|
||||
|
||||
באותו עניין, שמעתי לפני כמה ימים ברדיו איזושהי מובטלת מתלוננת רבות על קצבת ההכנסה הזעומה שלה שלא מאפשרת קיום הוגן, וגם מודיעה בפה מלא שהיא מנויה על טלביזיה בכבלים. אני מניח שכל זמן שהעוני מוגדר באופן יחסי זאת לא אנומליה. אולי משמעותו של "קיום הוגן" בחברה שבעה יחסית כשלנו (?) כוללת בתוכה טלביזיה בכבלים וחמש ארוחות בשריות בשבוע. זה הכל סביר בעיני, מלבד המילה "עוני" שקשורה אצלי אסוציטיבית למצבי דחק אבסולוטיים, לא יחסיים. |
|
||||
|
||||
שבוכים שאין להם לאוכל, אבל לסיגריות כנראה יש להם, כי הם מעשנים מול המצלמה, או שיש להם קופסת סיגריות ביד, או על הספה לידם. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
פנחס שדה ז"ל אהב לתאר את דלות המשורר בעליית הגג כגורם יצירתי. זה היה נסבל, כל עוד היה לו קיום מינימלי של תה,לחם וגבינה,ו*טבק*. |
|
||||
|
||||
על ילדה שנתבקשה לכתוב חבור על עוני: "פעם היתה משפחה נורא עניה. האבא היה נורא עני, והאמא היתה נורא עניה. גם הילדה שלהם היתה נורא עניה, וגם המטפלת של הילדה היתה עניה. אפילו הגנן שלהם, והנהג שלהם, והעוזרת, כולם היו נורא עניים." |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |