|
||||
|
||||
רוב המאמרים שראיתי בנושא ההתנגדות האירופית לצירופה של טורקיה לאיחוד, מציגים את החששות האירופים כמסתגרים במקרה הטוב וגזענים במקרה הרע. הס מלהזכיר חששות ומניעות לגיטימיים של ערש העולם החופשי (אירופה) לצירוף אוכלוסיה גדולה העויינת את החופש האירופי. כמעט שאין מה לדבר על בדיקה ממשית של טענות כאלו. בכ"ז, הנה מה שמחקר אחד שנעשה בגרמניה מגלה: "מטרידה מאוד העובדה, שחלק מסקרי דעת הקהל מגלים כי הדור הצעיר יותר של הגרמנים הטורקים מביעים עוינות מפתיעה כלפי אירופה והמערב. אחד המחקרים שבוצע על ידי הסוציולוג וילהם הייטמאייר ועמיתיו מאוניברסיטת גילפלד גילה כי כמעטי שליש מבין הנשאלים הסכימו כי איסלאם חייבת להיות דת המדינה בכל מדינה. למרות שהם מתגוררים באירופה, 56% הצהירו כי לא יאמצו את מנהגי המערב, אלא ימשיכו לחיות לפי חוקי האיסלאם. למעלה משליש טענו כי אם הדבר ישרת את הקהילה האיסלאמית, הם מוכנים להשתמש באלימות נגד הכופרים. כמעט 40% טענו כי הציונות, האיחוד האירופי וארה"ב מאיימים על האיסלאם."1 אני טרם גיבשתי דעה בנושא, אך כדאי לשים לב גם לנתונים מסוג זה. |
|
||||
|
||||
איני מסכים איתך. כל שאלת ההגירה של טורקים, בפרט לאוסטריה-גרמניה היא בבחינת סדין אדום שנועד לעורר את הדעות הקדומות של ההמון, בדיוק כמו עניין ההכרה בשואת הארמנים. בעיית המהגרים מטורקיה אינה שונה מהותית מבעיית מהגרי העבודה מממזרח אירופה והבלקן. הפתרון גם הוא מובן מאליו, בצורה של תקנות שיפלו בין טורקיה לבין מדינות הליבה מבחינת חופש התנועה והתעסוקה, באותה צורה כפי שנעשה כלפי קבוצת המצטרפות מ-2004. כמו כן ברור ששיפור הכלכלה הטורקית יפעל לצימצום ההגירה משם יותר מאשר חוקים גזעניים נוספים נגד מהגרים שלא ניתן לממש אותם. באופן רציונלי צירופה של טורקיה לאיחוד הוא אבן פינה בחזונם של הבירוקראטים מבריסל להקמת ארה"ב של אירופה. קשה גם לפספס את החשיבות העצומה שיש למהלך בו המדינה האיסלמית (ובשלטון מפלגה איסלמיסטית) החשובה באיזורנו מצטרפת לציר האירופי ומתרחקת מן הציר האיראני-ערבי. נראה לי שהבעיה של הבירוקראטיה של האיחוד היא כיצד להוליך את הרכבת המסורבלת והנפיצה של תהליך האיחוד בצורה כזו שלא תעורר התנגדות "מן הבטן" של האיש ברחוב. לצורך כך הפוליטיקאים ידרשו: א. הסכמת הטורקים לכללים שימנעו הגירה חופשית מטורקיה לאירופה. ב. יציבות פוליטית ושיפור במצב הכלכלה הטורקית, כדי למנוע זעזועים ומערבולות בגלל גרדיאנטים חזקים מדי בין חלקי האיחוד. ג. מהלך ארוך ואיטי של הצטרפות טורקיה. ג. יתכן שגם צורה כלשהי של פיצויים של הטורקים כלפי צאצאי הפליטים הארמנים ויותר אוטונומיה תרבותית לכורדים. אני גם לא מיחס חשיבות רבה לסקרים שהצגת. לאנשים יש נטייה לא להתנגד ולעתים גם להצטרף לאמירות קיצוניות שחודן מופנה כלפי זולתם. אחרי הכל המשפט "חלק מסקרי דעת הקהל מגלים כי הדור הצעיר יותר של הגרמנים הטורקים מביעים עוינות מפתיעה כלפי אירופה והמערב" יהיה נכון גם בהשמטת המילה "טורקים" ואפילו "גרמנים". ובהזדמנות זו אזכיר שנראה שהטענה שלמוסלמים ולערבים בפרט יש חזקה על הטרוריזם, לא ממש קיבלה סיוע בחודשים האחרונים. |
|
||||
|
||||
סליחה?! ההכרה בשואת הארמנים היא סדין אדום? קודם כל, אין בה בכדי "לעורר את הדעות הקדומות של ההמון," כי קשה לי להאמין שלאירופאים יש סימפתיה מיוחדת לארמנים. שנית כל, מדוע מקובל עליך המצב שמדינה לא מוכנה להכיר בפשע איום כזה שהיא עצמה ביצעה? |
|
||||
|
||||
אתה נציג הגישה שכדי להתקדם לעתיד טוב יותר, יש קודם להכיר ולכפר על חטאי העבר. אני לא מקבל זאת כאקסיומה. החיים באיזורנו מלמדים שדוקא היצמדות עיקשת ונבירה ללא סוף בעוולות ובחטאים מן העבר היא מתכון לא רע להמשך האומללות גם בעתיד. האם מוצדק לפגוע באושרם ובעתידם של עשרות מיליונים שלא לדבר על ויתור על הישג משמעותי במלחמה נגד הקלריקליזם הפונדמנטליסטי רק בשביל הצהרה פורמלית שערכה לא יעלה על ערכה של בקשות הסליחה של אהוד ברק? אני חושב שלטורקים יש בעיה רצינית כאשר הם מסוגלים להתיחס להיסטוריה שלהם רק מתוך הכחשת האמת, אבל אני מעריך שההמון הטורקי יתנגד "מן הבטן" להצהרה כזו. פיצויים לצאצאי הפליטים הארמניים ניתן לביצוע (ונדמה לי שכבר נעשה), בלי לעורר את הדרקון הנרדם של דעת הקהל. תאר לעצמך שהאיחוד היה מציע לישראל מעמד של מדינה מועדפת בתנאי שהיא תתנצל על צליבתו של ישו? בהזדמנות זאת אולי כדאי להזכיר במה מדובר. במהלך מלה"ע ה-I טורקיה העותומנית שפעלה מתוך האשמות שוא כאילו הארמנים הנוצרים פועלים מתוכה כגיס חמישי לטובת האוייב הרוסי, פתחו במסע של טבח המוני, מעשי אונס וחטיפה והמרות דת מאולצות כנגד המיעוט הארמני. הטורקים ניצלו מספר מקרים בהם ניסו ארמנים לעמוד על נפשם, כדי לטעון שהם צד לוחם במלחמה ולא אזרחים טורקיים שלוים ולא לוחמניים והפעילו כנגדם כוחות צבא. בפרט הצטיינו במעשי הטבח כנופיות של כורדים וצ'רקסים. כחצי מיליון ארמנים נרצחו במהלך מעשי הטבח של 1915-1916. עד היום טורקיה הרשמית מתכחשת לג'נוסייד הזה וטוענת שהכל נעשה במסגרת של לוחמה כנגד צד עויין במלחמת כנופיות או כפוגרומים ספונטניים ולא מתואמים. הטורקים מבססים את טענתם על כך שהארמנים באיסטנבול למשל לא נרצחו. |
|
||||
|
||||
לא מדובר כאן רק בהכאה על חטא. הטורקים לא רק שלא פרסמו הודעת התנצלות אישית, הם גם פועלים בתוקף כנגד מדינות אחרות, אם אלה מעיזות להזכיר זאת. מדוע אין מלמדים במערכת החינוך שלנו על השואה הארמנית? מדוע אין מרכז ממלכתי לזכר השואה הארמנית, למרות שיש אוכלוסיה לא מבוטלת של ארמנים שהם אזרחי מדינת ישראל? למדינת ישראל אין קשר לצליבתו של ישוע, אבל הייתי אומר שאין זה רעיון מופרך כל-כך, לאחר שהאפיפיור הקודם התנצל על פעילות הכנסיה כנגד היהודים במהלך כל השנים, שאיזה נציג רבני יהודי יתנצל על כך שהיהודים דאז הביאו לצליבה, ועל כך שרדפו את הנוצרים המוקדמים ככל שיכלו. |
|
||||
|
||||
טוב אז חזרנו לנקודת ההתחלה: האם צריך להקריב אינטרסים עתידיים לטובת התנצלויות, בקשות סליחה וויכוחים על עוולות העבר. דרך אגב כמו נגה ו. אני מפקפק במעורבות היהודים בצליבת ישוע. הרומאים לא נטו לשמש כמוציאים לפועל של בני חסותם וגרוריהם. לדעתי, לו רצה הסנהדרין להוציא להורג את ישו, היה נאלץ לעשות זאת בעצמו ולא היה יכול לסמוך על שירותיו של פונטיוס פילאטוס. אני מנחש שישוע מנצרת היה הרבה יותר קנאי יהודי ואנטי-רומאי ממה שהברית החדשה מתארת (שנכתבה מתוך שליחות מיסיונרית אוניברסלית שהיתה מאוחרת מתקופת הצלוב). |
|
||||
|
||||
היי, אני מסתמך פה על מקורות יהודיים. שם נטען כי ישוע היה תלמיד חכם (לא סביר) שחטא והחטיא, ושדינו היה סקילה, אך הם לא יכלו לבצע את גזר הדין, ולכן הפלילו אותו בפני הרומאים. לרומאים הייתה מדיניות מאד קשוחה כלפי מורדים פוטנציאליים. זו הסיבה שהאימפריה שלהם החזיקה זמן כה רב, יחסית. |
|
||||
|
||||
מדוע לא יכלו היהודים לבצע את גזר הדין? |
|
||||
|
||||
כי אז הרומאים היו מוציאים אותם להורג על רצח? Hello? |
|
||||
|
||||
כלומר, ממילא לא הייתה כל משמעות לפסקי הדין של הסנהדרין באותה תקופה? |
|
||||
|
||||
למעשה ההיפך הוא הנכון. הסנהדרין היתה רשאית להוציא להורג רק עד חורבן הבית. כלומר רק עד התקופה הרלאבנטית ולא אחריה. אני לא מכיר מקור הטוען שהרומאים במאה הראשונה אסרו על הסנהדרין לדון אנשים למוות (וכל המקורות מלאים במקרים אחרים בהם הרומאים פגעו בזכויות הדתיות של היהודים). נהפוך הוא, צאצאי הורדוס הוציאו אנשים להורג ללא שום התערבות רומאית (יוחנן המטביל למשל). אם מקבלים את הנאראטיב של הברית החדשה, הרי כוהני בית המקדש שרגזו על המהומות שחולל ישוע בחצר המקדש ופחדו לפגוע בו בעצמם בגלל אהבת המון העם אליו, הלכו אל הנציב הרומאי והעלילו על ישוע שהוא מורד במלכות. במקרה כזה ברור שהם עשו זאת באופן דיסקרטי. מנין אם כן הדבר ידוע לשליחיו-תלמידיו של ישוע? האין זה ברור מאליו שמדובר פה בשמועה המופצת ע"י עדים בעלי הטייה? מנין שהיו אלה ראשי הקהל היהודי ולא יהודה איש קריות למשל שהציגו את ישוע כמורד בקיסר? אם הרומאים שלטו במערכת המשפט ביהודה במידה כזאת שהם שפטו וצלבו גנבים וכייסים והציעו למורדים במלכות חנינה לרגל החג, הרי ברור שהם היו אלו ששפטו וצלבו את ישוע. העובדה שהיו יהודים כאלו ואחרים ששמחו וסייעו למהלך הזה אינה שקולה לטענה שהיהודים הרגו את ישו. היא שקולה לטענה ש"הישראלים הרגו את רבין". |
|
||||
|
||||
" צאצאי הורדוס הוציאו אנשים להורג ללא שום התערבות רומאית (יוחנן המטביל למשל)" האם צאצאי הורדוס ישבו בסנהדרין? ומה קרה לאחר המאה הראשונה לספירה? הסנבדרין התפרקה? (אלה לא שאלות ניגוח. זה פשוט מעניין). |
|
||||
|
||||
מי שהוציא להורג את יוחנן המטביל היה הורדוס-אנטיפס (בנו של הורדוס הגדול) שהיה טטרארך הגולן והגליל (מעין מלך בחסות הנציב הרומי של סוריה). הורדוס זה נשא לאישה את אימו החורגת בניגוד להלכה היהודית, ולכן זכה לכמה דרשות עוינות של המטביל. המלך סגר איתו את החשבון והורה לחייליו להוציא אותו להורג. הסנהדרין ישבה בלשכת הגזית של בית המקדש. לפי התלמוד הבבלי היא דנה דיני נפשות רק כל עוד ישבה שם. 40 שנה לפני חורבן הבית (לפני צליבת ישוע) היא גלתה משם ומאז חדלו לדון דיני נפשות. כלומר כליל החורש נאורי צודק שהם לא יכלו לדון את ישוע למוות, אבל לא מפני שפחדו מן הרומאים אלא מפני שלא רצו להסתבך בסיכסוכים הבלתי פוסקים בין משפחות הכוהנים, שרידי החשמונאים, בית הורדוס והכיתות הדתיות והקנאיות השונות. התסריט הסביר בעיני הוא שישוע השתתף עם קנאים אחרים במהומות אנטי-רומאיות בחצר בית המקדש, נתפס ע"י החיילים הרומאיים ששמרו על הכניסות להר הבית, חוסל במקום ונצלב כהרתעה למעוררי מהומות עתידיים. כך אפשר להסביר מדוע "משפטו" של ישו שלא היה ולא נברא לא הותיר שום זכר אצל כותבי קורות הימים הללו. כדאי גם להזכיר שגם כת קומראן ו"מורה הצדק" שלה לא נפגעו ע"י יריביהם היהודים וחוסלו ע"י הרומאים (בזמן המרד הגדול אני חושב). כת זו שהיתה גדולה וחשובה מכת חסידיו של ישוע ונזכרה ע"י יוספוס, פילון האלכסנדרוני ופליניוס הרומאי, היתה הרבה יותר קיצונית מישוע הן כלפי הרומאים והן כלפי מקורבי הכוהן הגדול. |
|
||||
|
||||
אני הייתי בטוח שישו נצלב ע''י הרומאים, בדומה לאלפי יהודים אחרים באותה תקופה. אבל אם אתה מקבל את פרשנותיהם של מתתיהו, מרקוס, לוקס ויוחנן, מי אני שאכנס איתך לוויכוחים תיאולוגים. |
|
||||
|
||||
אוקיי, הבה לא נתמקד בצליבה עצמה. נגיד, כמו ששוקי אומר, שהצליבה עצמה הייתה בגלל שישוע השתתף בהתפרעות נגד הרומים. הבה נתעלם מהמקורות הנוצריים והיהודיים שטוענים אחרת. מה עם הרדיפה של הנצרות הקדומה ע"י היהודים? זו גם פיקציה? זו גם "אינטרפרטציה?" |
|
||||
|
||||
לא פיקציה ולא אינטרפרטציה, אבל בהחלט עיוות של ההיסטוריה. הרדיפות העיקריות נגד הנוצרים הראשונים היו ע''י הפאגאנים (נירון, יוליאנוס הכופר), שלא תמיד ידעו להבדיל בין יהודים לנוצרים. במשך כל אותה תקופה היהודים עצמם היו מיעוט נרדף, כך שיכולתם לרדוף את הפורשים הנוצרים היתה מוגבלת מלכתחילה. החרמות , הנידויים והשחתת בתי הכנסת בין היהודים ליהודים-הנוצרים היתה הדדית ולא חד צדדית והיו גם תקופות של דו-קיום שלו בין הקהילות. אני לא בטוח, אבל נדמה לי שהנוצרים השתתפו במרד הגדול לצד היהודים. במרד בר כוכבא הנוצרים שמרו על נייטרליות. הדבר לא עזר להם ודיכוי המרד הביא לסופו של הפלג היהודי של הנצרות בראשות יעקב הבישוף של ירושליים (ואחיו של ישו) והשליח שמעון. |
|
||||
|
||||
טוב, אני יורד מהעץ. מידת הבורות שלי בנצרות הקדומה עמוקה אפילו מכפי שחשבתי. אז אני מאשר לרבנות שלא להתנצל על צליבת ישוע. האמת, שמי שצריכה להתנצל זו הכנסיה עצמה, כי היא בעצם השריד הישיר האחרון לאימפריה הרומית. ;-) |
|
||||
|
||||
וזה מה שנקרא אירוניה היסטורית. ;-) |
|
||||
|
||||
עוד משהו: "...הארמנים באיסטנבול למשל לא נרצחו." אז מה קרה בדיוק בעשרים ורביעי לאפריל, 1915? מאתיים מנהיגים ארמניים, כולל חברי פרלמנט, נאסרו ונרצחו באיסטנבול. ראה: הדבר היחידי שאולי מנע יותר רציחות באיסטנבול היה הכמות הגדולה של נציגויות זרות בעיר. |
|
||||
|
||||
הדגש כאן הוא על פרשה של רצח עם ולכן אפשר אולי להפריד בין מעשים של רצח המונים לבין רציחות קבוצתיות פוליטיות שהן כמעט מסורת בהיסטוריה של טורקיה העותומנית. עוד כדאי להזכיר שקהילת הארמנים של איסטנבול ניצלה קודם כל בגלל מחאותיו הנמרצות של שגריר ארה"ב הפרופ' הנרי מורגנטאו (היהודי ואביה של הסופרת ברברה טוכמן) ובגלל המחאות בעיתוני אירופה. לעומת זאת, הגרמנים שהיו בני בריתם העיקריים של הטורקים (ויועצים גרמניים היו מפוזרים במטה וביחידות של הצבא הטורקי) ויכלו להפסיק את הרדיפות כהרף עין, ככל הנראה לא עשו דבר. אם כבר הגענו לפרשת רצח ההנהגה הארמנית, אפשר אולי לבקש פיצויים גם על הגירוש וההרעבה של המתיישבים היהודים לגליל (ראה סיפורו היפה של ברנר "עוולה" שאני מקווה שעדיין לא הוצא מתכנית לימודי הסיפרות). לגבי ישו הנוצרי: א. קודם כל "שוקי משער" ולא "שוקי אומר". ב. אני לא מכיר טוב את המקורות היהודים, אבל עושה רושם שהם מאוחרים וניכר שלא היה בידם שום מידע אמין מתקופת ראשית הנצרות. למשל הם מתיחסים לנוצרים ככת פורשת, מה שלא היה נכון אפילו בתקופת בר כוכבא. ג. אני לא מכיר טוב גם את המקורות הנוצריים, אבל אפילו אני יודע שגם הברית החדשה מספרת על הערותיו העוקצניות של ישו כלפי הקיסר. פרשת המטבעות ו"תנו לקיסר את אשר לקיסר" בהחלט אינה מציירת את ישו כידידותי לאימפריה (מה שאולי לא היה כל כך רצוי להבליט במכתבי השליחים לנוצרים חדשים אזרחי רומא) ואני שוב מנחש שבעיני בני זמנו של ישו מצטייר כזלזול והעלבת הקיסר והאימפריום של רומא. |
|
||||
|
||||
מישהו ביקש משאר החברות (מלבד גרמניה) להכיר באיזשהו חטא על מנת להתקבל לאיחוד האירופי. |
|
||||
|
||||
יש מדינה אחרת באיחוד שלא מוכנה לאפשר לבעלות הברית שלה להתייחס בפומבי לפשעי מלחמה שנעשו על ידה? אם כן, אני אשמח לדעת מי. |
|
||||
|
||||
זה דבר אחר לגמרי. אני מניח שכמה בעלות ברית שלנו באירופה לא ישמחו אם (למשל) מערכת החינוך הישראלית תוסיף את ההיסטוריה האפריקאית למערכת הלימוד. זה לא שטורקיה ''לא מוכנה לאפשר'', היא הרי בכלל לא בסטטוס של לאפשר או לא, זה שטורקיה מפעילה את יכולתה הדיפלומטית למנוע. |
|
||||
|
||||
הערה טכנית: יש לציין שכבר הרבה זמן לא ראיתי שתי שגיאות כתיב שגיאות כתיב בשמות של מקומות בעיתון "הארץ", ועוד בכתבה אחת: גילפלד במקום בילפלד, קרוזברג במקום קרויצברג; חבל, שכן כך העניין כולו נראה לא רציני; לא ממש מתאים לעיתון לאנשים חושבים שלא לערוך הגהה על שמות מקומות. לגבי הנושא עצמו: ישנן מחקרים נוספים של הייטמאייר, מעניינים פי כמה בהקשר זה. הוא לא היחידי. גם הסוציולוג הגרמני וולפגאנג קובאלסקי מתעסק בנדון, ואם אמצא מעט זמן בימים הקרובים, אביא משהו שמתייחס ישירות לפרוגנוזות שני סוציולוגים אלה. אירופה נכנסה השבוע אל תקופה חדשה, שאיש אינו יודע מה בדיוק תוליד. אני פסימי מתמיד בשאלה זו. |
|
||||
|
||||
תודה. כאמור, טרם קבעתי עמדה בנושא כך שאשמח למידע קונקרטי נוסף. |
|
||||
|
||||
אופ-טופיק: בעיתון לאנשים חושבים חושבים שהאנשים יכולים לקרוא עיתון עם שגיאים. עיתון הארץ לא מעסיק מגיה, ובדרך-כלל יש יותר מאשר שתי שגיאות במראי-מקום. מדי פעם אני חושב לאסוף כמה שגיאות יוצאות דופן, ולשלוח אותן ל"מכתבים למערכת", אבל הסיכויים שמכתב כזה יפורסם זניחים. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוחה בעניין הסיכויים הזניחים. שווה לנסות. |
|
||||
|
||||
"שגיאים"? בכל אופן, שגיאות כתיב או הדפסה הם בעיני דבר נסבל בהחלט. החטא הגדול של העיתון היא בשגיאות סטטיסטיות טיפשיות. ואיך אפשר בלי: דיון 2009. |
|
||||
|
||||
שגיאות כתיב או הדפסה הן דבר בלתי נסבל בעיניי מכיוון שדי בקריאה מהירה של מגיה כדי למצאן ולתקנן. אלו שגיאות פשוטות שהעיתון היה צריך לנפות בשלב העריכה. לעומת זאת, על שגיאות סטטיסטיות בדומה לשגיאות תוכניות במאמרים יש לבוא בטענות לכתב הרלוונטי, אם כי גם הן בלתי נסבלות, כמעט במידה שווה. _____________ (זו לא חובה להרוס את הבדיחה) |
|
||||
|
||||
אגב, מישהו ראה פעם בספר, עיתון, כתוביות בטלוויזיה וכו' את הביטוי "בעל המעה הוא בעל הדעה" כתוב *בלי* שגיאות? _____________ (זו זכות לתת שירות. (-: ) |
|
||||
|
||||
אתה רוצה להגיד לי שכל השנים טעיתי בפתגם הזה? אללי! |
|
||||
|
||||
תגובה 65882 |
|
||||
|
||||
ובעזרת הדוד הטוב, נסקר את כל תוצאות החיפוש: - תגובה 65882 של שמעון המוזכרת לעיל. - http://www.glz.msn.co.il/Talkback/ResponseDlg.asp?Re... - תגובה לכתבה באתר גל"צ. - http://forums.nrg.co.il/index.php?act=forum&do=f... - תגובה בפורום מדיטציה ורייקי ב-NRG (התגובה "מוסר השכל"). - http://www.hidabroot.org/Site/ARDetile.asp?id=7466&a... מתוך אתר "הידברות", שאפילו מתחכם עם הפתגם. - תגובה בפורום "הסדנה" באתר "במה חדשה". - התנצלות על הטעות ב"מקור ראשון" בעקבות תיקון של אחד הקוראים. -http://nfc.msn.co.il/archive/001-D-34132-00.html?tag... - תגובה מספר 12 של דוד ש. שמכילה גם הסבר בגוף הטקסט. |
|
||||
|
||||
אתה יכול להרגע: http://72.14.207.104/search?q=cache:KQIgdXIIn0QJ:mak... אבל אולי כדאי באמת לברר גם אצל רוביק רוזנטל. |
|
||||
|
||||
אתה רוצה להגיד לי שכל השנים טעיתי בפתגם הזה? אללי! |
|
||||
|
||||
חלק גדול מאד מהתגובות באייל קצרות יותר מכל כתבה עיתונאית, ולמעשה לא עולות בארכן על הכותרת (+כותרת המשנה) של כתבה עיתונאית ממוצעת. אז נכון, המגיבים באייל אינם מגיהים, ורובם אינם כותבים מקצועיים, ובכל זאת, תעויוט1 כתיב והקלדה נפוצות כאן מאד. ___ גפן, לא וישנה. |
|
||||
|
||||
(אני יודע שמשפחת וישנה קשורה לכל דבר, אבל) מה הקשר בין "תעויוט" לוישנה? |
|
||||
|
||||
תגובה 303298 |
|
||||
|
||||
וצריך להוסיף שהמגיבים באייל¹ לא מקבלים כסף תמורת כתיבתם, בעוד הכתבים של עיתון הארץ כן². ____________ 1 לפחות אני לא. 2 לפחות אני מאמין שכך. |
|
||||
|
||||
1 פראייר. |
|
||||
|
||||
קיים באתר מסמך המסכם את כל הטריקים המגניבים שיאפשרו לי למעשה *להדגיש* מילים ולכתוב בכתיב עילי1 1 - ולא כזה ? |
|
||||
|
||||
איך אתה מקליד את המספרים הקטנים להערות השוליים? |
|
||||
|
||||
יש לו מקלדת של פסנתר, והוא משתמש בקלידים השחורים. |
|
||||
|
||||
כבר לא נעים לי לעשות שוב פרסומת עצמית. כל התווים האלה זמינים באתר המקלדות הוירטואליות©™ שלי. גולשים לכתובת http://keyboard.lab.co.il/ ובוחרים במקלדת הרלוונטית (למשל Math או Legal)‡. ____________________ ‡ גם הסימנים ª¹²³ נמצאים שם. |
|
||||
|
||||
װאָוּ, דאָס איז א גרויסע מציאה. מי ידע שאפשר להכניס די∂רנציאל חלקי לאייל. |
|
||||
|
||||
די∂רנציאלים זה מה שעושה לך את זה? ∀n>2, ∄x,y,z∈ℕ, xⁿ+yⁿ=zⁿ
|
|
||||
|
||||
נו טוב, זה טריוויאלי, פשוט חסר לי הסימן במקלדת בשביל לכתוב את ההוכחה. |
|
||||
|
||||
אל תרגיש רע, ההגבלה על מספר התווים בכותרת ההודעה הייתה עוצרת אותך ממילא. |
|
||||
|
||||
יופי של דבר..חזק ואמץ |
|
||||
|
||||
דרור הוא מסוג האיילים שזוכרים את טבלת יוניקוד על בוריה (כולל ארמנית מזרחית), ואז Alt+KeyPad עושה את הטריק. |
|
||||
|
||||
וישנה עליך! (הבטחות שלי לסכירת פה אינן משהו שכדאי להסתמך עליו) |
|
||||
|
||||
הכותרת הזאת היא לא וישנה. זו פשוט הדגשה. (ראה ''הוא משהו-משהו''...) |
|
||||
|
||||
אתה כמובן צודק: אכן נפלה שגיאה של כפל-כתיבה בכתיבת תגובתי האמורה; עימך ועם שאר הקוראים הסליחה. |
|
||||
|
||||
על ''ישנן מחקרים נוספים'' כבר לא נעים לי להעיר. אי לכך, ראה הודעה זאת כמבוטלת. |
|
||||
|
||||
לא, לא, אני מתייחס גם להודעתך זו ברצינות הדרושה. הדבר היחידי שאוכל לומר בעניין הוא שאני כותב הודעות אלה כאדם יחיד, ללא מנגנון שבודק את שגיאות הכתיב שאולי נפלו – אולם בהתחשב בתוכן ההודעה ובקריאה לדיוק, הרי שזו בהחלט תוצאה עלובה מצדי; אפילו עלובה מאוד. אנסה להשתפר בעתיד, או לסיים כל כתיבת תגובה בכותרת טל"ח. |
|
||||
|
||||
(לא קשור לתורכיה, אבל הכי קרוב שמצאתי) מספרים לי חבריי מהולנד, שמהגרים ממרוקו משנים את צביון המדינה ולא לטובה, במילים עדינות. לפני שבוע חבריי נקלעו לשוד בסופרמרקט במרכז אמסטרדם. שני נערים יוצאי מרוקו נכנסו לשם עם אקדח ופטיש גדול, איימו על העובדים וברחו עם קופת הכסף (שהגיעה לשם דקות ספורות לפני כן, במכונית משוריינת). כותבים חבריי: "זה קורה כל יום, לפעמים פעמיים ביום, על פני כל העיר. בעיקר בסופרמרקטים ובחנויות תכשיטים. אנחנו שומעים מסוקים משטרתיים כל יום, מחפשים אחרי הגנבים/שודדים. לרוב ללא תוצאות. 80-90% מהם - יוצאי מרוקו. השאר הם שחורים משכונת ביילמר (יוצאי סורינאם וקוראסאו, שתי מושבות הולנדיות לשעבר). אם הם כבר נתפסים, הם מקבלים עונשים קלים מדי. המשטרה לא יודעת איך לנהוג בנערים הצעירים האלה... (כאן חבריי מהללים ומשבחים את המשטרה בתל אביב, לבי לא מלאני לספר להם שיש כאן תלונות על אלימות משטרתית מופרזת ומיותרת). רוב המרוקנים לא יכולים להשתלב כאן, והם חושבים שאללה מרשה להם לגנוב ולרצוח". |
|
||||
|
||||
יהודה בלו כותב בבלוג שלו על הטרדה מינית בנורבגיה על ידי מהגרים מוסלמים שהפכה למכת מדינה. למרות שהסיפורים שלו נשמעים לי מוגזמים עד מופרכות, הם מאוד תואמים את מה שידידה איטלקיה מספרת לי על האיזור בו גדלה על גבול שוויץ (תמצית - איזור כפרי פאסטורלי בו העבירה ילדות חפשית ומאושרת בטבע. וכיום נערות צעירות מפחדות להסתובב שם לבדן מפחד המהגרים המוסלמים. לטענת היא חוותה הטרדה מינית ברחוב באופן אישי, כך שלא מדובר בהפחדה סתמית). |
|
||||
|
||||
זאת בהחלט אפשרות. אבל לידידה האיטלקיה שלי אני נוטה להאמין. |
|
||||
|
||||
אוניברסיטת בילפלד, לא גילפלד (מישהו התבלבל, הפרופ' זכארי שור הכותב או מישהו אחר. פעם היו מאשימים בזה את ה"בוחער הזעצער" - הסַדָּר, זה שמסדר את הדפוס, אבל אני מניחה שכיום שרשרת הדפוס-פרסום היא קצרה יותר וכבר אין צורך בבוחער החביב הנ"ל). |
|
||||
|
||||
אם יידיש - אז תשמיטי את הוא''ו אחרי הבי''ת. אם עברית, אז העיני''ן מיותרות. ואם את סתם רוצה לעשות רושם של מבינה - כמעט הצלחת. |
|
||||
|
||||
ו"ו (עברית) או בעי"ת (יידיש)? |
|
||||
|
||||
ביידיש המדוברת, ובעקבותיה גם בזו הכתובה והמודפסת, הופיעו ביטויים וצירופים הכתובים בתערובת של עברית ויידיש. אם תעיין בספר המונח כרגע לנגד עיני, ספרו של אפרים דוידזון "שחוק פינו, אוצר להומור ולסאטירה בספרות העברית מראשיתה ועד ימינו", שיצא לאור בהוצאת מטמונים בתל-אביב, בשנת תשי"א (1951), תוכל לפגוש את ה"בוחער הזעצער" ככתבו זה, בכמה מקומות. הספר הזה הוא בעברית, בארמית וביידיש. אם תעיין בספרים המודפסים ביידיש בלבד (והם זכורים לי בהיותם ירושה יקרה ללב, אך הם מצויים בביתי במקומות נגישים פחות), תפגוש את הבחור הנ"ל, ממש ככתבו שבתגובה 588688 - בעמוד הראשון, בצירוף לכותרת, לשם הכותב, ההוצאה וכו' (כחלק ממה שמקובל בנוסח העברי - "והוגה בעיון נמרץ..."). ועל תגובה 588690 היו אומרים הילדים פעם משהו שגם בו יש תערובת עברית ויידיש (כולל המילה "שוויץ"), אם כי שונה לחלוטין ברובדה ובאופייה מן התערובות שעליהן אני מדברת, אבל אני, שאגב, לא מתיימרת להבין אבל עדיין, כנראה, מבינה יותר ממך - אוותר מתוך נימוס על הציטוט המלא. |
|
||||
|
||||
שיחת משתמש: דורש אמת [ויקיפדיה] תחת כותרת משנה "בוחער/בןכער זעצער" (הטעות בויקיפדיה): "הסרתי את התוספת שלך עקב מקורות ברשת הטוענים כי ישנם ספרים אשר בשער הספר מודפס מפורשות "הבוחער הזעצער". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |