בתשובה לאחד מהפריפריה, 07/06/12 6:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בזבוז משאבים עצום. הרבה אנשים מנסים, משקיעים את כל הונם ומרצם, ונכשלים. על הדרך הם מכשילים את כל מי שהשקיע בהם, לפעמים בעל-כרחו. בסוף אולי אחד יצליח. כל ההון והמרץ של כל האחרים יכלו להיות מוצאים בכיוונים אחרים, במקום זה. לא חבל? מה גם, שכעיקרון, אנשי עסקים מעוניינים לעשות כסף. באיזה תחום - זה פחות משנה. יוצא מזה, שישתלם לאיש עסקים לפתוח פלאפליה, לפתוח רשת בתי אופנה, לפתוח קניון, לבנות שכונה, לקנות חברה ולמכור - ולא להשקיע ביישוב המאדים, נניח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ישתלם לאיש עסקים לפתוח פלאפליה, לפתוח רשת בתי אופנה, לפתוח קניון, לבנות שכונה, לקנות חברה ולמכור - ולא להשקיע בפיתוח מחשב, נניח. ישתלם לאיש עסקים לפתוח פלאפליה, לפתוח רשת בתי אופנה, לפתוח קניון, לבנות שכונה, לקנות חברה ולמכור - ולא לחפש גז לחופי ישראל, נניח. ישתלם לאיש עסקים לפתוח פלאפליה, לפתוח רשת בתי אופנה, לפתוח קניון, לבנות שכונה, לקנות חברה ולמכור - ולא להשקיע בסטארט אפ, נניח. לקיחת סיכונים היא חלק מעשיית עסקים, עם סיכונים גדולים מגיעים סיכויים גדולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאיש עסקים שיפתח עסק על סמך סיכונים גדולים יש אכן סיכויים גדולים להיכשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת המשמעות המילולית של סיכונים גדולים. מצד שני כנראה שרווחיו, אם יצליח, יהיו משמעותיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. סיכונים צריך לצפות, להיערך ולנהל. מי שרק לוקח סיכונים לשם הגדלת סיכונים נשאר כנראה בתחום המשמעות המילולית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את צודקת, כדאי שהממשלה תכוון את האנשים על מה להוציא את ההון והמרץ שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתרגם את מה שאמרת אדיסון: נועה תראי על מה אני עובד- נורה חשמלית! אמנם עדיין לא מצאתי חומר מתאים לחוט הלהט אבל אני עובד על זה יומם ולילה, רוצה להשקיע במיזם? נועה ו: לא תודה, אני רק אשב לי פה בחושך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי "עובד על זה יומם וליל": החבר'ה מהמעבדה עבדו על זה. הם ניסו כל מיני חומרים לפתיל: צמר, כותנה, ועוד. כמה חודשים לאחר שהם קיבלו את הפטנט הם יצאו לנופש מאורגן מטעם העבודה (נסעו להרים לראות ליקוי חמה). בין השאר הם שיחקו שם עם תליית סיבים מבמבוק על חכה. ומזה הגיע הרעיון להשתמש דווקא בסיבי במבוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרגום אחר :דיון 2118 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בועת הדוט קום תרמה בסופו של דבר לרמת החיים שלנו היום. במסגרת הריצה המטורפת אחרי השקעות בדברים שקשורים לאינטרנט, בוצעה גם השקעת יתר מופרזת לכל הדעות בתשתית סיבים אופטיים. אבל עודף השקעה בתשתיות הוא בדרך כלל חיובי בטווח הארוך. העודף האדיר ביכולת הולכה מלפני עשר שנים הוא המאפשר היום מחשוב ענן, צפיה בסטרימינג (יוטיוב, סקייפ, מסנג'ר) ועוד אפליקציות זללניות ברוחב פס. היום אנחנו משלמים גרושים למפעילי שיחות בינלאומיות בזכות עודף ההשקעה ההוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרגום: כשעצים נחטבים, שבבים עפים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרבה השעשוע, כבר היתה בועת חלל שהספיקה לפקוע בסוף שנות ה1990. אז חשבו שטלפונים לוויניים זה העתיד, והרבה חברות הוקמו כדי לספק תחבורה זולה ויעילה לחלל כדי לשגר את כל לווייני התקשורת שתשתית כזו היתה אמורה לצרוך. הרבה מהחברות האלו היו באמת חדשניות והציעו פתרונות מעניינים ומתקדמים שהו יכולים להיות שימושיים גם להרבה מטרות אחרות, אבל בסופו של דבר התברר שטלפונים לוויניים יקרים בהרבה ולא נותנים יתרונות משמעותיים לעומת הרשת הסלולרית לרוב המשתמשים, והשוק קרס בקול גדול ולקח איתו את כל חברות השיגור, שחלקן כבר היו בשלב פיתוח די מתקדם אבל כבר לא היו מסוגלות להשיג שום מימון כדי להמשיך אותו. עד היום זה כמעט בלתי-אפשרי למצוא מימון לפרוייקטי חלל מסחריים חדשים, וזו הסיבה שכל כך הרבה מהחברות בתחום, וודאי השאפתניות והמרשימות מביניהן, מסתמכות על מימון מחוזים ממשלתיים או על השקעה של מיליונרים נועזים ובעלי חזון שכבר עשו את הונם בתחומים אחרים1. 1 אילון מאסק ורוברט ביגלו כבר אמרנו, ולאלה אפשר להוסיף את ג'ף בזוס (אמאזון), פול אלן (מיקרוסופט), ג'ון קארמאק (ID Sofware). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |