|
||||
|
||||
* על הקיר כתוב בגיר: הם רצו במלחמה. מי שכתב מילים אלה כבר נפל. * הצעירות מתחת לעצי הכפר בוחרות באוהבים. המוות גם הוא בוחר. אולי אפילו העצים לא יוותרו בחיים. *לילה זוגות הנשואים שוכבים במיטות. הנשים הצעירות תלדנה יתומים. *הצעירים יושבים כפופים על הספרים לשם מה הם לומדים? שום ספר אינו מלמד איך אדם תלוי בגדר-תיל ישיג קצת מים. * תעשיית מלחמה מורידים עמק ו מקימים בור. *הפיהרר יספר לכם: המלחמה תמשך ארבעה שבועות. כשהסתיו יבוא תשובו לבתיכם. אבל הסתיו יבוא ויילך הרבה פעמים, ואתם לא תשובו. הצבעי יספר לכם: המכונות יעשו זאת למעננו. מעטים מאוד יצטרכו למות. אבל אתם תמותו במאות אלפים, בכמויות שלא נראו מתים עד-כה מעולם. כשאשמע שאתם בקוטב הצפוני ובהודו ובטראנסואאל, אדע איפה למצוא את קבריכם בבוא העת. * גנרל, הטנק שלך הוא רכב חזק, הוא רומס את היער, הוא מוחץ מאה אנשים. אבל יש לו חסרון אחד: הוא זקוק לנהג. גנרל, המפציץ שלך חזק. הוא טס מהר מן הסופר, הוא עומס יותר מפיל. אבל יש לו חסרון אחד: הוא זקוק למכונאי. גנרל, האדם שמיש מאוד. הוא יודע לטוס, הוא יודע לרצוח. אבל יש לו חסרון אחד: הוא יודע לחשוב. ברטולד ברכט, 1938. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |