בתשובה לאפופידס, 27/02/25 16:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פוסט מעניין של נדב שנרב, ותגובה לא פחות מעניינת בחסות קלוד. שנרב: "[בעבר] לא היה מספיק אוכל לכולם. מלחמות ושאר מאבקים רצחניים בין אנשים וקבוצות אנושיות שיקפו את משחק סכום האפס הזה... אילו היינו שואלים אדם לפני אלף או אלפיים שנה איך ייראה עולם בו אין מגבלות מזון והאתגר המרכזי של אנשים הוא מניעת השמנה, הוא היה חוזה שבעולם כזה לא תהיינה מלחמות. על מה יש לריב? ... צורתה הלינארית של העליה מאד מסקרנת ... בהתחלה הגיעו הדשנים הכימיים, אחר כך קוטלי החרקים, הזנים המעורבים, הטרקטורים והקומביינים וכדומה, והיום מדובר על הנדסה גנטית וכל מיני טריקים מיקרוביולוגיים. היינו מצפים שאוסף כזה של גורמים מגוונים יגרום לעלית היבול בצורה של "מדרגות", או לפחות קו עם שיפוע משתנה. במקום זאת קיבלנו משהו שנראה כמו עליה רצופה של 5 קלוריות לדונם לשנה או משהו דומה." בפוסט הוא מציג הגרף. תשובת קלוד: 1. **מגבלות ביולוגיות ופיזיקליות בסיסיות** - למרות שהטכנולוגיות משתנות, הן פועלות על אותן מערכות ביולוגיות עם אותן מגבלות יסודיות. יש גבול לכמה אנרגיה צמח יכול לקלוט מהשמש, כמה חנקן הוא יכול לספוג, וכו'. טכנולוגיות חדשות מתקרבות בהדרגה לגבולות אלו. 4. **התקדמות הדרגתית של ידע ואימוץ** - אימוץ טכנולוגיות חדשות לא קורה בבת אחת. גם כשיש פריצת דרך מדעית, לוקח זמן להטמיע אותה בקנה מידה רחב. זה מחליק את העקומה. 5. **סינון השוק והמדיניות** - חקלאים וקובעי מדיניות נוטים לאמץ חידושים בקצב שמייצר תשואה כלכלית אופטימלית, ולא בקצב של ההתקדמות המדעית עצמה. 7. **אפקטים של משוב ואיזון** - מערכות ביולוגיות וחברתיות מגיבות לשינויים עם מנגנוני משוב שיכולים למתן השפעות קיצוניות, ובכך ליצור דפוס יותר לינארי. אני: לפני שראיתי את תשובת קלוד, רציתי להגיב עם משהו שדומה למספר 4 שלו. אלא שתשובתו המלאה ריפתה את ידי. ככלל, המצב החדש מייתר כמות גוברת של אינטראקציה אנושית... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה של קלוד נשמעת כמו אוסף של היפותיזות אפשריות להסבר הגרף הנתון. מי מהן הם הגורמים המשפיעים באמת, כימות ויחסים שלהם, הוא לא נותן. אולי אחת ההיפותיזות שגויה לחלוטין? מי יידע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לנושא שמעניין כשלעצמו, הבאתי את הדברים בשל השורה האחרונה. אדגים זאת באמצעות תוכנית רדיו שחביבה עלי. זוג המגישים בתוכנית דן נושאים שונים מחייהם המקצועיים, המשפחתייים, המדינתיים ועוד. מידי פעם מציגה המגישה מבין השניים תמיהה בסוגיה אנושית כללית ("מדוע אנחנו עושים X כשקורה Y"), או בשאלה מדעית/חברתית או בעניין היסטורי כלשהו. כאייל מוסמך אני שם לב במקרים רבים שמדובר בנושא שכל הגישות האפשריות לו כבר נטחנו עד דק ולפעמים שהוא הוא כבר הוכרע מחקרית לפני שנים רבות. לפעמים אני נאנח ולפעמים מייחל להתערבותה של העורכת המוכשרת ורחבת האופקים. אלא שזו, כך מתברר חכמה ממני, וגם אם מתברר שהיא מודעת ל"נדושותו" של הנושא, אין היא בד"כ גודעת באיבה את השיחה. התוצאה היא בד"כ דיון בעל ערך כשלעצמו לעיתים ללא קשר לשאלה המקורית. למשל בגלל הדוגמאות, האסוציאציות, ההומור וכו'. החשש שהבעתי הוא שחלקים גדולים מן השיח האנושי, במיוחד זה האינטלקטואלי, יתמעטו ונישאר רק עם האישי, הריגשי, הרכילותי. אבל כשאני חושב על זה שוב, יהיו וכבר ישנן צרות גדולות יותר. אני מושך משום כך את טרונייתי זו לטובת ראויות ממנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, השם של התכנית היה צריך לתת לך רמז... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתונים דומים אפשר למצוא כאן. ר’ קישור ל־Yield by Year. ואמנם יש בכולם הרבה קפיצות, אם מעבירים קו מגמה לינארי, זה נראה שהגידול לינארי. אם נמנעים ממנו, יש לי הרגשה שהגידול קטן בשנים האחרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שההסתכלות היא מהזווית הלא נכונה. ההיצע מתאים את עצמו לביקוש. לא נראה לי שיש מחסור בחיטה, תירס או אורז בעולם. אנשים רעבים פשוט לא יכולים לשלם את המחיר (הזול בעיניים מערביות) שלהם. לכאורה ארגוני סיוע היו יכולים לרכוש מספיק מוצרי מזון בסיסיים כדי שלא יהיה רעב אחד בעולם. בפועל יש המון חיכוך והרבה מהמוצרים לא מצליחים להגיע אליהם, ונשדדים או נרקבים בדרך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא נראה לי שיש מחסור בחיטה, תירס או אורז בעולם" - ליפסטיק מסכים איתך. לטענתו 30-40% מהיבול מתבזבז בגלל הקשיים שהזכרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה משתף פעולה עם הרוגלה הסינית הזו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהסתכנות ששוב אקלע למצב מסכים - לא מסכים, אומר שאני מקבל את הטענה, שבאופן תאורטי, יש מספיק מזון על כדוה"א כדי להזין את כל תושביו. הבעייה היא בפרקטיקה. ברור שחלוקת המזון לא שווה וברור שהחברה האנושית מלאת פגמים הגורמים לאובדן חלק גדול מן המשאבים (כפי שאכן כתבת). בפרקטיקה, נראה כי תושבי כדוה"א חשים מחנק ביותר ממובן אחד, גם במקומות שאינם סובלים ממחסור במים ומזון. אני חושב למשל על ההתחממות הגלובלית, זיהום האויר והפקקים בדרכים (ועל רוגל אלפר שנתקף ב-road rage, כאשר המוני מכוניות של ישראלים בדרך לקניון חדש, חסמו את הדרך שלו ושל בנו לקניון אחר). נראה לי, כי עוד לפני שהגענו לרעב מבני במימדים רחבים, הגענו למצב בו צפוף מדי על כדוה"א. דוקא בשל פגמיהם הרבים של בני האדם, נראה שהם זקוקים למרחב מסויים שיאפשר להם לא רק לגדל מזון, אלא גם להמלט זה מזה לפעמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שהמערכת תאזן את עצמה. כבר כמה עשורים שבמדינות העשירות שיעור הילודה ירד מתחת לשיעור התחלופה, וזה הולך ומחריף. הגידול באוכלוסיית העולם הולך ונבלם. אני חושב שההאטה בגידול תפוקת המזון פשוט מציגה את ההאטה בגידול של הביקוש למזון, כאשר האוכלוסיה גם גדלה יותר לאט וגם הולכת ומתבגרת, שלא לומר מזדקנת. הצרכנים הגדולים של קלוריות הם ילדים וצעירים, ונראה לי שכמותם בעולם כבר לא גדלה. כלומר שהגידול בהם בעולם השלישי כבר לא מחפה על הקיטון בהם במדינות העשירות ובסין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב העולם השלישי, נראה שגם בהודו אנחנו מתחת לסף ההחלפה של 2.1 ילדים לאשה. גם העולם הערבי בדרך לשם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתחת לשיעור התחלופה ==> התרסקות של כלכלות והסחר העולמי. זה לא מוביל לאיזון שיוביל לפחות רעב. זה מוביל לקטסטרופות, נזק לכלכלה העולמית וליותר רעב. אני בספק שיש משהו בטענה שיש קשר בין גודל האוכלוסיה העולמית וצפיפות לבין רעב. נראה לי שבדיוק להיפך (הרי העולם בעבר היה צפוף פחות ורעב יותר). רעב נובע מהעדר תשתיות מודרניות + גאופולוטיקה באיזורים/תרבויות מסוימות. זה לא נובע מזה שיש יותר מידי אנשים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |