|
למרבה השעשוע, כבר היתה בועת חלל שהספיקה לפקוע בסוף שנות ה1990. אז חשבו שטלפונים לוויניים זה העתיד, והרבה חברות הוקמו כדי לספק תחבורה זולה ויעילה לחלל כדי לשגר את כל לווייני התקשורת שתשתית כזו היתה אמורה לצרוך. הרבה מהחברות האלו היו באמת חדשניות והציעו פתרונות מעניינים ומתקדמים שהו יכולים להיות שימושיים גם להרבה מטרות אחרות, אבל בסופו של דבר התברר שטלפונים לוויניים יקרים בהרבה ולא נותנים יתרונות משמעותיים לעומת הרשת הסלולרית לרוב המשתמשים, והשוק קרס בקול גדול ולקח איתו את כל חברות השיגור, שחלקן כבר היו בשלב פיתוח די מתקדם אבל כבר לא היו מסוגלות להשיג שום מימון כדי להמשיך אותו. עד היום זה כמעט בלתי-אפשרי למצוא מימון לפרוייקטי חלל מסחריים חדשים, וזו הסיבה שכל כך הרבה מהחברות בתחום, וודאי השאפתניות והמרשימות מביניהן, מסתמכות על מימון מחוזים ממשלתיים או על השקעה של מיליונרים נועזים ובעלי חזון שכבר עשו את הונם בתחומים אחרים1.
1 אילון מאסק ורוברט ביגלו כבר אמרנו, ולאלה אפשר להוסיף את ג'ף בזוס (אמאזון), פול אלן (מיקרוסופט), ג'ון קארמאק (ID Sofware).
|
|