 |
269 |
 |
|||
 |
|
 |
|||
 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
 |
ברק עושה מה שטוב כנראה, לדעתי ולדעתו, אך האופן בו הוא עושה זאת הנו שגוי. ראש ממשלה אמור וחייב לקבל גיבוי ותמיכה מספקים בכדי לפעול בעניינים חשובים וגורליים. הדרך בה הוא פועל, הזחוחה והבטוחה בעצמה יתר על המידה, גם יש צדק בחלק מדבריו, יש בה יותר מבעייתיות. אך אם ברצונך, או כל מישהו אחר להתריע, יש גם צורך בשינוי הגישה. אנשים, בעת שהם נוהגים להתריע כנגד תופעה או דמות מסוימת, נוהגים בה בעת להגזים בצורה מועטה עד פראית ביותר. החונטה- גם נכון וגם רחוק ביותר ועל אני משער, יעידו אנשים שסבלו מנחת זרועה של החונטה. בישראל יש הרגשה באוויר ובפועל של שלטון גנרלים. מה לעשות שיש גיוס חובה. אז נכון שישנם אמצעים, כגון זה הנהוג בארה''ב, אבל בכל ההבדל בין שלטון הגנרלים הישראלי ולחונטה הוא רחוק מאוד ולא יגיע לידי כך. לפרט על החונטה- ממש אין צורך, אך דרך הפעולה של החונטה הייתה אכזרית, אלימה וקטלנית- הרג ושלטון רודני משותף, דומה לשל המנהיגים הגרועים ביותר בהיסטוריה. גם אם ברק טועה, יש לו רצון אמיתי לשלום. גם אצל רבין לא הייתה תמיכה גדולה כזו בתהליך השלום. אני זוכר אפילו התנגדות רבה. אם מישהו מבקש להתריע, כדאי לו למטרתו שלא יגזים ויראה את העניין בצורה פרופורציונלית יותר ורגועה יותר. אולי אז אנשים אכן יקומו ויעשו משהו ותגובתם תשתנה. |
 |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל כך הרבה מלל וכל כך הרבה נושאים, אחד אחד. גרנלים תמיד היו, ותמיד יהיו, פוליטיקאים בפני עצמם. את הגנרלים ממנים פוליטיקאים (כל מינוי של אלוף משנה עובר אישור של שר הביטחון וכל מינוי של תת-אלוף ומעלה עובר אישור של ראש הממשלה). האם נראה לך שהשיקול ה"ענייני" של יכולת הוא הקובע? האם לא הגיוני שבעל הסמכות יקדם את אלו שתומכים באותה פוליטיקה שהוא מנסה לקדם? על מה לדעתך היה הדיון האם למנות את מתן וילנאי או את שאול מופז? מי מוכשר יותר לנהל את צה"ל? האינך חושב ששניהם מוכשרים כנראה במידה דומה והשיקול המכריע היה המדיניות שיובילו? וזה לא קורה רק אצלנו. אניע מחזיר אותך כ-10 שנים לאחור להחלטתו התמוהה של נורמן שוורצקופף להפסיק את מלחמת המפרץ השניה כאשר הכוחות האמריקאים היו במרחק של 100 ק"מ מבגדד *בניגוד גמור* לדעתו של הנשיא בוש. לראיה, הנשיא החמיר כל יום את תנאי הכניעה מסדאם (שנענה כל יום מחדש לתנאים המוחמרים עד אשר החליט הנשיא בוש, בצר לו, פשוט לא להעמיד יותר תנאים ולהצהיר שהמלחמה תמשיך עד כיבוש בגדד) הרי לך דוגמא מארה"ב *הנאורה* לגנרל שבדרכו קובע את הפוליטיקה של המלחמה. ולשאלה הצפוייה - "אז למה בוש מינה את שוורצקופף?" לא בוש מינה - ריצ'ארד (דיק) צ'ייני, שר ההגנה לשעבר, מינה. אגב, צ'ייני היום נמצא בחבר המנהלים של אחת מחברות הנפט הגדולות בעולם - מפתיע? אולי זו בורותי, אבל כן, חסרות לי ראיות לעובדה לכאורה שהעלת כי "רוב הציבור (היהודי) תומך במטרות המתנחלים. אולי גם רוב הציבור תומך באימוץ הגלעד כחלק ארץ-ישראל של מלכות שלמה? כבר דנתי כמה פעמים בשאלה "מה הציבור רוצה?" הציבור רוצה מה שנראה לו כרגע, הציבור רוצה לפעמים חומוס בדמשק, לפעמים לקנות סלון ברמאללה, וגם לבנות גדר סביב רצועת עזה ולהגיב בירי תותחים ובהפגזות נוסח לבנון על כל ירי של קיצוני. אם תצליח למצא ציבור רציני, תודיע לי. כפי שכבר טענתי, כך לא בונים מדיניות או אסטרטגיה. הכתיבה שלך על השמאל והימין משקפת דעה רדודה נפוצה שניתן לסכם אותה כך "אם X אמר Y ו X במפלגה של Z אז גם Z אמר Y". במתמטיקה קוראים לזה סגור טרנזיטיבי. השיח הישראלי (והאמת, לא רק הישראלי) לא מבחין בין פוליטיקאים למפלגות אליהן הם שייכים ולכן נוטה לדיכוטומיות אידאולוגיות ברורות לכאורה ומפספס את הפוליטיקה האמיתית. אפילו החלוקה לימין ושמאל היא חלוקה מלאכותית, שבמקרה במדינת ישראל מתבצעת לפי הדעות לכאורה בנושאים המדיניים. כפי שכבר נטען כאן, מפלגת שינוי למשל, היא מפלגה ימנית מובהקת בסטנדרטים אירופיים. אז מה? אם תבקש מהאדם ברחוב למקם אותה במפה הפוליטית תקבל מרכז עד שמאל. שוב, חלק מהרדידות של הדיון הפוליטי בארץ. אשר לערפאת, כאן, לשם שינוי, אני מסכים עמך. *ערפאת* *עדיין* *לא* *פשט* *את* *המדים*. יתכן בפירוש שכפי שכתבתי "בדם ואש פלשתין תקום" - וזה לדעתי מה שמנסים ברק וקלינטון למנוע בפסגת קמפ-דיויד. עכשיו, מה חשוב לך יותר, כאדם מעשי. שברק (ברוג ולא פרוג אגב) יתנהג כגנרליסימו מול תומכי "בדם ואש פלשתין תקום" בכנסת (מבחינה פרקטית ולא רק אידאולוגית) או איום מרומז, שמושמע כבר חמישים שנה מאז ימי מפא"י וחושיסטאן ועד המועצה לביטחון לאומי שהקים בנימין נתניהו? הפרקטיקה או הדיאלקטיקה? לי חשובה יותר הפרקטיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהסגור שתיארת הוא דווקא סגור שקילותי כלומר טרזנטיבי רפלקסיבי וסימטרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טוען: השמאל העשיר, אנשיו יברחו להם אל מחוץ לארץ בשעה שהעניים המרודים, אנשי הימין הנאמנים, ישלמו את המחיר. ממש חזון מרקסיסטי בלבוש ימני. בוא נעשה אבחנה קטנה: האנשים שעליהם אתה מדבר (מרצ בעיקר, אני מניח) הם שמאל אמיתי. הם לא רוצים שלום רק מתוך אגואיזם, אלא בגלל שהם מאמינים, ולא משנה כרגע אם זו ראיה אנושית מתורבתת או ראיה מתיפיפת ונאיבית, שלפלסטינאים מגיעה מדינה. אי לכך, הטיעון על "בריחת השמאל" לא שונה מ"התגוננת הימין", שכן שניהם פועלים מתוך אידיאולוגיה (מה עוד שאני לא בטוחשכל מצביעי השמאל יברחו להם מהארץ או יארגנו מחאות). שאר אנשים השמאל עליהם אתה מדבר הם אנשי מרכז, שמתוך הרגל מצביעים ישראל אחת על גילגוליה השונים. והם ישארו וילחמו. קשה לי להאמין שמחצית, פלוס מינוס, מהעם תפקיר את המחצית השנייה, מה עוד שחזון סטייל אהוד-אולמרט-פלסטינאים-יורים-על-הר-הבית כבר די נמאס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אני מאוכזב מגנראלים כמנהיגים אם כי אולי מהיבט קצת שונה משלך. שלא כמוך, איני חושב שהגנראלים שעברו אצלנו את המטחנה הפוליטית סכנו את הדמוקרטיה, משכו לכוונים פשיסטיים וכדומה. דווקא מהבחינה הזאת נראה לי שהם השתלבו במערכת הדמוקרטית ולא נשקפה מהם שום סכנה לדמוקרטיה. האכזבה שלי מהם היא מנקודת מבט אחרת לגמרי. אני מתכוון לכך שהגנראלים הוכיחו שאין הם מסוגלים להיות מנהיגים אידיאולוגיים, להוביל קו מסויים ולמשוך את העם אחריהם. מה שעשו כולם (חשבתי לכתוב כאן בסוגריים "אולי למעט משה דיין", אך ממש תוך הכתיבה במחשבה נוספת הגעתי למסקנה שגם אותו אפשר לצרף לכל החבורה.) , היה לקיחת הממוצע, כלומר מה שמקובל בציבור כמשימה שאותה עליהם לבצע, וכמו שלמדו בצבא הטילו את כל כבד משקלם למילוי המשימה. הגנראלים הפוליטיקאים שלנו לא עסקו רבות בהגדרת המשימות, כפי שהייתי מצפה מאישיות פוליטית אלא בהגשמת איזו משימה ממוצעת, מה שהרב חושב באותו רגע. הם היו רוצים שיזכרו את הצלחתם במילוי המשימה . מה המשימה שאותה מלאו, לכך לא ייחסו חשיבות. כך היה הדבר משרון עד ברק דרך רבין ומרדכי. אני מצפה ממנהיג שתהיה לו אידיאולוגיה, ,שינסה לשכנע את הציבור בנכונות דרכו, ושינסה להגשים את האידיאולוגיה הזאת כמיטב יכולתו. מי שקרא את מאמרו של אחד העם "כהן ונביא", יוכל אולי להבין למה כוונתי. אני מצפה ממנהיג פוליטי שיהיה בו לפחות שמץ של נביא, ולא שיהיה איש פשרות, מה שמייחס אחד העם לכהן. הגנראלים שלנו לפני שהגיעו לפסגה הראו כמה ניצוצות של נבואה , אך אלה כוו מייד עם הגעתם אליה. .כך ראינו את דיין מחזיר את סיני כולה אחרי שהצהיר: "מוטב סיני ללא שלום מאשר שלום ללא סיני", את שרון הורס את ימית (היום הוא טוען שזו הייתה טעות), את רבין מוותר על הגולן מסכים למדינה פלשתינית בניגוד לאידיאולוגיה שייחסו לו לפני שנעשה ראש ממשלה ועוד ועוד. השתלבולתם של הגנראלים בפוליטיקה בשנים האחרונות תרמה רבות למה שקרוי "קץ האידיאולוגיה". אני חושב שזו תופעה פסולה שמצביעה על תחילת הריקבון והחידלון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם המתנחלים יחליטו להצטרף כולם לשינוי, אותו חלק של העם שישמח "להפקיר" אותם בשטחים לא יעבור פתאום לצידם. גם ככה אף אחד לא חושב על המתנחלים במושגים של כפיה דתית. הבעיה האמיתית עם המתנחלים היא פשוטה: הם מיעוט שמכריח את הרוב לשלוח את בניו למות עבור מטרה שלא מקובלת עליו: שליטה לנצח על עם אחר. לכן הסיסמא הדמגוגית על "הפקרת אחים" היא שטויות. קודם כל אל תכריחו את האחים שלכם להילחם על מטרות שהם לא מאמינים בהן, ואחר כך תבואו אליהם בטענות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בואו לא נהיה כל כך בטוחים. האם באמת הציבור החילוני לא מזהה את הדתיים-לאומיים (והכוונה היא לא למתנחלים!) עם הציבור כופה התורה? האם לא פונים לציבור הזה בעגת היום יום כאל ציבור "דתי" ולא "חרדי"? אני חושש שהמודעות כולה בציבור החילוני אינה גבוהה מספיק והבורות בנוגע לנתח שלם בחברה שלנו - הציבור הדתי-לאומי והציבור החרדי - עצומה. לא פעם אנו לא מפרידים בין חרדים לחובשי כיפה סרוגה כשאנו מתייחסים לכפייה או לנטרול המהלכים הקואליציוניים, ובכך גורמים עוול לחובשי הכיפה הסרוגה, לפי דעתי. בנוסף, אנו דואגים להשריש את החיבור בין מתנחלים לבין אותו ציבור דתי, ובכך לגרום להתרחקות מהם, רק בגלל שאמונתם היא בעד שמירת שטחים בבעלותנו ונגד מסירת שטחים בצורה כמעט חד-צדדית ללא שום התחייבות מהצד השני. הם הם אלו ששומרים לנו על מדינתנו ויש להודות להם על כך! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתנחלים הצליחו לשכנע את רוב הציבור ב"צדקת" דרכם בשנות השבעים והשמונים בהם נשלטה ישראל על ידי ממשלות שהזדהו (והעריצו) את המתנחלים אבל המתנחלים נכשלו כשלא הצליחו למצוא פתרון לבעייה המוסרית והאנטי דמוקרטית שנוצרה כתוצאה מהאפרטהייד בשטחים. לכן הציבור שינה את דעתו ואילץ את שמיר ללכת למדריד, אחרי כשלנו של שמיר הציבור בחר ברבין (שהבטיח הסכם אוטונומיה באופן מפורש), אחרי מותו של רבין בחר הציבור (ברוב זעום) בנתניהו (הישר???) רק אחרי שהבטיח לקבל עליו את אוסלו, אחרי שנתניהו ניסה לכפות על הציבור מלחמת ברירה (פתיחת מערות וכו') הדיח הציבור את נתניהו ברוב לא יאומן ובחר את ברק, שלא הסתיר את כוונתו להגיע להסדר קבע ולרדת מהגולן. גם היום אין אחד מהנהגת הימין פיתרון מוסרי ודמוקרטי לאפרטהייד. בשורה התחתונה ההתנחלויות הן שפיצלו את העם ולו משום שהקמתם היא שמעקבת את הסכמי השלום. אף גנרל בדרום אמריקה (שברובה דרך אגב דמוקרטית היום יותר מישראל) לא העמיד את עצמו לבחירות ולא העמיד את החלטותיו למשעל (בו יכול העם לדחות את החלטתו). לא זכורה לי התנגדות המונית של אנשי ימין להצטרפותם של אישים כמו שרון,רפול,גנדי,מרדכי וכו' לפוליטיקה הישראלית (רובם עוד בהיותם לובשי מדים) לכן ככל שאני מסכים לסלידה משלטון הגנרלים ושיטות המחשבה העקומות הלא יעלות והלא מוסריות של רוב מי ששרת יותר מחמש שנים בצבא הכיבוש הישראלי (=צה"ל) יש לדעתי מידה מסוימת של צביעות בהתקפתך על גנרל (לשעבר) ברק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר לכך שהימין לא התנגד לכניסת גנרלים לפוליטיקה? הכותב לא טען שהוא מייצג את הימין, אלא הביע את דעתו. גם הימין (שרון, זאבי, ויצמן, איתן) וגם השמאל (דיין, אלון, רבין, בר-לב, גור, סנה, בן-אליעזר, ברק, ליפקין-שחק) ראו באנשי הצבא נכס אלקטורלי. מצד שני - מה הם כבר יודעים לעשות, חוץ מלטפס במערכת היררכית? לאיזה עבודה היית מקבל אדם כזה, המשתחרר לשירות פנסיה בגיל צעיר ומבקש לפתוח קריירה שניה? נקווה שעם התבגרות מדינתנו תהיה הנוכחות הצבאית פחות משמעותית בפוליטיקה, או שלמצער ייבחרו האנשים על פי כישורים רלוונטיים (כשאהוד ברק נכנס לפוליטיקה, איש לא ידע מה הוא יכול לעשות כשהאנשים אינם סרים אוטומטית לפקודתו). מישהו זוכר שאהוד ברק היה שר הפנים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שהופעת גנרלים יוצאי צבא בפוליטיקה היא תופעה חיובית ולמעשה לדעתי מאז שצה''ל נעשה לצבא שרוב זמנו מוקדש לכיבוש, בירוקרטיה והתערבות בפוליטיקה ,של ישראל ושכנותיה (זאת דרך אגב אחת הסיבות להדרדרות המצב בלבנון ובירדן), התופעה מזיקה לישראל, אבל צריך לבדוק כל מקרה לגופו כרגע עומד בראש מכנה הימין אדם שההגדרה ישראלי מכוער רק מחמיאה לו, ואהוד ברק לעומתו מוכיח יכולת חשיבה מקורית ומוסריות בלתי צפויות מגנרל. הכותב אמנם לא מייצג את הימין אבל הביקורת שלו על העסקת גנרלים נוגעת בצביעות משום שהוא מבקר העסקת גנרל אחד בלבד ולא את התופעה, ומשום שאין לא פיתרון אמיתי (צריך לזכור שבארה''ב הצבא הרבה יותר קטן ,בהשוואה לגודל האוכלוסיה, וקריירה צבאית היא קריירה מלאה ולא חצי קריירה כמו בישראל). הדרך היחידה להוריד את הנוכחות הצבאית בפוליטיקה הישראלית תהיה ע''י ביטול גיוס החובה (או לפחות צמצומם כמו למשל לא לגייס תלמידי ישיבות) והשגת הסכמי שלום מלאים עם העמים השכנים לנו (פלשתינאים,סורים ולבנונים) אבל כמו שהבנתי הכותב מתנגד לשני המהלכים הללו ועקב כך תומך (בניגוד להצהרותיו) בהמשך התערבות הגנרלים הפוליטיקה (רק בצד הנכון כמובן). אולי שוב מדובר כאן בשיטה של הכותב (כמו בנוסה השטחים) להבין שיש בעיה אבל לא להציע פתרון מעשי אלה להעשים את השמאל... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב עצום לברק? רוב זעום לנתניהו? איפה הייתי בזמן שזה קרה? אה פה איתך בארץ. איזה רוב עצום לברק? אני אחד מאילו שבחרו בברק ולא בגלל ירידה מהגולן ולא בגלל שלום זה או אחר. אני בחרתי בו בגלל הבטחות אחרות שעד היום הוא לא מקיים. אני לא הייתי לבד מאילו שבחרו בו בגלל זה. אז הרוב שהוא כל כך מתגאה בו הוא לא רוב שבחר בו בגלל שלום (וגם אם הוא יאמר זאת אלף פעם זה לא ישתנה) הרוב הוא רוב שציפה לשינויים אחרים במדינה וקיבל קדחת. רועי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חזרנו לטענות ה"אין לו מנדט" הידועות לשמצה... אתה זוכר מה היו התוצאות בפעם הקודמת שהוכרז על אדם מסוים שאין לו מנדט לצעדים מדיניים? אתה מודע לטפשות ומופרכות הטענה הזו? יש טעם להזכיר לך כי אין שום תקפות לטענה כי בגלל שהצבעת לו בגלל נושא מסוים מותר לו לפעול אך ורק בנושא זה? האם לא היית מודע לעמדותיו המדיניות של ברק כשהצבעת לו (אם לא, האשם אך ורק את עצמך)? אתה יכול לבוא לברק בטענות על כי לא מילא את התחייבויותיו בתחום החברתי, אבל אתה לא יכול לבוא נגדו בטענות על כך שהוא פועל בתחום המדיני בניגוד לדעותייך... אולי במסגרת השינויים בחוק הבחירה הישירה צריך להשאיר מספר שורות ריקות על כל פתק הצבעה כך שכל מצביע יוכל לפרט מה הם התחומים בהם הוא מאשר את מדיניותו של הנבחר, ומה הוא איננו מאשר... הערה מתודית - בתחרות בין שני מתמודדים לא יכול להיות רוב לשניהם, או שלאחד יש רוב ולשני מיעוט או שיש תיקו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב שניה את רבין בצד (כן, אני מזכיר את השם המפורש). לרבין היה רוב בכנסת, רוב זעום אבל רוב, רוב שנקנה במחיר מינוי לסגן שר והחוק נגד קלנתריזים, אבל רוב. לברק אין אפילו את זה- יש לו כנסת לעומתית קלאסית. מורים לאזרחות מטיחים את הראש בקיר איך זה שהמצבים שתיארו בכיתות כתיאורטיים בלבד - נשיא בהליכי הדחה וכנסת לעומתית מתגשמים במציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמדברים על רבין, הימנים אוהבים להזכיר את גונן שגב והמיצובישי של מה שמו, נו, החשמלאי שרפול הכניס לכנסת, ומגנים אותם על בגידתם. הם שוכחים לציין שהקואליציה של רבין הייתה יציבה, אלמלא ערקו ממפלגת העבודה קהלני וההוא, מה שמו, שהיה מקום שני ב''דרך השלישית''. אלה, משום מה, נחשבים לפטריוטים גדולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמו (הראשון) = גולדפרב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברק הובס בהצבעת אי אמון. אין לו מנדט לכלום. אמרתי את זה כשנתניהו הובס בהצבעת אי אמון ואני אומר את זה גם עכשיו. לא משחקים בחוקים לי הצורך הפוליטי. שילך ברק לבחירות ויבקש מנדט חדש. כרגע, אין לו מנדט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגעתי לכאן בעקבות הפניה של שי כהן ממאמר חדש יותר, ובכל זאת אני רוצה להעיר משהו, שאולי הוא פחות אקטואלי כרגע, אבל צריך להיאמר כי הטעות הזו חוזרת על עצמה. ראש ממשלה שפועל בכנסת שאין לו רוב בה הוא לא מצב שלא נחזה, או מצב לא נורמאלי, או כל שם אחר שניתן למצב הנוכחי בישראל. המצב הזה שראש ממשלה יפעל בכנסת שנגדו נחזה, ויותר משנחזה - החוק לבחירת ראש ממשלה נחקק דווקא כדי לאפשר מצב כזה. אתה מבוגר מספיק לזכור את המצבים שהגיעו אליהם ראשי ממשלות בשיטת הבחירות הקודמת. החוק לבחירה ישירה של ראש הממשלה, שאני הייתי נגדו מלכתחילה, הובא לכנסת על כפי הקמפיין בעד חוקה. ואולם, החוקה נפלה ונשארנו רק עם החוק לשינוי שיטת הבחירות. בין שאר מטרות החוק, המטרה המרכזית ביותר היתה למנוע אפשרות של סחטנות ח"כ בודדים, שהתלות של ראש הממשלה בקפריזות שלהם היא מוגזמת. רבין קנה את גולדפרב במיצובישי ובתואר סגן שר, אבל עוד לפני גולדפרב היו אברהם שריר ("אברהם, שוב הביתה!"), קהלני ואחרים. כל אלו יצרו מצב לא הגיוני, שח"כ שנבחר במקום ה-20 באיזו רשימה מטופשת, מחזיק בביצים את ראש הממשלה. מקרים כאלה הביאו להעברת חוקים נוספים בכנסת, שכל מטרתם היא למנוע "עריקות" של ח"כים. לא מכירים בסיעות שהתפצלו, מונעים מהן מימון, אסור להיבחר לרשימה אחרת אם עברת אליה במהלך הקדנציה הקודמת וכד'. כך גם מביאי החוק לבחירה ישירה חשבו על הדגם הנשיאותי האמריקאי, של נשיא שאינו תלוי בסנט ובקונגרס לעצם שליטתו, אבל כן תלוי בהם לצורך העברת חוקים. נשיא בלי רוב בשני בתי הקונגרס הוא עדיין נשיא עם כל הסמכויות, אבל הוא לא יכול להעביר חוקים בלי להתפשר עם בעלי הרוב. זה המודל שרצו להגיע אליו בישראל והמצב שבו לראש ממשלה - ברק - יש סמכויות שלטוניות אבל אין לו יכולת חקיקה אמיתית, הוא בדיוק המצב שאליו התכוון החוק מלכתחילה. כלומר, זה לא מצב לא נורמאלי, אלא בדיוק למצב הזה כיוון המחוקק. אבל המצב בישראל שונה מארה"ב. בארה"ב הנשיא לא צריך את הפרלמנט כדי לממש את שליטתו, ויש לו סמכויות נשיאותיות כמעט בלתי מוגבלות. בישראל, על כל דבר צריך את אישור הכנסת, ולכן ראש ממשלת מיעוט תקוע באותה מידה כמו לפני כן, רק שעתה גם קוראים לו בשמות גנאי ואומרים שאין לו מנדט לכלום כי הוא איבד את הרוב בכנסת. השאלה אם מצב כזה של ראש ממשלה עם מיעוט בכנסת הוא נכון, או ראוי או טוב, היא ערכית. אני חושב שזה רע, אבל לא מהסיבות הרגילות של חוסר יציבות, טירוף מערכות וכד', אלא מהטעם שאני נגד משטר נשיאותי בכלל. אני לא אוהב משטר מלוכני מכל סוג, ומשטר נשיאותי הוא בדיוק המשכו של משטר מלוכני, כשאת האצילים בעלי ההון מחליפים בעלי ההון בלי תואר אצולה והם אלו שמכתירים את הנשיא ע"י מימון מסע הבחירות שלו ושליטה באמצעי התקשורת. אני מעדיף משטר "בירוקרטי" אפור, שמבטא נכון יותר את רצון העם, וקל יותר להפלה כשרצון העם משתנה. מלך, נשיא או ראש ממשלה מהדגם הישראלי החדש, כמעט בלתי ניתן להפלה, וזה מצב רע בכל משטר דמוקרטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היית בארץ איתי כמו שאתה טוען אז ידוע לך שברק לא הסתיר את כוונותיו בתחום המדיני (להבדיל מנתניהו ב96 ו 99). בכל מערכת בחירות יש לך (ולשאר הבוחרים כמובן) אפשרות לבחור במועמד המתאים ביותר לדעתו, הבחירה אמורה להיות על סמך כל הצהרותיו של המועמד, כאשר כמובן יש לכל בוחר סדר עדיפויות אישי. לטענתך לא בחרת בברק בגלל הבתחת השלום אלה בגלל הבטחות אחרות משתמע מכאן שלדעתך השלום חשוב פחות מהזקנה בבית החולים (בתור דוגמא) ולכן הסכמת לתת לברק מנדט (ולטענך נתת לו) לממש את הבטחת השלום (החשובה פחות לדעתך) בתנאי שיממש את הבטחת הזקנה במסדרון (שוב רק בתור דוגמא, אין לי שמץ של מושג איזה נושא שעמד למחלוקת לדעתך היה חשוב יותר מהשלום) ולכן לברק יש מנדט (גם ממך וגם משאר הבוחרים שהיוו רוב עצום, מה לעשות) להתקדם בדרך השלום. אם יש לך (,לי ולשאר בוחריו) ביקורת על ברק בנושאים אחרים זה לא אומר שאין לו מנדט להתקדם בדרך השלום בהתאם להבטחותיו. גם אם ראש ממשלה מחליט לא לקיים את הבטחותיו המפורשות לבוחריו (ולא זכור לי ראש ממשלה מאז גולדה מאיר כולל שקיים את הבטחותיו בנושאים קריטיים כמו נסיגה מסיני משא ומתן עם אש"פ נסיגה מחברון וכ"ו) עדיין יש לו מנדט עד שראש הממשלה מקבל החלטה שמתנוסס מעליה דגל אדום או עד שהכנסת מחליטה (ברוב קולות כמובן) לפטר אותו (בהצבע אמיתית ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר ליציאתו של ברק מעל לראשי הח"כים אז ככה: קואליציה שמתפרקת כך סתם פתאום אינה ראויה להערכת ראש הממשלה. החברים היקרים הצטרפו לקואליציה למרות שידעו שישנן אי אילו הסכמות בתחום המדיני, אבל מה, בשביל מנעמי השלטון למה לא לעצום עין בשדה המדיני? אי לכך האנשים האלה לא ראויים להתייחסות רצינית מצד רוה"מ אלא אם קולם ישמע ברמה בהצבעת אי אמון ופיזור הכנסת. בכל אופן עצם היציאה לפיסגה אינו מהלך שאמור להישען על רוב הכנסת או הציבור. אם יושג הסכם ממילא הוא יהיה חייב באישורה של הכנסת ואולי גם באישורו של הציבור במשאל עם. באשר למתנחלים אכן קשה לי ההזדהות איתם גם מהסיבה שרובם לא חילונים. אכן אם היו מצטרפים למאבק בחרדים זה היה מקרב אותי מעט לכיוונם. מה שחורה לי בהתנהגותם של הקיצונים שבהם, הוא התנהגותם המבזה בניגוד לחוק ובהתעמתות עם כוחות הביטחון. באשר למלחמה הבאה אני בהחלט תומך בהפעלת העוצמה המירבית על מנת למנוע את נפגעינו. שלומם של בנינו חשוב יותר מכל עיקרון אחר ובמלחמה כמו במלחמה הרוג את אויבך אחרת יהרוג הוא אותך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המפלגות שהצטרפו לקואליציה הצטרפו מתוך אמונה שהם יוכלו ממש להשפיע על מהלכי הממשלה (חוצפנים, מה?). ברק, מה לעשות, התעלם מהם לגמרי. לכן הם עזבו אותה עכשיו. אם היו נשארים - אז היית יכול להאשימם כי עשו זאת למען מנעמי השלטון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד מאד שלדעתך אנשי הקואליציה שנטשו את ברק לא ראויים להערכתו. דא עקא שדעתך בנושא אינה רלוונטית. יש חוקי משחק לדמוקרטיה, וראש הממשלה הנבחר שלנו, ששיקר לעם בעניין גיוס החרדים, ואמר ''אמת מוגבלת'' (צר לי על הצורה האורווליאנית של המונח הזה) בתחום המדיני, יצא לשיחות קמפ דייויד בהצהרות שהעם איתו, אפילו אם הכנסת לא. נתניהו המושמץ מאד לא היה חולם על שימוש בטרמינולוגיה דיקטטורית כזו, למרות שכנראה במקרה שלו זה היה קרוב יותר למציאות. יתכן בהחלט שברק יביא הסכם טוב. ניצחון לדמוקרטיה ודאי שאין כאן. כנראה שיש לו מנדט לוותר כמעט על כל הגדה וירושלים, משום שקשה לי להאמין שאנשים שהצביעו עבורו לא ידעו שהוא מטעה אותם בנושאי ירושלים ובקעת הירדן. כמובן שהוא לא שיקר. שמאלנים לא משקרים. רק נתניהו שיקר, לא שאנחנו זוכרים במה הוא שיקר. היה העניין ההוא, אה... כן. שאול עמור הפך לשר רק בסוף הקדנציה ולא בתחילתה. איזה שקרן היה נתניהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר למתנחלים, אני אישית לא אוהב אותם ולו רק בגלל הפאטתיות שלהם. יושבים שנים ועולבים באנשי השמאל עם דגש על שינקין, בתקשורת ובכל מי שלא מסכים איתם, ולבסוף מקפלים את הזנב בין הרגליים ובאים בבקשה פאטית וצבועה לשנקין ולבתי אנשי התקשורת במטרה להראות להם: תראו, אנחנו כ"כ תמימים ומסכנים, עזרו לנו בשם אהבת האחים ההדדית! אז גם אם נתעלם מהעובדה שחלק גדול מהם קיצוניים ברמה שלא תתואר (תפוח), וגם אם נתעלם מהעובדה שהם סתם יושבים כמו קוץ ומפריעים לתהליך השלום, קשה להתעלם מהעלבונות שהם הטיחו בחלקים שונים בעם, ומהזחילה המתרפסת לאחרונה, בעיקר עם השלטים מעוררי הסימפטיה כביכול. איך אמרה כתובת שראיתי על טלפון ציבורי? אין לי אח מתנחל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד התרחישים הצפויים במקרה של כשלון ועידת (או ועידות) קמפ דיויד הוא התנגשויות בין הפלסטינים לישראלים. אחד התרחישים הצפויים במקרה של עימות עם הפלסטינים (בעקבות לקחי לבנון) הוא מצעד של מאות/ אלפי נשים וילדים פלסטינים עם או בלי עלי זית, לעבר ישובים או שכונות ישראליים, בליווי של שוטרים פלסטינים חמושים, או ללא ליווי. למעשה תרחיש זה אפשרי גם במקרה של הסכם, אם יאורגן ע"י ארגוני הסירוב הפלסטיניים. מה אמורה להיות תגובתנו? יש לי תשובה נכונה באופן ברור (ובדוק), אבל היא מעבירה בי חלחלה. הלואי שלא נגיע לזה. נצליח לבצע אותה רק עם שינוי התפיסות להם התרגלנו באינטיפאדה. אבל אם לא נגיב באופן כזה יהיה בנו טבח. פוגרום. ואין ברירה, בהגנה עצמית בקו האחרון פועלים בכל דרך והעיקר להגן על חיי משפחותינו, על חיי היהודים להם זה ביתם- מקלטם האחרון. כאשר מצעד כזה מגיע למרחק של 150-200 מ' מישוב יהודי, ואין די אמצעים לבלום אותם בקו זה, צריך מיידית וללא היסוס לפתוח באש חיה. מכוונת. ולהרוג. גם על נשים וילדים לא חמושים. מי שיעבור את הקו האדום ימות. האם לכם הקוראים יש פתרונות נכונים יותר לקו הגנה אחרון? (לכל מי שמכיר אותי- אל תדאגו, אני אותו אדם שקול ורגיש שאתם מכירים. ודוקא משום כך...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכן לנסות ולערער על הקביעה האחרונה ולתהות על המקרה המוגבל הבא. מה קורה בתרחיש ה"מצומצם" - מאות פלשתינים (נשים וילדים) עולים על אחת ההתנחלויות *עם עלי זית בלבד*. אני מדגיש שמדובר באוכלוסיה שהיא מטבעה לאו דוקא לוחמת - נשים, ילדים ואולי גם זקנים. מה יקרה אם אותם אנשים יכנסו לישוב - האם הם יגרמו להרס או שדווקא יפגינו מחאה על ידי נסיונות שתילת עצי זית למשל? האם הם באמת מסכנים את חיי התושבים היהודים? כן, אני יודע שגם אבנים הורגות אבל יש כאן הבדל - למתיישבים יש את יתרון המקומיות. אני בטוח שצה"ל יערך למקרים כאלו עם מספיק גז מדמיע, חצציות, כבאיות וכדורי גומי (שאגב, גם הורגים, אך רצוי שלא). אני רק מפחד מאותם חיילים עם אצבע קלה על ההדק, ולצערי ראיתי מספיק כאלו... אגב, מה קרה לכל הניסויים האמריקאים בנשק מעכב - קצף מתקשה, רובה רשתות ואפילו זכורה לי כתבה מלפני שבוע על נסיונות ליצור stun-guns - כלי נשק שיהממו את התוקף במכת חשמל/קרן כלשהי/קרינה א"מ ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שעדיף היה להתארגן עם כוחות ואמצעים שאינם הורגים למניעת מעבר התהלוכה. אבל צריך לזכור שהיום מדובר בעימות בין שתי מדינות, גם אם נסרב להכיר במדינה פלסטינית. יש להם עצמאות, כולל צבא חמוש ומאומן היטב. והרבה מוטיבציה. כנראה שלא הפנמנו עדיין את המצב החדש, וכדאי שנעשה זאת, כי אחר כך יהיה מאוחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בוחר להתייחס לסיפא של דברי (שהוספה כהערת אגב) ולא לרישא. אני התכוונתי למלחמת דעת הקהל שתיווצר בין ישראל לפלשתינים - האם אתה מעדיף עשרות פלשתינים הרוגים על הגבעות או מאות פלשתינים יושבים על הדשא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. אודה לך אם תסביר את עצמך שנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי למקרה שבו אכן עולים מאות פלשתינאים עם ענפי זית (באקט תעמולתי) על ההתנחלויות. ברור שירי יגרום לנזק תעמולתי עצום ולדרדור מהיר של המצב למלחמה כוללת, בה יהרגו לא מעט אנשים משני הצדדים. השאלה היא האם לא עדיף דווקא לתת להם להכנס, שישבו קצת על הדשא, יקבלו קפה ועוגיות כדי שמדינת ישראל לא תפסיד בקרב על דעת הקהל העולמית ולא נדרדר את המצב למצב אחר ממנו אין כבר חזרה. אנשים כבר שכחו כאן (כי כולם עסוקים בלהקשיב לעצמם ולא להקשיב לאחרים) אבל יש גם מה שנקרא דיון. אם אתה חושב ש"אין מה לדבר עם הערבים" אזי בזאת תם הוויכוח ביני ובינך - הנחות היסוד שלנו שונות ולא ניתנות לגישור. אם אתה חושב שיוכלו ראשי הישובים להידבר עם אותם פלשתינאים שיעלו אל השטח אזי המצב לא צריך להתדרדר לאלימות. הוא יכול להשאר בגדר אי-ציות - civil disobedience - מצב בו אוכלוסיה אזרחית מפרה את הוראות השלטון אך לא מתנהגת באלימות. מי יודע, אולי יצמחו שם קשרי ידידות טובים בין שכנים סוף-סוף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי ידידות כזו כבר קיימת? במבט של אתמול דובר על שיתוף פעולה תיירותי בין תושבי אריאל ועוד התנחלות אחת ששכחתי, לתושבי שכם (שכם? נראה לי שזה היה שכם...). שיתופי פעולה כאלה אינם נדירים כפי שהם נשמעים, ושמעתי על פעילויות וסיוע הדדי בין מתנחלים לפלסטינאים פעמים רבות בעבר. רק חבל שהקרבה האישית הזאת אינה מספיקה לשם התקרבות אידאולוגית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי את מבט אתמול, אבל זה רק מדגים את מה שאני בדרך כלל טוען: עזוב אידאולוגיה, מסתבר שכאשר יש אינטרסים משותפים, המחלוקות לפעמים נשארות בצד. אם זה הספות שקונים בבידיה, נסיעות לקזינו ביריחו, או מתנחלים שמבריחים פלשתינאים לישראל תמורת כסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא ראיתי מבט אתמול, אבל כתוב ב''הארץ'' היום על פתיחתו הרשמית של האתר הארכיאולוגי בהר גריזים - בין שכם והתנחלות ברכה. כנראה שלזה הכוונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי דעתי אתה צודק במעט האחוזים.היש עוד מדינה(בעתיד...),שיום אבל אצלה הוא יום העצמאות של שכנתה?! ברור שלא!!! אנו הישראלים חלשים מאוד.אנחנו יכולים לעמוד ולנצח במילחמה סדירה(שתיהיה...) נגד מצריים או ירדן או סוריה,אך נגד כוחות "צבא" של אספסוף ערבי אנו נפסיד(ראה דוגמאות העבר-אינתיפדה,לבנון,מנהרה,וכו...). בגלל גורמים משמאל(מרצ,מפלגות ערביות) ומימין(שס,מולדת) אנו נאלצים לוותר בירושלים,לתת מים(שאין לנו),ולשלם פיצויים למאות אלפי פלשתינים(שהתמקמו יפה בארצות המארחות),ולסבול מיעוט קולני ושונא ישראל. לדעתי אים לא מחסלים אותם ב"צעידה" להתנחלויות,אז אנא המשיכו עם האפרטהייד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לפי ההגדרה שלך כל צבא הוא חלש מאוד אפילו הצבא האמריקאי (ויטנאם) והרוסי (אפגניסטן). 2. בעניין המים, קראתי השבוע בעיתון שבעוד שהישראלי הממוצע משתמש ביותר מ 300 ליטר מים בחודש, הפלסטיני הממוצע משתמש רק ב 70 אז למי באזור אין ולמי באזור יש מים? 3. בעניין הפיצויים. אין קשר בין איך הפליט הסתדר לבין כמה פיצויים מגיעם לו. הרבה יהודים ניצולי שואה מקבלים פיצויים למרות שרובם הסתדרו מבחינה כלכלית טוב יותר מרוב הפליטים הפלסטיניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. "לפתוח באש חיה" "מכוונת" "ולהרוג" שימוש באמצעים אחרים .. לפיזור המוני בני אדם, חס וחלילה הם ערבים , אז כשהם צועדים ומפגינים בצורה בלתי חוקית אותם צריך להרוג אבל כשקבוצת מתנחלים צועדת על קרקע לא לה במטרה לתקוע בה בית שימוש אז הכל בסדר נכון? אולי פשוט תלך ותירה בכולם כבר עכשיו? כדי שההמון המשולהב החמוש והמסוכן הזה לא ינסה ולא יחשוב אפילו לנסות לעלות על ההתנחלויות. שלוש מילים. פאשיזם פאשיזם פאשיזם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיכנעת אותי לבחור בדרך הנאורה בה חיינו ומתנו בגלות... עוד כמה גיבורים כמוך ולא יהיה מקום בבתי הקברות. דרך אגב, אתה הראשון שצריך להתנגד להחזרת גוש קטיף. כי אם אתה בוחר בקבורה- שיהיה מכובד- בלי תולעים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, כל ילד יודע שהיהודים בגולה ספגו פוגרומים ופרעות שונות מכיוון של הרגו מספיק גויים. אם היו רק מחסלים כמה ילדים פולניים או רוסיים, הפוגרומים היו נמנעים. אם היו ב 39 יורים בכמה פשיסטים, השואה הייתה נמנעת. מה לא? מישהו פה מאמין שבגוש קטיף באמת אין תולעים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא רמז לירקות הגדלים בגוש קטיף, בטכניקת גידול שלא מאפשרת לחרקים להגיע לירק (חממות עשויות רשתות דקות, ומצע קרקעי אם זה ממש מעניין אותך). וכן, תתפלא החרקים נשארים בחוץ... אחוז גבוה יחסית מן היבול נבדק על ידי מכונים שונים ואם בטעות מגלים אפילו תולעת קטנה ביבול, הוא נמכר כיבול רגיל דבר בעל משמעות כספית עצומה לחקלאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום להדרדר לפשעי מלחמה, מדוע לא לנצל את ההזדמנות הזו, ולפנות את אותן התנחלויות שאין ביכולתנו להגן עליהן (נצרים, גנים, כדים, יהודי חברון וכדומה), ולהמשיך להחזיק רק בהתנחלויות שניתן להגן עליהן, ובכך לצמצם את החיכוך עם הפלסטינים ?? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל התנחלות היא חיכוך מיותר. מדוע לא להסיר את כולן, או, לחילופין, לסגת ולהשאיר אותם להסתדר לבד עם הפלסטינים? זה לא הסכסוך שלנו, אחרי הכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממליץ לפנות גם שכונות בירושלים שגובלות במדינה הפלסטינית- לטובתם. וחוץ מזה הם נטל ומכשול לשלום: והרי הרשימה השחורה שלי: נוה יעקב פסגת זאב רמות הר הצופים- בית חולים ואוניברסיטה צמרת הבירה הגבעה הצרפתית גבעת המבתר שמואל הנביא מוסררה תלפיות מזרח הר חומה גילה הרובע היהודי ורבותי, לא שכחתי: הכותל המערבי. אם תרצה נוסיף עוד עשרות מושבים וישובים שיושבים ממש על הקו הירוק... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח שאתה משוכנע שעל הבית שלך ניתן להגן. אני רק מקווה, שהוא מספיק בעומק המדינה ולא יקום בעוד שנתיים מאן דהוא שיסבור שלא ניתן להגן עליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלי להבהיר יותר את כוונתי כאן. ביקרתי ביו"ש יותר מפעם או פעמיים, כולל בהתנחלויות (חומש, שא-נור, אלון מורה, קרית ארבע, יישובי מערב השומרון, הבקעה וצפון ים המלח). יש התנחלויות שמרחקן מהאוכלוסייה הפלסטינית הוא אפסי, והסתערות רבתי של פלסטינים עליהן לא ניתנת למניעה מוקדמת אלא רק תוך כדי שפיכות דמים רבה, שמעבר לכתם המוסרי עשוייה לגרור סנקציות בינ"ל על ישראל. לדוגמה - פסגות, קרית-ארבע, נצרים. כמו כן יש התנחלויות הנמצאות בין שטחי A, וההגנה עליהן קשה (בפרט ההגנה על דרכי הנסיעה מפיגועי מטענים, ירי, בקבוקי תבערה ועוד) - ומביקורי בחומש ובשא-נור, אין לי ספק שהן עונות להגדרה זו. קיימת קבוצה שלישית, של התנחלויות שהחיכוך שלהן עם הפלסטינים אפסי, וכן כאלו היושבות במקבץ (לעיתים, גם עם יתרון טופוגרפי משמעותי על הכפרים הפלסטינים). בקבוצה זו, בראש ובראשונה, אותם יישובים שהיו בקונצנסוס במשך שנים - בקעת הירדן ומדבר השומרון, וצפון ים המלח, וכן יישובי דרום הר-חברון, גוש עציון. במערב השומרון יש יותר חיכוך אולם היישובים היהודיים רבים ואין התנחלויות מבודדות, מעבר לכך שהכפרים באזור זה הם שטח B באחריות צה"ל. לפיכך, כוונתי היא לפינוי התנחלויות העומק, ולהשאיר בידינו עד להסכם שלום את כל השאר. הערכות מחדש כזו תקל בהרבה את ההגנה על היישובים שיישארו בידינו, תצמצם סכנה לשפיכות דמים ותשפר את מצבנו הבינ"ל. ונא לא לעשות השוואות עם מדינת ישראל - במדינה יש רוב יהודי מוחלט, אין למעשה יישובים מבודדים (אפילו יישובי קווי העימות - שכן יש להם עורף מבוסס , והם לא בסכנת כיתור וניתוק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שהפלשתינאים לא מתכוננים לחדול ממלחמתם ארוכת השנים, כפי שבא לידי ביטוי הדבר בהצהרותיהם הגלויות ובמעשיהם בשטח, התפקיד שממלאים אותם ישובים קטנים, הוא בכך שהם מושכים עליהם את כל האש, ועל ידי כך מאפשרים לישובים הגדולים את הקונצנזוס היחסי, ואת ההתפתחות השקטה. היחס בין הישובים הקטנים ביש''ע לישובים הגדולים, הוא בדיוק היחס בין כלל ההתיישבות ביש''ע למדינה כולה. אם חס ושלום ינצחו אוייבינו בקרב פוליטי זה, הם יעברו לשלב הבא והוא זכות השיבה ותביעות בגליל והנגב. לכן עלינו להיות אסירי תודה לאותם אנשים שבמאמצים גדולים ותוך אי נוחות ברורה, מתנדבים לעמוד בחזית של כל הציונות והמדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתנחליםמשרתים את האינטרסים שלנו ביש"ע ובכך בעצם הם מונעים העברת חלקים גדולים יותר של יש"ע לפלסטינים אבל מתנחלים כמו מתנחלים, ואידיאולוגיה כמו אידיאולוגיה כל אחד טוב לתקופה מסוימת ולצורך הנוכחי של המדינה(כשהם מתישנים זורקים אותם או מפנים אותם למשהוא אחר) בהנחה ולא נצליח בשלום עם הפלסטינים אז נוכל להשיג מלחמת אין ברירה ונסלק לנו את כל הערבים מהארץ(אפשר להשאיר את הערבים הלא לאומנים) וכך נפתור לנו את הבעיה למשך 100 שנים נוספות( אלה אם כן נהרוג אותם קודם) ונשלם מחיר יחסי ציבור יקר, או שננסה להשיג הסכם קבע עכשיו כך שבמדינת ישראל(איך שלא תראה בעתיד) יהיה רוב יהודי וגם נוכל להשתלט על המדינה הפלסטינית כלכלית. בנוגע לקטע של עדתיות דע לך שזה דבר מאוד מכוער לא נכון בעל סטריאוטיפים מעלי אבק שמשרתים עסקנים פוליטים חסרי אחריות לאומית וציפיתי להתעלות מסוימת מעל זה בקרב הכותבים באייל הקורא, כדי למנוע וויכוח מיותר אומר לך עכשיו: אמי מרוקאית ואבי רומני,אמי מצביעה מרץ ואבי ישראל אחת, אבי דתי אמי הרבה פחות, וזה מעמיד אותי רק במקום אחד שנקרא המציאות!!!! אין טעם לבכות על חלב שנשפך לפני(אין לי מושג כמה זמן) או שאתה גם מתכוון להגיד לי שקוראים לך פרנק ברחוב? היום אשכנזי עני מקבל חינוך ותנאים גרועים כמו אתיופי עני ולכן פשוט תקלוט שהדבר היחיד שמשנה היום הוא כסף וכסף של תימני ואתיופי טוב כמו הכסף של רוסי וצפוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידידי. דמוגוגיה וגם לא מוצלחת במיוחד. הבעיה של המתנחלים היא שהם מגיעים מרקע דתי אתה טוען.. ממ.. הרוב החילוני מחזיק בדיעה של המתנחלים.. תמהתני. להזכירך, האיחוד הלאומי שבחרת להתעלם ממנו בנונשלנטיות, מייצג תפיסה חילונית למהדרין ובמקביל טוען לארץ ישראל השלימה. לא היה רוב שבחר בהם. נקודה. ומעניין שבחרת להעלים אותם מהמפה הפוליטית. זו עובדה. העם הישראלי בחר בשלום ולא במחסנית בום בום כפתרון להתקוממות הפלשטינית. מעניין. "עקירת ישובים קורעת עם" "המלחמה מאחדת". מה קרה לאהבת האדם? מה קרה ללקחי השואה? השואה בעיניי אמורה הייתה ללמד אותנו, ששנאת אדם באשר הוא אדם ולא משנה זהותו הלאומית גזעית או מינית, היא סרטן. הדברים שלך נוטפים שנאה ואלימות. הם מסתכמים במחסנית ירי דם והפתרון האולטימטיבי - הרוג את "אוייבך". אוייב היא תפיסה פסיכולוגית. אוייב הוא מי שאתה בוחר בו ככזה. ואני לא מתעלמת מההסטוריה המשותפת שלנו עם הערבים. אני טוענת שניתן לשנות אותה. ניתן לגלות בן אדם בצד השני, שנלחם על חייו - בדיוק כמוך. ואפשר לחיות יחד בלי השנאה והלוחמנות הזו שאתה כל כך אוהב, חיים הרבה יותר טובים. את משאבי המלחמה אפשר להשקיע בחינוך המתפורר, בליכוד החברה או בזקנה שמחכה בתור לניתוח כבר שנה כי הרופא שלה שובת. נבצר ממני להבין את האלימות הגואה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התמימות. כמה מתוקה היא התמימות. כמה מצטיירת יפה, כמה נשמעת יפה.... וכמה קטלנית היא התמימות. חזון אחרית הימים נוסח ''הלומי השלום'' הינו זון שעליו ניתן לומר בפאראפרזה על דברי ברנרד שו על הקומוניזם ''מי שלא מאמין בקומוניזם בגיל צעיר הינו רשע, ומי שממשיך להאמין בבגרותו הינו טיפש גמור...'' אחרית הימים, טרם היגיעה. ''שלום עושים עם אוייבים..'' סיסמא נכונה ושקרית כאחד. מובן ששלום עושים עם האוייבים, אחרת הפעולה הנקראת ''שלום'' מיותרת. אבל האוייב צריך לרצות ולהיות מוכן לפעולה המתקראת ''שלום''. אם רצון האוייב הינו למחוק אותך, ראשית יש לשבור את הרצון הזה. בכוח בנחישות ובאכזריות. ואל תדאגי יש מי שיעשה את העבודה. לאחר שלב הוצאת הרצון להשמיד אותך, ניתן לעבור לשלב הבא. הרצון להשמיד את ישראל לא רק שלא כבה, אלה שעם כל ויתור וכל נסיגה הוא אף מתעצם. ''מהמרי השלום'', עוד ישלמו בילדיהם את המחיר. כפל כפליים מהמחיר המקורי. גם בגיטאות אמרו '' עוד ויתור לגרמנים..'' עד שהגטו כמעט התרוקן....... השווי, בדקי וחישבי שנית לפני הסיסמאות ''האוייב הוא מי שאתה בוחר לראות כאוייב...'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
* על הקיר כתוב בגיר: הם רצו במלחמה. מי שכתב מילים אלה כבר נפל. * הצעירות מתחת לעצי הכפר בוחרות באוהבים. המוות גם הוא בוחר. אולי אפילו העצים לא יוותרו בחיים. *לילה זוגות הנשואים שוכבים במיטות. הנשים הצעירות תלדנה יתומים. *הצעירים יושבים כפופים על הספרים לשם מה הם לומדים? שום ספר אינו מלמד איך אדם תלוי בגדר-תיל ישיג קצת מים. * תעשיית מלחמה מורידים עמק ו מקימים בור. *הפיהרר יספר לכם: המלחמה תמשך ארבעה שבועות. כשהסתיו יבוא תשובו לבתיכם. אבל הסתיו יבוא ויילך הרבה פעמים, ואתם לא תשובו. הצבעי יספר לכם: המכונות יעשו זאת למעננו. מעטים מאוד יצטרכו למות. אבל אתם תמותו במאות אלפים, בכמויות שלא נראו מתים עד-כה מעולם. כשאשמע שאתם בקוטב הצפוני ובהודו ובטראנסואאל, אדע איפה למצוא את קבריכם בבוא העת. * גנרל, הטנק שלך הוא רכב חזק, הוא רומס את היער, הוא מוחץ מאה אנשים. אבל יש לו חסרון אחד: הוא זקוק לנהג. גנרל, המפציץ שלך חזק. הוא טס מהר מן הסופר, הוא עומס יותר מפיל. אבל יש לו חסרון אחד: הוא זקוק למכונאי. גנרל, האדם שמיש מאוד. הוא יודע לטוס, הוא יודע לרצוח. אבל יש לו חסרון אחד: הוא יודע לחשוב. ברטולד ברכט, 1938. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאוזני שניצלו. אני ממש לא מבינה את מהות ההתעקשות להחזיק בראיית העולם הפרנואידית הזו. הקורבניות הזו שמחזיקים בה כל מאמצי השואה כנס הדגל לברוטליות שלנו, דוחה אותי. אתה לא החלש עכשיו. ממש לא. לישראלים יש את ישראל - מדינה מבוססת וחזקה, עם צבא וטילים ונשק גרעיני. ממש לא חלשים. אבל עדיין מנפנפים במסכנות של השואה כתרוץ הכי נלוז ששמעתי להתיחסות פושעת לבני אדם. אז תסלח לי, הנפנוף הזה לא קונה אותי. מדינת ישראל אינה שה תמים, ובודאי אינה חלושה ואומללה. הפלשתינאים ביחסי הכחות הללו, הם הם החלשים. הם סופגים התיחסות מביישת מצידנו, והדוגמא הכי טובה לכך היא נושא המים. זה פשוט דוחה, ואני מציעה לך לפנות לדחות של "בצלם" כדי להבין עד כמה. מאז אוסלו עברו שש שנים. שש שנים משחקים איתם במשחקי כן ולא. כאילו הם המריונטה שלנו. אני לא חושבת שהם תמימים, אבל אני בהחלט מבינה את המאבק שלהם, ואת הצורך במניפולציות קטנויות שכן, זה המשחק שהישראלים משחקים איתם. כמה נוח לעשות ממני ילדה תמימה, נכון? שכן, זה מבטל את הצורך לעמוד מול הדברים שלי ולהתייחס אלהים כאל מחשבה בוגרת שעלולה להיות נבונה. אני בזה לגישה שלך, אבל לפחות אני אומרת את זה בגלוי. להבדיל מהמניפולציה הנחותה שאתה עושה לדבריי - דברים מתקתקים של ילדה שאין טעם להתייחס אליה. אם אתה רוצה לשחק משחקי מלחמה, תעשה את זה בחצר ביתך עם חברים שלך. כן, אני מבינה שיש צורך לפרוק את כל מה שהטסטוסטרון מחולל בך. להבדיל ממך, רוב העם רוצה לחיות את חייו בשקט, ולא בתוך מכונת מלחמה. ולכל דבר יש מחיר ששקול אליו. במקום לשלוח נערים לתופת (שלנו ושל הפלשתינים - אין הבדל בין דם לדם כשזה נוגע לחיי אדם) אפשר לשלוח אותם לאוניברסיטה. זה נראה לי הולם יותר. המחיר של זה, שנראה לי הגיוני ובריא, הוא מדינה פלשטינית ויחסי שלום וכלכלה בריאים איתה. בגלל אנשים תאווי דם כמוך, כולנו משלמים את מחיר העיכוב של התהליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת יפה שאת מבינה את הפלסטינים, אומללותם, חולשתם, מושפלותם, ומצד שני את רשעות הכיבוש הציוני האכזר. ושלא תביני אותי לא נכון- אני מעריך את העמדה המוסרית שאת יוצאת מימנה. אבל בבקשה מימך, אל תאכלי כל דבר שמגישים לך. קצת מבט רחב יותר, עמוק יותר. ואם זכויות האדם חשובות לך אני מניח שאת מתנגדת להסכמי אוסלו ולכל תהליך הקמת המדינה הפלסטינית. כי אם תדברי עם פלסטינים שאינם בעשירון העליון תגלי שהכיבוש והעריצות של אבו עמאר (סבא יאסר החביב) גרועים מהכיבוש הישראלי. הם מרויחים כ- 1,000 ש' בחודש, משלמים יותר מיסים, מפחדים מהמשטרה הפלסטינית יותר מהצבא ורואים בעראפת ובאנשיו כובש זר. הפערים בין המעמד העליון לתחתון רק גדלים והולכים... חוץ מזה, כמעט כל הפלסטינים ביו"ש בשליטת הרש"פ. אז מה רוצים מאיתנו עכשיו, שנתערב בענייניו הפנימיים של הראיס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולהכנס לפורום בתפוז ולנסות לעזור למען הקהילה אני תורם למען הקהילה!!! ואתה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |