 |
|
 |
||
|
||||
 |
ניטפוק חלש. הנשאים נושאים את הנגיף ולא את המחלה/סינדרום |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"נשא [שם מחלה]" הוא המונח המקובל למצב בו אדם נחשף לנגיף מסויים אך המחלה אינה במצב פעיל (עדיין או בכלל). ככל הידוע לי אין אומרים, לדוגמה, נשא סטרפטוקוקוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקובל או לא, הניטפוק ככזה הוא חלש משום שאינו מתקן שגיאה, רק מביא אפשרות נוספת (אולי לגיטימית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא כן מתקן שגיאה. אגב, זהו גם תיקון חיוני שכן בדיקות איידס כלל אינן מגלות נגיף HIV אלא רק את הסימנים המשוערים שמותירה נוכחותו. הנגיף עצמו אינו מאותר או מבודד בבדיקות איידס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל גם ה''איידס'' אינו מאותר או מבודד, אלא סימנים משוערים שמותירה נוכחותו של הנגיף שגורם לו. כך שה''חיוניות'' של התיקון לא ברורה לי בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי מספיק לדבר על דברים שאינך מבין בהם? יש כיום שלושה סוגי מעקב אחר חולי ונשאי איידס: 1. כמות הוירוסים בדם החולה, 2. נוגדנים, 3. ריכוז כדוריות לבנות מסוג CD4. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבדיקה מקיפה למדי שערכתי בנושא לפני כשלוש שנים התברר לי כי אין כל בדיקה של הימצאות הנגיף עצמו אלא רק של הימצאות נוגדנים או ריכוז כדוריות לבנות שמהם מוסק קיום הנגיף. אם הבדיקות היום מתייחסות לנגיף עצמו, יש בכך חידוש מבחינתי ואשמח לקישור שיצביע על חידוש זה כדי שאוכל להשכיל, ללמוד ולתקן את טעותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנוגדנים נשארים בגופו של כל מי שנשא אי פעם את הוירוס HIV, אבל לאחר נטילת הקוקטיילים החדישים לפעמים הוירוס כבר אינו נמצא בדם בכמות שניתנת לגילוי. מכאן: יש בדיקה נפרדת לוירוס עצמו. אבל למיטב ידיעתי אתה צודק בכך שהבדיקה הסטנדרטית מחפשת את הנוגדנים ולא את הוירוס, אלא אם כן דר' רבינוביץ' יתקן אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכש''י הוירוס נמצא בעיקר במערכת הלימפה, ורק מעט מאוד בדם,לפחות לפני שהסימפטומים הרציניים מתחילים, וזאת אחת הסיבות שבתחילה היתה אי וודאות בקשר לגורם המחלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, מזה מספר שנים נעשות בדיקות כמותיות ל-RNA של הוירוס בדם. הבדיקה נקראת "viral load". הקישור הבא מריץ את חיפוש המונח בגוגל: http://www.google.com/search?sourceid=navclient&... . לא ממש טרחתי במקורות רבים. בדקתי את הקישור הראשון שגוגל מציג נכון לרגע זה לחיפוש, והתיאור נראה לי סביר: http://www.aegis.com/factshts/network/simple/viral.h... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקורות שאליהם הפנית (תודה) מאשרים באופן כללי דווקא את טענתי. בדיקות HIV RNA אינן מומלצות ואינן מבוצעות אצל מי שניגשים לאבחון איידס אלא במי שכבר אובחנו כנשאים והמחלה החלה מתפתחת אצלם או כדי לבדוק את התפתחות המחלה. כפי שמדווח כאן http://www.sfaf.org/aids101/viral_testing.html#inapp... הסיבה להמנעות מבדיקות HIV RNA לסוגיהן היא משום שבדיקות אלו נוטות להניב בקלות רבה תוצאות חיוביות ושליליות כוזבות, הן יקרות ולקינוח, אדם העובר בדיקות כאלו נדרש ממילא לעבור בדיקת נוגדנים "רגילה" בנוסף. בצד: אף פעם לא הצלחתי להבין מדוע הבדיקות הרגילות מכוונות לאתר נוגדנים ולא את הוירוס עצמו. האם לא הגיוני היה שדמו של נשא איידס יהיה שטוף בוירוסי HIV? אם מישהו יוכל להשכיל את הבור, אשמח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך מה שהבאתי מאשר את טענתך? טענתך היא "אין כל בדיקה של הימצאות הנגיף עצמו אלא רק של הימצאות נוגדנים או ריכוז כדוריות לבנות שמהם מוסק קיום הנגיף". הטענה אינה נכונה. שליפה מהמותן, מבלי שבדקתי את המצב העכשווי בספרות המקצועית: בדיקות נוגדנים הן קלות וזולות. אין טעם ללכת דווקא על הבדיקה היקרה יותר רק כדי להפריד בין הבריאים לבין החולים/נשאים כשבדיקה זולה היא אמינה. כאשר מישהו הוא חולה או נשא, ה-viral load משמש לקביעת הטיפול, וגם משקף את הפרוגנוזה. לכן יש טעם בביצוע הבדיקה היקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חידודון למה שיובל אמר: יש בדיקות "עומס ויראלי" (viral load) ל-HIV, המבוססות על זיהוי RNA של הנגיף בדם. לקרוא ל-RNA של HIV "סימנים משוערים שמותירה נוכחותו" ולא "גילוי של הנגיף עצמו" זו טענה משונה עד מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלתה בדעתך האפשרות להגיד "סליחה, טעיתי" במקום להתווכח עם ביולוגית על מינוחים שקשורים לעבודה שלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
helva אמרה בהודעות שלה שהיא ביולוגית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שהתבלבלתי. סליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלה בדעתך שביולוגית אינה בהכרח מומחית לעברית? ואם כבר, בסימן אחרי רבים להטות משלב קודם בדיון: מתוצאות חיפוש שערכתי: המינוח "נשא HIV" נמצא 25 פעם בגוגל, לעומת 141 פעמים שנמצא "נשא איידס". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר התנצלתי, אבל לא איכפת לי לעשות את זה שוב: סליחה, לא הייתי צריך להתערב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחיפוש שאני ערכתי ב-google קיבלתי את המצב ההפוך1: "נשא HIV" מופיע 234 פעמים, "נשא איידס" מופיע 144 פעמים. ובאנגלית: "hiv carrier" מופיע 2360 פעמים, "aids carrier" מופיע 682 פעמים (ואפילו מתוכם כ-100 זה בעצם hiv/aids carrier, שזה בא מתוך המונח "hiv/aids virus"). ב-excite המצב הוא הפוך, והמספרים הללו הם מאוד נמוכים, כך שאני חושב שדי בטוח לאמר שמבחינת פופלריות אין נטיה בולטת לכאן או לכאן. מבחינה מקצועית-רפואית, כמובן שיש לאמר "נשא <נגיף>" ולא "נשא <מחלה>". מכאן בכלל הגיע המונח "נשא" לשפה המדוברת - מנשאים של נגיפים. אין ספק שגם הצורה "נשא <מחלה>" השתרשה בשפה - אבל להתעקש על כך שזה תיקון חיוני זה לא לעניין. 1 יתכן שתלוי בשרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי. מקבל. התיקון שלי לא היה הכרחי כאן. הטיעון שלך נשמע הגיוני מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש נשאי סטרפטוקוקוס. זה אפילו נפוץ מאד. למשל: כותרת המאמר http://www.ams.ac.ir/AIM/0253/0253146.htm | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |