסיקו לנסות להכניס את זה בכוח. יש סוגים אחרים של מהפכות. אני אישית בעד לינץ' פרוע בחבר-הכנסת יהושע מצא ובבני משפחתו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר עמית ריבלין המכובד, אנא ממך פרסם את תגובותייך המחכימות תחת שמך האמיתי וחדל להכתיב את יצירתו המשובחת של ד. בואי בהגיגייך המנומקים והמנוסחים לעילא. בתודה מראש, גלעד דנבום |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהפכות הן מטבען אלימות - ולכן פוגעניות והרסניות בדרך כלל הן השיגו את ההפך ממה שרצו להשיג- ראו את המהפכה ברוסיב או את זו הצרפתית ללא ספק ששינוי עמוק ורציניתוך המנעות מאלימות והתבססות על שכנוע ומאבק בלתי אלים היה משיג תוצאות טובות יותר דובי - אני מצר על כך שאתה ורבים אחרים בלבתם מושגים ונכנסתם למקובעות תפישתייות רווחות בציבור ראשית- הדיקטטורה שהיתה בברית המועצות ובסין אינה חלק מהקומניזם- בדיוק כמו שהקפיטליזם אינו חלק מהדמוקרטיה (להזכירכם גרמניה הנאצית היתה קפיטליסטי דמוקרטיה, דיקקטורה ואנרכיזם הם שיטות ממשל אנרכיזם , קפיטליזם וקומניזם הן תפיסות כלכליות. (אנרכיזם הוא מיוחד בכך שהוא גם תפיסה מדינית וגם פוליטית( אנרכיזם זה לא אי סדר - רחוק מכך הוא מצביע על כלים לארגן את החברה (לאו דווקא כתוצאה מראיה קוסמופוליטית( לל א שליטים - דרך אגב דובי האם ידעת שגם לדמוקרטיה התנגדו בעבר ע"י אותם טיעונים שהעולו כאן גם על ידך? "הדמוקרטיה היא אוטופיה לא תתכן חברה ללא הסדר הפיאודלי "אם לא יהיה מלך מה יהיה- כולם יהיו אדונים? כן כן - טיעונים שנשמעים לנו מופרכים היו אלה שהחזיקו את המלוכה בשלטון במשך מאות ואלפי שנים. להזכירך עוד דברים שהיו מוסכמות חברתיות ? למשל ששחורים נידונו לחיי עבדות מאז היוולדם או שנשים לא צריכות להצביע כידעתן דומה לבעליהן ? אני לא קומוניסט- ובוודאי שאיני חושב שכל ההון צריך להיות מרוכז בידי המדינה-פשוט בגלל שאני מתנגד לריכוזיות אותה ריכוזיות שהשוק החופשי והתאגידים דוחפים אותנו היום אליה השלילה המהירה שלך את האלטרנטיבה וההצמדות האידאוליגית שלך לקפיטליזם הקפיטליזם מכיל בתוכו את ההרס של עצמו למיטבה ההבנה ההכלכלית של היום הוא אינו יכול להתקיים שכן הוא מנהיג כלכלה של מערב פרוע במה שהפך להיות ספינת כדור הארץ (הכלכלן בולדווינג 1968 לא כל מי שמתנגד לקפיחלטיזם צריך להיות אנטי דמוקרטי- לרוב זה להפך. לא כל הדיון הכלכלי נע בקציר המשעמם של "כמה סמכות צריכה להיות למדינה" שהקומוניסטים ותומכי התאגידים הצליחו להכניס את הציבור אילו במאה השנים האחרונות- יש שאלות כלכליות הרבה יותר חשובות שאף אחד לא שם לב אליהן והן במישורים אחרים (כמו למה בבני ברק יש עוני גדול וגם תוחלת חיים ארוכה) יש הסבר לכך והוא נעוץ למשל בכלכלה הלא רשמית שקיימת בתחומי החברה והסביבה אני משאיר קישור למאמר שמתאר את קווי הדמיון בין קפיטליזם לקומניזם וכן את המאמר על המערב הפרוע ספינת החלל של כדור הארץ יום טוב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בני ברק יחידה בעולם ביחס בין העוני לתוחלת חיים הסיבה - הם לא מדווחים על מתים, כדי להמשיך לקבל קצבאות מביטוח לאומי!!!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. על תוחלת החיים בבני-ברק: מעלי מוצע הסבר קונספירטיבי, שנראה לי מפוקפק (האם יש לכותב תימוכין? אפילו תושבי בני-ברק מתים ברובם בבית חולים, אני חושב; שלא לדבר על זה שאחרי שגומרים להלל אותם צריך לקבור אותם). עד כמה שאני מבין, העוני של הבני-ברקאים לא צריך להשפיע רבות על תוחלת החיים שלהם, כיוון שתוחלת החיים נקבעת בעיקר על פי רמת שירותי הרפואה. אם משווים בין מדינות, ברור שיש קשר בין רמת הרפואה לעושר; אבל תושבי בני-ברק נהנים משירותי רפואה ברמה גבוהה, כזו של רוב אזרחי המדינה העשירה-יחסית ישראל. בנוסף לכך, העוני שלהם לא מגיע עד כדי תת-תזונה. 2. גרמניה הנאצית לא היתה קפיטליסטית. היא היתה משק מולאם וריכוזי. התאגדות עובדים נאסרה, למיטב זכרוני. בעצם, מבחינה ארגונית היא היתה דומה קצת, אולי, לכלכלות הקומוניסטיות; למעט העובדה שהיא היתה הצלחה מסחררת בכל מדד כלכלי, נדמה לי (אבטלה זניחה, צמיחה אדירה ואני חושב שגם שוויון יחסי). כמובן שאי אפשר לבודד את השיטה הכלכלית מהמגוייסות הטוטאלית של העם הגרמני אז, ומהטרור שבאמצעותו נאכפה המגויסות הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה לאריכות הימים של החרדים היא פשוטה - הם עושים כל מאמץ להאריך את חייהם של זקניהם, בניגוד ליחס המכוער לזקנים בחברה החילונית. אולי, על פי משנתו של פרנקל, העובדה שהחרדים מעניקים משמעות לחייהם, גם בזיקנה, גם היא מוסיפה להם ימים. בכלל, אצל החרדים יש מודעות גדולה לנושאי בריאות (אם כי לא לכושר גופני). ואגב, באשר להצגת החרדים כעניים ביותר במדינה - א) האם הנתונים כוללים את הקצבות שירותי הרווחה ? ב) אולי פשוט הם לא טורחים לדווח על הכנסותיהם לרשויות המס. הם מתעצלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן, סביר מאוד אפילו, שיחס החרדים לקשישים טוב והגון בהרבה מזה של החילונים. אני עדיין מתקשה לראות את הקשר של זה לתוחלת החיים. מה עושה החילוני הטיפוסי עם אימו הקשישה? שם אותה ב"בית הורים". שם היא מקבלת טיפול צמוד של מיטב הרפואה המערבית, לא נעים, לא תמיד אנושי, מבזה לעתים קרובות, ואולי אף גורם לרבים מהקשישים לפלל כבר להסתלקותם - אך לשווא, שכן מטרתו העליונה של הטיפול הרפואי הצמוד הוא להאריך את חייהם ככל האפשר. ההבדל ביחס מתבטא רק באיכותם של החיים הללו. ייתכן אמנם שאיכות החיים הגבוהה יותר (אולי) של הקשישים החרדים עושה אותם בריאים יותר באופן פסיכוסומטי. אבל הייתי שמח לראות נתונים מוצקים יותר. לפני זה הייתי מנסה הסברים פרוזאיים יותר. למשל, מהם הרגלי העישון הממוצעים בקרב החרדים? בקשר לעוני שלהם: Come on! לא, אין לי נתונים, אבל בתוך עמי אני יושב (משפט חביב על מי שאין להם נתונים). יש לי התרשמות אמצעית מכתבותיהם של שחר אילן ואבירמה גולן (שמכירים יותר מקרוב את החרדים, ואין לי יסוד לחשוד שמטרתם לסייע לחרדים להעלים מס), אבל מספיק מבט בלתי אמצעי על בני-ברק מכביש גהה. הם עניים. כנראה יש ביניהם בודדים (מאוד) עשירים, אבל רובם המכריע של תושבי השכונות החרדיות הם בבירור עניים. אם לא, מה לעזאזל הם עושים עם הכסף? אתה רואה אותם מטיילים לחו"ל בהמוניהם? קונים מערכת קולנוע ביתי? זה מצד ההוצאות, ומצד ההכנסות: האם אתה רואה חרדים רבים מול המחשבים בחברות ההזנק? רופאים בכירים? עורכי דין, רואי חשבון? סתם אחראי משמרת במפעלים? אנו החילונים מתרגזים, ואולי בצדק, על כספי המדינה שהם מקבלים, אבל הרי כ"משכורת" לאדם זה באמת מעט מאוד, וזה צריך לפרנס ילדים רבים. על פי כתבותיהם של אילן וגולן הנשים הן המפרנסות העיקריות, והן עושות זאת בעבודות דחק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר שבין נתינת משמעות לחיים לבין הארכת תוחלתם הוא מוכח במחקר. באשר לחרדים, אני מכיר את החברה החרדית מקרוב ממש (עקב קשרי משפחתי הענפים), ומתקשה מאוד להאמין שההורים החרדיים, המסוגלים לממן דירה ונישואים לילדיהם הרבים כל כך, המאכלסים את חנויות הבגדים היקרות בבני ברק, הממנים אינסוף גמ''חים למיניהם, עניים יותר מתושבי שדרות או אופקים. בחברה החרדית יש הרבה יותר כסף ממה שמדווח. בכך אין לי ספק. ברור אומנם שבני ברק אינה סביון או כפר שמריהו, ואפילו לא צפון תל אביב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה מאוד להאמין שהטיפול הרפואי הניתן בבית אבות (לאו דווקא יוקרתי) יהיה שקול לטיפול רפואי פרטני בחברה החרדית, שאינה חוסכת כלל כאשר מדובר בצרכי רפואה (עוד פלא כלכלי חרדי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, מתברר כי אתה מכיר את החברה החרדית יותר מקרוב מאשר אני. אז שתי שאלות יש לי אליך (בכנות אני רוצה לדעת את התרשמותך, לא סתם בשביל הפולמוס): הייתכן כי ההסבר לפלאים הכלכליים הוא כי "הכסף הגדול" בקרב החרדים מתרכז אצל מעטים שמרוויחים אותו בעסקים, ואלה תורמים אותו בתוך הקהילה לגמ"חים, למימון, נאמר, טיפולים רפואיים או חיתון ודיור להמון העני? והשאלה השנייה: בלי נתונים סטטיסטיים, סתם מתוך התרשמות סובייקטיבית שלך: מה מידת העישון שם, בהשוואה לשאר האוכלוסיה? אם פחות, כפי שמרמז הסטראוטיפ הנבער שלי, האם אין זו סיבה לתוחלת חיים גבוהה יותר - משמעותית יותר מאשר אופי הטיפול בקשיש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א)הגמ''חים הם אכן פלא פלאים של ממש. מסתבר שהתורמים העיקריים להם הם אכן חרדים עשירים (גם מחו''ל), הנוהגים להפריש לצדקה מעשר מהכנסותיהם. ב)מידת העישון אצל הגברים החרדים נמוכה אולי במעט מהעישון אצל גברים חילונים. אך אין הבדל משמעותי, להערכתי. אומנם, נשים חרדיות אינן מעשנות, בשום פנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. היתה יוזמה פרטית בגרמניה הנאצית. בניגוד לברה"מ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיטה בגרמניה הנאציתהיתה השיטה הקורפורטיבית. באופן גס אפשר לומר שלכל מעמד או שדרה היה תפקיד. גם לבעלי ההון ולתעשיינים היה תפקיד והם הרוויחו יפה. לנשים למשל היה תפקיד: להוליד ולגדל ילדים אריים בריאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיחור של כמה שנים... שתי הטענות שלך בסעיף 1: כיוון שתוחלת החיים נקבעת בעיקר על פי רמת שירותי הרפואה ושתושבי בני ברק נהנים כמו שאר אזרחי המדינה מרמה גבוהה כשל שאר האזרחים, נסתרת על ידי העובדה שיש פער של עד 6 שנים! בין תוחלת החיים במרכז לבין תוחלת החיים בפריפריה הדרומית והצפונית. לעוני יש השלכות רבות הקשורות בין השאר להשכלה תזונתית ורפואית ונגישות לרפואה טובה, הן מבחינת מהירות הנגישות והן מבחינת איכות הנגישות, אין המדובר בתת-תזונה כלל אלא בגורמים שהזכרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה רופא הסביר פעם שההסבר, או חלק מההסברים, להפרש בתוחלת החיים בין מקומות יישוב דתיים-חרדיים לבין שאר המקומות, קשור בכך שהנשים החרדיות נמנעות מלגשת לבדיקה רפואית כאשר מופיע בגופן משהו חשוד העלול להוות אינדיקציה לסרטן שד, והן מגיעות לבדיקות ולטיפול בשלב מאוחר מדי. כיון שסרטן השד הוא גורם מוות מוביל, יש לו השפעה על תוחלת החיים הכללית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזה אפקט משמעותי (מישהו עם קצת סבלנות וקשרים אצל הדוד הטוב יכול לחשב, במקורב, את גודלו). ניחוש פרוע שלי היה נועץ את הסיבה באורח החיים והרגלי התזונה השונים. מהמדגם הקטן שאני מכיר נראה שפחות דתיים עוסקים בפעילות גופנית ויותר דתיים אוכלים צ'ולנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני הדברים יכולים להיקשר לפחות חשיפה לידע על חשיבות האיתור המוקדם ולמחקרים על חשיבות הפעילות הגופנית, המרכז מעורה ומיודע יותר. החרדים נמצאים פיזית במרכז אך כהוויה הם לגמרי שוליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהמדגם הקטנטן שאני מכיר1, ילדים גורמים לעלייה במשקל, ירידה בכושר הגופני, ירידה משמעותית בשעות השנה, וירידה ככלל במשאבי הזמן, מה שמיד מתבטא גם בהתדרדרות הרגלי התזונה ושאר ירקות2. זה נראה לי הפרמטר המבדיל הכי משמעותי שאני יכול למצוא בין האוכלוסיות הנ"ל. 1 אני פוגש אותו במראה מדי יום. 2 פחח, למי יש זמן לבשל ירקות, בקושי יש זמן להרים טלפון להזמין פיצה ;-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אם יש מתאם שלילי בין מספר הילדים במשפחה לבין תוחלת החיים של ההורים, וזאת אחרי שמתקננים עבור כל מיני משתנים כמו ''אורח חיים דתי''. אני מנחש שאם היה מתאם משמעותי כזה כבר היינו שומעים עליו (אם כי גם על המתאם ישוב דתי-תוחלת חיים לא שמעתי עד היום). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהמדגם הקצת יותר גדול שיצא לי לראות בסופר של הדתיים שהייתי נוהג לקנות בו פעם, הרגלי התזונה שלהם באמת לא משהו. אבל אם אני צריך להמר, אז הרגלי התזונה שייכים יותר למעמד הסוציו אקונומי מאשר למספר הילדים. השמנת יתר פוגעת בימינו הרבה יותר בעשירונים התחתונים. לא רק בארה''ב אלא גם בארצנו, עד כדי שאתה יכול להבדיל בארוע ארצי של צופים נניח, בין, שבטים שבאו מאזורים ממעמד ס''א נמוך לבין שבטים ממעמד ס''א גבוה לפי שיעור השמנת היתר. הפערים, לצערי הרב, ניכרים בקלות. ידוע שהשמנת יתר מקצרת עד מאוד את תוחלת החיים. לפיכך אני משער שתוחלת החיים בהתנחלויות, שם שיעור השמנת היתר נמוך יותר, תהיה גבוהה בהרבה מאשר בבני ברק, עם אותה כמות ילדים למשפחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים. כמובן שיש גם מתאם בין מספר ילדים למעמד סוציו אקונומי, אבל זה כבר תירוץ עקיף מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת - מבלי להיכנס שוב לשאלה האחוזית בתוחלת החיים, הגעתי כרגע, בעקבות רפרוף מהיר על כמה כתבות, למסקנה שמה שצריך דחוף זה רופאות-נשים בתחומי הכירורגיה והגניקולוגיה באזורים עם ריכוזי אוכלוסיה חרדיים. יש לשער שזה נכון גם למקומות ערביים. חבל שהראש היהודי הגאוני לא אירגן את זה כבר מזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהכתבה שהבאת עולה תמונה הפוכה לטענה שלך. שיעור המוות הגבוה של נשים חרדיות מסרטן השד נרשם ב 2002 (ומאז לא נאספו נתונים על בריאות האישה החרדית) ואילו שיעור ההענות של האישה החרדית לממוגרפיה עלתה פלאים מ 50% ב 2009 ל 65% ב 2012. ניתן לשער שב 2002 השיעור היה נמוך יותר מאשר ב 2009. ולפיכך ניתן להסיק שתוחלת החיים של האישה החרדית גדלה פלאים בעשור האחרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין טעם לקחת נתון אחד ספציפי וממנו "להסיק שתוחלת החיים של האישה החרדית גדלה פלאים בעשור האחרון". עובדתית, לא זה מה שקרה. עובדתית, "תוחלת החיים של נשות בני ברק מאד נמוכה. הגברים במקום השני בארץ, והנשים במקום אחר לגמרי. הפער זועק לשמיים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שיותר דחוף זה רבנים שמבינים שבדיקה אצל כירורג או גניקולוג גבר היא פיקוח נפש. חבל שהראש היהודי הגאוני לא ארגן את *זה*. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגרום לרבנים לשנות דעות "הלכתיות" שהם מחזיקים בהן עשרות שנים? זה נשמע לי יותר קשה מלגלגל סלע במעלה ההר. לדאוג למספר כך-וכך של רופאות, בין אם באמצעות עידוד עוד בתקופת לימודיהן ובין אם בסיוע בונוסים כשהן כבר עובדות, ובידיעתן כרופאות - לא כרבנים עם ראש קשה, שמדובר בפיקוח נפש - זהו עניין שהוא בעיקרו טכני והוא כנראה יותר אפשרי לביצוע. כשמישהי התכוונה פעם, מזמן, לפרסם באיזשהו מדור לנשים בעיתון דתי, יתד נאמן או משהו כזה, כתבה על חשיבות הגילוי המוקדם, קודם כל העורך לא הסכים (נדמה לי שהיא היתה האישה היחידה במערכת), משום שהיתה אמורה להיות מוזכרת שם המילה "שדיים", והוא אמר שזה יעורר את התנגדותן של הקוראות הקבועות. כשהוא סוף סוף הסכים, היא היתה צריכה לקבל אישורים מאיזה שלושה ארבעה רבנים וזה היה הקטע הקשה, נורא קשה, בכל הפרשה ההיא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זעקתו של אנרכיסט בודד כנגד ארגוני האנרכיסטים הגדולים והמאורגנים. מאמר משעשע: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל טוב שיש מי שחושב על מ,ה,פ,כ,ה זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות למדינה. אני בעד תלוי על מה ולמה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה לא ארוכה מדי ב"הארץ" על "סלון מזל", ספק חנות ספרים ספק מפקדה או חמ"ל של אידיאליסטים ואנרכיסטים על גבול אזור שנקין בת"א: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודע לעובדה שאני מעוניין להגיב "קצת באיחור" האם מישהו בכלל עוקב אחר האתר ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצב לא טוב במדינה נכון? יופי. הזקנים מקבלים 2400 ש"ח בחודש. לזוגות נשואים צעירים אין אפשרות להתקיים. חיילים מקבלים רק 400 שקל בחודש. חינוך של הילדים שלנו. משכורות שכר עבודה 6000 ש"ח. שכרות 4000 ש"ח . מיסים. מים. חשמל. אוכל. דלק. הכל יקר אי אפשר להתקיים. אי אפשר לשרוד. אנחנו באים בשביל כל הבעיות כל מי שכואב לו ומרגיש שהממשלה דופקת אותו. וקשה לו לחיות בכבוד. יוצאים למען העם. כיכר המדינה. כיכר הלחם הישנה. כיכר המהפכה בישראל. המהפכה בישראל מיקום: כיכר המדינה זמן: שבת 13 אוגוסט 2011 21:00 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיט, אני בטיול בחו"ל עם המשפחה בתאריך הזה. אפשר לדחות בשלושה ימים (או בשבוע)? גם אני רוצה לקום ולקבל את מה שמגיע לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר דוחים, אפשר בחודשיים - שלושה, כדי שלא יהיה כל כך חם? גם אני משלם כ-4000 ש"ח בחודש על שִכרות, ומאז שהעלו את המיסים גם בפסיקים התחלתי לחסוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חודשיים שלושה מכניס אותנו לחגי תשרי, ומיד אחר כך מגיעים חגי הגויים ימ"ש, אז אולי נסגור על פברואר-מרץ 2012? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |