בתשובה לidan, 08/02/06 16:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההבנה שלי היא שכמות האנרגיה שמרוויחים מתנועת האוויר למטה צריכה לכסות את האנרגיה הדרושה כדי לשאוב את המים כלפי מעלה. במה תלוי החישוב הזה? כמה מים צריך כדי לקרר את האוויר מספיק כדי לקבל מספר ריילי קריטי? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מבין כך ? המים שמועלים חוזרים חזרה לאותו גובה, וכאן מאזן האנרגיה אפס. אבל בנוסף לכך ישנו האפקט של קרור האוויר והסעתו הטבעית מטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אני טועה, אבל אני חושב שאי אפשר להחזיר 100% מהאנרגיה של העלאת המים על ידי איסוף הטיפות שנופלות מלמעלה בלבד (טורבולנציה וכולי). לכן תוספת האנרגיה שמושגת מההסעה צריכה גם לפצות על האובדן הזה. עכשיו, כדי ליצור הסעה צריך הפרש טמפרטורה קריטי ( יכול להיות שעל סקלה של 500 מטר לא צריך מפל טמפרטורה גדול במיוחד) ולכן אם מישהו סתם ישים כמה ליטרים של מים למעלה הוא לא יוכל להחזיר לעצמו את כל אנרגית השאיבה. ברור שצריך קצב זרימה מסוים של מים כדי לקבל הסעה תרמית, ולפני כן אין הסעה כלל. ברור שעד שלא מגיעים לקצב הזה, המערכת אינה כדאית. השאלה אם היא מתחילה להיות כדאית מעבר לכך. מן הסתם כן, אבל מעניין לראות חשבון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל האפקט של העלאת המיים ונפילתם הוא שולי בתהליך זה ומהווה אחוז מאד קטן מתפוקת האנרגיה. (אגב, יש גם בטבע תופעות ספונטניות של רוחות עזות שנוצרות בגלל אפקטים של התקררות עקב אידוי מי ים.) אם אתה מדבר על כדאיות כלכלית זו שאלה אחרת, סבוכה, שתלוייה בהמון גורמים, אבל לגבי העיקרון, הדבר הזה גם חושב וגם הוכח בניסויים, מה שהופך את כל הדיון הזה לחסר תכלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מפקפק בתופעה, אני שאלתי לגבי ההיתכנות. הדיון לא חייב להיות חסר תכלית אם יש לך אינפורמציה בנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה הקשר למספר ריילי, אבל בשביל לסבר את האוזן: כדי לקרר 1 ק"ג אויר מדברי בטמפ' של 30 מע' ו10% לחות (3 ג' מים), לטמפ' הטל שלו (14 מע', 10 ג' מים) בתהליך אנטלפי לחלוטין, מספיקים 7 גר' מים. במלים אחרות באופן אידיאלי אתה מקבל בערך פי 140 אנרגיה. כמובן שהתהליך לא יעיל, וצריך להוריד את הנצילויות של המשאבות והטורבינות, אבל התמונה ברורה. ---- יש לציין שהחישוב לא מדוייק כי הוא מתבסס על גובה פני הים, ולא על גובה של 1 ק"מ, לפי התכנון, אבל סדרי הגודל לא משתנים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר הוא שכדי שגוש האוויר הקר יצליח ליפול ק''מ, הוא חייב לא להתחמם שוב יותר מדי על ידי מגע עם הסביבה. מספר ריילי נותן אומדן ליחס בין שני התהליכים- נפילה ואיבוד החום בשל דיפוזיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל זה יש כתלים לארובה - כדי שלא תהיה דיפוזיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב- למטה חם ולמעלה קר, נכון? אז "חבילת" אוויר שנופלת בארובה, פוגשת אוויר יותר חם, ולאט לאט מתחממת. מתחת לסף מסויים התהליך לא יחזיק את עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. האויר הקר ''יורד'' לאורך הארובה בלי להפגש עם אויר חם בדרך, נפלט מהארובה למטה. העברת החום היחידה היא בהולכה עם הכתלים. מה שקורה עם האויר אחרי הפליטה לא רלבנטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה האוויר הקר יורד אם אינו מוקף באוויר חם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאותה סיבה שאויר חם מאח בוער עולה בארובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהוא יוצא, הוא ''שואב'' אויר חדש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר על מה קורא לאחר שהסיפון כבר התחיל, אני מנסה להסביר שכדי בכלל להתחיל תהליך כזה, צריך הפרש טמפרטורות מסויים. אני לא ממציא כאן שום דבר, וגיגול על convection או על Rayleigh number יסבירו את מה שאני מנסה להגיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז תגגל stack effect ותקבל את התשובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיגלתי ולמדתי משהו, אבל איך שלא מסתכלים על זה, בהפרש טמפרטורות קטן מידי, לא יהיה אפקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן דרוש אויר חם ויבש -> אקלים מדברי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיררת 1 ק"ג לטמפ' הטל בעזרת אידוי של 7 גר' מים. אבל האם יחס המשקלים הוא היחס בין האנרגיה המושקעת לאנרגיה המופקת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתיאוריה בלבד, מכיון שמדובר על אנרגיה פוטנציאלית (מרימים 7 ג' מים לגובה 500 מ', וע"י כך גורמים ל 1 ק"ג אויר לרדת 500 מ') אבל יש הרבה הפסדים בדרך, החל מהניצולות של המשאבה והטורבינה, האנרגיה של אידוי המים וכו'. בסופו של דבר לא מגיעים לCOP של 140 כמובן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |