בתשובה לאיילת בועזסון, 03/01/04 19:43
קודם כל, כל הכבוד לאיילת 188020
גיל רונן • בתשובה לאיילת בועזסון יום א', 4/1/2004, 5:11
על שהצלחת להגיב באופן כל כך מלומד בחמש הדקות שעברו מהעלאת המאמר ועד לפירסום התגובה. ועכשיו לטיעונייך:

טיעון 1: הציבור מטומטם, ימני ומרושע, והוא חושב שיעל דיין אלימה יותר מאשר צחי הנגבי.

תשובה: צודקת. הרי ברור לכולנו שהתנגדות לפינוי ימית היא אקט אלים אבל הוצאת אדם מביתו וניתוקו מילדיו ע"י הגשת תלונת כזב במשטרה הוא אקט של התגוננות לגיטימית. בכלל, כשגבר מקלל אשה זו גם אלימות (מילולית, רגשית וכו') אבל כשאשה מקללת גבר זה סתם משהו שנפלט לה, וכשהיא מכבה על הילד שלה סיגריה זה אקט חריג. וזה שלרובם הגדול של מקרי הרצח וההתעללות בילדים אחראיות אמהות, ויעל דיין בחיים לא דיברה בתקשורת נגד אמהות רוצחות ומתעללות, זה לא קשור לכלום. זו סתם מניפולציה זולה של סטטיסטיקה.

טיעון 2: סימון דה בובואר, קרול גיליגן ו"רבות אחרות" קבעו כי נשים הפכו למשניות וזניחות בקביעה ובעיצוב דעת קהל.

תשובה: משניות וזניחות בעולם בכלל - ובישראל בפרט, שכחת לציין. למשל - כאשר אמא של יוסק'ה גרוף דרשה מיצחק רבין לשחרר את בנה, גם במחיר של עיסקת שבויים שתשבור את כושר ההרתעה של ישראל, הוא זרק אותה מכל המדרגות כי היא "בסך הכל אשה שרמוטה" (כפי שצוטט רבין מאוחר יותר ע"י איתן הבר). וכאשר קם פה ארגון שנקרא "ארבע אמהות" ודרש לסגת מלבנון ולהחזיר את "הילדים" הביתה לאמא, התקשורת לא נתנה לארגון הזה במה והיוזמה שלו גוועה (איך כתב יגאל סרנה? "מה נשים מבינות במלחמה? שיאפו עוגות לחיילים וישתקו!").

טיעון 3: גיל רונן כותב טור "אישי" מתוך פחד מפני ערעור הסטטוס קוו והיסודות הישראליים המודרניים. פחד זה "אינו רציונלי"... "המשעא"ז... שיגע אותך".

תשובה: את צודקת, אני משוגע עם תעודות. יש לך את התעודות האלה, אגב? אולי כדאי שתעלי אותן לרשת ותחסלי בכך את טיעוני באופן סופי. אם לא, אולי עדיף להתייחס לטיעונים ולא לבעיותי האישיות כפי שאת מאבחנת אותן. ואם כבר לאבחן - עדיף ישירות, ולא ברמיזות. תודה.

טיעון 4: המחזה "ליזיסטרטה" מראה שכדי להמשיך ולהתקיים כחברה, יש צורך בשיתוף פעולה בין גברים לנשים והחלטה להפסיק את ההרג ואת קידוש האלימות והדומיננטיות.

תשובה: אני בעד להפסיק את ההרג. אני לא בעד החלפת ה"הפטריארכיה" ב"מטריארכיה" והחלפת דומיננטיות גברית בדומיננטיות נשית, בדרכי עורמה מניפולטיביות. אני נורא לא אוהב את זה שכל בחורה שאני בא איתה במגע - בעבודה, בצבא, בבית, במכונית, באינטרנט, בכל מקום כמעט - יכולה להכניס אותי למאסר בגלל שיש לה, כאשה, מאפיה במשטרה. אני לא מעריך את זה בכלל וזה אפילו מעצבן אותי ומעורר אצלי דחף בלתי נשלט לכתוב מאמרים באינטרנט.

טיעון 5: "אז איך, למען השם, נכנעו כל אותם יצורים צמאי דם לסינור של אמא ולסיר הבשר?"

שאלה מצויינת, שהרבה אנשים (כולל הרבה נשים) שואלים את עצמם. כנראה שאפשר להיות אחלה גברים בהרבה מובנים ועדיין להיות לפלפים וילדים של אמא במישור עמוק יותר. הגברים זקוקים לרועה רוחני כמוני, שיסביר להם איך אתן עובדות עליהם, יעורר אותם להתנער מעריצותכן וידריך אותם בתהליך שחרור אשכיהם מלפיתתן של 2000 שנות גלות.

(המשך יבוא)
קודם כל, כל הכבוד לאיילת 188073
טל כהן • בתשובה לגיל רונן יום א', 4/1/2004, 11:10
לגבי האד-הומינם בפתח דבריך -- איילת היא חברת מערכת ''האייל'' וראתה את המאמר הרבה לפני פרסומו.
זה אד הומינם? זה בקושי אד הומינוש. 188080
גיל רונן • בתשובה לטל כהן יום א', 4/1/2004, 11:40
זה אד הומינם יותר מוצלח:
וזה:
וזה:
...והכל בגלל זה:
מאמר קטן שסיפק לביבי נתניהו קול בודד וקריטי של תמיכה בתוך הקקופוניה הפמיניסטית המתוזמרת של קמפיין כנפו.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות