|
||||
|
||||
מאד הייתי שמח לו את היללות האיומות של האזעקה, היה מחליף איזה אות אחר פחות זועק, פחות מצמית. ככלות הכל, לא כל רקטה צריכה לקבל התייחסות כאילו היא מבשרת את יום הדין. |
|
||||
|
||||
אני מכריז בזאת על מכרז "האייל" לבחירת השיר או המנגינה שיחליפו את הסירנה הנוכחית. נא להגיש הצעות מנומקות. (הצעת פתיחה: "חלליות רודפות אחריך... חלליות, להיות או לא להיות.") |
|
||||
|
||||
"קוף תעשה ביגועים" כמובן |
|
||||
|
||||
בסוף הבנתי! ROTFLMOA! |
|
||||
|
||||
ברצינות? רק עכשיו? |
|
||||
|
||||
לא הכרתי בכלל את השיר, לכן הניק שלך נראה לי תלוש, בדיחה פנימית. רק באמצע השיר הבנתי את ה''קוף'' והתחלתי להתגלגל על הרצפה. |
|
||||
|
||||
LOL! תשמע, זה לגמרי ברמה של כמה זמרים ישראלים למהדרין.
|
|
||||
|
||||
הזדמנות לחזור קצת לימי מלחמת ההתשה. "שבחי מעוז": אבוא במנהרות ובמצדות ובמערות ובנקרות צורים ובמחילות עפר אי-שם בלב הלילה, דרוך וחרישי צופה בי מבקש נפשי. או אולי קצת רחל שפירא ושלמה ארצי: אני גדלתי בבית קטון, על כן שירי מלא תימהון, כה אדירים הביצורים בקצה הארץ החמה, כאלה לא ראיתי מעודי, המשכנות החפורים במעבה האדמה, כאלה לא ראיתי מעודי. |
|
||||
|
||||
(אגב, כל פעם שמשמיעים את "השיר על ארץ סיני", ומשמיעים אותו לא מעט בתוכניות הזמר העברי, אני תוהה מה לעזאזל חשב לעצמו העורך שבחר את זה1. זה היה שיר מאוד יפה לזמנו, 1972, אבל שנה אחר כך... אני מניח ששפירא וארצי רצו ועדיין רוצים לקבור את השיר הזה במעבה האדמה, מתחת ביצורים. הניחו לו.) 1 אלא אם כן זה אקט חתרני של שמאלן מרושע, אבל זה לא מסתדר עם שאר העובדות. |
|
||||
|
||||
הוא עדיין שיר יפה, ומלחמתה עדיין כה ארוכה ועדיין על חרבה תחיה, על חרבה. אתה כמובן יכול גם לומר אותם דברים על "שבחי מעוז", אתו מבצר עיקש וקישח שבקרב אין קץ ינצח. הצפיה בו יכולה להעלות בי דמעות כשאני מתבונן בפרצופים הצעירים והאופטימיים האלה. |
|
||||
|
||||
ארצי רצה לקבור אותו, אם לא ב-73' אז אח"כ. עובדה שהוא לא מזכיר אותו, לא מופיע איתו, אם כי - למעשה הוא קבר את רוב השירים המוקדמים שלו. לדעתי, אגב, שלמה ארצי המוקדם הוא השלמה ארצי המוצלח. למה שהוא לא קבר הוא עושה קאברים, ולטעמי - הורס את השיר (ע"ע נוף ילדות). נוף ילדות, 1971 נוף ילדות, 2000 |
|
||||
|
||||
וואו, לא ידעתי שזה שיר כה מוקדם. ושומעים בקול שלו כמה שהוא צעיר, מדהים. אחרי שראיתי ושמעתי את שניהם, לדעתי הקליפ בביצוע השני הורס את השיר עוד יותר מהביצוע. הביצוע הוא יותר ביצוע של הופעה חיה/סשן חברים, וככזה מאבד כצפוי את האינטימיות והפשטות של הביצוע המקורי. אוקי. אבל הקליפ פשוט נורא, קופצני, אמנותי כאילו, אורבני ומכוער, ועם דגשים הפוכים לגמרי משל השיר. |
|
||||
|
||||
גם המילים שונות. והמילים של הישן - יותר מוצלחות. |
|
||||
|
||||
מעניין שלשלמה ארצי המוקדם היו כל מיני סגנונות שירה, הוא חיפש את דרכו כזמר הרבה שנים. ב''נוף ילדות'' המוקדם הוא שר אחרת לגמרי מב''יותר מזה אנחנו לא צריכים'' המוקדם. את ''נוף ילדות'' המוקדם גם אני אוהב קצת יותר מאת המאוחר. ב''יותר מזה אנחנו לא צריכים'' אני מעדיף בהרבה את המאוחר. ב''אהבתיה'' אני לא אוהב את שניהם באותה מידה. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שארצי היה רוצה לקבור את השיר. הוא ידוע כתומך שמאל מתון, לא שמאל קיצוני. |
|
||||
|
||||
...ולכן הוא כן היה רוצה לקבור את השיר. מה שכתבתי בתגובה למעלה, שהקריאה היחידה היום (או ב-1974) שעושה את השיר לא מביך היא כסאטירה שמאלנית קיצונית. (ו"מביך" היא מילה חלשה מדי. מביך כמו אלפיים חללים וטראומה לאומית.) |
|
||||
|
||||
אני לא חושבת שהוא מביך. מה - כה אדירים הביצורים, המשכנות החפורים במעבה האדמה וגו'? ראה הסיפא: כי מלחמתה כה ארוכה / ועל חרבה תחייה (ועל חרבה!)/ על כן השיר מהול גם בתוגה. מלחמה ארוכה וחיים על החרב כוללים גם אלפיים חללים וטראומה לאומית. מי שחי על החרב, מת בחרב. אני אוהבת את השיר הזה. |
|
||||
|
||||
נפוץ מאוד בשירים הצבאיים הישראליים שמובע בסוף גם סנטימנט של צער על המלחמה וכמיהה לשלום. זה כמעט סוג של חובה. כל מה שלפני כן משקף בעיניי בצורה המזוקקת ביותר את היהירות והזחיחות המפורסמות של פוסט ששת הימים. רחל שפירא, בהתפעמותה מהביצורים האדירים, אולי רצה שיום אחד הם יכותתו לבתים שלוים, אבל היא בטח לא חשבה שעוד שנה הם יפלו שדודים על יושביהם. |
|
||||
|
||||
שירים במקום אזעקות: Another one bites the dust - Queen (מטעמים מובנים) Rocket Man - Elton John (כי טילים וזה) No Fun - Iggy Pop (כי טילים זה לא כיף) Cannonball - The Breeders (כי כשהתותחים רועמים, צריך לשמוע ברידרז) פה בארץ חמדת אבות - עממי(?) (להרמת המורל) כמו כן, רציתי לברר משהו לגבי תוצאות הסקר: מי ש"עושה משהו אחר" - מה הוא עושה בדיוק? מה כבר יש לעשות? מחפשת פעילויות לחופש הגדול. |
|
||||
|
||||
מה עושה מי ש'עושה משהו אחר' כשיש אזעקה? - טובל ביסקוויט בתה של שחרית - רוקד למבדה לפי הקצב - מסמס 'ערה?' (כי נו, עכשיו היא ערה, לא?) - יוצא לחדר המדרגות למרות שהוא אפל ואינו מרווח, כי השכנים(/ות) מוצאים(/ות) חן בעיניו1 - פותח רוטר לראות כמה-כמה2 - כותב תגובות באייל3 1 בעיקר אם הוא יונה 2 בעיקר אם הוא נץ 3 בעיקר אם הוא לץ |
|
||||
|
||||
העלית חיוך על פני בימים רעים. |
|
||||
|
||||
בשמחה :) |
|
||||
|
||||
מי ש''עושה משהו אחר'' עושה מעשה (קורא תהילים) וסומך על הנס (הפלמ''ח כבר לא יבוא, אבל אולי כיפת ברזל תושיע) |
|
||||
|
||||
הדג נחש, "הנה אני בא": https://www.youtube.com/watch?v=zY28uAxGSNA ובפרט, השורה "תל-אביב, אני מגיע". מקורות יודעי דבר מוסרים לי שזו באמת היתה האזעקה של אחת היחידות בקריה במהלך מלחמת לבנון השניה (והשורה האמורה, במקרים של טילים ארוכי טווח), עד שקצין בכיר זה או אחר החליט שזה "לא רציני". |
|
||||
|
||||
4'33 |
|
||||
|
||||
דה, זה הגל השקט, הוא כבר קיים כמה שנים :) |
|
||||
|
||||
אבל אנחנו דנים במוזיקה שתפריע להשמעת אותה יצירה בגל השקט. אבל אם כבר מזכירים את הגל השקט: בזמנו נמתחה ביקורת (שאין לי מושג עד כמה הייתה מוצדקת) על הרעיון של הגל השקט בגלל שרוב מי שצריכים אותו הוא ממילא מסרבים להחזיק רדיו. האם יישומוני התרעות שונים הפכו את התועבה הקרויה טלפון סלולרי (ליתר דיוק: מחשב כף יד) לפחות משוקץ? |
|
||||
|
||||
לפני כשנה, חברה חרדית סיפרה לי שסלולרי מסוים הפך לפחות משוקץ לאחר שהרבנים אישרו אותו. |
|
||||
|
||||
זה בדיוק הפוך מהגל השקט (ז"א בגל השקט יש שקט כל הזמן מלבד... באזעקה 344 יש רעש כל הזמן מלבד...) |
|
||||
|
||||
(אני ממחזר את ההתחכמות הזו מאיפשהו) |
|
||||
|
||||
דווקא כן כל רקטה צריכה לקבל התייחסות כאילו היא מבשרת את יום הדין, במיוחד כאשר האזעקה מופעלת באופן כזה שרק אזור הפגיעה המחושב ''מוזעק''. |
|
||||
|
||||
אם כבר מחפשים קטע מוזיקלי קצר ליום הדין, מה בדבר Dies Irae של מוצארט? |
|
||||
|
||||
לא מספיק דרמטי. של ורדי יותר מתאים. |
|
||||
|
||||
הטובה מירום, כמובן. https://www.youtube.com/watch?v=leLIBQR7KXg (קצת מהיר מדי, לטעמי). או הקירייה, אם צריך לרוץ שלוש קומות למטה: https://www.youtube.com/watch?v=J7WZsujX8SA (לא ביצוע משהו, אבל לא מצאתי את קראיאן מפורק לפרקים). |
|
||||
|
||||
"מצגת גדולה בשמים” a great gig in the sky. נקרא גם ”אני לא פוחד למות" . מתוך תקליט של "פינק פלויד". |
|
||||
|
||||
תמיד תסתכלו על הצד היפה בחיים. |
|
||||
|
||||
או השיר לסירנה של הלהקה בעלת השם הרלוונטי, פתיל המוות (למעשה נכון יותר לומר צער העולם) מהתקליט זה יגמר בדמעות. |
|
||||
|
||||
בבקשה שפתחה את הפתיל דידי ביקש ש"את היללות האיומות של האזעקה היה מחליף איזה אות אחר פחות זועק, פחות מצמית. ככלות הכל, לא כל רקטה צריכה לקבל התייחסות כאילו היא מבשרת את יום הדין." אז "המרכבה הגדולה בשמיים" ("מצגת"? באמת?), הגם שהיא יצירת מופת, לא עוזרת לנו. |
|
||||
|
||||
אני תמיד חשבתי שב-Gig הכוונה להופעה, וגם ויקי תומכת: "live performance by a musician or other performer"
|
|
||||
|
||||
גמני. והנה מה שקלייר טורי זוכרת |
|
||||
|
||||
1. לא התייחסתי לבקשה בראש הפתיל של חלופה שקטה לסירנה, אלא לחלופה דרמטית לסירנה שהציע בן יעקב. 2. המונח "מצגת" במקרה זה די מדוייק (תרגום מדוייק יותר ל- gig במקרה זה הוא משהו כמו "בישול משותף מאולתר של יצירה במיפגש אומנים" רק שזה תרגום מזעזע בתור כותרת לשיר). מלבד תרגומים למילת gig שתמצא באינטרנט קרא את הערך לשיר האמור בוויקפדיה אנגלית; מתואר שם כיצד בישלו את השיר במיפגש של מספר שעות באולפן של הלהקה עם זמרת ליווי ( לא זוכר את שם הזמרת). 3. המילה מרכבה ככותרת לשיר היא כנראה תרגום מוטעה. יש לי ניחוש פרוע שהמתרגם בחר במילה זו בגלל שתי סיבות: א. אחד הפירושים של המילה gig הוא אכן "מרכבה" (במובן "כרכרה"). ב. "חזיון המרכבה" של הנביא יחזקאל דומה וויזואלית לרוח השיר. |
|
||||
|
||||
ל-gig יש כמה מובנים (OED מצייו חצי תריסר). אני תמיד הבנתי שהקטע של הפינק פלויד מתייחס להופעה של מוזיקאים, חד פעמית. |
|
||||
|
||||
בחרתי "מרכבה" על דעת עצמי, לא ידעתי שזה תרגום "קנוני". תמיד הנחתי שהכוונה או לאלתור משותף (ג'ם-סשן, לא?) או למרכבה. בעיני, מבחינה אמנותית "מרכבה" הכי מתאים - באמת אפשר לדמיין איזה חזון של נביא. תודה על המידע המפורט, בכל אופן. |
|
||||
|
||||
מעשה מרכבה מוזיקלי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |