|
||||
|
||||
שירתתי בחוות השומר. שזה בסיס טירונות של חיילי מקא"ם, מה שקרוי בלשון העם נערי רפול. במקרה, שירתו שם במפקדה כמה חג"מניקיות, כלומר חיילות גיוס מיוחד. ככלל. חיילות חג"ם הן ברמה הרבה יותר גבוהה מחיילי מקא"ם. בנים ברמה של חיילות חג"ם מתגייסים גיוס רגיל (והולכים לגולני). בנות ברמה של רפולניקים עם רמה נמוכה לא מגויסות כלל. עוד דוגמא. מישהי שלמדה איתי בתיכון, היתה מקרה ת"ש מעניין. אמא שלה נפטרה. אבא שלה אמנם מכיר בה (ההורים שלה גרושים) אבל לא תומך בה כלכלית. עקב כך צריך להכיר בה כחיילת בודדת. צה"ל לא כל כך רצה לעשות את זה. למה זה עולה הרבה כסף. בדיקת שיקולי עלות מול תועלת לצבא + מוטיבציה (לא בשמיים, יש לציין) להתגייס, הביאו לזה שהצבא החליט לא לגייס אותה. חייל זכר היו מגייסים גם אם הוא לא רוצה, גם אם הוא יצטרך להיות מוגדר כחייל בודד. כל האמור לעיל לא בא לתת תחמושת למר גיל רונן. אם אתה רוצה, אתה יכול לראות בזה עוד סממן לאפליה. ואגב. שמת לב לסתירה - מצד אחד אתה יוצא נגד בנות בקורס טיס, מצד שני מתלונן על למה אין בנות בקרבי. |
|
||||
|
||||
אני לא באמת מתלונן שאין בנות בקרבי. אני רק אומר משהו בנוסח "אוקיי, דיברתם הרבה. עכשיו בואו נראה אתכן מעמידות אוגדה נשית שלמה שתיקח על עצמה את רצועת עזה - מארבים, סיורים, מחסומים, הכל. אם באמת הייתן רוצות - הייתן יכולות לעשות את זה. אם אתן לא הולכות על זה, אלא רק על יחידות קטנות שמשרתות בגבולות שלום וככה - ואם אתן בסך הכל רוצות להעביר איזה מסר סימלי, שגם בנות יכולות להיות קרביות, אז המסר עבר והוא לא מצדיק את המשך ההשקעה הצה"לית בניסוי הזה." אני גם אישית הייתי רוצה לראות את המדיה מחדשת את פולחן הגיבורים הלוחמים, ונוטשת את פולחן הגיבורות הפמיניסטיות, שזה כרגע הקטע שלה. אני רוצה שכולנו נדע בעל פה את שמות הנופלים והקורבנות שלנו במלחמה האמיתית, שכולנו נדע בדיוק כמה חיילים נהרגו בכל שנה כי מפמפמים לנו את זה כל יומיים, ולא שנדע כמו היום בדיוק כמה נשים נרצחו על ידי בני הזוג השיכורים שלהן. הנה, עובדה, אני חשבתי שמספר החיילים ההרוגים בשנה הוא איזה מאתיים, ומתברר שהוא פחות ממאה. כמה נשים נרצחו בפיגועים בשנה שעברה, אני לא יודע. אבל כמה נשים נרצחות בשנה - את זה כולם יודעים, בדיוק מוחלט. אני רוצה שב-ynet יהיה מדור 'יזכור' קבוע שבו חברים מספקים על הנופלים, ואני רוצה שלכל אחד ואחת מהם יהיה מקופ של כבוד, מיני-אתר ב-ynet, שבו אנשים באים וחולקים להם כבוד. |
|
||||
|
||||
איך אביתר בנאי כתב פעם? כלום לא עצוב, הכל כרגיל... נשים נרצחות, אנשים מתים והשמחה שלך היא שסוף סוף היתה כתבה אובייקטיבית שמציגה אותן כאשמות ולא כקורבנות. אתה ממש רוצה שכולם יחיו חיים תמידיים של שכול ועצב, נכון? וחוץ מזה, יש אתר "יזכור" שעושה בדיוק את מה שאתה רוצה. |
|
||||
|
||||
הנה עוד כתבה אובייקטיבית שנראית כאילו הוכתבה מילה במילה על ידי עורך הדין של המתלוננת. פעם היו מביאים לפחות תגובה של האיש שכתבו עליו. אבל "המחתרת" הצליחה איכשהו "להשחיל" כתבה שלמה ששופטת איש שטרם הורשע בדין, ואפילו לא לוקחים תגובה. אני לא כל כך מבין מי עורך את האתר הזה. |
|
||||
|
||||
איפה היתה כתבה אובייקטיבית כזאת ששימחה אותי? לא הבנתי. |
|
||||
|
||||
אני למשל הייתי רוצה שיהיה מדור 'יזכור' לכל אלה שנהרגים בתאונות דרכים (הקורות לא אחת ולא שתיים, בגלל מצ'ואיותו של הנהג הישראלי). אני רוצה שיהיה מדור 'יזכור' לכל האנשים הטובים, שהחברה המצ'ואיסטית אכלה אותם. כאלה שהיו עדינים ורגישים מדי, חלק מהם התאבדו, חלק אכלו את עצמם בשקט. תתמדור מיוחד במדור זה, היה מוקדש לאלה שנפלטו בפרופיל 21, ומתו חברתית כי לא ידעו איך לאכול את הסטיגמה שהפילו עליהם בנוסף לבעיות שהיו להם קודם. מדור 'יזכור' לכל התקוות שמתו בשקט, החלומות שאנשים שחלמו אותם הם בגופם עדיין פה, נראים חיים ומתפקדים ואפילו שמחים, אבל בנפשם פנימה הם מתו. 'יזכור' לכל האנשים שהמדינה רצחה אותם בשקט. 'יזכור' גם לכל מה שמת במדינה הזאת מאז שהכוחות הפאשיסטים שבה רצחו את רבין. 'יזכור' לפגועי הנפש הרבים שהתאבדו. 'יזכור' גם לנכים שלא עמדו במאבק. 'יזכור' למפוטרים שהתאבדו או חלו, שלא על כולם מספרים בעיתון, ולכל נפגעי התכניות הכלכליות ושרירות ליבו של השלטון, אנשים שנגמרו או שהם בדרך להיגמר. 'יזכור' גם לפלשתינים שנורו לשוא. אולי זה לא בסדר הנכון, אבל אתה, גיל, וחייליך יכולים לחכות. |
|
||||
|
||||
אני מוזרה, אולי, אבל אני הייתי רוצה שאנשים לא יהרגו ולא יירצחו בשום צורה, ולא נצטרך שיהיו לנו מדורי יזכור קבועים לא לאלו ולא לאלו. מה שמפריע לי, זה שיש כאן ויתור על פתרון לבעיות (של המלחמה המתמשכת עם הפלשתינים, של האלימות הביתית). אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שמתים וימשיכו למות וזה בסדר גמור, ועכשיו רק נשאר להתווכח את מי צריך לזכור יותר או להנציח קודם. |
|
||||
|
||||
כרמית, אני מבטיח לך שאם רק תתנו לטובים להרוג מספיק רעים, ולכבוש מהם שטח, להקטין אותם, לשבור אותם לרסיסים ולהכריח אותם להשתנות באמת, אז נגיע לשלום יציב לדורות וכמעט לא ייהרגו אנשים. |
|
||||
|
||||
יש הסכמה מוחלטת מי הם ''הטובים'' ומי הם ''הרעים'', ומכאן בעייתיות ראשונה באשר לתביעתך לאשר לבני קבוצה א להרוג ''מספיק'' בני קבוצה ב וכו'. |
|
||||
|
||||
הטובים זה הטובים והרעים זה הרעים, זה כלל בסיסי בחיים. |
|
||||
|
||||
אתה יודע שיש פה כאלה שמשייכים אותך לרעים. אז מה אתה אומר, לגבי הצעתך איך לנהוג ברעים? |
|
||||
|
||||
אלה שמשייכים אותי לרעים עושים זאת מתוך שיעמום ופינוק. קשה לי לדמיין אותם נוקטים פעולה שיש בה סיכון כלשהו, אם אפילו לכתוב את שמם בפוסט מספר 1497 בדיון ישן באתר מספר 403,984 בדירוג אלקסה הם פוחדים. |
|
||||
|
||||
הסטריאוטיפ שיש לי אישית על הרעים, כולל ייחוס של שיעמום ופינוק לצד השני. גם בן לאדן מייחס למערב שיעמום ופינוק. |
|
||||
|
||||
אז אם בין לאדן הוא בין הרעים שלך, איפה המחלוקת בינינו? חוץ מזה, בין לאדן צודק בהרבה דברים ויצורים כמוני חבים את הצלחתם - במידה שיש כזו - לאותה החולשה ממש שבין לאדן מזהה ומנצל. רק שאני רואה את החולשה ונכנס לתוך הוואקום הזה, ובין לאדן רואה את החולשה ורוצה לנצל אותה בשביל להשמיד אותכם (אותנו?). |
|
||||
|
||||
לא דיברתי על מחלוקת בינינו, אולי יש, לגבי הרשימה המלאה של הרעים. ומתפתח פה וידוי מעניין באמת. איך "יצור כמוך" בדיוק מגדיר את עצמו? |
|
||||
|
||||
ראש השדולה למען המשפחה בישראל. |
|
||||
|
||||
צ"ל: ראש השדולה למען השפחה בישראל. |
|
||||
|
||||
אם האמהות של פעם היו שפחות, מה היו השפחות של פעם? |
|
||||
|
||||
שפחפחות? |
|
||||
|
||||
עדיין לא הבנת איך השיטה של גיל עובדת? קוראים לזה לאומנות, והיא אומרת שאיפה שהאדם נמצא בו הוא הטוב, והצד השני טועה ולכן הוא הרע קודם תחשוב שדרך המחשבה שלך נכונה, אח"כ תאשים בצרות שלך את הצד השני (מי שהוא לא יהיה) ואח"כ תביא תירוצים זה מסביר טוב מאוד את השנאה למין השני, ואת השנאה והחשדנות לכל מה שהוא לא ישראלי |
|
||||
|
||||
תגיד, כשאתה רואה סדרה כמו 'בלוז לכחולי המדים' למשל - אתה בעד שהפושעים יצליחו, או בעד השוטרים? יש לך תמיד בעיה כזאת בזיהוי עמית מול טורף? |
|
||||
|
||||
החיים הם לא סדרת טלויזיה, ואין לחיים תסריט כתוב מראש- עם גיבורים ללא חת וחטא, ופושעים זדוניים שכל מטרתם להתפס ע"י אותם גיבורים. מערכת הזע"ט שלך קולטת רק שחור או לבן? אני רואה המון גוונים של אפור- לא כל מי שאין לו אותן דיעות כמו שלך הוא נגדך |
|
||||
|
||||
ברור שלא. אבל מי שמחנכים את ילדיהם כך - http://www.littlegreenfootballs.com/weblog/pal-child... - הם אויבי ואין לי רחמים עליהם בכלל. |
|
||||
|
||||
על אנשים כאלה (מכל הצדדים) אין ויכוח |
|
||||
|
||||
ראית את כל תצוגת השקופיות? |
|
||||
|
||||
אני ראיתי 20 תמונות של ילדים מחופשים לברוך גולדשטיין |
|
||||
|
||||
משתתפים במצעדים צבאיים ברחובות תל אביב, חיפה וירושלים? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
המאבק הוא לא בין גברים חזקים לנשים, או לגברים לא-חזקים. המאבק הוא בין המחנה שלהם למחנה שלנו, ואם רק להם יהיו גברים חזקים נפסיד. |
|
||||
|
||||
אנחנו נפסיד גם אם יהיו לנו *רק* "גברים חזקים". |
|
||||
|
||||
כל זמן שיש לנו אותך, אין סכנה כזאת. |
|
||||
|
||||
תודה, אני לוקח זאת כמחמאה. |
|
||||
|
||||
יש לא מעט סרטים שבהם קל מאד להזדהות דווקא עם הפושע. הדוגמה הישראלית הראשונה שעולה לי בראש היא ''מתחת לאף''. ואל תגיד לי שזה מפני שאיבגי שמאלני. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל ברגע שאיבגי מחנך את בנו להפוך לגוש בשר מדמם על תקרה של פיצריה ציונית, אולי הגיע הזמן להפסיק להזדהות איתו. |
|
||||
|
||||
מה? ומיתוס מצדה עליו מתחנכים חיילים, מוכר לך? |
|
||||
|
||||
מגיני מצדה התאבדו ביחד עם הילדים שלהם. הם לא שלחו את הילדים שלהם להתאבד על ילדים רומיים. |
|
||||
|
||||
נגיד שזה משנה משהו. אבל עדיין לא הבנתי מה אתה רוצה מאיבגי. |
|
||||
|
||||
שיביים תשובה ציונית הולמת ל''פסיון'' של גיבסון. עם שחקנים שיודעים לדבר ארמית במבטא שמי. |
|
||||
|
||||
את התפקיד הזה הוא החליט להשאיר לך. |
|
||||
|
||||
אם הברירה שלך היתה בין מוות מהיר בשחיטה כשרה לבין מוות איטי על צלב לך ועבדות (ואונס) לבני משפחתך, מה היית בוחר? |
|
||||
|
||||
ואת, מה היית בוחרת? הנקודה היא ששם, לא שאלו את האנשים, ובטח לא את הילדים. |
|
||||
|
||||
במוות. |
|
||||
|
||||
אני תמיד נלחצת כשמדברים אליי בלשון רבים. |
|
||||
|
||||
לא נורא, את סקסית כשאת לחוצה. |
|
||||
|
||||
עתה אין מאושרת ממני. |
|
||||
|
||||
עכשיו את פחות סקסית, את רואה? |
|
||||
|
||||
אם כבר מדברים על סקסיות, הרי שמנטליות של קרבן היא בעיניי הדבר הכי פחות סקסי שיש. |
|
||||
|
||||
אולי לא סקסי אבל עוזר בחיים. קל לך להתנער ממנטליות הקורבן כאשר לטובתך פועלת מכונת תעמולה משומנת שמציגה את בנות מגדרך כקורבנות תמידיות שכל חייהן רק דם ודמע... (סליחה, אני צריך לנגב את דמעת האמפתיה שנקוותה בעיני השמאלית... אוקיי). כתבת תגובת מחאה ל-ynet בעקבות המאמר ההוא, לרגל יום האשה הבינלאומי? |
|
||||
|
||||
קודם כל הבהרה. אני לא קרבן, מעולם לא הייתי קרבן ולעולם גם לא אהיה. גם אם חיי היו רצופים דם ודמע (ועד עכשיו הם היו) - זה עדיין לא הופך אותי ולעולם לא יהפוך אותי לקרבן. שנית, קראתי את המשפט השני שלך פעם ופעמיים ולא הבנתי את ההגיון העומד מאחוריו. אם מכונת תעמולה מציגה את בנות המגדר כקורבן תמידי, למה קל להן להתנער ממנטליות הקרבן? לא להיפך? ועל איזה מאמר אנחנו מדברים בדיוק? אני לא חובבת גדולה של ynet. והא לך ממחטה. גם גברים בוכים מלחיצים אותי, אז הרשה לי לחזור לפוזת הסקסיות הבלתי נלאית. |
|
||||
|
||||
כוונתי שקל לך, ברמה הפרטית שלך, לומר "אני לא קורבן", כאשר יש מכונת תעמולה שלמה שדואגת *כן* להציג אותך כקורבן ולהשיג עבורך זכויות שונות. כך את נהנית משני העולמות: גם מקבלת זכויות יתר, וגם טוענת שאת לא בפוזה של קורבן. המאמר שאני מדבר עליו הוא זה - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2883204,00.h... - אבל ראי הוזהרת, את תבכי. מיד אחרי שתגמרי לקרוא אותו, אני מציע לחזור למציאות עם המאמר הזה - http://www.nfc.co.il/archive/003-D-5268-00.html?tag=... - "זמן לסיים את הפליית הגברים במזונות" ע"י עו"ד יעל גיל, שפורסם ב-nfc. |
|
||||
|
||||
ואני אמורה עכשיו להתחיל להתווכח על מה שהשיגה עבורי אותה מכונת תעמולה לכאורה? ולהשוות מי מקופח יותר, אתה או אני? זה לא יקרה. אני מודעת לעובדה שיש בעולם הרבה מקופחים, מסכנים וכאלו שלא מקבלים זכויות שוות. אני לא מתיימרת להילחם עבור כולם, וגם לא רוצה לעשות את זה. אין לי פנאי ואין לי חשק. אם מדובר בזכויות שלי, אני אעשה את המלחמה על בסיס עקרוני ונושאי, ולא על ידי בדיקה מי מסכן פחות ממני אבל מקבל יותר. אבל זאת רק אני. מנטליות של קרבן, לדעתי ומנסיוני, לא קשורה למה יש או אין. היא הלך רוח. וכך, בחורה אחרת תרגיש מקופחת גם אם מכונת התעמולה שלך תשליט כאן פמינוקרטיה. וכך, מכריי מבית שאן ימשיכו להרגיש "אפליה נגד המזרחים" גם בעוד חמישים שנה, בלי קשר להתפתחויות חברתיות. וכך, מזכירת השיווק שעובדת קומה מתחתיי תמשיך להתלונן השכם והערב על "אפליה נגד המזכירות", גם אחרי ששפצרו לה את הסכם העבודה כך שהוא מקביל לזה של מנהל בדרג ביניים. זה *לא* קל להגיד "אני לא קרבן". אני מודה ומתוודה שאין לי הרבה מושג לגבי מצב המזונות בישראל. עוד לא התחתנתי, אז לחשוב על גירושים? אם אתה מאמין במאבקך, הרי שאני מאחלת לך הצלחה מעומק לבי. |
|
||||
|
||||
שהטובים ילבשו לבן,והרעים שחור.זה בשביל שלא יתבלבלו,וידעו את מי להרוג. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |