 |
עלי להבהיר יותר את כוונתי כאן. ביקרתי ביו"ש יותר מפעם או פעמיים, כולל בהתנחלויות (חומש, שא-נור, אלון מורה, קרית ארבע, יישובי מערב השומרון, הבקעה וצפון ים המלח). יש התנחלויות שמרחקן מהאוכלוסייה הפלסטינית הוא אפסי, והסתערות רבתי של פלסטינים עליהן לא ניתנת למניעה מוקדמת אלא רק תוך כדי שפיכות דמים רבה, שמעבר לכתם המוסרי עשוייה לגרור סנקציות בינ"ל על ישראל. לדוגמה - פסגות, קרית-ארבע, נצרים. כמו כן יש התנחלויות הנמצאות בין שטחי A, וההגנה עליהן קשה (בפרט ההגנה על דרכי הנסיעה מפיגועי מטענים, ירי, בקבוקי תבערה ועוד) - ומביקורי בחומש ובשא-נור, אין לי ספק שהן עונות להגדרה זו. קיימת קבוצה שלישית, של התנחלויות שהחיכוך שלהן עם הפלסטינים אפסי, וכן כאלו היושבות במקבץ (לעיתים, גם עם יתרון טופוגרפי משמעותי על הכפרים הפלסטינים). בקבוצה זו, בראש ובראשונה, אותם יישובים שהיו בקונצנסוס במשך שנים - בקעת הירדן ומדבר השומרון, וצפון ים המלח, וכן יישובי דרום הר-חברון, גוש עציון. במערב השומרון יש יותר חיכוך אולם היישובים היהודיים רבים ואין התנחלויות מבודדות, מעבר לכך שהכפרים באזור זה הם שטח B באחריות צה"ל. לפיכך, כוונתי היא לפינוי התנחלויות העומק, ולהשאיר בידינו עד להסכם שלום את כל השאר. הערכות מחדש כזו תקל בהרבה את ההגנה על היישובים שיישארו בידינו, תצמצם סכנה לשפיכות דמים ותשפר את מצבנו הבינ"ל. ונא לא לעשות השוואות עם מדינת ישראל - במדינה יש רוב יהודי מוחלט, אין למעשה יישובים מבודדים (אפילו יישובי קווי העימות - שכן יש להם עורף מבוסס , והם לא בסכנת כיתור וניתוק).
|
 |