בדיחה עצובה 97669
דובי קננגיסר יום ד', 9/10/2002, 21:12
זה היה היום בתיבת הדואל שלי. עצוב, ת'אמת.

סטודנטים וסטודנטיות יקרים!

ברוכים הבאים בשערינו, אתם המצטרפים עוד מעט לקהילת החוקרים, המורים והסגל המנהלי של הפקולטה למדעי החברה. ברוכים גם השבים לשנה נוספת איתנו.

עבור חלק מכם מתחיל היום המסע אל התואר הנכסף, ויש מביניכם שכבר קרבים אליו מאוד. הגם שהצטרפתם אל הקהילה האקדמית, מה שבכל זאת מפריד ביניכם לבין "התואר" זה אנחנו – העובדים האקדמיים של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשורות הבאות ברצוני להסביר מעט מדוע הננו מהווים מכשול (שלא כמו ב"אוניברסיטאות" זרות מסוימות), מה המשמעות העמוקה של הדבר ואף להצהיר על כמה מן הציפיות שלנו מכם.

אחריות גדולה ניתנה על-ידי החברה בידי הסגל האקדמי – להסמיך את הסטודנטים המתקבלים למוסדנו לקבל תואר ראשון, שני ואחר-כך גם שלישי (הסמכה שלא רק קובעת רמת שכר אלא גם אחריות על ידע). ולמרות שכל אחד מאנשי הסגל נוטל רק חלק קטן במהלך הזה, הוטלה עלינו אחריות רבה: מוטל עלינו למצוא את מי מביניכם שהם הטובים ביותר בתחום האקדמי, כדי לקדמם ולעודדם להמשיך בלימודיהם, ככל שהדרך האקדמית מאפשרת להם; להסמיך את מי שראויים לכך ולהוציאם לשוק העבודה כשהם מצוידים בהון אנושי איכותי לתועלתם האישית ולטובת החברה בישראל; אך גם למצוא את הבלתי-ראויים ולהפנותם למסגרות אחרות (לצערנו אך לטובתם). בתפקידנו זה עלינו להטיל משימות שאינן תמיד קלות, ולפעמים גם לא ברור מה טעמן: הננו בוחנים, דורשים הגשת תרגילים ומבקשים לכתוב עבודות – ובכלל, מעמידים את הסטודנטים בפני שלל מכשולים. אולם, התמודדות עקבית איתם לאורך זמן היא שמסמנת לנו את המסלול הראוי להמשך דרכם של הסטודנטים.

אך דעו זאת: הננו דורשים את המטלות הללו כיוון שהנכם לומדים באוניברסיטה, והרבה. לצורך ההסמכה שהופקדה בידינו, חשוב לנו לדעת מי מיצה את ההזדמנות ללמוד ומי אך עקף אותה מהצד. בכל שיעור מועבר חומר חדש, והקורסים אינם חוזרים האחד על השני. כתוצאה מכך, הידע שלכם, התובנות שלכם וכוח החשיבה שלכם ילכו, יגדלו ויתעצמו עם הזמן. ל"תואר", בקיצור, תהיה השפעה עליכם ועל סיכוייכם בחיים, לא רק בתורת נייר מסמיך אלא גם כגוף ידע ההופך לחלק מהותי מכם. יש סטודנטים שייקחו כל הזדמנות שהאוניברסיטה תעמיד לרשותם ואף יגדילו עליה – יקראו עוד, יתעניינו ויתדפקו על דלתות המרצים בשאלות ובבקשות לקריאה נוספת – והם יהיו המורווחים הגדולים משהותם כאן. ויש סטודנטים שיסתפקו בצילומים של סיכומי שיעור שמעולם לא יבקרו בהם ובתרגומים קלוקלים של מאמרי מופת. מבחינת האוניברסיטה, אין דינם של האחרונים כזה של הראשונים. כך גם מבחינת המרצים שלכם. אנחנו, במילים אחרות, רוצים אתכם במיטבכם. אנחנו רוצים שהתואר שנעניק לכם ישקף ככל הניתן את מלוא הזדמנות הלמידה שהאוניברסיטה מעמידה לרשותכם. לפיכך, נצלו אותנו לטובה. לימדו כמיטב יכולתכם. התאמצו, ויותר מכל – הצטיינו. אנחנו כבר נגיב בהתאם.

בשם סגל הפקולטה הנני יכול לומר כי ציפיותינו מכם אינן רבות, אך כל אחת מהן גבוהה לכשעצמה:
 הננו מצפים כי תשאפו להצטיין ורוצים לראות זאת בברק העיניים שלכם.
 הננו מצפים כי תהיו נוכחים בקורסים שלנו וכי תגלו בחומר הנלמד עניין פנימי.
 הננו מצפים כי תקראו את חומר הקריאה לפני כל שיעור (ולא בסוף השנה) וזאת בכדי שנהיה בני-שיח.
 הננו מצפים כי תשתתפו בשיעורים באופן פעיל וכי תבקשו מאיתנו חומר נוסף לקריאה ולימוד.
 הננו מצפים כי תנצלו את שעות הקבלה שלנו ותעניינו אותנו בשיחות יזומות.
 הננו מצפים שתציעו לנו הצעות לשיפור ההוראה ולהוספת חומר מאתגר.
 הננו מצפים שתביעו את דעתכם ותבססו אותה כראוי, גם אם היא נוגדת את שלנו.

הנני תקווה כי הליך הרישום לחוגים ולקורסים הסתיים עבורכם על הצד הטוב ביותר. אמת, ההליך הבירוקרטי הכרוך בכך בוודאי הטריד חלק מכם, כפי שהוא טורד גם אותנו. לידיעתכם, האוניברסיטה עובדת כל הזמן על שיפור הליך הרישום כך שיהיה טוב וצודק עבור המספר הגדול ביותר של סטודנטים – אך כל זמן שטרם הושלמה מלאכת ההוגים והטורחים בכך, יש עדיין רגעים של סרבול ואי-נחת. עם זאת, אם יש לכם רעיונות היכולים להקל בשנים הבאות, אנא העבירו אותם אלי, או ישירות אל דיקן הפקולטה, פרופ' נחמן בן-יהודה.

בשם כלל הסגל האקדמי והמנהלי בפקולטה הרשו לי לברך אתכם בברכת ברוכים הבאים! אם הגעתם אלינו, כבר בחרתם טוב. מכאן והלאה – תשקיעו ונבחר בכם!

ד"ר גד יאיר
יו"ר ועדת ההוראה
עציבה בדוחה 97673
אביב י. • בתשובה לדובי קננגיסר יום ד', 9/10/2002, 21:38
We are the academy! We are the BORG. You will be Assimilated. Resistence is futile.
בדיחה עצובה 97682
עוזי ו. • בתשובה לדובי קננגיסר יום ד', 9/10/2002, 22:35
מרשים מאד (לא מצאתי את החלקים העצובים).
אני די מופתע שהדברים עולים על פני השטח באופן גלוי כל-כך. במכתב הזה אין שום חדש, פרט לכנות שלו.
קיטורי קפיטריה 97698
אביב י. • בתשובה לעוזי ו. יום ד', 9/10/2002, 23:44
חלק נכבד מהדברים הבאים נאמרו ע"י סטודנטים שלמדו איתי בשנה החולפת. גם אני קיטרתי, אבל קצת פחות.
כנראה שמדובר בקיטורים רגילים הנשמעים מפיהם של אלו שסימו רק את שנה א'. אולי הדברים משתפרים מאוחר יותר במהלך לימודי התואר... אבל בכל זאת, הנה רשימה חלקית של הדברים העצובים.

החלקים העצובים:
 הננו מצפים כי תשאפו להצטיין ורוצים לראות זאת בברק העיניים שלכם.
-הגענו עם ברק בעיניים. בית-החרושת לציונים המהווה בעצם מעין תיכון++, במקום למלא את תפקידו כאקדמיה, מצליח להוציא את הברק הזה משיעור לשיעור (ברוב הקורסים, לא בכולם).

 הננו מצפים כי תהיו נוכחים בקורסים שלנו וכי תגלו בחומר הנלמד עניין פנימי.
- אנו מנסים לעשות זאת איפה שאפשר. מה לעשות, שפעמים רבות, אלו שמלמדים את החומר, מגלים "עניין פנימי" בחומר הנלמד, אפילו פחות מאיתנו?

 הננו מצפים כי תקראו את חומר הקריאה לפני כל שיעור (ולא בסוף השנה) וזאת בכדי שנהיה בני-שיח.
- לו רק המרצים היו דוגלים בכך. היתה לי מרצה שהצליחה להקריא ספר שלם בקול רם ולהעתיק את רובו אל הלוח. זה היה בעצם מהלך כל הקורס! מן ספר מדבר שכזה. Story Telling אקדמי. המשחק החביב על הסטודנטים היה משחק פראפסיכולוגי הנקרא : "נחש בקלות מה הולך להיות המשפט הבא שיצא מפה המרצה". הרבה טועים, לא היו במשחק הזה.

 הננו מצפים כי תנצלו את שעות הקבלה שלנו ותעניינו אותנו בשיחות יזומות.
- כאשר שעות הקבלה יהיו קצת יותר נוחות (כמו מ12:00 עד 12:10 במקום מ 12:00:01 עד 12:01:21) אז אולי נצליח.

 הננו מצפים שתציעו לנו הצעות לשיפור ההוראה ולהוספת חומר מאתגר.
- אם רק מישהו היה מקשיב לנו... האקדמיה היא זאת שהקימה את החוצץ, בין הסטודנטים לבין הסגל, המכונה אגודת הפודלים... אופס סליחה... התכונתי אגודת הסטודנטים.

 הננו מצפים שתביעו את דעתכם ותבססו אותה כראוי, גם אם היא נוגדת את שלנו.
- מה שאמרתי קודם...

האקדמיה הפכה להיות:
א. בית ספר מקצועי.
ב. בית ספר בעל שיטות הוראה שמזכירות את התיכון ולא את המוסד האקדמי כפי שהוא צריך להיות.
ג. בית ספר שהבחינות בו לא משקפות בשום פנים את ידע הסטודנטים. היה אחד שלמד איתי, שטען שהבחינות הן האלגוריתם המוצלח ביותר למספרים ראנדומליים בו הוא ניתקל אי פעם (והוא עובד ב-HITEC כבר כמה שנים טובות).
רק בעברית 97700
החכם באייל • בתשובה לאביב י. יום ה', 10/10/2002, 0:18
כ"כ גרוע לכם שם בעיה"ק תושבב"א?
אני דווקא מרוצה מהאווירה בקמפוס שלי. הרבה יותר מעניין מביצפר, כל עוד המבחן לא באופק יש לי הרבה עניין פנימי בחומר, לא מצפים ממני להיות בן-שיח אלא תלמיד מן המניין, לא מזיינים לי את השכל בבקשות ומאנות, ואפילו לא חולבים אותי.

איזה ניגוד מוזר בין מערכת החינוך המזעזעת ברדידותה לבין האקדמיה המפותחת שהביאה לנו היום נובל!
קיטורי קפיטריה 97717
עוזי ו. • בתשובה לאביב י. יום ה', 10/10/2002, 1:10
א. הדברים באמת משתפרים עם הזמן.
ב. מה אתה לומד?
קיטורי קפיטריה 97721
אביב י. • בתשובה לעוזי ו. יום ה', 10/10/2002, 4:55
שנה שעברה: "מדעי המחשב"-חד חוגי

שנה א' כ"כ גרמה לי זעזוע של חוסר ענין (בנושא שמאוד מענין אותי) ככה שברחתי לדו-חודי "מדעי המחשב"+"תקשורת"

השנה בטח יהיה לי הרבה יותר מענין (לאופטימיות סתם יצא שם רע).
קיטורי קפיטריה 97731
דובי קננגיסר • בתשובה לאביב י. יום ה', 10/10/2002, 9:03
אם אתה חושב שתקשורת זה התחום שיביא לך עניין, מחכה לך הפתעה מרה מאוד.
אני דווקא מאוד אוהב הפתעות! 97752
אביב י.(אחרי המבחן ועדיין באונ') • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 10/10/2002, 11:02
אם למדת מדעי המחשב(נדמה לי שלא, אם אני לא טועה) ואתה אומר את זה, אז זה מאוד מדאיג.
אם אתה לא לומד מדעי המחשב, אז עדיין יש בי תקוה שזה יהיה מענין באופן יחסי (או לפחות יתן לי מנוחה קלה ממטריצות לכסינות, גרדינטים וכל מיני דיסטרקטורים וירטואלים מוזרים שכאלה).
אני דווקא מאוד אוהב הפתעות! 97770
דובי קננגיסר • בתשובה לאביב י.(אחרי המבחן ועדיין באונ') יום ה', 10/10/2002, 12:57
יחסיות זה פקולטה אחרת. אני בא מתקשורת, אנחנו מדברים באופן אובייקטיבי. (:
אני דווקא מאוד אוהב הפתעות! 97895
טל כהן • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 10/10/2002, 22:11
דובי, נדמה לי שהוא מדבר על סוג אחר של תקשורת. TCP/IP וכאלה.
NOPE 98544
אביב י. • בתשובה לטל כהן יום א', 13/10/2002, 23:16
דובי הבין. החוג לתקשורת PROPER.

יש קורס תקשורת מחשבים, אבל חוג כזה אין.

היום הייתי פעם ראשונה בקורס שמדברים בו עברית (מבוא לתק' המונים). הרגשה מוזרה... אני לא רגיל לצאת מהרצאה של 4 שעות בלי שיצא לי עשן מהאזניים.
NOPE 98566
דובי קננגיסר • בתשובה לאביב י. יום ב', 14/10/2002, 0:02
4 שעות רצוף?! מבוא לתה"מ? ג'י, מתעללים בכם שם. חכה חכה שתגלה איך כל הקורסים בשנה א' מלמדים בדיוק את אותם שלושה מאמרים בסיסיים, ואף אחד לא מספר לך שום דבר חדש.
NOPE 98586
האייל האלמוני • בתשובה לאביב י. יום ב', 14/10/2002, 3:03
טוב, זה בגלל שגבי וימן הראה לכם חצי מהזמן כל מיני סרטים.
הראו לכם היום את הסרט על הקופה הזאת, שלמדה לדבר בשפת הסימנים?
כן :) 98590
אביב י. • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 14/10/2002, 3:42
זה דווקא הזכיר לי את אחד המרצים האהובים עלי במדעי המחשב (למרות שאוצר המילים שלה היה גדול יותר).

דרך אגב: ידעתם שמיקל גקסון היה שחור פעם? מדהים כמה מידע אפשר לקבל, כבר ביום הלימודים הראשון...
בדיחה עצובה 97702
דובי קננגיסר • בתשובה לעוזי ו. יום ה', 10/10/2002, 0:23
הרי הדברים העצובים, מעבר למה שאמר אביב:

א. מטלות: מבחנים רבים מתבססים אך ורק על זכרון. אנשים כמוני, עם זכרון חלש, סובלים מהמצב הזה. בעבודות הייתי מקבל ציונים גבוהים, ובמבחנים ציונים נמוכים. יוצאי דופן: מבחנים עם חומר פתוח. למרבית הסטודנטים, כמובן, זה יותר נוח ככה, כי אז באמת מספיק לקרוא את החומר לקראת המבחן, לזכור את הסיכומים בעל-פה, ולפלוט הכל למחברת. אבל שלא יבואו אלי אחרי זה ויגידו לי שהם רוצים שנהיה "בני שיח" בזמן השיעור, ושלא יגידו שהמבחנים האלה מודדים משהו.
ב. הידע והתובנות שלנו לא מעניינים אף אחד. טוב, הם מעניינים מרצים מסוימים. אלו המרצים שמבקשים מאיתנו לכתוב עבודות. מרצים אחרים דווקא מתעניינים יותר בתובנות של עצמם, והציונים בהתאם.
ג. יש סטודנטים שיקחו כל הזדמנות שהאוניברסיטה תתן להם, ירשמו לקורסים נוספים, יבקשו להרחיב את תחומי הלימוד שלהם, והאוניברסיטה גם תיקח כל הזדמנות שהם יתנו לה - לקחת מהם עוד כסף. בשביל לקחת קורסים מחוץ לחוג שלי אני צריך להתחנן ליועצת ה-BA שלי, ובשביל להגיע לשעות הקבלה של רוב המרצים שלי, אני צריך לפספס שיעור אחר, או לאבד שעות עבודה. יופי.
ד. המרצים יודעים היטב שאף אחד לא קורא את הסילבוס. בגלל זה, לא אכפת להם בד"כ לתת סילביי מופרכים ומופרזים - אף אחד לא קורא, אז מה אכפת להם לכתוב שאני צריך לקרוא שווה ערך לשר הטבעות מדי שבוע? שלא לדבר על הרעיון המגוחך שיש לי *עוד* קורסים במהלך השבוע הזה, ועבודה וכאלה. מה, אני לא מקדיש את כל שעות היממה ללימוד לקראת הקורס שלהם?
ה. תרגומים קלוקלים של מאמרי מופת - כאמור, בשום שלב לא תבחן הבנה של אותם מאמרי מופת. תבחן זכירתם של רעיונות בסיסיים (ולרוב בנאליים) שנטחנו בשיעור. מי שממש קרא את המאמר וניסה לדלות משם קצת יותר, עשוי להתקל בחומה בצורה כשינסה להביע את תובנותיו במבחן (או אפילו בשיעור).
ו. הצטיינו - אחד המרצים שלי משנה שעברה, שגם יהיה יועץ הב"א שלי השנה, שאל אותי אם בכוונתי להרשם לסמינר למצטיינים, בעקבות שתי עבודות שהגשתי לו במסגרת הקורס. הסברתי לו שאני לא עומד בתנאי הקבלה, משום שבמבחנים ההישגים שלי נמוכים משמעותית, והם שקובעים את רוב התואר. הוא הציע לבדוק עבורי אם יש אפשרות להכנס לסמינר על בסיס המלצות (יועץ הב"א שלי, כן?). אין. ציונים זה הכל. הצטיינות, אם היא לא באה בצורת זכרון מצויין, אינה מעניינת את האוניברסיטה. אז שלא יגידו לי ללכת להצטיין.
ז. תלונה שלי שנה שעברה לגבי מרצה שאינו מלמד אותנו דבר וחצי דבר בקורס שלו (סדנה בכתיבה מגזינית), נתקלה בחוסר עניין מופגן מצד המערכת. איש לא טרח לבדוק את הנושא, ואיש לא טרח לעשות דבר בעניין. למיטב ידיעתי, הוא ימשיך להעביר את אותה סדנא גם השנה.

כל זה עצוב מאוד. אתה יודע מה? זה אפילו לא התחיל להצחיק אותי.
בדיחה עצובה 97709
easy • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 10/10/2002, 0:39
בתואר הראשון בירושלים, כל המבחנים בפיזיקה, למעט אחד, היו עם חומר פתוח. (בד''כ כולל ספרים)
בתואר השני בתל אביב, כל המבחנים בפיזיקה, למעט אחד, היו עם חומר סגור. (או עם דפי נוסחאות)
בדיחה עצובה 97711
עדי • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 10/10/2002, 0:41
ז. הזכרת לי משהו.
באחד הקורסים שלי, בהם המרצה לא מלמד דבר, הוא החליט לעשות בחינה על חומר שלא למדנו (הרי לא למדנו כלום) באמצע הסימסטר, שמהווה 50% מהציון הסופי. את הציונים הגבוהים ביותר קיבלו התלמידים החביבים עליו, *משתתפים בקול רם* בקורס (השיעור הוא בעצם דיון שבו מדברים המון ולא נלמד דבר). קיבלתי 75, ודי התעצבנתי כי חשבתי שמגיע לי יותר, אז הלכתי אליו לשאול אותו אם יש דרך לשפר. בהתחלה הוא אמר לא. "לא?" שאלתי בקול מעורר רחמים, ואז הוא שינה את דעתו ואמר לי לעשות את המבחן בבית (!). כיוון שהמבחן היה מלכתחילה עם חומר פתוח, פשוט העתקתי את המבחן הראשון (לא היה לי מה להוסיף) והגשתי שוב. הוא החליט שהוא בודק את המבחן על המקום, הסתכל עליו במשך 20 שניות (לא שניה יותר!) ונתן לי 90. מילמלתי "תודה" וחשבתי "איזה אידיוט" (והאוניברסיטה יודעת כמה שהוא אידיוט, רק שאף אחד לא עושה כלום).
בדיחה עצובה 97722
אביב י. • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 10/10/2002, 5:05
"מבחנים רבים מתבססים אך ורק על זכרון"

עוד 3:30 שעות יש לי מבחן בשיטות תכנות (קורס קיץ). החומר כמובן סגור ומסוגר.
עכשיו לך תלמד את ה-SYNTAX הספציפי של ++C בע"פ, כאשר אתה רגיל לתכנת בעבודה ב-‏4 שפות תכנות בו זמנית, בלי להתבלבל. היה מזיק להם האפשרות שנביא איזה דף A4 מסכן לבחינה?
פשוט טפשות אנטי-אקדמית, חסרת פואנטה, של מרצים מנופחים שמתנהגים כמו מורות-תיכון-מעוקמות-פה (אתם מכירים את הזווית המוזרה הזאת, שיש למורות-תיכון, בצד של הפה?).
בדיחה עצובה 97733
אסף לביא • בתשובה לאביב י. יום ה', 10/10/2002, 9:19
אני מסכים לגמרי.
מתקבלת התחושה שבקורסי תכנות באונברסיטה לא מלמדים אותך איך להיות תוכניתן אלא איך להיות קומפיילר.
בדיחה עצובה 97746
מרילין • בתשובה לאסף לביא יום ה', 10/10/2002, 10:19
למה אתה מתכוון "להיות קומפיילר" ?
כאחת שעובדת בחברת היי-טק אני מודה שיש בזיון לעיתים בחוסר המקצועיות של התוכניתנים אשר אינם בוגרי אונ',למשל אלה אשר אינם יודעים ממש לחשב את סדר הגודל של זמן הריצה של אלגוריתם.(איני מתכוונת ממש לפתח נוסחאות נסיגה וכו' אך לפחות להבין את ההבדל בין אלגוריתם מסדר גודל של n^2 לבין nlogn ).
נכון שלעיתים תהליכים אלה הם "שקופים" למתכנת אך אני מחזיקה בדעה שאדם מקצועי אמור לדעת ולהבין תהליכים אלה.
בדיוק! 97750
אביב י.(אחרי המבחן ועדיין באונ') • בתשובה למרילין יום ה', 10/10/2002, 10:54
בדיוק לכך, אני ואסף לביא התכונו.

לימוד דרך מחשבה מופשטת וחשיבה "אלגוריתמאית" היא בדיוק מה שהאונ' מנסה ללמד אותנו וטוב שכך!
העניין הוא, כאשר מגיעים לחלק מהמבחנים, אנו צריכים ללמוד SYNTAX בע"פ, כאילו זה העיקר.

אתה יודע הכל על סיבוכיות, אתה יודע איך לפתור את השאלה, אתה מבין איך C מתפקד עד לרמה הנמוכה ביותר, אבל יורידו לך נק' רבות בגלל שלא זכרת אם כותבים מתודה של מחלקה מסוימת ככה: list<junk>::iterator CUR; או ככה list<gaga>::Itirator CUR;

חשבי על שם החוג: "מדעי המחשב". למי אכפת אם הסטודנט זוכר פקודות בע"פ או לא? בשביל זה המציאו את ספרי ה-REFRENCE למתכנת ואין מתכנת מקצועי שעובד בלעדיהם.
במקום זאת הם בודקים אותנו על איך מיקרוסופוט בדיוק הגדירו את התבניות שלהם. פשוט קישקוש של בית-ספר תיכון ולא של אקדמיה.
אם אני קצת יותר מתקדם ואני מתכנת בד"כ עם #C במקום עם ++C, זה יכול לבלבל אותי במבחן ולפגוע לי בציון, משום שלא היה לי דף קטן בצד עם ה-SYNTAX הספציפי של ++C.

למידה בע"פ על חשבון הבנה לעומק הדברים, זה משהו שהיה צריך להשאיר מחוץ לאונ', כמה שניתן (ועל זה כבר היה דיון באייל בעבר)
בדיוק! 97751
מרילין • בתשובה לאביב י.(אחרי המבחן ועדיין באונ') יום ה', 10/10/2002, 11:01
מסכימה איתך במאה אחוזים.
לא הבנתי זאת ממה שכתבת "להיות קומפיילר".
באונ' הפתוחה משתמשים בד"כ בפסאודו-קוד,
לדעתי זו אכן הצורה הנכונה,הsyntax המדויק אכן שולי.
אוי ועי צמיר 97771
אסף לביא • בתשובה לאביב י.(אחרי המבחן ועדיין באונ') יום ה', 10/10/2002, 13:09
לעט דע רעקורד שואו שהבחנתי בהערה לגבי #C מול ++C ובחרתי להבליג.
להבליג על מה? 97811
אביב י. • בתשובה לאסף לביא יום ה', 10/10/2002, 15:43
(לא היתה שם אמירה ש-#C טובה יותר מ-++C, ב"מתקדם" הכוונה היתה ל-"מכיר משהו נוסף")
האמת היא שהשפות העיקריות איתן אני עובד הן: DELPHI, PERL, DBPRO ו VB. הכל מתערבב לי בראש בבלאגן אחד גדול ואני תמיד חייב איזה REFERENCE צמוד כשאני קופץ מאחת לשניה.
נרגעתי 97813
אסף לביא • בתשובה לאביב י. יום ה', 10/10/2002, 15:48
בדיוק! 97830
טלי • בתשובה לאביב י.(אחרי המבחן ועדיין באונ') יום ה', 10/10/2002, 16:27
אתה מזכיר לי ימים ישנים וחשוכים ‏1, שבהם הייתי צריכה לקבוע במבחן מה יקרה אם יהיו ; או ;; או ;;; בסוף שורה.

‏1 שבהם למדו באוניברסיטה פסקל ‏2
‏2 אני מניחה שזה מעיד משהו על הארכאיות שלי.
בדיוק! 97843
דורון הגלילי • בתשובה לטלי יום ה', 10/10/2002, 17:12
מכיוון שאני ארכאי כנראה עוד יותר ממך, הרי בזמן שאני למדתי פסקל, זה היה מקצוע לא ממש מרכזי. אי לכך כל התרגילים הוגשו בזוגות.
לי היתה בת זוג, שהיתה לנו חלוקת עבודה מוגדרת: אני על האלגוריתמים והיא על הסינטקס.
היום זה יותר טוב 97846
אביב י. • בתשובה לדורון הגלילי יום ה', 10/10/2002, 17:38
מיקרוסופט על האלגוריתמים, הקומפילר על הסינטקס ועם בת הזוג הולכים לעשות דברים יותר מענינים.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות