בתשובה לשוקי שמאל, 04/10/05 23:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היי, אני מסתמך פה על מקורות יהודיים. שם נטען כי ישוע היה תלמיד חכם (לא סביר) שחטא והחטיא, ושדינו היה סקילה, אך הם לא יכלו לבצע את גזר הדין, ולכן הפלילו אותו בפני הרומאים. לרומאים הייתה מדיניות מאד קשוחה כלפי מורדים פוטנציאליים. זו הסיבה שהאימפריה שלהם החזיקה זמן כה רב, יחסית. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע לא יכלו היהודים לבצע את גזר הדין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אז הרומאים היו מוציאים אותם להורג על רצח? Hello? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, ממילא לא הייתה כל משמעות לפסקי הדין של הסנהדרין באותה תקופה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה ההיפך הוא הנכון. הסנהדרין היתה רשאית להוציא להורג רק עד חורבן הבית. כלומר רק עד התקופה הרלאבנטית ולא אחריה. אני לא מכיר מקור הטוען שהרומאים במאה הראשונה אסרו על הסנהדרין לדון אנשים למוות (וכל המקורות מלאים במקרים אחרים בהם הרומאים פגעו בזכויות הדתיות של היהודים). נהפוך הוא, צאצאי הורדוס הוציאו אנשים להורג ללא שום התערבות רומאית (יוחנן המטביל למשל). אם מקבלים את הנאראטיב של הברית החדשה, הרי כוהני בית המקדש שרגזו על המהומות שחולל ישוע בחצר המקדש ופחדו לפגוע בו בעצמם בגלל אהבת המון העם אליו, הלכו אל הנציב הרומאי והעלילו על ישוע שהוא מורד במלכות. במקרה כזה ברור שהם עשו זאת באופן דיסקרטי. מנין אם כן הדבר ידוע לשליחיו-תלמידיו של ישוע? האין זה ברור מאליו שמדובר פה בשמועה המופצת ע"י עדים בעלי הטייה? מנין שהיו אלה ראשי הקהל היהודי ולא יהודה איש קריות למשל שהציגו את ישוע כמורד בקיסר? אם הרומאים שלטו במערכת המשפט ביהודה במידה כזאת שהם שפטו וצלבו גנבים וכייסים והציעו למורדים במלכות חנינה לרגל החג, הרי ברור שהם היו אלו ששפטו וצלבו את ישוע. העובדה שהיו יהודים כאלו ואחרים ששמחו וסייעו למהלך הזה אינה שקולה לטענה שהיהודים הרגו את ישו. היא שקולה לטענה ש"הישראלים הרגו את רבין". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
" צאצאי הורדוס הוציאו אנשים להורג ללא שום התערבות רומאית (יוחנן המטביל למשל)" האם צאצאי הורדוס ישבו בסנהדרין? ומה קרה לאחר המאה הראשונה לספירה? הסנבדרין התפרקה? (אלה לא שאלות ניגוח. זה פשוט מעניין). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שהוציא להורג את יוחנן המטביל היה הורדוס-אנטיפס (בנו של הורדוס הגדול) שהיה טטרארך הגולן והגליל (מעין מלך בחסות הנציב הרומי של סוריה). הורדוס זה נשא לאישה את אימו החורגת בניגוד להלכה היהודית, ולכן זכה לכמה דרשות עוינות של המטביל. המלך סגר איתו את החשבון והורה לחייליו להוציא אותו להורג. הסנהדרין ישבה בלשכת הגזית של בית המקדש. לפי התלמוד הבבלי היא דנה דיני נפשות רק כל עוד ישבה שם. 40 שנה לפני חורבן הבית (לפני צליבת ישוע) היא גלתה משם ומאז חדלו לדון דיני נפשות. כלומר כליל החורש נאורי צודק שהם לא יכלו לדון את ישוע למוות, אבל לא מפני שפחדו מן הרומאים אלא מפני שלא רצו להסתבך בסיכסוכים הבלתי פוסקים בין משפחות הכוהנים, שרידי החשמונאים, בית הורדוס והכיתות הדתיות והקנאיות השונות. התסריט הסביר בעיני הוא שישוע השתתף עם קנאים אחרים במהומות אנטי-רומאיות בחצר בית המקדש, נתפס ע"י החיילים הרומאיים ששמרו על הכניסות להר הבית, חוסל במקום ונצלב כהרתעה למעוררי מהומות עתידיים. כך אפשר להסביר מדוע "משפטו" של ישו שלא היה ולא נברא לא הותיר שום זכר אצל כותבי קורות הימים הללו. כדאי גם להזכיר שגם כת קומראן ו"מורה הצדק" שלה לא נפגעו ע"י יריביהם היהודים וחוסלו ע"י הרומאים (בזמן המרד הגדול אני חושב). כת זו שהיתה גדולה וחשובה מכת חסידיו של ישוע ונזכרה ע"י יוספוס, פילון האלכסנדרוני ופליניוס הרומאי, היתה הרבה יותר קיצונית מישוע הן כלפי הרומאים והן כלפי מקורבי הכוהן הגדול. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |