שוודיה מתכננת להפסיק השימוש בנפט עד שנת 2020 | 2571 | ||||||||
|
שוודיה מתכננת להפסיק השימוש בנפט עד שנת 2020 | 2571 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כל מה שאינו מתכלה בשימוש: רוח, מים, שמש, אנרגיה גיאותרמית. בטח יש עוד. |
|
||||
|
||||
חררממפפפפפ |
|
||||
|
||||
slave labour ("עבדות" לא נשמע מצחיק) |
|
||||
|
||||
בדיחה שמסבירים אותה תוך כדי שמספרים אותה זה עוד פחות מצחיק. |
|
||||
|
||||
מי הסביר? אני עדיין לא מבין מה מצחיק פה. שמעתי את זה לפני חודשיים ופירסמתי את זה כאן בתקווה לקבל הסבר. |
|
||||
|
||||
רוח גאות שמש ( אולי לא רלוונטי בשוודיה) גידולים (ביו דיזל, אתנול וכולי) |
|
||||
|
||||
יש לך מושג מה עלה בגורלן של ארובות הענק שחשבו להקים בערבה? |
|
||||
|
||||
פעם ראשונה שאני שומע על כך. לאיזה צורך חשבו להקים אותם? |
|
||||
|
||||
ראה "מגדל סולארי" כאן: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%9... (או אולי חשבו על "ארובות רוח". לא זוכר) |
|
||||
|
||||
גובה 1 ק"מ, רוחב בסיס 7 ק"מ, בנוי מזכוכית? איכשהו, זה לא ממש נראה לי. ואזהרה לשוטרי יס"מ: מי שמתבצר על גגות אבן, עשוי לזרוק נורות זכוכית |
|
||||
|
||||
אני חושב שבערבה התכוונו להקים ארובות שרב דווקא: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9... |
|
||||
|
||||
שאלה תרמודינמית- מאיפה בדיוק באה האנרגיה? |
|
||||
|
||||
ההבנה שלי היא שכמות האנרגיה שמרוויחים מתנועת האוויר למטה צריכה לכסות את האנרגיה הדרושה כדי לשאוב את המים כלפי מעלה. במה תלוי החישוב הזה? כמה מים צריך כדי לקרר את האוויר מספיק כדי לקבל מספר ריילי קריטי? |
|
||||
|
||||
למה אתה מבין כך ? המים שמועלים חוזרים חזרה לאותו גובה, וכאן מאזן האנרגיה אפס. אבל בנוסף לכך ישנו האפקט של קרור האוויר והסעתו הטבעית מטה. |
|
||||
|
||||
אולי אני טועה, אבל אני חושב שאי אפשר להחזיר 100% מהאנרגיה של העלאת המים על ידי איסוף הטיפות שנופלות מלמעלה בלבד (טורבולנציה וכולי). לכן תוספת האנרגיה שמושגת מההסעה צריכה גם לפצות על האובדן הזה. עכשיו, כדי ליצור הסעה צריך הפרש טמפרטורה קריטי ( יכול להיות שעל סקלה של 500 מטר לא צריך מפל טמפרטורה גדול במיוחד) ולכן אם מישהו סתם ישים כמה ליטרים של מים למעלה הוא לא יוכל להחזיר לעצמו את כל אנרגית השאיבה. ברור שצריך קצב זרימה מסוים של מים כדי לקבל הסעה תרמית, ולפני כן אין הסעה כלל. ברור שעד שלא מגיעים לקצב הזה, המערכת אינה כדאית. השאלה אם היא מתחילה להיות כדאית מעבר לכך. מן הסתם כן, אבל מעניין לראות חשבון. |
|
||||
|
||||
כל האפקט של העלאת המיים ונפילתם הוא שולי בתהליך זה ומהווה אחוז מאד קטן מתפוקת האנרגיה. (אגב, יש גם בטבע תופעות ספונטניות של רוחות עזות שנוצרות בגלל אפקטים של התקררות עקב אידוי מי ים.) אם אתה מדבר על כדאיות כלכלית זו שאלה אחרת, סבוכה, שתלוייה בהמון גורמים, אבל לגבי העיקרון, הדבר הזה גם חושב וגם הוכח בניסויים, מה שהופך את כל הדיון הזה לחסר תכלית. |
|
||||
|
||||
אני לא מפקפק בתופעה, אני שאלתי לגבי ההיתכנות. הדיון לא חייב להיות חסר תכלית אם יש לך אינפורמציה בנושא. |
|
||||
|
||||
לא יודע מה הקשר למספר ריילי, אבל בשביל לסבר את האוזן: כדי לקרר 1 ק"ג אויר מדברי בטמפ' של 30 מע' ו10% לחות (3 ג' מים), לטמפ' הטל שלו (14 מע', 10 ג' מים) בתהליך אנטלפי לחלוטין, מספיקים 7 גר' מים. במלים אחרות באופן אידיאלי אתה מקבל בערך פי 140 אנרגיה. כמובן שהתהליך לא יעיל, וצריך להוריד את הנצילויות של המשאבות והטורבינות, אבל התמונה ברורה. ---- יש לציין שהחישוב לא מדוייק כי הוא מתבסס על גובה פני הים, ולא על גובה של 1 ק"מ, לפי התכנון, אבל סדרי הגודל לא משתנים |
|
||||
|
||||
הקשר הוא שכדי שגוש האוויר הקר יצליח ליפול ק''מ, הוא חייב לא להתחמם שוב יותר מדי על ידי מגע עם הסביבה. מספר ריילי נותן אומדן ליחס בין שני התהליכים- נפילה ואיבוד החום בשל דיפוזיה. |
|
||||
|
||||
בשביל זה יש כתלים לארובה - כדי שלא תהיה דיפוזיה. |
|
||||
|
||||
שוב- למטה חם ולמעלה קר, נכון? אז "חבילת" אוויר שנופלת בארובה, פוגשת אוויר יותר חם, ולאט לאט מתחממת. מתחת לסף מסויים התהליך לא יחזיק את עצמו. |
|
||||
|
||||
לא. האויר הקר ''יורד'' לאורך הארובה בלי להפגש עם אויר חם בדרך, נפלט מהארובה למטה. העברת החום היחידה היא בהולכה עם הכתלים. מה שקורה עם האויר אחרי הפליטה לא רלבנטי. |
|
||||
|
||||
למה האוויר הקר יורד אם אינו מוקף באוויר חם? |
|
||||
|
||||
מאותה סיבה שאויר חם מאח בוער עולה בארובה. |
|
||||
|
||||
כשהוא יוצא, הוא ''שואב'' אויר חדש. |
|
||||
|
||||
אתה מדבר על מה קורא לאחר שהסיפון כבר התחיל, אני מנסה להסביר שכדי בכלל להתחיל תהליך כזה, צריך הפרש טמפרטורות מסויים. אני לא ממציא כאן שום דבר, וגיגול על convection או על Rayleigh number יסבירו את מה שאני מנסה להגיד. |
|
||||
|
||||
אז תגגל stack effect ותקבל את התשובה. |
|
||||
|
||||
גיגלתי ולמדתי משהו, אבל איך שלא מסתכלים על זה, בהפרש טמפרטורות קטן מידי, לא יהיה אפקט. |
|
||||
|
||||
ולכן דרוש אויר חם ויבש -> אקלים מדברי |
|
||||
|
||||
קיררת 1 ק"ג לטמפ' הטל בעזרת אידוי של 7 גר' מים. אבל האם יחס המשקלים הוא היחס בין האנרגיה המושקעת לאנרגיה המופקת? |
|
||||
|
||||
בתיאוריה בלבד, מכיון שמדובר על אנרגיה פוטנציאלית (מרימים 7 ג' מים לגובה 500 מ', וע"י כך גורמים ל 1 ק"ג אויר לרדת 500 מ') אבל יש הרבה הפסדים בדרך, החל מהניצולות של המשאבה והטורבינה, האנרגיה של אידוי המים וכו'. בסופו של דבר לא מגיעים לCOP של 140 כמובן. |
|
||||
|
||||
אידן צודק. אגב גם הרעיון להפיק חשמל באמצעות העברת מי הים התיכון או ים סוף לים המלח מבוסס, בעצם, על אנרגית השמש. השמש תאייד את המים וכך יוכל להווצר שיווי משקל מבלי שהבדלי הגבהים יסגרו. |
|
||||
|
||||
הגם אתה, ברוטוסביץ'? |
|
||||
|
||||
הדרישה שלך שיעברו מעברית לאנגלית ובחזרה איננה אסון גדול אך היא גורמת אי נוחות. זה הביא לכך שאני, ולהנחתי עוד כמה כאן, כותבים "הוא", במקומות בהם בד"כ היו מזכירים את השם/ניק (וכך היה, בד"כ, יותר אסתטי). אף אחד לא ימות מהשגעון הקצת-מגלומני הזה שלך, אבל זה פשוט מבלבל ומיותר, זה הכל. |
|
||||
|
||||
אני פשוט כותב עידן, בכל מקום שבו יש להתייחס ל-idan. לא אידן. לא איידן. שיתמודד. |
|
||||
|
||||
שלום לך. אני מחפש נושא לסיפור ילדים-פנטזיה חדש על טרולים אינפנטליים שמשחקים בלעשות דווקא. ניתן לפנות אלי לפקולטה לספרות לבנטינית: jrrabutol@bzu.co.pal
|
|
||||
|
||||
יש לך כבר מאייר לסיפור? שמעתי שבדנמרק התפנו כמה. |
|
||||
|
||||
התפנו, אבל קצת מסוכן להשתמש בהם. |
|
||||
|
||||
הם מעונייים לאייר את סיפורי אלף לילה ולילה. |
|
||||
|
||||
מטעמי בריאות ופרנסה, אני ממליצה שיתחילו עם סיפורי קנטרברי. |
|
||||
|
||||
גם דקמרון יתקבל בברכה בטהרן. |
|
||||
|
||||
"במלתחה, שמעו לי, הטילו, שם עושה צרכיו כל יהודי!" |
|
||||
|
||||
הולכים אל-הים, והים איננו מלא. כשחושבים על כך, בעצם כל אמצעי יצור האנרגיה "הנקיים" מבוססים על עבודה שעושה עבורנו השמש, לא רק אמצעי האנרגיה הסולרית הישירה. הבאתי כדוגמה את תעלת הימים, אבל אפילו יצירת חשמל בטורבינת מים שמבוסס על זרימת מיים דרך הפרשי גבהים בטבע מבוסס על עבודת השמש, שכן הפרשי גבהים קשורים במבנה הטופוגרפי של הארץ אבל הסיבה שכל הזמן יש מים למעלה שנפילתם מנוצלת היא שהם מגיעים לשם ע"י משקעים מעננים שמקורם בימים והאוקינוסים למטה, והשמש דואגת להעלותם למעלה. וכך גם הרוחות גלי הים וכדומה. הכל בא מהשמש. ואיך יש לשמש הכוחות לעשות את כל זה ? אומרים שתהליכים של מיזוג גרעיני שם, יוצרים זאת. וכאן אנו מגיעים, אולי, לפתרון הטוב ביותר. מציאת טכנולוגיה של שליטה על תהליכי מיזוג גרעיני. אם נעשה זאת נוכל להחליף חלקית את השמש. |
|
||||
|
||||
אין ספק שזה התהליך האידאלי להפקת אנרגיה, אבל בינתיים הטכנולוגיה רחוקה מאד מיישום. חלק מהבעיות אינן טכניות, אלא ארגוניות; הקמתו של כור המחקר הבינלאומי החדש נדחתה במשך שנים בשל העדר הסכמה על המדינה בה יוקם (דומני שלאחרונה נבחרה צרפת). בכל אופן, זה ענין לעוד עשרות שנים. אגב, אנרגיה גיאותרמית היא אנרגיה מתחדשת שמקורה אינו השמש. |
|
||||
|
||||
בעניין האנרגיה הגיאותרמית ואנרגית הגאות שהוזכרה בתגובה אחרת, נזכרתי משום מה בהלצה הבאה: שני יהודים משוחחים על כל מיני אנשים שנפטרו. אומר האחד: שמעת על הרב הגאון של העיר x שנפטר? כן, עונה השני , ועל הגביר הגדול מהעיר y שמעת ? גם הוא נפטר. וכך הם עוברים ממכובד אחד לאחר, ואז אומר אחד מהם: גם החייט שהיה עובד כאן בצד השני של הרחוב, גם הוא נפטר. אומר השני בביטול: אויְכֶט הָמֶס (כלומר, גם כן מת . . .) אבל זה נכון. אלה אנרגיות שמקורן אינו בשמש (בניגוד אפילו לפחם ונפט, שאמנם אינם נקיים, שבתהליך היווצרותם היו משהו מהביולוגיה, ולא היו יכולים להיווצר ללא השמש.) |
|
||||
|
||||
מהו, באמת, מקור אנרגיית החום של ליבת1 כדור הארץ? תמיד חשבתי2 שזו האנרגיה ההתחלתית של גוש החומר הלוהט שניתק מהשמש, ושקליפת הכדור מבודדת אותו משאר היקום ומשאירה אותו חם. ואם כן, אז המקור הוא בכל זאת השמש. אבל אז בטח מישהו כבר היה אומר את זה כאן, אז אני בטח טועה איפשהו. 1 לא יודע אם "ליבה" הוא המונח המדויק; כוונתי לכל החלק החם שמתחת הקרום. 2 מאז שהתחלתי לחשוב על כך, כמובן, שזה לפני עשר דקות במהלך קריאת הפתיל. |
|
||||
|
||||
כדור הארץ לא נוצר כגוש חום לוהט שניתק מהשמש. הוא נוצר במקביל לשמש, כאשר כמות גדולה של חומר גזי מתוך איזשהו ענן קדמוני התקבצה יחד תחת כוח המשיכה של עצמה. התאונה הקוסמית שנגרמה כאשר נצמדו החלקיקים המירה את האנרגיה הקינטית של הם לאנרגיית חום, שהיא הבסיס לחום של השכבות שתחת הקרום עד היום. כמו כן, התפרקויות גרעיניות בתוך הליבה גורמות להמשך ההזנה של הליבה בחום - מה שמאזן (לפחות חלקית) את איבוד האנרגיה דרך הקרום. |
|
||||
|
||||
תודה! אתה (או מישהו) יודע במקרה אם אופציית ההתנתקות מהשמש היתה בעבר תיאוריה פופולרית, ומתי היא נדחתה? קיבלתי אותה מהאנציקלופדיות של ילדותי... |
|
||||
|
||||
אני לא יודע לגבי פופולריות של התאוריה, אני יודע שהיא בלתי אפשרית מבחינה פיזיקלית. ענן גז עם התנע הזוויתי הכולל של מערכת השמש לא יכול לקרוס לגוף יחיד שמסתובב סביב עצמו, תוך שימור התנע הזוויתי. הגוף הנ''ל צריך להסתובב כל כך מהר, כך שתהליך הקריסה ילווה בזריקת סילוני גז החוצה. על מנת שהגוף המרכזי ישאר יציב. |
|
||||
|
||||
רוב החום מגיע מהתפרקות של איזוטופים (ממ, דעיכה רדיואקטיבית?) <נניח קישור לקביעת גיל סלעים לפי זמן מחצית חיים> |
|
||||
|
||||
הערה קטנה: הוזכרה לעיל גם רתימת זרמי הגאות כמקור אנרגיה. והגאות, ברובה, נגרמת מהירח. |
|
||||
|
||||
אם יורשה לי לנטפק- מהפרש מהירויות הסיבוב של כדור הארץ סביב צירו ושל הירח סביב כדור הארץ. |
|
||||
|
||||
Mr Burns כבר ניסה להחליף את השמש באחד הפרקים של סימפסונס, וסופו היה לחטוף כדור מתינוקת. סלחו לי על ההתפרצות הבלתי-מלומדת. |
|
||||
|
||||
ועל הספוילר אתה לא מתנצל?? |
|
||||
|
||||
סליחה, פשוט הנחתי שלא יתכן אדם שלא ראה את הפרקים. אם כי אני לא חושב שהמושג "ספוילר" תקף לגבי פרק של סדרת טלוויזיה מלפני 10 שנים. |
|
||||
|
||||
בוודאי שכן. היית רוצה שיגלו לך מי רצח את לורה פאלמר? ובהחלט ייתכן אדם שלא ראה את *כל* הפרקים של הסימפסונס. יש יותר משלוש מאות. |
|
||||
|
||||
ספויילר לא חל על הסימפסונס. |
|
||||
|
||||
ספויילר כן חל על הסימפסונס. (שנמשיך?) |
|
||||
|
||||
ספויילר חולה על הסימפסונס. |
|
||||
|
||||
או מי רצח את ג'יי. אר.! (עד היום אין לי מושג, אם לומר את האמת). |
|
||||
|
||||
לורה פאלמר, לא? |
|
||||
|
||||
רסקולניקוב |
|
||||
|
||||
לא נורא, הוא לא מת... (להשלמת החוסר אפשר להסתכל ב-http://en.wikipedia.org/wiki/JR_Ewing) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ירו בו, ירו בו. נו, מעבר לשממות הזמן שחלפו מאז, ולאור העובדה שאני לא ראיתי את הסדרה בזמנו, מה כבר אפשר לצפות מזכרון גבינה שוויצרית כמו שלי? |
|
||||
|
||||
הממדים של הארובות גדולות מכל מבנה שנבנה אי פעם; רדיוס-250 מ' גובה -500מ'. |
|
||||
|
||||
אני בטוח ש''החומה הגדולה'' גדולה יותר במימדיה. |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין לבנות חומה בגובה של 11 מ' לאורך אלפי ק"מ לעומת הקמת מבנה בגובה של חצי ק"מ. הקמת חומה כזאת היא בעיה ארגונית; הקמת ארובה כזאת היא כבר בעיה טכנולוגית ובטחונית. |
|
||||
|
||||
1. אם כבר, אז בטיחותית יותר מאשר בטחונית. 2. הנה בעיה בטיחותית יותר גדולה: (שלא לדבר על בעיות בטיחותיות כמו כורים גרעיניים) 3. במפתיע, בד"כ בעיות טכנולוגיות נפתרות יותר מהר ויותר בפשטות מאשר בעיות ארגוניות. בניית האמפייר סטייט למשל, היוותה אתגר לוגיסטי הרבה יותר מאשר אתגר הנדסי. |
|
||||
|
||||
הארובה הזאת הרבה יותר גדולה מהאמפייר סטייט בילדינג וגם מהתאומים. |
|
||||
|
||||
"גדולה" מבחינת מסה? מבחינת נפח? לא בטוח. אל תשכח שהיא חלולה. מבחינת גובה? בנין התאומים המחודש גבוה יותר, שלא לדבר על מבנים אחרים, כמו בורג' דובאי (אשר נבנה לגובה של מעל 700 מ') אפילו הבנין הגבוה ביותר בעולם כיום (טאיפה 101) גבוה מ500 מ'. מלבד זאת, צורת הטורואיד יציבה יותר מאשר צילינדר או אפילו קונוס. בקיצור, לא הגודל הוא הבעיה של המגדל. סביר להניח שהבעיה היא כלכלית יותר מאשר טכנית. |
|
||||
|
||||
כתוב בויקי 56 מיליון דולר לארובה סולרית, ו1.2 מיליארד דולר לארובת שרב. ע"פ אדם טבע ודין עלות תחנה פחמית בין 1.2 ל1.5 מיליארד דולר. אז בעייה כלכלית אין פה. |
|
||||
|
||||
יש לך 1.2 מיליארד דולר מיותרים? |
|
||||
|
||||
עושה רושם שלמדינה יש... הרי תחנה פחמית(או שהחליפו כבר לגז) מתוכננת בימים אל ממש, ובכל מקרה אחת לכמה שנים בונים תחנת כח. כך שכסף יש1, שלא לדבר על האינטרס המסחרי האדיר בבניית דבר כזה(ניתן יהיה לייצא את הפרוייקט לכל מדינה מדברית על הגלובוס2). 1 וחוץ מזה זה גם חוסך כסף בטווח הארוך, בגלל שאין צריכת דלק ולפחות תיאורטית יש חסכון גם בתקציב הבריאות. 2 ארה"ב למשל... |
|
||||
|
||||
תגובה 367385 |
|
||||
|
||||
מה לגבי עלויות תחזוקה? |
|
||||
|
||||
זה לא הרבה כסף, בראייה גלובאלית של תקציב המדינה ובהתחשבות בכך שהתשלום הזה יתפרס, כנראה, על פני מספר שנים. |
|
||||
|
||||
נראה שאי-הוודאות הטכנולוגית מרתיעה את פקיד האוצר ש"רואים הכל דרך החור של הגרוש" (אגב, אם הם היו רואים הכל דרך החור של הגרושה זה היה יותר טוב?). מן הסתם אין גם יזמים פרטיים שמוכנים לקחת את הסיכון, וחבל. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין מה, או אולי למה, העשירים הגדולים עושים ביום-יום. אם אני הייתי מיליארדר, היה הרבה יותר מעניין אותי להתעסק עם פרויקט כזה מאשר לקנות את אופטיקנה. חלקם בטח גם הטיפוס שיהנה מהפרסום החיובי. והאפשרות להשפיע על פרויקט טכנולוגי/הנדסי במידה שלא היית יכול בשום אופן אחרת? (סיכוי קטן לקבל אחריות כזאת בחברה של מישהו אחר, ופחות חופש לעשות כרצונך גם אז.) זה לא קורץ להם? איך קניית חבורה של רודפים מקצוענים אחרי כדור יותר מעניינת מעבודה עם חבורה של מהנדסים? |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שההגדרה "מעניינת" מתאימה כאן, אבל כשאתה קונה קבוצל כדורגל אתה זוכה לחשיפה תיקשורתית ואהדה ציבורית שאי אפשר להשוות אותה לכתבה ב"יומן" ובערוץ 8 על "המיליארדר שעושה רוח" (ואל תשאל מה יעשו לך כל מיני אנשים טובים שיעלו על מזימתך הזדונית לעשות כסף. "המיליארדר שעושה רווח" יצעקו הכותרות באייל, "השמש היא של כולנו" תצייץ הגב. יחימוביץ', "הממשלה מחלקת מתנות לעשירים" יתריע פרץ, "לא יעלה על הדעת" תאנפף זהבה גלאון, "מזמן אמרתי לכם" יחרה יחזיק אחריה יוסי שריד, ואיציק ש. יסביר איך כל זה נובע מהקשר הקפיטליסטי העולמי לעשוק את העמלים. בתור מיליארדר קשה יום, בשביל מה אתה צריך את זה?) |
|
||||
|
||||
מארווין מינסקי סיפר שבכמה הרצאות שלו הוא שאל את הקהל מי היה רוצה לחיות מאתיים שנים, עם גוף ומוח מתפקדים כמו בחצי הגיל. הוא חילק את הקהלים שבפניהם הוא הציג את השאלה לשניים - הקבוצה הראשונה הייתה מהנדסים ומדענים (מדענים, לא "מדענים"), והקבוצה השניה הייתה "אנשים רגילים". רוב האנשים הרגילים לא הרימו יד, רוב המדענים כן. אל תשאל למה, אבל אני סקרן לדעת - נשמע לך הגיוני? |
|
||||
|
||||
לא. אלא אם כן ה''אנשים הרגילים'' היו נשואים. |
|
||||
|
||||
פגשתי נשואים מאושרים. |
|
||||
|
||||
את/ה בטח מתכוון/ת לכאלה שנשואים שבוע. |
|
||||
|
||||
אני רואה שהחיים התאכזרו אליך. |
|
||||
|
||||
שבוע + 30 שנה. |
|
||||
|
||||
כלומר, 200 שנים עם מוח וגוף מתפקדים כמו בגיל 100? |
|
||||
|
||||
כלומר, בכל רגע יש לך את הגוף והמוח שהיו לך אם היית בחצי מהגיל הנוכחי. ב-80 כמו ב-40, ב-140 כמו ב-70. אבל את, כמובן, יכולה תמיד להתאבד, אם נמאס לך. הורג אותי שאנשים לא קפצו על זה, אפילו אם רק במטרה להתאבד כבר בגיל 60, אבל להיות עד אז כמו בן 30 לכל היותר. |
|
||||
|
||||
ממתי התהליך הזה מתחיל? בגיל 20 יהיה לך המוח והגוף כמו בגיל 10? ובגיל 30 כמו בגיל 15? או שזה מתחיל רק מגיל 40, למשל, או אף גבוה יותר? |
|
||||
|
||||
הוא לא פירט. כך או כך, הייתי חותם על זה מיד. |
|
||||
|
||||
אני סקרן - זה בגלל שלא זכרת/הבנת נכון את ההודעה בדיון "אפשר גם אחרת" שבה פירטתי כמה איך לא למדנו כלום בשיעורי מוסיקה ביסודי, או שיש לי בסיס להעלב/להרגיש-קקה? |
|
||||
|
||||
לא בדיוק. אם המיליארדר היה מפקיע את השמש באמצעות הפרוייקט הנ''ל משימוש הציבור, בדומה לגידור שטחי הכינרת ובניית פרוייקטי יוקרה על חוף הים, אז היה מקום לציוצים, התראות ואינפופים כנזכר לעיל. |
|
||||
|
||||
שמת לב שהגברים אצלך מסבירים ומתריעים בעוד הנשים מאנפפות ומצייצות? |
|
||||
|
||||
אצלי? אני לא בראתי את העולם. |
|
||||
|
||||
אתה עיקבי להחריד וכמעט עיתונאי כלומר, עושה כותרות. יפה מאד, סיכמת את דברי באופן משובש אולי כמיטב חוש ההומור שלך. |
|
||||
|
||||
לא יודע על מה ההתרגשות. לא שמעת על BOT ? |
|
||||
|
||||
בניית תחנות כח לא באה מתקציב המדינה אלא מתקציב חברת החשמל, והשיקולים של החברה מתחשבים במידה די מצומצמת באיכות הסביבה. אם המדינה תרצה ללחוץ על החברה להקים תחנה כזו היא תצטרך לבחור אחת משתי האפשרויות: לתקצב את ההקמה בעצמה, באופן חלקי או מלא - או לאפשר לחברה להעלות את המחיר לצרכן. שתי האפשרויות מאד לא חביבות על המדינה, מבחינת אופי מערכת היחסים בינה לבין החברות שבבעלותה. אופציה שלישית, כמובן, היא לאפשר ליזם פרטי להקים תחנה כזו - אך גם אז לא ברור אם יהיה מי שיקח את הסיכון ללא סובסידיה נאה. למען האמת, בהתחשב בכך שלא קיימת בעולם (עד כמה שידוע לי) תחנת כח בהקף מלא שפועלת בטכנולוגיה הזו, הקמה של הראשונה מסוגה בארץ תהיה מהלך די חסר-אחריות. קשה לדעת כמה זמן תיקח ההקמה, באילו בעיות טכניות היא תיתקל וכמה תהיה העלות הסופית. ישראל היא מדינה קטנה שאין לה גיבוי של רשתות חשמל שכנות. בניה של תחנה כזו משמעותה ויתור על בניה של תחנה בטכנולוגיה מוכחת. מכאן נובע שכל דחיה בלוח הזמנים או בעיה שתתגלה עלולה לגרום לכך שלא יהיה ניתן לספק את הביקושים - הימור די מסוכן. |
|
||||
|
||||
מה התפוקה של תחנה כזו לעומת התפוקה של תחנת פחם/גז רגילה שדורשת את אותה ההשקעה? |
|
||||
|
||||
אין לי מושג. אני מניח שנמוכה משמעותית (מה שעשוי, מן הסתם, להתקזז חלקית על ידי ההפרשים בעלויות התפעול), שהרי אם היא היתה כדאית מבחינה כלכלית נטו היינו רואים כבר מיזמים כאלה מוקמים במדבריות אריזונה או אוסטרליה. בכל אופן, הבעיה היא שאתה לא יכול לדעת מראש כל עוד אין נסיון בהקמתן ותפעולן של תחנות כאלה; הראשון שיעשה את זה ישלם ביוקר עבור הנסיון הזה, שהבאים אחריו יקבלו בחצי חינם. לכן הגיוני להניח שבלי תמיכה של ממשלה כלשהי, לא תוקם תחנה כזו אלא אם כן עלויות האנרגיה הקונבנציונלית ירקיעו שחקים במידה כזו שתהפוך אותה לכדאית במובהק. לממשלות יש אורך נשימה שאין ליזם פרטי, וגם מרחב שיקולים אחר; אבל זה נכון בעיקר לממשלות של מדינות גדולות ועשירות, כלומר - אם ג'ורג' דבליו יחליט, לרגל מדיניות-ההתנתקות-מנפט החדשה, לתרום חצי מיליארד דולר להקמה של תחנה כזו בנבאדה, כל העולם ירוויח. אם היא תקום באיחור של חמש שנים ובעלות כפולה, לא יקרה כלום. לישראל דבר כזה עלול לגרום נזק עצום - זה ההבדל. |
|
||||
|
||||
''אלא אם כן עלויות האנרגיה הקונבנציונלית ירקיעו שחקים במידה כזו שתהפוך אותה לכדאית במובהק''. טוב, זה יקרה, השאלה היא מתי. |
|
||||
|
||||
בכלל לא בטוח שזה יקרה. המצב ב73-74 היה יותר גרוע - מחירי הנפט הריאליים היו יותר גבוהים- ואלו שקובעים את מחירי הנפט דאגו להורידם כדי למסמס את התכניות לאנרגיה חליפית. חברות האנרגיה יחד עם יצרניות הנפט אינם מתטבדים כלכליים; הם יפיקו את הרווח המקסימלי ויורידו את המחירים. |
|
||||
|
||||
לא בטוח שהם מסוגלים לכך. המשבר של 73' היה משבר פוליטי; המשבר הנוכחי הוא, כנראה, תולדה של העדר יכולת ייצור. זה כמה שנים שקצב העליה בביקוש (בפרט לאור הצמיחה המוגברת בסין והודו) בשילוב עם הידלדלות השדות הקיימים עולה על קצב הגילוי והפיתוח של שדות נפט חדשים. אם אכן, כדעת חלק מהמומחים, הגענו לשיא של יכולת הייצור, הרי העתיד צופן לנו עליה מתמדת של המחירים, שתביא את הביקוש לאיזון עם ההצע. מובן שעליית המחירים תביא גם לעליה בהשקעה בחיפוש נפט, בחזרה לשדות שנזנחו בעבר כלא כדאיים, בפיתוח שיטות למיצוי טוב יותר של הנפט (רק כעשרים אחוז מהנפט הקיים בכל שדה מופק בפועל, כיוון שקיים קושי להפריד אותו מהאדמה שבה הוא ספוג) וכן הלאה, אבל באופן בסיסי נראה שירידה משמעותית במחירים כבר לא תהיה. |
|
||||
|
||||
זה מה שגם אני קראתי. ב-73 דיברו על כך שהיום היינו אמורים להשאר בלי נפט. אנחנו עדיין עם די הרבה נפט. בשנת 99 כמדומני, היה מחיר חבית נפט 10 דולר וסין והודו לא התחילו לצמוח רק אז. יש לי איזה חשש שמחירי הנפט הנוכחיים הם במידה רבה יזומים על ידי חברות הנפט והלובי הפוליטי שלהם. אבל נחכה ונראה. |
|
||||
|
||||
איציק, "שכחת" את היצרנים! הם אפילו לא מתביישים בהיותם קרטל. |
|
||||
|
||||
לא שכחתי את היצרנים. היצרנים הם אלו שכולם אוהבים לשנוא. היצרנים (מדינות אופק -לא יצרני טקסס) לא יזמו ודחפו את כיבוש עיראק. אינני כופר בעובדה שיש כאן אינטרסים משותפים של היצרנים והמשווקים. |
|
||||
|
||||
"כולם" אוהבים לשנוא את היצרנים? או שמא "כולם פרט לאירופים, דרום אמריקאים, מזרח תיכונים, אפריקאים, וקובעי הטעם" רק הם שונאים את קרטל המדינות המייצאות נפט? כי לי היה נדמה ש"כולם" דווקא שונאים את הטקסנים. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שלא. רב העיתונות מאשימה את המדינות המפיקות נפט בעליית המחירים. כשמראיינים מומחה לנפט, הרבה פעמים הוא מאשים את הספקולנטים. זהו מונח דמוני ללא כתובת. אף אחד אף פעם אינו נוקב בשם; מיהם אותם ספקולנטיים מיסתוריים? לדעתי אלו הן במידה רבה חברות הנפט למרות שיתכן שיש גם אחרים. |
|
||||
|
||||
איזו סיבה יש להם להתבייש? זכותם המלאה. מה שהם עושים הרבה יותר הגון מאשר התרגיל של ארה"ב כשהיא מונעת מישראל למכור ציוד בטחוני לסין או להודו בנימוקים מפוברקים של "בטחון לאומי". הם בסך הכל מדגימים כיצד היה נראה קפיטליזם נטול רגולציה. אגב, הקרטל הזה הרבה יותר חלש ממה שהיה פעם, והשליטה שלו בתוצרת בפועל של החברות בו די מצומצמת (וממילא כולן מנסות כרגע להפיק כמה שיותר כדי לסחוט מקסימום מזומנים מהבוננזה הנוכחית). |
|
||||
|
||||
אם כך, לישראל כדאי מאד להשקיע במחקר באנרגיה חליפית - משיקולי בטחון לאומי. עליה ארוכת טווח במחיר הנפט תגדיל מאד את הכוח של מדינות ערב. |
|
||||
|
||||
צריך למצוא נפט בישראל. |
|
||||
|
||||
באמת קשה להאמין שאלוהים סידר לנו חלקה נקייה מדינוזאורים. |
|
||||
|
||||
מה הקשר לדינוזאורים? נדמה לי שכבר מזמן לא חושבים שהנפט נוצר מדינוזאורים. |
|
||||
|
||||
אני תומך בתיאוריה לפיה הנפט הוא פשוט תוצר של מתאן תחת תהליכים פיזיים וכימיים. הסיבה לכך היא פשוטה: כמויות הביומסה הדרושה כדי ליצור את מאגרי הנפט הידועים לנו אינן הגיוניות. |
|
||||
|
||||
זאת הסיבה שרזרבות הנפט שהיו אמורות להסתיים כבר- משום מה גדלות. |
|
||||
|
||||
לא מדוייק. הסיבה העיקרית לכך היא שטכנולוגיות חדשות (של גילוי נפט וניצולו) מגדילות את הרזרבות הניתנות לניצול. |
|
||||
|
||||
אבל לא הסברת מאין בא המתאן, אז מה הרווחת? מתאן בדרך-כלל בא מהתפרקות של ביומסה תחת תהליכים אנאירוביים - וחזרת לנקודת ההתחלה. אגב, למה הכמות נראית לך לא הגיונית? שטחי יער של מיליוני קמ"ר במשך עשרות מיליוני שנים לא יכולים לייצר כמה מיליארדי טונות של ביומסה? תסתכל על הרים העשויים מסלעי משקע, ותחשוב על כמות הביומסה שנדרשה כדי ליצור אותם. הרי יהודה לבדם, נניח, הם בעלי נפח ומסה גדולים בהרבה מכל כמות הנפט בעולם. |
|
||||
|
||||
א. "מתאן בדרך כלל בא מהתפרקות של ביומסה" כמו למשל על טיטאן? ב. הסיכוי שמסה אורגנית כלשהי תגיע לעומק שבו מתקיימים התהליכים האנאירוביים הדרושים (לחץ וחום) לפני רקבון מלא הוא קטן מאוד. עכשיו תכפול את הסיכוי הזה בביומסה של היער. |
|
||||
|
||||
אני יודע שעל הירחים של צדק יש מתאן. מן הסתם גם על כדה"א הקדום היה, אבל כאן הטמפרטורה גבוהה מכדי להקפיא אותו (פרט לטונדרות של האזורת הארקטי, שבהן קפואה כמות עצומה של מתאן), וכאשר הוא משתחרר לאויר הוא מתפרק, בסופו של דבר. בכל אופן, כיון שהמתאן הוא קל הרבה יותר מהחומרים מהם עשוי קרום כדה"א הוא לא היה אמור להיכלא בפנים כאשר הכדור התמצק אלא לברוח החוצה. אבל למה להדיוט כמוני להתווכח על דבר שאנשי מדע עוסקים בו? יש לי כאן ספר בשם "גאולוגיה - יסודות ותהליכים" מאת פרופ' עקיבא פלכסר, ובו כתוב כך (עמ' 290): "ארבעה תנאים דרושים להיווצרותו ולשימורו של הנפט בסלע. סלעי מקור, סלעי מאגר, סלעי כיסוי, ומלכודות גאולוגיות. הבה נפרט מעט. סלעי מקור הם בדרך כלל סלעי חרסית ימיים העשירים בחומר אורגני. התרחיש הוא כלהלן: א. מתקיימים חיים ימיים עשירים של אורגניזמים ומיקרואורגניזמים שונים שחיו בדרך כלל על אדן היבשה. ב. שרידי החי מתפזרים בפצלים ובחרסיות השוקעות על קרקעית הים. ג. חלה קבורה מהירה של שרידי החי על ידי חומר חדש השוקע מעליהם ומונע את חימצונם. ד. כתוצאה מחום, לחץ, תגובות כימיות שונות, חיידקים ופעילות רדיואקטיבית נוצר נוזל אורגני המכיל מים, נפט וגז. נוזל זה נודד לסלעים אחרים עקב הלחצים השונים, נאגר בהם ואגב מהלכו זה נפרד באופן גרביטטיבי (בהתאם לכובד) למרכיביו השונים: מים למטה, נפט במרכז וגז למעלה". |
|
||||
|
||||
מצאו פעם, בשדות חלץ. |
|
||||
|
||||
זה לא נקרא ''מצאו''. |
|
||||
|
||||
תגובה 367385 |
|
||||
|
||||
>> המשבר הנוכחי הוא, כנראה, תולדה של העדר יכולת ייצור מסכים. אבל כרגע זה היה משבר זמני. כשקטרינה וריטה הרסו כושר יצור במפרץ קיבלנו מבט לעתיד. >> אם אכן, כדעת חלק מהמומחים, הגענו לשיא של יכולת הייצור עדיין לא הגענו לשיא כושר היצור העולמי אבל הוא לא רחוק. >> ...עליית המחירים תביא גם לעליה בהשקעה בחיפוש נפט, בחזרה לשדות שנזנחו בעבר כלא כדאיים, בפיתוח שיטות למיצוי טוב יותר של הנפט (רק כעשרים אחוז מהנפט הקיים בכל שדה מופק בפועל, כיוון שקיים קושי להפריד אותו מהאדמה שבה הוא ספוג) וכן הלאה, נכון, ועדיין נקודת הפחד בה עובר הביקוש את ההצע האפשרי לא תתרחק בהרבה >> אבל באופן בסיסי נראה שירידה משמעותית במחירים כבר לא תהיה תהיה, אבל רק בשנה שנתיים הקרובות. ונעבור לכתבות רזרבות הנפט העולמיות ברות הפקה המוכחות נאמדות בין 1 ל 1.4 טריליון חביות כושר ההפקה העולמי הנוכחי הוכח כאשר קטרינה וריטה השביתו את ההפקה במפרץ, ואופק שחרר את הרסן (כדי לא לצאת המניאק) למקסימום תפוקה. הסתבר שזה הספיק על המילימטר. כלומר בניצול מקסימלי של כושר ההפקה הנוכחי יש במקסימום עודף תפוקה על ביקוש של 2 מיליון חביות ביום. בערך 90 מיליון חביות ביום הצע אפשרי על 88 מיליון חביות ביום ביקוש. תחת הטכנולוגיות הקיימות עדיין ניתן לשפר את התפוקה ברוסיה בערך ב 1-1.5 מיליון חביות ביום תוך שנתיים ואילו עיראק מסודרת תוכל תוך שנתיים להפיק 5 מיליון חביות ביום במקום המיליון וחצי- שניים הנוכחיים. ס"ה תוספת של 4-5 מיליון חביות ביום לתפוקה העולמית. או 5-6%. קצב הגידול הנוכחי בביקוש העולמי לנפט הוא בערך 2%. אז בשנתיים שלוש הקרובות אין בעיה. אבל מה אחר כך ? עוד לא הוספנו גילויים עתידיים, נכון? הרעיון הוא שמחסור בנפט לא מגיע כשהנפט נגמר אלא כאשר לא ניתן להוסיף ולהגדיל את ההפקה בקצב הביקוש. גיאולוג בשם הברט פיתח תאוריה על פיה קצב הפקה משדה נפט או גז לאורך זמן ידמה לעקומת פעמון ושיא קצב ההפקה יגיע בזמן שחצי מהרזרבה בשדה הופקה. הברט חזה נכונה בשנת 56' את שיא קצב ההפקה בארה"ב (48 מדינות - שדה הנפט באלסקה התגלה אחר כך) לסוף שנות הששים עד תחילת שנות השבעים. בפועל השיא הגיע ב 1971. ערך מרשים בויקי האנגלית, ועוד יותר מרשימה השיחה שלו אז צריך כבר להבהל ? החבר'ה ב EIA לקחו הכל בחשבון והגיעו למסקנה אופטימית נשארו עוד 20-30 שנה לפסגת הברט העולמית. שים לב שתוספת לרזרבות ע"י גילויים עתידיים של 900 ביליון חביות *מעל ההערכה הקיימת* מזיזה את שיא ההפקה ב 10 שנים בלבד. אבל החבר'ה ב EIA אופטימיים. שדה הנפט ג'אואר בסעודיה מספק 6.25% מתפוקת הנפט העולמית. הפקה מסחרית ממנו החלה ב 1951. אראמקו (חברת הנפט הסעודית) בעלת השדה טוענת שנותרו בו 71 ביליון חביות מוכחות להפקה. חשבון פשוט מראה שאפילו אם אראמקו צודקים יהיה יותר ויותר קשה לשמור על קצב הפקה ממנו. בקצב ממוצע של 1.5 ביליון חביות בשנה הוא כבר הפיק בחמישים שנה יותר ממחצית הכמות הניתנת להפקה. גרוע מכך. בלוגים למיניהם טוענים שהשדה כבר גוסס ותכולת המים בנוזל המופק עלתה מ 35% ל 50% לאחרונה. |
|
||||
|
||||
הגהה: קצב הגידול הנוכחי בביקוש העולמי לנפט הוא בערך 2% *בשנה* שדה הנפט ג'אואר...בקצב ממוצע של *1.5* ביליון חביות בשנה... (הפוך, גוטה, הפוך!) |
|
||||
|
||||
החברה' ב-EIA אופטימים כי שיא ההפקה הוא אחד המועדים הדינמיים ביותר שיש. אם תעבור על העיתונות מ-1973 תראה את זה. אני מנחש שכאשר חברות הנפט יעריכו שההשקעות בתחליפים מתחילות להיות רציניות- מחירי הנפט יירדו, למרות שחברות הנפט יכולות להוביל את ההשקעות בתחליפים ולהשאר חברות אנרגיה גם ללא נפט. שום אמצעי תחליפי לא יהיה רווחי כמו נפט שהיכולת לבצע בו ספקולציות מחירים היא מדהימה. |
|
||||
|
||||
באורח פלא, המתמטיקה מראה שהדבר שדוחה יותר מכל את פסגת הברט היא הגבלת הביקוש - כלומר מכסות. מכסות זה בדיוק מה שאופ"ק עשו בשלושים ומשהו השנים האחרונות. נכון, לא תמיד באורח יעיל, אבל בסה"כ הגבילו את התפוקה. מסקנה - אופ"ק הוא אחד הארגונים ההומניטרים ביותר בעולם, אם לא בכוונה לפחות בתוצאה. אלמלא אופ"ק כבר היינו עוברים את פסגת הברט לפני מספר שנים והעולם כבר עכשיו היה במחסור פרמננטי בנפט. זה שמכוניות מודרניות דורשות 1:8 ק"מ לליטר עד 1:20 בדיזלים במקום 1:5 עד 1:8 זה גם בזכות אופ"ק. |
|
||||
|
||||
עם קצת שכל, ישראל היתה צריכה להשקיע את מרבית מרצה והונה באנרגיה חליפית, ולו כדי להקהות את עוקצו של כח הנפט הערבי. לצערנו, נערי האוצר שוב רואים את הכל דרך החור שבגרוש. כל מתקן לייצור חשמל באנרגיה חליפית ''שווה'' לישראל יותר מאוגדת שריון שלמה, שכן עוצמתו של צבא נמדדת לפי האיומים עליהם הוא צריך לענות. |
|
||||
|
||||
השאלה המעניינת היא אם רוב צריכת הנפט מתבזבזת כולה על מכוניות ומטוסים או על כימיה (פלסטיק וכו). |
|
||||
|
||||
שאלה מעניינת. יכול להיות שאני טועה.. אך נראה לי שהרב הוא באמת שימוש בדלקים - תבחן את ההוצאות החודשיות של משפחה ממוצעת - הוצאות דלק ואנרגיה יהיו סעיף מרכזי - קניה של מוצרי פלאסטיק בהם יהיה סעיף משני, יחסית. |
|
||||
|
||||
הצדק איתך, אם כי הכמויות לצרכים תעשייתיים הם גם גדולות: |
|
||||
|
||||
למען האמת, יחס המחירים לא בהכרח מעיד על יחס כמות הנפט. אבל נראה לי שעלות הנפט שמשמש לדלק של משפחה ממוצעת היא כבר יותר גבוהה מעלות מוצרי הפלסטיק שלה (שיותר גבוהה מעלות הנפט שנמצא בהם), אז נראה לי שאתה צודק. |
|
||||
|
||||
משפחה ממוצעת שורפת למעלה ממאה ליטר של נפט בכל חודש במנוע של המכונית שלה; משפחה ממוצעת זורקת לפח בכל חודש הרבה פחות ממשקל מקביל של פלסטיק (מן הסתם קילו או שניים), ולפיכך ברור שרוב הנפט לשימוש ביתי הוא לתדלוק. אם מדברים על צריכת הדלק של מנועים תעשיתיים, תעופה וכלי רכב המשמשים לעבודה, ברור שהיחס עולה עוד בהרבה. |
|
||||
|
||||
וכמה דלק שורפת משפחה ממוצעת במטוס המשפחתי? |
|
||||
|
||||
מה קרה לגז? אתנול? מכוניות סולריות? היה פעם פרוייקט ישראלי של מכוניות שעובדות על סוללות, ודיברו על כך שהם מכרו כמה כאלה לדואר הגרמני, מישהו יודע מה קרה איתם? מתוך ארכיון הארץ 24.06.1996(מה שזמין לקהל) "בדו"חות, אלא מתחת למכסה המנוע של 20 מכוניות חלוקת דואר בגרמניה. אלקטריק פיול פיתחה מצבר חשמלי שמסוגל ... משאיות מרצדס של הדואר הגרמני ולאחר מכן בשתי מכוניות אופל. רכב חשמלי עשוי להצטייר בעיני רוחנו ככלי ... הניסוי בהצלחה, יוחלף צי הרכב שלו - 25 אלף מכוניות - ברכב חשמלי. גם משרד התקשורת הגרמני, דויטשה טלקום ... בהספק גבוה, הוא יקר מאוד, ומעניק ביצועים של מכוניות ספורט. המצבר השני פותח בדרום אפריקה, והוא פועל" |
|
||||
|
||||
מאז ה11/9 עברו לשוק הצבאי. |
|
||||
|
||||
ומה קרה לפרוייקט של המכוניות יש לך מושג? |
|
||||
|
||||
הבעיה המרכזית של הנעת מכוניות בחשמל היא היחס הגרוע בין קיבולת האנרגיה לבין המשקל. המשמעות היא שמכונית תצטרך מאות ק"ג של סוללות כדי שיתאפשר לה טווח נסיעה סביר בין טעינות. בשנים האחרונות היתה התקדמות, אבל הרבה פחות מהנחוץ כדי להפוך מכוניות כאלה למציאות (גם EFI לא פתרה את הבעיה הזו). פתרון חלקי מוצלח הרבה יותר היא המכונית ההיברידית, שבה מנוע רגיל טוען את המצברים. מכוניות כאלה הן הלהיט של תעשיית הרכב בשנתיים האחרונות. בטווח הארוך יותר מדברים על הנעה במימן, אולי באמצעות תאי דלק - אם ההיברידיות לא יצליחו בינתיים להתפתח לרמה שתשמוט את הקרקע מתחת גלגלי המימניות. הנעה בחשמל, אגב, הנעה בחשמל לא היתה פותרת את הבעיה הבסיסית של תלות בדלק מחצבי, שכן כדי להפיק את החשמל היה צריך להקים תחנות כוח. |
|
||||
|
||||
באירופה נמכרות מכוניות שנוסעות על גז ואתנול. שוק קטן, אבל בנמצא. |
|
||||
|
||||
בברזיל 40% מהמכוניות נוסעות על אתנול, ואפילו בישראל אפשר להתקין ערכת תדלוק בגז. |
|
||||
|
||||
תדלוק בגז כפי שהוא בארץ הוא חסר משמעות מבחינה זו, כיוון שההנעה היא בגפ''מ, שהוא תוצר של נפט - ואין כל משמעות לשאלה אם אתה צורך את הנפט בדרך גזית או נוזלית. |
|
||||
|
||||
עפ''י טענה ששמעתי (אבל לא בדקתי) אסור למכוניות כאלה לחנות בחניון תת-קרקעי, מה שהופך אותן להרבה פחות אטרקטיביות. |
|
||||
|
||||
דובייה איש הנפט נופף באצבעו מול פניה המבוהלות של אמריקה וגערתו לא הצליחה למחות את שביב שמינית החיוך המתחטא שמרוח תמידית בשולי שפתיו: "אמריקה מכורה לנפט," הכריז בנאומו על מצב האומה (מצב האומה?!). הוא שכח אולי כיצד הפעולה הראשונה של הנשיא הרפובליקני ששמו נישא בשפתי כל שמרני, רוני רייגן, היתה לבטל את תקנות האנרגיה של קודמו הדמוקרטי, ג'ימי קארטר. מטרת התוכנית הייתה להקטין בתוך 25 שנה (אאל"ט) את התלות בנפט לכדי 5% מהתצרוכת. זאת בעוד אקסון-מובייל הכריזה על רווחים של למעלה מ36 מליארד דולר לשנת 2005 (מה תקציב מדינת ישראל?). עכשיו בוש הצעיר מציע שבמקום להיות תלויים בנפט מהמזרח התיכון (מבלי להזכיר שלמרות העליה הניכרת בתלות האמריקאית, המזרח התיכון מספק רק 20% מהתיצרוכת), צריך לעבור לשמימוש בדקל ביולוגי, למשל אנרגיה שתופק מעשבים שוטים switch grass. הסיפור האמיתי הוא שכותבי הנאום חיפשו בנרות נושאים חיוביים (הסופה קתרינה לא הוזכרה בנאום, וגם לא מצבה של "המשימה" שבוש הטיל על אמריקה שנה שעברה - נחיתה על המאדים). ברגע האחרון הצליח הסנטור מאלבמה לעשות נפשות לרעיון האנרגיה החלופית שמופקת מעשבים שוטים, בתקווה שמדינת אלבמה תזכה בנתח שמן מעוגת המחקר והפיתוח. |
|
||||
|
||||
"זאת בעוד אקסון-מובייל הכריזה על רווחים של למעלה מ36 מליארד דולר לשנת 2005 (מה תקציב מדינת ישראל?)." בסביבות 200 מליארד |
|
||||
|
||||
כאן הגענו למקרה הקלאסי של פוליטיקאי (ג'ורג' בוש), שנואם על פי מה שנראה שיחזיר לו קצת מתמיכת הציבור, אבל לפחות חלק מהציבור יודע אילו אינטרסים הובילו את מימשל בוש-צ'ייני. עכשעו צריך להשוות בין דיבריו למעשיו. אני מעז להמר שלא יהיה ביטוי תקציבי בולט לדברים הללו. |
|
||||
|
||||
תקציב מדינת ישראל הוא כ-230 מיליארד שקל, לא דולר. |
|
||||
|
||||
(רק שתזכרו היכן קראתן את זה לראשונה). מה יגרום למחיר הנפט לקפוץ מ$60 ל-$160 לחבית, שואל רוברט סמפל? התקפת טרור על נמל הנפט באלסקה? מהומות בניגריה? התקפה על מתקן נפט מרכזי בערב הסעודית? דרישה גוברת עקב גל קור? כל אלה יחד יגרמו למחסור של 3 מליארד חביות נפט. אלא שלהתכונן לבעיות האנרגיה מהזוית הבטחונית-פוליטית, זה כמו לחפש מטבע תחת פנס הרחוב. התעלמות מהנתונים הגאולוגיים והאקולוגיים היא טמינת הראש בחול. בעצם, אני חושב שרק משוגע יחפש מטבע ברחוב החשוך, אבל הממשל האמריקאי הנוכחי איננו משוגע, לא ולא. האיום המטריד והרציני ביותר טמון ביחס בין יכולת שאיבת הנפט, כמות הדרישה לנפט ורזרבות הנפט הידועות והמשוערות. "שיא הנפט" היא הנקודה בה יכולת השאיבה מגיעה לכדי מיצוי מקסימום התפוקה האפשרית, וממנה ניתן רק לגלוש במורד כמות חביות הנפט שניתן לשאוב, אפילו אם יקדחו בארות נוספים. המומחים חלוקים מתי תגיע נקודת המשבר הזו. קינג הוברט, גאופיזיקאי אגדי שעבד בחברת של, קבע בהתסמך על נתונים שהוא אסף החל משנות ה-50, ש"שיא הנפט" היה בשנות ה-70 של המאה ה-20. פרופ' קנת דפייס קבע את חג ההודיה 2005 כתאריך הקובע (ולא בכדי). מומחים אחרים מדברים על השנים 2037 עד 2047, רק דור אחד קדימה. סקירה עמוקה ומרשימה של התאורית והשלכותיה על כלכלת העולם ורווחת האוכלוסיה במאמר הני"ט. אגב, לפני כמה ימים שמעתי בBBC שסין משקיעה מליארדי דולרים בפיתוח תשתית לשימוש באנרגיה מפחם, כדי לצמצם ולבטל את התלות בנפט. |
|
||||
|
||||
קינג הוברט האגדי קבע שהשיא היה בשנות ה-70. על פי העקרון שהצגת -משיא זה אפשר רק לגלוש. האגדה פיספסה במקצת. בסוף שנות ה-90 היה המחיר כ-10 $ לחבית, וסין והודו היו כבר בדרכן במעלה תצרוכת הנפט. אינני מאמין לאף חוקר שקשור לחברות הנפט; כולם משרתים אינטרסים כלכליים. |
|
||||
|
||||
מתמיה מדוע פעם אחר פעם אתה נחפז לחרוץ דעה. אני חושב שאם תקרא את כל חמשת עמודי המאמר תגלה דברים נוספים (כמו שישנם מומחים שלא קשורים לחברות נפט). |
|
||||
|
||||
בודאי שישנם כאלה. הבעיה היא לאתר את הקשרים האלה. |
|
||||
|
||||
רק הערה אחת: השיא שאליו התייחס האברט הוא שיא השאיבה *בארצות הברית*, ובזה הוא צדק. דפייס הציע את 2005 כשנת השיא בשאיבה *העולמית*. |
|
||||
|
||||
להתייחס לשנה *הנוכחית* כשיא הוא עניין שיש בו הרבה ניחוש, למרות ההנמקות הרבות לטיעון. כדי להעריך נכונה דברים, צריך פרספקטיבה מסויימת; התייחסות ל-2005 היא נטולת פרספקטיבה כזאת. |
|
||||
|
||||
ההערכה מבוססת על מודל רגרסיה (שמטבעו יכולות להיות בו סטיות מסויימות), ועל הערכה פשטנית אחת לגבי קצב הגילוי של שדות נפט חדשים (ההערכה היא שקצב גילוי המקורות פרופורציונלי לכמות הנפט שנותרה באדמה). הפרמטר הבולט ביותר שנזרק החוצה מהחישובים הוא הכלכלה: במכוון, אין במודל שום התייחסות לעלויות ההפקה ולמחיר הרגעי של הנפט. אם מקבלים את ההנחות האלה, אפשר היה להגיע למספר 2005 כשיא השאיבה העולמי גם לפני כמה שנים. בפירוש לא מדובר בהשוואה של נתוני 3-4 השנים האחרונות. |
|
||||
|
||||
כפי שאמרת, יש שני מרכיבים בעייתיים בהערכה הזאת-הוצאת המרכיבים והמוטיבים הכלכליים והיותה של הערכת קצב גילוי שדות נפט חדשים פשטנית. כל התחום הזה הוא מאד בעייתי ו''קנוי''. מספיק לראות את התנהלות חיפושי הנפט בישראל וספקולציית האינפורמציה כדי להבין איך עובד כל התחום בעולם- והוא עובד באורח דומה. לאינפורמציה ולדיסאינפורמציה בתחום הזה יש ערך כספי עצום. בראיון שנתנן אחד הנציגים של חברת נפט בישראל (אין לי לינק לראיון הזה), הוא האשים את הספקולנטים בהמראת מחירי הנפט. בין הספקולנטים נמצאות גם חברות הנפט. מה שקורה היום בעיראק - והיא נחשבת למדינה בעלת מאגרים ענקיים ובחלקם בלתי מנוצלים- נגזר מהחלטות של אנשים . לפעמים מתייחסים למה שקורה שם כאילו הוא גזרה משמים. המדיניות כלפי סדאם חוסיין לפני מלחמת המפרץ הראשונה, מלחמת המפרץ הראשונה, ההתנהלות אחריה, הפלישה לעיראק-כל אלה הן פרי מדיניות והחלטות של סקטורים משפיעים בארה''ב. להחלטות הללו יש השפעה ענקית על מחירי הנפט היום, למרות שמנסים להבליע ולהקטין אותה. |
|
||||
|
||||
האברט וממשיכיו לא מנסים לחזות את מחירי הנפט (כאן יש הרבה יותר גורמים מעורבים), אלא את כמויות הנפט הזמין להפקה. אני חושב שאפילו עשרים שנה של הפקה בקצב הנוכחי זו הנחה אופטימית (ובלי להגיד ''סין''). |
|
||||
|
||||
יש הרבה הסברים טובים ודיונים מפורטים. עדיין לא מצאתי הנמקות משכנעות למחיר של 10 $ לחבית בסוף שנות ה-90- לא הרבה זמן לפני ההמראה. |
|
||||
|
||||
משהו מבין מספיק כדי לחוות דעה על http://focusfusion.org ? |
|
||||
|
||||
זה אתר של Eric Lerner. כמות המלל בסעיפי ה-Terms of use מעוררת חשד. בנוסף הבנאדם ערך את הערך של עצמו בוויקיפדיה (http://en.wikipedia.org/wiki/Talk:Eric_Lerner), וזה לא מוסיף אמינות יתר. בנוסף, הנ"ל פרסם ספר ואתר על כך שהמפץ הגדול לא התרחש (http://www.bigbangneverhappened.org/). הייתי נותן ציון גבוה בסולם הטרחנים, אבל מכיוון שאני לא יודע מספיק פיזיקה כדי להבין על מה בדיוק הוא מדבר, אשאיר למומחים (ולכ-7000 תגובות) להחליט בדבר. |
|
||||
|
||||
מאיפה מגיעה האנרגיה שנאבדת בזרמי הגאות והשפל שנוצרים ע"י הירח? האם זו הסיבה שהירח מתקרב לכדור הארץ? (5 ס"מ כל חודש נדמה לי) |
|
||||
|
||||
תגובה 224347 |
|
||||
|
||||
ייצור חשמל בעזרת ניצול אנרגיית הרוח ע"י עפיפונים: |
|
||||
|
||||
לא יודע אם זה מייצר חשמל, אבל זה נראה כמו מערכת טובה להגנה בפני מטוסים מנמיכי טוס. |
|
||||
|
||||
יופי להם הלוואי שאצלנו היו חושבים להשקיע ברעיון,עוד מעט כבר לא ישתלם לנסוע באוטו הפרטי,רק לפני 10 שנים עלה ליטר דלק בסביבות ה-2 ש"ח,זאת אומרת שהייתם יכולים לנסוע מהמרכז לצפון וחזרה בפחות מ-50 ש"ח! |
|
||||
|
||||
ואינפלציה, לא הייתה בעשור האחרון? |
|
||||
|
||||
לא בבית הספר הדמוקרטי. זוהי תופעה משונה שעד היום לא נמצא לה הסבר, אבל עובדה היא שמיום הקמתו לפני יותר משלושים שנה ועד עצם היום הזה לא נתגלה אף לא מקרה אחד של אינפלציה בבית הספר הדמוקרטי. |
|
||||
|
||||
אינפלציה זה לא עניין גנטי? |
|
||||
|
||||
לעומת זאת התגלו שני מקרים של בילהרציה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |