|
||||
|
||||
נדמה לי שכל אזרח ישראלי מצפוני עומד בפני הבעיה הקשה מאוד של למי לתת את קולו. מנקודת המבט הזו, הופעתה של מפלגת מרכז חדשה כאופציה נוספת אינה יכולה להיות שלילית. היות ונדמה לי שאני לא היחיד המתקשה בבעיה זו, ארשה לעצמי לפרוש כאן את עיקרי השקפת עולמי. א. הבוחר הנבון צריך להיגמל מלכתחילה מגישת ה"גם וגם". את החיפוש אחר מפלגה מבית טוב שהיא גם יפה וגם אופה, צריך להשאיר לכסילים. המפלגות מייצגות בני אדם על שלל מגרעותיהם ובעיותיהם ואינן יכולות להתעלות על חסרונותיהם של בני האדם המרכיבים אותם. מפלגה יכולה לטעון לטוהר וקדושה רק אם היא מיוסדת על נוכלות והונאת הבריות (ש"ס, אגודת ישראל). כאשר גם המצב האובייקטיבי מלכתחילה אינו נוטה חסד למדינה, הבחירה היא בהכרח בין ברירות קשות וברע במיעוטו מבין המועמדים. ב. הבוחר המודע אינו יכול לבחור במפלגות הקצה (שמאל וימין) הדומות זו לזו יותר משנוח להן להודות. שתי הקצוות רואים ביהודי-הישראלי את נזר הבריאה שכל מהלך העולם נקבע ע"פ מעשיו ומחדליו. בעיני בוחריהן, כל מה שיעשו מאות מיליוני הערבים והמוסלמים הוא חסר כל חשיבות בהשוואה למה שיעשה שרוליק. בעיניהן כל ההתפתחויות החיוביות והשליליות נובעות ישירות ובאופן בלעדי ממעשי היהודים. באופן המחשבה הזה יכול השמאל לדחוק מתודעתו את כל מעשי הזוועה הפלשתיניים והימין יכול בצדקנותו שאין לה גבול וקצה לנהוג כאילו שרון או פרס הם היורים רקטות על שדרות. על מפלגות אלו ניתן לומר שהן בחרו באורח מחשבה של "עיניים עצומות לרווחה". ג. מפלגת העבודה החדשה מיסודם של פרץ-יחימוביץ בחרה בדרך של תאוריות סרק והבטחות חסרות כיסוי שאיפיינו בעבר בולשביקים מסורים ונוקשים וסלון-קומוניסטים הסבורים שחלוקת קצבאות אד אינפיניטום היא מדיניות כלכלית. הבולשביזם שאני נוקב בשמו מתיחס לרעיון ההבל כאילו כל העולם כולו הוא מלחמת מעמדות כלכלית והעלאת שכר המינימום תתרום בדרך כלשהי להפסקת הטרור האיסלמי. ד. הליכוד נראה כמתלבט בין 2 אישים שחסרונותיהם כבר הוכחו כגדולים מכישוריהם. סילבן שלום הוא מעין מידאס במהופך. שר חוץ שאינו מצליח לתרגם אפילו הפוגה של מזג אויר נוח למדיניות החוץ הישראלית להישגים בני קיימא. מה הפיקה ישראל מכל הדייטים של שלום עם פקיסטן, מאלזיה, סרילנקה, תוניס ומי לא? על מורשתו של שלום במשרד האוצר העיד כבר מחליפו בתפקיד. לעומתו, נתניהו כבר הוכיח עצמו כאדם בעל פרוגרמה מנומקת ומסודרת. אלא שהוא התגלה גם כחסיד שוטה של עמדותיו שאינו מסוגל לבקר באופן רציונלי ומציאותי את העלות/תועלת של התאוריות שלו. מדיניות החלפת המנועים לספינת המדינה שלו התממשה במציאות לגזילת 100 ש"ח מקצבת הביטוח הלאומי והענקת מאות שקלים של הטבות מס לעשירון העליון. הליכוד גם הוכתם לנצח בחטא ההתמכרות לשליטתם של אנשי עולם תחתון, נוכלי צווארון לבן ואנרכיסטים חובשי כיפות. ה. מפלגת שינוי צלחה את הכנסת הנוכחית לא רע. היא נהגה כמפלגה בעלת יושרה המקיאה פוליטיקאים שסרחו והיא לא נסחפה יותר מדי לתעמולה "אנטישמית" אנטי-דתית (נראה שארסיותה כלפי מרץ עלתה על ארסיותה כלפי החרדים). הח"כים שלה לא נכשלו בשחיתויות ספקטקולריות וגם מנהיגה טומי לפיד שלא נחשד מלכתחילה ביכולות ונסיון בתחומי המנהל האדמיניסטרטיבי והאיפוק הפוליטי, לא נכשל בארועים קרדינליים. בשעת מבחן הוא הוכיח עצמו כאדם בעל עמוד שדרה מוסרי (פרשת הזקנה והתרופות). מפלגה זו תוכל אולי לשמש כמקלט לעת מצוא לאנשים כמותי. הצרה היא שהמפלגה הזאת לא גלתה את הנחישות והאומץ הדרושים כדי לברר לעצמה את דרכה המדינית והכלכלית. תמיכתה העיוורת במדיניות נתניהו (שהיא בעצם המדיניות שלה), היא רק חלק מן הבחירה שלה לא להתמודד עם השאלות הקרדינליות של ישראל, אלא להעדיף לשמור על הסופרמרקט הרעיוני שבתוכה. דבר זה מעלה את השערה שהמפלגה לא תוכל לעמוד בפני הכרעות רעיוניות מרכזיות ותתפרק מייד לגורמיה. ו. כאשר אנו דנים במפלגת המרכז החדשה, השיקול הראשון חייב להיות שזו המפלגה שבראשה עומד האיש המוכשר ביותר מבחינה פוליטית במדינת ישראל. אריק שרון הוא אחד מראשי הממשלה הגדולים שהיו למדינת ישראל. עמדתו המדינית הריאליסטית ונחישותו הפוליטית הן ניגוד מסנוור להתמכרותם של פוליטיקאים אחרים לרעיונותיהם ועקרונותיהם שלא עמדו במבחן המציאות. כשותף לציר שרון-ברק בפוליטיקה, שרון ניצב באומץ מול העובדה שהכחשתה מסמנת את השוטים והצבועים, שאין בעצם עם מי ועל מה להתדיין מול הפלשתינאים. מול ה"פטפטנים" הנושאים ונותנים בינם לבין עצמם על גורלן של השכונות הערביות של ירושליים, מציג שרון את שאלת המהות: מה ישראל יכולה לקבל תמורת חלוקת ירושליים? התשובה היא - לא כלום. (הבטחות של אבו-עלא או אבו מאזן הן עוד פחות מלא כלום). ז. המדינאים שמול שרון - נתניהו, פרץ, ביילין, נכשלים בכשל שאקרא לו כשל ע"ש סופה לנדבר: האמונה שפוליטיקאי שאינו מיטיב לפעול לטובתו האישית ייטיב לפעול לטובת הכלל. ישראל בניגוד לארה"ב אינה יכולה ואינה צריכה להרשות לעצמה את המותרות של שריפת הגשרים אל כל מה שאינו אבו-מאזן ברשות הפלשתינאית. התרחיש הגרוע ביותר מבחינתה אינו החמאס בשלטון, אלא אבו-מאזן בשלטון כאשר החמאס קובע את סדר היום המדיני. ח. במהלך החשוב של ההתנתקות קבע שרון את ישראל כמדינה שאינה מתמכרת להזיות אידיאולוגיות ועצר לעת עתה את תהליך הגלישה של ישראל אל המצב האנארכי של המדינות הפלשתיניות הנשלטות לא ע"י שלטון מרכזי אלא ע"י כנופיות פליליות-אידיאולוגיות. ט. מעלתו העיקרית של שרון היא גם חסרונו העיקרי. היכולת של שרון ליצור בריתות אד-הוק פוליטיות והיכולת שלו להטעות ולסדר את בני בריתו הפוליטיים. היכולת שלו לרכוש אמון בלי לגלות את כוונותיו ועמדותיו. אין ספק שהבוחר הנבון יודע שפוליטיקאי הדבק באמונותיו ועמדותיו בלי התחשבות במהלך המאורעות והנסיבות הוא אסון הממתין להתרחש. הבוחר גם מבין שמנהיג נבחן בעיקר ע"י יכולותיו בתחום בחירת אנשי אמונו, היועצים, המומחים והמוציאים לפועל של מדיניותו ולא ע"י הבטחותיו והצהרות המצע שלו לאוזני הכסילים. הבוחר הנבון יכול לוותר על הבטחות ל"שלום ובטחון" והצהרת עמדות מדיניות מפורטות לטווח ארוך. אך הוא אינו יכול לוותר על ידיעת העקרונות הכלליים המנחים את המנהיג. האופן הציני בו שרון הצליח לטשטש את עקרונותיו ואמונותיו, מונע מן הבוחר המצפוני להצביע בעדו. י. נראה שאריק שרון אינו מתיחס ברצינות לנזק שגרמה ההדרדרות האתית של שלטון הליכוד ואובדן הבושה האזרחית במרכז הליכוד. נראה שקיומם של עיוותים כמו יחיאל חזן, גורלובסקי, בלומנטל ופייגלין אינו מפריע לו כל עוד הללו אינם ניצבים בדרכו. הצטרפותו ל"קדימה" של השר הנגבי, שהוכיח עד עתה הן את חוסר כישוריו האדמיניסטרטיביים המוחלט (שר המתיימר לפתור את הסכסוך הישראלי-פלשתינאי שאינו מסוגל לארגן בצורה מתקבלת על הדעת איסוף של בקבוקי פלסטיק) והן את יכולותיו המופלאות בתחום מינויים בלתי מתאימים מקרב החברים של החברים של חברי המרכז, מעידה כאלף עדים מהן הנורמות האתיות שמבטיחה לנו המפלגה החדשה. גם הכישלון האישי של שרון בהנחלת הנורמות של "נובלס אובליג"' לבני משפחתו הקרובים, אומרת דרשני. כ. נראה שהבחירה למי שאינו רוצה ל"היכשל" בפתק לבן" תהיה הפעם לא קלה. כל מי שחושב שהוא יכול להקל עליי ועל יתר המתלבטים את המלאכה יעשה מצווה של ממש. |
|
||||
|
||||
דבר אחד לא הבנתי: מה שרון יעשה בקדנציה הבאה? יכבוש את סוריה או יחזיר את שייח' מוניס? איך אפשר להצביע לאדם שלא מאמינים למילה אחת שיוצאת לו מהפה? |
|
||||
|
||||
אני לא מקבל את הטיעון שאריק שרון הוא באופן משמעותי פחות אמין מפוליטיקאים אחרים. גניבת הדעת שלו התבטאה בכך שהוא הניח למתחכמים שהאמינו שהם השאור שבעיסה להונות את עצמם. הבטחות השוא שלו (''שלום ובטחון'') לא חרגו מהבטחות השוא של מנהיגים פוליטיים אחרים. שרון דיבר פעם מזמן על כיבוש ירדן. הוא מעולם לא דיבר על כיבוש סוריה או על החזרת שייח מונייס. א. אני לא יודע מה שרון יעשה בקדנציה הבאה. אני גם לא יודע זאת לגבי כל מועמד אחר. ב. אני לא מאמין לכל דבר היוצא מפיו של פוליטיקאי במערכת בחירות. אני גם לא מתיחס לפוליטיקאים נבחרים כשקרנים מועדים. ג. אני כנראה לא אצביע לשרון לא מפני שאני לא יודע מה הוא יעשה בקדנציה הבאה אלא מפני שאני יודע מה הוא חושב על קהל הבוחרים שלו. |
|
||||
|
||||
אני חושב שצריך לקחת בחשבון עובדה שמשום מה לא מרבים לדבר בה ( אולי משום שהיא ברורה מאליה): שרון עשוי למות לפני סיום הקדנציה שלו. |
|
||||
|
||||
במהלך הקדנציה שלו כראש ממשלה? קשה לי להאמין שהוא ימות תוך פחות מ 5 חודשים. קדנציה כיושב ראש מתוסכל של מפלגת מרכז בינונית? זה בעצמו עלול לגרום לו למות משברון לב. הפוליטיקה היא מקצוע מאוד מסוכן. |
|
||||
|
||||
נו באמת מה דעתך? מה אומרת האינטואיציה? האם תהיה בכלל מפלגת קדימה בבחירות? |
|
||||
|
||||
מה אני, עקיבא אלדר? :-) דעתי היא, שרק השבוע כתבו בעיתונים ש"קדימה" תנצח בבחירות בהליכה, אלא אם יקרה אירוע שקשור בכוח עליון, או שאוטובוסים יתחילו להתפוצץ בכמויות. אז שכחו פקטור אחד, והוא הפקטור האישי, שנכון לעכשיו ממלא את מרכז הבמה. אבל (בהנחה שהוא חוזר לתפקוד מלא), 3 חודשים מהיום, מי יודע אם נזכור את העניין הזה בכלל. |
|
||||
|
||||
לאור דבריו האחרונים של הרופא המטפל אני מתחילה לחשוב שאת צודקת.:) |
|
||||
|
||||
הייתי מנסח זאת כך: צריך לקחת בחשבון את טיבם של האנשים העומדים סביבו והעשויים להחליפו במקרה הצורך. מבחינה זו פרס, אולמרט, מופז, לבני, הנגבי ורמון אינם גרועים מפרץ, נתניהו וכו'. |
|
||||
|
||||
אתה בר מזל גדול שהקריש היה קטן. |
|
||||
|
||||
באמת! ההערכה היחידה שאני מקבל על ההערכה הפוליטית המדויקת שלי זה איום מרומז? ותגיד גם לביריונים שלך שהצפת הרחוב שלי לא תעזור לכם! |
|
||||
|
||||
ב. כמי שמצביע למפלגה מסויימת, השאלה שצריכה להטריד אותך היא במה ישפיע הקול שלך על הפוליטיקה הישראלית. בשביל זה, אתה צריך לבדוק מה תעשה המפלגה, ולא במה היא מאמינה. ברור שאף מפלגה קיצונית לא תגיע לשלטון, ומצד שני, ברור שמפלגה קיצונית יכולה הלשפיע על השלטון, ולכן אפשר להצביע למלגה קיצונית מתוך תקוה שתשפיע על השלטון בכיוון הנכון. ג. יש להבדיל בין יחימוביץ' לפרץ, ובין פרץ למפלגת העבודה. ה. לדעתי, שינוי נכשלה כשלון חרוץ. מפלגה שהבטיחה להצטרף רק לממשלת אחדות, הלכה לממשלת ימין צרה. מפלגה שהבטיחה לא לתמוך בהתנתקות ובגדר, העבירה את ההתנתקות והגדר. מפלגה שהבטיחה לא לשבת עם החרדים, הסכימה לשבת עם החרדים. למרות 15 מנדטים, ההשפעה של שינוי על הכנסת ה-16, היתה קטנה מההשפעה של מר"צ על הכנסת ה-13, או מההשפעה של ש"ס על הכנסת ה-14. ו. שרון הוא אמנם גדול הטקטיקנים הפוליטיים שלנו, אבל מצד שני, גם קטן האסטרטגים. ראש ממשלה צריך להיות גם בעל יכולות אסטרטגיות. ח. שרון גם קבע תקדים של אלפי פליטים חסרי עבודה, בית או תקוה, שבמקום לבנות את עתידם מחכים שהמדינה תדאג להם, תוך כדי שנאה טהורה לכל מה שהמדינה מייצגת. כ. תצביע בעד המפלגה שתראה לך הכי אמינה, ותצהיר על העמדות הכי קרובות לעמדותיך. |
|
||||
|
||||
ומה יקרה עם שרון עכשיו, אחרי האירוע המוחי? |
|
||||
|
||||
היות שכרגע כתבתי בתגובה אחרת שסביר שאצביע (שוב) שינוי, אני אסביר למה הטענות שלך נגדה לא מפריעות לי. אף אחת מההבטחות שאתה מזכיר (רק ממשלת אחדות; אי-תמיכה בהתנתקות; אי-תמיכה בגדר; ישיבה עם החרדים) לא נראית לי בדיעבד כהבטחה שהיה מוצדק לקיימה (אם היה מוצדק מלכתחילה להבטיחה). השפעה על הכנסת אינה יכולה להיות פונקציה ישירה של גודל המפלגה (בפרט כשלא מדובר במפלגות שלטון). הבה נדבר ישירות: האם אתה יכול להצביע על שגיאות קשות של שינוי - דברים שאם היתה עושה אחרת היו משרתים טוב יותר את המטרות שלה, ושהם מספיק חשובים כדי להכריז על אכזבה מוחלטת? |
|
||||
|
||||
שינוי התחייבה לא להצטרף לממשלה שאיננה ממשלת אחדות. לפיכך, אני הייתי מצפה מלפיד לא להצטרף לממשלה שאיננה ממשלת אחדות. אם תאמר שהנסיבות לא איפשרו את זה, אני אזכיר לך שהתנאי היחידי של מצנע להצטרפות לממשלה כזאת היה נסיגה מנצרים. אם תאמר שנסיגה מנצרים היתה מנוגת להבטחות של שינוי, אזכיר לך, שרק התמיכה של שינוי איפשרה את הנסיגה מנצרים. אני חושב שזה כישלון טקטי שמאפיין את ההתנהגות של לפיד מול שרון, גם לתת הכל, וגם לא לקבל כלום. נכון שההשפעה היא לא רק פונקציה של גודל, אבל היא כן פונקציה של גודל וקואליציות אפשריות. שינוי יכלה ללכת עם העבודה, ועם הליכוד, עם מר"ץ ועם הימין. למעשה, שינוי החליטה ללכת רק עם שרון (ושרון היה צריך להעף אותם, כשהוא היה צריך את ש"ס). אבל, כמי שלא הצביע שינוי, ומי שלא יצביע שינוי, אין לי יכולת לדעת מתי כשלון הוא מספיק חשוב בשבילך בשביל להקרא כשלון. בוא נשאל את זה אחרת, אתה יכול להצביע על דברים ששינוי עשתה ושהם מספיק חשובים כדי לא להכריז עליה ככשלון? |
|
||||
|
||||
לא עשתה יותר מדי נזק, ונשארה נקייה משחיתות. במצב הפוליטיקה הישראלית, אני מוכן להתספק בזה. |
|
||||
|
||||
רוב המפלגות מצליחות להשאר נקיות משחיתות. מעט מפלגות עשו נזק. עם 15 מנדטים, שלוש שרים ותלות קואליציונית מוחלטת אני הייתי מצפה ליותר. אגב, קראת את https://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... |
|
||||
|
||||
לא היה לי נראה לי שווה את השקעת הזמן. משהו מעניין? (מה שקשור לנושא הפתיל. העצבים הפוליטיים שלי די מנומנמים, וכנראה בגלל זה אני לא מצפה לכלום ולא מאוכזב מכלום. זו הסיבה העיקרית שנכנסתי לפתיל הזה, אבל לא עזר. כל מפלגה אחרת נפסלת על הסף, כך שגם אם הייתי מאוכזב כנראה הייתי מצביע שוב שינוי. תודה, בכל מקרה.) |
|
||||
|
||||
מעניין? הייתי מגדיר את זה יותר כמשעשע. |
|
||||
|
||||
אני קראתי, זה באמת היה פתטי ועלוב במיוחד. די עצוב לראות עד כמה השנאה של חלק מעיתונאי "הארץ" לשינוי מעבירה אותם על דעתם וגורמת להם לכתוב כתבה מגוחכת שכזו במסווה של ראיון (נראה לי שהשיא הוא התמונה של אולם הכנסים הריק. הם חושבים שהם עובדים על מישהו?) ולפיד? אה, לא אמר שום דבר שלא התרגלנו כבר אליו. |
|
||||
|
||||
כתבה מגוחכת? למה? |
|
||||
|
||||
בגלל שמכל אות בכתבה הזו בלטה העובדה שהכתבת החליטה להוציא את לפיד רע בכל מחיר, ולא משנה בכלל מה יאמר. פסקת הפתיחה של הכתבה היא: ""טוב, זאת הרשעות הרגילה הידועה של עיתון 'הארץ"', אמר טומי לפיד, וקהל פעילי שינוי התמוגג. "מה שלא יהיה, הם איכשהו תמיד יציגו אותנו מהזווית הכי פחות מחמיאה , מין רוע לב צרוף כזה"." מה שמדהים הוא שבתחילת קריאת הכתבה חשבתי שהוא מקשקש, ואחרי שסיימתי לקרוא אותה קיבלתי את הרושם שייתכן שהוא צודק. הפליאה לעשות הכתבת ב"אבל מה הוא כבר מבין" בפסקה על מוטי מורל. איכשהו אני מקבל את ההרגשה שהכתבת החליטה לצייר לשינוי את התדמית המתנשאת גם אם לפיד לא יגיד בעצמו "מה הוא כבר מבין", כדי שאפשר יהיה לצטט אותו. |
|
||||
|
||||
ברור מהכתבה שהכותבים הם לא מצביעי לפיד פוטנציאלים, כמו שברור מ1 שהכותבים הם לא מצביעי פרץ פוטנציאלים. איך מזה הסקת שהיא מגוחכת? רק למצביעי לפיד מותר לכתוב עליו? 1 https://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?co... שקיבל במהדורה המודפסת את הכותרת "כתבי הארץ שאלו, אמיר פרץ התקשה לענות" (ציטוט לא מדוייק). |
|
||||
|
||||
אם ''הארץ'' מקשקשים גם בכתבה על עמיר פרץ, זה אומר עוד רעות עליהם, לא טובה על הכתבה שלהם על לפיד. לא צריך להיות מציע לפיד כדי לכתוב עליו, אבל כדאי לנסות לשמור על סטנדרט בסיסי כלשהו של ''לא לקטול כמו ילד בן שלוש את מי שאתה עושה עליו כתבה''. אם לדעתך זה לא מגוחך, כנראה שחוש ההומור שלנו שונה. |
|
||||
|
||||
הארץ לא מקשקשים בכתבה על לפיד ולא בכתבה על פרץ. הם כותבו כתבה לא מחמיאה על שניהם. יש הבדל בין ''לקטול כמו ילד בן שלוש'' לבין לא להחמיא, הארץ עשו את השני, ולא את הראשון. |
|
||||
|
||||
לא נשכנע אחד את השני, כמובן. |
|
||||
|
||||
לפיד מצוטט בכתבה: "כשהופעתי בטלוויזיה עם גליל נייר טואלט ?כשר' כדי להבהיר את הנקודה בעניין הכפייה הדתית, זה היה שווה יותר מ-100 אלף ק"מ עבודת רגליים בשטח". זו דוגמא טובה לדמגוגיה שקרית של פוליטיקאי. יצרן שבוחר להכשיר את מוצריו, עושה זאת מסיבה כלכלית בלבד - כדי שיותר שומרי כשרות יקנו אותם. אין שום חוק שמחייב זאת. |
|
||||
|
||||
אני מסכים. לדעתי לפיד מתייחס ל''כפייה דתית'' במובן הרחב יותר שלה, שאינו מדבר רק על החוקים אלא גם על הלחץ שהציבור עצמו מפעיל, לחץ שלדעתי הוא לגיטימי. הבעיה עם ההופעה עם נייר הטואלט היא שלא ברור מה הוא, כפוליטיקאי, מסוגל לעשות בנידון (ויותר מכך, מה יאה שהוא יעשה בנידון). |
|
||||
|
||||
אני חושב שהוא ינגב, לא? |
|
||||
|
||||
כן, אבל לא שזה יהיה חלק מההופעה. |
|
||||
|
||||
יוסף (טומי) לפיד מבטיח שהוא לא ישב עם העבודה או עם הליכוד (או עם החרדים, אבל זו הבטחה ישנה) בממשלה. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3194936,00.h... במילים אחרות, לפיד מבטיח שהוא לא ישב בממשלה הבאה. |
|
||||
|
||||
א) הוא רק התנגד לממשלת נתיהו חרדים, לא ממשלת ליכוד. נא לדייק. ב) אז מה אם הוא הבטיח? ואפילו נניח שהבטיח לקיים? מה הקשר בין זה למה שהוא יעשה? האם יש פוליטיקאי אחד שיש קשר בין מה שהוא מבטיח למה שהוא עושה? (הכוונה למתאם יותר גבוה מהמצופה סטאטיסטית אלולא הבטיח). |
|
||||
|
||||
א) בקשר לליכוד, זה מה שהוא אמר: "יש לנו קו אדום והוא שלא נעזור לימין הקיצוני ולחרדים לשלוט במדינה בעזרתנו האדיבה". השאר נתון לפרשנות, ולא חשבתי על זו שהעלת. ב) יש פוליטיקאים שמקיימים את מה שהם מבטיחים (אתה באמת רוצה להכנס לרשימה?). יש כאלה שלא, ואחרי זה התומכים שלהם אומרים "אף אחת מההבטחות ... לא נראית לי בדיעבד כהבטחה שהיה מוצדק לקיימה". אני לא חושב ככה. אני חושב שעדיף פוליטיקאי שלא מפר הבטחות על פוליטיקאי שמפר הבטחות שבדיעבד לא מוצדק לקיימן (מצד שני, זה דורש מהפוליטיקאי לא להבטיח הבטחות שלא מוצדק לקיימן, מה שדורש ממנו לבתר מראש על לפחות 80% מהמצביעים). |
|
||||
|
||||
ב. היא דילמה די קשה באמת - מי שלא מפזר הבטחות שייאלץ אחר כך להפר, כנראה לא יזכה להגיע בכלל למצב שבו הוא מסוגל להפר אותן. |
|
||||
|
||||
אני יודע שאני נשמע נאיבי, אבל זה תלוי בנו (הבוחרים). |
|
||||
|
||||
אני לא כל כך בטוח. פירוש הדבר הוא שהבוחרים יהיו מסוגלים לזהות אפריורי מי יפר את ההבטחות שלו ומי לא. אבל אני מסכים שיש מקרים קיצוניים שברור שבהם הבוחרים מצביעים למישהו שהם יודעים *בודאות* שאי אפשר לסמוך על ההבטחות שלו. בפעם האחרונה שבדקתי שליש מהנסקרים בכל סקר ממוצע אומרים שיציבעו לאחד כזה. |
|
||||
|
||||
נקמת הנסקרים. השקרן בוטח בנסקרים שהם יצביעו עבורו. אבל שוד ושבר. ביום לאחר הבחירות הוא יגלה שהם גם לא מקיימים הבטחות. מוצא חן בעיני. |
|
||||
|
||||
מספיק שנעניש את מי שהפר את הבטחותיו (אתה יודע, שרון, נתניהו, לפיד, איתם...). במערכת הבחירות הזאתי, לפי הסקר האחרון שקראתי1, מדובר על הרבה יותר משליש (אתה יודע, שרון, פרץ, לפיד, נתניהו, איתם, ליברמן,...). 1 תגובה 359067 |
|
||||
|
||||
אני יודע שאני נשמע שחוק, אבל זה לא תלוי בנו אלא אם נשנה את השיטה. בשיטה הנוכחית, בה קולות נקנים בכסף, היכולת של אלו אשר לא נקנים להשפיע על משהו הוא די עלוב. בנוסף 1, כאשר יש קול יחיד בו אנו אמורים לשלוט על כל כך הרבה נושאים חשובים אין לנו כמעט סיכוי להצביע בקלפי. 1 תודה לד"ר בר ביצוע - לאן הוא נעלם? |
|
||||
|
||||
אני לא כל כך בטוח שאת 40 המנדטים הנוכחיים שלו שרון קונה בכסף - או לפחות, שהכסף הוא היתרון הגדול שלו על השאר. מצד שני, באמת כדאי שאחכה לתוצאות הבחירות. |
|
||||
|
||||
א. יש לך שיטה טובה יותר? ב. איפה קונים קולות (אולי כדאי להעמיד את הקול שלי למכירה, אתה חושב שאני אקבל עבורו מספיק כסף)? ג. נו, באמת... |
|
||||
|
||||
כן. חוקה שמונעת מעורבות של הפוליטיקאים בתקצוב חינוך, תרבות, ספורט. שירותי דת, בריאות, רווחה, סיוע לעסקים, תיירות וכו'. בכל מקום בארץ. במקומות עבודה (תעשייה אוירית, נמלים), אצל מחפשי שמיטת חובות - מושבים, קיבוצים, אצל חרדים ודתיים המחפשים כסף לישיבות, אצל סטודנטים המחפשים ללמוד על חשבון אחרים אצל אמהות חד הוריות המחפשות קצבאות אצל חקלאים המחפשים מכסות צריך עוד? |
|
||||
|
||||
ועל סמך מה אתה חושב שזו שיטה טובה יותר (הרי נסיון מוצלח בשיטה כזו אין לך)? לדעתי, זו שיטה שלא יכולה לעבוד בעולם האמיתי. מספיק שתראה לי שאצל אחד מהמקרים שפרטת "קונים קולות"? |
|
||||
|
||||
ועל סמך מה חשבו החצופים ששלחו אנשים לירח שהם יצליחו לחזור? הרי לא היה להם נסיון בזה? ועל סמך מה החליטו היהודים להקים מדינה? הרי לא היה להם נסיון בזה? (באלפיים השנים הקודומות) ועל סמך מה החלטת שקדימה תזכה בבחירות, הרי כל הנסיונות הקודמים להקים מפלגת מרכז משמעותית, כשלו? ועל סמך מה החליטו כמה אמריקאים לבקע אטום הרי לא היה להם נסיון בזה? ועל סמך מה החליטו לתת לנשים זכות בחירה הרי לא היה להם נסיון בזה? ועל סמך מה עשו את ניתוח השתלת הלב הראשון, הרי לא היה להם נסיון בזה? אולי תצטרף לכת האמיש בארה"ב? יש להם נסיון מוכח של מאות שנים. מנהיג שינוי קורא בריש גלי לסטודנטים להצביע בשבילו כי הוא יוריד להם את שכר הלימוד? זה לא מספיק? בקהילה חרדית מסויימת היתה הוראה להצביע למפלגה מסויימת כי הם הבטיחו שאם בקלפי שלהם בשכונה יהיו מספיק קולות יהיה כסף. ערבים מצביעי ש"ס (וקודם מפד"ל). מה זה? |
|
||||
|
||||
א. היה להם נסיון שהתקבל על ידי שליחת בעלי חיים לחלל. ב. היה להם נסיון מעשרות עמים אחרים שהקימו מדינות. ג. אני החלטתי שקדימה תזכה בבחירות? איפה? ד. מה זאת אומרת לא היה להם נסיון, ודאי שהיה להם נסיון? ה. ראו שזה עובד שנותנים לגברים זכות בחירה. ו. היה להם נסיון בניתוחים של בעלי חיים. (שים לב, שאלתי אותך על סמך מה, בגלל שאין לך נסיון (כי אם היה לך נסיון לא הייתי שואל), לא טענתי שבגלל שאין לך נסיון סימן שזה לא יעבוד. אתה יודע, לפעמים אפשר לענות לשאלה ישירות, זה מאד פשוט). לכת האמיש אין נסיון של מאות שנים, ולא ברור לי למה זה קשור. כל זמן שהבחירות הן חשאיות, וה"מוכר" לא יכול להוכיח ל"קונה" שהוא סיפק את הסחורה, זה לא קנייה. |
|
||||
|
||||
על סמך ניתוח הגיוני ועל סמך נסיון בדברים דומים שיש בשפע. אנו יודעים שככל שיש לשלטון פחות כח הוא פחות מנוצל לרעה. לא הבנתי את מה שאמרת על בחירות חשאיות. שינוי לוקחת כסף מאנשים ונותנת אותו לסטודנטים כדי שהסטודנטים יצביעו בשבילהם. הכסף נשדד ונמסר. |
|
||||
|
||||
אנחנו יודעים שבכל מקום בו האזרחים רצו לתת לשלטון כח, הוא קיבל אותו (וההפך, כמובן, לא נכון, לצערנו). כמו שפתחתי את הדיון, הכל תלוי בנו. אם אתה רוצה, אתה יכול לקרוא לזה שוחד בחירות, אבל זו לא קניית קולות. אין פה את האקט של הקנייה. |
|
||||
|
||||
ובכל זאת, אנו יודעים על מנגנונים שהקשו ובהרבה מקרים מנעו העברת כח לידי השלטון, ועלינו החובה להמשיך להאבק לצמצום כח השלטון. לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה רשאי להבטל ממנה. |
|
||||
|
||||
המנגנונים מקשים רק כשיש בהם תמיכה של הציבור. לא הבנתי את הסיום שלך. |
|
||||
|
||||
ואני מנסה לגייס תמיכה של הציבור. הציבור הנקנה בכסף הוא הדומיננטי, למרות שהוא מיעוט, מכיון שהאחרים לא מאוחדים ורבים מהם כלל אינם מצביעים. לא ניתן לאחד את הציבור להצביע בשביל מפלגה שתלחם בשחיתות ותמנע מחלוקת כסף, מכיון שהציבור חלוק בנושאים אחרים (דתי/חילוני, בטחוני) וחלקו קנוי על ידי המפלגות. רק מאבק משותף מחוץ למערכת הפוליטית שתדבר על צמצום כח השלטון יכול להצליח. בלי מאבק כזה נמשיך לראות את הפוליטיקאים המושחתים צוחקים עלינו כל הדרך אל הבנק. |
|
||||
|
||||
מה דעתך להחליף את המאבק בפשרה? |
|
||||
|
||||
תציע את הפשרה לטוביה החולב. סיבוב תעשה על הכסף של מישהו אחר ולא על הכסף שלי. |
|
||||
|
||||
למאבקים ללא פשרות יש נטיה להסתיים עם הרבה דם ומעט השגים. |
|
||||
|
||||
לא יודעת, שמעתי שפייגלין הוא פוליטיקאי די אמין. |
|
||||
|
||||
זה כי יש לו אלוקים. |
|
||||
|
||||
אמין? אני ראיתי אותו בטלביזיה, מכריז באסרטיביות שאין שניה לה "לא תהיה התנתקות, כי אנחנו לא ניתן שתהיה התנתקות". חה. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין האם אנשים כותבים שטויות כי הם רוצים לבלבל במוח או כי הם לא מבינים? בא נניח שפייגלין / עוזי דיין הוא הפוליטיקאי הכי אמין עלי אדמות. כניסתו תפתור את כל בעיות השחיתות ולקיחת כסף למטרות לא ראויות. האם נוכל לארגן סביבו 70 מנדטים? 40 מנדטים? - לא. מכיוון שיש לו גם דעות בענייני ביטחון ושלום, דת ומדינה, וכו'. בנוסף רבים מהבוחרים שתומכים בעמדותיו מעדיפים את הטווח הקצר (כסף לישיבות לא יכול לחכות עד שיהיה פה סדר, ג'וב לחברים צריך לפני שפותרים את כל בעיות העולם) ולכן מפלגה נגד שחיתות ולמען צמצום כח המשטר לא תעבור את אחוז החסימה. וזאת למרות שלפחות 80% מהציבור מתנגד לשחיתות ולכח משחית בידי הפוליטיקאים. זאת הסיבה שצריך חוקה שתוציא את האפשרות של שר החינוך לחלק מענקי השד יודע מה לבתי ספר שהוא חפץ ביקרם. חוקה שתשאיר את הכסף בידי הציבור ותקבע שהמדינה לא גובה מיסים כדי לחלקם לצד ג'. |
|
||||
|
||||
אז לא תהיה ממשלה. אז המושחתים יהיו אילו שיממנו את החינוך. |
|
||||
|
||||
טענה: ריכוז כוח בידי השלטון גורם לשחיתות. עובדה: בסקנדינביה יש שלטון ריכוזי ומעט שחיתות 1. מסקנה: הטענה איננה מדויקת. 1 לפי מדדים השוואתיים של האו"ם |
|
||||
|
||||
א) צריך לזכור שיש עוד כמה גורמי שחיתות. ב) המדד ההשוואתי הזה שווה מעט מאוד. ג) אני לא לבד: |
|
||||
|
||||
וגם זה: |
|
||||
|
||||
זה ברור שיש רמה מסויימת של שחיתות בכל מדינה והשאלה היא איזו רמה. במאמר האחרון יש קביעה גורפת האומרת, שככל שרמת הרגולציה גבוהה יותר כך רמת השחיתות גבוהה יותר. הקביעה הזאת בעייתית לדעתי. היא מבוססת על המציאות בסין, בבריה"מ כשהייתה קיימת וכד'. היא מבוססת על הקף עקיפת חוקי הרגולציה. הרגולציה נעשתה כדי למתן את את השחיתות המובנית והלגיטימית של השוק החופשי. על פי תפיסה זו, שוק חופשי לחלוטין -נעדר שחיתות לחלוטין. במילים אחרות, בואו נבטל את החוק אז לא יהיו עברות על החוק. זה נשמע נחמד מאד אך זה כמובן הפוך מן האמת. הרגולציה באה להגן על המרחב הציבורי מהשתלטות של יחידים; היחידים מנסים לעקוף את חוקי הרגולציה ולפעמים מצליחים וזוהי שחיתות. אם לא היתה רגולציה והם היו משתלטים על המרחב הציבורי באופן חוקי-זו לא היתה שחיתות? ודאי שכן רק שהיתה לא בניגוד לחוק. |
|
||||
|
||||
1) סל תרופות זה רגולציה? רשות השידור זה רגולציה? תקצוב עמותות זה רגולציה? השחיתות נובעת מפעילות ממשלתית ואינה קשורה לרגולציה. 2) בוודאי שיש שחיתות במגזר הפרטי. יש עובדים שגונבים ממעסיקים. אבל משום מה הפגיעה היא פחות חמורה כי המעסיק שלהם פחות גדול מהמדינה ויש פחות לגנוב. למעסיק יש גם יותר מניעים לבדוק ולמנוע שחיתות מאשר יש לממשלה אשר היא אבי אבות השחיתות. 3) בנוסף, כל אחד מאיתנו יכול לקבל הנחה וזו כנראה שחיתות לפי שיטתך. 4) אתה מוכן לתת דוגמאות של השחיתות הנוראית שהיתה לנו אילולא הבקרה של המדינה? האם הערוץ השני היה סוגר את כל התחרות נגדו? האם הבנקים הגדולים היו מונעים הקמת בנקים אחרים? האם חברות הסלולר היו מונעים הקמת עוד חברות סלולר? |
|
||||
|
||||
אתה תמים יעקב. עובדים שגונבים ממעסיקים אינם השחיתות הגדולה וגם לא הבינונית. השחיתויות הגדולות הן של המעסיקים- בעלי ההון. שחיתויות מכל מיני סוגים ומינים. החל מעושק עובדיהם-חלק מהמעסיקים- דרך החצנת הוצאות, השחתת הסביבה, שאיבת כסף שלא מגיע מהמדינה וכו'. אכן חברות נסלולר היו מונעות הקמת חברות מתחרות והבנקים היו משתלטים על כל המדינה-הם כבר שלטו על חלק גדול ממנה. היו לנו דוגמאות ל"חופש" שאתה משתוקק אליו בארה"ב במהלך המאהה-19 ותחילת ה-20 -סטנדרד אויל אוף ניו ג'רסי ואחרים. |
|
||||
|
||||
שחיתויות של מעסיקים: עושק עובדים. אנשים יסכימו לעבוד עבורם בזול - כי? יש להם מונופול. איך יש להם מונופול? לא יודע. החצנת הוצאות. מה זה? השחתת הסביבה? אין בתי משפט? או שהם קנו אותם? שאיבת כסף מהמדינה. זהו העניין. חזרנו למדינה. איך חברות הסלולר היו מונעות הקמת עוד חברות סלולר? איך הבנקים היו מונעים הקמת עוד בנקים? הדוגמאות שאתה מביא מארה"ב הן דוגמאות מדוע אסור לתת למדינה כח. כי אז התאגידים קונים את הכח הזה מהמדינה. |
|
||||
|
||||
א. התאגידים בארה"ב לא קנו את הכוח מהמדינה- לפחות לא באופן תיאורטי. ב. החצנת הוצאות:הוצאות שאמורות להיות שייכות לפירמה אינן משולמות על ידה. הן מוטלות או על המדינה או על החברה (למשל מפעל שמזהם את סביבתו מטיל את ההוצאות על החברה/מדינה שמתישהו תצטרך לנקות את הזיהום. אני מניח שאתה טוען שהממשלה צריכה לצאת מהמשק ואז לא יהיו החצנות כאלה. |
|
||||
|
||||
א) אבל מעשית כן? אז הסכמנו. ב) אני טוען שהממשלה צריכה לצאת מהמשק ואז היא תוכל לפעול בצורה שוויונית ניטרלית והגונה כלפי ההוצאות הללו. כשהיא הבעלים של בתי הזיקוק, ואחראית לתעסוקה אז הקישון נראה כמו ביצה סרוחה. |
|
||||
|
||||
ואיך היא תפעל בנידון אם היא תעסוק רק בענייני צבא ומישטרה? |
|
||||
|
||||
מפעל שמזהם את הקישון שלנו פוגע בנו. תפקיד המדינה למנוע את הפגיעה הזאת. לא אכפת לי אם זה המשטרה או רשות פיקוח אחרת. |
|
||||
|
||||
רגע, רשויות פיקוח זה פתח להמון בירוקרטיה. מי יקבע, למשל, מהם התקנים לזיהום אסור? יש גם המון דברים שאפשר לפקח עליהם. תסביר בבקשה את ההבדל בין מה שאתה מציע למה שיש כיום. |
|
||||
|
||||
איך חברות הסלולר היו מונעות הקמת עוד חברות סלולר? על ידי שימוש במחירי היצף. איך הבנקים היו מונעים הקמת עוד בנקים? על ידי הערמת קשיים על מעבר לקוחות (שבויים למדי, בשל חובות לבנק וכדומה). כמובן, אני מסכים שהדרך הקלה למניעת מתחרים היא על ידי התבכינות לממשלה. |
|
||||
|
||||
אני ממליץ בחום על הספר: the antitrust paradox / robert H. Bork הספר דן ביסודיות בכל הנושאים של הגבלים עיסקיים ומראה ששימוש במחירי היצף הוא מעשה מאוד לא כדאי. המוכר במחירי היצף נאלץ להגדיל את הייצור במחירי הפסד בגלל הירידה במחירים. הוא מצטט מחקר שבדק 23 מקרים של הרשעה בשימוש במחירי היצף שבו נמצא שרק בשבעה מהם היה אכן שימוש במחירי היצף, ומתוכם רק ארבעה אכן הצליחו במידת מה.להאמין שאחת מחברות הסלולר תעסוק במשך שנה או שנתיים בשימוש במחירי היצף על מנת למנוע כניסה של מתחרה חדש נשמע די בדיוני. הבנקים יכלו להפחיד ויכלו לעשות כל מיני דברים. זה לא היה עוזר להם. הדרך היחידה למנוע תחרות היא דרך המדינה שאכן עושה לבנקים את הטובה הזאת תמורת שוחד המועבר מהבנקים למדינה למשל על ידי רמזים לג'ובים טובים למי שיתנהג יפה. |
|
||||
|
||||
זה אותו בורק מתגובה 348708 שהועף מהוועדה המשפטית של הסנט שחקרה אותו כמועמד לביהמ"ש העליון. הוא התגלה כבעל מזה ודעות קיצוניות על סף התימהון, עד כדי כך ששמו הפך לפועל בעגה האמריקאית: להעיף מועמד על ידי התקפה מרוכזת על דעותיו ואופיו. זה אותו בורק, המומחה למשפט קונסטיטוציוני, שתלמידיו מעידים על הבוז שהוא מביע למגילת זכויות האזרח, ושאמר שהוא עבר מעריכת דין ללימוד משפטים משום שלא איכפת לו בעצם מאנשים. |
|
||||
|
||||
זה הוא: הספר מוזכר שם. איני מכיר את האדם ואני מעדיף לא להתייחס לזה. הספר הוא מהספרים הטובים ביותר שקראתי. מקיף, ממצה, ברור, יסודי. |
|
||||
|
||||
אז עכשיו אתה מכיר. בורק הוא דעתן קיצוני עם קבלות מהסנט האמריקאי של ימי רייגן, מהמילון האנגלי ומתלמידיו. אני לא קראתי את ספרו ולא ספרים אחרים שאני יכול להשוות אותו אליהם. מכיוון שאתה קראת, עכשיו אולי תוכל להפעיל עליו את השיפוט עליו המלצת בפתיל תגובה 360064 |
|
||||
|
||||
התגובה הזאת היא מההתקפות אד הומנום הפסולות ביותר שראיתי מעודי. הספר איננו קיצוני, דעותיו יחסית מאוזנות. למשל, הוא ביקר את בית המשפט (השופט היהודי ברנדס) על שלא מצא קרטל בבבורסת שיקגו. הוא כתוב היטב ודן בכל פרט. קראתי כמה ספרים בנושא ולא מצאתי שהוא ניסה להסתיר את טענות הצד השני או שהוא תקף אד הומנום את טענות מתנגדיו. הוויקיפדיה מספר שהספר השפיע גם על שופטי בית המשפט העליון ועשה סדר בתחום. |
|
||||
|
||||
מה בעצם הבעיה במחירי היצף? |
|
||||
|
||||
נניח שאני אוסם ואתה רוצה להקים חברת מקרוני. לי כדאי לייצר ב 2 ש"ח לצרכן וגם לך כדאי לייצר ב 2 ש"ח לצרכן. לקראת פתיחת המפעל שלך, לאחר שהשקעת 10 מליון ש"ח בפס ייצור ופרסום, אני חותך את המחירים ל 1.5 ש"ח לצרכן וגורם לך לפשוט את הרגל, או למכור לי את המפעל שלך. אז אני מעלה את המחירים חזרה למעלה. הבעייה בהגיון זה הוא שאם כבר השקעת 10 מליון במפעל, אתה אמור להחזיק עוד 20 מליון (או יכולת לגייס) לצורך הכניסה לשוק. מכיוון שאתה קטן, ההפסדים שלך יהיו קטנים. אתה תצמצם פעילות ותשב בטריבונה לצפות מה קורה. לעומת זאת, מר אוסם יצטרך למכור כמויות ענקיות של מקרוני במחירי הפסד, כי כולם ירוצו לקנות מהפראייר שמוכר בזול. כשלאוסם יימאס הוא יעלה חזרה את המחירים ואתה תכנס לשוק כשיריבך מוכה וחבול. |
|
||||
|
||||
מה שאתה כותב אינו נכון כלכלית. תאגידים גדולים אינם חייבים למכור במחירי הפסד. הם יכולים לנצל את מחזורי המכירות הענקיים ולהקטין את המרווחים. אצל חברה שנכנסת לשוק הדבר לפעמים זורק אותה החוצה. תאגידים טרנס לאומיים מצליחים הרבה פעמים להחצין הוצאות בעזרת עוצמתם. היכולת של התאגידים להעביר ייצור למדינות זולות יותר, הרבה יותר גדולה ממפעל בינוני. |
|
||||
|
||||
אספת פה כל כך הרבה דברים ביחד ואתה גורם לערפל. 1) אם הם יכולים הודות לגודלם לייצר יותר בזול - אז מה הבעיה? לעולם לא יצליחו מתחרים להכנס כי הם יהיו יותר יקרים. אתה רוצה שהמחירים יהיו יותר יקרים רק כדי שתהיה תחרות? אתה טוען שהם יהיו לבד בשוק עם מחירים מאוד גבוהים. כל פעם שמישהו ינסה להכנס הם יורידו למחירים נמוכים ואז כשהוא ייעלם הם יעלו חזרה את המחירים. בשוק הבינלאומי שיש היום, זה כמעט לא קורה, כי לייבא לא צריך השקעה גדולה. 2) על החצנת הוצאות כבר דיברנו. זה מחיר התעסקות המדינה בעניינים לא לה. מה שאתה אומר, זה שהמדינה נותנת ייתרון לגודל - קלות השחיתות. 3) העברת ייצור למדינות זולות. ראה סעיף 1. |
|
||||
|
||||
באמת? המדינה הפכה חופי רחצה ציבוריים לפרטיים? |
|
||||
|
||||
נניח שאתה פושט את הרגל. בעסה לך, אבל מה אכפת לי? במשך קצת זמן המחירים היו נמוכים יותר. האם מתישהו כל המתחרים הפוטנציאלים יפשטו את הרגל ויפסיקו לנסות להיכנס לשוק? או שאולי אוסם יישברו קודם? |
|
||||
|
||||
אלה הבטחות של שינוי חשובות לך? |
|
||||
|
||||
למרות שדעתי כדעתך, אני תוהה - האם ההבטחות המטופשות שלה לא מורידות מערכה של המפלגה? הבעיה אינה בכך שהן לא קויימו - הבעיה היא בכך שהבטיחו אותן מלכתחילה. אני מוטרד מהמחשבה על כמות המנדטים שהן היו שוות. זה, אגב, מעלה שאלה מעניינת: מה באמת המטרות של שינוי? |
|
||||
|
||||
"חוסים תחת כנפיו" "האם הוא מתכוון לנהל מו"מ עם הפלשתינים? גם אם הפתח לא יפרק את החמאס מנשקו? גם אם החמאס ישתתף בבחירות? גם אם החמאס ינצח בבחירות? או שהוא מתכנן לבצע נסיגה חד-צדדית, כמו בעזה? ומה בדבר ירושלים?" http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/022/613.html |
|
||||
|
||||
אני חושב שיותר נכון, במיוחד אצל מפלגות שאינן מתיימרות לשלטון, לדבר על דגשים ולא על מטרות. השאלה ''מה הדגשים של שינוי'' נראית לי קלה - ליברליזם כלכלי, קידום הצד החילוני במאבקים מול הצד הדתי, ונקיון כפיים - ובאופן בולט, כמובן, אי-דגש על ענייני חוצובטחון. |
|
||||
|
||||
טוב נראה שתפיסותינו הפוכות לגמרי. ב. אני מסכים אולי עם חלק מן הדברים, אבל חלק מרכזי בתפיסתי הוא שלא ניתן לדרוש לדעת מראש מה תעשה מפלגה ודוקא לכן חשוב לדעת במה היא מאמינה ומה יהיו העקרונות שעל פיהן יגיבו הנבחרים על מצבים שלא ניתן לצפותם מראש. ג. לפחות יחימוביץ אינה מסכימה איתך וטוענת לזהות מוחלטת. מהי מפלגת העבודה מעבר לנציגיה הנבחרים? המצע? המורשת של גדוד העבודה? LOL. ה. שינוי הבטיחה לא לתמוך בהתנתקות ובגדר? שינוי אפשרה את המדיניות הכלכלית של נתניהו ואת ההתנתקות. הנסיון לגמד את חשיבותה בכנסת ה-16 אינו מתקבל על הדעת. ו. האסטרטגיה של שרון היא שאין שום דבר מלבד טקטיקה. במצב נתון בו לא ניתן להגיע להסכם עם הצד השני, כל מה שניתן לעשות הוא לשפר עמדות לקראת המשך הסכסוך ולנסות לא לסגור את הדלת בפני התפתחויות העשויות לשנות את המצב הנתון לטובה. ח. אני מבין שאתה מתיחס למפוני רצועת עזה. הרגשתי היא שהתחושה שם היא כמו בסיפור של ברנר על המורה הזקן המנסה בלא הצלחה לסייע לפליטי הגרוש הטורקי וכאשר הוא נחבל והיד שלו מתנפחת ומשתקת אותו הוא חש כי "היתה הרווחה" (שם הסיפור נשכח ממני. אולי "עוולה"). כ. אני לא מצפה ממפלגה להיות אמינה בהבטחות הבחירות שלה, ואופיים וכישוריהם של המועמדים מעניינים אותי יותר מעמדותיהם המוצהרות למפרע. כל ההיסטוריה של השנים האחרונות היתה צריכה לשכנע גם אותך שזוהי גישה הגיונית יותר. |
|
||||
|
||||
ב. מסכים לגמרי. ג. יחימוביץ היא דליה איציק משודרגת. אני מקווה שמפלגת העבודה תשכיל להעמיד "נבחרת מאוזנת". אם הרשימה תראה כמו יחימוביץ ופרץ זה באמת יהיה עצוב. מצד שני, צריך גם מישהו שיתן קצת צבע, וידבר קצת שטויות. ה. כן, זה מה שהיא הבטיחה. קצת קשה להיות היחיד שזוכר הבטחות מלפני פחות מארבע שנים. שינוי איפשרה את המדיניות של נתניהו כמו כל החברות בקואליציה. שינוי איפשרה את ההתנתקות, תוך הפרת הבטחת בחירות. מצטער, איפשור מדיניות של מפלגה אחרת, או חברות נאמנה בקואליציה לא נחשב אצלי כהשפעה על הכנסת. תשווה את זה למר"צ של 92. ו. גם אם לא ניתן להגיע להסכם אם הצד השני, או אם אין טעם להגיע להסכם אם הצד השני, אפשר להמשיך לעבוד ולשפר את המצב במדינה, ולא לעצור את הכל ולחכות שהפלשתינאים יחליפו את עורם. למה, למשל, שרון לא פינה את ההתנחלויות הבלתי חוקיות? מה התועלת הטקטית שלהן? ח. כן. אני בהחלט רואה אותם כאשמים העיקריים במצבם. אבל זה לא פוטר אותנו מלנסות ולפתור את הבעיה. היה אפשר לעשות את זה בדרכים טובות יותר. אם היו בחירות, היה ברור להם שהעם לא איתם. אם לא היו מקימים ערי פליטים, ושוכרים להם חדרים במלונות, אלא היו נותנים להם כסף ביד, הם היו מבינים שהם תלויים בעצמם ולא במדינה. זה בדיוק אותו מצב כמו הפליטים הישנים, זה שהם אשמים במצבם, לא אומר שהתעלמות ממצבם היא בהכרח האסטרטגיה הנכונה. במקום לתת לשנאה לצמוח, אפשר לנסות ולסגור את זה בכמה שפחות כאב (וכסף). כ. למה? ההיסטוריה של השנים האחרונות לימדה אותי את ההפך. אמינות היא תכונת אופי וכישור בסיסי בדרישותי מהמנהיגים שלי. |
|
||||
|
||||
ו. "להמשיך לעבוד ולשפר את המצב במדינה" =שיפור עמדות. שרון לא צריך לפנות התנחלויות בלתי חוקיות מפני שכמה אולימפיאנים צבועים בסורבון חושבים שזה הפרה של החוק הבינלאומי שאיש לא מקיים אותו אם הוא נוגד את האינטרסים שלו. הוא כן צריך לפנות ישובים המחלישים ופוגעים ביכולות הבטחוניות של מדינת ישראל (ע"פ תפיסתו כמובן). ח. לא הבנת אותי. אני מציע את האפשרות שלא זו בלבד שהמפונים לא חשים נפגעים, אלא שבאופן סמוי הם חשים כמי שעול כבד ירד מכתפיו. אם היו נותנים להם כסף ביד ולא בתי מלון, היו טוענים שמנסים לקנות אותם ומתיחסים אליהם בחוסר רגישות. אולי אני טועה, אבל להרגשתי המפונים נמצאים בדיסוננס קוגניטיבי כל כך חריף עם המציאות ועם האינטרסים שלהם שאין דרך להתיחס באופן קונסטרוקטיבי לטענותיהם. כמו כל אחד שיוצא לו ליהנות מדי פעם מן השירות היעיל והלבבי של מוסדות ציבוריים, אני מניח שגם לחלק מטענותיהם יש הצדקה. |
|
||||
|
||||
ו. לא בגלל ש''אולימפיאנים צבועים בסורבון חושבים שזה הפרה של החוק הבינלאומי...'', אלא בגלל שאי אפשר להקים מדינת חוק מבלי שכולם יהיו שווים בפני החוק. לשפר את המדינה זה, למשל, לשפר את מצב אכיפת החוק בה. צריך להתחיל מהעבריינים שמשתינים מהמקפצה. אין לזה קשר לתפיסתו של אדם כלשהו, אנחנו חייבים לנתק את הקשר הזה של ''אתה תדפוק את העבריינים שלי, ואני את שלך'' ופשוט להתחיל להקים כאן מדינת חוק. ככה מקיימים מדינה מסודרת. ח. הם היו טוענים הרבה דברים בכל מקרה, השאלה היא אם בסופו של יום הם היו הולכים לקנות בית, לשלוח את הילדים לבית הספר ולחפש עבודה. אדם שעובד, שמקיים חיים נורמלים, לא יכול להזכר כל הזמן באיך דפקו אותו, החיים ממשיכים והם חזקים הרבה יותר מהפוליטיקה. אבל כשאין להם חיים... אין לזה קשר אם הטענות שלהם צודקות או לא. |
|
||||
|
||||
למפלגת העבודה תמיד היה מחסור במי שידבר *קצת* שטויות. אולי זה רעיון טוב לתת לפרץ לדבר אנגלית, ככה לפחות לא מבינים אותו. |
|
||||
|
||||
כבר מבינים אותו, "שהמבקרים יאכלו את הכובע: יו"ר העבודה עמיר פרץ, אולי מתקשה בשפות זרות, אבל אמש (יום ב') הוכיח שהוא גם לומד מהר. בנאום בינלאומי ראשון שנשא בכובעו כיושב ראש המפלגה, הפגין פרץ אנגלית שוטפת ורהוטה. מי שהאזין לו רק לפני חודשיים יכול היה לחשוב שמדובר באדם אחר." (יש גם וידאו) |
|
||||
|
||||
הוכחה טובה לכך שגם הרהיטות היא באוזני השומע. אנשים באינטרנציונל הסוציאליסטי נוטים חסד לחבריהם. |
|
||||
|
||||
עם קצת אימון יה טוז'ה מאגו גאוורית' פה רוסקי. |
|
||||
|
||||
ג. "ברוורמן חושף: עמיר פרץ שדומה לנתניהו" "ברם, לא שיערנו בנפשנו שהשינוי הדרמטי בעמדות של פרץ יגיע כל כך מהר, ושלושה חודשים לפני הבחירות הוא יתגלה כתואם-ביבי, לאחר ששלח את שר האוצר המיועד שלו פרופ' אבישי ברוורמן לשרטט מדיניות כלכלית הדומה להפליא לזאת שהנהיג כאן נתניהו בשנים האחרונות." גיא רולניק, הארץ, http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... (לא מצאתי קישור לראיון המקורי בידיעות). |
|
||||
|
||||
כשקוראים עיתונים צריך להתאזר בסבלנות ולהתייחס מאד בחשדנות לכל ידיעה. |
|
||||
|
||||
הלוואי והידיעה הזו אכן חשודה. לאור העובדה שפרץ הימין מאוד במישור המדיני פוליטי תוך יומיים בערך אחרי בחירתו, חוששתני שלא זה המצב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |