|
||||
|
||||
הרי הדברים העצובים, מעבר למה שאמר אביב: א. מטלות: מבחנים רבים מתבססים אך ורק על זכרון. אנשים כמוני, עם זכרון חלש, סובלים מהמצב הזה. בעבודות הייתי מקבל ציונים גבוהים, ובמבחנים ציונים נמוכים. יוצאי דופן: מבחנים עם חומר פתוח. למרבית הסטודנטים, כמובן, זה יותר נוח ככה, כי אז באמת מספיק לקרוא את החומר לקראת המבחן, לזכור את הסיכומים בעל-פה, ולפלוט הכל למחברת. אבל שלא יבואו אלי אחרי זה ויגידו לי שהם רוצים שנהיה "בני שיח" בזמן השיעור, ושלא יגידו שהמבחנים האלה מודדים משהו. ב. הידע והתובנות שלנו לא מעניינים אף אחד. טוב, הם מעניינים מרצים מסוימים. אלו המרצים שמבקשים מאיתנו לכתוב עבודות. מרצים אחרים דווקא מתעניינים יותר בתובנות של עצמם, והציונים בהתאם. ג. יש סטודנטים שיקחו כל הזדמנות שהאוניברסיטה תתן להם, ירשמו לקורסים נוספים, יבקשו להרחיב את תחומי הלימוד שלהם, והאוניברסיטה גם תיקח כל הזדמנות שהם יתנו לה - לקחת מהם עוד כסף. בשביל לקחת קורסים מחוץ לחוג שלי אני צריך להתחנן ליועצת ה-BA שלי, ובשביל להגיע לשעות הקבלה של רוב המרצים שלי, אני צריך לפספס שיעור אחר, או לאבד שעות עבודה. יופי. ד. המרצים יודעים היטב שאף אחד לא קורא את הסילבוס. בגלל זה, לא אכפת להם בד"כ לתת סילביי מופרכים ומופרזים - אף אחד לא קורא, אז מה אכפת להם לכתוב שאני צריך לקרוא שווה ערך לשר הטבעות מדי שבוע? שלא לדבר על הרעיון המגוחך שיש לי *עוד* קורסים במהלך השבוע הזה, ועבודה וכאלה. מה, אני לא מקדיש את כל שעות היממה ללימוד לקראת הקורס שלהם? ה. תרגומים קלוקלים של מאמרי מופת - כאמור, בשום שלב לא תבחן הבנה של אותם מאמרי מופת. תבחן זכירתם של רעיונות בסיסיים (ולרוב בנאליים) שנטחנו בשיעור. מי שממש קרא את המאמר וניסה לדלות משם קצת יותר, עשוי להתקל בחומה בצורה כשינסה להביע את תובנותיו במבחן (או אפילו בשיעור). ו. הצטיינו - אחד המרצים שלי משנה שעברה, שגם יהיה יועץ הב"א שלי השנה, שאל אותי אם בכוונתי להרשם לסמינר למצטיינים, בעקבות שתי עבודות שהגשתי לו במסגרת הקורס. הסברתי לו שאני לא עומד בתנאי הקבלה, משום שבמבחנים ההישגים שלי נמוכים משמעותית, והם שקובעים את רוב התואר. הוא הציע לבדוק עבורי אם יש אפשרות להכנס לסמינר על בסיס המלצות (יועץ הב"א שלי, כן?). אין. ציונים זה הכל. הצטיינות, אם היא לא באה בצורת זכרון מצויין, אינה מעניינת את האוניברסיטה. אז שלא יגידו לי ללכת להצטיין. ז. תלונה שלי שנה שעברה לגבי מרצה שאינו מלמד אותנו דבר וחצי דבר בקורס שלו (סדנה בכתיבה מגזינית), נתקלה בחוסר עניין מופגן מצד המערכת. איש לא טרח לבדוק את הנושא, ואיש לא טרח לעשות דבר בעניין. למיטב ידיעתי, הוא ימשיך להעביר את אותה סדנא גם השנה. כל זה עצוב מאוד. אתה יודע מה? זה אפילו לא התחיל להצחיק אותי. |
|
||||
|
||||
בתואר הראשון בירושלים, כל המבחנים בפיזיקה, למעט אחד, היו עם חומר פתוח. (בד''כ כולל ספרים) בתואר השני בתל אביב, כל המבחנים בפיזיקה, למעט אחד, היו עם חומר סגור. (או עם דפי נוסחאות) |
|
||||
|
||||
ז. הזכרת לי משהו. באחד הקורסים שלי, בהם המרצה לא מלמד דבר, הוא החליט לעשות בחינה על חומר שלא למדנו (הרי לא למדנו כלום) באמצע הסימסטר, שמהווה 50% מהציון הסופי. את הציונים הגבוהים ביותר קיבלו התלמידים החביבים עליו, *משתתפים בקול רם* בקורס (השיעור הוא בעצם דיון שבו מדברים המון ולא נלמד דבר). קיבלתי 75, ודי התעצבנתי כי חשבתי שמגיע לי יותר, אז הלכתי אליו לשאול אותו אם יש דרך לשפר. בהתחלה הוא אמר לא. "לא?" שאלתי בקול מעורר רחמים, ואז הוא שינה את דעתו ואמר לי לעשות את המבחן בבית (!). כיוון שהמבחן היה מלכתחילה עם חומר פתוח, פשוט העתקתי את המבחן הראשון (לא היה לי מה להוסיף) והגשתי שוב. הוא החליט שהוא בודק את המבחן על המקום, הסתכל עליו במשך 20 שניות (לא שניה יותר!) ונתן לי 90. מילמלתי "תודה" וחשבתי "איזה אידיוט" (והאוניברסיטה יודעת כמה שהוא אידיוט, רק שאף אחד לא עושה כלום). |
|
||||
|
||||
"מבחנים רבים מתבססים אך ורק על זכרון" עוד 3:30 שעות יש לי מבחן בשיטות תכנות (קורס קיץ). החומר כמובן סגור ומסוגר. עכשיו לך תלמד את ה-SYNTAX הספציפי של ++C בע"פ, כאשר אתה רגיל לתכנת בעבודה ב-4 שפות תכנות בו זמנית, בלי להתבלבל. היה מזיק להם האפשרות שנביא איזה דף A4 מסכן לבחינה? פשוט טפשות אנטי-אקדמית, חסרת פואנטה, של מרצים מנופחים שמתנהגים כמו מורות-תיכון-מעוקמות-פה (אתם מכירים את הזווית המוזרה הזאת, שיש למורות-תיכון, בצד של הפה?). |
|
||||
|
||||
אני מסכים לגמרי. מתקבלת התחושה שבקורסי תכנות באונברסיטה לא מלמדים אותך איך להיות תוכניתן אלא איך להיות קומפיילר. |
|
||||
|
||||
למה אתה מתכוון "להיות קומפיילר" ? כאחת שעובדת בחברת היי-טק אני מודה שיש בזיון לעיתים בחוסר המקצועיות של התוכניתנים אשר אינם בוגרי אונ',למשל אלה אשר אינם יודעים ממש לחשב את סדר הגודל של זמן הריצה של אלגוריתם.(איני מתכוונת ממש לפתח נוסחאות נסיגה וכו' אך לפחות להבין את ההבדל בין אלגוריתם מסדר גודל של n^2 לבין nlogn ). נכון שלעיתים תהליכים אלה הם "שקופים" למתכנת אך אני מחזיקה בדעה שאדם מקצועי אמור לדעת ולהבין תהליכים אלה. |
|
||||
|
||||
בדיוק לכך, אני ואסף לביא התכונו. לימוד דרך מחשבה מופשטת וחשיבה "אלגוריתמאית" היא בדיוק מה שהאונ' מנסה ללמד אותנו וטוב שכך! העניין הוא, כאשר מגיעים לחלק מהמבחנים, אנו צריכים ללמוד SYNTAX בע"פ, כאילו זה העיקר. אתה יודע הכל על סיבוכיות, אתה יודע איך לפתור את השאלה, אתה מבין איך C מתפקד עד לרמה הנמוכה ביותר, אבל יורידו לך נק' רבות בגלל שלא זכרת אם כותבים מתודה של מחלקה מסוימת ככה: list<junk>::iterator CUR; או ככה list<gaga>::Itirator CUR; חשבי על שם החוג: "מדעי המחשב". למי אכפת אם הסטודנט זוכר פקודות בע"פ או לא? בשביל זה המציאו את ספרי ה-REFRENCE למתכנת ואין מתכנת מקצועי שעובד בלעדיהם. במקום זאת הם בודקים אותנו על איך מיקרוסופוט בדיוק הגדירו את התבניות שלהם. פשוט קישקוש של בית-ספר תיכון ולא של אקדמיה. אם אני קצת יותר מתקדם ואני מתכנת בד"כ עם #C במקום עם ++C, זה יכול לבלבל אותי במבחן ולפגוע לי בציון, משום שלא היה לי דף קטן בצד עם ה-SYNTAX הספציפי של ++C. למידה בע"פ על חשבון הבנה לעומק הדברים, זה משהו שהיה צריך להשאיר מחוץ לאונ', כמה שניתן (ועל זה כבר היה דיון באייל בעבר) |
|
||||
|
||||
מסכימה איתך במאה אחוזים. לא הבנתי זאת ממה שכתבת "להיות קומפיילר". באונ' הפתוחה משתמשים בד"כ בפסאודו-קוד, לדעתי זו אכן הצורה הנכונה,הsyntax המדויק אכן שולי. |
|
||||
|
||||
לעט דע רעקורד שואו שהבחנתי בהערה לגבי #C מול ++C ובחרתי להבליג. |
|
||||
|
||||
(לא היתה שם אמירה ש-#C טובה יותר מ-++C, ב"מתקדם" הכוונה היתה ל-"מכיר משהו נוסף") האמת היא שהשפות העיקריות איתן אני עובד הן: DELPHI, PERL, DBPRO ו VB. הכל מתערבב לי בראש בבלאגן אחד גדול ואני תמיד חייב איזה REFERENCE צמוד כשאני קופץ מאחת לשניה. |
|
||||
|
||||
אתה מזכיר לי ימים ישנים וחשוכים 1, שבהם הייתי צריכה לקבוע במבחן מה יקרה אם יהיו ; או ;; או ;;; בסוף שורה. 1 שבהם למדו באוניברסיטה פסקל 2 2 אני מניחה שזה מעיד משהו על הארכאיות שלי. |
|
||||
|
||||
מכיוון שאני ארכאי כנראה עוד יותר ממך, הרי בזמן שאני למדתי פסקל, זה היה מקצוע לא ממש מרכזי. אי לכך כל התרגילים הוגשו בזוגות. לי היתה בת זוג, שהיתה לנו חלוקת עבודה מוגדרת: אני על האלגוריתמים והיא על הסינטקס. |
|
||||
|
||||
מיקרוסופט על האלגוריתמים, הקומפילר על הסינטקס ועם בת הזוג הולכים לעשות דברים יותר מענינים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |