 |
|
 |
||
|
||||
 |
לאחרונה זכה בפרס נובל חוקר והוגה דעות ממוצא ישראלי, על מחקרו בתחום הכלכלה שקבע שישנה חוסר רציונאליות ברור ביכולת הסקת המסקנות וקבלת החלטות של בני אדם בהתמודדות עם נושאים כלכליים בעלי אופי דומה, ואף זהה. ואני מרשה לעצמי לקבוע בלי מחקר, כי אם היינו מסוגלים ליצור בתנאי מעבדה מצב ותנאים זהים לחלוטין לאלה שהיו בסוף האלף הראשון באירופה ובמזה"ת, ההסתברות שהיו יוצא מסע הצלב הראשון לדרכו היא 50% לכל היותר! הרציונאליות והעיקביות בתהליכי החשיבה החברתיים פוליטיים והכלכלים של בני אדם אינה מובנית, מאופיינת במקריות ובחוסר וודאות. אשר על כן לכל האנלוגיות ההסטוריות הספרותיות, יפות ככל שיהיו, ישנה הסתברות של 50% בלבד, לחזור על עצמן! יכולים לכן המוסלמים לחלום ולקוות, ויכולים היהודים לחשוש ופחד ולהזהיר ככל העולה על רוחם, אין זה מעלה ואין זה מוריד. לא כל שכן, כאשר מדובר בתקופה שונה במשתנים אחרים, ותנאים חדשים לחלוטין. התנאי הוודאי היחיד הוא שאנחנו כאן ועכשיו, ואם יש בידינו פרספקטיבה מספיק רחבה להתבונן בתהליכים ולהבין אותם, הסכוי שנסיק מסקנות ונפעל באופן שישפיע נכון על העתיד הוא לא יותר מ-50%! אם נשכיל להעמיד מנהיגות אמיתית קרי: שתגבש לנו אסטרטגיה מוסכמת וברורה, שתפעל בנחישות בעקביות וברציפות שיטתית, יהיה לנו סיכוי טוב יותר להיות דומיננטים ומשפיעים על התהליכים באזור לעומת קבוצות אחרות ויריבות. ובעיקר אם הקבוצות האחרות ו/או היריבות לנו, לא ישכילו לגבש לעצמן בעוד מועד, מנהיגות אסטרטגיה ונחישות מקבילות משלהן, כפי שאירע לנו ל-מ-ז-ל-נ-ו ב80 השנים הראשונות להתחדשות הציונית באזור. וכדאי שנזכור שוב, שההסתברות לכך היא בשעור של 50% לכל היותר! ורוצה אני להאמין, שאם נשכיל לבנות לעצמנו ולקיים כאן חברה פתוחה חפשית תומכת וצודקת, הסכויים שלנו יגדלו. ורוצה אני עוד להאמין, שאם גם נשכיל נחכם ונדע להפתח ולהשפיע בסביבתנו, ולהשרות ברוחנו על הקבוצות האחרות, ירבו סיכויינו עוד... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ועל כך נאמר: הא בעלתא דשכלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והדהימונו - תכופות גם החמיאו לנו - ניסחו עבורנו אנלוגיות המוצגות בכישרון רטורי, דהיינו שהתדהמה והססגוניות התאורית מסיחות את הקשב מלראות את מופרכותן על ידי עובדות זמינות ונגישות; ואת היותן חד-קוויות-להתל ברוח הפתוס, ובכובד הרצינות ההיסטורית. ההיסטוריה פוברקה תכופות, או שהובלטו קווים שוליים שלה ונאכף עוורון ביחס לקווים מהותיים. הוכנסנו לבועה על ידי מניפולציות כלפי ההכרה, מניפולציות מונעות בחלקן דווקא על ידי הוויות רומנטיות בעיקרן, שניסו באופן סיזיפי הולך וגובר, מופרך יותר ויותר, להנציח מציאות מבנה חברתי/כלכלי מסויים, בעייתי מאד באופן היסטורי, תוך הקלעות הכרחית להרמטיות ואוטיזם חבורתי הולכים וגדלים. הדרך לצאת מהבועה - אולי גם אינדיוידואליזם הכרתי, וצניעות בפני טבע הדברים. עלינו לשנן חזור ושנון: יש עולם אובייקטיבי, המציאות הינה מורכבת, אך בנוייה לתוך טבע תבונתנו האנושי ככפפה ליד, יש כווניות בהתפתחות הציויליזציה שקיצבה תלוי בנו (שכן יש גם רופפות, חבורתיות בוזזת ורגרסיה). וההולך איתה, עם כיווניות זאת, עוזר לטווח הקצר אך גם הבינוני והארוך לעצמו ולכלל, ומביא לחוסן השומר על הריקמה החברתית ועל רקמות הגוף ורוחו מכיליון (או הכפפה, או השמדה). אבל אין "הדרך" בה' הידיעה, יש רק ערנות ומאמצים נימשכים. ונאמר: I know you by deed - הדעת פורצת-הבועה נבנית מהמעשה המושכל - זה של המאמץ והאומץ ב*עשייה* - את הדבר הנכון והקולע ברגע הנכון נדע רק באמצעותם. שום מנהיג לא ייתן לנו את מה שלא יהיה לנו, דהיינו כל אומה מקבלת במצב הכרה/חברה נתון את המנהיג שלו היא ראוייה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי אך מרב רוממות הנפש ופרץ התבונה לא הצלחתי להבין? הכצלבנים נהיה? או שמא כמוסלמים רחמנא לייצלן? ואל נא תשיבני כיהודים, לאחר מאמרך המתיש... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע דווקא 50%? גם אם יש שתי אופציות, אין זה אומר שלשתיהן הסתברות זהה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם למטבע היתה מחוברת משקולת בצידו האחד, יכולת הניבוי היתה גדולה מ 50%. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הטלת מטבע מהווה אנלוגיה להכרעה/התרחשות שאינה דיכוטומיה אלא אינטראקציה בין תנאים רבים ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במודל -יכולות להיות אינטרקציות. בניבוי- את יכולה להציג שאלה כגון - האם בריה"מ תמשיך להתקיים באותו מבנה שלטוני גם ב-5 השנים הבאות אחרי 1986 ? כן או לא? 80 אחוז (מול 20 אחוז)? את יכולה לשאול שאלה דיכוטומית גם לגבי ווקטור של N ערכים - ישתנה באופן מובהק ?(שאלה/השערה דו-כיוונית) מגמת עלייה מובהקת ?(השערה חד-כיוונית) או: האם גידול הת.מ.ג השנתי בישראל בשנים 2003 - 2007 יעלה על 3 אחוז בממוצע? או, האם ב-4 השנים הבאות תהיה לפחות שנה אחת בה שיעור הצמיחה יעלה על 1.3 אחוז ? (שזה שיעור הצמיחה השנתי הממוצע במשק מאז 1973 ). או, האם ווקטור בעל 5 מימדים (וערכים) של עוצמה צבאית, או גורם משוקלל של 13 מדדי עוצמה צבאית, של מדינת הצלבנים, ישאר באותה רמה בין השנים 1154-1164 או ישתנה באופן מובהק (השערה דו-כיוונית); או יקטן באופן מובהק (השארה חד כיוונית)? האם קיים מתאם מובהק בין 7 משתנים (שיעור ריבוי האוכלוסיה השנתי; אחוז משוער של היעלמות כספים מתקציב החימוש; שיעור שנתי של הלידות הבלתי חוקיות ביחס ללידות החוקיות - רמת הניאוף; וכד') ובין ווקטור של שני מדדים המשקפים לפי המודל את את החוסן הלאומי של מדינת הצלבנים? זוהי רגרסיה מרובה (כשהגורם המנובא - ווקטור של כמה משתנים תלויים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי נקטתי קיצור יתר שטישטש את תהייתי, לכן ארחיב מעט: 1) אין לדעתי משמעות לשאלה מה ההסתברות שארוע היסטורי מסויים *יתרחש בשנית בתנאי מעבדה* - כי אין שום דרך בה נוכל לשחזר את *כל* הגורמים המשפיעים (פשוט - לא כולם יכולים להיות ידועים). על אחת כמה וכמה - אין משמעות לקביעה "50% או פחות". (או " 73.42% או יותר" לצורך העניין). 2)בועה מציג עמדה שאינה עקבית: ראשית הוא טוען *שניתן לדעת* את כל הגורמים המעורבים בארוע היסטורי, באומרו: "ליצור בתנאי מעבדה מצב ותנאים *זהים לחלוטין* ".(כאן הייתי מצפה לניבוי של 100%). אך מייד סותר את עצמו, באומרו: "הרציונאליות והעיקביות בתהליכי החשיבה החברתיים פוליטיים והכלכלים של בני אדם אינה מובנית, מאופיינת במקריות ובחוסר וודאות. אשר על כן לכל האנלוגיות ההסטוריות הספרותיות, יפות ככל שיהיו, ישנה הסתברות של 50% בלבד, לחזור על עצמן!", כלומר - בועה מאמין *שלא ניתן* לשחזר "מצב ותנאים זהים לחלוטין" (אלא אם לשיטתו "תהליכי החשיבה החברתיים פוליטיים והכלכלים של בני אדם" אינם חלק מה"מצב ותנאים", וזו לצערי טענה פילוסופית שמחוץ ליכולת התפיסה שלי). 3)גם אם אתעלם מהסתירה לעיל, ואניח שבועה התכוון שהסיכוי שההיסטוריה תחזור על עצמה קטן מ-100% (טענה טריוויאלית, לדעתי), לא ברור לי למה דווקא "50% או פחות" ולא, כאמור " 73.42% או יותר" או משהו דומה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכן מצב הכרה של אותם אנשים לא ניתן בעיקרון לרפליקציה זהה בנקודת זמן מאוחרת יותר t1 . (ואם לא מדובר באותה קבוצת אנשים -על אחת כמה וכמה). אותם *תהליכי* הכרה (וקוגניציה ורגש) ניתנים אולי לרפליקציה. אך לא *מצב* ההכרה הכולל עליו חלים אותם תהליכים (הנמצאים באינטרקציה איתו). לכן, ניתן ליצור רפליקציה זהה בנקודת זמן מאוחרת יותר או במקום שונה באותה נקודת זמן עבור אובייקטים דוממים, אך לא עבור בני אדם בעלי תודעה והכרה - הכוללות היסטוריה של התנסות והכרה. לכן, שיחזור גורמי מצב אינו יכול בעיקרון לכלול שיחזור מלא של מצב הכרה. מדובר איפוא בשיחזור הנסיבות ההיסטוריות, אך ללא יכולת שיחזור של מצבי ההכרה שליוו אותם בהתרחשותם. מכיוון שאין אנו יכולים גם לשחזר את מכלול הנסיבות, הרי שאנו משחזרים רק פרמטרים השייכים למשתנים הניתפסים על ידינו כמרכזיים ובעלי כושר הסבר גבוה של התופעה אותה אנו בוחנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלו, מה זה "אנחנו משחזרים רק פרמטרים וכו' וכו' וכו"' ? שיחזור ההיסטוריה בתנאי מעבדה הוא עניין *בדיוני * , אני לא התווכחתי על היכולת לשחזר (אין כזו במציאות הנוכחית !) אלא על הלוגיקה של הטיעון - אם טוענים שאפשר לשחזר *הכל* - אז הניבוי הוא של 100%, אם טוענים שאי אפשר *הכל* - אז אי אפשר סתם לזרוק שיעור כמו "50% או פחות" בלי לנמק מדוע דווקא שיעור זה. אבל, נו, הרי על שאלתי הראשונה תגובה 134165 קיבלתי קורס שיטות מחקר תגובה 134240 + מאמר בשם "סיבה למפלת הצלבנים" תגובה 134246 שכלל לא קשור לשאלתי אבל הופנה אלי... טוב, הבנתי (לקח לי יותר מידי זמן, נכון) הגיע הזמן לאמר שלום ותודה על הדגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן ניסוחי היה "אינו יכול בעיקרון" וכד'. לכן גם ההבהרה בשורה האחרונה אודות "משתנים עיקריים" במחקרים *ממשיים* במדעי החברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומתייחסת למאמר של אלי אשד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הברור לעין? מעניין... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שבועה רוצה להגיד הוא שבניגוד לצפייתך לניבוי של 100% "האקסיומה של בועה" קובעת שמאחר ותבונת האדם אינה פשוטה כתהליך כימי, אלא בלתי עקבית בעליל, הניבוי הנכון הוא רק 50% סכוי לקבלת אותה ההחלטה. מה לעשות צודק שרון במקרה זה, ה כמו הטלת מטבע: או שתתקבל אותה ,החלטה בדיוק או שתתקבל כל החלטה אחרת. ועד כאן התפל... העיקר שכל האנלוגיות אל הצלבנים ואל צלאח אדין והמוסלמים הן לכל היותר תרגיל ספרותי הסטורי, עם סכוי להתממשות של מקסימום 50%! ואין טעם אמיתי לעסוק בכך, או לחלום על חזרה הסטורית. חשוב ומועיל לעסוק בעצמנו ובשכנינו כאו עכשיו ולהבא... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תהליכים כימיים הם לא פשוטים. ___ כליל, מוחה את מחאת הכימאים לדורותיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תהליכים כימיים מורכבים ככל שיהיו, יחזרו על עצמם בדייקנות, באותם תנאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תהליכים כימיים מורכבים ככל שיהיו, יחזרו על עצמם בדייקנות, באותם תנאים *בדיוק*. כך גם תהליכים פסיכולוגיים או סוציולוגיים, אלא שכאן קשה הרבה יותר לחזור על אותם תנאים בדיוק, או אפילו להגדיר מהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכוי שתהליך פסיכולוגי יחזור על עצמו בדיוק באותם תנאי רקע הוא 50% לכל היותר! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה דווקא 50%, ולא, נניח, 2%? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסוף לא מבטיח במיוחד... תגובה 134146 תגובה 134165 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שהצלבנים ניגפו מסיבה פשוטה: הערבים ידעו אלגברה (למעשה, גילו ופיתחו אותה) והצלבנים לא. לכן, החשיבה הרווחת בקרב האליטות הערביות היתה רציונלית ומורכבת. וזו של הצלבנים - אסוסיאטיבית ושטופה דימויים רופפים ואמונות טפלות. יתכן שבאיזה פוסט מורטם של כשלי המדינה הציונית יעלו על גורם מכריע שהקרין על שורה של נושאים קובעים נוספים: פיתוח תוכנית לימודים במתימטיקה בשנות ה-70 ואחריהם שהיתה מבוססת על קונספציות מוטעות ומטעות של אסא כשר ואחרים, לפיו יש ללמד מתימטיקה כשפה מלאכותית. פותחו תוכניות בהם התלמידים ביצעו אופרציות עם זקיקים ונטיגים ומיני אובייקטים משונים, בעיקבות קונספציות הלקוחות מהמטא-תאוריה של תורת הקבוצות, במקום עם מספרים. כמובן שזו גישה מוטעית שחוללה נזק עצים: מתימטיקה מבוססת על יצוגים מרחביים ולא סמנטיים וורבליים. לכן, התדרדרה ישראל במתימטיקה ומדעים מהמקום הראשון השני בעולם בשנות ה-50 למקום ה-33 כיום במבחנים בינלאומיים. החי בישראל כיום, ניתקל, כתוצאה מכך, בצעירים בעלי חשיבה אסוסיאטיבית ושטופה אמונות הבל, אך "צודקים נורא". יותר מכך -אי הרציונליות והשרירותיות הופכות לדומיננטיות באקלים האירגוני של שורה הולכת ומתארכת של מוסדות, מפעלים ואירגונים. לכן, הן רמת הביטחון הכללית של האזרח, הן שיעור הניצחונות הטקטיים והאסטרטגיים, וההכרעות במערכות צבאיות, הן הכלכלה, והן רמת ההגינות במערכת האדמיניסטרציה הציבורית, ירדו תלולות בשורה ארוכה מאד של מדדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שותף לדאגתך לגבי התפשטות החשיבה השטופה אמונות הבל, אך אינני בטוח שהאשמה היא דווקא בשיטת לימוד המתמטיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מישהו יכול להסביר את עיקרי הגישה הזו? (ובעיקר, האם גם הדור שלי נפל קורבן לטעות ההיסטורית האיומה? כי אחרת, אולי אני בכלל גאון מתימטי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה למאמר שפורסם לפני שבועיים בהארץ http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל, איך לומדים היום שברים? כי אני מזהה אצל סטודנטים שמגיעים לאוניברסיטה פחד אדיר מהתעסקות עם שברים פשוטים, מכנה משותף וכל זה. למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הינם בעצם הפרת הסביבה הטבעית המורכבת מאובייקטים, ומלאכותיים למדי אינטואיטיבית. ומדוע? משום שגזירה או ריסוק אובייקט לחלקיו, אין זה סביר שהפרור, פריסת העוגה וכד' יפלו בדיוק על חמישית, רבע, שליש וכד' בסיטואצייה היום יומית. אלא דווקא לשברים שבמכנה שלהם לא מספר טיבעי אלא מספר לא רציונלי בנוסח פאי! כאן מדובר בתהליכים כמעט סטוקסטיים. לכן התלמיד מפחדים. תצפיתך המיקרית חשובה לאין ערוך! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנית, אני מבין מדבריך שאתה מניח כי רוב השבירות בטבע לא יהיו חלוקה שווה (כי אם זו חלוקה *שווה* לשלושה חלקים, כל חלק יהיה בדיוק שליש). שלישית, התחושה שלי היא שהבעיה היא לא בהבנת שברים פשוטים אלא בהבנת משמעותו של קו השבר כמסמן חילוק, או בעצם כמסמן יחס בין שני גדלים. אי הבנה של מצב זה, ושגיאות צמצום הבאות בעקבותיה, הם הגורם לחלק נכבד מהבעיות בהן נתקלתי אצל סטודנטים למדעי המחשב או כלכלה הלומדים מתמטיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצלחת להדהים אותי. חשבתי לתומי שאתה מדבר על סטודנטים לפילוסופיה סינית או מחול אצטקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני ראיתי לא מזמן מבחן של סטודנטית ב- Yale שמסתדרת מצויין עם שברים. למשל, בשבר (sin(x^2)/sin(x היא צמצמה את ה- sin (כמו באגדות), ונשאר לה x^2/x=x. (הטכניקה הזו חוסכת המון זמן כשצריך לגזור פונקציות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם אותי למדו לצמצם. לדוגמא: 64/16 ה 6 ניתן לצימצום ונשארנו עם התוצאה הנכונה. מה אתם אומרים? שזה נכון רק במקרה הפרטי הזה? נסו 95/19 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דורון, אני סקרן: איפה ומתי נתקלת לראשונה בתעלול הזה (תגובה 134472) ? אני נתקלתי בו בקורס של פרופסור צילג (האגדה הטכניונית) לפני כשבע שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגילי המתקדם אני כבר לא כל כך זוכר, אבל אין ספק שזה היה במסגרת לימודית כל שהיא, מה שאומר בטווח של לפני 20עד 30 שנה. אצל פרופסור צילג לא למדתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרתי בגילי המתקדם וכו' (או במילים אחרות נ.ב.): בתיכון בו למדתי (כאמור, לפני כ30 שנה) היה מורה לפיזיקה, אשר המשפט החביב עליו היה, במבטא הונגרי "זה טריק ידוע". אפליקטיבי גם לתרגיל האמור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם שמו של המורה היה קרל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי, לא. אנחנו הכרנו אותו רק בשם משפחתו, אם כי השמועה אמרה כי שמו הפרטי הארי, וכי הוא בעל תואר דוקטור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שקרוי בנצרות Victory over sin. אני מתאר לעצמי שזה נגמר באכסיומת הבכי רע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר המשך פורסם היום "לא מבינים עברית" http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... כמובן שאין קשר בין כשלון מערכת החינוך להשקעה הכספית המצומצמת יחסית1 במערכת החינוך, רק השיטות אשמות, ואפשר לקצץ עוד ועוד, ופשוט להעתיק את השיטות ממדינות שמצליחות (בהשקעה גבוהה בהרבה, שאומרת, יותר מורים לתלמיד, מורים יותר מוכשרים וכו'). --------------------------- 1 בניגוד לשקרי האוצר, כמו שמסביר מר כספי במקום אחר באותו עיתון http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי סומך כל כך על סטטיסטיקות שמביא מר כספי. יש לו מנהג קבוע לתת כל מיני נתונים מדהימים שהם תוצאה בעיקר של משחק חשבונאי מצידו. לדוגמא, הוא טען שאפשר להגדיל את המיסים בארץ ושאנחנו משלמים יחסית מעט מס למדינות אחרות, בעזרת תעלולים חשבוניים מפוקפקים. הוא גם טען שהמדינה חייבת כסף לחרדים בצורה דומה. גם במאמר זה הוא עושה משחק בנתונים כאשר הוא מפריד בין הכסף למערכת החינוך שבא ישר מכיסי האזרחים, לבין הכסף שמגיע למערכת החינוך מאוצר המדינה (והגיע לאוצר מהמיסים של האזרחים..). בשני המקרים מדובר בכסף שנכנס למערכת החינוך, כך שלא ברור לי למה להבדיל בינהם כאשר מודדים את יעילות המערכת. כספי צודק לגבי ההערה שלו בנוגע למספר הילדים, אבל מאחר ואני לא סומך על שום נתון שהוא מביא, אני עדיין חושד שגם פה יש איזשהו ''קץ''' שאני לא קולט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כספי, כמו רבים אחרים, מביא רק נתונים שתומכים בטיעון שלו. כמי שעוקב אחרי הטיעונים שלו (לא תמיד בסכמה), לא מצאתי עד היום נתונים לא מדוייקים. אולי לא הכי הגון, אבל מאד מקובל, וכספי הוא בטח לא הראשון שעושה את זה (הרי, גם האוצר עושה בדיוק אותו דבר, רק שהאוצר מוסיף חישובים מוטעים, וחצאי אמיתות). כספי לא מדבר על יעילות המערכת, אני זה שמדבר על יעילות המערכת. לכן, גם עכשיו, כספי לא משחק בנתונים, לצורך הטיעון שלו הוא מביא את הנתונים הרלוונטים. אני, לצורך הטיעון שלי, התיחסתי רק לנתון האחרון, מספר הילדים, אין כאן קץ', משכורות המורים נמוכות, יחס המורים לתלמיד קטן, אלה דברים ידועים שכל מי שנתקל במערכת החינוך הממלכתית, אם כתלמיד, אם כהורה ואם כעובד מכיר היטב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלינק השני שהצגת (http://econ.tau.ac.il/research/projects/priorities/3... ) מראה שגם ההוצאה על חינוך בישראל *לתלמיד* היא גבוהה מהמערב כאשר סופרים אותה באחוזי תוצר, וזאת למרות שההישגים בישראל נמוכים יותר. מרכז אדווה סופר את ההוצאה לתלמיד במונחי כוח קנייה. דבר שנראה טיפה לא הוגן מאחר וידוע שכוח הקנייה הממוצע של הישראלי נמוך משמעותית משל מדינות המערב (המשכורות נמוכות והמחירים גבוהים). עם זאת, גם לפי מרכז אדווה אנחנו לא רחוקים במיוחד ממדינות ה OECD. אני לא יודע מה הסיבה להישגים הנמוכים בישראל. בהחלט יכול להיות שיש לנו יותר מדי מורים שמקבלים פחות מדי כסף, או שאין תגמולים מספיקים בשביל למשוך מורים מצטיינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התבלבלת בסדר. המאמר השני הוא זה של מרכז אדווה והוא תגובה למאמר הראשון (מאוניברסיטת ת''א). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בורחים מהבעיה האמיתית. לו הבעיה הייתה מתמטית, היינו אמורים להצליח מעט יותר בתחומים אחרים, כגון הבנת הנקרא, אבל לא, ציוני התלמידים בהבנת הנקרא דומים מאוד לציוני המתמטיקה, מה שמצביע על כשל מערכתי, ולא יחודי. לדעתי, ואני מאמין שלדעת רבים, הבעיה היא אינה שיטה טכנית זו או אחרת, אלא סולם הערכים. בארצנו הקטנה אין ללימודים שום ערך. שאלו כל תלמיד בית-ספר ותראו מה ערכם של לימודים ורכישת ידע. את הדוגמא הם מקבלים, במובן, ממנהלי המדינה, ממוריהם ואחרונים חביבים מהוריהם היקרים. בגולה היה פתגם שאמר: "לאכול צריך, אבל ללמוד מוכרחים.". חבל שדווקא במדינה המתיימרת להיות "ביתו של העם היהודי", הישגינו דלים מיום ליום. האם נוכל לשרוד כך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע לא? הרי ב"אקסיומה" עסקינן... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד אנשים נלחמים בשם הדת והאמונה, אל תצפה מהם לרציונליות. מאידך, אילו היינו רציונליים, אולי בכלל גם אנחנו לא היינו נמצאים כאן! עד עכשיו לא ראיתי שכלכלה רציונלית הצליחה לפתור את בעיות העולם - לאיזו רציונליות אתה מצפה מאנשים שמחזיקים בידם את רוב העושר העולמי ואינם מוכנים לוותר עליו לטובת כל אלה המתים מרעב? לדעתי, כבר הוכח מעל לכל ספק שהאדם אינו יצור רציונלי, ומוטב לפנות לתחושה הרגשית של צדק חברתי כדי לבסס חברה הוגנת לכול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לצערך לא מנסה לתקן את העולם, לכל היותר להבינו מעט. מה טוב ומה פחות, מה רע ומה גרוע, בכלל לא מעיניני במקרה הזה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כזה דבר צדק חברתי וגם המובן שלך הוא לא צודק, למה שיקחו ממני, אדם X חרוץ ומועיל לחברה שלמד במשך הרבה שנים ומייצר בתחומו יותר מעשרות אנשים אחרים את מה שמגיע לי על ההשקעה הזאת ויתנו אותה ל מספר Y שבדרך בטוח זה יעבור אצל X , Z וH (כידוע בכל מערכת סוציאלית יש שחיתות מסויימת) וכך גורם X איבד את החשק להשקיע, מה שקורה הוא שבסופו של דבר כולם מתנהגים כמו גורם Y הלא יצרני ומועיל וכולנו נמות בעוני אחלה צדק חברתי, גם לפני שנוסה ונכשל הייתי יכול לומר לך שמבחינה רציונלית+ רגשית הוא לא כדאי ולא צודק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1882 (היציאה מהחומות ) או 1897 ( הקונגרס הציוני הראשון ) שניהם היו לפני יותר ממאה שנים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ענין של הבנת הנקרא: לכתבתי מה שאירע לפני 80 שנה אם אתה טוב בתאריכים אתה תסכים איתי ודאי שאירע לנו משהו כאן אחרי 1967 וזה הואץ משמעותית אחרי 1973. ועכשיו תעשה לעצמך חשבון... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |