 |
|
 |
||
|
||||
 |
כשיהיה יישוב - מביאים סחורות שיוצרו שם. על כל פנים - מביאים מחצבים. ומביאים אנשים משם ולשם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם סתם לנוע שם סחור-סחור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל אפשרי שאתה משתמש בOld Spice | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק את מה שעושים היום עם חלליות ממשלתיות, רק בצורה מסחרית תמורת תשלום מאיזו ממשלה או מגורם פרטי: - מספקים לנאס"א שירותי תעבורה לתחנת החלל הבינלאומית. מביאים אספקה, מחזירים ציוד יקר שדורש תחזוקה, מביאים ומחזירים אסטרונאוטים, או עוגנים שם באופן קבוע למקרה שיהיה צורך בפינוי מהיר עקב בעיה טכנית או רפואית לא צפויה; - אותו דבר, רק עבור התחנה הפרטית שביגלו אירוספייס מתכננת; - משכירים את כל החללית (והשיגור) למולטי-מיליונרים הרפתקנים שכבר טיפסו על האוורסט וצללו לתחתית האוקיינוס, ובחלל עוד לא היו; - משכירים את החללית לגופים מסחריים, אקדמיים, פרטיים או ממשלתיים שרוצים לערוך מחקר מדעי או רפואי בחלל (באפס כבידה, נניח); - חוקרים אסטרואידים, את הירח או את מאדים; ועוד היד נטויה. מקווים שאם המחיר ירד משמעותית, שווקים חדשים יפתחו. באופן כללי (לאו דווקא לגבי דרגון) יש מודלים כלכליים שטוענים שבשוק שירותי השיגור לחלל, הביקוש קשיח יחסית, כי יש מספר מסוים של לווינים שצריך לשגר כל שנה, וזהו, בלי קשר למחיר. אבל אם המחיר ירד מתחת לכמה מאות דולרים לק"ג מטען, אז הרבה שימושים חדשים יתאפשרו כלכלית, והביקוש יעלה עשרות מונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה נעשה בשביל ליצור שווקים חדשים ל-Paypal. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגע יש שני שימושים מסחריים שאני יכול לחשוב עליהם לטיסה בחלל: 1. תקשורת לווינית - לא רלוונטי למאדים, אבל חזק מאוד קרוב לכדור הארץ - וזה כולל GPS 2. כריית מחצבים - כריה בחלל היא עדיין מדע בדיוני. אבל כריה על פני כדור הארץ גוררת נזקים סביבתיים מחרידים, וסביר שתיאסר כשתהיה לנו אלטרנטיבה הגיונית. אם הייתי מיליארדר שחושב שלושים שנה קדימה, הייתי משקיע בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק היופי בקפיטליזם אתה יכול לחשוב על שני שימושים מסחריים לטיסה בחלל, אבל אנשים עם קצת יותר רוח יזמית, יכולים חשוב על עוד אלף כאלה. בסופו של דבר, אחרי מספיק כשלונות, מישהו יעלה על הדרך לעשות מזה כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אופטימי. תמיד יכול להיות שזה ייכשל. מצד שני, יש מי שעושה כסף גם מכל כישלון (על חשבון המשקיעים הפריירים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכשלון הוא חלק בלתי נפרד מהקפיטליזם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזבוז משאבים עצום. הרבה אנשים מנסים, משקיעים את כל הונם ומרצם, ונכשלים. על הדרך הם מכשילים את כל מי שהשקיע בהם, לפעמים בעל-כרחו. בסוף אולי אחד יצליח. כל ההון והמרץ של כל האחרים יכלו להיות מוצאים בכיוונים אחרים, במקום זה. לא חבל? מה גם, שכעיקרון, אנשי עסקים מעוניינים לעשות כסף. באיזה תחום - זה פחות משנה. יוצא מזה, שישתלם לאיש עסקים לפתוח פלאפליה, לפתוח רשת בתי אופנה, לפתוח קניון, לבנות שכונה, לקנות חברה ולמכור - ולא להשקיע ביישוב המאדים, נניח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישתלם לאיש עסקים לפתוח פלאפליה, לפתוח רשת בתי אופנה, לפתוח קניון, לבנות שכונה, לקנות חברה ולמכור - ולא להשקיע בפיתוח מחשב, נניח. ישתלם לאיש עסקים לפתוח פלאפליה, לפתוח רשת בתי אופנה, לפתוח קניון, לבנות שכונה, לקנות חברה ולמכור - ולא לחפש גז לחופי ישראל, נניח. ישתלם לאיש עסקים לפתוח פלאפליה, לפתוח רשת בתי אופנה, לפתוח קניון, לבנות שכונה, לקנות חברה ולמכור - ולא להשקיע בסטארט אפ, נניח. לקיחת סיכונים היא חלק מעשיית עסקים, עם סיכונים גדולים מגיעים סיכויים גדולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאיש עסקים שיפתח עסק על סמך סיכונים גדולים יש אכן סיכויים גדולים להיכשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת המשמעות המילולית של סיכונים גדולים. מצד שני כנראה שרווחיו, אם יצליח, יהיו משמעותיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. סיכונים צריך לצפות, להיערך ולנהל. מי שרק לוקח סיכונים לשם הגדלת סיכונים נשאר כנראה בתחום המשמעות המילולית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את צודקת, כדאי שהממשלה תכוון את האנשים על מה להוציא את ההון והמרץ שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתרגם את מה שאמרת אדיסון: נועה תראי על מה אני עובד- נורה חשמלית! אמנם עדיין לא מצאתי חומר מתאים לחוט הלהט אבל אני עובד על זה יומם ולילה, רוצה להשקיע במיזם? נועה ו: לא תודה, אני רק אשב לי פה בחושך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי "עובד על זה יומם וליל": החבר'ה מהמעבדה עבדו על זה. הם ניסו כל מיני חומרים לפתיל: צמר, כותנה, ועוד. כמה חודשים לאחר שהם קיבלו את הפטנט הם יצאו לנופש מאורגן מטעם העבודה (נסעו להרים לראות ליקוי חמה). בין השאר הם שיחקו שם עם תליית סיבים מבמבוק על חכה. ומזה הגיע הרעיון להשתמש דווקא בסיבי במבוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרגום אחר :דיון 2118 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בועת הדוט קום תרמה בסופו של דבר לרמת החיים שלנו היום. במסגרת הריצה המטורפת אחרי השקעות בדברים שקשורים לאינטרנט, בוצעה גם השקעת יתר מופרזת לכל הדעות בתשתית סיבים אופטיים. אבל עודף השקעה בתשתיות הוא בדרך כלל חיובי בטווח הארוך. העודף האדיר ביכולת הולכה מלפני עשר שנים הוא המאפשר היום מחשוב ענן, צפיה בסטרימינג (יוטיוב, סקייפ, מסנג'ר) ועוד אפליקציות זללניות ברוחב פס. היום אנחנו משלמים גרושים למפעילי שיחות בינלאומיות בזכות עודף ההשקעה ההוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרגום: כשעצים נחטבים, שבבים עפים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרבה השעשוע, כבר היתה בועת חלל שהספיקה לפקוע בסוף שנות ה1990. אז חשבו שטלפונים לוויניים זה העתיד, והרבה חברות הוקמו כדי לספק תחבורה זולה ויעילה לחלל כדי לשגר את כל לווייני התקשורת שתשתית כזו היתה אמורה לצרוך. הרבה מהחברות האלו היו באמת חדשניות והציעו פתרונות מעניינים ומתקדמים שהו יכולים להיות שימושיים גם להרבה מטרות אחרות, אבל בסופו של דבר התברר שטלפונים לוויניים יקרים בהרבה ולא נותנים יתרונות משמעותיים לעומת הרשת הסלולרית לרוב המשתמשים, והשוק קרס בקול גדול ולקח איתו את כל חברות השיגור, שחלקן כבר היו בשלב פיתוח די מתקדם אבל כבר לא היו מסוגלות להשיג שום מימון כדי להמשיך אותו. עד היום זה כמעט בלתי-אפשרי למצוא מימון לפרוייקטי חלל מסחריים חדשים, וזו הסיבה שכל כך הרבה מהחברות בתחום, וודאי השאפתניות והמרשימות מביניהן, מסתמכות על מימון מחוזים ממשלתיים או על השקעה של מיליונרים נועזים ובעלי חזון שכבר עשו את הונם בתחומים אחרים1. 1 אילון מאסק ורוברט ביגלו כבר אמרנו, ולאלה אפשר להוסיף את ג'ף בזוס (אמאזון), פול אלן (מיקרוסופט), ג'ון קארמאק (ID Sofware). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד יותר יפה שזה ימנע התקעות עם רעיונות מטומטמים זמן רב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הזה יש שילוב של הון יזמי ותמיכה ממשלתית. הממשלה תומכת בשני יזמים במקביל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. אתרי סילוק פסולת 4. אתרי תיירות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. זה חייב להיות זול מספיק כדי שיהיה כדאי לעשות את זה. או שהפסולת מסוכנת מספיק כדי שיהיה כדאי לשלוח אותה לחלל בעלות כל כך גבוהה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שבשביל בקבוקי הפלסטיק שלך זה לא יהיה כלכלי, אבל בשביל זה זה בהחלט יכול להיות כדאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא שאמרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. 3. כבר כאן (אסתר דייסון) 4. הגיוני לפסולת רדיואקטיבית... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא הגיוני לקחת חומרים מסוכנים, לשים אותם על חומר נפץ, להעיף אותם באוויר, ולהתפלל שהם לא יתנהגו כמו הצ'אלנג'ר. הרבה יותר סביר לחפור בור עמוק באדמה, ולהחזיר לשם את החומרים שנכרו משם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה ממש לא הגיוני לעשות X, והרבה יותר סביר לעשות Y, אז ההימור שלי הוא שיבחרו לעשות X. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון ש-X הרבה יותר יקר, ואת Y כבר עשו הפינים, ההימור שלך נכשל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חייבים חומרי נפץ בשביל להגיע לחלל (תיאורטית לפחות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי לדמיין מצב שיהיה כלכלי יותר לכרות מחצבים משמעותיים בחלל ולהביא אותם לכדור הארץ, ולא משנה כמה המצב יחמיר. נגיד, אף אחד היום לא מטיס מחצבים במטוסי תובלה, תמיד משתמשים ברכבות ובאוניות. אבל כן מדברים (ודיברו, כבר משנות ה1970) על תחנות כוח סולריות בחלל, שם אין עננים ואין לילה. דיברו הרבה על כרייה כדי לבנות כבר בחלל את תחנות הכוח האלה במקום לשגר אותם מכדור הארץ. הרעיון היה שהתשתית התעשייתית והאנושית שתידרש כדי לבנות אותן תשמש גרעין להתיישבות בחלל גם למטרות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך יעבירו את החשמל לכדור הארץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברו על קרן גלי מיקרו שמכוונת לתחנת קליטה מתאימה על האדמה. תוכניות מפורטות אפשר למצוא באתר של הNSS |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב מצאתי את זה: יש הערכת עלות? בסופו של דבר זה מיזם כלכלי, אם עלות הפקת החשמל תהיה נמוכה מספיק מישהו ירים את הכפפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כל מיני הערכות עלות במאמרים בלינק. חלק הגדול מהסעיפים מצוץ מהאצבע, אבל מטבע הדברים אי אפשר לבסס את ההערכות על עלויות של מיזמים דומים בעבר. מה שכן, ברור שהעלויות גבוהות מספיק (מאות מיליארדים לכל הפחות) שאף אחד לא יכול להרים את הכפפה חוץ ממעצמות עולמיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוף שמקיף את כדור הארץ במסלול נמוך (למשל תחנת החלל, לווייני ריגול וכד') עובר בצל של כדור הארץ ולמעשה יש לו לילה. אם אתה רוצה להקים תחנת כוח סולארית רחוק מכדור הארץ זה יהיה קשה למדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז"נ דיברו בעיקר על מסלול גיאוסינכרוני, שהוא מספיק גבוה להימנע מלילה (אלא לעתים נדירות מאוד). הקושי של הבניה דווקא שם ולא במסלול נמוך אמור להיפתר על ידי כרייה והרכבה בחלל. ראה תגובה 597886 לקישור למידע נוסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך חשבו בדיוק להביא את החשמל ממרחק של 36,000 ק"מ (שזה הגובה של מסלול גאו-סטציונרי, ולא שמגובה של 100 ק"מ זה כזה פשוט)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי1 הרעיון הוא לא לייצר את החשמל בחלל, אלא לכוון מראות אשר יפעילו תאים סולריים, או אפילו סתם יאריכו את שעות התאורה. ____ 1 וזה לא הרבה יותר מדי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שהרבה יותר פשוט מגאו-סטציונרי מאשר מגובה 100 ק"מ, כי אז לפחות אתה לא טס ב25,000 קמ"ש תוך כדי. אני די בטוח שראיתי במחסן של חמותי כבל מאריך מספיק ארוך, אבל אם לא, תראה את התגובה שקישרתי אליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשרות נוספת היא כריית הליום H3, שיש לו אולי שימוש לצורך היתוך גרעיני, מעל פני הירח. אבל כיצד נתמודד עם בעיית עקלתוני החולות של הירח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שסקוט אדאמס קורא את האייל: http://dilbert.com/strips/comic/2012-06-20/ | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |