 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואני אשתדל להתייחס ראשון ראשון ואחרון אחרון. לפני מס' שנים נערך בארץ סקר שביקש לבדוק את חוות הדעת הציבורית בנושא מסוים. שאלת הסקר היתה: "מי לדעתך אלים יותר?" והאפשרויות המוצעות כללו את חברי הכנסת דאז יעל דיין וצחי הנגבי. למרבה העניין, העידו תוצאות הסקר כי לדעת רוב הנשאלים, יעל דיין אלימה יותר מאשר צחי הנגבי. הנימוק היה שהיא נשמעת יותר ממנו. העובדה שלצחי הנגבי עבר "בריוני" מאז ימיו כסטודנט צעיר דרך אירועים כגון פינוי ימית, לא שינתה דבר מבחינת מצביעי הסקר. "הקול הדומם", קבעו סימון דה בובואר, קרול גיליגן ורבות אחרות כשבדקו מדוע וכיצד הפכו 51% מאוכלוסיית העולם למשניות וזניחות בקביעה ובעיצוב דעת קהל. "מטריארכליות עריצה" קובע גיל רונן בטור אישי שרובו ככולו נובע מתוך פחד מפני ערעור הסטטוס קוו והיסודות הישראליים המודרניים. הפחד, זוהי הסיבה הרציונלית היחידה שבאמצעותה ניתן להבין משפט כגון: "את מקומם של המטיפים מפעם תפסה חבורת נשים עם אידיאולוגיה של שליטה נשית ודיכוי הגבר". עם זאת, חשוב לזכור שהפחד עצמו, במקרים רבים, אינו רציונלי. המשעא"ז, כפי שאתה קורא לו, לא שיגע את המדינה. הוא שיגע אותך, פגע בנקודה הרגישה ביותר שלך – הגבריות ושימור הגבריות. "המלחמה היא עניינם של הגברים ובזכותה הפכה החברה הישראלית למיליטריסטית ומעריצת גבריות". הפריון הוא עניין נשי ובלעדיו לא היה מתקיים המין הגברי והיצר המלחמתי הנ"ל. הרשה לי להזכיר לך את המחזה "ליזיסטרטה" שמראה באופן חד משמעי שכדי להמשיך ולהתקיים כחברה וכבני אדם, יש צורך בשיתוף פעולה בין גברים לנשים והחלטה להפסיק את ההרג ואת קידוש האלימות והדומיננטיות. בנוסף, בנשימה אחת אתה מוסיף: "האופי החלש ממילא של הגברים היהודיים..." לא צוין לפני רגע שכולם לוחמים עשויים ללא חת והחברה כולה מעריצת גבריות? אז איך, למען השם, נכנעו כל אותם יצורים צמאי דם לסינור של אמא ולסיר הבשר? אותה "אידיאולוגיה פמיניסטית" שאתה כל כך נהנה לשנוא, מורכבת כיום מתיאוריות שהתפתחו בעשורים האחרונים ועברו תמורות רבות. מי שיעמיק בקריאה, יגלה שמה שנשים רוצות באמת זה לא השמדת מוסד המשפחה או הפלת הפטריארכיה. חלקן רוצות שוויון, חלקן אוהבות גברים, חלקן לא רוצות לחיות עם גברים אך המשותף לכולן הוא הרצון להמשיך ולחיות בכבוד כבני אדם עם כל הזכויות הבסיסיות הנגזרות מכך. לצערנו הרב, ישנם גברים שלדידם, הקניית אותן זכויות בסיסיות לנשים פירושו מלחמה במין הגברי כולו וכאן למעשה נפתחת הרעה. המאבק הוא לא של נשים בגברים, אלא של גברים בנשים. גברים שמסרבים להכיר בכך שנשים יכולות לפתח קריירות ולהגיע לעמדות גבוהות ועמדות כוח (ואגב, כמה נשים במדינה מצויות במעמדה של עדנה ארבל?), גברים שמסרבים להאזין לנשים בתקשורת בכבוד המגיע להן ומתייחסים למראן החיצוני כאילו היו נתחי בשר בשוק וגברים שלא מסוגלים להעריך את ההישג הנשי שכולל גם קריירה וגם טיפול וטיפוח משפחתי (וכל זאת מבלי להעלות את הסוגיה שגברים יכולים לפתח קריירה, מבלי לדאוג למשפחה ולארוחת הצהריים). עיתונאית, פמיניסטית או לא, היא קודם כל אשה עובדת ומפרנסת, רק לאחר מכן נכנסת האידיאולוגיה לתמונה. לייצג נשים אחרות זה נחמד, אבל למרבה הצער זוהי פריבילגיה ששמורה רק לכאלה שכבר הצליחו להגיע לסטטוס מסויים. אישה שלא נמצאת שם, יכולה לנסות ולצעוק כאוות נפשה ללא תועלת (ע"ע האימהות החד הוריות). אתה כותב, כמעט בחוצפה, על פרסומות המציגות גברים באופן נלעג ומתעלם מהנורמה שהיתה עד כה (ועדיין) שהציגה נשים כקולביות נבובות שמוצאות עצמן במטבח או במיטה משום שזו סביבתן הטבעית. צילום של אישה קשורה לכסא בבגדים צמודים כדי למכור טלוויזיה, לא נראה לך מגוחך ולא ענייני? זו אכן אטרקציה לראות בנות שמסיימות קורס טיס. העניין הוא שזו אטרקציה שנוצרה ע"י גברים שהחליטו מלכתחילה שנשים בצבא יעודן הוא להיות פקידות. אם היתה ניתנת ההזדמנות מהרגע שביקשה זאת אליס מילר ולא היו מעבירים אותה את דרך הייסורים שהעבירו אותה (תוך אמירות שנונות כגון "הטובים לטיס והטובות לטייסים" והתבטאויות הנשיא דאז על מיידלעך שסורגות גרביים), הסיכוי לאטרקציה גדולה, היה פוחת, בדיוק כמו שלא קוראים כל יומיים על הבנות בפלוגת קראקל. נשים יכולות וצריכות לבחור בעצמן האם מקומן במטבח או במשרד, תוך דגש על "בחירה עצמית" בדיוק כמו שכל גבר יכול לבחור לעצמו. אותם מחקרים שקבעו כי נשים אינן פחות אלימות מגברים במערכות זוגיות, בדקו את התופעה במערכות יחסים הנחשבות "נורמליות", כלומר, במערכות בהן יש לשני הצדדים יכולת ביטוי שווה ולא בכאלה בהן אחד הצדדים חי בפחד מפני הצד השני. זו כנראה הסיבה להתעלמות הנשית מהמחקר. גם קביעתך הנחרצת ש"הבעיה כמעט ואינה קיימת אצלנו" מזלזלת בזכותן הבסיסית של נשים לחיים חופשיים ונטולי פחדים. קביעה כזו ניתן להקביל להשוואה שתיעשה ע"י נציג האו"ם בין התקפת הטרור ב 9/11 לפיצוץ אוטובוס בירושלים. הרי מבחינתו ומבחינת המספרים (למרות יחס האוכלוסייה) "הבעיה כמעט ואינה קיימת אצלנו". נראה אותך מוכר טיעון כזה לילדים שנותרו לבדם לאחר שראו את אבא דוקר את אמא. קשיי הקליטה היחידים שהביאו לידי רצח נשים בזמן האחרון, היו אלה של הגברים שלא היו מסוגלים לקבל את העובדה שנשותיהם לא רוצות לחיות איתם יותר. אכן, טיעון משכנע לרצח. אתה כגבר, חושב שחייך במדינה הפכו לבלתי נסבלים, נשים מוכות יודעות שחייהן תחת איום הם סבל ארוך ומתמשך. רבות מעדיפות להמשיך ולסבול ובלבד שלא יעמדו נוכח ההכרה שהוציאו מהבית את אבי ילדיהן והמפרנס העיקרי הואיל ורבות מהן לא יכולות להגיע לאותה דרגת שכר שאליה מגיעים הגברים. אני, כאישה, חושבת שמשפחה וזוגיות הם מקודשים כאשר הם מספקים לשני הצדדים נוחות וביטחון ולא פחד. אני לא מוצאת הגיון בקיום תא משפחתי אלים המבוסס על יחסי שליטה שאינם מבחירה. מניסוחיך עולה כי הממשלה כולה מונעת ע"י נשים, מה שמעלה את התהייה בנוגע למספרן. מתוך 120 חברי כנסת, ישנן 18 נשים http://www.knesset.gov.il/mk/heb/mkindex_current.asp... שמהוות 15% מכלל חברי הכנסת. אטרקציה גדולה כל כך, עד כדי שזכתה לדף משלה באתר, בניגוד לפילוח חברי הכנסת הלא יהודים, החילונים והחרדים שלא זכו לדף דומה. גם אם תרצינה מאוד, הן עדיין לא יכולות להפיל ממשלה כמו המפלגות החרדיות. "צוותים להערכת מסוכנות" לא צצו יש מאין אלא בעקבות מקרים שקרו, עד כמה שתנסה להראות שנשים נטפלות ללא הרף לגברים, עדיין תימצאנה ההוכחות לכך שיש יותר נשים מוכות מגברים ויותר נשים נרצחות על רקע יחסים זוגיים ומשפחתיים בידי בני זוגן. אותה "סטטיסטיקה פמיניסטית" שאתה מתכחש לה, נובעת מתוך מה שקרוי בקרימינולוגיה "המספרים החשוכים", כלומר – כל אותם מקרים לא מדווחים של נשים מוכות מסיבות רבות שהכותרת לכולן היא אחת – פחד. הפחד להישאר לבד, הפחד מפני עוני ורעב, הפחד ממכות רצח והפחד שלא ישאר מי שידאג לילדים. נשים עדיין מופלות לרעה בשוק העבודה והשכר וכן בהתייחסות החברתית הכללית כלפיהן. אני יכולה להצביע לצערי, על כמה וכמה אישים ציבוריים ומעצבי דעת קהל שחושבים שאם אשה חוטפת סטירה או נאנסת, היא ודאי עשתה משהו שהגיע לה. יש מעט מאוד נשים במעונות לנשים מוכות בגלל החוסר בתקציבי רווחה שאמורים למצוא סידור לכולן. לצערנו הרב, הסטטיסטיקות האלה הן לא מופרכות ולא מומצאות כפי שאתה טוען. המשטרה לא חוששת מהשתדלנות הנשית, המשטרה חוששת, ובצדק, מהרצח הבא. כמה גברים יש, גיל רונן, שמפחדים מנשים כוחניות? כמה גברים שאישה פגעה בהם משום שהעזה להתלונן נגדם במשטרה ובכך הטיחה את האמת בפניהם, ללא כל פוליטיקלי קורקט וגרמה להם לכתוב מניפסט שנאה שכזה כנגד כל הנשים? כנראה שלא הרבה. אבל מספיק אחד כדי להאיר אותו באור מגוחך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה שלך כוונה אמנם לכותב המאמר, אבל ברשותך אני רוצה להתייחס לפסקה אחת בתוכה: זו המתחילה ב"גם קביעתך הנחרצת ש'הבעיה כמעט ואינה קיימת אצלנו'...". לגבי ההקבלה לטרור: בפיגועי 11/9 נהרגו כ-2000 בני אדם (כל המספרים שאני מציין כאן הם קירובים גסים). בפיגוע אוטובוס "מוצלח" נהרגים כ-20 בני אדם - כלומר בלי התחשבות בגודל האוכלוסיה, יחס ההרוגים הוא 1:100. אוכלוסיית ארה"ב גדולה בערך פי 50 מאוכלוסיית ישראל, ולכן כשלוקחים את יחס האוכלוסיה בחשבון, מתקבל יחס הרוגים של בערך 1:2 "לטובת" 11/9. יחס כזה לא דומה ליחס של 16:1 שלפי המאמר המצוטט קיים בין שיעור רצח הנשים בישראל לבין שיעורו בארה"ב, ובשום פנים אי אפשר לטעון בהסתמך עליו ש"בעיית הטרור כמעט ואיננה קיימת בישראל". אבל - לאמיתו של דבר, אילו היה מדובר בפיצוץ אוטובוס אחד, אולי בכל זאת מישהו היה יכול להגיד שהבעיה איננה חמורה כל-כך. אלא שההשוואה הנכונה איננה בין אירוע טרור בודד בישראל לבין 11/9 - אלא בין כלל היקף הבעיה בשנים האחרונות בישראל לבין היקף הבעיה בארה"ב. בשלוש השנים האחרונות נהרגו כ-800 ישראלים בפעולות טרור. בארה"ב לא היו בתקופה המקבילה ארועי טרור משמעותיים מלבד 11/9. חישוב קצר מראה שיחס ההרוגים בפעולות טרור, כשגודל האוכלוסיה נלקח בחשבון, הוא בערך 1:20 "לטובת" ישראל. כלומר - אם כבר, אפשר להגיד (אם לאמץ את ההיגיון של כותב המאמר) שבאופן יחסי "בעיית הטרור כמעט ואיננה קיימת בארה"ב". בשלב הזה את רשאית לומר "I rest my case" - הרי איש לא יטען ברצינות ש"בעיית הטרור איננה קיימת בארה"ב" - ובכך הפרכת את הלוגיקה של הכותב. על כך יש לי שני דברים לומר: א. את צודקת. העובדה שבעייה מסוימת קטנה פי 16 במקום א' מאשר במקום ב' איננה (בהכרח) הופכת אותה ל"כמעט בלתי קיימת" במקום א'. ב. בעיית הטרור בארה"ב אמנם קיימת - אבל לאמיתו של דבר היא איננה כה חמורה כפי שניתן להסיק מהמשאבים המושקעים בטיפול בה, ומתשומת הלה הציבורית שהיא נהנית ממנה. אבל זה כבר נושא לדיון אחר. עד עכשיו, כל מה שאמרתי הוא שהדוגמה שבחרת לא היתה מוצלחת (ובנוסף, הסטתי את הדיון לעניינים אחרים שלא עליהם רצית לדבר). אבל כל זה איננו אלא הקדמה למה שאני רוצה להגיד על המשפט הבא שלך: "נראה אותך מוכר טיעון כזה לילדים שנותרו לבדם לאחר שראו את אבא דוקר את אמא". טיעונים מהסוג הזה, הפונים ישירות אל הרגש, ומבטלים (במפורש או במשתמע) את הניתוח הרציונלי, זוכים בשנים האחרונות ליותר ויותר פופולריות, בעיקר באמצעי התקשורת (שר-האוצר מציג נתונים שלפיהם המיתון נבלם, ויש התחלה של צמיחה? מיד אחר כך נציג מובטלת שאין לה במה להאכיל את ילדיה, ונשאל (תוך הרמת גבה): "האומנם יצאנו מהמיתון?"). טיעונים מהסוג הזה הם פסולים מכל וכל מעיניי - משום שהם מעודדים גיבוש עמדות (ובעקבותיהן - קבלת החלטות) שאינן מיטיבות בסופו של דבר עם החברה בכללותה. ילדים של נשים שנרצחו ע"י בני-זוגן הם אומללים מאד ומעוררי רחמים? - מיד נכפיל את המשאבים שהמשטרה והפרקליטות משקיעים כדי להלחם באלימות נגד נשים. אבל אז ישארו פחות משאבים כדי לטפל בתאונות-דרכים, ובבטחון-פנים (טרור), ובפשע המאורגן. האם ילדים של קרבנות התופעות האלה הם מסכנים פחות? החלטות נבונות בנוגע לחלוקת המשאבים (המוגבלים) בין המשימות השונות יכולות להתקבל רק על סמך נתונים - מהסוג המוזכר במאמר המקושר - ולא על סמך אמירות כמו "נסה להגיד את זה לילדי הקרבנות". הנתונים על מספרי הקרבנות אינם בהכרח המרכיב היחיד במשוואה (החברה יכולה להחליט, למשל, שחשוב לה יותר להלחם בטרור מאשר בפשע המאורגן - אפילו במחיר של יותר הרוגים בסה"כ - משום שהדבר משרת מטרה ארוכת-טווח כלשהי, או ערכים כלשהם). אבל נתונים כאלה בהחלט צריכים להיות מרכיב מרכזי בקבלת ההחלטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכימה בנוגע לדוגמא, אכן לא הצלחתי לחשוב על דוגמא קולעת יותר, אבל העיקר שהכוונה הושגה. בנוגע לטיעונים הפונים אל הרגש. אני לא מוצאת פסול בכאלה שבאים כתגובה למאמר שכולו נובע מתוך יצר של נקמנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדוגמאות שפונות אל הרגש בצורה כזו, ועוד כשכל כך קל להביא נימוקים רציונליים נגד הטיעונים האוויליים שהועלו כאן, את שמה את עצמך באותו קו עם כותב המאמר, וגורמת לכך שיתייחסו לדברים שלך פחות ברצינות. כאחד שהסכים כמעט עם כל מה שכתבת, התקוממתי מאוד על השורה הספציפית הזו. ההרגשה היא כאילו עושים עלי מניפולציה זולה מאוד, וזה מייד מעורר אנטגוניזם. לא חבל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על שהצלחת להגיב באופן כל כך מלומד בחמש הדקות שעברו מהעלאת המאמר ועד לפירסום התגובה. ועכשיו לטיעונייך: טיעון 1: הציבור מטומטם, ימני ומרושע, והוא חושב שיעל דיין אלימה יותר מאשר צחי הנגבי. תשובה: צודקת. הרי ברור לכולנו שהתנגדות לפינוי ימית היא אקט אלים אבל הוצאת אדם מביתו וניתוקו מילדיו ע"י הגשת תלונת כזב במשטרה הוא אקט של התגוננות לגיטימית. בכלל, כשגבר מקלל אשה זו גם אלימות (מילולית, רגשית וכו') אבל כשאשה מקללת גבר זה סתם משהו שנפלט לה, וכשהיא מכבה על הילד שלה סיגריה זה אקט חריג. וזה שלרובם הגדול של מקרי הרצח וההתעללות בילדים אחראיות אמהות, ויעל דיין בחיים לא דיברה בתקשורת נגד אמהות רוצחות ומתעללות, זה לא קשור לכלום. זו סתם מניפולציה זולה של סטטיסטיקה. טיעון 2: סימון דה בובואר, קרול גיליגן ו"רבות אחרות" קבעו כי נשים הפכו למשניות וזניחות בקביעה ובעיצוב דעת קהל. תשובה: משניות וזניחות בעולם בכלל - ובישראל בפרט, שכחת לציין. למשל - כאשר אמא של יוסק'ה גרוף דרשה מיצחק רבין לשחרר את בנה, גם במחיר של עיסקת שבויים שתשבור את כושר ההרתעה של ישראל, הוא זרק אותה מכל המדרגות כי היא "בסך הכל אשה שרמוטה" (כפי שצוטט רבין מאוחר יותר ע"י איתן הבר). וכאשר קם פה ארגון שנקרא "ארבע אמהות" ודרש לסגת מלבנון ולהחזיר את "הילדים" הביתה לאמא, התקשורת לא נתנה לארגון הזה במה והיוזמה שלו גוועה (איך כתב יגאל סרנה? "מה נשים מבינות במלחמה? שיאפו עוגות לחיילים וישתקו!"). טיעון 3: גיל רונן כותב טור "אישי" מתוך פחד מפני ערעור הסטטוס קוו והיסודות הישראליים המודרניים. פחד זה "אינו רציונלי"... "המשעא"ז... שיגע אותך". תשובה: את צודקת, אני משוגע עם תעודות. יש לך את התעודות האלה, אגב? אולי כדאי שתעלי אותן לרשת ותחסלי בכך את טיעוני באופן סופי. אם לא, אולי עדיף להתייחס לטיעונים ולא לבעיותי האישיות כפי שאת מאבחנת אותן. ואם כבר לאבחן - עדיף ישירות, ולא ברמיזות. תודה. טיעון 4: המחזה "ליזיסטרטה" מראה שכדי להמשיך ולהתקיים כחברה, יש צורך בשיתוף פעולה בין גברים לנשים והחלטה להפסיק את ההרג ואת קידוש האלימות והדומיננטיות. תשובה: אני בעד להפסיק את ההרג. אני לא בעד החלפת ה"הפטריארכיה" ב"מטריארכיה" והחלפת דומיננטיות גברית בדומיננטיות נשית, בדרכי עורמה מניפולטיביות. אני נורא לא אוהב את זה שכל בחורה שאני בא איתה במגע - בעבודה, בצבא, בבית, במכונית, באינטרנט, בכל מקום כמעט - יכולה להכניס אותי למאסר בגלל שיש לה, כאשה, מאפיה במשטרה. אני לא מעריך את זה בכלל וזה אפילו מעצבן אותי ומעורר אצלי דחף בלתי נשלט לכתוב מאמרים באינטרנט. טיעון 5: "אז איך, למען השם, נכנעו כל אותם יצורים צמאי דם לסינור של אמא ולסיר הבשר?" שאלה מצויינת, שהרבה אנשים (כולל הרבה נשים) שואלים את עצמם. כנראה שאפשר להיות אחלה גברים בהרבה מובנים ועדיין להיות לפלפים וילדים של אמא במישור עמוק יותר. הגברים זקוקים לרועה רוחני כמוני, שיסביר להם איך אתן עובדות עליהם, יעורר אותם להתנער מעריצותכן וידריך אותם בתהליך שחרור אשכיהם מלפיתתן של 2000 שנות גלות. (המשך יבוא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי האד-הומינם בפתח דבריך -- איילת היא חברת מערכת ''האייל'' וראתה את המאמר הרבה לפני פרסומו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אד הומינם יותר מוצלח: וזה: וזה: ...והכל בגלל זה: מאמר קטן שסיפק לביבי נתניהו קול בודד וקריטי של תמיכה בתוך הקקופוניה הפמיניסטית המתוזמרת של קמפיין כנפו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טיעון 6: מי שיעמיק בקריאה, יגלה שמה שנשים רוצות באמת זה לא השמדת מוסד המשפחה או הפלת הפטריארכיה. המאבק הוא לא של נשים בגברים, אלא של גברים בנשים. תשובה: אוקיי, אני העמקתי קצת בקריאה, ואפילו בתרגום, וגיליתי את מה שכתבה וונדי מקאלרוי בקישור הראשון שנתתי. ומשלל הציטוטים שמצאתי שם עולה שהתאורטיקניות הפמיניסטיות המובילות דווקא כן רוצות בהשמדת מוסד המשפחה ("מחנה הריכוז הנוח", כדברי בטי פרידן). הכהנת הגדולה של הפמיניזם טוענת שאנחנו בעצם קציני אס. אס., אבל זה לא אומר שאתן רוצות להשמיד את "שלטוננו"? מה אתן חושבות לעשות עם קציני האס. אס.? ספרי לי, פרטיזנית יקרה. טיעון 7: יש גברים המסרבים להכיר בכך שנשים יכולות לפתח קריירות ולהגיע לעמדות כוח. וחוץ מזה, כמה נשים כמו עדנה ארבל יש? תשובה: להיפך, אני מכיר בכך שנשים מגיעות לעמדות כוח ואני מאוד לא אוהב את מה שהן עושות כשהן מגיעות לשם. לפי דו"ח שדולת הנשים לשנת 2000, 80% מהפרקליטות הן נשים. כך שיש הרבה מאוד תואמות עדנה ארבל בצנרת. ואגב, דורית בייניש היא כבד קצוץ בעיניך? טיעון 8: גברים מתייחסים לנשים כאילו היו נתחי בשר בשוק. תשובה: מצטער, אבל כגבר הטרוסקסואלי, איני יכול שלא להביט על בשרן של נשים בתאווה מסויימת. אבל ככה זה: אתן נתחי בשר בשוק, אנחנו נתחי בשר תותחים, וכשהבשרים האלה נפגשים באהבה ובנישואין הם הופכים "בשר אחד", ככתוב בסיפור הבריאה בספר בראשית. בשר אחד משפריץ, בשר אחר סופג, ויוצאים מזה יצורים חמודים מאוד עם אפים קטנים ועיניים גדולות. מומלץ ביותר. טיעון 9: זו "כמעט חוצפה" לכתוב על פירסומות אנטי-גבריות, כאשר יש עדיין פירסומות אנטי-נשיות. תשובה: אז אם פירסומאים שחורים בארה"ב יעשו פירסומות שמראות לבנים באור בזוי, ואם קונדוליזה רייס תקרא לנשיא בוש "בוי" - זה בסדר? אם בדרום אפריקה יעשו שירותים נפרדים ללבנים, זה אקט של תיקון? או שזה אקט של אינפנטיליות נקמנית? טיעון 10: כותבים על בנות טייסות כי בנות טייסות זו אטרקציה נדירה, בגלל שבמשך שנים גברים לא נתנו לבנות להיות טייסות, אחרת כולן כבר היו מזמן טייסות. תשובה: הכתיבה העיתונאית על בנות בקרבי היא הרבה מעבר לכתיבה עיתונאית על "אטרקציה". למה "ידיעות" פירסם לפני יומיים בהבלטה את כל תוכן החוברת שמחולקת לחיילות בעניין הטרדה מינית? גם כי זו אטרקציה? האם יש משהו יותר משמים מלקרוא חוברת כזו? לא מדובר כאן בשיקולים עיתונאיים כמו חדש-חשוב-מעניין או אדם-נשך-כלב אלא בשיקולים פמיניסטיים טהורים. כאשר מאור קלפון וקרן יעקבי נהרגו בחברון, כותרת הענק של "ידיעות" זעקה "מותה של לוחמת". הלו? הלו? מה זה? זה בסדר? מה עם מאור ז"ל, מה הוא - כלב? כאשר שתי חיילות נהרגו בנצרים, העתונות מסבירה לנו שזה לא היה בגלל המחבלים, או בגלל שהן ישנו או לא תיפקדו. זה היה בגלל הפטריארכיה המאצ'ואיסטית שבכוונה לא נתנה להן רובים (למרות שהתברר שהיא כן נתנה, לפחות לאחת מהן). כאשר פעילות שמאל פמיניסטיות מארגנות מסע יחצ"נות למען קיצבת עידוד הגירושין לנשים מעוטות הכנסה, "מעריב" מפרסם פוסטר צבעוני של הגיבורה, ויקי כנפו, וכל מהדורות החדשות ותוכניות האירוח בארץ מדווחות לנו רק עליה, במשך שבועיים רצופים, כאילו היתה לפחות אילן רמון שקם לתחייה, ולא סתם איזה בהמה גדולת-לסת (סליחה) ממצפה רמון. הלו? זאת עיתונות? טיעון 11: נשים יכולות וצריכות לבחור בעצמן האם מקומן במטבח או במשרד, תוך דגש על "בחירה עצמית" בדיוק כמו שכל גבר יכול לבחור לעצמו. תשובה: אז זהו, שנשים יכולות לבחור אם לשרת ב"קרבי" (אלק) או לא, או לא לשרת בכלל. כשגברים מנסים ליישם לעצמם זכות בחירה כזו, שולחים אליהם לוכדי עריקים. וכשגברים בוחרים לגדל את הילדים ולתת לאשה שלהם להיות המפרנסת, עדיין לוקחים להם את הילדים באופן אוטומטי (ע"ע "חזקת הגיל הרך") וגובים מהם מזונות אם הם מתגרשים. אז איפה זכות הבחירה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בעניין של מלחמת התשה? נפלת על האדם הלא נכון. אני רק מקווה שתשמור על ענייניות בתשובותיך (מה שאתה לא עושה עד עכשיו ולכן אני אברור את הראוי תגובה). 1. לא הבחנתי בין ימין לשמאל. אתה עשית את ההבחנה הזו, כנראה משום שמלכתחילה חשבת על הנקודה הזו כקו מנחה. אתה יודע למה יעל דיין נתפסת כאלימה יותר? מפני שאותה שומעים. משום שכשהיא רצתה, היא הרימה קול והשיגה. עם זאת, היא לא נחקרה במשטרה וצולמה בעימותים עם כוחות הביטחון. אתה מתעלם מהנתונים שמראים שעדיין יש יותר נשים מוכות מאשר גברים ועדיין יותר נשים נרצחות ע"י בני זוגן מאשר גברים שנרצחים על ידי בנות זוגם 1. 2. דה בובואר, גיליגן ושאר החוקרות לא "קבעו" דבר, אלא בדקו מדוע כך הם הדברים. לא הישראלים המציאו אותם ולא לפני שנתיים. 3. בכנות, מה באמת גרם לך לשנוא נשים עד כדי כך? 2 4. אתה טוב, היא רעה. היא רוצה להכניס אותך לכלא על לא עוול בכפך. מגיע לה בוקס. 5. כנ"ל. רק אם אפשר בבקשה להוסיף לזה צלחת מרק. אה, ולהפסיק את ההרג. 3 6. אתה יכול לספר לי על זרמים אחרים בפמיניזם מעבר לאותו מאמר של ונדי מקאלרוי שבצילו אתה חוסה? אתה יודע שיש זרמים נוספים לפמיניזם? 7. ולפי הנתונים של המועצה להשכלה גבוהה, ללימודי תואר ראשון ושני יש יותר נשים מגברים. בלימודי תואר שלישי לעומת זאת, יש יותר ניכר לגברים. אימהות חד הוריות, עגונות וכו' יש יותר מאשר ארבליות, ביינישיות וכו'. ועדיין לא התייחסת לעובדה שנשים מופלות לרעה בשוק העבודה, הן מבחינת תנאים והן מבחינת שכר. 8. אז למה שלא תלך לעשות ילדים במקום להלאות אותנו בדמגוגיה האווילית שלך? 9. וזו עדיין חוצפה, כשאותן פרסומות מהוות לגיטימציה לגברים לראות בנשים אובייקטים מיניים שאם לא בא להן עכשיו, יבוא להן אחר כך. 10. יש יותר חיילות שמוטרדות מינית, מאשר מפקדים שמוטרדים מינית, בדיוק כמו שיש יותר מפקדים בדרגות בכירות מאשר מפקדות. זו לא אטרקציה, זו עובדה קיימת וכאובה. מה שיותר כאוב הוא שישנם כאלה שחושבים שזה חומר קריאה משמים בעוד שישנן כאלה שלא יודעות שלמפקד אסור לבקש טובות הנאה בתמורה לשיפור בתנאים. 11. עד כמה שידוע לי, השירות הצבאי הוא חובה לגברים ולנשים. הבחירה היא לא בין קרבי או לא, אלא בין קרבי לעורפי. ברגע שגבר יכול להוכיח שהוא מסוגל לגדל את ילדיו טוב יותר כלכלית, חברתית ונפשית מאשר אימם ומוכיח לביהמ"ש חוסר מסוגלות הורית שלה, לא עושים "דווקא" לאף אחד 4. חבל שאתה מזלזל כל כך במין הגברי. כולי תקווה שמי מהם יקום להגן על כבודו שאיבדת בסגנון הכתיבה שלך וברעיונות המהפכניים. 1 וזאת מבלי להתייחס לנקודה, להצדיק או להרשיע אותה שנשים שרצחו את בני זוגן, עשו זאת ע"פ רוב לאחר שנים של התעללות מצד אותם גברים. 2 אם אתה כבר רוצה אבחון, תן לי את כל הרקע. 3 הבוקס זה לא קשור. זה כי הגיע לה. שתלמד. 4 אגב, אתה יודע מה הסיכויים של גבר גרוש לפתוח פרק זוגי חדש לעומת אם חד הורית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אתה מתעלם מהנתונים שמראים שעדיין יש יותר נשים מוכות מאשר גברים ועדיין יותר נשים נרצחות ע"י בני זוגן מאשר גברים שנרצחים על ידי בנות זוגם." לא, את מתעלמת מהקישור השלישי במאמר שלי ומהקישורים שהוא מוביל אליהם. "הנתונים" האלה הם פיקציה פמיניסטית. "בכנות, מה באמת גרם לך לשנוא נשים עד כדי כך?" מרב מיכאלי לא נתנה לי. היא אמרה שהיא שומרת את עצמה לחתונה. "אתה יכול לספר לי על זרמים אחרים בפמיניזם מעבר לאותו מאמר של ונדי מקאלרוי שבצילו אתה חוסה?" בטי פרידן אינה "זרם", היא המייסדת והכוהנת הגדולה. הסופרות שמצוטטות שם הן כולן שמות מובילים וקריאת חובה בפקולטות למגדר ברחבי העולם. זה שאת רוצה שנראה רק מה שנוח לך שנראה זה לא אומר שאנחנו צריכים לעשות את זה. "ועדיין לא התייחסת לעובדה שנשים מופלות לרעה בשוק העבודה, הן מבחינת תנאים והן מבחינת שכר." אני יודע בדיוק ההיפך: שגברים הם אלה שעובדים שעות נוספות ושבתות, והם אלה שעושים עבודות מסוכנות. לכן הם גם מקבלים בממוצע יותר כסף, ולא משום סיבה אחרת. שוב, הכל דמגוגיה פמיניסטית. "אז למה שלא תלך לעשות ילדים במקום להלאות אותנו בדמגוגיה האווילית שלך?" את חמודה. "יש יותר חיילות שמוטרדות מינית, מאשר מפקדים שמוטרדים מינית, בדיוק כמו שיש יותר מפקדים בדרגות בכירות מאשר מפקדות. זו לא אטרקציה, זו עובדה קיימת וכאובה." יש גם יותר נשים שהתקדמו בחיים, קיבלו עבודה טובה ו/או מצאו בן זוג לחיים והתחתנו כתוצאה מזה שיום אחד המפקד או הבוס שלהן התחיל איתן, או שהן התחילו איתו, או שהן גרמו לו להתחיל איתן, מאשר גברים שקודמו בדרך זו. יש ברשימה הזו אפילו כמה נשים שבהתחלה, כשהתחילו איתן, לא היו בטוחות שהן רוצות. יש אפילו כאלה שבהתחלה לא היו בטוחות שהן רוצות, ודווקא זה שהוא התעקש גרם להן לרצות. אבל אסור לדבר על הצד האפל הזה של הנפש הנשית - הצד שאוהב שדוחפים אותו קצת. "עד כמה שידוע לי, השירות הצבאי הוא חובה לגברים ולנשים. הבחירה היא לא בין קרבי או לא, אלא בין קרבי לעורפי." ואללה? אז אם גבר מבקש "עורפי" הוא חומק משירות קרבי? איך לא עלינו על זה עד היום? תראו מה זה. איך עבדו עלי בטירונות! אמרו לי שמהשיריון יוצאים רק על אלונקה. "ברגע שגבר יכול להוכיח שהוא מסוגל לגדל את ילדיו טוב יותר כלכלית, חברתית ונפשית מאשר אימם ומוכיח לביהמ"ש חוסר מסוגלות הורית שלה, לא עושים "דווקא" לאף אחד". שקר וכזב. חזקת הגיל הרך קובעת שילדים עד גיל שש הולכים אל האמא, תמיד, וגם ילדים אחרי גיל שש נמסרים לאמא, בגלל השפעת חזקת הגיל הרך ובגלל שכולם פה פוחדים מנשים ומעריצים אותן. "וזאת מבלי להתייחס לנקודה, להצדיק או להרשיע אותה שנשים שרצחו את בני זוגן, עשו זאת ע"פ רוב לאחר שנים של התעללות מצד אותם גברים." אני מבין שיש לך קלטות שמוכיחות את זה? אני יודע רק שאחייניתו של יחיאל אוחנה כתבה לי שהוא היה איש טוב ושהוא מאוד אהב את מזל, שרצחה אותו. "אם אתה כבר רוצה אבחון, תן לי את כל הרקע". אני סוציומט, אנטיפט ובאחרונה אובחנתי גם ככספומט. "אגב, אתה יודע מה הסיכויים של גבר גרוש לפתוח פרק זוגי חדש לעומת אם חד הורית?" את יודעת להסביר לי למה במכבסת המילים שלך, גבר גרוש הוא גבר גרוש ואשה גרושה היא "אם חד הורית"? למה, לילדים של הגרושה אין אבא? הם התגרשו ממנו ברבנות? את יודעת כמה זה מקומם לשמוע אחת כמוך, שככל הנראה אין לה ילדים, מדברת ככה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא אפילו אם במשרה מלאה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין איך היא היתה מרגישה אם בית המשפט היה לוקח ממנה את התינוק החמוד הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ברגע שגבר יכול להוכיח שהוא מסוגל לגדל את ילדיו טוב יותר כלכלית, חברתית ונפשית מאשר אימם ומוכיח לביהמ"ש חוסר מסוגלות הורית שלה, לא עושים "דווקא" לאף אחד". שקר וכזב. חזקת הגיל הרך קובעת שילדים עד גיל שש הולכים אל האמא, תמיד, וגם ילדים אחרי גיל שש נמסרים לאמא, בגלל השפעת חזקת הגיל הרך ובגלל שכולם פה פוחדים מנשים ומעריצים אותן. אתה מתעלם לחלוטין מעובדות ביולוגיות ופסיכולוגיות1 מסויימות. האמא היא עדיין ההורה החשוב בשלב הזה של ההתפתחות. התלות של הילד בגיל הרך באמו קריטית. אין פה שום פחד או הערצה לנשים, יש פה יישום פשוט של דברים שהוסקו לגבי התפתחות הילד. 1 כן אני יודע שזה בחזקת חצי-אוקסימורון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם האמא עובדת מחוץ לבית והאבא הוא זה שמגדל את הילדים? שטויות. עובדה, גם, שאין חזקה כזאת בשום מדינה אחרת שאני שמעתי עליה. ואגב, מקור החזקה בהלכה היהודית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ההלכה היהודית הילדים צריכים להיות עם האם רק עד סוף גיל הינקות. לאחריו, הילדה צריכה להשאר עם האם ואילו הבן הולך עם האב. צר לי, אך מקור החזקה לא נובע מההלכה. אגב, למרות שההלכה קובעת שבנות ישארו עם האם והבנים עם האב, היא מציינת שבמקרים חריגים (אלימות, סמים וכו') אפשר להעביר את החזקה על בנים ובנות יחד לאחד ההורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מקרה, זה ההסבר המקובל בקרב ציבור עורכי הדין: לא המצאתי אותו ושמעתי אותו מכמה מקורות. מהו סוף גיל הינקות והיכן מצויין הכלל הזה במקורות, האם את יודעת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל אני בטוחה בזה, גם אם זה מקובל בקרב עורכי הדין זו לא קביעה נכונה לפי ההלכה. סוף גיל ינקות מוגדר בערך כגיל שלוש. אין לי כרגע תלמוד לפני אבל אנסה בכל זאת... במקורות כתוב שהאב חייב ללמד את בניו תורה "ולמדתם אותם את בניכם", חובות האב לבנו הן: למולו, לפדותו וללמדו תורה. זוהי חובת האב מהתורה ולכן כדי שהוא הוא יוכל לקיים אותה הבן צריך לגדול אצלו. הבת צריכה לגדול אצל האם שתי סיבות. ראשית, היא תוכל ללמוד מהאם את המצוות של הבנות (חלה, נידה וכו'). שנית, צנוע יותר שהיא תגדל אצל האם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, את זה אני מכיר אבל לגבי גיל 6 - האם ייתכן שזהו כלל שקבעו בתי הדין הרבניים המודרניים על סמך אותה הלכה ישנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר להניח שזוהי הסיבה לקביעת גיל שש. אבל לאחריו (מבחינת בתי הדין הרבניים) הבן צריך ללכת לאבא והבת לאמא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד גיל שש הולכים לפי ההלכה, כי ההלכה היא לטובת האיטנטרסים של האשה (כפי שהם נתפסים ע"י הפמינסטיות). עבור ילדים מעל גיל שש כבר לא הולכים לפי ההלכה, אלא לפי ההלכה עד גיל שש. הגיוני והוגן, לא? יש עוד המון כאלה. נגיד, לקצר את משך השירות של בנות בצה"ל זה בסדר, אבל חוסר שיוויוניות בקבלה לקורס טייס זו אפליה נוראה. וכולי וכולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההלכה ממש לא לטובת האינטרסים של האשה, ההלכה לטובת האינטרסים של הילד. הילד בגיל צעיר צריך את אמא שלו. הוא צריך אותה פיזית (למרות כל הרמדיות אין מזון בריא יותר לתינוק מחלב אם) והוא צריך אותה נפשית וגם היא צריכה אותו. כאשר נגיע למצב בו הגבר יוכל ללדת ולהניק לא תהיה סיבה להשאיר ילד קטן עם האם ספיציפית. אחרי גיל שש דווקא הולכים לפי ההלכה הבן צריך ללכת לאב והבת לאם. לגבי משך השירות של בנות בצה"ל: המגמה היא להשוות את הבנים לבנות. לגבי הטייס: יש לך סיבה טובה לא לפתוח אותו לבנות? (אני מתכוונת לסיבה מוצדקת ומנומקת לא לסטריאוטיפים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתי משפט לענייני משפחה נוהגים לתת לאמא את המשמורת על הילדים, בלי קשר לגילם. אולי את מדברת על בתי דין רבניים? אבל נדמה לי שאלה מנועים מלעסוק בעניין הילדים - ובכל אופן הם לא עוסקים במזונות ילדים. "המגמה היא להשוות את הבנים לבנות." המגמה שלי היא לצחוק על המגמות האלה. המגמה היחידה שמתבצעת בשטח זה שיותר ויותר בנות משתמטות כליל משירות צבאי (39% לפי נתוני 2001, עליה של 1% לעומת השנה הקודמת) ומשך השירות של הבנות *קוצר*. גם לפני הקיצור ההוא, אגב, המגמה היתה להשוות את השירות. חלס, די, מספיק עם הדאחקות האלה. תמיד זה ככה, אגב: אחד כמוני מראה מקרים של אפלייה בוטה, כמו עניין הפנסיה, והתגובה הכי טובה שאפשר לקבל מהצד הנשי היא משהו חמקני ומתנשא כמו "המגמה היא...", או "באמת אני לא יודעת, ייתכן שנפלה טעות בהגהה", וזהו, עוזבים את זה. חבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דיברתי על בתי דין רבניים. בתי משפט לענייני משפחה נותנים את הילדים לאם כי האב לא רוצה/יודע איך לטפל בהם. שירות הבנות הוא כרגע שנתיים במקום שנה ותשע, המגמה אם כן היא להשוות את שירות הבנים לבנות. נורא חכם מצדך להראות השתמטות של בנות משירות צבאי, אולי כדאי לשם ההגינות להביא גם אחוזי השתמטות של בנים. אההה... בעיה, אולי בנים משתמטים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להאריך את שירות הבנות לשנתיים. צר לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב,אולי זה בגלל שאתה כבר 20 שנה בערך לא בסדיר. הבנות שמשרתות איתי שמעו טוב מאד על העובדה שהן ילבשו את הדקרון הנפלא שנתיים. ובניגוד לשמועות שרצות חזק מאד מבסיס לבסיס, אין שום תוכניות לקצר את השירות בחזרה לשנה ותשע.1 1 גם לא לשנה ושמונה.2 2 וגם את השירות של נוב' 01' ומרץ 02' לא מקצרים. בניגוד למה שכמה לוחמים מאד מאד רוצים להאמין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי טופי שלא מקצרים. עכשיו שיאריכו לשלוש שנים ושלוכדי עריקים יתחילו לטפל גם בעריקות, בשיוויוניות. מתי זה יקרה? בנובמבר 52'? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר לך אחרת? ________ העלמה עפרונית, לא מבינה את הקטע של הכותרת שזהה לתחילת הטקסט. אבל זה בטח כי היא חושבת מהרחם או משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זוכר ששמעתי ברדיו אי פעם על עריקה שנפלה מהחלון כי ברחה מלוכדי עריקים. מה זה אומר? שעריקות לא בורחות מחלונות? שהן יותר טובות בלטפס? שכולן גרות בקומת קרקע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מביא עובדות סטטיסטיות מוצקות, ולא דמגוגיה זולה. רואים שהשכלת מהדיון כאן, גבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם, פעם, ישבו איתי בכלא 400 כמה עריקות. אז בטח זה אומר שהן לא ברחו מחלונות, שהן פחות טובות בלטפס ושאף אחת מהן לא גרה בקומת הקרקע. טוב, הן היו רק בנות. אה, זה מעניין, גם אני לא שמעתי עליהן ברדיו. אז הן בטח לא היו קיימות באמת, רק דמיינתי אותן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם היית שומע ברדיו, היית בודאי חושב ששוב ניפחו את הסיפור כדי להראות עד כמה הנשים מסכנות ושאף פעם לא דיברו על למה בנים עורקים מהצבא. אתה שם לב איך אתה סותר את עצמך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''נכון שמעולם לא שמענו על עריקה נלכדת, אבל אם היינו שומעים על אחת כזאת, אז היית אומר שהתקשורת מבליטה את העריקה הנלכדת, אבל לא שמענו על אחת כזאת מעולם, אז זה אומר שלא שהתקשורת לא מעוותת, אלא שהמצב מעוות, שלא קרה מקרה שבו נלכדה עריקה, כי אין עריקות ממין נקבה בצה''ל, או שלא לוכדים את אותה עריקה מיתולוגית'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא חוכמה לטעון להסתרת נתונים מצד התקשורת במקרה מסוים (אלימות במשפחה) ולאמינות הדיווח במקרה אחר (עריקות ממין נקבה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו חוכמה מאוד לא חכמה להפוך כל עניין על פניו. הטענה המקורית היא שהתקשורת מנפחת כל נושא הקשור באלימות (גברית) במשפחה, ובמקביל מנפחת גם כל אירוע הקשור בבחורה קרבית עאלק. הטוען טען שמעולם לא שמע על עריקה נקבית בתקשורת. הטוען טען את טענתו ביושר - גם אני לא שזפתי את עיניי בידיעה כזאת. עכשיו בטח תגידי שזה לא מדעי, ואני כמובן אסכים איתך, אך מאידך, אתבייש מאוד אם תמצאי ידיעה כזאת. אבל לא אזדקק לבושות ציבוריות, כי לא תמצאי ידיעה כזאת, כי בנות לא עורקות מהחזית, כי הן לא משרתות בחזית השמורה לבנים, ואת יכולה לעשות כמה שפאקטים באויר ועדיין חיילים מתים בפעילות מלחמתית, וחיילות, לכל היותר, סובלות ממועקת פורטנוי של המפקדים החרמנים שלהן. ותמיד עדיף להיות חיה ומוטרדת, מאשר מת ובתול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון והגיוני - אנחנו אכן לא שומעים על עריקות, כיוון שחיילות לא משרתות בחזית. אבל זה בערך אותו היגיון כמו לטעון, שאנחנו לא שומעים על נוצרים שמתחמקים מברית מילה. רוצה לטעון בעד שירות של נשים בחזית? קדימה. אבל עניין העריקות לא משפיע פה לכאן או לכאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר הבנתי את הקטע של האייל. את/ה משרבב/ת את מה שבא לך להגיד, בלי שום קשר ישיר. בעצם, עדיף, ליד הקישור ההכרחי. למה בנות לא משרתות בחזית ובנים כן. למה בנים צריכים למות בשירות קרבי של הצבא ומדינת היהודים, ובנות לא. למה אתן דורשות זכויות שוות (שאתן זכאיות להן א-פריורית) אבל לא תובעות בתוקף לשאת בנטל הלאומי. למה הסיכון שלי כזכר אמור להיות פי מאה ממך כנקבה. על-פי חוק ומנהג. לא באופן וולנטרי. אז תתחכמי ותתפתלי כמה שתרצי. עדיין גברים מתים בשליחות המדינה, ונשים צעירות מבלות שנתיים בקריה. ואל תגידי לי שיש גם גברים בקריה. כן, יש. אבל אין נשים בין הכוחות הלוחמים והנפצעים והנהרגים. אז מי שרוצה זכויות, גם שתאמץ לעצמה ולאחיותיה למגדר כמה חובות בסיסיות לפני שתעלה על הבריקדות התקשורתיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברגיל אה? מיידלע מפוקח, תרגיע. לוכדי עריקים מטפלים גם בעריקות. העניין הוא שאין כמעט (אם בכלל) עריקות ולכן (בגדול) זה מאוד לא מעניין. מאוד פשוט. אתה זה שמשרבב תגובות לא קשורות שנשמעות כמו נאומים מתלהמים, בעוד התגובות אליך מנסות להתיחס אל מה שאתה אומר. בין כתיבה לכתיבה, נסה גם לקרוא. הנה זה שוב: "נכון והגיוני - אנחנו אכן לא שומעים על עריקות, כיוון שחיילות לא משרתות בחזית. אבל זה בערך אותו היגיון כמו לטעון, שאנחנו לא שומעים על נוצרים שמתחמקים מברית מילה. רוצה לטעון בעד שירות של נשים בחזית? קדימה. אבל עניין העריקות לא משפיע פה לכאן או לכאן." אני אחזור על הרעיון המרכזי בשביל שתבין: אתה רוצה לטעון בעד שירות של נשים בחזית? קדימה. העלה טיעונים בעד גיוס נשים לקרבי. זה לגיטימי. תתפלא גם לכמות ההסכמה שתשמע אם תעלה טיעונים עניניים ולא קשקושים מתלהמים (אם כי אף פעם לא יסכימו איתך במאת האחוזים. לא צריך עודף בגרות בשביל להבין את זה). האמת היא שכבר היה פה דיון שכזה ועדיין לא חידשת כלום (למרות הפיקחון). רטוריקה סבירה 1: מן המפורסמות שגברים משרתים בקרבי ונשים (בגדול) לא. הנסיונות שלך להוכיח את זה לקוראים משול לטחינת מים (אתה לא חכם כמו שנדמה לך ולא עלית פה על איזו אמת נסתרת שאף אחד לא מכיר). הסבר מדוע אתה חושב שנשים צריכות לשרת בקרבי בעזרת *טיעונים* ובלי התלהמות שמציגה אותך באור בהמי ומגוחך (נסה להיפטר גם מכל הפיקחון, ראיית האמת, גילוי האור ושאר שטויות שמציגות אותך , ואת שאר האחיות המשיחיות שלך בדיון זה, כלא יותר מאשר דוגמט או מחזיר בתשובה ממוצע). אם תנסה להרגע, עוד עלול להיווצר פה בטעות איזה דיון שישנע מישהו סעות בהן אתה מחזיק (אתה יודע, הדבר הזה בו אנשים מדברים אחד עם השני בנימוס. מן מנהג כזה של הקשבה ונסיון לתת תשובות לעניין, גם כשלא מסכימים. מנהג מוזר בו מעלים טיעונים וטיעוני נגד ומי יודע אולי מצליחים לשכנע מישהו במשהו). אל תחשוש, זה לא נורא כמו שזה נשמע. רטוריקה סבירה 2: מהי תגובה לא קשורה? נבדוק את: "אז תתחכמי ותתפתלי כמה שתרצי. עדיין גברים מתים בשליחות המדינה, ונשים צעירות מבלות שנתיים בקריה". שים לב שבתגובתה של ברקת היא מציינת במפורש שידוע לכל ש"חיילות לא משרתות בחזית". התגובה שלך מעלה טיעונים במקום ברקת (איש קש קוראים לזה פה), כאילו היא אומרת (תוך כדי התפתלות) שנשים כן משרתות בחזית. להד"ם. למה זה קשור? מתברר שדווקא התגובה שלך לא קשורה לכלום. קרא שוב וכתוב משהו קצת יותר מנומס וענייני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שישנע מישהו סעות" = "שישכנע מישהו בדעות" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובות האחרונות רק מעידות עד כמה כולם לא קולטים את גודל הביזיון. ארבע מתוך עשר נשים - רק 10% פחות מחצי - *מראש* לא מתגייסות בכלל לצה"ל. אומר זאת שוב, למען הסר ספק. ארבע מתוך עשר נשים - רק 10% פחות מחצי - *מראש* לא מתגייסות בכלל לצה"ל. והן לא דתיות, ברובן, ודאי שלא חרדיות (ואם הן דתיות, סביר להניח שהן עושות שירות לאומי במקום צה"ל. לא יודע איך זה משתלב ב-40%). אני מנחש - אבל לא יודע - שהמספר הזה לא כולל כאלה שמחליטות לפרוש מהשירות אחרי שכבר התחילו לשרת. אז למה שיהיו עריקות בכלל? לרצוח את בן הזוג אם אפשר להגיע לתוצאה דומה בלי להסתבך ובסיוע מלא של רשויות החוק? למה להיות עריקה אם אפשר להצהיר שאת דתיה? מתוך דו"ח 2001 של שדולת הנשים: "מספרן של הנשים שאינן מגוייסות לצה"ל מטעמי דת נמצא בעלייה. בשנת 1996 שיעורן עמד על 23.8 אחוז לעומת שנת 2001, אשר בה 27 אחוז קיבלו את הפטור מטעמים אלו. לדעת מבקר המדינה מינהל הגיוס לא פועל באופן מספק כדי למגר את תופעת ההצהרות הכוזבות מצד המועמדות חשירות בצה"ל." סה"כ הפטורים לנשים עלה מ-38% ל-39% בין 1996 ל-1998. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמט לי חצי משפט שם: צ"ל - זה קצת כמו השאלה מדוע יש פחות נשים הרוצחות גברים מאשר להיפך. למה לרצוח את בן הזוג וגו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיל, התגובות האחרונות לא מעידות שכולם לא קולטים את "גודל הבזיון". צא מהפוזה של רואה האור המסתובב בין עיוורים. מאיפה אתה יודע מה אנשים קולטים ומה אנשים לא קולטים? מאיפה אתה יודע אם אנשים מודעים למספרים או לא? שאלת אותם? ניסית לברר מה הם חושבים ומה דעותיהם? אולי אנשים פה בעד גיוס נשים לתפקידים קרביים? בדקת? שאלת? ביררת? לא היה פה בכלל דיון על האם יש לגייס נשים או לא לגייס נשים ובטח שאף אחד לא טען שנשים וגברים משרתים באותו האופן ולאורך אותו הזמן. אתה והמפוקחים האחרים, משולים לאדם שפורץ לחדר ברעש וצלצולים ומטיף בהתלה(ב/מ)ות לכולם שיש גרביטציה בחוץ. תן למישהו את האפשרות להגיד שאין גרביטציה בחוץ וגם אז הויכוח שלך הוא איתו ולא עם "כלל קוראי האייל הקורא". ה"גיל נגד העולם" הזה מציג אותך באור קצת פרנואידי. קיצקץ, עם מי אתה מתוכח ועל מה בדיוק? אם אתה מנסה לטעון שיש להשוות את תנאי השירות בין גברים לבין נשים ולהפסיק את האפליה המגדרית בצה"ל, אז פשוט תגיד את זה בפשטות ותציג נתונים (זה נטען באייל כבר מזמן על ידי ועל ידי אנשים אחרים, וגם אני לא הבאתי איזו בשורה חדשה שלא ידועה לאף אחד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ב"גיוס לתפקידים קרביים" אתה מתכוון ל"גיוס בכפייה לתפקידים קרביים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון עפ"י דעתי האישית שלא מיצגת אף אחד חוץ מאת הח"מ? לחלוטין ויפה עשור אחד קודם. אם היה פה מנוע חיפוש שבאמת עובד1, הייתי מוסיף לך קישורון לאיזה דיון או שניים בנושא. 1 ;-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והאם אתה מבין שזה שאתה בעד לא יגרום לזה לקרות? אני מוכן, למשל, להתערב איתך על מכוניתי - כל רכושי - שזה לעולם לא יקרה. וגם אתה יודע שזה לא יקרה. אז למה לדבר על דברים סתם? מי יעביר חוק כזה, שכופה על בנות לשרת בחזית הקרב? מי, במיליון השנים הקרובות, יצביע בעד חוק כזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ולהתלהם זה מה שיפתור את הבעיה? מה *אתה* מציע לעשות? אם אין לך הצעה קונקרטית ואתה ממש לא מאמין שבאמת ניתן לעשות משהו, אז מעבר ללדון ולדבר על זה (רצוי בלי ברקים ורעמים), נשארות מספר אלטרנטיבות לאדם סביר: 1) למצוא משהו אחר להתעסק בו. 2) להתפשר, זמנית, ולנסות לשכנע אנשים ברעיונות מתונים יותר (רומא לא נבנ...). 3) לעבור ניתוח לשינוי מין ולהתגייס לגולני. ______ שוב, כמעט מאחר לאוניברסיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה נא את הצעתי לגבי חיל המודיעין, אי שם בשירשורים. בהצלחה באוניברסיטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 189620 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה יודע מי ימנע את העברת החוק הזה? לא הנשים, שיצביעו, ברובן, בעדו. גם לא השמאל הרופס והכנוע. מי שיתנגד בקולות ובצלצולים הם הדתיים והחרדים, המתנחלים (בגלל החפיפה עם הקבוצות הקודמות) והמאצ'ואים שחס וחלילה שידחפו להם איזו נקבה לאמצע האקשן. לא ברור לי מול מי אתה מתלונן כשאתה בא בתלונות לאביב או לברקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מדובר בנשים יהודיות בלבד? מה לגבי גברים? איזה אחוז לא מתגייס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בגמילה ואתה הורס לי את זה עם שאלותיך הענייניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שירתתי בחוות השומר. שזה בסיס טירונות של חיילי מקא"ם, מה שקרוי בלשון העם נערי רפול. במקרה, שירתו שם במפקדה כמה חג"מניקיות, כלומר חיילות גיוס מיוחד. ככלל. חיילות חג"ם הן ברמה הרבה יותר גבוהה מחיילי מקא"ם. בנים ברמה של חיילות חג"ם מתגייסים גיוס רגיל (והולכים לגולני). בנות ברמה של רפולניקים עם רמה נמוכה לא מגויסות כלל. עוד דוגמא. מישהי שלמדה איתי בתיכון, היתה מקרה ת"ש מעניין. אמא שלה נפטרה. אבא שלה אמנם מכיר בה (ההורים שלה גרושים) אבל לא תומך בה כלכלית. עקב כך צריך להכיר בה כחיילת בודדת. צה"ל לא כל כך רצה לעשות את זה. למה זה עולה הרבה כסף. בדיקת שיקולי עלות מול תועלת לצבא + מוטיבציה (לא בשמיים, יש לציין) להתגייס, הביאו לזה שהצבא החליט לא לגייס אותה. חייל זכר היו מגייסים גם אם הוא לא רוצה, גם אם הוא יצטרך להיות מוגדר כחייל בודד. כל האמור לעיל לא בא לתת תחמושת למר גיל רונן. אם אתה רוצה, אתה יכול לראות בזה עוד סממן לאפליה. ואגב. שמת לב לסתירה - מצד אחד אתה יוצא נגד בנות בקורס טיס, מצד שני מתלונן על למה אין בנות בקרבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא באמת מתלונן שאין בנות בקרבי. אני רק אומר משהו בנוסח "אוקיי, דיברתם הרבה. עכשיו בואו נראה אתכן מעמידות אוגדה נשית שלמה שתיקח על עצמה את רצועת עזה - מארבים, סיורים, מחסומים, הכל. אם באמת הייתן רוצות - הייתן יכולות לעשות את זה. אם אתן לא הולכות על זה, אלא רק על יחידות קטנות שמשרתות בגבולות שלום וככה - ואם אתן בסך הכל רוצות להעביר איזה מסר סימלי, שגם בנות יכולות להיות קרביות, אז המסר עבר והוא לא מצדיק את המשך ההשקעה הצה"לית בניסוי הזה." אני גם אישית הייתי רוצה לראות את המדיה מחדשת את פולחן הגיבורים הלוחמים, ונוטשת את פולחן הגיבורות הפמיניסטיות, שזה כרגע הקטע שלה. אני רוצה שכולנו נדע בעל פה את שמות הנופלים והקורבנות שלנו במלחמה האמיתית, שכולנו נדע בדיוק כמה חיילים נהרגו בכל שנה כי מפמפמים לנו את זה כל יומיים, ולא שנדע כמו היום בדיוק כמה נשים נרצחו על ידי בני הזוג השיכורים שלהן. הנה, עובדה, אני חשבתי שמספר החיילים ההרוגים בשנה הוא איזה מאתיים, ומתברר שהוא פחות ממאה. כמה נשים נרצחו בפיגועים בשנה שעברה, אני לא יודע. אבל כמה נשים נרצחות בשנה - את זה כולם יודעים, בדיוק מוחלט. אני רוצה שב-ynet יהיה מדור 'יזכור' קבוע שבו חברים מספקים על הנופלים, ואני רוצה שלכל אחד ואחת מהם יהיה מקופ של כבוד, מיני-אתר ב-ynet, שבו אנשים באים וחולקים להם כבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אביתר בנאי כתב פעם? כלום לא עצוב, הכל כרגיל... נשים נרצחות, אנשים מתים והשמחה שלך היא שסוף סוף היתה כתבה אובייקטיבית שמציגה אותן כאשמות ולא כקורבנות. אתה ממש רוצה שכולם יחיו חיים תמידיים של שכול ועצב, נכון? וחוץ מזה, יש אתר "יזכור" שעושה בדיוק את מה שאתה רוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה עוד כתבה אובייקטיבית שנראית כאילו הוכתבה מילה במילה על ידי עורך הדין של המתלוננת. פעם היו מביאים לפחות תגובה של האיש שכתבו עליו. אבל "המחתרת" הצליחה איכשהו "להשחיל" כתבה שלמה ששופטת איש שטרם הורשע בדין, ואפילו לא לוקחים תגובה. אני לא כל כך מבין מי עורך את האתר הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה היתה כתבה אובייקטיבית כזאת ששימחה אותי? לא הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני למשל הייתי רוצה שיהיה מדור 'יזכור' לכל אלה שנהרגים בתאונות דרכים (הקורות לא אחת ולא שתיים, בגלל מצ'ואיותו של הנהג הישראלי). אני רוצה שיהיה מדור 'יזכור' לכל האנשים הטובים, שהחברה המצ'ואיסטית אכלה אותם. כאלה שהיו עדינים ורגישים מדי, חלק מהם התאבדו, חלק אכלו את עצמם בשקט. תתמדור מיוחד במדור זה, היה מוקדש לאלה שנפלטו בפרופיל 21, ומתו חברתית כי לא ידעו איך לאכול את הסטיגמה שהפילו עליהם בנוסף לבעיות שהיו להם קודם. מדור 'יזכור' לכל התקוות שמתו בשקט, החלומות שאנשים שחלמו אותם הם בגופם עדיין פה, נראים חיים ומתפקדים ואפילו שמחים, אבל בנפשם פנימה הם מתו. 'יזכור' לכל האנשים שהמדינה רצחה אותם בשקט. 'יזכור' גם לכל מה שמת במדינה הזאת מאז שהכוחות הפאשיסטים שבה רצחו את רבין. 'יזכור' לפגועי הנפש הרבים שהתאבדו. 'יזכור' גם לנכים שלא עמדו במאבק. 'יזכור' למפוטרים שהתאבדו או חלו, שלא על כולם מספרים בעיתון, ולכל נפגעי התכניות הכלכליות ושרירות ליבו של השלטון, אנשים שנגמרו או שהם בדרך להיגמר. 'יזכור' גם לפלשתינים שנורו לשוא. אולי זה לא בסדר הנכון, אבל אתה, גיל, וחייליך יכולים לחכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוזרה, אולי, אבל אני הייתי רוצה שאנשים לא יהרגו ולא יירצחו בשום צורה, ולא נצטרך שיהיו לנו מדורי יזכור קבועים לא לאלו ולא לאלו. מה שמפריע לי, זה שיש כאן ויתור על פתרון לבעיות (של המלחמה המתמשכת עם הפלשתינים, של האלימות הביתית). אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שמתים וימשיכו למות וזה בסדר גמור, ועכשיו רק נשאר להתווכח את מי צריך לזכור יותר או להנציח קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרמית, אני מבטיח לך שאם רק תתנו לטובים להרוג מספיק רעים, ולכבוש מהם שטח, להקטין אותם, לשבור אותם לרסיסים ולהכריח אותם להשתנות באמת, אז נגיע לשלום יציב לדורות וכמעט לא ייהרגו אנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הסכמה מוחלטת מי הם ''הטובים'' ומי הם ''הרעים'', ומכאן בעייתיות ראשונה באשר לתביעתך לאשר לבני קבוצה א להרוג ''מספיק'' בני קבוצה ב וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטובים זה הטובים והרעים זה הרעים, זה כלל בסיסי בחיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע שיש פה כאלה שמשייכים אותך לרעים. אז מה אתה אומר, לגבי הצעתך איך לנהוג ברעים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלה שמשייכים אותי לרעים עושים זאת מתוך שיעמום ופינוק. קשה לי לדמיין אותם נוקטים פעולה שיש בה סיכון כלשהו, אם אפילו לכתוב את שמם בפוסט מספר 1497 בדיון ישן באתר מספר 403,984 בדירוג אלקסה הם פוחדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסטריאוטיפ שיש לי אישית על הרעים, כולל ייחוס של שיעמום ופינוק לצד השני. גם בן לאדן מייחס למערב שיעמום ופינוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אם בין לאדן הוא בין הרעים שלך, איפה המחלוקת בינינו? חוץ מזה, בין לאדן צודק בהרבה דברים ויצורים כמוני חבים את הצלחתם - במידה שיש כזו - לאותה החולשה ממש שבין לאדן מזהה ומנצל. רק שאני רואה את החולשה ונכנס לתוך הוואקום הזה, ובין לאדן רואה את החולשה ורוצה לנצל אותה בשביל להשמיד אותכם (אותנו?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי על מחלוקת בינינו, אולי יש, לגבי הרשימה המלאה של הרעים. ומתפתח פה וידוי מעניין באמת. איך "יצור כמוך" בדיוק מגדיר את עצמו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראש השדולה למען המשפחה בישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ"ל: ראש השדולה למען השפחה בישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם האמהות של פעם היו שפחות, מה היו השפחות של פעם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שפחפחות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין לא הבנת איך השיטה של גיל עובדת? קוראים לזה לאומנות, והיא אומרת שאיפה שהאדם נמצא בו הוא הטוב, והצד השני טועה ולכן הוא הרע קודם תחשוב שדרך המחשבה שלך נכונה, אח"כ תאשים בצרות שלך את הצד השני (מי שהוא לא יהיה) ואח"כ תביא תירוצים זה מסביר טוב מאוד את השנאה למין השני, ואת השנאה והחשדנות לכל מה שהוא לא ישראלי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד, כשאתה רואה סדרה כמו 'בלוז לכחולי המדים' למשל - אתה בעד שהפושעים יצליחו, או בעד השוטרים? יש לך תמיד בעיה כזאת בזיהוי עמית מול טורף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיים הם לא סדרת טלויזיה, ואין לחיים תסריט כתוב מראש- עם גיבורים ללא חת וחטא, ופושעים זדוניים שכל מטרתם להתפס ע"י אותם גיבורים. מערכת הזע"ט שלך קולטת רק שחור או לבן? אני רואה המון גוונים של אפור- לא כל מי שאין לו אותן דיעות כמו שלך הוא נגדך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שלא. אבל מי שמחנכים את ילדיהם כך - http://www.littlegreenfootballs.com/weblog/pal-child... - הם אויבי ואין לי רחמים עליהם בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על אנשים כאלה (מכל הצדדים) אין ויכוח | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראית את כל תצוגת השקופיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ראיתי 20 תמונות של ילדים מחופשים לברוך גולדשטיין | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משתתפים במצעדים צבאיים ברחובות תל אביב, חיפה וירושלים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאבק הוא לא בין גברים חזקים לנשים, או לגברים לא-חזקים. המאבק הוא בין המחנה שלהם למחנה שלנו, ואם רק להם יהיו גברים חזקים נפסיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו נפסיד גם אם יהיו לנו *רק* "גברים חזקים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זמן שיש לנו אותך, אין סכנה כזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אני לוקח זאת כמחמאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לא מעט סרטים שבהם קל מאד להזדהות דווקא עם הפושע. הדוגמה הישראלית הראשונה שעולה לי בראש היא ''מתחת לאף''. ואל תגיד לי שזה מפני שאיבגי שמאלני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל ברגע שאיבגי מחנך את בנו להפוך לגוש בשר מדמם על תקרה של פיצריה ציונית, אולי הגיע הזמן להפסיק להזדהות איתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה? ומיתוס מצדה עליו מתחנכים חיילים, מוכר לך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגיני מצדה התאבדו ביחד עם הילדים שלהם. הם לא שלחו את הילדים שלהם להתאבד על ילדים רומיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נגיד שזה משנה משהו. אבל עדיין לא הבנתי מה אתה רוצה מאיבגי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיביים תשובה ציונית הולמת ל''פסיון'' של גיבסון. עם שחקנים שיודעים לדבר ארמית במבטא שמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את התפקיד הזה הוא החליט להשאיר לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הברירה שלך היתה בין מוות מהיר בשחיטה כשרה לבין מוות איטי על צלב לך ועבדות (ואונס) לבני משפחתך, מה היית בוחר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואת, מה היית בוחרת? הנקודה היא ששם, לא שאלו את האנשים, ובטח לא את הילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במוות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תמיד נלחצת כשמדברים אליי בלשון רבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נורא, את סקסית כשאת לחוצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עתה אין מאושרת ממני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו את פחות סקסית, את רואה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מדברים על סקסיות, הרי שמנטליות של קרבן היא בעיניי הדבר הכי פחות סקסי שיש. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |