בתשובה לנמרוד קפון, 07/10/02 14:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש לי בעיה עם אדם שטוען שהוא על סף רעב, ואז מספר שהוא זורק אוכל. לא מדובר פה על אלרגיה, כמו שהוצע למעלה. הוא אומר - לא טעים לו. וואלה, בעסה. בוא אני אספר סוד - בשלוש השנים שלי בצבא, אפילו פעם אחת לא מצאתי בחדר האוכל משהו שהיה טעים לי. חלק נרחב מהאוכל סבל מחריפות, שהיא דבר שאני לא יכול לסבול כלל. אז מה, רעבתי? לא. אכלתי מה שיש. וזה לא בגלל שהייתי כזה מזה רעב, סתם בגלל שאני שמן. אבל ת'אמת, לא אכפת לי אם הוא אוכל או זורק או מאכיל יונים בחוץ. לא אוכל שלי. אכפת לי שלגמרי לא מפריע לו לספר על זה למצלמות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני אכלתי אוכל צבאי שלוש שנים (וחצי), אבל פה מדובר באנשים שחיים בעוני כרוני כבר שנים רבות. ושוב - גם להם יש זכות לחוש טעם. כמו כן, אני לא חושב שלעניים בארץ צריכה להיות בטן נפוחה כמו לסומלים כדי שיחשבו "רעבים". רעב יכול להיות גם רעב לבשר, וכל מה שהם מקבלים זה סלטים ושאר ירקות. אגב, מה עם המאמר ששלחנו לך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת באמת השאלה: מהן אותן זכויות היסוד שאנחנו, כחברה, מוכנים להעניק לכל אזרח. על הזכות לא לרעוב אני חושב שכולנו מסכימים, על זכויות אחרות אני לא בטוח ומכל מקום בתיאורי העוני שמתפרסמים מדי פעם מודגש המקרר הריק ולא כל-כך המקרר שמלא בדברי אוכל "לא טעימים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותו עניין, שמעתי לפני כמה ימים ברדיו איזושהי מובטלת מתלוננת רבות על קצבת ההכנסה הזעומה שלה שלא מאפשרת קיום הוגן, וגם מודיעה בפה מלא שהיא מנויה על טלביזיה בכבלים. אני מניח שכל זמן שהעוני מוגדר באופן יחסי זאת לא אנומליה. אולי משמעותו של "קיום הוגן" בחברה שבעה יחסית כשלנו (?) כוללת בתוכה טלביזיה בכבלים וחמש ארוחות בשריות בשבוע. זה הכל סביר בעיני, מלבד המילה "עוני" שקשורה אצלי אסוציטיבית למצבי דחק אבסולוטיים, לא יחסיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבוכים שאין להם לאוכל, אבל לסיגריות כנראה יש להם, כי הם מעשנים מול המצלמה, או שיש להם קופסת סיגריות ביד, או על הספה לידם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פנחס שדה ז"ל אהב לתאר את דלות המשורר בעליית הגג כגורם יצירתי. זה היה נסבל, כל עוד היה לו קיום מינימלי של תה,לחם וגבינה,ו*טבק*. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על ילדה שנתבקשה לכתוב חבור על עוני: "פעם היתה משפחה נורא עניה. האבא היה נורא עני, והאמא היתה נורא עניה. גם הילדה שלהם היתה נורא עניה, וגם המטפלת של הילדה היתה עניה. אפילו הגנן שלהם, והנהג שלהם, והעוזרת, כולם היו נורא עניים." |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |