בתשובה לברקת, 16/10/02 15:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אפשר לענות לך, אבל נראה לי שזה לא המקום. אפשר אולי לכתוב מאמר על המשחק הזה, או לחילופין - להסביר לך באופן פרטי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
והאם אפשר לתמצת את העיקרון מאחורי המשחק הזה במשפט-שניים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב אני אנסה. זהו משחק קלפים לארבעה שחקנים (ליתר דיוק - שני זוגות). אני אדלג עכשיו על שלב ההכרזה, ואעבור ל"משחק" (למרות שעיקר המשחק הוא ההכרזה. בגדול, זה קצת כמו "מלחמה", כלומר בכל סבוב הקלף הגדול לוקח. אלא שלהבדיל ממלחמה, יש חשיבות לסידרה של הקלף (כידוע ישנן בקלפים ארבע סדרות - שתיים אדומות: יהלום ולב, ושתים שחורות: תלתן ורומח (Spade)). בעיקרון בכל סבוב חייבים להשליך קלף מהסידרה שהשליך הראשון בסבוב, ורק אם אין מותר להשליך קלף מסידרה אחרת. הקלף הזוכה הוא הגבוה מבין הקלפים של הסידרה המשוחקת, או הסידרה השליטה, שהיא קבועה לכל היד (13 סבובים כאלה, עד שנגמרים כל הקלפים), ונקבעת במהלך ההכרזה. סה"כ הלקיחות (בין 0 ל13) בכל יד של שני בני הזוג נספרות. (למעשה סופרים רק את הלקיחות מעל 6, כלומר בין 1 ל 7, אבל זה אותו דבר). על מהלך ההכרזה בשעור מס' 2, (מותנה במספר נרשמים מינימלי), אבל רק נציין שבמהלך ההכרזה כל שחקן רואה רק את 13 הקלפים שלו, ואמור להבין מה הקלפים שבידי האחרים. ההכרזה היא מעין מכרז (ובאנגלית bid), שבו כל זוג מתחייב לקחת מספר לקיחות (כאמור בן 1 ל 7 ) כתלות בשליט המוצע. הזוג אשר הציע את ההצעה הגבוהה ביותר (במספר הלקיחות, ואם יש שוויון אז בסידרת השליט, לפי סדר עולה: תלתן, יהלום, לב, רומח וללא שליט) הוא הזוכה, ומנסה לבצע את החוזה. הזוג השני מנסה למנוע ממנו את בצוע החוזה ונקרא "מגינים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומודה על שיעור 1 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השם הרשמי של סדרת ה-Spade בעברית הוא "פיק", אבל נדמה לי שכולם משתמשים ב"עלה". בכל מקרה, זה לא "רומח", כפי שאפשר לראות מהציור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיק זה בעברית? יש קשר לצביקה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מאיפה הבאתם את "רומח", אני תמיד חשבתי ש Spade זה מהצורה דמויית את-חפירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I know that the spades are the swords of a soldier
I know that the clubs are weapons of war I know that diamonds mean money for this art But that's not the shape of my heart (sting - shape of my heart) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה שהמילים של השיר הזה עמוקות, ממש אפשר לצלול פנימה, להסתחרר מרוב עומק... וואו! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, סטינג חזק בעומק. במיוחד אני אוהב את שירו דו דו דו דה דה דה דה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבקשת לדייק - זה *דה* דו דו דו וגו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? אז זה מאבד את המשמעות. הייתי בטוח שזה שיר בסיגנון השירים של שנות השישים שהיו ממציאים ריקוד דבילי ומבקשים מאנשים לרקוד אותו כמו ה Locomotion או משהו כזה. יעני עשו עשו עשו את ריקוד הדה דה דה (שיר אחר משובח לא פחות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שוב מבקשת, במטותא - זה "דא דא דא", כמו הזרם האמנותי (ה"דה דה דה" זה בגרסת ה-12 אינץ' ברוסית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"De do do do
De da da da Is all I want to say to you De do do do De da da da Is meaningless and all that's true" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביאו את הלילה, הסרט הדוקומנטרי של מייקל אפטד, הזכור לטוב מהפרויקט 7UP, מתעד את העבודה של סטינג על האלבום חלומם של הצבים הכחולים ואת ההופעה החיה.שווה. הוא יוקרן ב-30.10 ב-08.45 בערוץ MGM ב-YES. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לחלץ את בארט סימפסון מהבור (לאחר שהאחרים כבר התיאשו). ועל כך יבורך. אכן, סטינג חזק בעומק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקלפים למעשה מייצגים את המטרות או אופני הפעולה של הפרט בתרבות האנושית - שליטה (שיכולה להיות מושגת על ידי כוח או כסף). הגיבור של השיר מגלה שליטה מלאה בקלפים (בית ראשון), ולכן בפועל אפשרויות הפעולה השונות שיידונו להלן צריכות להיות נתונות בידו. אבל מיד עם תום שתי שורות האכספוזיציה, אנו רואים שמטרות המשחק שלו הן שונות. הוא לא משחק בשביל כסף (למרות שהוא זוכה), וגם לא בשביל כבוד (שיש להניח שהוא זוכה בו בגלל המיומנות במשחק). כסף וכבוד, המייצגים הקלאסיים של עולם הצריכה המערבי נפסלים כאן כמניעי פעולה. ולכן, הבית הראשון מותיר אותנו בציפייה להמשך. מסתבר (בית שני) כי הקלפים מהווים כלי עבור המשחק לפתרון הבעיות המהותיות של חייו (וכאן למעשה גם נערך הקישור הסופי שבין הקלפים הממשיים לקלפים כמטאפורה לפונקציות אחרות). הקלפים משמשים למשחק כאמצעי להבין את עקרונות המשחק האמיתי - משחק החיים. והנה - בבית השלישי (או הפזמון) שצוטט לעיל - מתבררת לנו ההשוואה שבין הקלפים לבין המניעים והטכניקות של בני האדם - כוח, כסף (והאינטראקציות ביניהן) מהווים גורמי מפתח בתרבות האנושית. (יש להתייחס גם לרמיזה הפוליטית בבית זה, לפיה הכסף נועד לממן את מלחמות הכוח, אך לגבי השירה הפוליטית של סטינג בנפרד. הגיבור שלנו לא מעוניין ב"כלי המשחק" הללו. סימון הלב (אשר הוזכר בהודעות קודמות בהקשרו הטארוטי) מסמל בשבילו כוחות אחרים. בבית הבא מוצג שוב הרעיון המרכזי - השליטה האפשרית של הגיבור בטכניקות השונות שמאפשרות לו הקלפים (עם הרחבת המטאפורה לדימויי שליטה ברורים). ומאידך, במקום ה"לב" עומדים הזכרונות המתפוגגים. האם זהו המחיר של השימוש בטכניקות האחרות? האם אנו למדים שאין לו שליטה מלאה על הפונקציה הזו דווקא, שבה הוא מעוניין? או אולי, אחרי שנפגע מה"לב", הוא משתמש בפונקציות האחרות (כסף, כוח, שליטה) כדי לטשטש את הפגיעה? הסוד - תפקידו של הלב, והאזכור של הזכרונות, מתברר בבית הבא (לאחר הפזמון החוזר). הכוח והכסף עומדים בדרכו של הגיבור להשיג את המטרה האמיתית שלו - אהבה. בגלל התפקיד החברתי שיש לו (כתוצאה מהמיומנויות שהוצגו), הצהרות האהבה הכנות שלו (איש של מסכה אחת) נתפסות כהתחזות חלולה. את הבית האחרון (לפני הפזמון המסיים) ניתן להבין בדרכים שונות. האם זו התשובה שמקבל הגיבור מאהובת ליבו? האם היא דורשת ממנו לחזור לאמצעי ההשגה הרגילים בעולם המערבי, ומפרשת את מילותיו כמילות פחד, במקום ככנות? האם מדובר על ייאוש של הגיבור? ----- הטקסט המלא, למי ש*באמת* חייב: He deals the cards as a meditation
And those he plays never suspect He doesn't play for the money he wins He doesn't play for respect He deals the cards to find the answer The sacred geometry of chance The hidden law of a probable outcome The numbers lead a dance I know that the spades are the swords of a soldier I know that the clubs are weapons of war I know that diamonds mean money for this art But that's not the shape of my heart He may play the jack of diamonds He may lay the queen of spades He may conceal a king in his hand While the memory of it fades I know that the spades are the swords of a soldier I know that the clubs are weapons of war I know that diamonds mean money for this art But that's not the shape of my heart And if I told you that I loved you You'd maybe think there's something wrong I'm not a man of too many faces The mask I wear is one Well, those who speak know nothin' And find out to their cost Like those who curse their luck in too many places And those who fear are lost I know that the spades are the swords of a soldier I know that the clubs are weapons of war I know that diamonds mean money for this art But that's not the shape of my heart That's not the shape, the shape of my heart That's not the shape, the shape of my heart |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודגם בשיר המאלף הבא (Russians) In Europe and America, there's a growing feeling of hysteria שאף תורגם לעברית צורמנית אף אקטואלית כך (פלשתינאים):Conditioned to respond to all the threats In the rhetorical speeches of the Soviets Mr. Krushchev said we will bury you I don't subscribe to this point of view It would be such an ignorant thing to do If the Russian love their children too How can I save my little boy from Oppenheimer's deadly toy There is no monopoly of common sense On either side of the political fence We share the same biology Regardless of ideology Believe me when I say to you I hope the Russians love their children too There is no historical precedent To put words in the mouth of the president There's no such thing as a winnable war It's a lie we don't believe anymore Mr. Reagan says we will protect you I don't subscribe to this point of view Believe me when I say to you I hope the Russians love their children too We share the same biology Regardless of ideology What might save us me and you Is that the Russians love their children too בארץ ישראל ובגדה יש תחושה גוברת של היסטריה בתגובה לכל האיומים בנאומים הרטוריים של הפלסטינאים ערפאת אומר "נזרוק אתכם לים" אני לא תומך בזה, כמובן. זה יהיה מאוד לא מתוחכם אם הפלסטינים אוהבים את ילדיהם גם. איך אוכל לשמור על ילדי הקטן מהצעצוע הגרעיני המסוכן אין מונופול על הגיון בריא משני צידי המתרס הפוליטי לכולנו אותה הביולוגיה בלי תלות באידיאולוגיה האמינו למה שאומר לכם גם הפלסטינים אוהבים את ילדיהם. זה יהיה לחלוטין חדשני לשים דברים בפיו של הנשיא מלחמה מנצחת – אין דבר כזה אנחנו לא קונים יותר את השקר הזה ברק מבטיח שישמור עלינו ויגן. אני לא ממש חושב שזה ייתכן. האמינו למה שאומר לכם. אני מקווה שהפלסטינים אוהבים את ילדיהם. לכולנו אותה הביולוגיה בלי תלות באידיאולוגיה האמינו למה שאומר לכם גם הפלסטינים אוהבים את ילדיהם. ---- סטינג שומר על אקטואליותו בכל שפה ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא פוליטיקה. זה הצטעצעות, אולי התיפיפות, של אמן בעל רגש וכנות (וגם חוש מסחרי קטנטן) שחושב שמספיק לשנן חזק את המנטרה הבנלית (לצערנו) שכולנו בני אדם ושלכולנו אותו האבא (נניח אם את מאמינה) אז פתאום אנשים יטפחו על מצחם וכולם יצעקו וואלה איך לא הבנו את זה. לא. המציאות מורכבת מאבק דם יצר רע טפשות אטימות אדנות הסתגרות חוסר רצון להבין תזולת ועוד. שירים יכולים לעזור קצת אם רוצים להפיג את רגש המועקה (הזמני) אבל באיזה שלב הסי.די. נגמר ואז מכבים תרדיו ויוצאים לרחוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל טוב ויפה, אבל המילה ברק צריכה להיות מוחלפת במילה שרון ואז השיר יהיה נכון יותר.1 1 ואני לא מתכוון רק מבחינת העידכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר לפחות מגיב אחד באייל שזע עכשיו באי נוחות על מושבו - בשל ההפרה הבוטה של זכויות היוצרים - אבל ידיו קשורות. פעם רציתי לכתוב איזו הודעה (לא זוכר איזו) עם הכותרת: "I hope the Russians love their children too", אבל בגלל שהשורה הזאת לא נכנסת לכותרת1, ויתרתי על כל ההודעה. 1 טל, אולי באמת אפשר לבטל את ההגבלה על מספר התווים בכותרת, או לפחות להגדיל משמעותית את כמות התווים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל זה נאמר: Free the mouse! Xslf מנסה בכוח לדחוף לכאן דיון נוסף על זכויות יוצרים והתרבות האנושית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה יהלום למטבע, עלה לחרב וכו' פשוט מתארים את הסדרות המקוריות בקלפי הטארוט שהפכו לסדרות בימינו. סטינג לא המציא את זה. ואכן, לגביע אין צורה של לב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההקשר כאן הוא הקורלציה בין קלפי הטארוט וחפיסת המשחק הרגילה. החרבות מחליפות את העלה, המטבעות את היהלומים והמקלות את התלתן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
lookin' back of the things i've done עכשיו תתעלף.
i was tring to be someone played my part, kept you in the dark now let me show you the shape of my heart (backstreet boys-shape of my heart) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוכרים את הסדר כ:פלית. פיק-לב-יהלום-תלתן. ברידג' זה כמו וויסט בזוגות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וויסט נקרא גם מיני-ברידג'. העקרונות דומים, רק שעניין הזוגיות מוסיף הרבה מורכבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"עלית" לא יותר פשוט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. משום שפיק נפוץ יותר (בקרב קלפנים) מאשר עלה. חוץ מזה, זה לא אני המצאתי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |