|
ביידיש המדוברת, ובעקבותיה גם בזו הכתובה והמודפסת, הופיעו ביטויים וצירופים הכתובים בתערובת של עברית ויידיש. אם תעיין בספר המונח כרגע לנגד עיני, ספרו של אפרים דוידזון "שחוק פינו, אוצר להומור ולסאטירה בספרות העברית מראשיתה ועד ימינו", שיצא לאור בהוצאת מטמונים בתל-אביב, בשנת תשי"א (1951), תוכל לפגוש את ה"בוחער הזעצער" ככתבו זה, בכמה מקומות. הספר הזה הוא בעברית, בארמית וביידיש. אם תעיין בספרים המודפסים ביידיש בלבד (והם זכורים לי בהיותם ירושה יקרה ללב, אך הם מצויים בביתי במקומות נגישים פחות), תפגוש את הבחור הנ"ל, ממש ככתבו שבתגובה 588688 - בעמוד הראשון, בצירוף לכותרת, לשם הכותב, ההוצאה וכו' (כחלק ממה שמקובל בנוסח העברי - "והוגה בעיון נמרץ...").
ועל תגובה 588690 היו אומרים הילדים פעם משהו שגם בו יש תערובת עברית ויידיש (כולל המילה "שוויץ"), אם כי שונה לחלוטין ברובדה ובאופייה מן התערובות שעליהן אני מדברת, אבל אני, שאגב, לא מתיימרת להבין אבל עדיין, כנראה, מבינה יותר ממך - אוותר מתוך נימוס על הציטוט המלא.
|
|